ה-Missile Defense Agency האמריקני הודיע על ניסוי מוצלח שהתקיים לאחרונה (11 לפברואר) ובמסגרתו נוטרל טיל מטרה מונע בדלק נוזלי. לא דווח מאיזה טווח יורט טיל המטרה או באיזה גובה. תהליך היירוט אשר כלל איתור, סימון ועקיבה אחר טיל המטרה בלייזרים משניים ובהמשך שימוש בלייזר הראשי להשמדת המטרה נמשך על פי הדיווח כשתי דקות. בהמשך בוצע גם ניסוי חלקי בזיהוי ועקיבה אחר מטרה המונעת בדלק מוצק.

למרות הבעיות והקשיים הרבים מהם סבל פרויקט ה-ABL בשנים האחרונות והעיכובים הגדולים בתוכנית נראה כי בחודשים האחרונים התוכנית מוכיחה סוף סוף את יכולותיה (גם אם הן ראשוניות). מעניין לראות האם לנוכח ההצלחות האחרונות (ניסוי קודם בוצע בהצלחה לא מזמן) יחליט הממשל האמריקני על הצטיידות במערכת בהיקף משמעותי כלשהו.

עידכון/תוספת - לפי הדיווח הנ"ל מהמגזין Aviation Week אשר פורסם בראשית החודש (לפני הניסוי המוצלח האחרון) נראה כי לממשל אין בשלב זה תוכניות מבצעיות ביחס ל-ABL למרות שהמשך מימון בהיקף קטן לצרכי מחקר ופיתוח צפוי כנראה להמשך - לטעמי יש פה פספוס - אפילו מספר מוגבל של פלטפורמות מבצעיות כאלו אם יוכיחו את עצמן בניסויים לאורך זמן ובמתארים שונים יכולות לסייע מאד (בשילוב כמובן עם מערכות אחרות) במקרה של עימות מוגבל עתידי (צפון קוריאה/אירן וכו').

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

למי שמעוניין בעמוד הבא ניתן למצוא סרטונים רשמיים של המערכת בפעולה בעת השמדת הטיל ב-11/2.
מה שחבל לטעמי זה שלא ניתן לראות בסרטון האחרון המצולם ממטוס ליווי את שיגור הקרן באור יום. אין לי מושג האם הדבר נובע משיקולי בטיחות, בטחון מידע או פשוט מהעובדה שבאור יום לא היה ניתן לראות (ואולי הניסוי בכלל בוצע בלילה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט או פשוט מהעובדה שבאור יום לא היה ניתן לראות

זאת הסיבה

Never Odd or Even

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fik TV זאת הסיבה

או שפשוט הוא לא לזר בניסוי הזה.
לא כתוב שזה צולם בניסוי לזירה, וע"פ תנועת התותח/משגר (איך לעזאזל צריך לקרוא לזה?) הוא לא עוקב אחרי כלום.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i46.tinypic.com/2ij9zb.jpg]

תמונה מהנסוי

Never Odd or Even

"מה שחבל לטעמי זה שלא ניתן לראות בסרטון האחרון המצולם ממטוס ליווי את שיגור הקרן באור יום."

הסרטון האחרון (השלישי) מצולם באור נראה.
אני הבנתי שעידו מתייחס אליו.

צודק, כנראה שלא הבנתי את כוונת המשורר

Never Odd or Even

בכל מיקרה, ABL עובד ב- 1.315 מיקרון ואינו נראה לעין. הצילומים הם תרמיים- רואים את האוויר המתחמם לאורך הקרן.

יפה מאוד לראות את ההתפתחות בנושא ככל שעובר הזמן, ושבארה"ב מוכת הקיצוצים, הפרוייקט עדיין בפיתוח. לבנתיים נראה כי ירוט טילים בלייזר הוא הפתרון הטוב ביותר בעתיד, בגלל המגבלות של תחמושת קליעית או אמצעים מונחים.
הטילים (הבליסטיים) הופכים למתוחכמים יותר, מהירים יותר וזריזים יותר, כך שפיתרון שיאפשר ירוט שלהם בצורה מיידית ברגע שיהיה ביניהם ולבין המיירט "קו ראיה" (ראיה יחסית כמובן, באמצעות אמצעים אופטים) הוא ככל הנראה הפתרון האולטימטיבי לבעיה, מלבד כמובן השמדת הטילים עוד על הקרקע לפני ששוגרו...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

כנראה זה יהיה העתיד, אבל יש להם עוד דרך ארוכה.
אם הירוט נמשך כשתי דקות, אז זה אומר שהמערכת הזאת לא רלונטית בכלל לטילים כמו סקאד B, סקאד C או קטנים יותר.
שיהב 3 בקושי בתוך התחום ירוט.
לכן אני לא רואה מערכות כאלה אצלנו בזמן הקרוב.

2 דקות מתייחס לזמן מרגע הזיהוי ועד רגע ההשמדה לא לזמן שהלייזר הראשי מאיר את המטרה. פרק הזמן הזה צריך להיות הזמן שהטיל עולה מהקרקע (ואם הבנתי מספקת) אז עד הזמן שהוא יוצא מהאטמוספירה פחות או יותר. אני מניח שטל יכול לתת הערכות זמן לגבי משך הזמן הנ"ל בטילים שונים במתארי שיגור שונים.

אגב קצת מיושן אבל עדיין קריאה מעניינת. יש שם התייחסות לפרויקטים רוסיים ישנים וגם בקצרה למערכת הסינית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט פרק הזמן הזה צריך להיות הזמן שהטיל עולה מהקרקע (ואם הבנתי מספקת) אז עד הזמן שהוא יוצא מהאטמוספירה פחות או יות.

