MC-130 (ההרקולס בגרסתו למשימות מיוחדות) נוחת על משטח מדברי לא מוכשר. מיד אחריו נוחת AT-6 - אבטיפוס לגרסת התקיפה של ה"טקסאן II", חלק מהמטוסים שמתמודדים על מכרז LAAR למטוס תקיפה פשוט לזירת אפגניסטן (שעסקנו בו בשרשור הזה). שולפים צינור, פותחים מכסה, ומתדלקים בשטח כמו ג'יפ ממשאית ריאו. מיד אחר כך הטקסאן ממריא בתוך ענן פודרה - מסכנים הממ"סניקים שצריכים לעשות לו אחר כך טפ"ש...
הניסוי קשור למכרז - ניסיון לגבש תורת הפעלה עבור מטוסי התקיפה הרטרו-עתידיים האלה.
http://www.youtube.com/watch?v=hMFoCP9fjfY
בטופר הנשר זה נגמר רע בגלל רצון של צוות המטוס לחסוך במקום ומשקל, ע"י השארת קטע באורך 10 מטר של צינור תדלוק בבסיס-האם. המסוק שנכנס לתדלק התקרב למטוס יותר מדי בגלל אותה חתיכה חסרה, והשאר הסטוריה.
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי pisauron שמתחילה ב "אני לא איש אויר אז יש לי שתי..."
זה סתם ביטוי ששלפתי, כי נראה היה לי מעניין שפרויקט עתידי עושה שימוש מתוך תפיסה מכוונת בטכנולוגיות ישנות (מדחף, כנף ישרה, פלטפורמה מאוישת, וכו'). לא היה לי שמץ של מושג שכבר יש מונח כזה!
כשאני חושב על זה, קיבלנו בשבוע שעבר שיעור לא רע ברטרו-עתידנות: תצוגת תכלית שהוכיחה שכוחם של הנבוט והרוגטקה התנ"כיים עדיין במותניהם - אבל עדיף שנעזוב זה.
לכן, אם ממשיכים באותו קו מחשבה שגורס ש"אחרי שאנחנו צולעים עם המודרני, בואו ננסה את מה שעבד פעם"- אני מקצין את זה בכוונה - אולי הרציונל הוא להפוך את הפעלת מטוסי הקרב בחזית מרוחקת למשהו דמוי כוחות יבשה מסורתיים: עוצבות מתמרנות שמאחוריהן מתקדמים הדרגים הלוגיסטיים. מן הסתם, מטוס MC-130 שכזה יכול להיות גם מעין כתק"ל. למה הם לא מתדלקים מהאוויר? אין לי מושג. על פניו יכלו לנקוט כאן עוד גישה קדומה למדי אך מוכחת: תדלוק "באדי", כאשר בכל גיחה חלק מסוים מהמבנה נושא פודי תדלוק במקום חימוש.
רגע, נדמה לי שהלינק ששמתי שם בכלל לא עובד. אז הנה:
זה סתם ביטוי ששלפתי, כי נראה היה לי מעניין שפרויקט עתידי עושה שימוש מתוך תפיסה מכוונת בטכנולוגיות ישנות (מדחף, כנף ישרה, פלטפורמה מאוישת, וכו'). לא היה לי שמץ של מושג שכבר יש מונח כזה!
לכן, אם ממשיכים באותו קו מחשבה שגורס ש"אחרי שאנחנו צולעים עם המודרני, בואו ננסה את מה שעבד פעם"-
גם אני לא הכרתי את המושג אבל הוא מתלבש מצויין על המשך תוכנית החלל של נאסא. בדיוק מתאים לדברים שכתבת "אחרי שאנחנו צולעים עם המודרני, בואו ננסה את מה שעבד פעם". בתום תקופת מעבורות החלל חוזרים למה שעבד טוב בשנות השישים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3795940,00.html
דווקא השוק הפרטי עובד על דברים קצת יותר מקוריים (למרות שאלו לא קונספטים חדשים) כמו לדוגמא השיגור האווירי של וירג'ין גלקטיק וכמה תכניות SSTO שמנסות להתרומם. כרגע עדיין לא מדובר על מוצרים מסחריים שיוכלו להעביר מטען ונוסעים למסלול אבל אלו צעדים לא מסורתיים לכיוון הזה.
