|
24-03-2015, 20:40
|
|
מנהל פורום חומרה
|
|
חבר מתאריך: 27.05.02
הודעות: 22,477
|
|
הקישור שאתה עושה בין קהל היעד לבין הכנסות הסרט הוא לא חזק מאוד.
לראיה? The Dark Knight ו-The Dark Knight Rises. סרטים של יותר ממיליארד דולר והם ממש, אבל ממש לא מיועדים לילדים.
גם כתבת הרבה מאוד דברים מאוד שנויים במחלוקת. הרוב מאוד אוהבים את סרטי Star Trek הישנים. והרבה אנשים גם לא אוהבים את הסרטים החדשים של ג'יי ג'יי אברהמס.
ההבדלים בין שר הטבעות לבין ההוביט הם לא רק בקהל היעד. הנה עובדה שאתה כנראה לא מכיר: ההכנסות של שתי הטרילוגיות כמעט זהות.
http://www.boxofficemojo.com/franch...doftherings.htm
נכון שלא ציפית לזה?
ההבדלים הם בעיקר בחומר המקור, בספרים. העלילה של שר הטבעות הופכת לסרט אפי בצורה הרבה יותר פשוטה מאשר ההוביט. שר הטבעות זו טרילוגיית ספרים אפיים שנכתבו לאנשים בעלי דעת, לעומת ההוביט שהוא ספר ילדים קטן. אז משר הטבעות לא קשה לעשות טרילוגיית סרטים אפיים, אבל מההוביט צריך לנפח ספר פיצפון לשלושה סרטים עצומים. וכמובן כדי לרכב על ההצלחה של שר הטבעות, גם הסרטים האלה צריכים להיות אפיים, אבל החומר במקור לא אפי אז מה שיצא זה גוש קקי גדול שמרגיש כאילו ניפחו אותו למימדים אינסופיים כמו שמנפחים בלון שעוד שניה מתפוצץ.
אני מת על זה שאנשים אומרים שהם מתגעגעים לסרטים של פעם. פעם היו סרטים טובים ומחורבנים, בדיוק כמו היום. יצר הנוסטלגיה זה משהו פסיכולוגי שמאוד קשה להתגבר עליו. למשל, אני מת, אבל *מת*, על Die Hard הראשון. סרט האקשן הטוב ביותר שנעשה אי פעם (יחד עם Terminator 2, אל תבקש ממני לדרג ביניהם, זו ממש sophie's choice). אבל, אני מת גם על Inception. את האחרון, למשל, לא ניתן היה בכלל לעשות בתקופה שבה יצא Die Hard. אפשר לטעון אולי שגם ההיפך נכון, ואולי היום לא ניתן לעשות סרט כמו Die Hard בגלל שינויים בקהלים ובתעשיה, אבל עדיין פה ושם יש סרטים שמזכירים לי את הסרטים הישנים האלה, ואני ממש לא מתכוון ל-Expendables.
בקיצור, הטיעון של פעם והיום לא מאוד רלוונטי. יש אנשים שטוענים שפעם השקיעו יותר בסיפור ובעלילה והיום הכל אפקטים, וזה כמובן בולשיט מוחלט. יש המון סרטים בימינו עם עלילה מדהימה והאפקטים רק משפרים אותם.
ניל בלומקאמפ הוא בהחלט אחד הבמאים המוכשרים שעובדים היום. הבעיה היא שהוא לא חזק במיוחד עם תסריטים. האיש גאון במה שקשור לצילום, עריכה, לקביעת הטון של הסרט וכל התחושה שהסרט נותן לצופה, אבל לפעמים העלילה ממש לוקה בחסר. הסרט הראשון שלו שראיתי, District 9, הוא מדהים, סרט די מושלם מכל בחינה. הסרט הבא, Elysium, הוא קצת פגום בעלילה אבל מבחינת הטון הוא דומה מאוד לקודם. בסרט האחרון שלו, Chappie, הוא כבר איבד את זה לגמרי מבחינת העלילה והדמויות, למרות שהטון דומה. כל הביקורות, כולן כולל כולן, שחטו את הסרט הזה על כמה שהעלילה גרועה, הדמויות מחורבנות, הסרט מבולגן לגמרי ולא מתמקד בדברים החשובים והטריילר ממש מקשר בנוגע לאופי הסרט.
הנקודה היא שבמאי יכול להיות מדהים באספקטים מסויימים אבל הוא עדיין צריך עזרה בדברים אחרים. למשל, אני שונא את Interstellar, כמו שכתבתי, כי התסריט מטומטם. למה? כי נולאן כתב אותו עם אח שלו. למה שנולאן יכתוב תסריט טוב יותר מאשר מישהו אחר שכותב תסריטים למחייתו? אבל בגלל שהוא נולאן, אף אחד באולפנים לא יתווכח איתו. אז קיבלתי סרט מדהים ויזואלית ומחורבן לגמרי בעלילה. וזה מאכזב אותי בטירוף.
