ביום שלישי האחרון התקיים, כמו בכל שנה, הטכס הרשמי לחללי היחידות האוסטרליות והיו זילנדיות בבית הקברות לחללי חבר העמים הבריטי בב"ש. בשנה הבאה ימלאו כ-90 שנה לכיבוש ב"ש בהסתערות הפרשים האוסטרלית הידועה (בכל מקום מחוץ לישראל...) ובכלל לכיבוש באר שבע, "מערכת עזה השלישית", כיבוש פלשת וירושלים. אירועים רבים מתוכננים ונקווה שהבירוקרטיה שלנו (וכך זה נראה עכשיו) תחסל את רובם. בכל מקרה, השנה גברה ההתעניינות ובטכס נכחו כמה כיתות בית ספר מב"ש שמורותיהן עניינו אותם באירוע במיוחד הזה (ששונה גם מהטכסים היותר מנוכרים של הבריטים ברמלה וחיפה).



בבית הקברות נמצא קבר יחיד של חלל יהודי "רשמי", קצין בצבא הבריטי שנהרג יחד עם מפקדו ועשרות מחייליו בקרב גבורה נואש נגד פרשים תורכים שהסתערו על עמדתם המבודדת (דרומית לאופקים של היום) מספר ימים לפני כיבוש ב"ש ותוך כדי ביצוע מהלך הזזת הכוחות החשאי והעצום מאזור הבשור לכוון באר שבע.



כמו כן ליד הגדר נמצאת המצבה המפורסמת שמורכבת משרידי מצבה שבנו התורכים לזכר טייסים בריטיים שנהרגו מעל שטחם. כמו בכל שנה, גם השנה נכחו בטכס קבוצות של אוסטרליים מאוהדי ישראל בהנהגת אדם שחי כאן מזה זמן רב וכתב ספר אודות תקומת מדינת ישראל ומקומם של האוסטרלים בתהליך (רובינו צעירים מדי לזכור, אבל בשתי מלחמות העולם התארחו החיילים האוסטרלים ביישוב היהודי ושני הצדדים זכרו את היחסים האלה לטובה כל חייהם).




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/265686.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/265690.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/265693.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/265696.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/265708.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/265717.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/265753.jpg]

.

במקום בו נערך כינוס קטן של המשוגעים על ההיסטוריה של המלחמה ההיא, במדרשת שדה בוקר, מוצג אוסף מעניין של חפצים מהמלחמה וכן מדליות ועיטורים עם דגש על ניו זילנד ואוסטרליה. למי שחובב את התחום שווה בהחלט לבקר שם (ביקור באוסף נעשה למיטב הבנתי רק בתיאום).



זה לא מהאוסף, זה בן אדם אמיתי שהיה בטכס בב"ש – פתאום זה הופך להיות דבר חריג לפגוש אנשים עם כל העיטורים הללו.... (לבני, לדעתי אתה מכיר את האיש שמאחורי האותות).




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267338.jpg]




שני כידונים מהאוסף (קנויים)




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267339.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267382.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267384.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267340.jpg]




מדליות, עיטורים ופרטי עיטורים שמוצגים:




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267343.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267344.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267347.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267376.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267378.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267379.jpg]

.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267386.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267388.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267389.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267390.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267391.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267393.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267394.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267396.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267401.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267403.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267404.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267405.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267408.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267409.jpg]

.

ומשתי סיבות עקריות !

1 - רק אתמול הוחזר לי דיסק ובו התמונות שצילמתי בבית הקברות הצבאי הבריטי שבעיר התחתית בחיפה לפני כחודש ובו מס' צילומים מעניינים של המקום עצמו וכן של מספר מציבות כשהדגש הוא על הכיתוב שמופיע עליהן וכן מס' מצבות של חיילים יהודיים הקבורים שם (היה צורך להקטין את נפח התמונות כדי להעלותן לכאן) ואין לי ספק שזה ישתלב יפה עם האשכול הנ"ל.

2 - העניין שיש לי בתקופה הזו בעיקר בתחום החימוש והתחמושות.....


מה שמפריע לי מאוד הוא מה שאני מקווה שאני טועה ביחס לאנדרטה הזו:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/265708.jpg]



עוד בעניין אני אכתוב לכשאגיע מאוחר יותר הביתה...

יופי !

אגב - בעניין ה"כה רחוק אך כה קרוב" יש אלבום אוסף ושיר נפלא של ג'ון וואנגליס הנושא את אותו השם..... סתם כקוריוז...

תמונות פרונטאליות אלא רק כאלה מהצד או מרחוק... אני צריך לבדוק תמונות משנה שעברה, אבל נראה לי שאלה כמה ברברים מקומיים.

.

בשנות החמישים מצא אבי את הפריט המובא להלן.
רק לאחרונה הצלחתי לשייך אותו ליחידת רגלים של העיר סטפורדשיר שבאנגליה.
פניתי למוזיאון הצבאי המקומי אך הם יכלו רק לאשר את שייכות הסמל ליחידה, אך לא ידעו לומר מה הוא פריט זה.
להלן תיאורו:

משקל 368 ג"ר

עובי 1.7 ס"מ

קוטר 6.2 ס"מ – 6.4 ס"מ

גוון: חום זהבהב

סוג מתכת: סגסוגת כלשהי, כפי הנראה ברונזה

(הכידונים):

היות וצבא תורכיה נתמך על ידי גרמניה רובי השירות שהיו ברשותו היו דגמים של ה"מאוזר" הגרמני אשר סופקו להם כשאיתם לא מעט דגמים של כידונים תואמים.
ידועים כאמור לא מעט דגמי כידונים שיוצרו עבור צבא תורכיה כשרובם מתאפיינים בתצורה כללית המזכירה את כידוני ה"מאוזר" הגרמניים עם ידית העץ והלהב המוכר אך היו מס' דגמים יחודיים שחלקם אף נחשבים כיום כפריטי אספנות נדירים ויקרים.
אגב - התורכים לא ייצרו למיטב ידיעתי נק"ל וכידונים כלל וכמו כן את רוב התחמושת האחרת שהיתה בשימושם אשר סופקה להם ע"י גרמנייה/אוסטרו - הונגריה.

