"תגיות הרדיו הראשונות שימשו במהלך מלחמת העולם השנייה לזיהוי עמית-טורף... [מאז] החלו תאגידים לשקול את הפוטנציאל הטמון בתגיות למעקב אחרי מיליוני פריטים נפרדים."- קתרין אלברכט, "תגיות RFID בעקבותיכם", סיינטיפק אמריקן ישראל דצמבר 2008- ינואר 2009.

כל הזמן אנו קוראים ברחבי הפורום על תגיות הRFID שמסומנות כאמצעי בו יתייגו את האוכלוסייה העולמית עם הקמת שלטון גולבאלי מרושע. אולם, כמה מאיתנו באמת מבינים את הפונטנציאל והאיום שמהוות התגיות האלה?
נחל בהיכרות כללית עם המתקן- RFID היא טכנולוגיה המשתמשת במשדרי רדיו כדרך לתיוג אלקטרוני. בשנות ה80' שימשו המתקנים האלה להקלת גביית אגרות כבישים, מעקב אחרי סחורה וספירת בקר. התגיות שימשו בעצם כברקוד- אדם עם קורא שולח אות לשבב המשיב לו בנתונים המאוחסנים בו. אותם נתונים יכולים להיות מס' זיהוי המהווה חלק ממאגר נתונים גדול יותר או נתונים ממשיים כמו תכולת החבילה הנקראת. עם הזמן הטכנולוגיה השתכללה וכך גם השימושים בה: חנויות בגדים התחילו להציע "מראות קסם" הקוראות את התג על פריט לבוש ומציגות מידע על המוצר, צבעים ופריטים משלימים; תגי זיהוי לחולים המקלים לרופא לקבל מידע במהירות ויכולת מעקב אחריו ועוד שימושים שונים.
לא עבר זמן רב והRFID עבר מהשוק הפרטי לשוק הממשלתי והתחיל להיות בדרכונים ורשיונות נהיגה. הדרכונים של אזרחי בריטניה, ארה"ב, גרמניה, מלזיה, בלגיה, אוסטרליה וכו' מכילים שבבי RFID המאפשרים מעבר מהיר יותר בנמלי תעופה (סוף לתורות הארוכים!). כיום ממשלות שוקלות גם להכניס את השבבים לתעודות זהות ובכך לזרז תהליכי ביורוקרטיה ארוכים.
כל השינויים והיישומים החדשים האלה בוצעו וממשיכים להתפתח מבלי שנענתה בעיה אחת מרכזית- אבטחה. חשבו על זה כך- במקום שגנב יצטרך להסתכן בלקיחת הדרכון שלכם מתיק גב או מכיס כל שעליו לעשות הוא להחזיק בקורא שיקבל מן התג נתונים ואז יפצח את המידע. ההצפנה אגב היא בהחלט לא בעיה- ב2007 פיצח יועץ אבטחה בריטי את קוד האבטחה של דרכון אנגלי וקרא את נתוניו בעוד הדרכון במעטפת הדואר החתומה. באותו זמן בערך יועץ אבטחה גרמני העתיק מידע מדרכון גרמני אחד לדרכון אחר ובכך יכל לשטות בקורא דרכונים אלקטרוני. הדבר בעצם אומר שמידע פרטי שלכם יהיה פרוץ לכול מי שהוא בעל קורא RFID ויכולות פריצה בינוניות. אך פה זה רק מתחיל.
תגיות הRFID יכולות גם לשמש בשביל לעקוב אחרי מיקומכם בכל רגע נתון. הסיכון אגב לא נובע בהכרח מהממשל- ב2006 אושר פטנט של IBM המסביר במדוייק כיצד ניתן לעקוב אחרי לקוחות בחנויות וליצור פרופיל גם ללא גישה למאגרי נתונים. על ידי הצבה של קוראי RFID במקומות נבחרים יהיה ניתן לעקוב אחרי התגיות שנושאים לקוחות בבגדים, כרטיסי אשראי, נעליים וכו' וליצור פרופיל של איפה הלקוח היה ועשה לאורך זמן. הדבר יכול להיות מורחב לרשת שתאפשר לתאגידים וממשלות לעקוב אחרי כל תנועה של כל בן אדם ללא שום אפשרות לפרטיות.
כמובן, צריך גם לדייק: יש ניסיון להגביל איכשהו את החדירה לפרטיות על-ידי דרישה שיצויין על המוצר האם הוא מכיל שבב RFID ותינתן האפשרות לקונה לנטרל אותו. הארגון שמפקח על זה הוא EPCglobal, ארגון עם כוונה הטובה ובלי שיניים לגבות אותה. למשל, כשחברת נעליים החביאה RFID בסוליות הנעלים, בניגוד לאמנה עליה הייתה חתומה, הארגון לא היה יכול לעשות דבר משום שאין לו יכולות אכיפה. האמנה שלו להגנת הצרכן היא יותר בגדר המלצה ובקשה מאשר חוק מחייב.
לאן טכנולוגית הRFID תצעיד אותנו מכאן? קשה לדעת. שינויים באבטחה של השבבים תוכל להציע נוחות ויעול ברמות חדשות אך אם דבר לא ישתנה נוכל לסיים כמו אזרחי סין- הממשל הסיני מתכוון לייצר תעודות זהות המכילות שבב RFID שיכיל את כל המידע האישי על האדם: תיק רפואי, מצב תעסוקתי, דת, מס' טלפון, כתובת ועוד. כל אלה, כפי שאמר מייקל לין, סגן הנשיא של China Public Security Technology, נועדו להיות הדרך "שבה תוכל הממשלה לשלוט באוכלוסיה בעתיד".

