|
21-04-2012, 10:10
|
|
מנהל בפורום צבא וביטחון
|
|
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,291
|
|
מזל"ט לדולפין על יומולדת 16 - הזדמנות לפשפש בתמונות ובסיפורים
(המידע הובא מאתרי עמותת דולפין וחיל הים).
סקירה על פרויקט הדולפין בחיל הים
רקע:
פרויקט צוללות הדולפין החל בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 עם ההבנה כי חיל הים יצטרך להחליף מתישהו את צוללות הגל.
לאחר מחקרים רבים ומדוקדקים הוחלט שגרמניה תיבנה את צוללות העתיד של חיל הים, במידה רבה בגלל העדר אפשרות לבנות צוללות לא גרעיניות בארצות הברית. .
ישראל וגרמניה דנו בבניית הצוללות מאז תחילת שנות השמונים, הדיונים ידעו תהפוכות רבות.
לבסוף בשנת 1989 נחתם חוזה לבניית שתי צוללות, אבל בשנת 1990 בגלל קיצוצים נירחבים במערכת הביטחון חיל הים היה בין הראשונים לחוש את גרזן הקיצוצים.
הרמטכ"ל דאז (רא"ל אהוד ברק) ושרהב"ט (משה ארנס) החליטו לבטל את פרויקט הצוללות בגלל חוסר תקציב אבל גם בגלל בגלל תפיסה שגויה של חשיבותן האסטרטגית.
מפקד חיה"י דאז (האלוף מיכה רם) היה חסר יכולת להשפיע מאחר וזה לא מכבר אושר לו להצטייד ב 3 ספינות טילים חדישות מדגם סער 5 - לדידם חיה"י מיצה את מיכסת הרכש שלו לשנים רבות!
מעבר לכך, תפיסת הכוח של שייטת 7 בצה"ל ואפילו בחיה"י (האלוף מיכה רם היה איש שייטת 3) היתה "גלית" כלומר הגנה על חופי המדינה ומשימות טקטיות קלות רק בזירה הקרובה.
היה זה סאדם חוסיין שגרם לתפנית חדה בגורלה של שייטת 7, מלחמת המפרץ הראשונה ב 1991 גרמה לשני דברים:
- בפעם הראשונה ישראל הבינה שקיים איום פגיעה בנשק קונבנציונאלי וכימי בעורף הישראלי
- התברר כי חברות גרמניות מכרו לעיראק נשק רב, וסייעו לתוכנית הנשק הכימי של עיראק.
צה"ל חיפש נשק אסטרטגי אשר מסוגל למנוע מציאות כזו שנית, בינתיים התמנה ב 1992 מפקד חדש לחיל הים (האלוף עמי איילון) אשר אמנם היה איש שייטת 13 אבל הכיר בחשיבות הצוללות כנשק אסטרטגי והחל לדחוף בכיוון הזה.
הפעם ראשי מערכת הביטחון הבינו זאת והחלו ללחוץ על גרמניה בניסיון לשוב אל שולחן הדיונים.
כדי להרגיע את דעת הקהל בגרמניה ובישראל ולספק עבודה למספנות הגרמניות, החליט הקאנצלר הלמוט קוהל כי גרמניה תממן את עלות שתי צוללות.
ב 1995 הוחלט על ייצור צוללת שלישית כשעלותה מתחלקת שווה בשווה בין ישראל וגרמניה.
שוב פעם היה זה בעקבות לחץ של מח"י דאז (האלוף עמי איילון) שהבין שכוח צוללות רציני חייב למנות לפחות שלוש מהן.
לאחר תהפוכות רבות ו"תרומה" גרמנית של מיליארד מארק - יצא הפרויקט לדרכו המוצלחת.
הצוללות נבנו בשתי מספנות - "HDW" בקיל ו"TNSW" באמדן, בגלל רצון גרמני לספק תעסוקה לשתי המספנות.
אח"י דולפין:
צוללת תקיפה קונבנציונאלית (SSK) מונעת ע"י מנוע חשמל מתוצרת סימנס וגנרטור דיזל.
