הדילמה: יכולתה של ישראל לשמור על עצמאות ביכולת הפיתוח שלה ועל הרלוונטיות של התעשיות הצבאיות המתוחכמות שלה.

הדילמה האמיתית: עצמאותה של ישראל בכל הנוגע ליכולת להכתיב את יחסי הכוחות האיזוריים ולא רק כחלק ממונופול אמריקני גדול, שמביא בחשבון הרבה אינטרסים אחרים ושונים מאלה שלנו.

למעשה, זוהי מהדורה שניה של פרשת הלביא משנות ה-80. שיהיה ברור - אין שמץ סיכוי שישראל תקנה מטוס - בסדר גודל כזה (האמת, בכל סדר גודל...) - שאיננו אמריקני. לא אירופי, לא רוסי ולא שום דבר. הדבר הלגיטימי היחיד הוא לפתח מטוס ישראלי - דבר שיהיה קשה מאוד לביצוע מסיבות אחרות. הפתרון המסתמן ( מן הסתם, עוד לא הודלף) - כרגיל, פשרה בין ההכתבה האמריקנית לצרכים הישראליים.

האמריקאים פוחדים מהעניין שאנחנו נכניס מערכות טובות יותר משלהם במטוסים שלהם, ואז מה ישאר להם לעשות, כשהמערכות הישראליות יהיו טובות יותר וזולות יותר לייצר, אל מי העולם יפנה?

אני עדיין מחכה לרגע הזה שישראל תייצר מטוס קרב משלה, 100% פריגט.
כמו פרוייקט המרכבה, שאני חייב לציין שהוא דבר הכרחי לביטחונה של המדינה, גם מטוס ישראלי שיתאים למדינה כמו הטנק, הוא דבר נזקק לישראל.
עם ידע הרב של ישראל במערכות טכנולוגיות וייצור נשק, אני מקווה שתעשיות הביטחון יתארגנו לשם מטרה זו.

אם אתה שואל אותי לקלקל את היחסים עם המעצמה שממנת לך את המדינה בשביל מטוס זה טעות

סדר היום ואת המהלכים המדינים קטונתי מלהגיד מה טוב או לא אבל נראה לי שאם פעם אחת נעמוד על שלנו אז יהיה לנו יותר טוב (לדוג' כדי קודם כל לעמוד על שיחרורו של פולארד)

ניסו כבר לבדוק את הקוים האדומים של האמריקאים על הלביא, הפלקון, המרכבה והשד יודע מה עוד וזה לא הלך, למה לנסות שוב??
האמריקאים הם בעלי המאה ולכן הם בעלי הדיעה והמשחק הפוליטי החולני הזה לא תורם ואולי רק מפריע.
תעשיות ההיטק הביטחוניות שלנו לוחצות ללא הרף על הממשלה (ובצדק מבחינתם) להרים ראש ולהציב דרישות, אבל עם האמריקאים זה פשוט לא הולך.
כך גם היה עם השבחת מטוסי ה F-16 של ונצואלה ועם עוד כמה פרויקטים שהאמריקאים בהינף אצבע אמרו לנו "שבו בשקט", אז על איזה קווים אדומים מדובר פה?? מי אנחנו שנציב להם קווים?

מעצמה חדשה עולה וכדאי לנו לבנות כבר עכשיו את הגשרים איתה (כבר נבנים ת'אמת). הדבר יעניק לנו יותר יכולת תימרון אל מול האמריקאים בעתיחד.

שהם לא בדיוק תוצרת כחול לבן.

זו משימה מאוד קשה לייצר מטוס מודרני. אם ההתפתחות הרובוטיקה המזל"טים והיעדר האיום האוירי המשמעותי על ישראל, צריך לחשוב פעמיים עם צריך בכלל מטוס מאויש אנושי.

התסריט הסביר ביותר עבור ישראל, במקרה שנרצה יותר עצמאות מול ארה"ב, יהיה כנראה פיתוח משותף של פלטפורמה יחד עם הודו או סינגפור או אוסטרליה או דרום קוריאה משהו דומה... יכול להיות מעניין לדמיין מטוס אסייתי משותף למספר מדינות עם מספיק טכנולוגיה ישראלית ואמינות יפנית ומפעלים בקוריאה וכסף מסינגפור וחומרי גלם מטיוואן וכד'... זה לא בלתי אפשרי. היפנים והקוריאנים שומרים בקנאות על יכולות ייצור אמל"ח עצמיאית משלהם, מרובים ועד לטנקים ומטוסים. לרוב מייצרים גירסאות ברשיון של מטוסים אמריקנים.
התסריט השני, הוא שידרוג מלא של מלאי המטוסים שלנו, להחליף לסופות ולרעמים את הכנפיים והמנועים, אולי גם חלקים מהגוף, ויש לנו מטוס מספיק חדש... ראיתי בפורום הזה תוכניות לשידרוג ה-F-16, להפוך אותו למטוס של כנף אחת... יכולות להנעה ווקטורית וכיוצ"ב...

יש סיכוי שישראל בכלל תקנה מטוס ? לא ידעתי שאנחנו קונים מטוסים. אולי נתחיל לקנות באמת ואז נתמקח עם היצרן ?

יש מיקוח, קוראים לזה רכש גומלין. עובדה שהסופה והרעם תוכננו במיוחד לצרכי צה"ל. אנחנו מחייבים את הייצרן, לפעמים לרכוש חלק מהתוצרת שלנו כדי שיתקין במטוסים שהוא מוכר לנו. אחרת, נלך לספק אחר...

יש לך במקרה מספרים שמהם ניתן לראות ביאזה יחס נמצא רכש אמריקאי אצלינו מול מתנות שאנחנו מקבלים מהם ?
לגבי סופה והרעם - על מה בדיוק אתה מדבר ? גם מי שקונה מכונית יוקרה מקבל מהיצרן אופציות לעיצוב סלון - אבל לזה לא קוראים שמכונית תוכננה עבורך.

"יש מיקוח, קוראים לזה רכש גומלין. עובדה שהסופה והרעם תוכננו במיוחד לצרכי צה"ל. אנחנו מחייבים את הייצרן, לפעמים לרכוש חלק מהתוצרת שלנו כדי שיתקין במטוסים שהוא מוכר לנו. אחרת, נלך לספק אחר..."



1. אנחנו מחייבים את הייצרן - אנחנו ממש לא, אנחנו לא יותר מחבורת שנוררים שלא מסוגלת לחייב אף יצרן לרכוש מאיתנו כלום, אבל לעומת זאת האמריקאים מוכנים לתת לנו להתקין מערכות שלנו ולא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן, ז"א הם מכירים באיכות הייצור הביטחוני של ישראל ורוצים שהטכנולוגיה הזו תהיה אצלם, לכן הם מחייבים את כל תעשיות ההיי טק שלנו לפתוח חברות בת בארה"ב שישווקו את המוצרים האלה אחרי אישור ואחרי בדיקה שלהם וזה כולל ספרות מלאה, בעולם הזה אין סודות!!
אבל זה עובד לשני הכיוונים, תהיה בטוח שדקה אחרי שהסופות נחתו בארץ מהנדסי אלתא למדו לאורך ולרוחב את מכ"ם הווסטינגהאוז AN/APG-68 V9 שלו.
ואם היו יכולים לשים יד על מכ"ם ה AESA של הגראולר לא היו מהססים (אולי בכלל הצליחו.....)

