שאלות מאד במקום

דבר ראשון, צריך לזכור כי סיווג לזנים, תתי זנים וקבוצות אחרות בביולוגיה, הן דבר שרירותי. שינויים גנטיים מצטברים עם הזמן באופן שפעמים רבות אינו גורם לשינוי משמעותי תוך דור בודד (אלא עם התרבות אותם השינויים). ובכל זאת, לצורך קלות ההתייחסות לנושאים ביולוגיים רבים, נהוג לבצע סיווגים של בע"ח לזנים, תתי-זנים וכ'ו.

הסיווג לשפעת A,B ו- C הוא הסיווג ברמת החלוקה הכי בסיסית של נגיפי השפעת. אני לא מכיר את הקריטריונים המדוייקים לחלוקה, ולכן אני מעדיף לא לפרט (אולי מישהו אחר בפורום יוכל לעזור בכך) אבל ההבדלים ביניהם הם הבדלים משמעותיים בתפקוד (למשל, להבנתי, ב- C נוצרים מספר שונה של חלבונים מ- A ו-B).
ה- H5N1 הוא שפעת מסוג A.

על הסיווג השני (H ו- N), שהזכרתי בהודעה הפותחת את האשכול, וגם מוזכר כיום בתדירות גבוהה בעתונות, אני מניח שאין עוד הרבה לפרט.
אבל צריך לזכור שגם הוא סיווג שרירותי שנעשה ע"י בני אדם. למעשה, ברמת הבסיסים בחומר הגנטי, עדיין יכולים להיות הבדלים בין חלבוני המגלוטינין (H) שמסווגים כ- H5. אותם הבדלים גם ישפיעו במידה מסויימת על היכולת של הגוף לזהות את הנגיף.
כלומר, אם חלית בעונה הקודמת ב- H3N2 יש לך הגנה מסויימת מנגיפי שפעת H3N2, כי הם יחסית דומים. אבל הם לא זהים. זו הסיבה שהנגיף H3N2 שינתן חיסון כנגדו בעונת חיסוני השפעת הקרובה, שונה מה- H3N2 מהשנה שעברה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי BingoX עכשיו, כולם גם מזכירים שאנטיגן וירוס השפעת מורכב משני מרכיבים משתנים והמסומנים כ N ו H, והם משתנים בין וירוס שפעת אחד למשנהו, ז"א אתה חולה בשפעת אבל אז בא שפעת אחרת והגוף אינו מזהה. אולם וירוס שפעת העופות הוא רק H5N1 כלומר ה N וה H שלו קבועים, ז"א אין בעיה של שינוי.

הפסקה הקודמת שכתבתי, צריכה להבהיר שהוירוס כן יכל להשתנות, למרות שהוא נקרא כל הזמן H5N1.
אבל האמת היא שהחלק הזה, ההשתנות של החלבונים הללו, הוא החלק הפחות רלוונטי כשמדברים על "שינוי שיהפוך אותו קטלני". שנינו לא נתקלנו בימי חיינו ב- H5N1, ולכן לגוף יקח הרבה מאד זמן לזהות אותו (לפחות בפעם הראשונה שנתקלים בו), ולא משנה אם הוא בגרסתו הנוכחית או שישתנה קצת.
החשש הגדול הוא שהנגיף יתפתח במנגנונים נוספים שלו, שאחראים על ההדבקה.
למשל, מחקר עדכני מצביע על כך שהנגיף "מתישב" בחלקה התחתון של מערכת הנשימה (ממש על הריאות). פירוש אחד של המחקר הוא שזוהי הסיבה ששיעול מהווה גורם פחות סביר כיום להפצת המחלה, ואם הנגיף ישתנה ויופיע בכמויות גדולות בדרכי הנשימה העליונות, יהיה לו הרבה יותר קל לעבור בין בני אדם.

וכאן אני כבר נגעתי בשתי סיבות שבגללן חוששים שמחלת העופות תהפוך למגיפה קטלנית.
כמו שכתבתי, החשש הגדול הוא שהנגיף יתפתח במנגנונים מסויימים. החשש הזה גדול במיוחד דווקא עם ה- H5N1 משום שכיום ברור שיש ויהיה לנגיף הרבה זמן "לפתח" את המנגנונים האלו.
במשך שנים לא מועטות כבר מנסים לבצע פעולות רבות ומשמעותיות כדי למנוע את התפשטות הנגיף ולהכחידו בכל מקום בוא הוא מתגלה. ובכל זאת, לא רק שלא מצליחים להכחיד אותו, אלא שבשנה האחרונה הוא מתפשט בעולם באופן מאסיבי, ומכה שורש במדינות רבות נוספות. ככל שיש יותר נגיפים מהסוג הזה, וככל שיש לנגיפים יותר זמן ומקום להתפתח, כך עולה גם הסיכון.
העובדה השניה שהזכרתי היא שהגוף שלנו עדיין לא יודע לזהות במהירות את הנגיף. ביחד עם הקטלניות המוכחת של הנגיף ביונקים בכלל ובבני-אדם בפרט, יחסית לנגיפי שפעת אחרים, קיים גם חשש לתמותה משמעותית.

במלים אחרות, הוא לא הוירוס היחיד וגם הוא רחוק מלהיות וירוס שפעם העופות היחיד, אבל הוא הדבר הכי קרוב שיש לנו כרגע (מבחינת השינוי הנדרש בו) למגיפה (מבחינת יכולת השרידות) קטלנית (מבחינת... אמממ... כן ) ועדיין אין לנו את הכלים להפחית משמעותית את הסיכון ממנו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]