"גלובס" חושף את הסודות הכספיים של מכבי ת"א בכדורסל


איך קרה שהמותג הכי גדול בכדורסל האירופי צריך כסף מהבעלים כדי לאזן את עצמו? איך קרה שמחמש קבוצות שרכשו את המועדון ב-2000 נותרו שתיים? איך קרה ששני האנשים עם אחוזי הבעלות הכי נמוכים הם האנשים הכי דומיננטיים? כשרגש וביזנס נפגשים בדירקטוריון

טל וולק 9:07 27/4/06

באופן פרדוקסלי, הניצחון על אולימפיאקוס ברבע הגמר קבע שגם השנה לא יצליחו הבעלים במכבי ת"א לסיים את העונה עם קופה מאוזנת. הפיינל פור בפראג יחייב את הבעלים להכניס את היד לכיס ולהביא מהבית בין 300 ל-400 אלף דולר. אם פיני גרשון יעמוד במבצע ה"תריפיט" שלו (אליפות שלישית ברציפות) הוא יחייך פעמיים - פעם אחת על הזכייה בתואר, ופעם שנייה על הדירקטוריון שלו, שירד לחייו העונה וייאלץ לשלם על הזכייה עוד יותר מחצי מיליון דולר. כלומר, זכייה בפראג תחייב את הבעלים במכבי להביא מהבית כמיליון דולר. בדיוק שנה אחרי שהוציאו סכום דומה על הזכייה במוסקבה.

פרדוקס,כי המועדון הכי מצליח בכדורסל האירופי, שמנוהל על פי רוב באופן הכי טוב - לא מצליח בגלל ההצלחות שלו לסיים את העונה במאזן חיובי.

סיבה ראשונה קשורה לענף בו כל הסיפור מתנהל - הכדורסל האירופי, שערך השוק שלו רחוק שנות אור מהעסק המקביל בכדורגל. לצורך השוואה, העונה האירופית בה שיחק מועדון הכדורגל של מכבי ת"א בצ'מפיונס ליג (2004/05) נמשכה בסך הכול שישה משחקים, ולמרות שתיזכר ככישלון מקצועי היא הכניסה למועדון מבונוסים של אופ"א בלבד סכום של כ-4.87 מיליון דולר. אם כוללים גם את זכויות השידור, הרי שלוני הרציקוביץ' שלשל לכיסו 5.75 מיליון דולר עבור החוויה.

מכבי ת"א בכדורסל מעצם עלייתה לפיינל פור תזוכה ב-75 אלף דולר, ואם תזכה השנה ביורוליג, תעשה זאת אחרי 25 משחקים ותקבל מהיורוליג בונוס של 175 אלף דולר. וביחד עם זכויות השידור (שהיא עצמה השיגה במו"מ עבור היורוליג) תגיע במקרה הטוב ל-3.55 מיליון דולר.

ההבדל השני, ואולי החשוב יותר, הוא ש"מכבי תל אביב כדורסל מנוהלת עם המון אמוציות. למרות שמדובר בעסק לכל דבר, ההתנהלות בחלק גדול מהזמן היא לא כחברה עסקית", אומר צביקה קציר, מי שהיה נציגו של רענן כץ בדירקטוריון עד לפני ארבעה חודשים ומזוהה מאוד עם פתיחותו והשקפתו הפיננסית השקולה של דייויד פדרמן. לפי קציר, "במכבי הבעלים רוצים להיות מעורבים בניהול. אחת הדרישות הבסיסיות על פי הסכם הבעלות הובאה על ידי פדרמן ורענן כץ, באמצעותי, והייתה להכניס את משרד רואי החשבון ארנסט את יאנג במקום רואה חשבון שהיה לצד מנהל הכספים במשך כשני עשורים".

הבעיה עם אותה דרישה הייתה מוני פנאן. "היו שלא אהבו את זה שמוני ניהל את הקבוצה מקצועית וגם התעסק בכספים", מסביר קציר. ההתעקשות של פנאן מספרת את מה שעבר הדירקטוריון בשש השנים מאז שהפכה מכבי ת"א לחברה, ב-18 ביוני 2000.

חמש קבוצות החליטו אז להשקיע ברכישת המועדון סכום של 12 מיליון דולר, כשהבעלים הראשונים נחלקו בצורה הבאה: 31% ניוקו ספורט (ברוך והרצל חבס, נמי גולדשטיין, שמעון מזרחי, רוני שאטן, אודי אנג'ל, מוני פנאן), 25% פדנקו בע"מ (דייויד פדרמן), 25% קובי אלכסנדר, 10% עלית, 9% גיבור ספורט.

פחות משש שנים אחרי, מהבעלים הראשונים נותרו רק שתי קבוצות - פדנקו שהגדילה את הבעלות ל-33%, וניוקו ספורט שהקטינה את הבעלות ל-16.67% לאחר שארבעה מחבריה החליטו למכור את המניות שלהם. שינוי הבעלות בצורה כה קיצונית בטווח קצר יכול להסביר את אי שביעות הרצון מההתנהלות הכספית.

