קטע מהכתבה אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא

מצברייט או: בנחישות וברגישות
)מצה מטוגנת - או לדוברי אמהרית מצברייט - היא המצאה יהודית דתית קלאסית: דרך לעקוף את האיסורים הדתיים. אסור אור בשבת? נעשה לכם שעון שבת. אסור להזדיין לפני חתונה? אז יאללה, בישבן או אוראלי. אין על פרנץ' טוסט, נכון? קבלו מצברייט, ועמוק לקיבה.

אבל הקיבה מזהה כשעובדים עליה. התחושה של פינוי המאחז המטוגן בדרכים הקונבנציונליות, בנחישות וברגישות, היא לא נעימה בכלל.

במקום האנאלי...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

כי את המילה הראשונה אפשר לקרוא בשתי דרכים שמשנות את משמעות המשפט באופן דרמטי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

*יש לזכור להצתייד מראש

המצות בליל הסדר עשו לי כזה כאב בטן.......

It's Never Lupus

אני כמעט בטוח שזה השנה שכפרתי בא הכי הרבה.

בשלוש שנים האחרונות לא הייתי אפילו פעם אחת בפסח בבית, איך שהוא תמיד נפל שסגרתי את כל הפסח בבסיס.

כידוע לרובכם, הצבא מחמיר על פי ה"אשכנזים" מה שאומר שאסור לאכול קטניות. נוצר מצב שכל שנה לא היה אוכל משבוע לפני החג (חייבים להכשיר את המטבח) עד שבוע אחרי החג (אסור לזרוק אוכל ולכן גומרים את כל המצות ורק אז מקבלים לחם).לטובת הצבא יאמר שהוא משקיע הרבה כסף כדי שכן יהיה מה לאכול (למשל בפסח השני שלי אכלתי לראשונה לשון פרה וגיליתי שזה ממש טעים) הבעיה שאוכל כשר לפסח פשוט לא משביע!! אתה יכול לקחת תוספות אבל שום דבר לא יעזור, אין שום מאכל לפסח בצבא שממלא את הבטן (בימים רגילים יש איטריות שממלאות לך את הבטן וגורמות לך לא לרצות לאכול שבוע) ויותר גרוע- אין פריסה שאפשר להוציא, כל מה שיש זה את השוקולד הממש מגעיל באריזה השקופה (בניגוד לשוקולד המצויין באריזה הלבנה שכבר אין בצבא) ומצות. ובזה בערך הסתכם התפריט שלי כל פעם.

אז בגלל הטראומה הזאתי של להיות רעב במשך שבוע, תוך כדי 8-8 משימות השנה פשוט זללתי חמץ בכמויות מסחריות.

ועוד דבר קטן - בשנה האחרונה הפסדתי את הארוחה של ליל הסדר בגלל שהרב החליט לדבר יותר מידיי, ועד שהוא סיים כבר הייתה הקפצה ואנחנו לא אכלנו כלום.
לא היה לי מזל עם חגים בצבא...