הנה כמה דוגמאות של כידונים תורכיים מתוך האוסף שלי והערות לגבי פרטים האופיניים להם :




דוגמא לשני כידונים תורכיים נפוצים למדי האחד קצר והשני ארוך שניהם מתחילת המאה העשרים ומיועדים לרובה ה"מאוזר" , ניתן לשים לב למבנה האפיני של ידית האחיזה המשלבת מתכת ועץ, עקב הידית בעל המבנה הדומה, ה"גבילון " המעוקל ומבנה הלהב של הכידון הקצר האופייני לכידוני ה"מאוזר" באשר הם.





על חלק נכר מהכידונים התורכיים מופיעה ההטבעה הנ"ל (האותיות עדיין ערביות טרום מהפיכת אתאטורק כמובן) .





על חלק גדול מהציוד הצבאי/שטרות/מטבעות/מסמכים רשמיים מופיע "חותמו של הסולטן" או כהטבעה (כפי שמופיע כאן בתמונה על ידית האחיזה של הכידון הארוך) או כהדפסה כפי שמופיע על שטרות וניירת.





עוד שני מוטיבים שחוזרים על עצמם לא מעט על גבי ציד צבאי תורכי מימי מלחמת העולם הראשונה הנם הסהר וכוכב (לעיתים אף צורת מגן דוד המציינת כוכב) כפי שמופיע בשתי התמונות לעיל.






ההטבעה AS.FA המופיעה על ידית הכידון הקצר ועל לא מעט מהאחרים משמעותה "אסקארייה פאבריקה" הווה אומר - מפעל צבאי/תעשייה צבאית.


ואחרון חביב בסדרה זו הנו הכידון המעניין הבא:



כידון זה הנו אחד מדגמי הכידונים הגרמניים שיוצרו בשלבים האחרונים של המלחמה בייצור מהיר אשר נועד לספק את צרכי הכוחות הלוחמים בשטח מהר ככל האפשר, ניתן להבחין בקלות בגימור הגרוע והלא מושקע וה"חיסכון" בחלקי עץ והטבעות מיותרות (למעט מספר סדורי).
מעניין הוא שלכידון שתי טבעות להרכבה על קנה הרובה במקום אחת כמקובל בד"כ.
כידונים מסוג זה הנועדו לאספקה מהירה כונו "ארזאצט""("ייצור מלחמתי" כמדומני).


לבני.

לא חשבתי אי פעם שאני אראה את הפור לה מריט באוסף ישראלי! (אני מניח שמדובר בדבר האמיתי ולא בהעתק) האם האוסף שייך למוזיאון או לאדם פרטי? כמו כן האם העיטור נתרם ע"י הזוכה? (אני עדיין המום מהעניין, עם מדובר בדבר האמיתי מאיפה היה להם כסף לרכוש אותו?).

הוא לא נראה לי האדם שירכוש במודע העתק, אז אני מניח שהוא פשוט שילם על זה כסף טוב. בכל מקרה אני צריך לשאול מישהו לגבי העניין כי אני לא בטוח. זה לא הפריט היקר היחיד שיש לו.

לא חשבתי שלמדליה כזאת היה ערך כ"כ גבוה בימי טרום ה e-bay...

אני מבין שזה עיטור גרמני - איך קורה שיש לו שם בצרפתית?

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h הוא לא נראה לי האדם שירכוש במודע העתק, אז אני מניח שהוא פשוט שילם על זה כסף טוב. בכל מקרה אני צריך לשאול מישהו לגבי העניין כי אני לא בטוח. זה לא הפריט היקר היחיד שיש לו. לא חשבתי שלמדליה כזאת היה ערך כ"כ גבוה בימי טרום ה e-bay... אני מבין שזה עיטור גרמני - איך קורה שיש לו שם בצרפתית?

זה עיטור פרוסי שנוסד במאה ה-18 בזמן שחצר המלוכה הפרוסית הייתה תחת השפעה צרפתית ומכאן שמו הצרפתי, זה אכן עיטור בעל ערך גבוה אחד מן "הגביעים הקדושים" של עיטורים גרמנים, במלחמת העולם הראשונה ניתנו 900 עיטורים כאלה, רובם לקצונה הבכירה (רק קצינים יכלו לזכות בו).

מילא 1870, ניחא 1914-8, אבל מלחמת העולם השניה? הנאצים, למרות שלא התערבו בעננני הצבא עד הסוף, היו די רגישים לדברים כאלה.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h מילא 1870, ניחא 1914-8, אבל מלחמת העולם השניה? הנאצים, למרות שלא התערבו בעננני הצבא עד הסוף, היו די רגישים לדברים כאלה.

העיטור בוטל ב-1918 עם התמוטטות הקיסרות, היטלר בחר שלא לחדש אותו (כנראה בגלל אופיו האריסטוקרטי), העיטור הגקביל לפור לה מריט בזמן מלחמת העולם השנייה היה צלב האבירים שהיה חלק מעיטורי צלב הברזל.