כשמדברים על התנהלות אפשר לחזור לסיפור פנאן. אחת ההתנגדויות של פנאן למינוי רואה חשבון חיצוני הייתה הפגיעה בסמכות שלו לשלם כספים. רואה החשבון היה אמור לפקח בין היתר על הכספים שהמנהל האגדי הוציא במסגרת תפקידו ושכללו תשלומים עבור בתי מלון בחו"ל, טיפים, ציוד וריהוט לשחקנים זרים, הוצאות עבור דיור וכו'. על רקע זה הוא גם איים לעזוב את המועדון בקיץ 2004. מקורב למערכת אומר: "כסף שאנחנו צריכים מעכשיו לעכשיו מוני מביא מעכשיו לאתמול. בשניות". אותו מקורב מסביר ש"תמיד כשהיה חסר לנו משהו, היינו פונים למוני. אני לא יודע אם הוא היה החותמת האחרונה, אבל את הכסף תמיד קיבלנו".

מקורב אחר אומר ש"פנאן היה מוציא את הכסף בלי להודיע לאף אחד, אבל בסופו של דבר למי שייך הכסף? ברובו לבעלים האחרים. ועל זה בדיוק הבעלים היו כועסים". פנאן, שנשאל על הדברים, אמר: "אין תגובה".

החשיבות של פנאן לתפקוד היומיומי של המערכת בגיבוי שמעון מזרחי, הביאה לו כוח עצום בקבוצה, בעיקר מצד השחקנים והצוות המקצועי. על החשיבות של שמעון מזרחי אפילו אין טעם לדבר. הוא זה ששולט בפיב"א, ביול"ב, הוא אחראי לכספים שמכבי משיגה מזכויות השידור. "לשמעון השפעה רבה על חלק מהבעלים והוא הכול במכבי, קשה לי לראות את מכבי בלי שמעון, ולהפך. בדרכו שלו, הוא בנה מערכות השפעה שמטרתן היא שימור מכבי כ'קבוצה של המדינה', ובמבחן התוצאה הוא הצליח", מוסיף קציר.

5.5% ששווים יותר

רק שלמרות הכוח העצום של השניים, קבוצת ניוקו מחזיקה ב-16.67% בלבד מהבעלות והיא מחולקת לשלושה. כלומר, האנשים שמניעים את המערכת ונחשבים כחזקים מאוד בדירקטוריון (מזרחי הוא היו"ר, מוני הוא סגן ביחד עם פדרמן), מחזיקים באחוז הבעלות הקטן ביותר - כ-5.56%.

אגב, בסופו של דבר ההתעקשות של קציר ופדרמן על מינוי של רואה חשבון חיצוני הייתה אחת הסיבות לקרע בדירקטוריון. קציר מסביר את ההתעקשות למינוי רואה החשבון, שבדיעבד גרמה לעזיבתו את הדירקטוריון: "פעלתי לפי בקשת רענן והשקפותיו. רענן הוא פרפקציוניסט שרץ למרחקים ארוכים. נכון שבמכבי האמוציות הם שחקן ראשי על שולחן הדיונים, אך בחשיבה לרחוק, גם תקציב חייב להישמר". קציר ממשיך: "מוני, לדעתי, מנהל קבוצה מעולה. הרעיון היה לשדרג את תפקיד הגזבר במועדון ולהביא איש מקצוע. דירקטורים שהיו במכבי חשבו בדיוק כפי שרענן ואני חשבנו. לקחתי על עצמי להיות 'האיש הרע', אבל מנקודת ראותו של מוני זה היה או אני או צביקה, ובהמשך לכך הופעלו החלטות שוליות מנוגדות להחלטות דירקטוריון, שנגעו לי אישית ולא בחברי הנהלה אחרים, ופגעו בי ללא הצדקה. מקצועית, הייתי חייב להיות שלם עם עצמי למרות שהיה לי הרבה מה לתרום. מכבי מאוד חסרה לי ולמרות זאת לקחתי החלטה והנחתי את המפתח".

עונת שיא בלי רווח

בגלל הבונוסים השוליים מהיורוליג ועליית המשכורות, שעולה לטענת בכיר במועדון ב"קצב של בין חמישה לשבעה אחוזים בשנה", יש משמעות עצומה ליכולת השיווקית של המערכת ליצירת איזון תקציבי.

על פי תכנון והערכות בתחילת השנה, צפי ההכנסות של מכבי העונה יגיע ל-12.8-13 מיליון דולר. חוזה הפרסום עם עלית מביא 2 מיליון דולר, וביחד עמו משיגה מכבי 4.1 מיליון דולר ממפרסמים. חלק גדול מהסכום מגיע מפרסום ושילוט בהיכל נוקיה. מפרסם שרוצה לקנות שטח פרסום יכול לעשות זאת לכל העונה. עבור שטח פרסום - קבוע או פרסומות "זזות" - מקבלת מכבי מכל מפרסם 40-70 אלף דולר לעונה. מכבי גם נוהגת לרכוש את שטחי הפרסום במשחקים שלה בחו"ל.