2. אחרת, נלך לספק אחר - אני לא רואה פרסונה שפויה במדינה הזו שתעיז אי פעם לנסות ולהתנתק מהאמריקאים וללכת לחפש כל מיני הרפתקאות חלופיות בסגנון נשק הודי/סיני/קוראני/ישראלי ועוד כל מיני בדיחות מהסוג הזה.
האמריקאים תמיד היו איתנו והם ימשיכו להיות פה לעד, השאלה היא באיזה עומק של מעורבות ויש לזה כמה סיבות:
א. אין מה לעשות אבל זו עובדה שמערכות הנשק שלהם הם הכי טובות בעולם ובעיקר אלה המשלבות אלמנטים ישראליים שנבנו במיוחד לצרכנו
ב. הימ"חים שלנו מוגבלים ובמקרה של עימות כולל אנו נהיה שוב תלויים ברכבת אווירית של נשק חליפי וציוד אחר שנצטרך בכמויות וללא תמורה מיידית.
וניראה מישהו קם ואומר שהרכבת האווירית במלחמת יוהכ"פ לא הייתה חלק מהסיבות שגרמו למהפך ולשליטה על האירועים במקום ההיפך.
ז"א האמריקאים (ממשל ניקסון דאז) הוכיחו שבשעת צרה הם מאחורינו 100%.
ג. הסיוע האמריקאי הוא משמעותי מאד כלפי ישראל והוא כולל את כל התחומים, כסף מזומן, נשק, טכנולוגיה, מדע ועוד כל מיני גורמי מסחר
ד. העולם הגדול בכלל והעולם שסביבנו בפרט הרבה פעמים פועל על פי האינטרסים שלנו ולו רק בגלל שהאמריקאים מחייבים אותם (מצרים לדוגמה)
ה. גם אם נסובב את הגלובוס לכל הכיוונים האם יש אלטרנטיבה שתכנס לתפקיד מאתגר הזה "מעצמת על שנותנת חסות מלאה למדינת היהודים"?
ו. כולם רוצים אמריקה לא? אז הנה לכל אחד מאיתנו יש לנו דוד באמריקה.........

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang האמריקאים תמיד היו איתנו והם ימשיכו להיות פה לעד,

האמריקאים איתנו בנושא נשק רק מתקופת אמצע שנות השישים כשרישמית מכרו לנו טילי הוק לפני זה היה אמבארגו נשק מוצהר שהתחיל במלחמת העצמאות ונחלש לאט לאט.

ההבדל הוא בעומק המעורבות שלהם, עוד בטרם קמה המדינה ומייד עם הקמתה כבר היו כל מיני גישושים לפחות ברמת הדיפלומטיה (הגב' גולדה מאירסון ז"ל ניסתה בכל כוחה להשפיע על הממשל האמריקאי לפעול לטובת היהודים בכלל ישראל בפרט בעיקר לאחר אדישותם לגורל היהודים במלחמת העולם השניה) .
נשק אמריקאי כן הגיע לישראל גם בשנות ה 40 וגם בשנות ה 50 (מטוסי מוסטנג, ספינות מלחמה כמו ק-26 נוגה, ק-22 נוגה2 וכד') אם כי זה לא היה על בסיס רכש שוטף כמו היום אלא על בסיס רכישות נקודתיות לפני ואחרי האמברגו האמריקאי.

בשנות ה 50 וה 60 פרח רומן ביחסי צרפת/ישראל שבא לידי ביטוי גם ברכישה באופן שוטף של מערכות נשק "ומפעלי טקסטיל" למיניהם והאמריקאים אולי כמדיניות כלל עולמית לא עסקו כל כך בנושא מכירת נשק.

ברגע שהצרפתים הטילו אמברגו האמריקאים ניכנסו לפונקציה הזו ובגדול וכל השאר היסטוריה....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang ההבדל הוא בעומק המעורבות שלהם, עוד בטרם קמה המדינה ומייד עם הקמתה כבר היו כל מיני גישושים לפחות ברמת הדיפלומטיה (הגב' גולדה מאירסון ז"ל ניסתה בכל כוחה להשפיע על הממשל האמריקאי לפעול לטובת היהודים בכלל ישראל בפרט בעיקר לאחר אדישותם לגורל היהודים במלחמת העולם השניה) . נשק אמריקאי כן הגיע לישראל גם בשנות ה 40 וגם בשנות ה 50 (מטוסי מוסטנג, ספינות מלחמה כמו ק-26 נוגה, ק-22 נוגה2 וכד') אם כי זה לא היה על בסיס רכש שוטף כמו היום אלא על בסיס רכישות נקודתיות לפני ואחרי האמברגו האמריקאי. בשנות ה 50 וה 60 פרח רומן ביחסי צרפת/ישראל שבא לידי ביטוי גם ברכישה באופן שוטף של מערכות נשק "ומפעלי טקסטיל" למיניהם והאמריקאים אולי כמדיניות כלל עולמית לא עסקו כל כך בנושא מכירת נשק. ברגע שהצרפתים הטילו אמברגו האמריקאים ניכנסו לפונקציה הזו ובגדול וכל השאר היסטוריה....

מטוסי מוסטנג הוברחו לארץ - בעיקר לאחר שנרכשו מבעלים פרטיים (אחד מהם היה מטוס מרוץ) כל השאר נרכשו משבדיה ואיטליה. לגבי הספינות - גם אלו קרוב לודאי סופקו ללא נשק או מערכות צבאיות.

צה"ל רכש ציוד מארה"ב בעסקות סיבוביות (דרך גרמניה למשל) או בהברחה מתוחכמת (עילה של הפקת סרטים) - לפעמים זה הצליח יותר ולפעמים פחות.

ארה"ב הרשמית עשתה ככל יכולתה למנוע רכש צבאי ישראלי בחריג של ציוד שאינו צבאי טהור (לא יורה) כמו ציוד קשר, ציוד רפואי וציוד הצלה...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

א. בסופה היתה כוונה להתקין מכ"ם של אלתא עם יכולת עדיפה - האמריקאים סרבו.

ב. היה רכש גומלין של האמריקאים - ואף נערך טקס לפני כשנתיים שבו נשיא לוקהיד הצהיר על השלמת רכש גומלין בסך 2 מיליארד דולאר.

ג. להזכירכם שארה"ב רוכשת מישראל (כך או אחרת) את הפופאי, פיתון 4, לייטנינג, תיבות כנף של F-16, מחשבי בקרת טיסה של F-16, תע"ל של אלביט, כטב"מים מדגמים שונים, CFT ל-F-15 ול-F-16, יש רכש לא מבוטל של רכיבים הידראוליים, מושבי מטוסים, מיגון למשאיות ועוד כהנה וכהנה....

ד. בברק, סופה, רעם ובשרף למשל יש לא מעט מפרטים ישראליים ייחודיים - חלקם אינם מוכנסים לייצור מטוסים סידרתיים עוקבים - למשל ברעם - כיבולת הדלק גבוהה יותר ממטוסי הסידרה האחרים וגם המטוסים העוקבים.

ה. ארה"ב נמנעה מאז ומתמיד למכור לישראל חלק מרכיביה הבלעדיים - למשל מערכת ה-ALQ-128 שבזנבו של ה-F-15. גם אנחנו לא צדיקים - ובגלל זה אנחנו לא משווקים לארה"ב את הפיתון 5 ועוד כמה טכנולוגיות שישראל ממובילה בהן.

הבעיה עכשיו, כפי שהבנתי מעילעול קצר - היא סרוב גורף של ארה"ב לשבץ המטוסי ה-F-35 כל רכיב מפיתוח ישראלי - דבר שעומד בניגוד גמור לכל מה שהיה עד עכשיו, ומהווה איום ממשי על תעשית הבטחון והמו"פ הישראלית...