חוץ מזה אף פעם לא נתקלתי בתרעומת על שם העיטור למרות שאם אני זוכר נכון היה ניסיון בזמן מלחמת העולם הראשונה ל"טהר" את הגרמנית ממילים צרפתיות, כנראה שלא רצו לשנות את שם העיטור כדי שלא לפגוע בהמשכיות המסורת שלו.

שבתמונות של קצינים גרמניים עד מלחמת העולם ה II, נראה כשהוא נמשך באלכסון מאחד הכפתורים העליונים של החולצה וסביב לחלק הפנימי (את תוך החזה למעשה) וצבעו אדום? גם בתמונות של קצינים תורכיים ממלמת העולם הראשונה יש סרטים כאלה.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h שבתמונות של קצינים גרמניים עד מלחמת העולם ה II, נראה כשהוא נמשך באלכסון מאחד הכפתורים העליונים של החולצה וסביב לחלק הפנימי (את תוך החזה למעשה) וצבעו אדום? גם בתמונות של קצינים תורכיים ממלמת העולם הראשונה יש סרטים כאלה.

זהו הסרט של צלב הברזל, צבעו היה שחור-לבן בתקופה הקיסרית ואדום-לבן-שחור בתקופה הנאצית. דבר זה נעשה מטעמי נוחות בגלל שלא כמו הצבא הישראלי בצבא הגרמני הייתה נידרש לענוד את עיטורך כל הזמן (אפילו בזמן קרב) לצלב הברזל דרגה שנייה היו כמה שיטות ענידה.

הראשונה היא במהלך טקסים מצעדים ואירועים חגיגים אחרים, כמו שאתה יכול לראות מהתמונה של הקצין הטורקי צלב הברזל דרגה שנייה שלו שזור מהחולצה הצבאית שלו.



השיטה השנייה היא שיטת הענידה ביום יום של הסרט בלי המדליה, רוב החיילים הגרמנים בחרו בשיטה זאת.



עוד שיטת ענידה ביום יום של העיטור הייתה בצורת אות (הדןגמא פה היא של חייל בונדסווהר)



הצורה האחרונה גם היא הייתה מיועדת לטקסים אלא שבה צלב הברזל נעד יחד עם סדרת העיטורים האחרים על החזה

(כולל "הנפילה" שאינו סרט הוליוודי ויש בו שימת דגש לפרטים) רואים קצינים שלובשים רק את הסרט כשהוא מהודק יחסית ונותר במקומו גם כאשר החולצה פתוחה. לחלק מהם יש גם את עיטור צלב הברזל תלוי על הצווארון.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h (כולל "הנפילה" שאינו סרט הוליוודי ויש בו שימת דגש לפרטים) רואים קצינים שלובשים רק את הסרט כשהוא מהודק יחסית ונותר במקומו גם כאשר החולצה פתוחה. לחלק מהם יש גם את עיטור צלב הברזל תלוי על הצווארון.

לפי הבנתי הסרט "נקשר" באיזה שאי צורה דרך חורי הכפתורים כך שהוא נשאר גם שהחולצה פתוחה, חשוב להדגיש שאנו דנים בצלב הברזל דרגה שנייה, העיטור שנעד על הצוואר הוא צלב האבירים של צלב הברזל הזהה לו בצורתו (רק גדול יותר) וכמובן שזהו אחד מן העיטורים הצבאיים היוקרתיים ביותר של הרייך השלישי.

זו לא מדליה מקורית אלא העתק איכותי... (כנראה שגם בהעתקים יש מדרגות איכות). זוהי המדליה היחידה באוסף שאינה מקורית משום שמי שישיג אחת מקורית יאלץ להפרד מכמה מליוני $$$!

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/267382.jpg]

שאלה בקשר לכיתוב שם, כתוב שם שזהו אות ההצטיינות הגבוה ביותר בצבא הגרמני, האם זה לא צלב האבירים עם כל התוספות שאמור להוות את העיטור הגרמני הגבוה ביותר? או שבין מלהע"מ הראשונה לשניה השתנו העיטורים הצבאיים הגרמניים?

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ג'ואי שאלה בקשר לכיתוב שם, כתוב שם שזהו אות ההצטיינות הגבוה ביותר בצבא הגרמני, האם זה לא צלב האבירים עם כל התוספות שאמור להוות את העיטור הגרמני הגבוה ביותר? או שבין מלהע"מ הראשונה לשניה השתנו העיטורים הצבאיים הגרמניים?

הפור לה מריט בוטל בשנת 1918 (כמו כל העיטורים הקיסריים) היטלר לא רצה להחיות אותו ובמקום זה הוא הוסיף את דרגת צלב האבירים לעיטורי צלב הברזל שמלחמה פרצה.

תודה, מה העיטורים היום, של הרייך או של הקיסר?

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ג'ואי תודה, מה העיטורים היום, של הרייך או של הקיסר?

עיטורים חדשים מקוריים, לבונדסוור יש את "צלב הכבוד של הבונדסוור" בארבעה דרגות ויש גם מדליה שמוענקת על שירות מחוץ לגרמניה.

העיטור האזרחי הנפוץ ביותר הוא "צלב ההצטיינות הפדרלי" שמוענק בגמה דרגות, כמו כן ה"פור לה מריט" הוחיה אחרי מלחמת העולם השנייה אולם רק בדרגות האזרחיות שלו וניתן ע"י נשיא גרמניה ללא מעמד רישמי.

צלב הברזל מעצם הגדרתו הוא עיטור שמוענק רק בזמן מלחמה כך שבתאוריה אם גרמניה תקלה למצב מלחמתי זה יכול להביא ל"בציר" חדש של צלבי ברזל.