לצורך בנייתה ובניית אח"י לוויתן הוקם תאגיד "דולפין", שהורכב משתי מספנות. גוף הצוללת נבנה במספנת HDW בקיל. משם השיטו יחידות ריקות של הגוף (סקציות) על גבי דוברות למספנות TNSW באמדן.
באמדן זיוודו את היחידות, חיברו אותן לגוף אחד ומשם חזרה צוללת בהפלגה לקיל להתקנת ציוד לחימה ולבדיקות שונות בנמל ובים, עד למסירתה לחיל הים.
בבניית צוללות ה"דולפין" עברו המספנות מייצור "מוצר מדף" לפלטפורמה ייחודית שאופיינה על ידי הלקוח. רמות האוטומציה והאינטגרציה ב"דולפין" היו מעל ומעבר למה שהכירו המומחים הגרמנים, והישראלים עמדו על כך שיהיו מעורבים בתהליך הבנייה בצורה צמודה - הגרמנים לא הכירו ולא עבדו כך מעולם. הגרמנים הבינו לאחר זמן מה כי חיל הים הישראלי הוא לקוח דעתן בעל ניסיון מבצעי רב, דבר שלא היה אצל ציים אחרים שהיו לקוחות המספנה בעבר, שיתוף שתרם לידע המקצועי של המספנה. בהמשך גילו המספנות כי הן מצליחות להוציא מוצר טוב יותר, דבר שגרם להן לעבוד בצורה דומה גם עם הלקוחות הבאים.
פרויקט ה"דולפין" היה כרוך בהקצאת כמות גדולה של כוח אדם לשהות בגרמניה. סגל של אנשי חיל הים, שהורכב מצוללנים מנוסים ומהנדסים, הוצב כצוות לווי ובקרה בכל תחנות הפעילות העיקריות. בשיאו של הפרויקט שהו שם 150 אנשי חיל הים שאליהם התלוו בני משפחותיהם: שלושה צוותי צוללות, צוות טכני וחניכים מקורס צוללן.
השלב המורכב ביותר של הפרויקט היה שילוב מערכות ההפעלה והלחימה בצוללת. חיל הים החליט משיקולי חסכון ויעילות שצוות "דולפין" יבצע את המשימה כשהצוללות עדיין בגרמניה, והן תגענה לארץ לאחר סיום כל העבודה עליהן. מערכות הפריסקופ, הניווט, הקשר והנשק לא היו מתוצרת גרמנית, אלא תוצרת ישראל וארצות הברית. האחריות עברה לידי חיל הים ולא לאחריות המספנות. על מנת שלא לעכב את מועד המסירה, מה שהיה כרוך בקנסות, חיל הים נערך להטסה מהירה של פרטי ציוד שונים, למקרה של תקלות בעת הניסויים.
כל צוללת עברה בדיקות קבלה בנמל ולאחר מכן ניסויי ים, לרבות בדיקות במים עמוקים. צוותי בקרה והשטה שהורכבו מגרמנים וישראלים פעלו יחד במהלך ניסויי הים, דבר שהצריך להתגבר עם פערים מנטליים. ניסויי הים והאימונים נערכו במצרי סקגרק בנורבגיה ובאוקיאנוס האטלנטי, מאחר שמימי הים הבלטי רדודים מדי לצורך הבדיקות.
שיתוף פעוךה בין ישראל וגרמניה הביא את המערכות לרמה הגבוה ביותר הקיימת בלוחמה הימית, הדולפין הינה צוללת שקטה במיוחד הן בגלל יצירת רעש מינימלי והן בזכות גוף הידרופוני אשר כמעט ואינו מורגש כאשר הוא נע במים. מערכות הצוללת משולבות גרמניות וישראליות, לרוב הן מסווגות.
במקביל לבניית הצוללות בגרמניה, חיל הים נערך לקליטתן בארץ. מפאת גודלן של צוללות ה"דולפין" - פי שלושה מצוללות ה"גל" - רציף העץ ששימש את הצוללות בבסיס חיפה מ-1960 פורק ובמקומו נבנו שני רציפים ארוכים ומרווחים יותר.
