 |
22-12-2004, 13:31
|
 |
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,969
|
|
סקירה: צוללות 949A ואסון טביעת הצוללת קורסק
שחזור אשכול מהמערכת הישנה
צוללת 949A
תיאור כללי
הצוללת מדגם 949A המכונה ברוסיה Antey ובמערב Oscar-2, הינה צוללת תקיפה בעלת הנעה גרעינית וחמושה בטילי שיוט (סיווגה בנאט"ו הוא SSGN, כלומר Submarine, Guided missiles, Nuclear propulsion). צוללות אלה הן שיפור של דגם 949, המכונה Granit ובמערב Oscar-1.
למרות שהצוללת נבנתה באמצע שנות ה-90, לאחר שהמלחמה הקרה הסתיימה למעשה, הוא עדיין תוצר-המשך של התו"ל הסובייטי הקלאסי בנוגע למלחמה הקרה: במקרה של מלחמה באירופה, ארה"ב תגבה בנשק ואספקה את הלחימה ע"י שיירות של ספינות אספקה - אלה יזכו להגנה מקבוצות-קרב של נושאות מטוסים וספינות טילים, ותפקידן של צוללות SSGN הוא לצוד את קבוצות-הקרב ולהשמידן ע"י טילי שיוט.
לפחות 11 צוללות מדגם זה נבנו בין השנים 85-99, אך ישנו בלבול רב בנוגע לזהותן של הצוללות - גורם אחד לכך הוא שלהבדיל מהמערב, הסימון המספרי של הספינות אינו נוגע למספר הצוללות הפעיל. גורמים נוספים לבלבול נוגעים לפיגור הרב בייצור ובהתקנת הצוללות, כך שתאריכים רשמיים הנוגעים להשקת והפעלת הצוללות רחוקים בפועל מהמציאות. מתוך ה-11, ככל הנראה לפחות שלוש הוצאו משירות פעיל והן עוגנות בהמתנה לפירוק.
ככל הנראה, הצוללות האחרונות שנבנו מדגם זה הן למעשה מדגם Oscar-3, למרות שהן מעולם לא סווגו רשמית כדגם 949B. התכנון לדור רביעי של צוללות 949 בוטל, כתוצאה מקיצוצים חריפים בתקציב הביטחון הרוסי.
הנעה
מבחינה טכנית, צוללות ה-antey קרובות יותר לצוללות הטילים הבליסטיים ("בומרים") מאשר לצוללות הסיור הרגילות: מערכת ההנעה שלהן שקטה יותר (וזאת ע"י הקרבת מהירות התמרון לטובת שקט), והמבנה שלהן חזק בהרבה. לצוללות אלה גוף-לחץ כפול, המספק הגנה ושרידות טובות יותר במקרה של פגיעת טורפדו. במקרה ספציפי זה, ישנו מרווח של 3.5 מטר בין הגוף החיצוני לגוף הפנימי - מרווח שאינו קיים כמעט באף צוללת אחרת.
למרות שכאמור הצוללת אינה זריזה במיוחד, היא יכולה להגיע למהירות מירבית של 30 קשר - מהירות מספקת כדי לרדוף ולהשיג את מטרותיה.
חימוש
מבחינת חימוש, צוללת זו חמושה במיטב הנשק שיש לרוסיה לספק: 24 טילי-שיוט מסוג P-700 Granit (מכונים במערב SS-N-19) מאוחסנים ומשוגרים מתוך מיכלי-שיגור חיצוניים, ומאפשרים שימוש בצינורות הטורפדו ללא הפרעה. כמו"כ מצוידת הצוללת בשני סוגים שונים של צינורות טורפדו - 4 צינורות בקוטר 533 מ"מ (צינורות השיגור הסטנדרטיים) ו-4 צינורות בקוטר 650 מ"מ.
הצינורות הקטנים מאפשרים שיגור של טורפדו מהדגם הישן 53-57 (53 - קוטר הטורפדו, 57 - שנת התכנון), וכן טילים מדגם 82-P (מכונים במערב SS-N-15 Starfish).