כמו כן חלק מן העיטורים של המדינות הגרמניות מבוססות על העיטורים מהתקופה המלוכנית.

העיטורים של מזרח גרמניה היו מבוססים ברובם על העיטורים הסובייטים.

ותמיד הרעיון נראה פיוטי ונוגע ללב בעיני. נדמה לי שבניסוח האמור נתקלתי באחד מספריו של וילנאי שתמיד ידע להוסיף צבע לדברים. חיפשתי בחופזה את המצבה לפני למעלה מעשור בב"ש בבית הקברות הבריטי [בכביש המוביל ממצודת הטיגרט של פד"מ וביה"ס לילדי הבדואים לכיוון מטה המחוז של המשטרה] אך לא מצאתיה.
הבנתי את הכיתוב כ'רחוק מהבית שבאוסטרליה אך קרוב לארצו של העם היהודי' והתפלאתי על פרץ הציונות שתקף את אגף ההנצחה האוסטרלי. לצערי בתמונה שצרפת נראה כיתוב המצבה שונה במשמעותו מזה שדמיינתי. [עדיין לא מאוחר לתקן ].

"בחורצ'יק: לחיות בליבינו זה אומר לא למות בכלל!".

.

ב 1967 ספרתי שם כ 1500 קברים של חיילים מכל קצווי הממלכה , לידו היה בית קברות קטן
של חיילים פולנים מ ww2 כ 50 קברים, חושבני שחלק מהאתר נהרס בהפגזות בהתשה .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

זהו בית קברות "חשוב" שבו קבורים חללי הקרבות בסיני (רומני, קטיה, רפיח) ויש בו כ-2000 קברים מסומנים (בערך) ועוד לוחות זכרון. לא ידעתי אף פעם שהוא היה בצד "שלנו" והייתי משום מה בטוח שהוא היה ב"אפריקה".

מעניין האם הוא תוחזק בששת השנים האלה כאשר (לפחות עד 1970) הוא היה באזור החזית.

תמונה של בית הקברות:

http://www.cwgc.org/search/cemetery...ry=54500&mode=1

תודה

.

היו אז -ב1967- מעט מבנים אם זכרוני אינו מטעני .
כמו שהזכרתי ,הפליא אותי בית הקברות הצבאי הפולני שבו היו גם קברים
משנות ה50 ,אולי חיילים פולנים שהעדיפו להישאר במצרים ?

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

חייל אחד כזה שהגיע לכאן ונשאר, היה מנחם בגין... גם בארץ ישנם שאריות ומזכרות מהם בין השאר בכנסיה בטבריה ובמערה הפולנית בתל מראשה.

ליד קנטרה היה בית חולים צבאי של צבא אנדרס ושם נקברו אנשים שנפטרו בו.

גם בית הקברות ברמלה תחילתו בבית החולים המרכזי לאזור ב 1917-18.

.

או בני לאומים שונים בצבא זה שנשארו במצרים כמו שבגין נשאר בארץ .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

תמיד היו מפקדות וכו' שנותרו מאחור. פרט לכך, פולני איש צבא שנפטר בבית חולים שם גם אחרי שנת אישפוז, היה נקבר תחת דגלו. בבית הקברות ברמלה יש לך קברים של כמעט כל הלאומים האירופים מזמן מלחמת העולם השניה.

.

הוא לא טופל, אבל גם לא נהרס בהפגזות, לפחות לא במקומות שאני ביקרתי בו. באחד המקרים ליויתי איש צבא בריטי שהגיע לאזור התעלה מסיבות שלא הוסברו לי, סיפרתי לו על בית הקברות ושאלתי אותו האם הם מטפלים בו. הוא לא ידע לענות וגם לא ידע מי אחראי לטיפול. בכל מקרה הוא סבר שכל עוד האזור הוא אזור מלחמה לא יגיעו לטפל באתר.

עיון ברשימת החללים מעלה כי בין החללים נמצא החלל אלכסנדר בנג'מין דישראלי (מספר 15 ברשימה)
מענין ושווה בדיקה!

ה"טלגרף" של הבריטים דיווח לפני כמה ימים כי בית הקברותהבריטי בעזה נפגע מפגז ורסיסים של "הישראלים" "במסגרת הפעולה בבית חנון". לטענתם (אין תמונות) נפגעה הגדר ו-10 מציבות נהרסו לחלוטין.



בפורום שמיועד לענייני אנדרטאות ובתי קברות היתה חגיגה לאקטנה של הגולשים האנגלוסאקסיים סביב העניין כולל כל ההאשמות הרגילות נגד "ישראל" (תמיד מוצגת כגוף אחיד שפועל כאחד) וחוסר רגישותה המתנשא כלפי "אלה שבסופו של דברנלחמו כדי שתוקם" (!!! כך אמרו או רמזו כמה...). לטענת כמה שם, בניגוד לאירועיםממדינות אחרות שבהם הם רואים מקרה או מעשה יחידים, כאן בוודאי מדובר על מעשה מכווןשל "That State"...



לפני כשנתיים-שלוש - אחרי הפרשה בכלא אבו גרייב בעיראק -השחיתו התושבים את בית הקברות והדביקו על המציבות פוסטרים עם תמונות העצירים באבוגרייב (כך שהיה ברור לאיזה עניין ההשחתה "משוייכת"). גם אז היו גולשים שקישרו את זה לישראל!



בכל מקרה, תגובה מאוד מנומקת, תקיפה ומנומסת ששלחתי בפורום, נמחקה תוך זמן קצר יחד עם התגובות הפוגעניות ביותר של הבריטים.