העונה היחידה בשנים האחרונות בה הצליחה מכבי לסיים באיזון תקציבי ואף להרוויח סכום זעום הייתה לפני שתי עונות, אז אירחה את הפיינל פור בתל אביב. מכבי אמנם שילמה ליורוליג עבור האירוח, אבל רכשה מהיורוליג את שטחי הפרסום בהיכל תמורת כ-200 אלף יורו והצליחה להרוויח בסופה של העונה כמה עשרות אלפי דולר בסך הכול. כלומר, העונה שהיה יכולה להיחשב לגדולה ביותר במובן העסקי - תואר אירופי ואירוח הפיינל פור - השאירה בידי הבעלים רווח כמעט אפסי.

ומה בעונה הבאה? על פניו העונה אולי הראשונה מזה זמן רב שהייתה יכולה להביא רווח משמעותי לבעלים, מסתמנת כבר עכשיו ככאב ראש. מצד אחד, בעונה הבאה יתחילו הבעלים לגזור קופונים מתאי הצפייה בהיכל נוקיה. מכבי תחזיק בסביבות עשרים תאים, שעבור כל אחד מהם תקבל 80-120 אלף דולר לעונה. בתרגום למספרים: מכבי עשויה להרוויח מהתאים, עליהם יש לה זכויות לעשר שנים, בסביבות 2 מיליון דולר לעונה.

"כמה חברות, כולל הבנקים הגדולים כבר רכשו את תאי הצפייה לעונה הבאה", אומר קציר, "ויש לראות זאת כאקט שווקי ופרסומי מבחינתם. כלומר, אם בנק מסוים רכש תא צפייה, הוא יכול לכנס ישיבה בתא ולשלבה בצפייה משותפת במשחק, או להחליט שערב מסוים ביורוליג יקדיש הבנק את התא שלו לסניף מצטיין או לעובדים מצטיינים, או לתרום משחק בעונה לקהילה".

עם זאת, עבור הזכות לקבל את תאי הצפייה ועבור שיפוץ ההיכל התחייבה מכבי לשלם לעיריית תל אביב בכל אחת מעשר השנים הבאות בין 550-600 אלף דולר (לעומת 75-100 אלף דולר לעונה כיום). יש לציין שעדיין לא נמכרו כל התאים, וגם אם יימכרו - במכבי מעריכים שחלק מהרוכשים יהיו אותם אנשים שמחזיקים במנויים על הפרקט, שעלות כל אחד מהם היא מעל 3,000 דולר. מי יסגור את הבור הזה?

ויש עוד חששות ליום שאחרי פראג. ניקולה וויצ'יץ' ואנתוני פארקר נכנסים לשנה חמישית במועדון ומכבי תתחיל לשלם עליהם את המס המלא - 50% (תוספת של 25%). המשמעות: עוד לפחות 800 אלף דולר על שני הכוכבים רק בגלל פערי מיסוי. כמוהם ניתן להוסיף את ג'יימי ארנולד, שהאזרוח שלו ייאלץ את מכבי לשלם גם עליו את מלוא המס.

בעניין המס, קציר אומר כי "מכבי מקופחת מול מרבית הקבוצות האירופיות. המס שם לשחקן זר הוא נמוך ביחס למס שמכבי משלמת, וידוע ברוסיה חלק גדול מהכסף משולם מתחת לשולחן. מכבי ת"א וירושלים הם שגרירי ההסברה הכי טובים, והחשיפה שלהם עולה בהרבה על כל קמפיין הסברתי. לכן חובה על המדינה לסייע בהקטנת ההוצאות ממס".

ולפני שסוגרים את מפלס החרדות, קיים עדיין החשש הגדול מכל במועדון: אחרי שלוש שנים גדולות באירופה יש תחושה שהעסק קרוב למיצוי בכל החזיתות; כמות המינויים הגיעה לשיא ויכולה רק לרדת; שטחי הפרסום בהיכל נוקיה נוצלו עד תום; מי יודע מה יהיה גורלו של הסכם הטלוויזיה אם גם הפועל ירושלים תיכנס למשחק; ועד לאן תמשוך עלית את הסכם החסות המפלצתי שהיא מעניקה. במכבי בונים על הדיבורים הגדולים ביורוליג - החזון העתידי והשיתוף בין אירופה לאן.בי.אי. דייויד סטרן ידוע כאחד שהופך כל דבר בו הוא נוגע לזהב. ועם קצת סבלנות, יכול להיות שה-5% וקצת של פנאן או של מזרחי יהיו שווים הרבה יותר בקרוב. ההערכות הריאליות מדברות על כך שמכבי ת"א שווה כבר היום 15-16 מיליון דולר. מזרחי? הוא כבר טען לא מזמן בראיון ל-Y-NET שהסכום כבר עבר את 20 מיליון הדולרים. בינתיים יש עבודה: צריך לקחת גביע ביום ראשון.

http://www.globes.co.il/serve/globe...?did=1000086203