30-05-2009, 18:02
|
|
|
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 435
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו גנוט שמתחילה ב ""מוקשי חלל" להגנה מטילים - האופציה הישראלית?"
בפרפרזה על ביטוי אינטרנטי ידוע "This thread is worthless without numbers"...
אני לא אספק אותם, אבל ננסה לחשוב מה צריך כדי לקבל קצת מספרים.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
לפני מספר שנים התפרסמו במספר מקורות בארץ ידיעות בדבר הצעה להסב את טיל המטרה אנקור שחור לצורך שיגור מיקרו לווינים לחלל ממטוסי קרב (F15) בגובה רב.
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
אני לא יודע - זה מאד תלוי בטווח שלהם (כלומר איזה שטח הם יכולים "לכסות" בחלל).
|
יש כמה מקורות בהם ניתן להשתמש כדי להעריך את משקל של "המוקש" (או שמה הכינוי הלא מקורי EKV מתאים יותר?). אפשר לחפש את כושר הנשיאה של ASM-135 כפונקציה של הגובה (בניסוי המפורסם זה היה כ-15 ק"ג לגובה של 550 ק"מ ). ניתן גם להיעזר במחקרים העוסקים בשיגור אווירי - בטח יש כמה גרפים טובים באתר של כנס Responsive Space. אפשרות נוספת היא לקחת את התוצאות של מחקר ישראלי שהוצג בשני הכנסים האחרונים של האגודה למדעי תעופה וחלל. אבל חייבים לציין כי נושא של שיגור אווירי הינו רחב ומסובך מאוד, שזכאי לדיון נפרד (דיון הנדסי, לא מבחינת יתרונות\חסרונות על הנייר).
מתוך משקל רכב היירוט ניתן לקבל את משקל הדלק הזמין לתמרון. אופציה א' - להשתמש בהערכות עבור KV קיימים תוך התייחסות למשקל "המוקש" (מפסקה הקודמת). אופציה ב' -להעריך את משקל ראש הביות ואת משקל המבנה, ולהחסיר אותם ממשקל הנשיאה של המשגר (תוך תקווה שלא יצא מספר שלילי :-) ). לאחר מכן להניח איזה שהיא תצורה של מנועי תמרון, זמן הבעירה ונתוני דלק (Isp) ולקבל את מעטפת היירוט עבור מצב שבו "המוקש" נמצא במסלול מסוים [זה החלק הקל לדעתי]. הצורה של מעטפת היירוט לא תהיה ספרית (כדורית) עקב ההגבלות שיש על תנועת הלוויין. למשל לוויין לא יכול לבצע בקלות תמרון בכיוון המנוגד לכיוון מהירותו. לכן נגביל את עצמינו לחצי המרחב שבכיוון מהירות הטיסה. כאן ניתן לעשות איזו סימולציית endgame קטנה, על סמך הפרמטרים הנ"ל...
כאן עולה השאלה מה הם הפרמטרים של הסנסורים של מערכת הביות (ובכלל מה כוללת כל המערכת - האם יש גם מכ"מים קרקעיים? או שהביות נעשה ע"י המוקש עצמו?). זה נושא קריטי (ודי מעניין, כי זה מה שקובע בסופו של דבר האם יתקיים ה- hit-to-kill), אבל אין לי זמן להיכנס לזה עכשיו.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
אני גם לא יודע כמה גדול השטח שצריך לכסות - איך בדיוק נראים נתיבי השיגור מאירן לישראל בחלל.
|
מקרה הכי פשוט - הטילים משוגרים מבסיס בעל שטח ידוע, לעבר אזור בעל שטח ידוע בישראל. השיגורים נעשים במסלול מינימום אנרגיה (מסלול שאיתו משיגים טווח מקסימאלי). נקבל "פרוזדור" בעל גבולות מסוימים, שאותם אפשר לחשב יחסית בקלות. אאל"ט לפני כשנה מר ענבר הביא קישור לתוכנה נחמדה המאפשרת לחשב מסלולים של טילים בליסטיים שכללה שיהאבים (ע"פ הערכות שונות של המפתחים). גובהו של "השרוול" הזה הוא זה שיקבע את גובה אליו ישוגרו ה"מוקשים".