לא.
ABL אמור להיות BPI - יירוט בזמן ההאצה.
אחרי כיבוי המנוע, אין לו משמעות.
כל מה שהוא יעשה אחרי סיום הבערה, זה לגרום לגוף חדירה להיכנס לאטמוספרה בצורה יותר אקראית, ובכך להפריע לשכבת ההגנה הבאה (חץ, תאאד, SM3 וכו').
מה שצריך להשוות את את זמן הגילוי+זמן העקיבה+זמן פעולת הלייזר עד להשמדה, לזמן בערת המנוע של המטרה.
לכן כל טיל שזמן פעולת המנוע שלו קטנה מ-2 דקות, לא יפגע מהמכשיר הזה.
כמובן, שיהיו מטרות שיהיו יותר רגישות ומטרות שהם פחות רגישות לליזר בגלל שוני במבנה, אבל אני מניח שהאמריקאים בחרו מראש מטרה קלה.

איפה ה"לא" במה שכתבת ביחס למה שאני כתבתי?
כאמור אני לא יודע מה זמן ההאצה של טילים שונים - אם אתה יודע או מכיר הערכות נשמח לשמוע.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מתכוון לזה שהזמן הרלוונטי הוא לא עד ליציאת הטיל מהאטמוספירה, אלא עד לסיום פעולת המנוע.
אני לא יכול להגיד לך בע"פ זמני בערה של טילים שונים.
אני יכול רק לחפש ברשת, או לחכות למשיח (טל ).
ממה שבדקתי ברשת, שיהב 3 הוא הקרוב ביותר להיות רלוונטי, לפחות בגזרתנו.

מה גורם למשל לסקאד C לא להיות רלוונטי - האם זמן בעירת המנוע שלו כל כך קצר?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ע"פ האתר הזה - 85 שניות.

http://www.b14643.de/Spacerockets_1...e/Scud/Scud.htm

מעניין - תודה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני לא מאמין ששתי דקות זה זמן מייצג.

זה ניסוי ראשוני שבטח כלל רשימת אישורים ובדיקות אין סופית.
אחרי שהמטרה זוהתה יש חצי מיליון אישורים שלא מדובר במטוס,
או ציפור שאכלה משהוא מוזר. כולל חתימה של עורך דין, ונציג גרינפיס.
בנוסף בטח יש עוד כמה נהלים והפסקת קפה שצריך לדחוף באמצע
ורק אז אפשר להתחיל לירות.

ואולי אני טועה והם בנו עוד פיל לבן (כרגיל).

מעניין - תודה טל. מה שכתוב פה ולא היה כתוב מן הסתם בהודעה הרשמית הוא שלמעשה היה ממש כישלון ביירוט המטרה השנייה (זה היה מאד עמום בהודעה הרשמית).

טל - אם כבר הצטרפת לדיון אולי תגיד כמה דברים על משך זמן הבעירה של מנועי טילים שונים בזירתנו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ועוד משהו מעניין- האם מה שרואים הוא הקרן (לא סביר, הרי לרוב מדובר באורכי גל בלתי נראים לעין) או אויר לוהט מסביבה ?
האם לא מדובר בבעייה מבצעית ? הרי בהשמדה הראשונה, שכאמור נעשית בשלב קרוב יחסית לשיגור, יצויר בשמיים קו שמחבר את הטיל למטוס הלוזר, מטוס איטי יחסית ומסורבל.

המטוס לוזר?
ומה שאתה רואה זה שביר של הקרן ע"י האוויר

ה- ABL יטוס בכל מיקרה בגובה רב (להפחית את הבליעה האטמוספרית) ויהיה קל לגלותו במכ"ם. הוא אמור לטוס מחוץ לאזור המוגן בטילים של האויב, מן הסתם עם ליווי אווירי.
הוא מתאים יותר למדינות קטנות כמו צ. קוריאה ולא למדינות ענק היכולות לשגר מעומק שטחן.

באתר של SpaceNews עם הסבר מעט יותר מפורט על שלבי התהליך כאן
בסקירה של ערוצי החדשות נאמר שהטיל שיורט היה מסוג סקאד-C
הודעת חברת בואינג כאן

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אם כבר ידיעות מהעתיד, אולי תוכל לגלות אילו מספרים יהיו בלוטו מחרתיים?

אגב, מעניין איזו מילה בחרו בכתבה לתאר את התקלה: anomaly - ממש מד"ב.

יש פה ציטוט מעניין של מפקד חיל האוויר האמירקאי - Gen. Norton Schwartz :

ציטוט:

Rep. Michael Turner, ranking member of the HASC strategic forces subcommittee, raised the recent success of the Airborne Laser in shooting a target. He asked if that would lead the Air Force to increase its commitment to directed energy weapons. Schwartz poured a fair amount of cold water on the Boeing program, calling the ABL test “a magnificent technical achievement” but “this does not represent something that is operationally viable.” The future “coin of the realm” is solid state lasers, Schwartz said, not the chemical laser that Boeing built.

לכאורה הם לא מתלהבים מהמערכת.