הצינורות הגדולים, לעומתם, מאפשרים לשגר טורפדו כבד מדגם 65-76, וכן טילים מדגם 85-P (המכונים במערב SS-N-16 Stallion).
משגרי הטילים החיצוניים, פתוחים-חלקית
מבנה
הצוללת מחולקת לתשעה חלקים שונים (המכונים בשפה המקצועית "מדורים"), כאשר כל חלק מופרד מהשני בדלתות אטומות המאפשרות צמצום נזקים במקרה של פגיעה, הצפה, שריפה, וכו'. ספירת המדורים מתחילה מהחרטום ומסתיימת בירכתיים, וזהו פירוט המדורים:
1 - חדר טורפדו
2 - חדר הבקרה,
3 - חדר הפיקוד (או מי"ק - מרכז ידיעות קרב, CIC), וחדר האלחוט
4 - מגורים
5 - הכורים הגרעיניים
6 - בקרת הינע וסדנאות
7 - טורבינות ההנעה הראשיות
8 - טורבינות ההנעה הראשיות
9 - המדור האחורי
לצוללת שני אמצעי מילוט למקרה חירום: תא-מילוט (קפסולה) בחלקו העליון של מגדל הפיקוד והחיישנים, ושני פתחי-מילוט - אחד במדור הרביעי ואחד במדור התשיעי.
נתונים טכניים
דחי (משקל) - 24,00 טון
מהירות - 32 קשר (ציפה), 16 קשר (צלילה)
אורך - 154 מטר
רוחב - 18 מטר
גובה - 9 מטר
הינע - שני כורים גרעיניים VM-5, המייצרים 190 מגה-ואט כ"א
שתי טורבינות קיטור, בהספק 90,000 כ"ס
זמן צלילה - 50 יום ברצף
עומק צלילה מירבי - 300-600 מטר (עפ"י מקורות שונים)
צוות - 94 קצינים ומלחים
חימוש - 24 טילי שיוט
24 טורפדו/טילים משוגרי-צינור
מערכות גילוי - מכ"מ שטח Snoop Hair
סונאר Rim Hat
סונאר MGK-503 Shark gill
סונאר Shark Rib
סונאר MG-519 Mouse Roar
מערך סונאר נגרר Pelamida
שני פריסקופים
K-141 קורסק, עוגנת בנמל וידייאבו
אסון הקורסק
המצב הכללי
בשעה 11:28, בתאריך 12.8.2000 (יום שבת), במהלך תרגיל ימי רחב-היקף של הצי הצפוני שנערך צפונית לחצי-האי קולה, נשמעו שני פיצוצים תת-מימיים אדירים שנקלטו ע"י הספינות והצוללות שהשתתפו בתרגיל. כמו-כן נקלטו הפיצוצים ע"י צוללת אמריקאית שעקבה מקרוב אחרי התרגיל, ע"י כלי שיט שונים בצפון האוקיינוס האטלנטי, וע"י SOSUS - מערך הסונאר התת-מימי הקבוע של הצי האמריקאי. הפיצוץ אפילו נקלט ע"י גלאים סיסמיים לגילוי רעידות אדמה וניסויים גרעיניים בנורווגיה.
תחילה לא היה ברור לאף גורם - בצי הרוסי ומחוצה לו - מה גרם לפיצוץ. התרגיל עצמו היה התרגיל הגדול הראשון של הצי הצפוני היוקרתי מאז קריסת בריה"מ וכלל מעל עשרים ספינות שטח וארבע צוללות, אך תקלות אחרות במהלך התרגיל גרמו לגורמים שונים בשטח שלא לפתוח את הפה ולברר את מהות האירוע שהיה חריג בכל קנה מידה.