.

בסיור שנערך באזור ניצנה הייתה הזדמנות נדירה גם לפגוש ולשמוע את לובה אליאב מספר על פרשות ניצנה עד מלחמת קדש וגם לשמוע אנשים "רגילים" שהשתתפו בפעולות התגמול בסבחה או שגרו בהיאחזויות הנח"ל בבארותיים ויודעים לספר על ההיסטוריה המדויקת יותר שלפעמים שונה מאוד מזו הכתובה באטלס כרטא או לכסיקון לביטחון ישראל. עד היום, לדוגמא, שמעתי כמה פעמים שהעיירה התורכית למרגלות תל ניצנה נהרסה ע"י צה"ל עפ"י החלטה למנוע מהמצרים לשבת שם. אחד המשתתפים שחקר את העניין הגיע לפקד הגדוד שישב בניצנה כשזו נהרסה. האיש אמר בפשטות שהוא פקד על חייליו להרוס את העיירה הנטושה "פשוט בשביל שיהיה פחות איפה לפטרל ולשמור"...



בשבוע הבא יערך כנס מיוחד לציון 70 שנה לעליית 11 הנקודות בנגב.

.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

משמר כבוד צהל"י ישנו בטכס ברמלה (בעוד שבוע). לפני שנה עמדו שם חיילים עורפיים, ובלי לפגוע, זה היה נראה מצ'וקמק אפילו בסטנדרט צה"לי... היה יום חם יחסית וחייל אחד כנראה התייבש ובאמצע הנאום פשוט צנח אחורה על הדשא כמו אבן!

באופן כללי היתה לי הרגשה שעדיף היה שצה"ל היה נמנע מכל המעמד המביך (גם ללא ההתעלפות).

.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

ב 09:00 אם אני זוכר נכון. אני קצר בזמן עכשיו, אבל אני בטוח שיש אזכור באתר של השגרירות הבריטית כי זה טכס שהם מנהלים.

.

התמונה מתוך פורום צבא ובטחון

מחר אעלה כמה תמונות יפות שצילמתי ומציבות מעניינות.

.

הטכס השנתי נערך אתמול אחרי 10:00 בבוקר. למרות שנאלצתי לעזוב עם תחילתו, הספקתי להסתובב בין הקברים ולשים לב למה שנראה כמו "קצוות" של סיפורים רבים שאינם ידועים, כמו גם מקום מנוחתם האחרון של כמה דמויות יותר מפורסמות בצורה זאת או אחרת.



תמונה כללית של בית הקברות:




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/273977.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/273996.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274003.jpg]




האנדרטה לזכר החללים התורכיים:




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/273999.jpg]




מראות מלפני הטכס:




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274019.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274020.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274028.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274030.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274032.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274037.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274044.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274058.jpg]

.

כמה מציבות שמאחוריהן סיפורים מעניינים:




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/273974.jpg]




זהו קברו של איש בריגאדת הפרשים הקלים האוסטרלית בריאן טמפלר ברטון שנפל מ"אש על כוחותינו" בפשיטה על הקו התורכי בין פ"ת לקריית אונו (ה "Bald Hill" אחת הגבעות הגבוהות בגוש דן שעל מדרונה המזרחי יושב מושב גת רימון) ב-3 לדצמבר 1917. כחייל פשוט הוא זכה להנצחה מיוחדת לאחר שאחיו, קצין ששירת בחיל המשלוח גם כן, דאג להציב על קברו הזמני מצבה פשוטה ומאוחר יותר, לאחר שגופתו הועברה לרמלה, הזמין מסתת ביפו אבל זיכרון ועליה כתובת המנציחה אותו. מקום הקרב והאבן נשכחו במשך השנים ומישהו הפך אותה על פניה. בסיור של חוג משוטטים (שם שמעורר בי רעד...) בתחילת שנות ה-70 היא נתגלתה בפרדס צפונית לשכונה הדתית של קראון. הכתובת המצוטטת מהמהברית החדשה (ואשר מופיעה גם על המצבה כיום) גרמה למישהו לחשוד שתחת האבן טמונים כלי נשק ולחפור בסביבה. מאוחר יותר האבן הועברה אל מאחורי גדרות מתקן מקורות שנמצא בסביבה אולם בשנות ה-90, לאחר שכבר היתה ידועה מספרו של צבי אילן ז"ל והאלבום "מבט ועוד מבט", מישהו גנב אותה. ליד הקבר פגשתי שוטר בדימוס מזקני קריית אונו שבעבר נמסר לי שהוא נוגע לסיפור. לשימחתי הסתבר שעריית קריית אונו מימנה הזמנת אבן זכרון זהה וזו הוצבה לזכרו של ברטון בכיכר ליד תחנת פז בכניסה לקרייה מגבעת שמואל (ליד פיצה האט) – מקרה נדיר בארצנו הייתי אומר בצער... בני משפחת ברטון עומדים בקשר עם מספר ישראלים מהסביבה שגם עלו לקבר השנה. נאמר לי שהם נוצרים מאמינים ו"ידידי ישראל".




