|
02-04-2006, 16:28
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
אם כבר מזכירים מכירה של נשק ישראלי (ורוסי) לאנגולה תמורת יהלומי דם (בדיוק כמו בסרט) תנחש כיצד התעשר ארקדי גיידמאק...
בחזרה לאפריקה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/GIFS/pixel_transperent.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/GIFS/pixel_transperent.gif] אנגולה קוראת לישראלים
דוד ליפקין [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif] 30/04/02 [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/GIFS/pixel_transperent.gif]
ישראל חוזרת לאפריקה. כ30 שנה לאחר שמדינות אפריקה ניתקו את הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים עם ישראל, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, החלו חברות ויזמים מישראל להתעניין מחדש בעסקים במדינות אפריקה. בניגריה ובחוף השנהב מתנהלת פעילות ישראלית ענפה כבר מספר שנים, ובדיונים שהתקיימו לאחרונה במשרד החוץ נקבעו שלוש מדינות נוספות בעלות חשיבות אסטרטגית דרום אפריקה, ניגריה ואנגולה. ייתכן שגם אריתריאה תדורג כבעלת חשיבות אסטרטגית.
אנגולה, השוכנת בדרום מערב אפריקה וגובלת בדרום אפריקה, הפכה לאחרונה למדינת יעד חשובה מבחינת האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של ישראל, ויזמים ישראלים כבר מזמן סימנו אותה כמדינת יעד. אנגולה היא אחת מהמדינות הגדולות באפריקה, ובראשה עומד נשיא ידידותי לישראל, ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש. בתחילת אפריל נחתם שם הסכם להפסקת-אש בין הממשלה לארגון המורדים אוניט"א. זאת לאחר שמנהיג המורדים, ד"ר ז'ונאס סאווימבי, נהרג בקרב במעבה הג'ונגל, וכוחות הממשלה הצליחו ללכוד או להרוג כמה מעשרות בכירי הארגון. הסכם הפסקת האש, שהוגדר כנספח להסכם השלום מ-1994 (שקרס לפני כ-4 שנים), פותח דף חדש בתולדות המדינה.אנגולה עברה טלטלות רבות ב*40 השנים האחרונות. בתחילה היתה זו מלחמה לשחרור לאומי נגד הקולוניאליזם הפורטוגלי. לאחר מכן, בשנותיה הראשונות כמדינה עצמאית, הפכה אנגולה לשדה קרב בין מעצמות המלחמה הקרה. קובה שלחה אליה 50 אלף חיילים, כדי לסייע לתנועתו של הנשיא דושסאנטוש, וברית-המועצות עזרה במיליארדי דולר לממשלה שאימצה את עקרונות הקומוניזם. ארצות*הברית שלחה, מצדה, נשק וכסף לארגון אוניט"א.
בשנות ה-80 פלשה אליה דרום-אפריקה מספר פעמים, במטרה להרוס את תשתיתה ולסייע לאוניט"א במלחמה נגד הממשלה. עם קריסת הקומוניזם החלה ממשלת אנגולה לחזר אחרי מדינות המערב, והפכה את המדינה האפריקנית מאוליגרכיה סטאליניסטית למדינת מאפיה קפטליסטית.
במהלך השנים הפך המאבק בין הממשלה לאוניט"א לקרב על אוצרות הטבע של המדינה נפט ויהלומים. מלחמה זו גבתה כמיליון קורבנות, וכן גרמה לקריסת התשתיות והשירותים במדינה, ואנגולה הפכה לאחת מהמדינות העניות בעולם. עתודות הנפט הגדולות שלה שועבדו להלוואות שקיבלה מבנקים זרים.אבל המלחמה התמידית הפכה באנגולה לעסק כדאי, וגם סוחרי נשק ישראלים גילו את הפ וטנציאל הכלכלי שלה. חלקם הצליחו בשנים האחרונות לבצע עיסקאות למכירת אמצעי לחימה וציוד לממשלת אנגולה, ורשמו רווחים נאים. מדינאים וקצינים בכירים באנגולה הרוויחו מיליוני דולרים מעמלות שמנות שגבו על עיסקאות נשק ונפט. אנשי עסקים זרים, הפעילים באנגולה, גם דאגו לתרום ביד נדיבה לקרן FESA של הנשיא דבר שסייע לעסקים.בקידוחי הנפט בחופי אנגולה פעילה מזה שנים חברת שברון האמריקנית, שאליה היה קשור באמצעות חברה-בת דיק צ'ייני, סגן נשיא ארה"ב, ואילו קונדוליסה רייס, היועצת לביטחון לאומי של הנשיא בוש, היתה חברה במועצת המנהלים שלה.
עשרות ישראלים כבר נמצאים באנגולה. חלקם מועסקים במיזם היהלומים המשותף לממשלת אנגולה וליהלומן ואיש העסקים לב לבייב, וחלקם בפרויקטים של איש העסקים ארקדי גיידמק, שלו קשרים עם בכירי השלטון באנגולה.שגריר אנגולה בישראל, ג'וזה מנואל, מסביר כי מלחמת האזרחים הממושכת הרסה למעשה את כל התשתיות במדינה. הוא מציין, כי ארצו זקוקה לשיקום של מערכת הכבישים, הגשרים, מסילות הברזל, מערכות המים, מפעלי החשמל, התעשיה הפטרוכימית, החקלאות, בתי-החולים והתיירות.
מכיוון שלאנגולה אין כוח-אדם מקצועי שיבצע את פעולות השיקום, וגם לא אפשרות לממן את ההשקעות הדרושות, היא מצפה שמדינות ידידותיות, כמו ישראל, יסייעו לשיקום הכלכלי של אנגולה בשנים הקרובות. בשל החשיבות שמייחסות ארה"ב ואירופה לאנגולה, היא אמורה גם לקבל סיוע בינלאומי גדול.ממשרדו המרווח בתל-אביב מבקש מנואל סיוע ישראלי בשיקום החקלאות בארצו. הבעיה היא, שחלקים גדולים מארצו ממוקשים, ושלא ניתן לחדש את החקלאות עד שישולם פרויקט סילוק המוקשים שמבצע האו"ם. על הפרויקט מפקחת תמר גולן, בעבר שגרירת ישראל באנגולה, ויועצת בלתי-רשמית לנשיא אנגולה.
מנואל, שהיה בעבר דובר צבא אנגולה, מאמין שלאחרונה נפתח דף חדש בתולדותיה של המדינה שסועת המלחמות. הוא מצביע על הפוטנציאל הכלכלי שיש לאנגולה, שכבר כיום היא המדינה השנייה בגודלה באפריקה בהפקת נפט (אחרי ניגריה). כאמור, יש לה גם מכרות יהלומים, וכן היא מבורכת בזהב, בנחושת, במגנזיום ובפוספטים.ומה הסיכוי שאנגולה תמכור לישראל? מנואל מציין, כי ניתנה הבטחה עקרונית, שאנגולה תמכור נפט גם לישראל. אבל הדבר תלוי בהגדלת תפוקת הנפט בשנה הקרובה. כיום תפוקת הנפט משועבדת, לכן יש להמ תין עד שיימצאו מקורות נפט נוספים.הבולט שבין אנשי העסקים הישראלים, שכבר פעילים באנגולה, הוא ארקדי גיידמק, הנחשב כיום לעשיר שבין הישראלים יוצאי בריה"מ.