תודה על הסיקור.
מעניין לאן באמת תוביל אותנו הטכנולוגיה הזאת.

צריך לציין שבארה"ב בניגוד אלינו, לא יושבים בידיים שלובות עם הראש בחול
וכבר ממציאים פטנטים להלחם בסכנת המידע האישי הזמין לכל המחזיק בסורק שכזה.

מתקרבת לשלב שהתחתונים ידווחו על מיקום הלובש שלהם. אנחנו מבחינת השימוש הרחב בRFID מפגרים מאוד מאחור.

אל תדאג לנו, אנחנו מדביקים את הפער בקצב מסחרר..

נושא מעניין, מרתק ומפחיד כאחד. כל הכבוד על האשכול.

זה בהחלט מחריד מה שממשלת סין מנסה לעשות, לא רחוק היום שבו זה יתפשט מסין לעולם המערבי,
נכון שבמהלך השנים מדינות המערב גינו את הממשל הסיני, אבל הפעם אני לא יופתע אם ארה"ב תאמץ את הדבר הזה שנשה בסין ותוציא תעודות זהות RFID עם כל המידע על האזרח.

משם הדרך קצרה עד שגם הדבר האיום הזה יגיע אלינו. והציבור? ברגע שיגידו להם שזה מקצר תורים,
פותר בירוקרטיות, מקל על השירות לאזרח וכל הבולשיט הזה, זהו ברגע זה בדיוק קנו את הציבור!
לכן חובה איכשהו ליידע את הציבור לגבי האיום שקרב ובא.

זכור לי שבזמן שאני הייתי חייל ביחידת מחשבים שבה כל הסובבים מבינים באבטחה ומבינים בהשלכות
של "סיכוני אבטחה" זכור לי שביחידה שלי היה "רעש" סביב כתבה שקראנו אז בעיתון ושם
צויין שצה"ל רוצה לעשות שימוש בטכנולוגיית RFID ע"מ לנטר אחר חיילים וכך מפקדים יוכלו
לדעת איפה נמצא באמת החייל שלהם שטען שהלך לחר"פ ולברר אם החייל עבר קצת לטייל בקניון
הקרוב לבסיס כל זאת באמצעות צ'יפ RFID פשוט.
אני זוכר שבזמנו גם הקצינים והחיילים דיברו על זה והיו מוטרדים, כי למרות היתרון למפקד עדיין
הם היו מודעים לסיכון והתנגדו לדבר שכזה.

המציאות היא שהציבור לא מודע לסכנות שבזה, גם אף אחד מהגורמים המשפיעים באמת (ממשלה, תקשורת) לא ממש
טורחים ליידע את כל הציבור בסכנות, פה ושם אתה תראה כתבה מעפנה בעיתון זול ושולי על
הסכנות שבמאגר הביומטרי אבל לא יורדים שם לפרטים הקטנים כי הם מפחדים "לאבד" את הקורא הממוצע שהוא
טיפש והם מודעים לזה בפועל.

שאלה קטנה לגבי שבבי RFID שמחלקים היום במקומות עבודה (משרדי הייטק וכו')
מחלקים סוג של מחזיק מפתחות קטן שהוא בעצם שבב RFID שכל כניסה \ יציאה מהעבודה
צריך להעביר את זה קרוב לקורא (השעון נוכחות) ואז מדווח במערכת שניכנסת או יצאת מהעבודה.
השאלה אם גם בשבב כזה יש סיכון? למי שיש את הכלים יכול לנטר אחר עובד תמים שנושא את השבב
על המפתחות שלו?
למי שיש קורא RFID יכול סתם לסרוק ולמצוא את המידע שעל המחזיק מפתחות של העובד שעובר לידו?

האם ניטור RFID יכול להיעשות גם ע"י לוויינים? או שרק ע"י סורקי RFID ?

אשמח לתשובות לשאלות, בהחלט אשכול מבורך!

1. באופן תיאורטי- כן, ניתן יהיה לנטר אחר העובד עם המפתח RFID אך כרגע זה לא אפשרי משום שהקורא צריך להיות מאוד קרוב לשבב (אחרת לא יהיה באמת יעיל להשתמש במפתח).
2. RFID לא יכול להיקרא מלווינים. האות חלש מדי מכדי שלווין ישדר אליו ובחזרה.
3. אדם עם קורא RFID בנקודה בה הטכנולוגיה תיושם לנושאים חשובים (כרטיסי אשראי, תעודות זהות וכו') יהפוך לשלב הבא של גנב זהות- לא רק שהוא לא יצטרך לגנוב פיזית את המידע אלא שהתגית תקרא לו לשלוח אליה אות והיא תשלח לו מידע מוצפן בחזרה (שכפי שכולנו יודעים כל הצפנה היא בת-פיצוח).