דווקא השוק הפרטי עובד על דברים קצת יותר מקוריים (למרות שאלו לא קונספטים חדשים) כמו לדוגמא השיגור האווירי של וירג'ין גלקטיק וכמה תכניות SSTO שמנסות להתרומם. כרגע עדיין לא מדובר על מוצרים מסחריים שיוכלו להעביר מטען ונוסעים למסלול אבל אלו צעדים לא מסורתיים לכיוון הזה.
אל תערבב בין חברה שרוצה להרוויח כמה דולרים מהבאת עשירים לגובה שבו השמים כהים לעומת התוכניות לשיגור "אמיתי", שם ה"רטרו" חוזר ובגדול.
אתה מדבר (בזלזול) על שלב שכבר עברו אותו. וירג'ין גלאקטיק כבר מזמן חושבים על הגרסה השלישית והרביעית לפרויקט שלהם וחוץ מהם יש עוד כמה וכמה חברות פרטיות עם קונספטים לשיגור נוסעים ומטען למסלול ארץ נמוך שאינם disintegrating totem poles (הגדרה של ג'רי פורנל, אם אני לא טועה).
כמה מהם יגיעו למימוש? אני אהיה מרוצה אם אפילו אחד, ולהערכתי חלקם כבר היום בקשיים. לדעתי הסיבות לסגירת פרויקטים פרטיים כאלו יהיו פחות בגלל כשלים של הטכנולוגיה ויותר בגלל קשיים פיננסיים ולחצים של השחקנים המסורתיים בשוק השיגורים שמחוברים טוב טוב לעטיני הממשל.
אבל בכל זאת, למי שמתעניין, כמה רעיונות שמריץ השוק הפרטי:
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "כל האבק לא יכול לגרום לבעיית..."
אם כבר לבעיות מנוע שהיו לאפאצ'י (אם אני זוכר נכון!) בטיסות הראשונות בישראל..
יש כמה בעיות שרלוונטיות לעניין נחיתות/המראות עפר (לא בהכרח בסדר החשיבות):
1. פגיעות בצמיגים ע"י עצמים קשיחים מדי.
2. פגיעות מבניות, מכניות ופגיעות בלהבים מאותה הסיבה.
3. פגיעות בלהבים ובמבנה (פאנלים, חופה) עקב שחיקה מהאבק...
4. פגיעות בתוך המנוע כתוצאה מכמות האבק - דווקא זה כנראה זניח, במקרה של הטקסן, אבל שיגיד את זה בבקשה ממוחה מנועים .
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "הניסוי הוא כמובן של הטקסן -..."
באותו תרגיל, JEFX-10, בוצע עוד ניסוי מעניין ומסקרן, שנשאלת השאלה מה עומד מאחוריו. טייס ותיק של A-10 הושב בטקסאן (בגרסתו החמושה, הניסיונית לעת עתה) - ונשלח להמריא ולהשתלט על ההטסה, ולמעשה לבצע גיחת תקיפה לצד מטוסי A-10, מבלי שאי פעם ישב, נגע או ראה את הקוקפיט של הטקסאן.
אם אני מבין נכון את הדיווח הזה, הכוונה היא לבחון אם טייסות הטקסאן החמוש מסוגלות בתנאי חירום לספוק מה שהוגדר שם "טייסים ממדינות שותפות" (אנחנו?!) ולהכשירם מעכשיו לעכשיו. אז מחברים את זה לתחילת השרשור מקבלים: מטוס קשוח, שמסוגל לנחות במשטחים לא מוכשרים, לתדלק ולהתחמש מחדש, וכמעט כל טייס יכול להשתלט עליו ללא צורך בהכשרה ממושכת ויקרה ולצאת לגיחות תקיפה. מה הרעיון הגדול מאחורי זה? לאמריקאים פתרונים. אבל אי אפשר לומר שהם לא יצירתיים.
ראשי
צ'אט
08-06-2010, 14:38
.
מצב כלאיים
