19-08-2006, 11:29
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.11.02
הודעות: 5,277
|
|
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי Asaf X שמתחילה ב "נדמה כי הצי נשאר דור אחד מאחור בתחום הל"א עם ה-EA-18G"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Asaf X
כאשר מטוסים כמו ה-Rafale כבר משלבים טכניקות כגון active cancellation, הצי האמריקני נשאר עם ה-AN/ALQ-99 הישן והאמין שלו.
ה-ALQ-99 - לא "מתקדם" במיוחד, אבל בהחלט חזק (8,000 וואט של כוח מַשדֵר).
אני בטוח שהאמריקנים משדרגים את התוכנה שלו באופן מתמיד כך שתדע להתמודד בצורה טובה יותר עם מספר משפחות מכ"מים גדול יותר, אלא שהשאלה הנשאלת היא, האם לא היה כדאי להשקיע עוד קצת ולהעביר לחלוטין את משימת ה-SEAD\DEAD לידי כטב"מים? אחרי הכל, מטוס ל"א, לחלוטין לא חמקן, בעל פוד חיצוני גדול, שטס לו בקו ישר (פחות או יותר) ליד שדה הקרב - אפילו אם הוא עושה זאת מטווח standoff, הוא עדיין חשוף למגוון עצום של איומים שיכולים לנטרל אותו בקלות רבה מאוד, יחסית.
משימת ה-SEAD\DEAD היא המשימה הקלאסית לכטב"מים: יש מכ"מ; המערכת יודעת איפה הוא; המערכת חוסמת ו/או מטעה אותו; עם קבלת פקודה, המערכת עשויה גם לשגר ARM, שמתביית עליו ועליו בלבד (פחות סיכוי ל-collateral damage).
נראה כי ה-EA-18G נוטה להשאיר את הצי דור אחד מאחור בתחום הל"א, אם כי יש נקודה חיובית מרכזית אחת שניתן לחשוב עליה: האפשרות כי הוא משלב יכולות active ECM מצד מכ"מ ה-AN/APG-79, תוך ניצול הזדמנויות נפלאות הגלומות במערכות AESA.
|
אסף,
כל מה שכתבת נכון מעשית וגם בחשיבה, רק קח בחשבון שה EA-18G אינו המרכיב היחיד בשדה הקרב האלקטרוני מצד הצי (או בכלל), אלא שחקן כחלק מקבוצה - כלומר כל שאר האופציות שציינת.
:-)
_____________________________________
|