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274826.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274828.jpg]




אלו מציבות זכרון לשני אנשי צבא יהודיים שנקברו בי"ם ומקום קברם אבד.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274829.jpg]




אחד מעשרות קברי אנשי צבא אנדרס.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274830.jpg]




חייל נורבגי




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274833.jpg]




חייל יווני




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274834.jpg]




חייל צרפתי




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274835.jpg]




מההרוגים האחרונים של המרד הערבי. חייל מרגימנט ה"באפס" שיותר מאוחר שוייכו אליו גם מתגייסים רבים מבני הישוב.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274836.jpg]




חלל חיל ההנדסה הבריטי – שימו לב לשם




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274837.jpg]




חייל צ'כי




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274840.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274841.jpg]




קבריהם של שני הסרג'נטים שנחטפו ונתלו בידי האצ"ל ליד נתניה. איש המודיעין "פייס" היה יהודי אולם נקבר תחת צלב.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274842.jpg]




חייל אלמוני גרמני




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274844.jpg]




האחרון ברשימה: קברו של ניל פרימרוז שנפל בקרב בגזר. הוא היה בן משפחת רוטשילד מצד אמו ובן משפחת אצולה סקוטית מצד אביו (שהיה ראש הממשלה ב 1895/6). הוא עצמו היה גם סגן שר ולכן ליד שמו מצויין כי הוא היה חבר קבינט (MC).

.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274807.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274808.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274808.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274808.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274809.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274810.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274811.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274812.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274813.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274814.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274815.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274816.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274817.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274818.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274819.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274820.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/21857/274821.jpg]

.

היות והאשכול הנ"ל הקדים את קצב הטיפול בתמונות שצילמתי לפני כחודש החלטתי שלא לפתוח אשכול חדש בנושא אלא לצרף את תמונותי לכאן .

למי שלא מכיר - בעיר התחתית לא רחוק מהנמל וממסעדות השווארמה ממוקם בית עלמין נוצרי אשר חלק נכר ממנו למעשה מהווה בית עלמין צבאי בו קבורים חיילים בריטיים אשר נפלו בא"י בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
בית העלמין מטופח להפליא והכניסה אליו חפשית (את הרכב ניתן להחנות בחניון ת.הדלק הסמוכה אליו ולגשת ברגל מרחק של כ 30 מטר).

אחד הדברים שבשבילי היו חדשים הוא שבמקום קבורים מספר חיילים יהודיים ששרתו בצבא הוד מלכותה וכן מספר חיילים שנפלו במלחמת העולם השנייה באיזור האגן המזרחי של הים התיכון (בעיקר חיילי הצי הבריטי שאניותיהם טובעו).

מה שהרשים אותי במיוחד היה הכיתוב אשר מופיע על חלק מן המציבות (חלקה התחתון של המציבה יועד כנראה להוספת כיתוב ע"פ רצון המשפחה) אשר בחלק מן המקרים הוא בהחלט עצוב ואף מרגש !


מראה כללי של בית העלמין והאנדרטה המרכזית תוך התמקדות בכתוב עליה:











מכאן אני מעלה מספר צילומים של מציבות להתרשמותכם הכללית (על כל מציבה מופיע סמל הגדוד/יחידה, פרטי החייל ותאריך נפילתו לעיתים עם תוספת של "מסר אישי" של המשפחה בחלק התחתון של המציבה):







בתמונות הבאות מופיעות מצבותיהם של מס' חיילים היהודיים הקבורים במקום:





שימו לב לכיתוב שמופיע על החלק התחתון של מציבה זו , כמה עצוב...





בתמונות הבאות מופיעות מציבותיהם של חיילים אשר נפלו במלחמת העולם השנייה מרביתם אנשי הצי הבריטי:




(קצין שני זה שירת על אניית אספקה בריטית אשר טובעה מול חופי לוב).


ועוד אחד (אנייה זו היתה יותר מוכרת):







והכיתוב המופיע כאן הוא אחד היותר עצובים לפי דעתי:




ודבר מעניין נוסף - בחלק אחר ונפרד (המערבי יותר) של אותו בית העלמין ניצבת האנדרטה המרשימה הזו אשר מנציחה לפי דעתי דווקא את החיילים הגרמניים שנפלו באותה מלחמה !






וללא כל קשר למלחמות - בסמוך לגדר בית העלמין בחלקו האזרחי מצויים לא מעט קברים של גרמנים (טמפלרים)? מסוף המאה ה 19 ותחילת המאה העשרים, משכה את עיני מציבה קטנה ו"נידחת" וכשהתקרבתי הסתבר לי כי מדובר בקבר של תינוק קטן בן כשנה כשעליה מופיע הכיתוב הבא:



מישהו יכל לתרגם בבקשה?...


לבני.

לבני.

שים לב לשורה התחתונה.

אגב: יש בחיפה עוד בית קברות קטן אחד ועוד קברים רבים בבתי קברות אחרים (במיוחד של ה Palestine police Force).

.

לפי מה שאתה אומר האוניות לא בהכרח טובעו באיזורינו ממש. מצד שני החייל נפטר בחיפה (אילו לא היתה גופה, לא היה קבר ואילו היתה נמצאת גופה ע"י אוניה אחרת הוא היה "נקבר" בים) מה שאומר שהוא הגיע לשם איך שהוא...

שים לב שהוועדה לטיפול בקברי חבר העמים מחליפה את המצבות כל כמה זמן - איזו השקעה!

אגב: לגבי בית הקברות בב"ש ישנו הקשר יפה מאוד בעניין הקמתו בידי גדוד העבודה של ההסתדרות. אני מקווה למצוא דרך לסרוק את המאמר ולהעלות כאן. סיפור יפה.

תמונות מעולות - האם א התמונה המסויימת של הפרש הקל האוסטראלי אני יכול לקבל ע"מ לשלוח למשוגעים לדבר באוז?

עוד דבר למי שמעוניין: מחר ב 09:00 יערך הטכס השנתי בבית הקברות בהר הצופים - הוא מנוהל ע"י הקונסוליה הבריטית בירושלים שכידוע מתעלת מישראל.