לגיידמק יש עסקים מסועפים באנגולה, חלקם בחקלאות וחלקם בתחום הבטחוני. בראיון להארץ סיפר גיידמק, שמתואר באותה כתבה כסוחר נשק, כי העיסקה הראשונה עם אנגולה נעשתה בראשית שנות ה-90, כאשר במקרה התוודע, יחד עם שותפו, פייר פלקון, איש עסקים צרפתי, למשלחת מאנגולה ששהתה בפאריס וגילתה התעניינות במסוקים, למרות שלא היה לה כסף לשלם עבורם. השניים חיפשו קונים ל7 מסוקים שרכשו ברוסיה, עבור חברת הנפט של וונצואלה שלא יכלה לשלם בעדם. גיידמק הציע למשלחת שיקחו את המסוקים בחינם, וישלמו בנפט. הרעיון מצא-חן בעיני נשיא אנגולה, ש"הזמין אותי לשיחה וכך נעשינו ידידים", אומר, גיידמק.
עם התהדקות היחסים ביניהם, מינה נשיא אנגולה את גיידמק ליועצו הכלכלי, העניק לו דרכון דיפלומטי והפך אותו למורשה חתימה בחשבון הבנק של הממשלה. כאשר הפר מנהיג אוניט"א את הסכם השלום ב-1995, ומלחמת האזרחים התחדשה, נכנסה ממשלת אנגולה לבהלת הצטיידות, והיתה מוכנה לרכוש נשק מכ ל מקור. לפי פרסומים שונים, סייעו גיידמק ופלקון לאנגולה ברכישת נשק ברוסיה ובצ'כיה. היו אלה עיסקאות בהיקף של כחצי מיליארד דולר, והן כללו טילים, תותחים, מטוסי קרב, ספינות ותחמושת. העיסקאות מומנו באשראי מאחד הבנקים הגדולים בצרפת, תמורת בטחונות של נפט אנגולי.בדצמבר 2000 נפתחה בצרפת חקירה נגד פלקון וגיידמק, בחשד למתן שוחד לז'אן כריסטיאן מיטראן, בנו של נשיא צרפת דאז. החשדות בוטלו לבסוף בידי בית-המשפט העליון של צרפת, אבל נגד גיידמק עדיין מתנהלות חקירות בחשד לעבירות מס.באנגולה מציינים, כי עיסקאות הנשק האלה איפשרו לצבא האנגולי להביס את המורדים במלחמת האזרחים. שגריר אנגולה משבח את השירותים שנתן גיידמק לארצו. מנואל מוסיף כי, "ברגעים הקשים שעברה אנגולה במלחמתה במורדים, עזר גיידמק לאנגולה בהגנה על שטחי המדינה ועצמאותה. גיידמק תרם תרומה משמעותית להצלחתה של אנגולה במלחמתה נגד המורדים, כאשר סייע בהשגת החימוש הדרוש לצבא אנגולה". שגריר אנגולה מבהיר, כי גיידמק הוא ידידה הנאמן של אנגולה, ולכן היא מקדמת בברכה את פעילותו הכלכלית. ידידותו של גיידמק עם נשיא אנגולה הופגנה לפני זמן-מה, כאשר מטוס מנהלים של הנשיא הובא לשיפוץ בתעשיה האווירית. לממשלה לא היה כסף לשלם עבור השיפוצים, וגיידמק פרע את החשבון.גיידמק מעסיק מספר בכירים לשעבר במערכת הביטחון. תת-אלוף זאב זכרין משמש כאחראי על המיזמים שלו באנגולה. אבי דגן, מבכירי המוסד לשעבר, מייעץ בנושאי ביטחון הקשורים לצמרת אנגולה.חברה נוספת הפעילה מזה מספר שנים באנגולה היא אל.אר איירונוטיקס מהרצליה, שבבעלות שלושה טייסים לשעבר איתן סטיבה, עמי לוסטיג ורועי בן-עמי. חברה זו מעורבת בעיסקאות של מכירת נשק לאנגולה וסיפקה לשדות התעופה באנגולה מערכות מכ"מ שנרכשו מאוקראינה. לאל.אר קשרים עסקיים באוקראינה, והיא ביצעה עיסקאות של מכירת ציוד למדינות נוספות באפריקה. לפי פרסומים, חוקרות רשויות בארה"ב עיסקה שביצעה החברה, למכירת מכ"מ לאתיופיה, בחשד שזה מצא את דרכו לעיראק. אל.אר, מצדה, מכחישה ששימשה 'מכבסה' למכירת נשק לעיראק. לאל.אר גם חלקים בבעלות על שני קידוחי נפט לחופה של אנגולה. שגריר אנגולה מציין, שממשלת אנגולה מעריכה מאוד את חברת אל.אר, הודות לשירותים שנתנה לאנגולה במהלך המלחמה.
הגורם הישראלי השלישי, הפעיל באנגולה, הוא היהלומן לב לבייב. בסיוע ידידו, ארקדי גיידמק, הצליח לבייב לקבל את הזיכיון ליצוא היהלומים מאנגולה. הוא הקים את חברת אסקורפ, שותפות בינו לבין חברת היהלומים של אנגולה, חברת היהלומים הממשלתית הרוסית וחברה בלגית בשם אומגה. למעשה, לבייב הצליח לבטל את רשיונות היצוא מאנגולה, שהיו בידי סוחרי יהלומים בינלאומיים ידועים. שגריר אנגולה טוען, כי לבייב הבטיח שחברותיו ישתלבו בשיקומה הכלכלי של אנגולה, על-ידי שיפוץ בתי-חולים, בתי-ספר וכבישים. לבייב כבר העניק תרומות למוסדות רווחה אנגוליים.במכון היצוא ממתינים עתה להשלמת סקר של חברת ייעוץ דרום-אפריקנית, הבודקת את האפשרויות לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות דרום*אפריקניות, תוך ניצול חלון ההזדמנויות שנפתח במדינה זו.
כתבה נוספת
הצנוע הידוע
"אני חוסך מיליון דולר בשבוע רק בזכות הפרסום שיש לי בעיתונות." כך, באופן ציני ומדוד, מגלה המיליארדר ארקדי גאידמק מה מניע אותו לפרוץ בטירוף לתוך חיינו. ובכל זאת, עד היום איפשר האיש הכי חידתי בארץ לגרד לו רק את השכבה העליונה. עכשיו, בראיון מקיף, פותח גאידמק את כל הדלתות ודורך על לא מעט מוקשים: הוא משוכנע שהמדינה היא חונטת גנרלים שרודפים אותו, מזלזל במפעל הקיבוצי, מודיע שרכש את בית"ר בלי לחשוב, לועג ליריבות ומתגאה בהיותו מאמן יותר טוב מקאנן ואדלשטיין ביחד. חשדות לשוחד בצרפת? בעצם מגיעות לו מדליות. אלוהים, מאחוריך
עמרי אסנהיים ואראל סג''ל, סופשבוע [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif] 23/12/2005 13:00
40 שניות, בערך. זה הזמן שלקח לארקדי גאידמק לחסל נתח בקר, די עבה, שהונח על הצלחת שלו. 40 שניות. "והלחם הזה מאתמול," הוא מספיק לרטון בפני המלצרית במרומי הקומה ה49- של עזריאלי, לפני שהוא מניח את הסכו"ם בעדינות ופונה להמשך השיחה. לא שזה קל: מדי כמה שניות מצלצל אחד ממכשירי הטלפון הנייד שהוא מחזיק. אחד הרינגטונים הוא נעימת הנושא של "קיל ביל." טרנטינו על הירקון. את השיחות הוא מנהל ברוסית, משפטים קצרים עם הרבה "דה" ומעט "נייט." מסביב פזורים כמה מעוזריו, אין שומר ראש. רק שתיים-שלוש נערות גבוהות ובלונדיניות, שמאוחר יותר זוהו גם במשרדיו במגדל "משה אביב" ברמת גן. והאמר שחור להשלמת התדמית.
