11-03-2006, 15:38
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.04
הודעות: 10,871
|
|
העלת נושא כאוב וחשוב-
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Gwenhwyfar שמתחילה ב "האם אי פעם סיימתם מערכת יחסים בשל התערבות הורים ?"
כמה אנחנו באמת משתפים/ מחשיבים ומאפשרים להורינו לקחת חלק במה שעובר עלינו בתחילת מערכת יחסים ?
- היום כבר לא משתפת בכלל, אחרי נסיון רע ומר בעבר.
האם אנו מחשיבים ומממשים את "חלומם" לבן/בת זוג אידיאלים מבחינתם ?
- במובן מסויים כן, אבל תכלס כל מה שהם עושים - נעשה מדאגה לי <נטו לי >.
לכשאנחנו במערכת יחסים, באילו תחומים אנו נותנים להם להביע דעתם/להתערב/להחליט בעבורנו והיכן בן/בת הזוג בנושא ?
- שום תחום, כמו שצויין מנסיון עבר- אין להם כל יד להתערב בקשרים שלי, והם מנסים להתערב, אבל נסוגים כשרואים את התגובה שלי.
בקשר להיכן בן הזוג בנושא, בקשר טוב - הבן זוג הוא הראשון לתת עצות ולקבל את ההחלטות שלי<וההפך>.
ומעבר לזה - איפה נתחם בעיניכם הגבול בין המלצות והתערבות הורים ?
- אין תחום כזה, ברגע שהם יודעים משהו וזה לא נראה להם ה "המלצות" הופכות להיות נדנוד מתמשך וסיוט נוראי עד לסיום הקשר, הם תמיד מדברים בגדר המלצה, אבל לא עוצרים לרגע, עד שנשברים.
האם מרתיעה אתכם העובדה שבן/בת זוג קשורים להוריהם ?
- לא בקטע של מתריע, זה דווקא נחמד, השאלה היא איפה הגבול, אם הוא הולך ומספר להם הכל מהכל, ובעיקר על מריבות ותככים שלנו כשהוא עצבני <זה רק גורם להם לקבל דעה שגויה על בנאדם שטרם פגשו ויכול לקלקל> << חוץ מזה שזה קצת מביך להכנס לבית בפעם הראשונה וכבר יודעים עליך הכל:| >>
ולשאלת השאלות : האם אנחנו מסוגלים לסיים מערכת יחסים רק כי הורינו לא מרוצים ממנה ולא תומכים בה (והאם זה קרה לכם) ?
- קרה שניסו, ויותר מפעם אחת, אבל הפרידה עצמה תמיד באה ממני <עקשנית :\ > ולא על סמך הדעה שלהם, כי יש מקומות שהם לא יכולים להבין ולראות את הדברים כמוני, אלא מסתמכים על תוכניות לעתיד, הצלחות בלימודים, רצינות וכדומה.. דברים שבגיל 17 לא ממש עיניינו.
הממ ורחלי, לא הוספת את שלך
_____________________________________
"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"
נערך לאחרונה ע"י הולי בתאריך 11-03-2006 בשעה 15:44.
|