התוכנית הפכה מתוכנית הצטידות לתוכנית הדגמת טכנולוגיות. לכן גם השם שונה מ- Airborne laser ABL ל- Airborne Laser Testbed ALTB .העניין הוזכר בזמנו ב- danger room:

ציטוט:

“I don’t know anybody at the Department of Defense who thinks that this program should, or would, ever be operationally deployed,” Gates told Congress last year. “The reality is that you would need a laser something like 20 to 30 times more powerful than the chemical laser in the plane right now to be able to get any distance from the launch site to fire.” So, right now the [jet] would have to orbit inside the borders of Iran in order to be able to try and use its laser to shoot down that missile in the boost phase. And if you were to operationalize this you would be looking at 10 to 20 747s, at a billion-and-a-half dollars apiece, and $100 million a year to operate. And there’s nobody in uniform that I know who believes that this is a workable concept. Read More http://www.wired.com/dangerroom/2010/02/laser-jet-blasts-ballistic-missile-in-landmark-test/#more-22504#ixzz0gXmkx79Y

כלומר, שילוב של עלות צפויה גדולה מהתכנון וביצועים מוגבלים. מעניינת הטענה לגבי הטווח המוגבל- האם התכנון המערכתי היה פגום, או שהפיתוח לא הצליח להגיע לעוצמות המתוכננות? אולי תוכנית הטילים האירנית התקדמה מהר מהמצופה, והמערכת לא תוכל ליירט טילים שישוגרו מעומק אירן?

בכלל, מה הכיוון העתידי? להבנתי המוגבלת לייזר מצב מוצק מצריך נפח גדול יותר מהלייזר הכימי של ה- ABL (כי נצילות המשקל של הדלק פחותה, ואנרגיה אובדת בהמרה דלק-> חשמל->לייזר). כך שמטוס עם יכולות עדיפות על ה- ABL, שכן יוכל לשהות מחוץ למדינת האויב, צריך להיות גדול מ- 747. אולי הכיוון הוא הרבה מטוסים/ מל"טים חמקנים (שכן יכולים לשהות בשמי האויב), עם לייזר בעל טווח קצר יחסית? במתאר כזה, יתרון הלייזר לעומת טיל קטן.

סליחה על ההקפצה, אבל הייתי חייב.
איזו תמונה התנוססה בכותרת לכתבה על סמני לייזר מסוכנים בynet ?

זהירות - ספויילר!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i46.tinypic.com/250sdx3.jpg]

Never Odd or Even

שאני אבין:
אתה רומז שלייזר של 1Mw לא מסוכן לילדים?!

שאני אבין:
אתה אומר שהלייזר 1Mw שקניתי לא מתאים לסנוור את הפושטקים שמפוצצים נפצים מתחת לביניין שלי כל היום?! הלך הכסף...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

החזרתי את ה-1mw וקניתי אחד כזה:



עכשיו נראה את הדרעקים האלה עוד פעם מפריעים לי לישון בלילה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ע"פ המגזין NewScientist, הפרויקט על סף סיום חייו.
לטענתם (ע"פ ציטוט של רוברט גיטס) הטווח האפקטיבי שלו עומד כיום על 135 ק"מ בלבד.

http://www.newscientist.com/article...ting-laser.html

http://www.newscientist.com/article...ting-laser.html

שאלה למומחים השונים בפורום:
אם כבר יש (או בעתיד הקרוב יהיה) יכולת לשגר ממטוס קרן לייזר למרחק עשרות ומאות קילומטרים, שמסוגלת לייצר מספיק אנרגיה בשביל להפיל טיל בליסטי..
האם אי אפשר לשנות את הייעוד של המטוס הזה, כך שבמקום לאתר ולירות את קרן הלייזר על טילים בליסטים, יהיה אפשר לכוון אותה כנגד בן אדם מסוים על הקרקע, נגיד בכיר חמאס, ולחסל אותו? (ובכך להפסיק את כל הדאגה בנושא ה"נזק הסביבתי")
או בעצם השאלה היא 2 שאלות:
האם קרן לייזר שכזו שמכוונת לעבר בן אדם תוכל לפגוע בו באופן רציני תוך זמן קצר?, והאם בכלל יש יכולת לכוון את הלייזר לעבר בן אדם על הקרקע כמו שאפשר על טיל בליסטי במעופו?

ציטוט:

האם קרן לייזר שכזו שמכוונת לעבר בן אדם תוכל לפגוע בו באופן רציני תוך זמן קצר?,

כן. יש פרויקט מקביל שישים לכך יותר מה- ALTB: ה- ATL שהוזכר כאן. לייזר שיכול לחרוך מיכסה מנוע יכול, מן הסתם, להרוג אדם.

ציטוט:

והאם בכלל יש יכולת לכוון את הלייזר לעבר בן אדם על הקרקע כמו שאפשר על טיל בליסטי במעופו?

מה שטוב בלייזר, הוא שהוא נע בערך בקו ישר- אתה פוגע מיד במה שאתה מכוון עליו.

חשוב להדגיש שבמבט ראשון אפשר לחשוב שיכולת ליירט טיל באליסטי גדול וכבד בטווח X מאפשרת לפגוע באדם בטווח גדול בהרבה, או עם מערכת קטנה בהרבה. זה לא מדויק, כי ה- ALTB נורה ממטוס המשייט בגובה רב על מטרה גבוהה, מעל חלק ניכר מהלחות והאירוסולים שבאטמוספירה, ולייזר נגד מטרה קרקעית יונחת מאוד על ידיהם.

אני אחזק את דבריו של קרן אור עוד יותר. רכב אינו מרגיש כוויה או רואה חריכה בעור. אנחנו לא מתעסקים פה (בשלב זה או בעתיד הנראה לעין) עם "קרן המוות" ממלחמת הכוכבים - עוצמה של 100KW וגם ככל הנראה 400KW המתוכננת לשנים הקרובות של לייזר מצב מוצק יכולה בהחלט לחדור שכבות עור ולגרום לנזק אבל אם תסתכל בסרטונים של ביצועי ה-ATL זה לוקח זמן - שניות רבות - האם אתה מכיר אדם שפוי אשר ישאיר את ידו על תנור לוהט מספר שניות בטעות?