ולסיום - אני אודה למי שיוכל לסרוק את הכתבה שפורסמה בנושא אתמול במעריב...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אתה טוען שבהודעה מס' 12 אין עובדות??
תקרא אותה שוב ותראה שיש בה רק עובדות שאתה מין הסתם פירטת....

נ.ב אשריך שמשהו משעשע אותך בשעות כאלה (אני לדוגמה מבריז מהעבודה לטובת כל מיני הודעות בפרש, אבל איפה השעשועים?? )

מהנדסי אלתא קרוב לוודאי מכירים את המכ"מ הזה טוב מאד - סביר שהם אלו שיתחזקו אותו. מעבר לכך - כמו שכתבתי - לאלתא יש מכ"ם עדיף ביכולותיו, רק שהאמריקאים סרבו לאשר לישראל להתקינו במטוס.

אתה מציג את הדברים כאילו אלתא מפגרת ביכולותיה, וזה חטא לאמת. נכון - יש תחומים בהם היא עוד יכולה להתשתפר - אבל זה הדדי.

ובאשר לתעסוקה - אני מעביר את הזמן בעבודה מתןך ציפייה לקובץ שיאפשר ל לסיים את עבודתי בפרוייקט הנוכחי... רק ששני המחברים של הספר הזה עדיין מתווכחים אם צריך להוסיף חומר או להשמיט דברים שכתבו....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אבל להגיד עליי??
אתה מציג את הדברים כאילו אלתא מפגרת ביכולותיה, וזה חטא לאמת. נכון - יש תחומים בהם היא עוד יכולה להתשתפר - אבל זה הדדי.

אני האחרון שיזלזל ביכולת של אלתא ולו רק בגלל שהרבה חברים שלי עובדים שם ואלתא שכנים שלי (המכ"מ שלהם כל היום "מבשל" אותי - אשדוד, אשדוד.... )
אבל במסגרת המקצוע שלי (שאתה להבדיל מהאחרים מכיר אותו), אתה יודע שריגול ומו"פ זה חלק מהעניין וחברות מהסוג הזה מתנהלות גם בתחום הזה וזה באמת הדדי.

דרך אגב ספרות, אני אשלח לך בהזדמנות הראשונה הודעה לפרטי, יש לי משהו להתייעץ איתך.....

ובאשר לאס"מ טכנולוגי - הרי שלא אתפלא אם בודקים גם את השמנים והדלקים של המטוסים כשהם מגיעים. אני זוכר שדובר בזמנו על כך שבדקו כיצד מצליחים הרוסים להפחית עשן של מנועי המטוסים שלהם ע"י איסוף דלק הניקוזים שלהם כשהגיעו לסלון האוירי...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

היה רכש גומלין של האמריקאים - ואף נערך טקס לפני כשנתיים שבו נשיא לוקהיד הצהיר על השלמת רכש גומלין בסך 2 מיליארד דולאר.

באיזה פרק זמן ???

להזכירכם שארה"ב רוכשת מישראל (כך או אחרת) את הפופאי, פיתון 4, לייטנינג, תיבות כנף של F-16, מחשבי בקרת טיסה של F-16, תע"ל של אלביט, כטב"מים מדגמים שונים, CFT ל-F-15 ול-F-16, יש רכש לא מבוטל של רכיבים הידראוליים, מושבי מטוסים, מיגון למשאיות ועוד כהנה וכהנה....

ארה"ב רוכשת בישראל ולכן ארה"ב יכולה גם לא לרכוש בישראל זה בדיוק ההבדל. רשימה שהבאת מאד מרשימה, אבל לצורתך הדיון חסרה כאן השוואה. מה זכל הדברים האלה ב- $$$$ מול מה שישראל מקבלת כמענק ?

בברק, סופה, רעם ובשרף למשל יש לא מעט מפרטים ישראליים ייחודיים - חלקם אינם מוכנסים לייצור מטוסים סידרתיים עוקבים - למשל ברעם - כיבולת הדלק גבוהה יותר ממטוסי הסידרה האחרים וגם המטוסים העוקבים.

מי שילם על זה ? ישראל ?

השורה התחתונה היא שישנו רכש גומלין.

אם אתה "קונה" כסף שנותנים לך מתנה וסוגר שסכום בהיקף נוסף ישמש לרכש ממך - לא משנה בכלל את השורה התחתונה שרוכשים ממך בהיקף מוגדר שסוכם מראש.

ברמה הגבוהה יותר - אתה מתחייב להזמין בהיקף X (ולא משנה בכסף של מי) ובמקביל יזמינו ממך באותו היקף. זה נותן לך בסיס מוצק לתכנון כלכלי ויכולת התחייבות למו"פ, העסקת אנשים ופיתוח קווי ייצור.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אם אתה לא משלם מכספך - אינך יכול לדרוש מאמריקאים כלום.
הם לא ירצו ולא ייספקו לך -F-35 בכלל שלא לדבר על זה שלא יקנו ממך חלקים. מה תעשה ? תאיים עליהם להפסיק את ההספקה מישראל וזה יפגע בהם אנושות ?
צריך לראות קצת פרופורציות בכל הסיפור.

אולי אז נוכל לראות בח"א מטוסים רוסיים מושבחים...

בעבר היתה ביקורת בארה"ב על כך שהם משקיעים הון בייצור ופיתוח מטוסים בעוד שניתן בקלות יחסית לרכוש מטוסים זולים מתוצרת רוסיה ולמלא אותם במערכות אמריקאיות בעלויות צנועות הרבה יותר.

כדאי לזכור שגם לתעשיה בארה"ב יש אינטרס למכור לישראל. הכותרת COMBAT PROVEN היא רבת ערך, ולא בכל מקום ניתן לקבל אותה...

כמה מטוסי מיראז' מכרה צרפת על חשבון הצלחת ישראל המלחמת ששת הימים?

כל הנושא הזה מלווה בלא מעט פוליטיקה והשפעה סביבתית. האם ארה"ב היתה מעוניינת להפסיק את אחיזתה בישראל - המקום שעודו הייציב ביותר בסביבה?

בסיכומו של דבר - הפרה רוצה להניק לא פחות מאשר העגל צריך לינוק...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

רבותי - עד כמה שזה יראה לכם מוזר, ארה"ב לא עושה טובה לישראל בכל הנוגע לסיוע הצבאי: בזמן חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים - שהיה אינטרס אמריקני לא פחות (מן הסתם, חלקית, יותר) משהיה אינטרס ישראלי או מצרי - נחתמו גם הסעיפים הבילטרליים ישראל-ארה"ב הנוגעים לסיוע. ככה שהדברים מעוגנים בהסכמים, ושילמנו מחיר כבד מאוד תמורתם. זה כמו להגיד שגרמניה עושה לנו טובה בתשלומי הפיצויים - לא טובה ולא נעליים. חלק מחזרתם של הגרמנים למשפחת העמים היה חוק הפיצויים שלהם, ואנו מקבלים "סיוע" חד צדדי מכוחו של חוק זה, נקודה.

