בתור אחד שעבר קשר רציני (שנה ו7) שהתחיל בגיל 15 (ונגמר כאמור).. האמת שאני מאוד מתגעגע למה שהיה ואני מבלה שעות רבות במחשבה על זה. גם שפכתי הרבה כסף אצל פסיכולוגית כדי שתעזור לי לשכוח את זה, אבל זה לא עזר. בסוף החלטתי לנתק את הקשר עם האקסית על אף שהיא מקסימה ורוצה להיות ידידה שלי אבל זה רק עושה לי רע להיזכר בה... והיום היומולדת 18 שלי והיא לא התקשרה אפילו לאחל לי מזל טוב. נו מילא.

בכל מקרה, ראיתי שהרבה אנשים פה נורא מודאגים מהקשרים שלהם עם המין השני, וזה נראה לי תמוה קצת. איך זה שכל כך הרבה אנשים פה בפורום הזה, שרובם (אני חושב) בגילאים 14-20 כל כך ממהרים להתחייב ולהתמסר ל"אחת" או ה"אחד" שלהם?

רציתי לדעת, למרות שזו שאלה קשה, פילוסופית קצת ובטח תגרום לדיון הזה לשקוע ללא תגובות-
מה אתם מחפשים בקשר? מה חסר לכם עכשיו, שאתם חושבים ש"ישלים" אותכם? מה, הסקס? האינטימיות? התחושה שאינכם לבד?

אולי פשוט כולם פה מפחדים להתעורר לבד, ללכת לישון לבד, ולראות שהם כביכול לבד בעולם? או מה?

בקיצור תשתדלו לענות בכנות, איך שבא לכם..

אתה לא באמת רואה מישהי ואומר "היי! אני מאוהב"
"אהבה ממבט ראשון" הכוונה שזה שפגשת אותה, דיברת איתה והיה ביניכם קשר, ומשם אתה מתחיל להתאהב - זאת אומרת שזה לא כדי להכניס אותה למיטה, או כי "אני לא רוצה להיות לבד" את זה אפשר להשיג בצ'יק.

ובנוגע לפילוסופיות (לפחות אצלי) -
זה שאני עם זאת שאני אוהב. זאתי שטוב לי איתה, זאתי שהיה בינינו קשר. סקס, או זה שאני לא יהיה לבד אפשר להשיג מאד בקלות.

חשיבה חיובית יוצרת מציאות חיובית.

קודם כל מזל טוב

אקסיות.. יכול להיות שהבעיה האמיתי היא שהתרגלת להיות איתה, שילבת את החיים שלך עם שלה ופתאום הלבד הזה נראה ריקני כי כל החיים משתנים בעצם.. פתאום נראה שלא היו לך חיים לפניה <מה שבתכלס לא נכון>.

בקשר לסקס.. מה הבעיה להשיג סקס?! זה פשוט לא עושה את ההרגשה הזאת..זה ריקני לחלוטין וחסר פואנטה, עוד לא נולד/ה האדם שכל חיו חי רק על סטוצים וכאלה ולא רצה כבר קשר .

ובקשר לדיון, כולם רוצים מגע, כולם רוצים להגיש נאהבים.. ואם מוצאים מישהי/וא שאוהבים אז הכל הופך לקסום כזה..

ההסבר הפיזיולוגי- כשמאוהבים מופרש איזה הורמון מהמוח שגורם ל "הי" , זה ממכר.. הנשיקות, החום, ההרגשה הזאת.. הכמיהה להיות יחד, הגעגועים..

אין מילים לתאר את זה, פשוט לאהוב מישהי/וא , זה מחרפן, זה מכניס למצבי רוח, זה גורם לסרטים , זה נורא ואיום.. זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

הולי ניצחת אותי

כמעט שאפשר לומר 'ענית' על השאלות הקשות האלה... בכל מקרה, יש מצב שאת צודקת לגבי האקסית שלי.. אני הייתי כל כך מאוהב שזה בלתי נתפש - ממש כמו בסרטים... קראתי גם בשירים שכתבתי לה פעם שבאמת ראיתי בה ממש את אישתי.

אהבתי את התיאור שלך בתשובה... את אישה חכמה.

תודה