בהחלט יכול להיות שבעתיד יפותחו אמצעים אחרים (נשקי אנרגיה כאלו ואחרים) אשר יוכלו לגרום נזק קשה מבלי שהדבר יהיה כה ברור (הדבר תלוי בסוג הקרינה) אבל כרגע ועם האמצעים במדוברים חיסולים קשה לי להאמין שניתן יהיה לבצע עם הטכנולוגיה הקיימת.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זו בדיוק הייתה השאלה שלי..
ברור לי שאם יכניסו נקודות ציון למערכת הלייזר, הרי שהיא תדע לפגוע היישר במטרה.
השאלה היא האם הפגיעה הראשונית או השניות הראשונות שלה מסוגלות להרוג בן אדם, ואם לא, אז האם למערכת תהיה יכולת להתמקד בבן אדם (כמו שהיא מתמקדת בטיל בליסטי) ולעקוב אחריו, כך שגם אם הוא זז הקרן עדיין מכוונת עליו.?..
אם מפתחים מערכת שכזו לשם חיסולים ממוקדים, הרי שכנראה שהתשובה לאחת השאלות הללו היא - כן.. או לפחות יש פוטנציאל גדול שהתשובה בעתיד תהיה כן.
תודה על העזרה.

יש בעיה משפטית עם שימוש נגד אדם ב"נשק קרינה" (שהלייזר מוגדר ככזה).

אמנם החוק נכתב בהתיחס לנשק גרעיני, אך הוא תופס גם לליזר.

אני חושב שאתה טועה כאן. אין קשר בין קרינה (Radiation) לקרן לייזר (Beam).

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אתה כנראה צודק.

אסור לעוור בלייזר:
http://www.un.org/millennium/law/xxvi-18-19.htm
http://en.wikipedia.org/wiki/Protoc...g_Laser_Weapons

כנראה שכל השאר מותר.
משום מה זכרתי אחרת.

בסבירות גבוהה, ברגע שיהיה נשק לייזר נ"א ישים, יתחילו לחשוב על כל מיני הגבלות לשים עליו.

לדעתי בכלל, כשמדובר בחיסולים ממוקדים, צריך לחזור לשיטת הטלפון-נפץ... יעיל, מדוייק, ללא נזק סביבתי.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אין שום קשר, פרט לעובדה שלייזר הוא קרן של קרינה אלקטרו-מגנטית.

לאחר השקעה של כ-5 מיליאר דולר ו-16 שנות פעילות, שכללו ניסויי הפלת טילים לפני כשנתיים, הסוכנות להגנה מפני טילים הודיעה על העברת המערכת לאכסון.

למרות ההצלחות בניסויים (שעד עכשיו לא ברור באיזה טווח נערכו ומה בדיוק הם כללו- תיאור המטרה הוא "liquid-fueled foreign missile target"), הרי שהתוכנית סבלה מ:
- עלות גבוהה בסביבה תקציבית לחוצה
- טכנולוגיה בעייתית: chemical oxygen iodine laser (COIL), כשטכנולוגיית מצב-מוצק בהפעלה חשמלית מתקדמת במהירות.
- ביצועים נמוכים שהיו מגבילים את השימוש המבצעי במערכת (נאמר, מספר רב של מטוסים שחלקם טס מעל שטח האויב).

המקטרגים יציינו את הבזבוז בהשקעת מיליארדים במה שהסתכם במטוס בודד, שלעולם לא ייכנס לשירות מבצעי, ומעולם לא הגיע לביצועים הנדרשים.
הסנגורים יציינו את הדחיפה הגדולה שהפרויקט נתן לטכנולוגיות השליטה בקרן, לייזר ובקרת אש.

בדיעבד, ייתכן והניסויים של 2010 נועדו בעצם להצדיק במידה מסוימת את הפרויקט, אף שהיה ברור שאין בו תכלית מבצעית.

סוכנות ההגנה מפני טילים ציינה כי בכוונתה לפתח, כבר בשנים הקרובות, מערכות קלות יותר שיופעלו ממל"טים/ בלונים בגובה רב.

ציטוט:

“We do believe we are very close … within a few years of having a prototype that will actually operate out of an unattended air vehicle at very high altitudes,” O’Reilly said. “We basically have a horse race going on between several different technologies [and] all of them are very promising.” He predicts that “we have that capability to achieves something with a very high-altitude UAV over this decade.”

עסקית, זו מפלה לבואינג, והיא עלולה לאבד את המעמד המוביל שיש לה בתחום ההגנה מפני טילים בארה"ב.
----------------------------------------------
טכנית: היום המערכת פועלת מבואינג 747. אני מניח שמערכת עתידית על מל"ט/בלון אולי תהיה קלה יותר, אך ביצועיה לא יהיו עדיפים. לא נראה לי שארה"ב תשלח מל"ט בגודל מטוס נוסעים בינוני/בלון ענקי לשטח האויב. אז מה הרעיון?

ניהולית: מעניין אותי מאוד באיזה שלב התברר הערך המבצעי האמיתי של המערכת. הרי בזמנו כן דובר על הגעה פריסה, רכש מטוס שני וכו'.

חבל ועצוב לשמוע.
עכשיו נשאלת השאלה כמה מהר יוכלו מערכות המבוססות על לייזר מצב מוצק לתפוס את אותה הנישה. אני מאמין שיעברו עוד כמה שנים טובות עד שנראה לייזר מצב מוצק מבצעי בן 1MW ויותר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא בטוח שבכלל יש "נישה".
ב- ABL דיברו על טווח של מאות ק"מ, שהיה מאפשר לפעול "בשטחנו" וליירט טילים באליסטיים באזור גדול בתוך שטח האויב. יכולת כזו היתה מרתיעה מפני ניסיונות שיגור מאזור זה (כי מובטח שהטיל, על מטענו הלא-קונבנציונלי, יתרסק בשטח המדינה המשגרת), וקשה להשיגה ע"י טילים (מחייב עליונות אווירית באזור השיגור). נאמר, ABL בודד עם טווח של 400 ק"מ שטס ממזרח ל- WONSAN יכול לכסות את כל צפ"ק. בפועל, ברור שהטווח לא התקרב לכך.