אבל אז לא היתה לו מכונית גדולה. זה היה באמצע שנות השבעים, וארקדי גאידמק, מהגר יהודי שהספיק לטעום חוויית עלייה מתסכלת לישראל, החליט לנסות את מזלו בפריז כשיפוצניק. מדי בוקר בשש, לפני שיצא לעוד יום של סיד וטיח, נפגש עם חבורת המהגרים בבית קפה קטן ברובע ה.16- יומו הראשון של גאידמק בעבודה היה גם יומו הראשון של הברמן שמזג לחבורה את הקפה. הם התיידדו.
"אני עד היום בקשר איתו," מחלץ גאידמק חיוך זוויתי דק. "הוא עדיין ברמן. ההבדל בינינו שהוא לא הלך עם ידיים פתוחות לרווחה בשביל לתפוס אפשרויות. הרבה יותר קל לו לקום כל בוקר, להגיע לקפה, לדבר עם חברים על כדורגל, היום נגמר, הוא חוזר הביתה במטרו או קונה מכונית בתשלומים, והחיים עוברים. רק בגלל שהוא מפחד להתעורר יום אחד ולדעת שאין לו לאן ללכת. זו הסיבה למשל שאנשים רואים כדורגל בטלוויזיה, או קוראים עיתונים. רק כדי להישאר חסרי דעת לגבי האפשרויות שלהם. מפחדים להישאר ריקניים. כשאתה ריקני האפשרויות מגיעות אליך ואתה רק צריך לתפוס אותן. בקונגפו או קראטה, אתה עם ידיים פתוחות, לא חושב על שום דבר. אתה רך, וכשהמכה תגיע, למרות שאתה לא יודע מאיפה, תתמודד בדרך הנכונה. אני לא מפחד מכלום למרות שאני לא יודע מה יבוא מחר.
"קחו דוגמה שקרתה לכם מול העיניים. עם כל הבלגן שיצרתי לכם פה, שתי דקות לפני שקניתי את בית"ר לא ידעתי שקיימת קבוצה כזאת בכלל.לא ידעתי מה השם שלה.מאיר פניג'ל, הבעלים הקודמים, הגיע אלי כדי לקבל תמיכה לקבוצה. שאלתי אותו 'מה אתה רוצה,'? טה טה טה טה, ו15- דקות אחרי חתמתי על הרכישה."
ומה אמרו מאיר לוי וששון שם-טוב, השותפים של פניג'ל?
"לא מכיר אותם. אם הם יעברו לידי ברחוב אני לא אדע לזהות אותם".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x153/367/572.jpg]
עם פניג'ל ומאיר לוי, "לא מכיר את לוי ושם-טוב". צילום: פלאש 90
המיליארדר האמריקני הווארד יוז הטיס מטוסי סילון לשום מקום, חי בבדידות 16 שנה בבונגלו במדבר מוקף בשומרי ראש מורמונים, ואצר את השתן שלו במכלי מתכת מתויגים ומתוארכים. יוז היה משוגע שיכול היה להרשות לעצמו לוקסוס של טירוף אמיתי. כמו אדם שלא רק מפנטז שהוא נפוליאון אלא גם שוכר צבא כדי להוכיח את זה.
ככה זה כשאתה מיליארדר. מותר לך, אפילו רצוי, להיות אקסצנטרי. דוק מסתורין אפלולי אופף אותך בכל אשר תלך ונושאי הארנקים הרזים בוהים בך בהערצה מהולה בתימהון.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
הווארד יוז של ישראל
המיליארדר האמריקני הווארד יוז הטיס מטוסי סילון לשום מקום, חי בבדידות 16 שנה בבונגלו במדבר מוקף בשומרי ראש מורמונים ואצר את השתן שלו במכלי מתכת מתויגים ומתוארכים. יוז היה משוגע שיכול היה להרשות לעצמו לוקסוס של טירוף אמיתי. כמו אדם שלא רק מפנטז שהוא נפוליאון אלא גם שוכר צבא כדי להוכיח את זה. ככה זה כשאתה מיליארדר. מותר לך, אפילו רצוי, להיות אקסצנטרי. דוק מסתורין אפלולי אופף אותך בכל אשר תלך ונושאי הארנקים הרזים בוהים בך בהערצה מהולה בתימהון.
גם ישראל ראויה ליוז משלה. חלפו ארבעה חודשים מאז פרץ המיליארדר גאידמק לחיינו הציבוריים ונוכחותו מאיימת, מרחפת כחידה פסיכולוגית, אולי פסיכולוגית בגרוש. מצד אחד עשיר מסתורי שעשה את הונו בעשר אצבעות. מנגד, אדם תאב פרסום המפזר אמירות מגלומניות ופועל באופן שנדמה לעתים כמטופש וחסר שחר.
מה גרם לגאידמק לקום בוקר אחד ולהחליט שהוא זקוק להמולה התקשורתית הוולגרית סביבו, להשתתף בשאון מסיבות עיתונאים מגוחכות, מלאות חיוכים קמצניים מול תקתוקי מצלמות בלתי פוסקים? כיצד אדם השווה מיליארדים מתנהל בתקשורת באופן כה מרושל ומופרך? הרי לא יכול להיות שזו כוונת מכוון. מצד שני, האיש לא יכול להיות טיפש. הוא הרי שווה מיליארדים. ודאי משהו עמוק יותר, ערמומי ומתוחכם עומד במהות מעשיו.
אבל זהו, שלא. אין פה באמת חידה. גאידמק מכוון את התנהלותו כמו שהיא מלכתחילה. הרציונל שלו הוא התאווה לפרסום. להכרה.
לפני שפגשנו את גאידמק היה נראה לנו כי המפתח לפיצוח התעלומה, המוטיבציה שלו לפרסום, נעוץ במחשבה קונספירטיבית. גאידמק הרי מסובך בחקירה בצרפת, חושש מהסגרה, לפיכך הוא קונה לעצמו שם והכרה בישראל מתוך מטרה לביצור מעמדו. אבל זו תשובה שקופה מדי ולא מספקת. בפועל, ישראל אינה ממהרת להסגיר חשודים לחקירות בצרפת, בפרט כשמדובר באחד התורמים הגדולים לפרויקט היוקרתי של משרד הביטחון, "עתידים."