קורס צוללן הראשון לצוללות "דולפין" התקיים בבסיס ההדרכה מבלי לראות את הצוללת. אחר כך נשלחו החניכים לגרמניה ל"חפרפרת" (שהייה ולימוד בכלי השיט), והשתלבו בצוותים. כל נוהלי ההפעלה נכתבו מחדש. כשהגיעו הצוללות ארצה, היו כבר נהלים מסודרים, תיקי קורס ותכניות הכשרה.
ב 15.04.1996 אח"י דולפין הושקה במספנות באמדן בטקס קצר והחלה ניסויים ימיים בנורבגיה וגרמניה.
ב 25.07.1999 לקראת תום מסעה לישראל היא הגיחה ממעמקי הים באותה נקודה בה טבעה אח"י דקר 31 וחצי שנים לפני כן, נערך טקס במהלכו מפקד שייטת 7 הטיל למים זר בשם חיל הים ושייטת 7 ורס"ר הצוללת הטיל זר בשם הצוות.
ב 27.07.1999 אח"י דולפין הגיעה אל ביתה החדש - נמל חיפה!
ספינות חיל הים, שתי צוללות גל ורביעיית F-16 יצאו לקבל את פניה, על הרציף נערך טקס במעמד רוה"מ, נשיא המדינה, שרהב"ט וראשי צה"ל.
באוקטובר 1999 הגיעה אח"י לוויתן וובשנת 2000 הגיעה אח"י תקומה.
אגב, אח"י לוויתן ניבנתה במקביל לאח"י דולפין, אולם אחי תקומה הורכבה בהליך הפוך.
הסקציות ניבנו במספנות באמדן והושטו ע"ג רפסודה אל המספנות בקיל לשם הרכבה.
דולפין II או סופר-דולפין:
- בשנת 2006 נחתם הסכם עם גרמניה לבניית שתי צוללות דולפין נוספות ומשודרגות.
הצוללות גדולות יותר (2300 טון לעומת 1950) ובעלות הנעת חשמל AIP
- בפברואר 2012 הושקה הראשונה מבין השתיים (אח"י תנין) והחלה ניסויים ימיים אשר בסיומם תימסר לחיה"י, הצוללת החמישית (אח"י רהב) בשלבים סופיים של הרכבה.
גם הסקציות של שתי הצוללות האלה ניבנו במספנות באמדן והושטו ע"ג רפסודות למספנות בקיל לשם הרכבה.
- במרץ 2012 נחתם הסכם לבניית צוללת הדולפין השישית אשר תיבנה כולה (סקציות והרכבה) במספנות בקיל.
סיכום:
שייטת 7 בהדרגה הופכת להיות אחת מהיח' המשמעותיות ביותר בצה"ל מבחינת היכולת האסטרטגית של מדינת ישראל להתמודד עם האיום הגדול ביותר על המדינה - איום ההשמדה.
השייטת מפעילה את מערכות הנשק היקרות ביותר ובין המתוחכמות והקטלניות ביותר בצה"ל.
מטבע הדברים, בצה"ל שומרים את כל הקשור לפעילות השייטת בסוד, אולם לעיתים צה"ל מאפשר הצצה קלה לאותו עולם מסתורי.
1995 - אח"י דולפין ואח"י לוויתן במספנות באמדן במהלך הרכבת הסקציות
תחילת 1996 - אח"י דולפין יוצאת בפעם הראשונה מאולם ההרכבה
15.04.96 - טקס ההשקה של אח"י דולפין באמדן במעמד מנכ"ל משרד הביטחון דוד עברי
אח"י דולפין בדרך מאמדן לקיל
במהלך הניסויים הימיים, מניפה את דגלי גרמניה ונורבגיה
עם תום הניסויים הימיים, דגל ישראל בפעם הראשונה
קיץ 1999 - מפקד הצוללת סא"ל אייל נותן את ההוראה לצאת למסע ההעברה לארץ
הטקס במקום טביעת אח"י דקר
27.07.99 בסיס חיל הים בחיפה - הנשיא וייצמן ז"ל, רוה"מ אהוד ברק והרמטכ"ל שאול מופז מברכים את צוות הצוללת על המזח החדש שלה
|
|