כלל ברזל - אל תבקש "אם יש מה להוסיף", תשאל מה אתה רוצה לדעת
ראה תוספות באדום, ופעם הבאה שאתה מצטט מישהו, כדאי שתגיד לפחות את מי שיצטטת או תן קישור..
ציטוט:
במקור נכתב על ידי sss1987
מישהו כתב את הדבר הבא:
"הגוף המופקד במדינת ישראל על הערכת המודיעין הלאומית הינו אגף המודיעין - אמ"ן - של המטכ"ל. דבר זה הינו יוצא דופן בהשוואה למדינות אחרות בעולם וביחוד בעולם המערבי, בהן את הערכת
המודיעין הלאומית עורך גוף אזרחי. הגורם בתוך אמ"ן המופקד על גיבוש הערכת המודיעין הינה
חטיבת המחקר או מה שידוע כאמ"ן/מחקר. בראשה עומד כיום תא"ל יוסי קופרוואסר שממש בקרוב יוחלף ע"י אל"מ יוסי ביידץ שיועלה לדרגת תא"ל לאחר ששימיש בתפקידו האחרון כ-קמ"ן פיקוד הצפון.
חטיבת המחקר מקבלת תשומות מודיעניות שונות, צבאיות ואזרחיות מגורמי איסוף שונים: מודיעין השדה (בחטיבת המחקר די לא מתייחסים ל-מוד"ש כי הם לא רלוונטיים לעבודה בחטיבת המחקר אז אמירה זו קצת לא נכונה), המוסד, שב"כ, משרד החוץ ועוד (כמו שאמרתי, 8200, יחידת הפענוח ועוד),
ועל בסיסן מגבשת את תמונת המודיעין למקבלי ההחלטות הצבאיים והאזרחיים בממשלה. התוצרים המודיעיניים הם הערכות יומיות שבועיות ושנתיות ולעיתים גם על בסיס אד-הוק. את עבודת ההערכה עושים קציני הערכה על פי תחומים מוגדרים שאת תוצרתם משלבים אחר כך לתוצר מודיעיני כולל יותר."
יש לך משהו להוסיף בעניין?
|
ואשכול שכתבתי בזמנו בפורום מורעלי צה"ל בהיידפארק
הנושא הזה עולה על סדר היום הציבורי מעת לעת - כמו אופנה שבאה, הולכת ואז עושה קאמבק. השיח הציבורי בנושא מתרחש בעיקר לאחר "כישלון הערכתי" כזה או אחר של גופי המודיעין השונים בנושא החם שעל סדר היום הפוליטי.
את הדיון, "שוד יו צ'וז טו אקספט איט", אני מעוניין למקד בגורמי המודיעין הצבאי בכלל, וביחידה האחראית על הערכת המודיעין האסטרטגית בפרט, הרי היא אמ"ן מחקר/חטיבת המחקר.
מאז הקמתה, היוותה חטיבת המחקר (להלן - החטיבה), אשר נקראה בעברה מחלקת מחקר של אמ"ן, גוף האמון על הערכת תמונת המודיעין בפני דרגי הצבא הבכירים ובפני דרגים מדיניים (להלן - קברניטים). אחד "הכינויים" של החטיבה הוא קמ"ן הממשלה. למעשה, ראש חטיבת המחקר מופיע באופן תדיר בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ואחראי על ערוץ ייעוץ/עדכון ישיר (לעיתים ערוץ עוקף ראמ"ן-רמטכ"ל) מול שר הביטחון וראש הממשלה.
למעשה, החטיבה, כך נוהגים לספר, עובדת כלפי מעלה - בעוד שעל הערכת המודיעין האופרטיבית-טקטית לעוצבות המתמרנות אחראי הפיקוד המרחבי.
עד מלחמת יום הכיפורים - החטיבה (אז מחלקה) הייתה הגוף המודיעיני העיקרי שהיה אמון על מתן התרעה אסטרטגית ל-צה"ל ומדינת ישראל. מעבר לכך שלא היה אז פלורוליזם מחקרי, גם אם פלורוליזם זה היה - לחטיבה, למעשה, לא הייתה כלל תחרות על קשב הפיקוד העליון (צבאי ומדיני כאחד). כיום אפשר להתווכח אם המצב שונה במהותו. מה שכן - התחרות גדלה.
עיקר הכשלונות המודיעיניים בתקופה האחרונה (אם למישהו יש תוספת בשמחה):
האם לעיראק סקאדים המזוודים בנשק כימי/ביולוגי והאם בכוונתה לשגר אותם.
איתור סין כמעצמה, התפתחותה הצבאית והטכנולוגית ומידת השפעתה על הכלכלה העולמית.
איתור תוכנית הגרעין של לוב - ו"כניעת" לוב להסגרת תוכנית הגרעין שלה ל-ארה"ב.