אז למה, אפוא, הוא אינו מסתפק בתרומות מהסוג המכובד, המוכר, הנושאות מעמד חברתי גבוה? מה יש לו לחפש בבית"ר ירושלים, על מורכבותה הפוליטית, החברתית, הלאומית? התשובה אולי חבויה ברמז שנתן לנו באחד מרגעי הראיון. פתאום הוא סינן "אני רוצה שיאהבו אותי," וכמו פתח צוהר אל נשמתו. מתוך גאידמק הגדול, שבמשך שמונה שעות שנפרשו על כמה פגישות טחן לנו נון-סטופ על הכריזמה שלו, על יכולותיו ועל אמצעיו הבלתי מוגבלים, הציץ לרגע ילד קטן מפרברי מוסקבה, שאביו עזב את הבית בגיל חמש אחרי שהתגרש מאמו. באופן עקבי נראה לנו גאידמק כמתנהל בעולם באופן מחושב, קר, צעדיו מתוכננים. דווקא החקירה ביאחב"ל, ולהבדיל פרשת המאמן טון קאנן, חשפו את חולשותיו, עלבונותיו. שם נתגלתה פגיעותו.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
לא עולה חדש בלי פתק
קודם כל היאחב"ל. החוקרים, הוא אומר, החזירו אותו לפרופורציות. הזכירו לו שלפני 33 שנה עוד היה עולה רוסי מושתן, "בלי פתק." סוף נובמבר השנה היה שיאו של פסטיבל גאידמק בארץ. ההכרה הציבורית שכל כך ציפה לה הגיעה סוף סוף במידה שהצליחה לספק גם איש כמותו, שלא יודע שובע. יום לפני כן הודיע שהוא עומד להפוך את בית"ר העולמית לתנועה פוליטית. שמח וטוב לב ביקש מעוזריו בערב ה28- בנובמבר להכין את מטוסו הפרטי להמראה למוסקבה, שם שיחקה יומיים אחר כך הפועל ירושלים, הצעצוע שלו בכדורסל, מול דינמו. לקראת שתיים וחצי לפנות בוקר, כשהגיע לחניית שדה התעופה, חיכו לו השוטרים.
"יצאתי מהמכונית, איש אחד הגיע אלי, הראה לי את תג המשטרה שלו ואמר: 'אתה יכול להתלוות אלי? יש לנו כמה שאלות לשאול אותך.' הייתי מופתע. שאלתי: 'אני במעצר.'? הוא ענה שלא, אבל אני לא יכול לטוס. בלילה כמה חוקרים שאלו על המבנה והפעילויות של אחד העסקים הגדולים שלי. הייתי יכול לשתוק, אבל עניתי."
בבוקר, כשפתח "ידיעות אחרונות" שהודפס שעתיים לפני מעצרו הדרמטי, למד המיליארדר את שלמדו חשודים לפניו, שמישהו ידע על זימונו לחקירה הרבה לפניו. "עכשיו אני יודע שכבר בשמונה בערב היתה ל'ידיעות' תמונה מלאה על מה שהולך לקרות. אני שואל את המשטרה, למה לא להתקשר אלי או לשלוח מכתב ולבקש לבוא לתחנה? למה לא לבוא לבית שלי? למה באמצע הלילה בשדה התעופה? שהמשטרה תגמור לחקור ותודיע מה עשיתי. זה מאפיין של החברה הישראלית. יש כאן כל כך הרבה פוליטיקאים לשעבר, גנרלים לשעבר, שממשיכים לנהל קשרים כל כך קרובים עם הממסד. 12 אלף איש בערך יצרו מעגל של כוח. כולם מכירים את ראש המוסד לשעבר, אם הם לא בעצמם ראשי מוסד לשעבר. כל אחד כאן היה גנרל או קולונל. אני לא רוצה לתת את השם, אבל יש לי עדות שאחד שהוא היום איש עסקים, עורך דין ושר מוכר ובעל כוח לשעבר, ביקש מאנשים שהוא מינה במשרד המשפטים לחפש אותי. אני משוכנע בכך."
מי זה? לא חוכמה להטיל דופי בכולם.
"אתם צודקים. במשרד המשפטים התחלפו איזה עשרה שרים בעשר השנים האחרונות. אבל תנסו למצוא."
מי הבנאדם?
גאידמק חוטף קריזה בפעם הראשונה בראיון. "פליז, פליז," הוא נוזף בחוסר נחת.
אם לדלג לרגע מכך שעד לפני שבע שנים גם הוא קיים קשרים עסקיים עם ראש מוסד לשעבר (דני יתום) ורמטכ"ל לשעבר (אמנון ליפקין-שחק,( גאידמק טוען שלא היה לו מושג שתתבצע נגדו חקירה ושהיתה זו תת-ההכרה שלו שדחפה אותו מספר חודשים קודם לכן לקנות את בית"ר ירושלים כדורגל ולהפוך לנשיא הפועל ירושלים כדורסל. אוחז בתפקידיו החדשים, הוא מאמין שכעת, בשעת צרה, הוא לא יופקר לחטוף מכל כיוון כמו סתם עוד מאפיונר רוסי רדוף.
גאידמק: "החוקרים לא חישבו נכון מי אני ומה היכולות שלי. אני לא איזה עולה חדש מרוסיה בלי פתק. הכדורגל יצר עבורי מצב שאפילו אם איזה שר לשעבר, על ידי כך שהוא מנצל את קשריו, מנסה לפגוע בי כדי להכתים 30 שנה של המוניטין שלי, הוא לא יצליח. אני ראש הקהילות היהודיות ברוסיה. מה אתה חושב שהרוסים היהודים יחשבו על ישראל אחרי שישמעו מה עושים לנשיא הקהילה שלהם?
"אז נכון, מיליוני ישראלים אוכלים את המרק שלהם מול הטלוויזיה וצוחקים: גאידמק היה במשטרה, אבל יש כמה עשרות אנשי עסקים מסביב לעולם, ששולטים ב50- אחוז מכלכלת העולם, שיודעים טוב מאוד אילו עסקים נפלאים אני עושה. הם יודעים שאני אחד הנקיים ביותר, והם יגידו לעצמם: אם עשו את זה לגאידמק, מה יעשו לנו? גאידמק מוכר בעולם העסקים."
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
הכל בגלל הפוליטיקה
מבלי להלאות בפרטים, גאידמק חשוד בכך שהשתמש במערכת הבנקאית בישראל כבמכבסת הכספים הפרטית שלו. הוא אומר בתגובה שזו בדיחה. אם לשפוט על פי תוצאות החקירות הבומבסטיות שאותן ניהלה המשטרה בשנים האחרונות, לא מן הנמנע שגאידמק יחייך גם בסיומה של זו שמתנהלת נגדו.
אתה לא איש העסקים הרוסי הראשון שנחשד. קוראים לך אוליגרך.
הוא נטרף לגמרי. מסתכל בעצבנות דקה ארוכה בשעונו, מפטיר "או-קיי" ושותק שתיקה ארוכה, צורמת. אחר כך הוא הוא שולף מכיסו סטיפת כרטיסי ביקור ושולה מתוכה את זה של השר לבטחון פנים, גדעון עזרא. "כמה שעות לפני החקירה ישבתי במסעדה עם הג'נטלמן הזה, עזרא. דיברנו על שיתוף פעולה פיננסי ביני לבין המשטרה לצרכים שלו. כמה שעות אחרי נחקרתי על ידי אותו ארגון. איך זה יכול לקרות."?
ואולי, כפי שמדגיש תסריט הטובים מול הרעים שהגה ביצירתיות מוחו של גאידמק, כל החקירה נולדה כשהטייקון הרוסי החל לצייץ בכיוון הפוליטיקה. זמן קצר לפני זימונו לחקירה הוא הודיע על ריצה אפשרית לבחירות, ואישר שוב את הגחמה במסיבת העיתונאים שכינס בין שתי חקירותיו, כשעל שאלות העיתונאים הקנטרניות צפה בלא מעט דאגה דיוקנו של ז'בוטינסקי שהיה תלוי מאחוריו. אז אם אתה כל כך גדול וכולם אוהבים אותך, אנחנו שואלים, למה לא תנסה לרפד את כורסת ראש הממשלה עם חליפות מיליון הדולר שלך? "כי הראו לי שכאן אני צריך להתנהג אחרת," הוא עונה נעלב. "אולי בכלל אני לא צריך להקים מפלגה כי זה צריך להיעשות באופן מקצועי, ולי אין מספיק זמן וניסיון להיות מנהיג."