ביחס למלחמת יום הכיפורים - ערכו של הסיוע האמריקני, בסופו של דבר, היה בעצם הידיעה שהוא אכן יגיע. בפועל, לא השתמשו בחלקים הקריטיים שלו (למשל, מטוסים - הגיעו רק ארבעה ואף אחד לא הופעל במלחמה). עם זאת, כל מי שמכיר קצת אצ הדינמיקות שרחשו בוושינגטון באותו זמן, יודע כמה דברים:

1. היהודי הכשר, קיסינג'ר, עשה כמיטב יכולתו להשהות את הסיוע כמה שיותר, ככל הנראה כדי שישראל תקיז עוד קצת דם ופאניקה, וזאת על מנת שקל יותר יהיה לכפות עליה הסדר לאחר המלחמה (כפי שאכן עשה). קיסינג'ר היה מדינאי דגול באמת (לא כמו הפרחים שמסתובבים אצלנו, שכל אחד מהם כבר חושב שהוא ביסמארק) - אם כי אישיות די מחורבנת - וראה כמה מהלכים קדימה.

2. זאת, בזמן שאנטישמי אמיתי (על פי עדותו של קיסניג'ר עצמו) כמו ניקסון, פנה לאלוהים בתפילה כנה למען ניצחונה של ישראל ("הם ינצחו, בעזרת האל, הם חייבים לנצח"), אמר ש"לסורים המחורבנים האלה הלך קלף שהם לא חלמו עליו" ולחץ באמת ובתמים להוציא כבר את הסיוע. הוא פשוט היה נתון בידיים של קיסינג'ר בכל הנוגע למדיניות חוץ, והוא עצמו ידע זאת.

3. מי שהואשם על ידי קיסינג'ר בעיכוב הסיוע לישראל היה הספק-יהודי שלזינגר, שר ההגנה דאז, שמצידו לא הפסיק לקלל ולטעון - את האמת - שמחלקת המדינה מעכבת ולא הפנטגון.

4. רובו רובו של הסיוע (למעלה מ-95%) הגיע בדרך הים ולא באויר, וזהו הישגו האמיתי של חיל הים במלחמה וזוהי ההוכחה האולטימטיבית שמדובר בזרוע אסטרטגית לכל דבר ועניין, עוד הרבה הרבה שנים לפני שהויכוח החל להתעורר מחדש.

בשורה התחתונה - אנחנו חייבים הרבה לאמריקאים, הקשר בין המדינות איננו רק של אינטרסים (אני לא אפתח פה עכשיו בסקירה מדינית), אבל בכל הנוגע לסיוע פרופר - לא מדובר בהתנדבות. שילמנו לא מעט בשביל זה, ואנחנו עדיין משלמים (זוכרים את מדיניות האין-תגובה בזמן מלחמת המפרץ?).

אליהו

רובו של הסיוע האמריקני, הגיע אחרי המלחמה. משמעות הסיוע כפולה:
1) בהיבט המיידי, ישראל יכלה לצמצם את מלאי החירום ולהפכם למלאי רגיל (שנכנס לשימוש ומכסה על ההפסדים).
מלאי החירום הופך, על הנייר, למלאי שמגיע מאמריקה.
2) הרכבת האוירית, שהייתה בעיקר מהלך תעמולתי מאשר מעשי, נועד לפגוע במוראל הערבי ולאותת לבריה"מ לא להתערב ישירות במלחמה, או אז האמריאים מוכנים להחמיר את המצב ולהתערב גם כן. מכאן הסכנה שהייתה במלחמה להתלקחות מלחה"ע III.

ארה"ב מנעה מישראל לצאת מלחמת מנע נגד ריכוזי הכוחות וטילי הנ"מ סמוך לתעלה. ישראל מצידה נכנעה לתכתיבים האמריקנים. זאת לעומת מלחמת ששת הימים, שגם אז האמריקאים הזהירו אותו מלפתוח במלחמה... אלא שאז לא הקשבנו להם.

מטרת הסכמי השלום עם מצריים, היו לאפשר למצריים לערוק חזרה לצד מדינות המערב ולנטוש את בריה"מ שהשקיע מיליארדים מכספה לטובת העם המצרי ולשאיפות רצח העם היהודי שלהם. סיוע החוץ הנדיב, מוגבל לשימוש רכש מוצרים אמריקאיים ונועד לאזן את סיוע החוץ למצריים ואובדן נכסים אסטרטגיים דוגמת סיני. מאז, מן השפה לחוץ, ישראל היא "בעלת ברית" של ארה"ב.

סיוע החוץ והרכב האוירית נועדו הן התחייבויות דיפלומטיות אמריקניות לשמירת קיומה של ישראל.

הסברים מסוג "הם חייבים לנו" לא טובים אפילו בשביל האגו העצמי שלנו.
די עם החובות, ישראל צריכה את החופש שלה לקבל החלטות אסטרטיגיות בחזרה ובשביל זה צריך להפסיק "הזרקות" מארה"ב.
ואז כשתהיה חופשי תוכל להחליט בשקט - אם משתלם לך לפתח מטוס משלך או לקנות בח"ול.

ישראל גדולה מספיק כדי להגיע למצב שמאה אחוזים ממערכות הנשק והתחמושת יהיו תוצרת הארץ.

כדי להתגבר על העלויות העצומות הקשורות לפיתוח עצמאי של מטוס קרב מודרני לישראל יש שתי ברירות:
1. לפתח טכנולוגיה אלטנרטיבית - למשל כטב"מ התקפיים מוצלחים באמת, חלופיים במידה רבה ככל האפשר למטוסים מאויישים.
2. לפתח בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות, כמו הודו, סינגפור, יפן דרום קוריאה או אוסטרליה.

כשאין לך חופש לבחור - הגודל לא קובע.
במצב של היום חסרה ברשימה שהבאית עוד אופציה
3. לקבל את המטוס בחינם מארה"ב.

"ישראל גדולה מספיק כדי להגיע למצב שמאה אחוזים ממערכות הנשק והתחמושת יהיו תוצרת הארץ."
באמת....

שום אמוציות - מה שכתבתי ביחס לסיוע החוץ האמריקאי הוא עובדות מדיניות ולא שום דבר אחר. אם אתה רוצה לחפש "מתחת" לעובדות האלה ולתת פרשנות משלך לגורמים שהובילו אליהן, זכותך, כמובן, אבל עם העובדות עצמן קשה להתווכח. הם "חייבים לנו" כיוון שהם התחייבו, והם התחייבו לא בגלל שיש לנו עיניים יפות אלא כיוון שנתנו הרבה בתמורה. כידוע - לא כל תמורה היא כסף מזומן.

שים לב, שגם האמריקאים לא משתמשים במטבע לשון של "עושים לכם טובה". הכעס שלהם על חלקנו בכל הנוגע לסיוע לא מבוסס על עצם הסיוע - הרי הם מחוייבים לכך חוזית - אלא על אי מילוי החלק שלנו בהתחייבות (למשל, ייצור בארץ או בארה"ב, למשל מכירות אסורות של פריטים שונים וכו').

ביחס לצורך להיות עצמאיים וחסרי תלות - אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אין סתירה בין תיאור המצב שהעליתי ביחס לסיוע האמריקאי לבין דעתי, שעדיף שנהיה חסרי תלות, גם באמריקאים. אגב, זה נוגע לכל דבר ועניין ולא רק לסיוע - החל משחרור פולארד ועד הצורך בויזות לארה"ב לאזרחים ישראליים. יש עוד הרבה אבל חבל להכנס. אני מצצין כאן ראש ממשלה אחד, שלא אזכיר את שמו כדי לא להכנס למקומות אסורים בפורום זה - שבדיוק מהסיבה שהעלית התחייב לחסל לחלוטין (תוך 10 שנים) את הסיוע האזרחי מארה"ב, כולם צחקו עליו - אבל בתקופה האחרונה אכן הסיוע האזרחי ירד ל-0.