בנוסף, מערכת שנמצאת בבואינג-747 קל יחסית לנייד לזירה בעת הצורך. צריך רק להכין מאגרי חומר כימי בשדות הפריסה (או להטיסם במקביל לפריסה). גם זה יתרון על מערכות כמו AEGIS.

ההגיון שלי אומר שיהיה קשה להשיג בפלטפורמה אחרת מה שלא הושג על בואינג 747. אם ה- ABL הוא שיא הביצועים בטכנולוגיה הנוכחית של שליטה בקרן, בקרת אש וכו', הרי שהחלופות הן, בכלליות:
א. מערך של מל"טים חמקנים עם יכולת הגנה עצמית בגודל מטוס קרב (נאמר) שטסים בשמי האויב וכ"א בעל טווח של עשרות ק"מ.
אפשרי טכנולוגית, אך לא "בשנים הקרובות". מתי נראה מל"ט שיודע להגן על עצמו לאחר שחשף את מיקומו בירי קרן לייזר הנראית למרחק מאות ק"מ באמצעים המתאימים?!




ב. מספר קטן של מל"טים ענקיים/ ספינות אויר לא מאוישות, שטסים בשטחנו ומכסים תחום קטן לאורך הגבול*
אפשרי, אך התועלת המבצעית אינה גדולה. יישאר שטח גדול בעומק שבו המערכת אינה פועלת. זה גם מערך שקשה מאוד לנייד לזירה.
* ייתכן ואני טועה, ופלטפורמה שתטוס בגובה רב מאוד -מעל גובה השיוט של ה- ABL- תהיה בעלת ביצועים קרובים למה שנצפה ל- ABL.




עד כאן הנדסת מערכת יירוט טילים ברמת הפאואר-פוינט (-:

תרשה לי קצת ביקורת.




באיור הזה ABL נמצא משהו כמו 150 ק"מ מהחוף הצפון-קוריאני. זאת אומרת בטווח של מערכות הגנ"א קרקעיות ארוכות טווח (S-200) ומטוסי קרב. לכן דרוש ליווי קרבי וליווי ל"א מתמיד, כתוצאה גם מטוסי התראה אווירית מוקדמת ומטוסי תדלוק.



מעשית הפעלה כזאת של כטבמ"ים אפשרית רק לאחר ניטרול מערך ההגנ"א של אויב. כלי טייס חמקניים יכולים אולי לחדור מרחב אווירי בלי להתגלות, אבל לא לשהות בו זמן ארוך, אם קיימים לצד השני אמצעי גילוי ויירוט. מה גם, לא ברור האם קיימת בכלל אפשרות למזער את כל מערכת היירוט מבוססת לייזר על חשבון הקטנת הטווח היעיל. מטוס ה"ג'מבו" הוא אחת הפלטפורמות הגדולות ביותר שהיו לאמריקאים, וכנראה לא סתם. בנוסף, אם להסתמך על האיור שהבאת, ידרשו 10 כלי טייס קטנים כדי לחסות את אותו השטח שכיסה ABL אחד על B747. כלומר סביר להניח שעלויות הפיתוח, הרכש והתיפעול יגדלו.



לפתרון הזה חסרונות של שני הפתרונות הקודמים ביחד.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור לאחר השקעה של כ-5 מיליאר דולר ו-16 שנות פעילות, שכללו ניסויי הפלת טילים לפני כשנתיים, הסוכנות להגנה מפני טילים הודיעה על העברת המערכת לאכסון. '.

עמותת "חוסן לאזרחים" , כתבים מהעיתון "המדינה" יחד עם ראש עיריית "בולווארד" * בתגובה - נפנה לבג"ץ על מנת שיורה למשהב"ט להביא את המערכת לארץ

*השמות בדויים, הדמויות הפועלות - לא.

אגב טל אני ממתין לשמוע ממך.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

שכחת להוסיף שכל קשר בין הדמויות לבין המציאות איננו מקרי כלל

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

נדמה לי שקראתי באיזה פשקעוויל שאגודת הלהט"ב מקדמת את רייתאון והוואקף את נורתרופ-גרומן אבל רוב הסיכויים שאני עושה סלט (שלא לומר, איטריות)
לא ידעתי שיש עמותה גם לבואינג.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=257800

"קיצוצי התקציב בארה"ב הביאו לביטול פרויקט הלייזר המוטס, ABL, ליירוט טילים בליסטיים, בו הושקעו במהלך 16 השנים האחרונות כ- 5 ביליון דולר. סגירת פרויקט זה בארה"ב מאפשרת לישראל הזדמנות יוצאת דופן להיות נהנית בלעדית מהתשתית ומהידע הרב והיקר שנצבר בארה"ב במערכות לייזר רב עוצמה לטובת פרויקט משותף שיעצים ביטחונה הלאומי של ישראל."
18:16 (23/12/11) ד"ר עודד עמיחי

מניין לדוקטור המכובד שביטול הפרוייקט הוא הזדמנות פז לישראל להנות מפירותיו?
האם האמריקאים הסכימו לשתף את ישראל במידע רלוונטי?
להבנתי השת"פ הבטחוני שקיים היום בין ישראל לארה"ב בתחום המו"פ הוא לא כמו שהיה פעם. (ביקורים ב DARPA והצצות לפרוייקטים מסווגים..)