כדאי שתקים מפלגה. לפי העיתונים שרון לא פורש עבורך שטיח אדום בקדימה.
"הוא לא רוצה אותי מאותה סיבה שלקחו אותי לתחנת המשטרה. זו אותה מנטליות. אני מכבד מאוד את שרון, אבל הוא בן אנוש והוא אומר לעצמו 'מה אני צריך את הרוסי העשיר הזה שאף אחד לא יודע מה הוא באמת. עדיף לקחת איזה אנסטסיה מיכאלי.' מיכאלי היא אישה מאוד טובה, מאוד פופולרית, אבל אתה חושב שהיא זאת שיכולה לייצג הכי טוב את העלייה הרוסית? אני עולה אמיתי. כל החיים שלי חייתי כמהגר יהודי."
יש עולים שמייצגים טוב ממך את העלייה.
"מי? מי? תגידו לי."
שרנסקי, למשל.
גאידמק לא יגיד זאת מפורשות, במיוחד לא כשהטייפ מסתובב, אבל הוא מזלזל באיש. "כמה מהפוליטיקאים הרוסים הידועים היום בישראל בילו שנים בכלא בגלל הפעילות היהודית שלהם, אבל האם פעילותם היתה שונה מזאת של האחרים? לא. השירותים החשאיים הרוסיים הבינו כמה חזקה הקהילה היהודית מחוץ לרוסיה, אז הם לקחו אנשים שלא היו מוכרים ושמו אותם בכלא בלי סיבה, כדי להעסיק את הקהילה היהודית בלבקש עבורם חופש. כך, האסירים הלא חשובים שאבו את כל הביטוי ואת כל היכולת של הקהילה. אז נכון שהפעילים היהודים יצרו שם גדול לאותו ג'נטלמן, וכשהוא הגיע לישראל הוא הפך לפוליטיקאי גדול."
שרנסקי לדעתך לא היה שם גדול בפעילות הציונית ברוסיה?
"לא אמרתי את השם."
אנחנו אמרנו.
"אם אתם רוצים לדבר על הג'נטלמן הזה, אז היתה לו הזדמנות לקבל עמדה אמיתית בממשלה פה. אתם יכולים לשפוט בעצמכם את תוצאות העבודה שלו. ותזכרו שלא אמרתי את השם שלו." מאוחר יותר בשיחה משוויץ גאידמק ש"יש הבדל גדול מאוד כשאתה שומע את הרוסית שלי ואת הרוסית של שרנסקי למשל. בשפה שלך אתה מבטא את התרבות שלך, את הידע שלך, את הסטטוס החברתי שלך."
ואיך שרנסקי מדבר?
"יש הבדל. תשאל אנשים אחרים. אני בטוח שיש הבדל".
אם אכן יממש את יצר המגלומניות הפועם בו בתחומים אחרים ויצטרף לפוליטיקה, קשה לנחש לאיזה צד של המפה ייטה גאידמק. מצד אחד בחר לרכוש קבוצת כדורגל לאומנית, יש יאמרו גזענית, ומאוד ימנית. מצד שני תרם בנדיבות לבני סכנין, קבוצת הדגל של המגזר הערבי, וביקש לייבא ממנה לבית"ר את כוכבה, עבאס סואן. "להיות ימני או שמאלני זה רק במובן הכלכלי," מבטל גאידמק את השאלה. "אוהדי בית"ר לא ימנים קיצוניים ולא גזענים. איך הם יכולים לא לאהוב ערבים אם הם בעצמם מתרבות המזרח."?
ראית מה קרה כשרצית להביא את עבאס סוואן לבית"ר.
"מה קרה."?
האוהדים קיבלו אטרף.
"לחיוב או לשלילה."?
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
בשביס זינגר קנה עיתון
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
גאידמק נולד לפני 53 שנה במוסקבה. "גרנו בדירה כפרית, בפרברים," הוא מספר. "ארבעה חדרים שאותם חלקנו אני, אמי, סבי וסבתי, ודודי עם אשתו וילדם. הייתי ילד בודד, בלי אחים ואחיות." את אביו בחר להשמיט מסיפור חייו. כשהקשינו מאוחר יותר סיפר שמאז שהוריו התגרשו, כשהיה בן חמש, לא ראה אותו. שאלנו, פסיכולוגיה בגרוש, אם זה מה שדחף אותו להצליח. "לא," הוא ענה מיד. "גם אם אבא שלי היה נשאר הייתי הופך לתחרותי. זה האופי שלי."
בגיל ,15 כשהיה קומוניסט צעיר ואקטיבי, הבין מה המשמעות להיות יהודי. "ראיתי שאני לא מתקדם בדרגות כמו שאר החבר'ה. יום אחד שאלתי את הבוס של הארגון למה אין לי קידום. הוא הסתכל ואמר, 'אתה לא מבין.'? אבל זו לא היתה רדיפה. מאוחר יותר הייתי אחד ממנהיגי קבוצת יהודים שחתמה על מכתב בבקשה לשלוח לנו ספר ללימוד עברית."
ב,'72- כשהיה בן ,19 עלה ארצה לבד, לקיבוץ בית השיטה. "חשבתי אז שאשאר כל החיים בקיבוץ," הוא נזכר, "שאני לא צריך להתחרות. אבל אז הבנתי שהקיבוץ הוא חברה שעובדת נגד הטבע האנושי. שקיימת תחרות, אבל מאוד פחדנית, עלובה ופרימיטיבית. בלי שום אידאולוגיה. אז עזבתי." לצבא, בגלל הזמן הקצר ששהה בארץ, לא גויס. במקום זאת החל לעבוד בנמל חיפה כפורק ומעמיס ספינות. בלילות, הוא נהנה להדגיש, ישן על החוף. לאחר תקופה עבר הסבה לימאי והחל לעבוד על אוניית צים.
באחת ההפלגות, כשעגנו בנמל מרסיי, החליט להישאר. "תמיד מספרים על כאלו שהתחילו בלי חולצה ונעליים," הוא מספר. "אני באמת הייתי כזה, כי ככה הסתובבו נערי הסיפון. מחוץ לנמל פגשתי קבוצת חיילים שנתנו לי בגדים. נסעתי איתם ברכבת לפריז. בעיתון קטן מצאתי את המודעה שדרושים שיפוצניקים והצטרפתי. את הלילות ביליתי על ספסל בפארק. התקרה שלי היתה השמים."
אבל מסיפורים רומנטיים על שמיכה של כוכבים לא נעשים עשירים. לגאידמק היה כישרון טבעי לעסקים, שלראשונה התגלה כשמכר עם חבריו הסטודנטים בקבוקי משקאות קלים בפארק שעשועים. הוא מכר פי שלושה מהם. "הסוד שלי היה שאמרתי ללקוח, 'הרי באיזשהו שלב תרצה לשתות. לא עכשיו, יותר מאוחר. אתה רואה איפה אני עומד. כשתבוא אלי אני אתן לך חצי פרנק הנחה.' הם ראו שזול אז קנו ישר כשנכנסו, ואחר כך שוב באו."