דבר נוסף, כהערה כללית - לסיוע האמריקאי יש ערך לא רק במונחים של עמידה בהתחייבויות, אלא גם במוניטין שיוצא למוצרים האמריקניים. התחרות בשוק הולכת ומחריפה. רוסיה תמיד היתה בעניינים וסין היא כבר ממש לא בדיחה. בארה"ב לא חוששים שישראל "תערוק" לכיוונים אלה, אבל יודעים שישראל היא מקדם מכירות מצויין בשווקים אחרים, ולכן יש להם אינטרס לשמור עליה כעל לקוח בלעדי. זהו חישוב כלכלי נטו. מי שזוכר את המהומה שחוללה מזכירת המדינה אולברייט בביקורה הראשון בארץ לאחר בחירות 99 (הביקור החגיגי הראשון לכבוד ממשלת ברק) סביב החלטת ממשלת ישראל לחכור (לא לקנות - לחכור לתקופת נסיון מוגבלת בזמן) שני מטוסי איירבוס עבור אל-על, יידע, מן הסתם, עד כמה היינו מופתעים למראה הסעם האמריקני: היינו מוכנים כבר לקבל שטיפה על השעיית הסכם וואי, על העיכובים מול הפלסטינים, על מה שאתם רוצים - ופתאום 90% מזמן הפגישה (שהיתה אחת משתי הפגישות הבכירות ביותר שלה) הוקדשו לעניין הזה. אגב, bertold, אם אתה מחפש אמוציות - שם היו, והרבה...

למה לא מנצלים את זה? כאילו הם לא מרשים לנו להשביח מטוסים לוונצואלה והם משביחים בעצמם מה נסגר?
יש לנו יכולת לפתח מטוס שיעלה על ביצועי המטוסים האמריקים בארץ אני מתכוון את כולו לא כמו שבלביא היה חלקים מתוצרת אמריקית (המנוע) ובלי לחשוש לסנקציות?
ושאלה קצת לא קשורה אבל המדינה שלנו כזאת קטנה איפה נשים את מפעל המטוסים בלי לחשוש להריסה/הוצאה מפעולה לזמן מה בתקופת מלחמה?
וגם אם מה שפירסמו בעיתון נכון שיש מגמה להעביר את בסיסי חה"א לדרום הרי למצרים ירדן וסעודיה יש מטוסים ואמל"ח אמריקים לא יותר בטוח לשים את הבסיסים רחוק מהם?

איפה כתבתי שאנחנו מפחידים אותם? אם אפשר היה להבין זאת מתוך דברי (לא הצלחתי לראות איפה רמזתי כך) אז אני מתנצל.

יכולת טכנית לפתח מטוס כמו שהגדרת - אני לא מומחה, אבל התרשמותי האישית היא שיש או יכולה להיות יכולת טכנית כזאת. השאלה, כמובן, מה המחיר המדיני והכלכלי שיעלה פיתוח מטוס כזה. הלביא אכן נסגר בדיוק מהסיבות האלה. אם היה קיים היום, אומרים שהיה מטוס לא רע בכלל.

השאלה האחרונה שלך באמת קצת לא קשורה - מה שנכון לגבי מפעלים ותעשיה נכון עוד יותר לגבי בני אדם - אם המדינה כולה מטווחת, לאן תיקח את האוכלוסיה כדי שלא תיפגע בזמן מלחמה? בעיה. אבל זה מה יש. וביחס לצורך להרחיק בסיסי אויר מטילי אוייב - כבר עלה הרעיון להעביר חלק מהטייסות לבסיסים ימיים - בעברית ברורה יותר: נושאות מטוסים - אבל זה ויכוח ישן, יש לו אשכולות משלו, והייתי מעדיף לחסוך אותו כאן.

אינני יודע למי להתייחס כאן באשכול בתגובתי. יריתם בתפזורת.

כתבתי כמה מילים באשכול ה"שכן" שעסק בשאלה שכנראה נגזרה ממעשיית ה-- F35 ושהחלה בשאלה האם טכנולוגיות ישראליות הועברו למדינות ערב (בכוונה שיניתי את המינוחים שהובאו שם שכן הם היו מגמתיים - לאומניים במקור השאלה...)

כדי שלא להתברבר חזיתית עם איש כאן, אחלוק את נסיוני שצברתי לאורך שנים רבות של עיסוק בנושאים הללו -