רישום הסיסמוגרף של הפיצוצים, כפי שנקלט בתחנת ARCES בנורווגיה
הצוללת
הצוללת K-141 Kursk השתייכה לצי הצפוני, ונמל הבית שלה היה בבסיס הסודי וידייאבו. הצוללת נחשבה ליוקרתית ומוצלחת, במיוחד לאחר שבשנת 1999 התגנבה הצוללת ועקבה לראשונה ובהצלחה רבה אחר ספינות הצי האמריקאי שהשתתפו במלחמה ביוגוסלביה - מפקד הצוללת, קפטן גנאדי ליאצ'ין, זכה בעיטור "גיבור רוסיה" הגבוה על כך, למרות שהעיטור ניתן יותר ככלי להרמת המוראל בצי מאשר כתעודה לערכו המבצעי של הסיור.
לטובת התרגיל, הוצבו על הצוללת מספר קציני צי בכירים כ"משקיפים" אשר יעריכו את איכות התפקוד של צוות הצוללת. כמו"כ הוצב בחדר הטורפדו מהנדס נשק אזרחי.
מפקד הצוללת, קפטן גנאדי ליאצ'ין, לאחר הסיור בשנת 99
הפיצוץ
עפ"י התוכנית, היו אמורות שלוש מתוך ארבע הצוללות לשגר טורפדות (הרביעית, צוללת הטילים Karelia מטיפוס Delta-IV, שיגרה טיל באליסטי) - צוללות התקיפה Daniil Moskovsky ו-Boriso-Glebsk ירו בהצלחה טורפדות-אימונים ועתה הגיע תורה של הקורסק לירות את הנשק שלה.
עפ"י התוכנית, היתה הקורסק אמורה לירות שני טורפדות אימונים שעברו התאמה מיוחדת: ראש הנפץ המבצעי הוחלף בראש אלקטרוני מיוחד, ומצוף מיוחד אמור להעלות את הטורפדו אל פני הים לאחר השימוש לצורך איסוף. הטורפדו הראשון היה מדגם 65-76, והשני מדגם USET-80 בקוטר 533 מ"מ.
למען ההבהרה חובה לציין שהטורפדו הראשון הינו טורפדו בעל דלק HTP נוזלי, דלק שהוכח בעבר כמסוכן ובעייתי ביותר לשימוש - מספר אסונות ברחבי העולם גרמו לציים רבים לעבור לשימוש בהנעה חשמלית עבור הטורפדות שלהם.
ככל הנראה, וזו עובדה שאין דרך מעשית להוכיחה, ריקבון של אטמים בצינורות הנחושת בתוך גוף הטורפדו - אלו המעבירים את הדלק מהמיכל אל המנוע - גרם למנוע הטורפדו להתפוצץ בתוך צינור השיגור ממש לפני הירי. התוצאה המיידית של הפיצוץ, כאשר הדלתות החיצוניות של צינור השיגור עדיין סגורות, היתה הפניית ההדף לאחור וגרמה להרס חדר הטורפדו ופציעת או הריגת כל אנשי צוותו. גרוע מכך - ההדף המשיך אחורה אל חדר הבקרה והמי"ק - מרכז העצבים של הצוללת, כשהוא פוגע באנשים ובציוד ומוציא אותם מכלל פעולה. בצמוד למי"ק נמצא חדר האלחוט, שהוא הגורם היחיד המאפשר לצוללת לתקשר עם העולם - הוצאת האנשים ו/או המערכות מכלל פעולה הפכו את הצוללת למנותקת מכל גורם חיצוני. ללא יכולת להגיב (בין אם ברמה האנושית או הטכנית), שום דבר לא היה יכול לעצור את המשך האסון.
חובה לציין עובדה בעייתית נוספת, בעלת חשיבות קריטית ברגע שכזה: לצוללת היה מצוף חירום, שיועד לשחרור אל פני השטח ברגעים מסוג זה - המצוף מחובר לצוללת בכבל, וכאשר הוא מגיע לפני הים הוא משגר איתות חירום המאפשר לאתר את המצוף ולרדת במורד הכבל ישירות אל הצוללת (וכך לאתר את מיקומה הפיזי בצורה מיידית). בסיור המפורסם בשנת 99, גרמו תפסי המצוף לדאגה רבה - אף אחד לא ידע אם התפסים ישתחררו ללא שליטה ויחשפו את מיקום הצוללת. מסיבה זו, ככל הנראה רותכו התפסים ללא יכולת לשחרר את המצוף ולהזעיק עזרה.