סרטי קומיקס:
העולם הזה מפוצץ בסרטים. את הטרנד המחודש הזה התחיל פחות או יותר X-Men בשנת 2000. עד אז, סרטי קומיקס היו סרטי נישה. אקס-מן היה הראשון שהראה שאפשר לעשות אותם נגישים לקהל רחב, גם כאלה שלא בהכרח מכירים את הקומיקס.
אחר כך הצטרפו ספיידרמן, עוד סרטי אקס-מן ואז השוק הזה התפוצץ לגמרי.
מבין סרטי הקומיקס מאז שנת 2000, יש כמה מדהימים לגמרי שחובה לראות. כל סרטי באטמן, למשל, Iron Man הראשון, X2: X-Men United (אקס-מן השני) ועוד ועוד. יש עוד סרטים שאנשים אולי לא יודעים שהגיעו מקומיקס, כמו למשל Kick-Ass הענק ו-Kingsman המדהים.
מאז ש-Marvel התחילו את ה-MCU, ה-Marvel Cinematic Universe, הסרטים שלהם כולם הולכים לפי קו עלילה אחת גדול שמאחד את כולם. זה משהו שלא נעשה מעולם לפני כן ובטח שאי אפשר היה לעשות לפני כמה עשרות בודדות של שנים. חלק מהסרטים פחות טובים וחלק טובים יותר אבל כמעט כולם מהנים.
כמובן שסופרמן לא קשור כאן, הוא בעולם של DC והם ממש פישלו בסרטים שלהם ובשנים האחרונות הם מנסים להשיג את Marvel ולפתח את העולם הקולנועי שלהם, מה שהתחיל בסופרמן האחרון שלא ממש אהבתי וימשיך ב-Batman vs. Superman שיגיע בשנה הבאה.
אם אתה חושב שסרטי Marvel הם משעממים, אז מה לעשות אבל אתה במיעוט רוב הצופים מאוד אוהבים אותם ולא סתם הם גורפים ערימות של כסף מכל סרט שלהם. זה גם גורם להם לקחת יותר סיכונים, כמו למשל עם Guardians of the Galaxy או עם Ant-Man שיצא בהמשך השנה. הסרטים שלהם כמעט תמיד מתאפיינים בשחקנים מצויינים, אווירה כיפית, אפקטים מדהימים ובחלקם גם העלילה מעולה. אם לא צחקת ב-Guardians, אז כנראה שראית אותו כשהיית בדיכאון. הסרט הזה פשוט מפוצץ בצחוקים. לגרוט היו כמה קטעים קורעים מצחוק (בסצינה מסויימת אחת כל האולם שהייתי בו נקרעו מצחוק), היו הרבה צחוקים עם דראקס, כריס פראט היה פשוט מעולה וגם רוקט ראקון היה מצחיק מאוד. אני לא הולך לעבור איתך בדיחה-בדיחה, אבל אולי כדאי שתנסה לראות אותו שוב בראש פתוח. אם לא עובד, אז כנראה שזה לא מתאים לך. לא נורא, אבל תמיד כיף יותר כשיש יותר דברים שאתה מסוגל להנות מהם
Batman Begins, לדעתי סרט מדהים ממש ברמה של ההמשך שלו, היה מדהים כי נולאן הנגיש את הסיפור הזה לכולם, לא רק לחובבי הקומיקס. זה לא ממש קשור למבוגרים או ילדים, זה קשור לחובבי קומיקס מול הקהל הרחב. הסרטים הקודמים של באטמן היו לגמרי סרטים מצועצעים לחובבי הקומיקס. נולאן לקח את הסיפור הזה, הבין שבבסיס שלו הסיפור הזה מאוד אנושי והשכיל לעשות ממנו סיפור נגיש לכולם. גם ילדים יכולים לראות את הסרט הזה אבל מבוגרים יכולים להעריך אותו הרבה יותר טוב מילדים.
לגבי ההמשכים והרווחים, כמובן שהם סרטים מדהימים (השלישי פחות טוב אבל עדיין הרבה יותר טוב מסרטים אחרים), אבל אל תשכח שסביב Dark Knight ריחפה רוחו של הית' לדג'ר המנוח, מה שלא בכוונה עזר מאוד לקידום המכירות של הסרט והעלה אותו מאוד לתודעה הציבורית. הסרט הראשון לא הכניס כל כך הרבה כסף אבל קיבל ביקורות מעולות, ובשני המוות של לדג'ר עשה להם פירסום מדהים, בטח כשהיו שמועות שהוא מת כי הוא נכנס לדיכאון בגלל התפקיד שלו בסרט. כמובן שהביקורות שיצאו על הסרט דחפו עוד ועוד אנשים ללכת לראות אותו.
בקיצור, אני אהיה בקולנוע בתקווה ב-1 במאי כדי לראות את Avengers 2 בבכורה. לא רוצה לחכות יותר ממה שאני חייב.
אה, ו-Interstellar סרט מחורבן לגמרי. כששאלו אותי חברים על הסרט, אם ללכת לראות או לא, אמרתי להם שהוא מדהים ויזואלית אבל העלילה מפגרת ומלאת חורים. וכולם הסכימו איתי אחרי שראו אותו
חפרתי.
_____________________________________
The only certainty in life is that there are no certainties.
|
|