ביום א' ב 10:00 יערך הטכס המרכזי ברמלה, שהוא טכס מרשים מאוד ובאים אליו כל השגרירים והנספחים הצבאיים של המדינות החשובות יותר ופחות. בית הקברות של רמלה נמצא מאחורי אזור התעשיה שמול בית הכלא.

.

בעניין תמונת המציבה של האוסטראלי - עשה בה כרצונך !
אם זה יעשה טוב למישהו את שלנו הרווחנו.
תמיד מציקה לי היכן שהוא המחשבה שלחיילים הללו יש אולי עדיין משפחות מעבר לים...

תחשוב - אם רק אפשר היה לאתר את קרוביו של החייל הצעיר הזה ולשלוח להם את התמונה הזו .......

איזה בחור (תורכי או שחי בתורכיה) ומציב מזכרות שאסף בגליפולי-גלבולו:

.

אם הוא שרד בכלל....

אלו שרידי רגל של חייל עם עצם השוק עדיין במגף.

.

על פריט שכזה אפילו אני הייתי מוותר !
ורק לחשוב שגם הגרב עדיין שם..... איכככככס
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/vBulletin/images/freshicons/icon_disgust.gif]

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

במיוחד לכבוד אשכול זה מתפרסמת בעמוד 20 במוסף שבת של מעריב כתבה מעניינת על שני בני משפחת רוטשילד שנפלו על אדמת הארץ.תמונה של הסתערות פרשים, תמונת המצבה של סרן ניל פרימרוז ותמונה מהטקס ברמלה. המון פרטים חדשים [לי].

מתאור הקרבות עולה כי הפרשים הסתערו מול מכונות היריה. מדוע לא עקפו את מערכי האוייב? האם לא נהגו לבצע תמרון בעת ההסתערות? מדוע לא תקפו בלילה?

וחוקר אחד (שכחתי את שמו אבל אני יכול להעלות כאן את המאמר באריאל) עשה מחקר עליהם וגם שמעתי את הרצאתו. בכנס לפני שנה.

אוולין רוטשילד היה קצין (סמג"ד) פרשים בריטי שנהרג ב 13.11.17 בקרב במראר (ליד גדרה). הוא רכב על סוסת מירוץ ידועה (פרשים וקלעים רכובים רבים התגייסו לצבא עם סוסיהם) וזו נפגעה בשעת ההסתערות על הרכס (מכוון מושב עשרת אל עבר הרכס שמאחורי אנדרטת הצנחנים והבסיס הצבאי) ואחרי דהירה לא קצרה, קרבה ומתה והשליכה את הרוכב. בהיותו קצין ומיוחס הוא זכה לפינוי מהיר לביה"ח בקהיר ומת שם אחרי כמה ימים. בן דודו גיימס דה רוטשילד (בנו של הנדיב הידוע, קצין בעצמו ומי שתרם את משכן הכנסת) "סידר" שב 1919 גופתו תועבר לקבורה בראשון לציון ושם היא נקברה בטכס מרשים בנוכחות הגדודים העבריים ונציגי המושבות. מצבתו המרשימה מאוד (מאבן אדומה ועליה כתוב באותיות זהב. היא זהה למצבות בני משפחת רוטשילד שקבורים בלונדון) נמצאת עד היום בפסגת הגבעה של בית הקברות הישן בראשון ועליה כתובת בעברית ובאנגלית (לא אותו נוסח). הכתובת העברית מדברת על "שר גדול בישראל" וכו' וזאת למרות שהוריו של הרוטשילד המסויים הזה היו בריטים נאמנים ומאוד לא אהדו את הציונות.

בדיוק כמו את קברי בלקינד ולישנסקי הסמוכים עד כדי כמה מטרים, מעטים מאוד הפוקדים את הקבר של רוטשילד.

בן הדוד של אוולין, ניל פרימרוז, נהרג למחרת בתל גזר. מצד אמו הוא היה רוטשילד ומצד אביו הוא היה בנו של ראש הממשלה ב 1895/6 (http://en.wikipedia.org/wiki/Archib...arl_of_Rosebery). דווקא הצד של משפחתו אהד מאוד את ענייניו והוא אישית דאג שלא להסתיר את עובדת היותו יהודי מצד האם. הוא קבור בקבר רגיל ברמלה עם צלב עליו (יש כמה חברה נחמדים שחושבים לשכנע את הוועדה לשנות את זה למגן דוד משום שהוא יהודי עפ"י ההלכה. אישית ניסיתי לשכנע אותם שלא להביך את עצמם משום שבקשה זאת בפירוש נוגדת את מה שרצו בני משפחתו בשנות ה-20 (אביו נפטר ב 1929) ויש כאן שימוש מיותר ברגשנות. נקווה שהם לא ילכו על זה.