הצוללת הפגועה החלה בשקיעה מהירה וחסרת שליטה אל עבר קרקעית הים, בעומק 115 מטר.
חדר הטורפדו
כתוצאה מהפיצוץ הראשון והשריפה שפרצה בעקבותיו, עלתה הטמפרטורה בחדר הטורפדו בצורה דראסטית. כאשר הגיעה הטמפ' לגובה 400 מעלות - חום בו חומרי-נפץ מופעלים מעצמם - אירעה התפוצצת שניה. התפוצצות זו היתה אדירה כל-כך, שהיא נקלטה במערכות לאיתור רעידות-אדמה. עשרות טונות של חומר-נפץ ודלק טורפדו התפוצצו בבת-אחת, כשהם קורעים לגזרים את חרטומה של הצוללת ופותחים פתח להצפה בלתי-נשלטת. מרגע זה ניתן, למעשה, להגדיר את הצוללת כ"גמורה".
הניצולים
במדורים האחוריים - החל מהמדור השישי ואחורה ממנו - הספיק הצוות לבצע מספר פעולות חשובות. הקריטית שבהן - זו שמנעה מהתאונה להפוך לאסון אקולוגי בקנה מידה עצום - היתה כיבוי הכור והעברתו למצב "בטוח". לא ברור האם פעולה זו נעשתה ע"י איש-צוות מהיר תגובה או ע"י מערכת אוטומטית כלשהיא, אך ללא ספק ההשלכות של כיבוי הכור היו דו-משמעיות: מצד אחד נמנע אסון-היתוך והתפוצצות הכור. מצד שני, כיבוי הכור כיבה את כל זרם החשמל בצוללת.
הניצולים המעטים - עשרים ושלושה איש, מתוכם מספר קצינים - עמדו בפני הסיוט הגרוע ביותר: ללא ייצור חשמל וחמצן, בחושך, על תחתית הים, כאשר איש אינו יודע מה בדיוק קרה ומה עושים הלאה.
הקצין הבכיר ביותר מבין הניצולים, מפקד המדור השביעי דמיטרי קולסניקוב, תפס פיקוד על האנשים והחל לבצע רישום מסודר של כל הנמצאים. בהמשך יכתוב עוד מספר פתקים, שיהוו עדות יקרה מפז על מה שעבר על הניצולים ואת הצעדים אותם נקטו כדי לנסות ולשרוד את הסיוט.
עפ"י פקודתו של קולסניקוב עברו הניצולים למדור התשיעי, בהמתנה ליד פתח המילוט האחורי ממנו - אולי - תבוא הישועה. בימים שלאחר מכן הם ינסו לשמור על סדר ומשמעת, ואף שקלו לנסות למלט את עצמם אל פני השטח דרך פתח המילוט האחורי - אף כי ידעו שהסיכוי לשרוד מהלך שכזה בחיים קטן למדי.
התגובה על-פני השטח
במשך מספר שעות חיכה מפקד הצי, אדמירל ויאצ'סלב פופוב, על סיפון ספינת הפיקוד Peter Veliky (פטר הגדול) לתקשורת מהקורסק אשר תדווח על ביצוע הירי וסיום השלב ה"רטוב" של התרגיל. שום תקשורת לא הגיע, והדאגה בקרב גורמי הפיקוד הלכה וגברה. פופוב, אגב, הוא איש צוללות במקור והבין היטב מה עומד מולו. הקורסק, ככל הנראה, טבעה.
על-פני השטח, הבלאגן חגג. גורמים שונים, כל אחד מסיבותיו ומטרותיו, מסרו מידע שונה וסותר לגבי מהות האירוע. מפקדת הצי נמנעה מלדווח למעלה על האירוע, מתוך הפחד הרוסי הרגיל (עובדה הנובעת מה"מסורת" לשלם מחיר יקר על עצם העברת דיווח שכזה).
