מאמר בבלוג "על הכוונת" על הכוח האווירי, נוכח קליטת ה"אדיר", והתמרון. חלק מהמאמר מצורף
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "F-35 Lightning II: חדשות ועידכונים (אשכול מס' 16 - הגעת שני מטוסי האדיר הראשונים)"
בחנוכה הזה כדאי לזכור שאסטרטגיית "עם לבדד ישכון" אינה רלוונטית\ מאת גל פרל פינקל
בחנוכה הזה כדאי לזכור שאסטרטגיית "עם לבדד ישכון" אינה רלוונטית\ מאת גל פרל פינקל
השבוע הלל מפקד חיל האוויר את יכולות מטוס ה-F-35, אך למרות הצורך בכוח אווירי חזק, בעימות הבא מתכנן צה"ל להפעיל מהלך קרקעי אגרסיבי, בתנאי שיאושר. מול איומי ההווה והעתיד, דווקא עכשיו בחנוכה, אסטרטגיית "עם לבדד ישכון" אינה רלוונטית.
טיסת הבכורה של ה"אדיר" בחיל האוויר, (מקור: ויקיפדיה).
השבוע, בוועידת התחזיות של "כלכליסט", תיאר מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, את יכולות מטוס הקרב החדש F-35 ("אדיר", בשמו העברי), שבו טס לאחרונה, וציין שבהקשר הצבאי-אווירי "צפויה פה מהפכה". לדבריו המטוס מהווה מרכז קליטה, עיבוד וניתוח מידע מודיעני-מבצעי מעופף, שיעביר את המידע לכל רוחב המערכת ויהפוך את כלל החיל ל"הרבה יותר אפקטיבי, הרבה יותר קטלני והרבה יותר שריד". המטוס, כמו מטוסי קרב קודמים שנקלטו בחיל (בהם, כפי שהזכיר אשל, מטוס ה-F-16 שהיה ל"סוס עבודה" מרכזי בחיל), הוא מוצר אמריקני שיישמר את יתרונה האיכותי של ישראל במרחב.
בדבריו התייחס האלוף אשל לפעילות החשאית, בחתימה נמוכה, שמבצע החיל, "באופן פעולה של אזמל מנתחים, בשקט, כמעט מאחורי הקלעים למטרות שאנחנו נדרשים אליהם". יכולות אלו יקבלו חיזוק נוסף שכן למטוס החדש יש יכולות נוספות, בהן היותו חמקן, שהופכות אותו למכפיל כוח. אשל, שמסיים את תפקידו בעוד כשמונה חודשים, ציין כי המיידיות של הכוח האווירי היא שהופכת אותו למכשיר יעיל כל-כך בידי הדרג המדיני-ביטחוני הבכיר. הכוח האווירי, בוודאי בישראל, קוסם לקברניטים בהשוואה לאלטרנטיבה היבשתית, משום שהוא מסוגל לפעול בקבועי זמן מהירים, בגמישות רבה ומאפשר לקברניטים לעצור או לאשר את המהלך בכל רגע נתון. החיל יודע לפעול בחתימה ועצימות משתנה, ולבצע הן פעולות תקיפה כירורגיות בלבנון, והן מתקפה אווירית בנוסח מבצע "מוקד". יתרונו האיכותי מבטיח כי מספר הנפגעים לצה"ל בפעולה יהיה נמוך מאוד.
אשכנזי, בימיו כרמטכ"ל, בתרגיל ברמת הגולן, (צילום: דו"צ).
במהלך הכנס ציין הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שהאיום השתנה. "ביום כיפור המלחמה היתה אחרת, היה אז באמת איום קיומי. לכל אחד מאתנו שהיה או ברמת הגולן או בסיני, היה ברור מה המשמעות אם הדיוויזיה הסורית או המצרית תעבור אותנו – זה עמק החולה ואחרי זה עפולה". כיום, ציין אשכנזי, המלחמה נעשית בעיקר מול ארגונים ולא מול מדינות והאיום על העורף גדל באופן דרמטי. האתגר האמיתי של צה"ל, קבע, הוא בבניית "צבא עם תפיסות ועם עוצמות ויכולות מבצעיות רלוונטיות לסוג האיום הנוכחי". התפיסה שהציג צה"ל כמענה להשתנות האיום, אינה נשענת רק על המרכיב האווירי, אף שכוח אווירי חזק ואיכותי הוא מרכיב מפתח בה. כשבוחנים את מסמך אסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"ל איזנקוט, ניכר כי התפיסה שנקבעה בו שונה מהותית מדרך הפעלת הכוח בעימותים קודמים. לא עוד מדרגות הסלמה של תגובה ישראלית, כאשר התמרון היבשתי הוא האמצעי האחרון שמופעל, אלא תגובה מיידית, לא-פרופורציונאלית ומשולבת של אש ותמרון.
על-פי האסטרטגיה, "פעולה התקפית יבשתית תבוצע באופן ממוקד אל מול מרכזי כובד תוך חתירה להגעה מהירה לקווי סיום לחימה". התמרון היבשתי, בניגוד לתקיפה אווירית, הוא המהלך היחיד שיכול, מעצם נוכחותו בשטח האויב, להפחית למינימום את הירי על העורף הישראלי ולהציב איום ממשי על השרידות השלטונית של הצד שכנגד, בין שיהיה מדובר בסוריה, חזבאללה או חמאס. מימוש תפיסה זו עשוי, במידה רבה, לקצר את משך הלחימה ולהביא את ההישגים הנדרשים במערכה. הדגש ששם הצבא על התמרון היבשתי הוא ראוי, אך כשבוחנים את ההססנות והרתיעה שגילו צה"ל והקבינט המדיני-ביטחוני מהפעלת מהלך מתמרן משמעותי בעימותי העשור האחרון, מתברר שיהיה קשה למכור אותו למי שצריך להחליט. הם עשויים לבחור שוב באופציה של חיל האוויר, שכן גם אם אינו יכול לספק את הסחורה, עלותו (מבחינת משכו ופוטנציאל נפגעים) נמוכה. מכאן, שהאתגר של צה"ל אינו רק בהכנת המענה המתאים, אלא גם ביכולת לשכנע בנחיצותו את מי שצריך לאשר אותו...
(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 30.12.2016)
(מתוך הבלוג "על הכוונת", 30.12.2016)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|