1. זכות האמריקאים - לברור את ספקי ויצרני מערכות המטוס המתקדם שלהם (לא שלנו...) בעינה עומדת.
2. ייצוא המטוס מארה"ב - תוכניות המכירה של המטוס הזה בארה"ב למדינות שונות בעולם כוללות גם מדינות שלא ל"טעמנו" המדיני. מכיון שמדיניות הייצוא הבטחוני האמריקאי אמנם לוקחת בחשבון את רגישות ישראל אולם איננה חייבת להיות תלויה בנו (וטוב שכך !!!), מותר להם והדבר אף הגיוני מבחינתם, למנוע שילוב מערכות אשר ברבות הימים סיב"ט לא תאשר ייצואן מהארץ למדינה זו או אחרת. אין לאמריקאים שום צורך בכאבי ראש מסוג זה בשנים הבאות לסדרות הייצור והייצוא של המטוס הזה שלהם.
3. טיב מערכות - אל לנו לקפוץ. אכן יש לנו מערכות טובות מאד. חלקן שיפרנו ממערכות של אחרים.... חלקן הן כחול לבן אמיתי. לתעשיות האמריקאיות יש מערכות לא פחות טובות, חלקן הגדול עולה על טיב המערכות המקבילות בארץ (נושא המחירים והסיבסוד הסמוי איננו שייך כרגע לדיון). פה ושם יש לנו מערכות שהאמריקאים לא מצאו לנכון לפתח או לייצר בזמן ןבתקופה מסויימים ואנו ייצרנו לצרכינו המידיים שלנו. ברבות הזמן ובמתארי לחימה חדשים, נוצר צורך בהצטיידות אמריקאית ואנו הצלחנו להכנס ולמכור ואף ביתרון תמחירי.
4. רכש גומלין (Offset) - מתחלק בעיקרו לשני מרכיבים (חשוב ביותר להבין את ההבדל !!) - רכש ישיר - ורכש עקיף.
5. רכישות גומלין מה מאחוריהן ? - כשמדינה קונה טנק או מטוס או אונייה או כל מערכת אחרת, היא רשאית לתבוע מהמוכר שבעבור הסכמתה לרכוש את הפריט אותו הוא מציע, תקויים התחייבות באופן ישיר או עקיף לרכש מוגבל מצד המדינה המוכרת או היצרן עצמו. הנושא הזה הינו בעעיתי לשקלול וכל מדינה יוצרת לעצמה דרוגי דרישות גומלין, אותן היא מגישה למוכר. הכל טוב ויפה כשהרכש של הפריט (נניח מטוס לצורך ההסבר) הינו תחרותי ובכספי הקונה.... בדיון כאן אנו עוסקים בסוג אחר של "רכש" הייחודי למדית ישראל.... אנו לא קונים, ואין ממש תחרות עם ייצרנים ממדינות אחרות.... אנחנו מקבלים (בחינם רבותי...- בחינם !!!). אנו באים ומסבירים לאמריקאים מדוע חשוב לנו לשמר את יכולותנו וכו' וכו' ובדרך שיש שקוראים לה אף "חוצפה"... דורשים לבצע אצלנו רכש גומלין בגין המתנה שהסכמנו לקבל... האמריקאים - בנדיבותם, ומסיבות פוליטיות ומדיניות מאפשרים ומסכימים לרכש גומלין אם כי ברובו - "עקיף" (ראה הסבר בהמשך.... סיבותיהם עמם אבל מי שחושב שהם מתקופפים משום שיש ברשותנו טכנולוגיות על שבלעדיהן תיפול האומה האמריקאית - ממש לא מבין מה קורה מבחינה טכנולוגית מערכתית כלכלית וצבאית...
6. רכש גומלין ישיר - הינו רכש השייך באופן ישיר למערכת שבגינה ניתנת האפשרות למכור תת מערכת לייצרן המערכת השלמה. במילים פשוטות - אם נרכוש מטוס, נוכל לבקש מהמוכר שישתמש בתת מערכת שלנו למטוס הזה שאנו קונים. הייצרן יכול להסכים או לא. זכותו להחליט. אנו נקבל נקודות זכות בהתאם לסקאלה נתונה לתהליך כולו.
7. רכש גומלין עקיף - דומה במהותו ל"ישיר" אולם כאן לא ניתו לקונה למכור תת רכיבים למערכת הנרכשת עצמה אלא מובטח רכש מסוגים ולמערכות אחרות לגמרי. זה יכול להיות דלק, תפוזים, מכוניות, ביגוד ושרותים אחרים שהקונה יציע למכור במסגרת עיסקת מטוסים למשל.... במקרה שלנו מכיון שאין לנו תפוזים.... (ודלק...) אנו מציעים למכירה תת-מערכות שונות לכלים אחרים שבשימוש צבא ארה"ב. ולא רק תת מערכות אלא ייצור רכיבים גרידא...
8. לנושא ה - F35 - להערכתי אלו לא שיחקנו בעיגולי פינות של הייתרי ייצוא שאינם לרוחם של האמריקאים, אילו לא שלחנו אנשים להתווכח עמם מה כחול לבן ומה רק תכלת.... אילו נהגנו כבני ברית שאינם יורקים לבאר ממנה רווינו.... כל הנושא לא היה עולה באופן כה רשמי. כל זמן שאנו תלויים ב- למעלה מ 3 מיליארדי דולר שאנו מקבלים מהם במתנה, ושאיש זולתם בעולם לא נותן לנו במתנה רבותי - אנו ידידים אבל בע"מ....
9. רכש ממדינות אחרות - רבותי אין לנו דולרים לכך כמדינה !!! - מי שמצוי בתקציבי הביטחון שלנו יודע זאת היטב. אין למדינה כסף לרכוש לא ברוסיה ולא באנגליה או בצרפת, לא בקניה או בזויבבואי.... יתרה מזו - רוסיה באה עם נדוניה פוליטית שמדינת ישראל לא בנויה לה בעולם המערבי.
10. נבנה מטוס בעצמנו - אנשים..... כבר ניסינו.... זו לא שאלה של יכולת טכנית (אם כי גם...!!) זו שאלה כלכלית ומדינית בעיקרה. אין לנו שקלים לפרויקטים מסוג זה!!!!! - ממש כך אין. ומי שסבור שאפשר לייצא מטוס ישראלי משובח מסוג זה ולהתחרות בענקי בחו"ל, ולעמוד בלחצים פוליטיים (למי מותר למכור ולמי אסור מי מרשה לנו ןמי אוסר), ומי שחושב שכל המטוס כולו יהיה כחול לבן - אין לי שיח עימו. איננו מבין דבר. וגם לא הבין כיצד וממה הורכב הלביא בזמנו.... יש נעליים רבותי שהן גדולות על ש'רוליק. מטוס מתקדם כ- F35 מתוצרת כחול לבן.... חברה - חברה - רגע - רגע - מנדל - צבינגי ופ....... נא לנחות..... למי בדיוק מכרנו את המרכבה....? - חישבו גם מדוע.... (לא - שרגא, אל תתפס ל"לא רצינו למכור בגלל מערכותיו האלוהיות...". הסיפור מורכב הרבה יותר....)

עד עכשיו היתה לישראל גישה ייחודית (יחסית ללקוחות אחרים) בכל הנוגע לאיפיון המטוס, מערכותיו ויכולותיו.

לברק הישראלי יש דבשת (ל-D) וכני נסע חזקים יותר בהשוואה לחבריו בבלוק, ול-C יש קיבולת נוספת ב"בית מצנח המעצור" של הנורווגים.

לנץ יש מערכת בקרת טיסה שהיא עדיפה על מקבילתה, ובשלב מסויים אף החליט היצרן לשבץ את הטכנולוגיה הישראלית במטוסים שהוא מייצר בארה"ב.

לרעם יש קיבולת דלק גבוהה יותר מכל חבריו, שלא נדבר על חליפת הל"א שהיא ייחודית לישראל - לא ניכנס לדיון אם זה נובע מצרכים "ייחודיים" שלנו או לחילופין - מכך שהאמריקאים אינם מוכנים לייצא את המטוסים עם המערכות שלהם - זה אינו רלוונטי ביחס לשורה התחתונה.

השרף מציג יכולות שאינן קיימות כלל במסוקים מקבילים אמריקאיים, וגם הסופה כזו - זה מתחיל בבלוק תוכנה שפותח בארץ, מערכות ל"א ושאר תכונות...

עכשיו האמריקאים אומרים - OK - יש לנו מטוס F-35, גירסת ייצוא. כל מה שאנחנו מאשרים זה החלפת שמן ומיים ומילוי בדלק. כל שינוי, שיפור, תוספת אחרת - אינה מאושרת לכם....

אז מה כן יהיו הרכיבים הישראליים ב-F-35? תע"ל ותק"ע של אלביט?

האם זה אומר שהמטוסים יוכלו להפעיל פיתונים כאלה ואחרים? האם נקבל חליפת ל"א שאינה תואמת את צרכינו - וניתקע איתה בגלל האמריקאים?

הרי חלק ניכר מעליונותינו מול מפעילי מערכות דומות - נובע מפיתוח ישראלי ייחודי שקיים על המטוסים (זוכרים את תוצאות התרגיל מול הצי האמריקאי? - אני יודע שצריך לסייג את זה מאד, אבל הנתון קיים)...

האם המצב הזה אינו סוג של אמברגו?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אבל אם איני טועה - 120:4

הנתון הזה כמובן אינו מגלה מה היה מתאר הקרב והמיגבלות שהציבו.

ככל שזכור לי (והזיכרון לא משהו) - בשיא ההצלחה - האמריקאים הצליחו להגיע ליחס הפלה של 20:1 לרעתם...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לפי מקורות שעד היום לא ידועים לנו.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

זה אומר שבמצב מלחמה, על כל 120 מטוסים שאנחנו נפיל להם, הם יפילו לנו רק ארבעה?

"I used to think, as birds take wing they sing through life, so why can't we?" R.E.M.

"החיים הם כמו אופניים, כשקל סימן שאתה בירידה"

לא... זה בסה"כ יחס הפלות.

עד עכשיו היתה לישראל גישה ייחודית (יחסית ללקוחות אחרים) בכל הנוגע לאיפיון המטוס, מערכותיו ויכולותיו.
אינני יודע מה כוונתך במינוח "גישה ייחודית" - מדינות אחרות שרכשו ורוכשות מטוסים אמריקאים מאפיינות את המטוסים שהן רוכשות במידה זו או אחרת. איחוד האמירויות UAE למשל הגדיר מטוס F-16 חדש לגמרי: Blk-60 הדנים, הקוראנים והמדינות אחרות דורשות שינויים כאלה או אחרים. אנחנו אמנם "ידועים" בדרישותנו הרבות לשינויים אבל יהיה זה פשטני לומר שהסיבה לכך הינה עדיפות איכותית של מערכות. קיימות סיבות רבות ומעניינות לכך.