לא רק הם קנו. במהלך שנות השמונים הכיר גאידמק את אוליביה דאסו, נכדו של מייסד קונצרן הנשק התעופה הקרוי על שמו, ויחד הם הקימו חברה לתרגום. תוך שנים אחדות היו לחברה משרדים בפריז, בניו יורק ובמונטריאול. רוב הגופים שלהם תירגם היו משלחות סחר סובייטיות. יחסיו עם בעלי מעמד רוסים הביאו לו גל פרסומים על קשרים הדוקים בינו לקג"ב. בשנות השמונים זימן אותו שירות הביטחון הצרפתי, הדה-אס-טה לחקירה בנושא. "ראיתי שהצרפתי רוצה למכור לרוסי, אבל שניהם לא מבינים איך לעשות עסקים," הוא מסביר את ניצני התעשרותו. "בתת-ההכרה התחלתי לעזור להם. מהר מאוד אנשים אמרו 'כשגאידמק מתרגם, אנחנו תמיד מוצאים פתרון.' היה לי את משרד התרגום הגדול ביותר באירופה. אחרי כמה שנים הפכתי למומחה ענק במשא ומתן."
בסוף שנות השמונים החליט לקצור בעצמו את הקופונים השמנים מתיווך העסקאות. בינתיים החל תהליך פירוקה של ברית המועצות. "כשהתאפשר חזרתי לרוסיה, שם היתה לי מערכת יחסים מדהימה עם הבכירים עוד מעסקאות התיווך. ידעתי את השפה, ידעתי איך לדבר אליהם. אז נהייתי עשיר. בנוסף היה לי ידע על העולם המערבי. הרי במשך השנים זה היה התפקיד שלי: למסד את היחסים העסקיים בין המזרח למערב."
בינתיים הספיק להינשא לאירינה, שאותה הכיר במוסקבה כשהיתה בת .16 נולדו להם שלושה ילדים: סשה, קטיה וסוניה. הוא הפך מולטי מיליונר שעולם מושגיו התהפך. "יום אחד קראתי ספר של בשביס זינגר," הוא מספק דוגמה. "סיפור על יהודי פולני שמתחיל בזה שהוא קונה עיתון. כשאתה קורא אתה מנסה לדמיין, לראות. אמרתי לעצמי, 'או-קיי, הוא קנה עיתון. כמה עובדים יש לו בעיתון, מה היו החובות, הוא קנה את זה עם נדל"ן או בלי.' אני ממשיך לקרוא ומגלה שהוא קנה גיליון של עיתון והתיישב בבית קפה. ואני חשבתי שהוא קנה את כל המערכת."
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
לכל חגיגה יש סוף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
במקביל התפרשו עסקיו גם לדרום אמריקה, שם פגש את פייר פלקון, איש עסקים צרפתי. השניים ניסו לייצא שבעה מסוקים אזרחיים מרוסיה לונצואלה, אך לא הצליחו לקבל עבורם כסף. ואז הגיעה ההזדמנות האפריקאית. באנגולה התנהלה באותם ימים מלחמת אזרחים מדממת בין מחתרת האוניט"א שדרשה עצמאות לבין מפלגת השלטון. גאידמק ופלקון סיפקו לממשלה האנגולית את שבעת המסוקים תמורת נפט והבטחות לכסף בעתיד, ורכשו את אמון הנשיא. הם התבקשו על ידי אנשיו למצוא מקורות נשק נוספים, בתקופה שבה האו"ם ניסה למנוע מכירת אמצעי לחימה לשני הצדדים. בנוסף, הממשלה האנגולית נזקקה בדחיפות לכסף. היא חיפשה קונים למחצבים הטבעיים הרבים שבמדינה. האינטרסים של חברות האנרגיה הצרפתיות שהיו מעוניינות בחידוש זכיונות הקידוח באנגולה קירבו את גאידמק לחוגי השלטון בצרפת.
זה לא היה הכל. בשנת '96 רבץ על אנגולה חוב אסטרונומי של שישה מיליארד דולרים לרוסיה עוד מימי השלטון הסובייטי. גאידמק, בשם האנגולים, הצליח להקטין את החוב למיליארד וחצי דולרים.הוא רכש מהרוסים את שטרות החוב,מכר אותם בשוק הבינלאומי לחברות צרפתיות שהיו מעוניינות לקנות מחצבים מאנגולה תמורת החוב הלאומי וזכה לעמלה משובחת.
אבל לכל חגיגה יש סוף. בדצמבר 2000 מונו שני שופטים חוקרים לחקור חשדות שלפיהם שילמו פלקון וגאידמק דמי שוחד לז'אן כריסטיאן מיטראן, בנו של הנשיא המנוח פרנסואה, כדי שיקדם את עסקאות הנשק עם האנגולים. גאידמק, שלאור קשריו זכה לאזרחות דיפלומטית מאנגולה, היה מורשה חתימה לכספי המדינה שהופקדו בבנק הצרפתי. מכספים אלה, לטענת שלטונות צרפת, בוצעה עסקת הנשק הענקית. מתן השוחד למיטראן, ששימש באותה תקופה יועץ לאביו לענייני אפריקה, יוחס לפלקון.
גאידמק: "הממשלה האנגולית קנתה את הנשק מרוסיה. מה לעזאזל צרפת קשורה לזה? אני אגיד לכם. הממשלה האנגולית היא פרו-רוסית. במשך שנים היא נלחמה בקבוצת המורדים שנתמכה על ידי השירותים החשאיים הצרפתיים. המורדים שילמו לצרפתים ביהלומים. פתאום הצרפתים רואים אותי מקורב לנשיא אנגולה ומתווך בעסקת נשק שממגרת את המורדים אהובי נפשם. בדיוק בזמן הזה הגיע לפריז מעיר קטנה, פיליפ קרואה, השופט החוקר. לגמרי לא מוכר. התיק שלי היה הראשון שלו בפריז. היום הוא השופט המוכר ביותר בצרפת. הוא בנה קריירה על חשבוני. עובדה, שש שנים אחרי שהוא פתח את החקירה לא הוגשו שום האשמות."
תפס כותרות על חשבונך. כמו שלשיטתך עשה טון קאנן.
"בדיוק. שניהם בנו את הקריירה שלהם על הגב שלי. כל מי שמגיע לסביבתי הופך למוכר."
אז כדאי לנו להתקרב אליך.
"כן. תתקרבו אלי עם הכיסא, אז בשנה הבאה אתם תקבלו פוליצר."
הסיפור על החשד הנוסף לשחיתות נגד גאידמק נשמע מפיו עוד יותר הזוי. זה התחיל בנטישתם של שני טייסים מהצבא הצרפתי באוקטובר '95 מעל יוגוסלביה בזמן מלחמת האזרחים שהתחוללה שם, ונפילתם בשבי הסרבי. ברקע עמדו חילוקי הדעות בין הדה-אס-ג'ה, המוסד הצרפתי שצידד בסיוע של הצרפתים למערב במלחמה, והדה-אס-טה, השב"כ הצרפתי שהתנגד להתערבות.