כשלון הערכת עליית החמא"ס.
פה ושם היו עוד כשלונות "מינוריים" - כמו התרעה על שיגור מזל"ט ע"י ארגון "חזבאללה", ההפתעה שבנסיגת כל הכוחות הסוריים מלבנון ובטח עוד כמה.
בסופו של דבר, כשלונות היו לא מעט. ובכל זאת, הקברניטים ממשיכים לשים כספם על קרן חטיבת
המחקר. אם מתוך "מסורת" ואם מתוך העדר אלטרנטיבה ראויה.
אחרי כל הפתיחה הזו הנה פסקאות סיכום קצר כדי להבין את המצב:
חטיבת המחקר, שעדיין מהווה את הגוף המחקרי-הערכתי החזק ביותר כיום, מורכבת בעיקרה מחיילים צעירים (18-22) שאחראים להיות מועדכנים לרמת הנתונים הפרטנית. את הערכת המודיעין מגבשים בעיקר הקצינים בדרגות הביניים (סרן-רס"ן-סא"ל) ומגישים לאישור הקצונה הבכירה (אל"מ-תא"ל). הצורה הזו נובעת בעיקרה מכך שהקצונה הזוטרה ועד לדרגות הביניים "חיים" את החומר המודיעיני יום-יום והכי מעודכנים לגביו, בעוד שאת הניתוח וההערכה מבצעים הקצינים המבוגרים יותר ובעלי הכשרה אקדמאית כזו או אחרת וכמובן ניסיון חיים עשיר יותר. כלומר, הערכת המודיעין הראשונית מתבצעת ע"י חיילים בני 18-23, בעוד שעל ניתוחים מעמיקים יותר אחראים קצינים בדרגת רס"ן ומעלה.
חטיבת המחקר היא בסופו של דבר יחידה צבאית. ככזו, היא מתערבת בהערכות מודיעין מדיניות פרופר - דבר הנוגד לכאורה התנהלות תקינה במדינה דמוקרטית בה הצבא צריך להיות מנותק עד כמה שאפשר מהמדיניות. לקצינים צבאיים יש יכולת כזו או אחרת להשפיע על מדיניות החוץ של מדינת ישראל, לשנות אותה ובמקרים מסויימים אף ולהתוות אותה.
בתוך כך, ישנם קולות הקוראים לכך שהמודיעין הצבאי צריך להיות אחראי אך ורק לספק מטרות לתקיפה (יעדים), לסכל פח"ע ולהתריע בפני צה"ל על שינוי מהותי בצבאות המקיפים אותנו (רכש חדש, תו"ל חדש, שינוי היערכות מקיף, תפיסה חדשה, הכנות לעימות) - ולהיות בכך גוף מודיעין צבאי "קלאסי".
מנגד, אין היום גוף מודיעיני אזרחי בעל היכולות או המוניטין של החטיבה. המועצה לבטחון לאומי
היא גוף חסר שיניים והשפעה. המוסד אינו מתמקד כיום במחקר המדיני (אותו כנ"ל לגבי ה-שב"כ) ושלא נדבר בכלל על מודיעין משרד החוץ.
אגב, רק כדי להבין את התמונה במלואה:
ל-ארה"ב ישנם כ-13 גופי מודיעין צבאיים ואזרחיים (מודיעין משרד ההגנה, מודיעין של הצבא, NSA, CIA, מודיעין משרד האוצר, מודיעין משרד האנרגיה ואני כבר לא זוכר את השאר..). ריבוי גופי מודיעין מסוג זה - כאשר כל אחד מתחרה על קשב הקברניטים והדרג המדיני ומכאן רוצה לשמור את המידע שלו לעצמו - מוביל לכשלונות מודיעיניים חמורים כמו 9/11 ומה שקורה עכשיו בעיראק. מסתבר שרוב חלקי הפאזל היו קיימים בידי המודיעין האמריקאי שנים רבות לפני מתקפת הטרור על מגדלי התאומים. אבל מכיוון שלכל אחד היה חלק אחר ואף אחד לא רצה לשתף את השני במידע - החלקים נשארו מופרדים, תמונת המודיעין לא גובשה והפיגוע יצא אל הפועל כמתוכנן.
---------------------------
האם יש מקום להערכה מודיעינית מדינית בגוף צבאי במדינה דמוקרטית?
האם יש להקים גוף הערכה מודיעינית מדינית אזרחי? במה הוא צריך להיות שונה מחטיבת המחקר?
האם על המודיעין הצבאי להתמקד אך ורק בייצור יעדים לתקיפה/סיכול?
האם מרקו ימצא את אימא שלו בפרק הבא?
--------------------------
נערך לאחרונה ע"י Desert Seagull בתאריך 02-06-2006 בשעה 10:53.
|