לגבי ההסתערויות: בשני הקרבות המדוברים המטרה של התורכים והגרמנים היתה להרוויח זמן כדי לייצב קו הגנה ולהרוס תשתיות, לא להחזיק בשדה הקרב פיסית. הקרב במראר היה חשוב כמנוף לכיבוש "תחנת הצומת" (תחנת נחל שורק) כשלב בדרך לכיבוש ירושלים. אם היו התורכים מספיקים לחבל בחלקים רחבים של המסילה, היתה המערכה על ירושלים נתקעת. מסיבה זאת היה צורך לחסל את הכוח התורכי במראר ובעוד מקומות. מכונות היריה של מלחמת העולם היו קרובות יותר בשיטות הכיוונון והדיוק שלהן לסוללות חת"מ של ימינו - חישובי טווח, מסך אש מתגלגל ועוד מונחים כאלה. כנגד כוח המתקדם במהירות במפלס שונה מזה של מכונת היריה, היא לא היתה בהכרח יעילה כפי שניתן לדמיין. התורכים, כמו כן, היו מקלענים די גרועים כאשר לא ישבו בעמדות מאוכנות ולא היו בעלי יוזמה (כמו המקלענים הבריטיים שהיו מאוד דינאמיים). בסך הכל האבידות בהסתערויות הפרשים במראר או בב"ש (שם היתה הסתערות ממרחק של 6 ק"מ ובשטח פתוח, מה שאומר שהיה למגינים אפילו יותר זמן להתכונן) היו די קטנות ובשימוש מושכל זו היתה שיטה טובה מאוד משום שהתנועה היתה פתאומית ומהירה מדי בשביל המגינים לפגוע. טנקים, לדוגמא, הושמדו די בקלות במלחמת העולם משום שהם היו איטיים ונתנו פנאי למגינים להתאפס עליהם. בקרב עזה השני הושמדו כמעט כל הטנקים שניסו לפרוץ את הקווים.

.

מתוך הברית החדשה - מרקוס פרק י פסוק 14.
.

טוב, אז גררתי את המשפחה לסיבוב בגבעות. אני מניח שהעין שלי פשוט לא יודעת מה לחפש. לא הבחנתי בשרידי ביצורים/תעלות קשר. אני מודע לכך שבמקום שכן כפר במשך 30 השנים שלאחר המלחמה ההיא ושיש סחף וצימחיה וכו' אך בכ"ז קיוויתי...
אני מניח שההסתערות הייתה מכיוון דרום ודרום מערב אך בכל זאת האיזור נראה כקשה מאוד לתנועת סוסים מהירה.
הבנתי את לחץ הזמן שהיו בו הבריטים בתנועה לכיוון ירושליים ולכיוון צפון אך בכל זאת לא נתפש מדוע לא העדיפו לכתר מערכים של צבא מתמוטט. מה עוד שבסופו של דבר עצרו את התקדמותם ואיפשרו לתורכים לייצב את קו העוג'ות. בעצם, גם היום יש גנרלים שמעדיפים הסתערות הרואית על מתחם שבלאו הכי יהפוך למיותר תוך מספר ימים.
ניסיתי לעניין את הילדים במחשבה הרגשנית שכל כך הרבה דם נשפך במקום הירוק והיפה ההוא. הם מצידם התעניינו יותר בסברסים [הקוצים עלי] ובמה קרה לסוסים של האנגלים...

אלה היו חפירות רדודות בכורכר וכאלה נעלמות תוך כמה עשרותשנים גם בלי הג'יפים והטרקטורונים שחורשים אותם. השדות שבין הרכס לישובי גדרות הואדווקא קלאסי להסתערות פרשים - הם תפסו קודם מחסה בנחל שבין יבנה לקידרון. הסתערותפרשים היתה (אז) הדרך היחידה לכסות שטח גדול ולהוביל לוחמים מנקודה אחת לשניה לפנישהאוייב נערך ומטווח את התותחים שלו.



לגבי המהלכים של אלנבי (השבוע שהסתיים ב 16/11 מכונה "המרדףבפלשת") - זו היתה הטקטיקה המוצלחת ביותר... הארמיות התורכיות היו במנוסה אחריההתמוטטות הבלתי צפוייה של קו ב"ש-עזה ורק בקו נחל שורק-מראר-פלמחים הם ניסו לייצבקו הגנה ע"י קרבות השהיה. זו בעצם היתה הטרטיקה של קרס-פון-קסשנטיין (המפקד בפועל). לבריטים לא היה את מי ועם מה לאגף משום שהכוחות שדהרו צפונה היו כוחות רכובים/פרשיםשהיתה להם אספקה מעטה מאוד והסוסים שלהם היו חייבים טיפול ומנוחה (בדיוק כמוטנקים...). קו העוג'ות התייצב כי המטרה היתה לתפוס את ירושלים ואת בנימין (1917היתה שנת אסונות למדינות ההסכמה ולויד ג'ורג' ביקש מאלנבי את ירושלים כמתנה לחגהמולד) ומשם להתקדם לאט צפונה. הכוחות הבריטיים פיגרו ברובם מאחור ומי שהגיע למרכזהיו הפרשים האוסטראליים והניו זילנדיים (וכמובן הבריטים) ואלה לא היו כוח מספיקלהתקדמות. התורכים עצמם היו שבורים לגמרי ומי שניהל את קרבות ההשהיה היו כמה חטיבות "רעננות" שהורדו דרומה לצורך זה.



ושוב: מכיוון שבחזית שלנו המלחמה היתה תלויה בפרשים והסוסיםשל אלה היות תלויים במים, לאורך כל הקרבות של נוב. 1917 היתה חשיבות לעניין זה. אםהתורכים היו מונעים מהבריטים קווי אספקה (רכבת) היתה ההחזקה של קווים חדשים מאודמסובכת. חורף 1917/9 הוקדש בעיקר לטיפול בסוסים שאחרי פגעי המדבר והמערכה היו במצבמאוד ירוד. אסור לשכוח שאלה לא היו שני ערבים מיפו שרוכבים על שלד של סוסה מסכנה, אלא אנשים שהיו קשורים לסוסים שלהם וטיפלו בהם.



ומה קרה לסוסים של האנגלים במראר? מה שקרה לסוסים בקרבותאחרים...

.