לראשונה מאז עליית הקומוניזם, וכתוצאה מסיום שליטתו המוחלטת, נכנס גורם חדש לפעולה: משפחות הצוות, שהיו האחרונות בשרשרת צרכני המידע, ידעו שהצוות לא חזר בזמן האמור (שלא כמו בסיור מבצעי, לתרגיל היה זמן סיום מדויק למדי). לרעש אותו יקימו המשפחות יהיה חשיבות רבה בחשיפת האסון לציבור הרחב ברוסיה ומחוצה לה. לראשונה נאלץ הצי להקצות קצין בכיר שיקיים קשר - גם אם לא סדור, עקבי, או אמין - עם המשפחות.
נסיונות החילוץ - השתלשלות האירועים
אחד הגורמים הראשונים לסבול מהקיצוץ החריף ביותר בתקציב הצי הרוסי היה "שירות החילוץ לצוללות". בשנות ה-80 עמדו לרשות יחידה זו שתי צוללות חילוץ ייעודיות מדגם Lenok (כינוי במערב India), כאשר לכל צוללת שני רכבי חילוץ עצמאיים המיועדים למבצעים מיוחדים וחילוץ מצוללות. שתי הצוללות הוצאו משירות בשנת 95.
הספינה היחידה שעמדה, נכון לזמן האירוע ובכלל, לטובת השירות היתה הספינה Mikhail Rudnitsky. היתה זו ספינת-משא מוסבת, כמעט ללא מערכות ייעודיות לחילוץ - אפילו המנוף עבור רכבי החילוץ יועד במקור לציוד יבשתי. ספינה זו נשאה שני רכבי חילוץ תת-מימיים: הראשון, Priz, היה הגדול מבין השניים ובעל יכולות גדולות יותר מהשני - AS-32 - שהיה קטן וגרוע ממנו.
ממקורות שונים נלמד כי עוד לפני שה"מיכאיל רודניצקי" הגיעה לשטח, נעשה שימוש חשאי בצוללת הננסית "Dronov" המשמשת בד"כ למבצעי מודיעין והכנסת כוחות מיוחדים. הדרונוב צילמה את הקורסק וסיפקה מידע ראשוני על המצב בשטח, גם אם לא היה באפשרותה ליצור קשר או לחלץ את הצוות.
 
ימין: הרודניצקי מורידה את Priz למים. שמאל: בבטן הרודניצקי - AS-32 ו-Priz
הרודניצקי יצאה מהנמל כ-21 שעות לאחר טביעת הקורסק, כאשר מלאי החמצן במדור האחורי היה עדיין סביר. רכב החילוץ פריז, כלי מיושן בן 20 שנה ועם בעיות קשות במצברים המספקים לו כוח הינע ותמרון, יצא לגיחה ראשונה בשעה 5:20, 30 שעות לאחר הטביעה. מפעיליו ניסו להתחבר אל פתח המילוט האחורי ללא הצלחה, כאשר ניסיון אחר ניסיון הסתיימו בכישלון. לא היה ברור האם הבעיה נובעת במערכת החיבור של הפריז עצמה, או שפתח המילוט של הקורסק התעוות כתוצאה מהפיצוץ.
נסיון להשתמש ברכב השני, AS-32, נכשל בצורה גרועה יותר - הרכב איבד את התמצאותו בקרקעית הים, וכלל לא הגיע אל הצוללת.
בכל מקרה, ניסיון החילוץ הרוסי הראשון נכשל. בימים שלאחר מכן ימשיכו הרוסים לבצע מספר נסיונות, שחלקם יכשל בעקבות סערה עזה שפקדה את האיזור.
ביום שני, ה-14 לחודש, הוגשה לראשונה הצעת עזרה חיצונית. אדמירל איינר סקורגן, מפקד הפיקוד הצפוני של נורווגיה, יצר קשר ישיר עם אדמירל פופוב והציע את עזרתו. הרוסים, שהתחלחלו מעצם הרעיון שעיניים וידיים מערביות יתעסקו ויחפרו במיטב חידושי הטכנולוגיה הצבאית הרוסית, סירבו להצעה - באותו הזמן, לא נראתה נחיצות בהתערבות חיצונית.