לברק הישראלי יש דבשת (ל-D) וכני נסע חזקים יותר בהשוואה לחבריו בבלוק, ול-C יש קיבולת נוספת ב"בית מצנח המעצור" של הנורווגים.
מה הנקודה ? - גם ל-Block 60 יש מבנה שונה עבור האמירויות....???

לנץ יש מערכת בקרת טיסה שהיא עדיפה על מקבילתה, ובשלב מסויים אף החליט היצרן לשבץ את הטכנולוגיה הישראלית במטוסים שהוא מייצר בארה"ב.
אינני יודע אם היא "טובה יותר" או "טובה פחות".... האם היא זולה יותר? האם היו שיקולים אחרים? - אינני בקיא במערכת הזאת אבל אומר רק שכדי להסיק מסקנות על עליונות מערכתית, כתוצאה מ"שיבוץ" חייבים לבדוק היטב מדוע ומה בדיוק הניע את האמריקאים להחליף או "לשבץ" סוסים אחרים מארץ רחוקה.... אני מספיק שנים במערכת כדי לא להתפס למסקנות עליונות כאלה.

לרעם יש קיבולת דלק גבוהה יותר מכל חבריו, שלא נדבר על חליפת הל"א שהיא ייחודית לישראל - לא ניכנס לדיון אם זה נובע מצרכים "ייחודיים" שלנו או לחילופין - מכך שהאמריקאים אינם מוכנים לייצא את המטוסים עם המערכות שלהם - זה אינו רלוונטי ביחס לשורה התחתונה.
אם זה לא רלוונטי - מה אם כך הנקודה ידיד ?

השרף מציג יכולות שאינן קיימות כלל במסוקים מקבילים אמריקאיים, וגם הסופה כזו - זה מתחיל בבלוק תוכנה שפותח בארץ, מערכות ל"א ושאר תכונות...
ראה - לאמריקאים יש עדיפויות תקציביות אחרות לפיתוח. אפשר לקחת כל כלי, כל מכונית, כל סירה, כל מטוס או מזל"ט ולשבח אותם כהנה וכהנה. לאמריקאים אין תמיד צורך בהשבחות כאלה, מתארי הקרב שלהם שונים, התו"לשלהם גלובלי וגדול ממדים, התקציבים מופנים בצורה שונה לגמרי מאופן הפנייתם אצלנו. שוחחתי בשבוע שעבר עם אל"מ האחראי במנהלת הטנקים האמריקאית על השבחות האברמס. השיחה גלשה להשוואה (פטריוטית משני הצדדים) בין האברמס לבין טנקים אחרים בעולם. שאלתי מדוע אין בתוכנית שיפורי האברמס מערכות זיהוי ותצפית כמו אלה הקיימות בטנקים באירופה למשל. תשובתו היתה דו-ערכית. ראשית - אמר, אין לנו צורך בריבוי הסנסורים. אנו נלחמים אחרת "we don't need gadgets... " הוסיף. שנית - אין לנו עדיפות תקציבית לכך. אנו מתכננים את הדור הבא ולא את המחר.... אמר.
והדבר דומה באויריה ובכלים אחרים. מה שטוב מספיק - לא צריך שיפור. לכל מדינה יש הגדרת סף לאיכות ועדיפויות משלה. לא יהי נכון להסיק מזה על יכולותיה הטכניות ועליונותה הטכנולוגית.

עכשיו האמריקאים אומרים - OK - יש לנו מטוס F-35, גירסת ייצוא. כל מה שאנחנו מאשרים זה החלפת שמן ומיים ומילוי בדלק. כל שינוי, שיפור, תוספת אחרת - אינה מאושרת לכם....
ומבחינתם הם צודקים. מטוס הינו מערכת מורכבת ביותר מבחינת קונפיגורציה. לוקהיד מרתין למשל לא נותנת כמעט אישורים (ישראל היא סייג שבהסכמה) להכנסת ושילוב מערכות זרות לה לא רק בשל הרצון להגן על תעשיות אמריקאיות אלא כדי למנוע בעיות אדירות שיכולות לקרקע (במקרה הטוב) מטוס כה מסובך. כל שילוב שיכול להפריע למערכות המטוס חייב לעבור צרטיפיקציה של LM ואין הדבר פשוט כלל.
בתחילת שנות ה- 80 יצאה חברת Apple עם מחשבי ה- Macintosh המעולים של אז. המערכת שמכרו היתה "סגורה". ללא אישורים של Apple לא יכל איש למכור או לשדרג את המחשבים הללו. ממולם ניצבה IBM עם מחשב PC על בסיס DOS שכל דיכפין שיפר אותו והציע תוכנות וחומרה מכאן ועד להודעה חדשה.... באותן השנים כמעט שום דבר לא עבד ללא בעיות ב- PC. כמובן שברבות השנים ה"סגירות" הזאת של Apple פגעה במכירותיה, אבל כאן כבר הדברים שונים בתכלית ממטוסים מסוג ה- F35 . אם ייכשלו בתחילת הדרך, לא יהיה לפרויקט המשך - האמריקאים לא ירצו בו, ואחרים בעולם יירתעו מלקנות אותו גם כן.

אבל אוסיף עוד דבר כאן - הנחתך שרק שמן ומים יהיו ל"דוד המלך..." (הגשש...), הינה מוטעית לגמרי. איש לא ימנע מאיתנו לשלב מערכות ישראליות אלה או אחרות במטוסים שנרכוש (לא ניקנה אלא נקבל...) וזה יהיה חלק ממשא ומתן, כפי שהיה בעבר בכל קבלה (אנו קוראים לזה "רכש"...) של מטוסים. אינני חושש מכך כלל. נצתרך לקבל אישורים, סרטיפיקציות וכו', אבל לא ידחפו לנו לנו מערכות שלא נרצה בהן. הבט בהיסטוריה הזאת מאז 1967... כך הם נוהגים. האמריקאים לא רוצים שנהיה שותפים בפיתוחים לכלל המטוסים הללו לשווקים אחרים.... ומבחינתם, ועל אף שאיש מאיתנו איננו מרוצה מכך, כלכלית וקונפיגורטיבית (ואף מדינית !!!), הם עושים את הטוב להם כמדינה בעלת המטוס המעולה הזה.


אז מה כן יהיו הרכיבים הישראליים ב-F-35? תע"ל ותק"ע של אלביט?
לאור האמור לעיל - גם אם יאשרו את אלה לסדרות הייצור נצתרך לומר תודה. למטוסים ישראליים והיה ונקבל - אני חוזר ואומר - אין לי דאגה יתרה בלב... והרבה נסיון שמצביע על "פתיחות זהירה מצידם..."

האם זה אומר שהמטוסים יוכלו להפעיל פיתונים כאלה ואחרים? האם נקבל חליפת ל"א שאינה תואמת את צרכינו - וניתקע איתה בגלל האמריקאים?
שאלת ? - אני לא סמכות להבטיח, ואייני אוהב את המושג האיליסתי "האמן לי", אז רק אומר את דעתי - לא יקרה כדבר הזה. לא למטוסים שנקבל. זה יהיה חלק ממשא ומתן. נבקש הרים, נקבל גבעות. כך היה תמיד.