גאידמק: "טסתי לרוסיה, פגשתי את בוריס ילצין ואת ראש הקג"ב ששידך לי את ולדימיר קוליש, איש הארגון שהיה אחראי על יוגוסלביה בשנים הסובייטיות. טסנו עם המטוס שלי ליוגוסלביה ותוך כמה ימים מצאנו את הטייסים. כשבאנו אליהם הם שיחקו שחמט עם הסרבים. שילמתי 20 אלף דולר ושחררנו אותם. אחר כך טילפנו לשיראק להודיע. המוסד הצרפתי, שניסה כל הזמן להוכיח שהסרבים ביצעו בטייסים לינץ' ורצחו אותם, עלה על השיחה. חודש נשארנו בתוך היער מחשש שהמוסד הצרפתי מגיע להוכיח שהטייסים מתים. כל יומיים החלפנו דירה."
הם היו הורגים גם אתכם?
"מה אתם חושבים? התקשרתי לברנארד וולקר, עיתונאי טלוויזיה צרפתי. ביקשתי ממנו לבוא עם מצלמה. יצאנו איתו מהיער. הבאנו את הטייסים לצרפת, שיראק קיבל את פנינו בשדה התעופה ונתן לי מדליות הוקרה מהרזרבה האישית שלו. מהיום הזה הבעיות שלי התחילו. באותו זמן החל המאבק הגדול בין שרל פסקואה, שר הפנים שהיה מקורב אלי, לשיראק. את המדליות נתן לי שיראק בעקבות בקשה של פסקואה. האנשים של שיראק טענו ששיחדתי את פסקואה עבור המדליות. הם פסיכופתים. אנשים לא נורמלים. תראו, קל להאשים אותי: עשיר מהמאפיה הרוסית, לא מוכר, כל העיתונים חוזרים על זה וכל אתרי האינטרנט מפרסמים את זה. אבל אתם, שעד לפני ארבעה חודשים לא הכרתם אותי ומכירים אותי עכשיו: אני אדם טוב או לא."?
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
אני אנווט, אני אנהיג
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
לפחות עבור אוהדי הפועל ירושלים כדורסל,התשובה לשאלה האחרונה ברורה. "הייתי הראשון שמכר שלושה כוכבים רוסים לאן-בי-איי: מרצ'ולניס, וולקוב וסאבוניס," חוזר גאידמק לשורשי הכדורסל שלו. "הייתי שותף של המאמן האגדי אלכסנדר גומלסקי. הוא לימד אותי לאמן. זה סיפור עם משמעות עמוקה.סאבוניס שיחק באותם ימים בריאל מדריד.שהיתי איתו בספרד איזה עשרה ימים. השחקנים האלה הם כמו ילדים קטנים. הם מפחדים להיות לבד. אנחנו תמיד צריכים להיות לידם. במשחק הראשון הייתי באולם. הפעם הראשונה שצפיתי במשחק. אני רואה שסאבוניס מקבל את הכדור ומחזיק אותו יותר מדי בלי למסור. צרחתי, 'למה אתה מחזיק את הכדור? תמסור.' הוא אמר, 'אני מבין,' וככה לימדתי את סאבוניס לשחק.
"קחו לדוגמה את המשחק של הפועל ירושלים נגד הכוכב האדום בלגרד, שהיא קבוצה הרבה יותר טובה מדינמו מוסקבה. אבל נגד דינמו הפסדנו, לעומת הניצחון המדהים שלנו על בלגרד. למה? כי נגד דינמו לא יכולתי להיות באולם בגלל שהמשטרה לא אפשרה לי לצאת מהארץ. כל השחקנים סיפרו לי שהם היו עצובים. הם חיכו לי. נגד הכוכב האדום נכנסתי לחדר ההלבשה וראיתי על העיניים שלהם שהם ינצחו בשבילי. הוראס ג'נקינס אמר לי, 'נשחק עבורך הלילה.' הם ניצחו רק בגלל שהייתי באולם."
ארז אדלשטיין, המאמן, לא מספיק? הוא חייב את גאידמק על הספסל?
"ראיתם מה קורה כשאני על הספסל. אתם יודעים, יש להפועל כל מיני תרגילים. אדלשטיין מסמן לשחקנים, למשל תרגיל מספר שלוש. אבל אני רואה שג'נקינס יודע מה לעשות לבד. הוא בונה את המשחק. אז מי אתם חושבים מבין טוב יותר מבין שניהם איזה תרגיל להריץ עבור הקבוצה."?
מה, ג'נקינס מבין את התרגילים יותר טוב מאדלשטיין?
"אני לא יודע, מי אני שאשפוט."
אבל מה אתה חושב?
"אני אוהב את ג'נקינס."
כדאי שנדבר עם אדלשטיין אחרי הראיון?
"לא, אתם יודעים, ג'נקינס הוא שחקן טוב."
אתה עצמך היית יכול להחליף את אדלשטיין?
"מה אתם חושבים? אני לא יותר טוב מטון קאנן? הוא הרי הפך למאמן צמרת תוך שישה שבועות."
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_ll.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_lr.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x153/424/009.jpg]
ג'נקינס, "מת עליו". צילום: לילך שטויאר
ההולנדי שקם על יוצרו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
אם יש דבר שמוציא את גאידמק משלוותו זה ההולנדי כסוף השיער שקם על יוצרו והפך פתאום למפלצת אהובת הקהל,השחקנים והתקשורת. השאלה הראשונה ששאל אותנו, מיד אחרי שהצגנו את עצמנו בפניו, היתה מה דעתנו על קאנן. אמרנו שמצוינת, שהתוצאות של בית"ר איתו טובות. גאידמק רתח בדרכו הרוסית המאופקת.את הפגישה השנייה קיימנו מיד אחרי שהבהיר לקאנן שחוץ מלקפל כביסה אין לו מה לחפש בבית"ר.
קשה להשתחרר מהתחושה שגאידמק בעט את קאנן כי הוא נגס לו בנתחי התהילה. למעשה זו יכולה לשמש עצה ידידותית לכל מאמן שיעבוד תחת גאידמק בעתיד. עשו את עבודתכם. את המצלמות, אם אתם חסים על משרתכם, השאירו לבוס. גאידמק מתאר את פגישתם האחרונה: "שאלתי את קאנן: 'אתה מאמן.'? הוא אמר לי 'לא מאמן. מאמן צמרת.' אמרתי, 'אתה יודע למה? רק בגלל שאתה בסביבה שלי. אף אחד לא שמע עליך לפני שלושה שבועות ואף אחד לא היה מתעניין בך. איך אתה לא מבין את זה."'?
אבל למה פיטרת אותו? הוא מאמן טוב.
"במה הוא טוב."?
עם הקהל, עם השחקנים, התוצאות טובות.
"יכול להיות שהם ניצחו, אבל הרמה של המשחק היתה מאוד עלובה. התוצאות יכולות להיות מזל. חוץ מזה, את התוצאות הוא השיג אחרי שלושה ימים בעבודה, אז קרוב לוודאי שזה לא בגללו. כל השינויים חלו בגלל שאני הייתי שם. יש לי השפעה על אנשים. נתתי מוטיבציה. השחקנים התחילו להרגיש שיש עתיד. בכל דבר שאני עושה אנשים מרגישים שאני מביא משהו בלתי רגיל ופוטנציאל אדיר להמשך. אותו דבר בעסקים. אני יכול להוציא לפועל כל דבר. אני יכול להגיד לכם איך להקים חברה תעשייתית עם מאות אלפי עובדים, איך להרוויח מיליארדי דולרים. לא מיליונים, מיליארדים."
אז תגיד.
"אני יכול, השאלה אם תבינו."