בנפרד, נודע גם לצי הבריטי על מהות האירוע. קומודור דיוויד ראסל, המפקד בפועל של צי הצוללות הבריטי, יצר גם הוא קשר עם הצי הרוסי, ללא תוצאות.
עם זאת, הוחלט להכין את צוללת החילוץ הבריטית LR5 לפעולה גם ללא אישור - כך שאם יגיע אישור, הצוללת כבר תהיה בדרך.
הצוללת LR5
ביום שלישי נעשה עוד נסיון כושל לחבור אל הקורסק בעזרת הפריז. עקב טעינה איטית במיוחד של מצבריו, הרכב יכול היה לצאת לגיחה רק לאחר שעות רבות של המתנה.
כל האמור עד כאן עדיין אינו מספק תמונה על ההתרחשויות בדרגים הגבוהים של הצי, צבא, והממשלה במהלך האירועים. הנשיא פוטין, רק מספר חודשים בתפקיד, היה בחופשה בים השחור ומסיבות תמוהות לא מיהר לחזור למוסקווה. מפקדות הצי והצבא סבלו משיתוק בתגובותיהן, וקצינים בכירים ניהלו מלחמות-גנרלים ומאבקי כוח על גבה של הצוללת הטבועה. החלטות שהיו צריכות להילקח בצורה מיידית נגררו במשך שעות וימים. היו שסברו ברצינות שמותם של המלחים על מזבח הסודיות הינו קביל והגיוני (הם רק שכחו שהקומוניזם כבר לא בסביבה).
ביום רביעי בצהריים, לאחר שאדמ' סקורגן הנורווגי לחץ על מקבילו הרוסי פופוב, הסכים פופוב לקבל סיוע נורווגי בחילוץ המלחים הלכודים. מאחר והצי הנורווגי אינו מחזיק ציוד חילוץ בכוננות (פשוט אין לו), פנה הצבא אל חברות פרטיות העוסקות בצלילות תחזוקה בשדות הנפט בים הצפוני. חברת Stolt קיבלה על עצמה את המשימה, והפנתה את הספינה Seaway Eagle לטובת המשימה. הספינה יצאה אל נמל טרומסו למלא ציוד ולהעמיס צוללנים, ואז יצאה במלוא המהירות אל אתר הטביעה.
בנוסף, יצאה ספינה נוספת - Normand Pioneer - מבריטניה כשעל סיפונה צוללת החילוץ הבריטית, הכלי היחיד שיכול לבצע בהצלחה את החילוץ.
הרודניצקי ו-Normand Pioneer
Seaway Eagle
ביום שבת בצהריים, כשבוע בדיוק לאחר הטביעה, הגיעו הספינות - הנורווגית והבריטית - לאתר הטביעה. שוב נכנסה הבירוקרטיה הרוסית לפעולה, והספינה הנורווגית הופנתה להמתנה מחוץ למעגל הספינות הפנימי. כמעט 24 שעות של מאבקים עברו עד שהספינה הורשתה להיכנס לפעולה. כאשר הצוללנים ירדו אל הצוללת לא היה ברור להם מה מצב פתח המילוט, והאם המדור האחורי מוצף (והמצב אבוד, כי אן עוד ניצולים חיים) או שיש מצב לבצע חילוץ.
בסופו של דבר הוברר סופית שהמצב אכן אבוד: זוג צוללנים ירדו למטה וניגשו אל פתח המילוט. התוכנית שלהם הייתה לפתוח את פתח המילוט מעט ולשפוך מעליו חלב שהם לקחו מבעוד מועד. אם החלב - שצבעו הלבן בולט לעין - ישאב לתוך הפתח, זהו סימן שיש בתוך גוף הצוללת חמצן ואז יש לסגור מיד את פתח המילוט כדי שלא יצא חמצן ויכנסו מים, ולהתחיל בפעולות חילוץ האנשים. אם החלב לא יישאב לתוכו, אלא ירחף בחופשיות כלפי מעלה - אין חמצן בתוך הגוף. כאשר הצוללנים פתחו את פתח המילוט, החלב ריחף מעל הפתח ונתן הוכחה סופית וחד-משמעית שאין ניצולים חיים. מאוחר יותר גילו הצוללנים סימני פיח וצריבה על גופות אנשי הצוות ופנים הצוללת, עדות לכך ששריפה במדור התשיעי קטלה את כל יושביו. בכך הקיץ הקץ על הנסיון לחלץ את הניצולים האחרונים של הצוללת קורסק.