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=257800 "קיצוצי התקציב בארה"ב הביאו לביטול פרויקט הלייזר המוטס, ABL, ליירוט טילים בליסטיים, בו הושקעו במהלך 16 השנים האחרונות כ- 5 ביליון דולר. סגירת פרויקט זה בארה"ב מאפשרת לישראל הזדמנות יוצאת דופן להיות נהנית בלעדית מהתשתית ומהידע הרב והיקר שנצבר בארה"ב במערכות לייזר רב עוצמה לטובת פרויקט משותף שיעצים ביטחונה הלאומי של ישראל." 18:16 (23/12/11) ד"ר עודד עמיחי

http://en.wikipedia.org/wiki/Boeing_YAL-1
עע

In an April 6, 2009 press conference, the Secretary of Defense Robert Gates recommended the cancellation of the planned second ABL aircraft and said that the program should return to a Research and Development effort. "The ABL program has significant affordability and technology problems and the program’s proposed operational role is highly questionable,"
...
Secretary of Defense Gates said that "I don't know anybody at the Department of Defense, Mr. Tiahrt, who thinks that this program should, or would, ever be operationally deployed. The reality is that you would need a laser something like 20 to 30 times more powerful than the chemical laser in the plane right now to be able to get any distance from the launch site to fire."

"So, right now the ABL would have to orbit inside the borders of Iran in order to be able to try and use its laser to shoot down that missile in the boost phase. And if you were to operationalize this you would be looking at 10 to 20 747s, at a billion and a half dollars apiece, and $100 million a year to operate. And there's nobody in uniform that I know who believes that this is a workable concept

יהודה

ברצינות: זו מערכת קיימת. אם היא מיירטת טילים מטווח ~100 ק"מ, אני מנח שהיא יכולה להפיל "גראד" ממרחק קטן פי 5. אולי חהא"א, בואינג וכו' יסכימו "לעשות לנו מחיר" ואז אפשר, במחיר של עשרות מיליוני דולרים בודדים:
- להציב את המערכת בחצרים להגנת באר שבע, ולשחרר סוללת "כיפת ברזל" להגנה על עיר אחרת.
- במיקרה של עימות, הבואינג ממריא, חג ממערב לעזה ומיירט כל ירי מצפון הרצועה

יש הרבה בעיות פרקטיות*, אך אני דווקא מקווה שמישהו במערך ההגנה האווירית כן בדק את זה.

* עלות, לו"ז, אבטחת מידע, צורך בשילוב במערכת היירוט הקיימת, הכשרת צוותים, בטיחות לייזר, אחסנת חומרים מסוכנים וכו'.. אף אחד מהם, להבנתי, לא מפיל את העיניין על פניו. עבור הצבת ה-"נאוטילוס" NG דרשה עשרות מיליוני דולרים, ותועלתו היתה חלקית כי הוא יכול להגן על שטח קטן יחסית; ה- ABL אמור לטפל בשטח השיגור, כלומר להגן על שטח גדול בהרבה.

יתרונות וחסרונות:

1. מגבלות אנרגיה אחרות (יתרון לקרקעית)
2. בקרקעית כפי שאתה מציע אין צורך ביבילות כלל
3. תנאי עבודה שונים- לרוב התנאים סמוך לקרקע יהיו קשים בהרבה עבור קרן אנרגיה, בלי להיכנס לבעיות של מזג אויר סוער או ערפילי, האובך סמוך לקרקע לבדו עשוי להוות בעיה. לא הייתי מסיק מסקנות באופן ישיר ממערכת אוירית לקרקעית (למרות שלכאורה הטווח אותו אנו דורשים קטן משמעותית מהיכולות לכאורה של המערכת האוירית)

בקיצור- אם זה בגדר נותנים לך-תיקח, אז לקחת. אחרת לא בטוח בכלל. (ומי אמר לנו להאמריקאים בכלל ירצו להעביר לנו טכנולוגיה שכזו? זה ש"העבירו" לאירן מל"ט חמקן לא אומר שהם ששים לשתף בטכנולוגיה...)

-כל זה נכתב ללא ניסיון כלל במערכות לייזר קרקעיות או מוטסות, אך עם ניסיון מה במעבר קרני אור בגבהים שונים מהקרקע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור ברצינות: זו מערכת קיימת. אם היא מיירטת טילים מטווח ~100 ק"מ, אני מנח שהיא יכולה להפיל "גראד" ממרחק קטן פי 5. אולי חהא"א, בואינג וכו' יסכימו "לעשות לנו מחיר" ואז אפשר, במחיר של עשרות מיליוני דולרים בודדים:

מעבר לזה שלדעתי האמריקאים לא יעבירו טכנולוגיות אלו לישראל, האפשרות להמיר יכולת ירוט טילים בליטסיים ברקק"ים היא לא ברורה. אלף, איך יתבצע הגילוי? לטיל בליסטי מנוע רב עוצמה הפועל זמן ממושך יחסית, מה שמאפר לגלות את השיגור באמצעות לוויני התראה מוקדמת או, אולי, באמצעים של המערכת עצמה. גילוי של רקטת "גראד" בדרך כזאת לא אפשרי או מאוד קשה. ABL נועדה לפעול נגד מטרות גדולות מימדים, לא מסתובבות (אין פיזור חום), ובזמן השלב האקטיבי.

גם הרכשיה ונעילה על המטרה נראים בעייתיים. רקטת 122 מ"מ קטנה בהרבה מטיל בליסטי, ומסלול המעוף שלה עובר בגובה נמוך יותר, שם צפיפות האוויר, הלחות ותופעות אחרות עלולות להפריע. מערכת ה-ABL נועדה לפעול בגובה רב נגד מטרה אשר נמצאת אפילו גבוה יותר.

