25-08-2008, 20:06
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי סירפד
מהרבה סיבות, הרעיון שלך לא יקרה:
א. דורש להכפיף חיבורים אלקטרוניים ומבנה כוונת (בליסטיקה היסטים וכו') של מספר מערכות שונות למבנה אוני' אחיד. ירי של חימוש מסויים מפלטפורמות שונות (TOW ו-HOT לדוגמה) הוא דבר אחד, מה שאתה מבקש מורכב הרבה יותר..
|
אני ממש לא מסכים עם הקביעה שלך.
אומנם מדובר בפרוייקט כלשהו, אבל לא משהו בלתי הגיוני. אם אתאמץ, אולי אפשר יהיה למצוא אחד כזה על המדף, ותוצרת הארץ.
טיל מונחה הוא אמצעי המקבל אותות לפי פרוטוקול מסויים, ולפעמים מחזיר מידע בפרוטוקול כלשהו. מחשב מודרני, לא יקר במיוחד, יכול להתאים את הפרוטוקול התקשורת לטיל, לאחר הסטת כפתור ברירה. אני מסכים שהעסק יכול להסתבך עם טילים הדורשים לזירה בתדר מסויים... אבל אני חושב שגם על זה אפשר להתגבר. אילוצים טכניים ואטמוספריים מקטינים משמעותית את מרווח תדרי הלייזר שמכוון טילים.
אולם לצורך הדיון נתמקב בעורב ובסאגר, הסאגר על גירסאותיו הוא הטיל הנפוץ ביותר בידי האויב, והעורב הטיל הנפוץ ביותר במערב. השאלה היא, התועלת בקופסת פיקוד השולטת בשני הטילים.
ציטוט:
ב. מי יפעיל את המערכת? עם איזה תחמושת תתאמן? תקציב הבטחון הולך לחטוף השנה עוד קיצוץ, קשה לי לראות מישהו רוכש כמויות של טילים מתקדמים יותר מסאגר (קונקורס/פאגוט/מטיס) כדי לאמן לוחמי מילואים. זכור שטילים כאלה אי אפשר לרכוש בכספי סיוע, ואני לא בטוח שבמצב הנוכחי רוסיה תשמח למכור לנו תחמושת נ"ט - מכל סיבה שהיא.
|
תלוי ברמות השלל שברשותינו / שאנו עשויים להשיג. אבל לצורך הדיון, נתמקד בסאגר.
מי שיפעיל את המערכת הוא מי שיש לו הסיכוי הגדול ביותר להישאר בלי אספקה של טילים חדשים בצורת הפעילות הטבעית שלו, ומי שיש לו את הגישה הגדולה ביותר לתחמושת אויב בזמן מלחמה.
ראשית יחידות מיוחדות הפועלות לטווחי זמן ארוכים מאחורי קווי האויב. אח"כ יחידות הטילים האחרות.
במתאר אחר, יחידות מג"ב וקווים אחוריים המנצלות נשק שלל בבט"ש. כפי שצה"ל ניצל את ה RPG תקופה כה ארוכה.
ציטוט:
ג. נניח שכל הנ"ל הסתדר, עדיין יש כאן בעיה מרכזית שאותה אגדיר כ"סיכוי מימוש מבצעי נמוך". נניח שתנפק X פק"לים כאלה לכל יחידה רלוונטית (להלן - פלנ"טים, פלס"רים ואולי פל' מסייעות) - מה הסיכוי שדווקא היחידה שתחזיק בפק"ל הזה אכן תיתקל במהלך לחימה בתחמושת שלל שמישה? ומתוך X מקרים כאלה, מה הסיכוי שגם תגיע למצב בו אכן תידרש ותוכל להשתמש בתחמושת הזו? וזה בלי להזכיר שברגע זה פתחת לאויב דלת לדפוק אותנו בחזרה ע"י תחמושת ממולכדת ש"נזנחה" במפתיע במיקום נוח להחריד לכוחותינו, וחוסר היכולת לקבוע האם הזביל החבוט שמצאת אכן תקין ושמיש ללא סיכון שיתפוצץ עליך ברגע השיגור
|
ראשית, תגדיר יחידה רלוונטית. למעלה הגדרתי שתיים כאלו.
שנית, תחמושת שלל שמישה חיונית במקרים שאין דרך אחרת לצייד כוח. אם אין, אז אין - ואם יש אפשרות, אז צריכים להיות האמצעים לנצל תחמושת אויב כנגדו.
שלישית, הסיכון בתחמושת אויב קלוקלת או ממולכדת קיים תמיד. זה לא עצר את צה"ל מלעשות שימוש בנשק האויב כנגדו בכל מלחמות ישראל. אינני מזלזל בסיכון, גם יש סיכון באספקת תחמושת, יש סיכון בכל שימוש בתחמושת שעלולה להתגלות כפגומה מסיבה כלשהי.
בכל פעולה בחיים, מלפתוח קופסת שימורים ועד חציית כביש יש סיכון. אבל צריך לחשב את הסיכון מול התועלת שבו ובערכים נכונים של אותו סיכון.
אם אמצא נפל או תחמושת שלל, לא אגע בה. אם אני צריך אותה ואין לי ברירה אחרת, אפעיל את מיטב שיקול הדעת כיצד לנצל אותה הכי טוב לצרכי. ככל שאדע יותר על אותה תחמושת, וככל שיהיה לי ציוד טוב יותר לנצל אותה, כך אקבל החלטות טוב יותר.
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
|