הצוללנים הנורווגים עובדים על פתח המילוט האחורי
בבדיקה מול הצי הרוסי, התברר למחלצים איך ולמה פרצה אותה שריפה מסתורית: צוות הצוללת צוידלמקרה חירום במסננים מיוחדים לשימוש אישי, אשר סופגים את דו תחמוצת הפחמן אשר הגוף פולט, ובנפרד מפנים חמצן נוסף מהאויר לנשימה.ככל הנראה, מסנן שכזה נרטב ויצר (ע"י ריאקציה כימית) ניצוץ אשר הדליק את החמצן שבאויר וכן את אדי השמן שנפלטו מהמים - מים אשר דלפו לגוף הצוללת דרך אטמים פגומים של ציר המדחף העובר דרך המדור התשיעי. משמעות הדבר היא שכל החמצן שהיה במדור נשרף תוך שניות - המוות, אם כך, היה מהיר וכואב.
יומיים לאחר מכן, לאחר שאתר הטביעה פונה וכל כלי השיט כבר חזרו לנמלי-הבית, הגיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לביקור תנחומים בבסיס וידייאבו. הנשיא נפגש עם משפחות ההרוגים במועדון הקצינים של הבסיס, ושם עמד בפני מטח אכזרי של שאלות, זעקות כאב, וקללות מפי בני משפחה זועמים וכואבים. לזכותו יאמר שהוא עשה מעשה ששום נשיא ברוסיה לא עשה לפני-כן, ולראשונה קיבלו המשפחות מעט מידע מוצק ועובדתי על פרטי האסון. פרט אחד שייזכר ע"י רבים אותו מפגש, והעלה שאלות קשות האם רוסיה באמת זנחה את הקומוניזם השתלטני מאחוריה, הוא קטע קצר ששודר בטלויזיה ובו נראית אחת האמהות - נדז'דה טיליק, אימו של המלח סרגיי טיליק (איש מדור הכור) - קמה במהלך נאומו של פוטין ותוקפת בקריאות רמות את מפקדי הצי ומנהיגי רוסיה. בלי להתבלבל, ומול מצלמות מקומיות וזרות, ניגשה אליה "אחות רחמניה" ותקעה לה ביד זריקת טשטוש שגרמה לאשה האומללה להתמוטט על אחד הכסאות באולם. זה היה טיפול רפואי "נגד התקף ההיסטריה", הסבירו אחר כך השלטונות.
כשנה לאחר האסון, ב-8.10.2001, במבצע משותף של הצי הרוסי והחברות ההולנדיות Mammoet ו-Smit Intl, הורם גופה המרוסק של הצוללת מקרקעית הים. כצעד מקדים, נוסר המדור הראשון ונותק מגוף הצוללת - זאת על-מנת למנוע פיצוץ אפשרי של טורפדו שאולי שרד את הפיצוצים שהטביעו את הצוללת. למעט אנשי המדור הראשון, שגופותיהם התאדו בפיצוצים, רוב אנשי צוות הצוללת הובאו לקבורה ברחבי רוסיה. בתאריך מאוחר יותר הורם גם המדור הראשון מקרקעית הים. לאחר סריקה מדוקדקת של כל חלקי הצוללת אחר חלקי גופות, נשלח הגוף לפירוק.
מקורות:
סקירה טכנית: האתר Fas
אסון הקורסק: הספר A Time To Die, מאת רוברט מור
האתר Fas
האתר Venik's Aviation
לצורך שחזור האשכול, שולבו בטקסט תגובות של הגולשים דור רץ ושלום. האשכול המקורי כאן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/candle2.gif]
לזכר חללי הקורסק: הים נתן, הים לקח
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