אם נניח שניתן לגלות ולנעולח על המטרה כמו רקטת "גראד", ישנה בעיה נוספת. מעגל "גילוי-רכישה\נעילה-יירוט-וידוא" ימשך אולי שניות, אולי יותר. כלומר ההתאמה ליירוט מטח רקטות יכול להיות בעייתי.

אופן הפגיע בטיל בליסטי ורקטה גם כן שונה. במקרה של טיל בליסטי, מספיק לפגוע בשלימות מיכל הדלק\המחמץ (במקרה של טיל מנוע נוזלי) או המנוע עצמו (במקרה של טיל מנוע מוצק). לאחר פגיע כזאת במהלך השלב האקטיבי, הרש"ק יפעול סמוך יחסית למקום השיגור. במקרה של רקטה, המנוע פועל במשך זמן קצר מאוד, לכן הפגיעה בגוף הרקטה לא תביא להשמדתה. אלא אולי לשינוי אוירודינמיקה שלה ולשינוי מסויים במסלול הטיסה, מה שלא קריטי אם הירי אינו מדוייק מלחתחילה. כדי לנטרל את הרקטה, יהיה צריך לפגוע ברש"ק על מנת ליזום אותו.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

"הצלחות בניסויים" זה בהתאם למטרות הניסוי.
האמריקאים ידועים בכך שהניסויים שלהם חייבים להצליח ולכן הם לא לוקחים שום סיכון.
במקרה של ABL הם פשוט ביצעו אותם לטווח ההשמדה האמיתי של הלייזר ולא זה המתוכנן.
הם פשוט ידעו שבטווחים המתוכננים המערכת פשוט לא תעבוד.
לכן, אולי הניסויים הצליחו - אבל הפרויקט נכשל.

מעניין מה המשמעות של שני סוגי הסימנים השונים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

יירוט-פגיעה\השמדה?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

טיל/רש"ק מתמרן?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון טיל/רש"ק מתמרן?

איזה טיל מתמרן בשלב ההאצה מלבד בניית הכיפוף?

(רש"ק, אגב לא רלוונטי ל-ABL, שנועד ליירט בשלב ההאצה בלבד).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מ.ק. ABL שנועד ליירט בשלב ההאצה בלבד

נועד?
אתה בטוח?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לא כל כך הבנתי את ההערה.

ABL נועד ליירוט טילים בליסטיים בזמן ההאצה.
זה שהפרויקט נסגר מחוסר יכולת מבצעית, ונפתח מחדש תחת שם חדש ופחות מחייב (ALTB) זה משהו אחר.

זוהי הרצאה שהעביר לוטנט גנרל פטריק אוריילי ראש ה MDA באוניברסיטת Purdue.

mms://video1.itap.purdue.edu/bns/Ge...eilly120228.wmv
ההרצאה מתחילה בסקירה מעניינת על ההיסטוריה של פיתוח נשק ואיך הגענו להגנה נגד טילים ועל העבודה של הסוכנות כרגע
יש שם די הרבה פרטים על ירוט בעזרת לייזר (דקה 29 ובשלב השאלות) כשלדבריו הירוט עם לייזר מעופף לקח רק 3.5 שניות.
בנוסף הוא מציין שכיום אפשר לדחוס את הלייזר לגודל של ספה מה שיהפוך אותו להרבה יותר שימושי

הוא גם מזכיר התמודדות עם מטח של יותר מ50 טילים.
זה מספר די מבדר עם להתחשב בזה שקצב היצור של הSM-3 הוא אחד בחודש וכל טיל עולה 10 מליון דולר.

מטרת ההרצאה היא משיכה של סטודנטים לעבודה בסוכנות ויצירת חיבורים למחקרים שמעניינים את
הסוכנות כך שחייבים לקבל את העובדה שההרצאה "קצת" מיפה את העובדות

ראיתי אתמול ב-5 בבוקר את ההרצאה - פשוט מרתקת. לבחור אגב רשימת תארים מפה ועד הירח.

היו כמה דברים שהפתיעו אותי כמו למשל הטענה כי כרגע עובדים ברשות להגנה מטילים על לייזר היברידי שחלקו מורכב מלייזר מצב מוצק וחלקו מלייזר גזי - האמת שלמרות שאני עוכב אחר פרוייקטי הלייזר השונים נראה לי שפספסתי את ההתפתחות הזאת ואשמח אם מישהו ירחיב קצת בנושא.

אגב הוא גם ציין של-ABL היו חיישנים לזיהוי מטרות בכנפיים - לא זכור לי שזה נאמר איפשהו (אבל בטח פספסתי).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

תודה!
נקודות שחדשות (לי לפחות):
א. ניסוי היירוט המוצלח של טיל בעל דלק נוזלי בפברואר 2010 היה מטווח של 50 מייל בלבד (דקה 29:50). מעניין האם הלייזר פעל במלוא עוצמתו- אם כן, והשמדת טיל ערכה 3.5 שניות, הרי שבטווח של מאות מיילים ההשמדה תדרוש שניות רבות, והמערכת תתקשה להתמודד עם מטח.
ב. אין יכולת הבחנה בין טיל עם רש"ק גרעיני וקונבנציונלי- מתיייחסים לכל טיל כגרעיני.
ג. ב- MDO עובדים 8000 איש. אותי המספר הדהים: הרי הפיתוח והייצור מבוצעים בחברות אזרחיות, והניסויים כוללים משאבים צבאיים/ממשלתיים מחוץ לסוכנות.
ד. דגש מעניין על רצון לא רק במענה מתאים, אלא ב- Overmatch, יכולת-יתר שתרתיע מעיסוק בתחום. לאישית, זה נראה לי מנוגד לרקע הנרחב על טכנולוגיה מהפכנית שגוררת אחריה טכנולוגית-נגד: הרי משאבים שלא יופנו לטילים יופנו לטכנולוגיות אחרות.