הרי חלק ניכר מעליונותינו מול מפעילי מערכות דומות - נובע מפיתוח ישראלי ייחודי שקיים על המטוסים (זוכרים את תוצאות התרגיל מול הצי האמריקאי? - אני יודע שצריך לסייג את זה מאד, אבל הנתון קיים)...
אינני מכיר את הסיפור הזה. אבל אין לו שום משמעות לדיון. גם ההודים ניצחו בקרבות אויר לפני כשנה את האמריקאים בתרגיל משותף. מכאן להניח שחיל האורי ההודי טוב יותר או מסוגל להגן על הודו בפני האמריקאים (מתאר בלתי מציאותי לחלוטין) - הדרך ארוכה. ו"קצת" נסיון בשואות הללו שאנו עושים מדי פעם, ופה ושם היכרות עם הפרטים - ואני ממליץ לכולם לא לנפח חזה מכך. אין שום משמעות לדברים. הבל.

האם המצב הזה אינו סוג של אמברגו?
אמברגו ? - נו באמת. אני חושש שנסחפת....

ומעל לכל זה - יש לאמריקאים טענת קשות מאד נגדנו. מי שמצוי בזה מרגיש את זה ביום יום. הם אינם תלית שכולה תכלת, אבל הם בעלי המסעדה.... אנו מוזמנים לאכול בחינם אין כסף, וחלה עלינו חובה מוסרית לא כשווים - אלא כבעלי ברית. לזה יש להם טענות קשות כלפינו ועל כך הם מגיבים באופן שנראה להם. לא בטוח שלו אנו תמכנו במדינה כלשהיא היינו מברכים על פגיעתה באמון אותו אנו מצפים לקבל ממנה בגין הסיוע. אל נהיה היפוקריטים.

שוב - אני לא רואה בסיפור "משבר". המונח החזק הזה אמנם מוכר עיתונים אבל המציאות שונה בדרך כלל.

לכן אני מתקשה לקבל את ה"לקבל בחינם" הזה שחוזר על עצמו.

אנשים בעמנו לא מבינים מדוע הדוד סאם נותן לנו בחסד....ואז קמים וטענים שלמעשה יש לו לדודנו אינטרס ניסתר וחבוי ושלמעשה הוא משרת את עצמו ולא אותנו. כך קל להסביר מדוע מישהו בכלל מעוניין לסייע לנו....

הטיעון הזה אפילו אם איננו משולל מן היסוד, איננו מבטל כהוא זה את העובדה כי בלעדי הסיוע אנו היינו מתקשים לשמור על עוצמתנו וממילא על חרותנו באיזור.

לא ראיתי אומה אחרת שהגישה לנו במשך שנים כה רבות סכומי עתק כאלה, וציוד לחימה מן השורה הראשונה כמו הסיוע שאנו מקבלים מהדוד סאם אותו אנו כה נלהבים לפעמים לשנוא ביננו לביו עצמנו.

לא הבריטים, לא הצרפתים, לא האיטלקים ובוודאי שלא ההודים והסינים או אף הרוסקים, מפרישים סכומי כסף לסיוע לכלכלת ישראל ולציוד מסוג זה הדרוש להגנתה. תהייה סיבתם של האמריקאים אשר תהיה.

הרכבת האוירית במלחמת יוה"כ לא היתה "רכבת ישראל" ואף לא רכבת בריטית או סינגפורית....

לאמריקאים היה אינטרס מדיני לסייע לנו והם עשו זאת, אכן קצת מאוחר, אבל עשו.\. וללא תמורה. ואסון כבד לעם נמנע. לא רק, אבל בעיקר בשל הסיוע האמריקאי באותם הימים. הן מדיני והן צבאי.

כל מטוס וכל מסוק, כל כלי נחוץ וסיוע FMF שניתן לנו "במתנה" - חייב בתודה. לא בשפיפה,אלא בגאון. גאון שאיננו מלווה בקריאת תגר סמויה ותמידית מצדנו.

אין "מתנות חינם"- הם עוזרים, כי כרגע זה משתלם להם נקודה.
ויהיו הסיבות אשר יהיו(אינטרסים צבאים, מדניים, לחץ יהודי מבפנים...) לא משנה כרגע מה.

כל עוד זה מה שמתלם להם יש "מתנות"- מחר הם יחליטו שזהו זה כבר לא משתלם, הקשר הזה יגמר.
זה קשר מאוד לא בריא- אנחנו תלויים באופן בלעדי באינטרס של האח הגדול מאמריקה.

כמו שאומרים- גם רומא הייתה הזמנו הידיד הגדול ביותר של היהודים.

אין "מתנות חינם"- הם עוזרים, כי כרגע זה משתלם להם נקודה.

בפרט מעניין אותי - מה זה בדיוק "משתלם" ומה זה "כרגע" כי אגיד לך את האמת - לפי מה שאני רואה "המשתלם" הוא לפחות בסימן שאלה וה"כרגע" נמשך למעלה משלושים שנה ללא הפסקות.

לגבי המשך - אני מסכים לגמרי - התלות שלנו בארה"ב שעולה לנו בחופש קבלת החלטות חייבת להיפסק.

כרגע- בסופו של דבר האינטרס שלהם באיזור לא יימשך לעד, או שיחליטו שההשקעה לא מצדיקה את התגמול.

לפי מה שהבנתי לדעת רוב המומחים היחסים בין ישראל לארה"ב בנושא יבוא\יצוא ביטחוני הם אינטרס של שני הצדדים -ולכן האמרקאים מתחשבים בנו בנושאים מסוימים ובטח שאנחנו בהם.
לכן לדעתי בסופו של דבר זה יגמר במשא ומתן בין הצדדים (לפחות מבחינת ישראל אין אופציה של שוברים את הכלים).

לדעתי אפשר לחלק את המחלוקת למספר נקודות:

1. המערכות שמורכבות על כלי נשק שקיבלנו מהאמריקאים - האם יש לנו זכות לשלב בהם פיתוחים עצמאים? (השבחה בשביל צה"ל)
2. אילו מערכות נשק יכולה ישראל לקבל מהאמריקאים ואילו מדינות אחרות (למשל מצרים וערב הסעודית)
3. השבחת כלי נשק אמרקאים או אחרים עבור מדינות אחרות
4. מכירת טכנולוגיה ישראלית למדינות אחרות.

יכול להיות שיש עוד בעיות אבל 4 אלו הם חלק גדול מהבעיה.
לדעתי הבעיה הביטחונית מתרכזת בעיקר בסעיפים 1 ו 2 ולכן אלו הנקודות שעלינו לנסות לקבל ויתורים מהארה"ב גם במחיר ויתורים בנושאים 3 ו4 לדעתי חשוב שישראל תוכל לקבל מערכות נשק מתוחכמות יותר ממדינות האיזור ושתהיה אפשרות להתאים את הכלים לצרכים המקומיים (בארץ או בארה"ב).
לגבי יצוא ביטחוני ( 3 ו 4 ) הבעיה מצידינו היא יותר כלכלית כלומר הפגיעה היא כלכלית אין לנו אינטרס שלסין יהיה מעכת כזאת או אחרת ישראל רוצה את הכסף בעיקר לפיתוח.
פיתרון חלקי לבעיה היא הגברת פיתוחים בתחום האפור שבין אזרחי לצבאי .
הכוונה היא למשל הסבת מערכות מהתחום הצבאי לתחום האזרחי ומכירתם בחו"ל או מכירת מערכות שמתאימות לשני התחומים.
כמו כן בתחום התוכנה לדעתי יותר קשה להגדיר מה נחשב לנשק ואולי כדאי לנצל את הפירצה הזו - לפתח תוכנות שישתלו במערכות זרות (למרות שהדבר מצריך שיתוף פעולה גבווה עם המזמינים).