המצב מסתבך מאוד אם לוקחים בחשבון את האפשרות שניתן לשגר במסלול מונמך. הדבר תלוי בטווח המקסימאלי של הטיל (שכן במסלול שכזה היא יקטן), עומסים מקסימאליים ועוד. כמובן שהשיגורים יכולים להיות ממספר מקומות בגבולות איראן, כאשר קל מאוד להגיע לאזור (תלת מימדי) אדיר שיש "לכסות" ע"י מעטפות היירוט של "המוקשים".
בקיצור - אפשר להעריך, אבל זה יקח זמן.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
(שאלה: מה למשל משך ההקפה של עצם במסלול בגובה 100-200 ק"מ?
|
1.4 עד 1.5 שעות. אבל גובה של 100 ק"מ אינו ריאלי - "המוקש" יישרף באטמוספרה תוך הקפות ספורות.
אפשר למצוא בקלות טבלאות של משך חיי הלוויינים כפונקציה של גובה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
מכיוון שהמוקשים יעילים רק כאשר הם במרחק מסוים מהטיל התוקף חייבים להיות מספיק מהם במסלול בכל רגע נתון בכדי שהאירנים לא ישגרו בדיוק ברגע שאין מעליהם מוקשים
|
אם מניחים מסלול מסוים (וזו שאלה לא פשוטה כלל) אליו ישוגרו ה"מוקשים", ניתן יהיה להעריך כמה כאלו דרושים כדי שמספר מסוים יהיה תמיד בתוך "שרוול" של מסלול הטילים בדרכם לישראל.
אפשר להתפרע עם מספרים עוד לפני שמגיעים לחישובים של כמה מיירטים יש להקציב לכל מטרה, וכמה מטרות יש ליירט...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
1. כלכלית - הבעיה הקשה ביותר של פרויקט כזה היא הבעיה הכלכלית - מה עלותו של כל מוקש
|
תלוי כמובן בהרבה גורמים, אבל ראש ביות שיהיה על כלי היירוט הוא הקריטי ,IMHO.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
כמה יעלה השיגור שלו באמצעות טיל לחלל?
|
קשה להעריך עלות על משגר שאינו קיים (הכונה לשיגור אווירי מ-F-15), אבל אפשר לחפש הערכות בספרות. כמובן שדיון רציני דורש הערכה של כמות השיגורים הדרושה, שכן ייתכן מאוד שהחישובים יראו כי כדי להחזיק את המערך של המוקשים הללו, יהיה צורך במספר אדיר של משגרים ושיגורים בתדירות גבוהה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
האם ניתן לשגר יותר מאחד בכל פעם?
|
תלוי בכושר הנשיאה של המשגר, ראה הערה ראשונה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי עידו גנוט
כמה מהר יכול כל מוקש חלל כזה להגיע ליעדו (לטיל המטרה)? איזה מרחק הוא יכול לעבור לצורך כך? האם באמת כל מסלולי השיגור מאירן לישראל ידועים וכמה "מרחב חלל" צריך לכסות בכדי ליצור הגנה יעילה?
|
תשובה לשאלות אלו תתקבל מהערכה של פרמטרים הזכרתי לעיל.
לדעתי - הרעיון לא עומד בפני כל ביקורת (טכנית, כלכלית, מדינית). אבל אולי אני אמצא זמן ואפרט על איזה רעיון שהיה לי בנושא (יירוט לוויינים), ועד אז, כפי שאומרים, "מי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק אבנים" :-). רעיונות כאלה דורשים איזה שהוא סייזינג ראשוני או ביסוס כמותי כדי שאפשר יהיה לבחון אותם באופן רציני. אבל גם לדיון עצמו יש ערך.
_____________________________________
Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power. The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable. We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.
-Lieutenant General William E. Kepner
נערך לאחרונה ע"י SkyMarshal בתאריך 30-05-2009 בשעה 18:04.
|