יש עוד כמה דברים מעניינים (לדעתי לפחות).
ישראל הוזכרה בסך הכל פעמיים - אולי אני מייחס לנו יותר מידי חשיבות בתחום אבל בכמה נקודות מפתח הוא לא הזכיר את ישראל כלל כשותפה מרכזית לפיתוח יכולות. בסוף הוא ציין כי ישראל היא בעיקר שותפה יחד עם יפן בפיתוח מיירטים אבל לא הזכיר דבר על יכולות אחרות שדווקא הן לטענתו חשובות יותר כמו "התכת מידע" - דווקא בתחומים אלו חשבתי שישראל נמצאת (בעיקר עם גופים כמו 8200 ועולם הייטק אזרחי/צבאי מאד עשיר) בקדת הטכנולוגיה בעולם - מפתיע...

האוסטרלים דווקא כן הוזכרו לא מעט - לא ידעתי שיש להם חשיבות משמעותית בפרויקט (מישהו יודע לומר היכן תרומתם הגדולה)?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט ישראל הוזכרה בסך הכל פעמיים ?

יכולות להיות לזה כמה סיבות

1) ההרצאה ניתנה לפני חודשיים בערך, בשיא הלחץ הישראלי על ארצות הברית בנושא אירן. נראה לי
שהדגשת הקשר הישראלי הייתה עלולה להסיט את נושא ההרצאה לכיוונים יותר פוליטיים.


2) נראה לי שהיתוך מידע בין מערכות ישראליות ואמריקאיות זו בעיה ישנה. מראש מערכות ישראליות נבנו
עם יכולת תקשורת עם מערכות אמריקאיות ושיתופי פעולה בין מערכות כבר קיימים הרבה זמן. הרבה
יותר מאתגר זה ליצור מעבר מידע עם מערכות קיימות שלא נבנו לכך.


3) אין לי מושג כמה אהבה יש בMDA לישראל. בסך הכול אנחנו מקבלים תקציבים שאחרת היו הולכים
אליהם, פיתוחים ישראליים לפעמים מציגים את הסוכנות באור לא נעים ואני מניח שגאוותנות ישראלית על
הצלחות לא מוסיפה אהדה. יכול להיות שהתחושה שלי מוטעית לגמרי והם בכלל רואים בעבודה שלנו תוכנית
גיבוי לפיתוחים שלהם שכרגע די בבעיות.

קח בחשבון שכפי שהפ.ב ציין, זו הרצאת יח"צ/מוטיבציה למועמדים פוטנציאליים להיות חלק מה-MDA או מהקבלנים שלו, ולא סקירה טכנית על כל המערכות. למשל- הוא הזכיר בקצרה את המיירטים הקרקעיים וה- SM3, בלי לפרט, ופירט מעט יותר על ה- THAAD (שהוא נשק זירתי יותר ולכן להבנתי פחות מרכזי בחשיבותו). א'וריילי הוא מרצה מיומן מאוד- שים לב איך הוא משך את התשובה לשאלה "האם ה- YAL1 מאויש?" להסבר ארוך על עבודת הצוות וההי-טק שנכללים בו- וכניראה שפשוט לא נראה לו נכון לפרט על ישראל דווקא.

האיש גורר איתו רשימת תארים שלא הייתה מביישת חתן פרס נובל. הוא אכן מרצה מיומן (אם כי היו לו קצת גימגומים פה ושם אבל נסלח לו).

לגבי הסיבה לאזכור המועט של ישראל - באמת שאלה מעניינת. אם שמתם לב הוא ציין באחד הקטעים שה-MDA "עזר" לישראל לפתח את מערכות היירוט שלה. בעיקרון כמובן שזה משפט נכון (הם שילמו את הכסף וסיפקו גם שטחי ניסוי ואני מניח שעוד לא מעט דברים שגם לא פורסמו - ועדיין משהו באופן ההצגה שלו אולי באמת מרמז על איזה תחושה של פטריאכליות (אבל אולי זה רק אני)).

מה אתם יודעים לומר על השת"פ עם אוסטרליה עליו הוא דיבר ועל השת"פ עם יפן (הוא גם הזכיר שלדרום קוריאה יש ספינה ראשונה עם הגנת טילים - נדמה לי שזה הוזכר גם פה בפורום אבל אולי אני מתבלבל).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

למשל, הוא צעק בפומבי במשך יותר מעשר דקות על פקוד שהזמין לפמלייה שלו מקום במלון ששמו כלל את המילה "Resort", כי זה עלול ליצור תדמית נהנתית לסוכנות.
עדים רבים מסרו שהוא איים לחנוק אותם, ושהם חששו לדווח על כשלונות מחשש להשפלה.

ציטוט:

According to the investigation, staffers would say “pass, sir” during meetings instead of risking an O’Reilly eruption. “You don’t tell the boss the truth if it’s bad,” one witness told the investigators.

אור'יילי טען להגנתו שהטענות מבוססות על טינה בגלל שסגר פרויקטים רבים בסוכנות, ובגלל שניסה לדרוש יותר אמינות בדיווח ממה שהיה מקובל לפניו.

Functional laser weapons are just five years away. Advocates hope that won’t always be the case.

http://www.airforcemag.com/Magazine.../0412laser.aspx