תחת המושג RFID ישנו מגוון שלם של מוצרים בעלי תכונות שונות.
החלוקה הגסה היא האם מדובר ברכיב אקטיבי או פאסיבי:
RFID פאסיבי - אינו מכיל מקור מתח. התהודה המגנטית של הקורא מספקת לו את החשמל לפעולה וכך הוא יכול לשלוח חזרה את המידע. זהו הסוג הנפוץ ביותר (וגם הזול ביותר) וטווח הפעולה שלו מאוד קצר.
EFID אקטיבי - מכיל מקור מתח, יכול לשדר עצמאית או על פי דרישה, דורש החלפת סוללה כל תקופת זמן, בעל טווח גדול אך גם עולה יותר כסף.

מיותר לציין שכל כמו תקשורת אלחוטית ניתן לזהות בקלות את עצם העברת המידע (אם אתם חושדים שבמכשיר מסוים הושתל רכיב RFID ללא ידיעתכם), ועוד יותר פשוט לחסום תקשורת זו (כלוב פאראדי. מספיק שתשים את תעודת הזהות וכרטיס האשראי בעלי ה-RFID במארז מתכת על מנת למנוע מגורמים חיצונים גישה אליהם בזמן שהם נחים להם בארנק).

חברי כנסת ישרים

כן, קיימת חלוקה לשתי קבוצות עיקריות כשמהן יוצאות עוד כמה קבוצות הנבדלות ביכולת שידור, הכלת מידע והצפנה. כיום הטכנולוגיה רק מתחילה לנוע. עם העלייה בביקוש ובתחכום גם שבבי הRFID יהפכו לבעלי טווח גדול יותר.
בנוגע לבדיקה- אתה יכול לדמיין את עצמך מתחיל לעבור על נעליים, כרטיסי אשראי, תעודות זהות, רישיונות נהיגה, בגדים, הלבשה תחתונה, מוצרי מזון וכו' בשביל לגלות שבב? וגם אחרי שתנתק אותו, במקרים מסויימים הוא יהיה חשוב לעצם פעולת המתקן.

ככל שטווח השידור גדול יותר, כך יותר קל לך, כצרכן, לגלות שיש רכיב שכזה ולפעול על מנת לנטרל אותו, ובמקרה של רכיב פאסיבי, יהיה קל לך לגלות אנשים המנסים לסרוק אותך.

איזה תפקוד יפגם בהלבשה תחתונה ברגע שתנתק את השבב?
וישנם דרכים נוספות לנטרל את פעולת השבב (או יותר נכון, למנוע מהשבב לתקשר עם הסביבה) גם מבלי להוציא אותו.

חברי כנסת ישרים

אם תוריד את שבב הRFID, אך מה עם תעודות זהות, דרכונים ורשיונות נהיגה? השבב מלכתחילה הוכנס כדי שהצרכן עצמו ישתמש בו בשביל תועלתו והמדינה בשביל זירוז תהליכים. אזרחים שלא יחזיקו במסמכים ה"משודרגים" האלה צפויים לבירוקרטיה ארוכה ואולי אפילו לדרישה מהממשל להתקין מחדש את הRFID משום שמדובר בהשחתה של המסמך.
בנוגע לקריאה- לא מדובר רק באנשים פרטיים אלא גם בגופים מסחרים וממשלתים. IBM, כפי שציינתי, הוציאה פטנט בשביל לתת לקניון לעקוב אחרי כל תנועה שלך.

אולי כדאי שתפרטו באשכול הזה גם על דרכי גילוי? יש בטח סורקים קטנים שאפשר לקחת בתיק ע"מ לסרוק בעצמנו ולגלות משר RFID בביגוד או בפריטים... בחנויות ספיי שופס למינייהם יש אביזרים כאלה? לדעתי יהיה נחמד לפרט גם על זה.

נקווה שבעתיד לא יצא תת חוק שיאסור על האזרחים "לעקור" שבבי RFID מהפריטים שלהם...
כמו תת החוק שמאיר שטרית הצמיד למאגר הביומטרי מראש, שכל מי שיסרב יושלח לשנת מאסר.
אם הם רוצים הם יכולים לפעול בכל המישורים ע"מ לחסום כל צעד התנגדותי שלנו... אם כבר קומוניזם אז הם ידחקו בנו עד הסוף.
לצערנו יש לומר..

כך שהם לא יוכלו לקבל או לשדר שום מידע כל עוד הם בתוך הארנק ולכן פעילותם תתבצע רק כאשר תבחר להשתמש בהם (כך הם לא יוכלו להקרא ע"יסתם אדם ההולך לידך ברחוב).


יתרה מזאת, כל פראנואיד יוכל להסתובב עם מכשיר שבודק האם סורקים אותו, ובמידה והוא מגלה אדם שאינו אמור להיות בעל יכולת סריקה (לדוגמא, לא שוטר) אזי הוא יוכל להגיש נגדו תלונה.

חברי כנסת ישרים