הקהל לא אהב מה שעשית לקאנן.
"בגלל שקאנן עשה הכל שאני אהיה תלוי בדעת הקהל. אבל הוא לא מבין שמהרגע הראשון היה לי ברור שהוא לא ימשיך.אנשים פוחדים ממני אז מלכתחילה יש להם גישה מאוד שלילית אלי, וכשאני לא עושה משהו שמתאים לציפיות שלהם הם מיד יתאכזבו. מה אנשים בבית"ר אמרו לעצמם כשבאתי? רוסי, מהגר משום מקום שאף אחד לא מכיר.היום כל אחד אוהב אותי."
אז זה העניין? להיות נאהב?
"אני לא רוצה להיות נאהב. אני צריך להיות נאהב על ידי האנשים כי אני עושה דברים טובים. הקהל יאהב אותי ברגע שיבין שאין שום התאמה בין הדימוי הציבורי של קאנן לבין המציאות. מי זה בכלל קאנן? הוא מעולם לא היה מאמן. אמרתי לו רק להעביר לי התרשמות של מה הוא רואה בקבוצה. אתם העיתונאים הפכתם אותו למאמן. הודעתי מראש שאביא מאמן כוכב בקלאסה עולמית. הבאתי את לואיס פרננדז."
במסיבת העיתונאים המפורסמת הוא הודיע שיהיה מאמן בית"ר עד סוף העונה ולא הגבת.
"אז הוא הודיע, מה אני צריך להגיד? אני מביא את פרננדז. כל העולם יודע שהוא לא נהג מונית ולא במאי סרטים. הוא מאמן. אז מה לעשות? תשאל את גיא עזורי מה הרמה של קאנן."
הוא אמר לך שקאנן לא מאמן טוב?
"לא אמרתי את זה."
אם נשאל את עזורי נהיה מופתעים מהתשובה?
"לא יודע. אולי פתאום הוא יגיד שקאנן מאמן נהדר."
נראה שיש לך בבית"ר יותר מדי מאמנים על המגרש.
"לא נכון. זו השקפה אישית שלכם. דבר ראשון קניתי את הקבוצה. הבנתי שאני לא מבין שום דבר, אז הייתי מחויב קודם כל לראות מה קורה. מר אוחנה, המאמן, עזב אותנו." פיטרת אותו.
"לא,כי הוא קרא בעיתון שאני לא מרגיש אותו כמנהיג.אבל אני ביקשתי ממנו להישאר. אחרי שהוא עזב נשארתי לבד."
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_ll.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_lr.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x153/413/945.jpg] קאנן, "במה הוא טוב?". צילום: עדי אבישי
"הפועל? אימפריה יש רק אחת"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
ואם לא די בכותרות שסיפח קאנן, הגיח עכשיו לב לבייב, שותפו לשעבר של גאידמק, במטרה לקנות את הפועל תל אביב.מאז שגאידמק מכר את מניותיו באפריקה ישראל היחסים בין שניהם מתוחים. גאידמק, למשל, ניצל את קשריו בממשלת אנגולה כדי לקדם את עסקיו של דן גרטלר, יהלומן המתחרה בלבייב. מספרים שלפני שרכש את בית"ר התעניין גאידמק בהפועל, אבל מקורביו הציעו לו ללכת לירושלים בגלל כמות האוהדים. אתה מפחד מהיריב החדש שלך, אנחנו סונטים בו. "מי."?
ההוא שעומד לקנות את הפועל ת"א.
"מבחינתי אף אחד עדיין לא קנה, וכשאיש העסקים הזה יקנה מועדון ישראלי זה יהיה טוב מאוד לספורט."
לבייב יעשה מהם אימפריה.
"איך אתה יכול לבנות אימפריה מהפועל? יש רק אימפריה אחת והיא בית"ר. כמה אוהדים יש להפועל? אולי 20 אלף. אנשים לא מכירים בכלל קבוצה כזאת שנקראת הפועל."
תן לנו את שמות השחקנים בבית"ר.
"אני זוכר שניים, אסולין ומליקסון. אין לי זיכרון טוב. יש לי עשרות אלפי עובדים בחברות שלי. למה אני צריך לזכור דווקא את השחקנים של בית"ר."?
ובהפועל ירושלים?
"ג'נקינס, טפירו, ואחד אחר, מושבניק, בחור גדול, קוז'יקרו. יותר מזה אני לא זוכר."
בשבוע הבא מול מכבי ת"א.
"מבחינתי זה המשחק הכי גדול של העונה. מכבי מועדון ענק שכבוד לשחק נגדו, מה גם שאנחנו סוף סוף בעמדה טובה להוות עליהם איום."
מה שקשה להגיד על בית"ר שנדרסה מול חיפה. למה נטשת אחרי השער השני?
"כי האוהדים של חיפה עשו לי פרובוקציה. הם היו הרבה ויכלו לעשות מה שהם רוצים, הרי אף אחד לא היה שומע אותי. זו היתה הפגנה מאורגנת, הם תקפו אותי אז הגבתי בהתקפה משלי. זה כמו שיהיה לך אורח והוא פתאום יעזוב את הבית בלי להגיד מילה."
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_ll.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_lr.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x153/277/673.jpg]
לבייב, "איך אפשר לבנות אימפריה מהפועל?". צילום: רובי קסטרו
"אנשים צריכים לדעת מי אני"
ברגע שהסתיימה כל אחת מהפגישות שלנו התאדה גאידמק מהשולחן. למען הגילוי הנאות נאמר שלא אנחנו שילמנו את החשבון, אבל גם הוא לא שלף אשראי. להכל, אנחנו מקווים, דאגו עוזריו. למרות שישבנו שלוש וארבע שעות הוא ויתר על מחוות נימוסיות כמו לחיצת יד, אמר שלום קצר ועזב. הוא לא זקוק לסמול טוק.העיתונאי הוא עבורו כלי להשגת מטרה.אחרי שכפתור הסטופ בטייפ נלחץ הוא הופך לישות לא קיימת. מה שמחזיר לשאלת המוצא: בשביל מה לעזאזל הוא צריך את כל זה ולמה קיבל החלטה מודעת להתפרסם. "אחרי כל השנים הקשות בצרפת החלטתי לפני ארבעה חודשים להפוך לאדם מוכר," הוא אומר, "שאנשים צריכים לדעת מי אני. מה אתם אומרים, הצלחתי או לא."?
לא רע, לא רע.
"או-קיי, אז בואו נדבר על כסף. אתם יודעים כמה יעלה לי לקנות את כל המקום שמוקדש לי היום בעיתונים? לפחות פי שלוש מהמחיר של בית"ר. הכיסוי שהעיתונים נותנים לי עכשיו עולה בערך מיליון דולר לשבוע. זאת אומרת שבארבעה חודשים אני חוסך לעצמי מיליון דולר לשבוע."
למה לא תישאר עשיר ושקט?
"כי אז לא אוכל להשתמש במה שיש לי בצורה שקופה. תמיד זה ייראה חשוד ותמיד יהיו כל מיני שמועות. אני רוצה להיות מוכר ולדעת שאם עשיתי משהו רע זה צריך להתפרסם."
אתה בטח יודע שאם תעזוב כל האהבה תתפוגג.
"אנשים כמהים אלי. אני מרגיש את זה. יש לי כריזמה, הם רוצים להיות איתי. לא צריך מילים. אני מרגיש את זה.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 02-04-2006 בשעה 16:55.
|
|