עברנו את ה-150. ביחד צילמנו והעלינו לכאן, לאתר, יותר מ-150 עמדות. רובן הגדול מתקופת המאורעות, חלקן מאוחרות יותר, ולגבי לא מעט אנחנו לא יודעים מתי הן נבנו.
אני ממשיך - אתם מצטרפים?
מצ"ב קובת ה-KMZ שלי. שותלים אותו בגוגל ארץ, ומקבלים סימון של כל העמדות. בצהוב - עמדות שראיתי וצילמתי (כ-100). בתכלת - עמדות שראיתי אך לא צילמתי, או עמדות שמישהו אחר צילם, אבל לא אני. לגבי התכולות - ייתכן שלגבי חלקן המיקום איננו ממש מדוייק, כיון שלא בהכרח הייתי בכל המקומות.
יש לי רשימה בכתב יד של כל ה-150, ובהזדמנות אקליד אותה ואעלה אותה כאן.
אובססיבי כבר אמרנו?

https://2008-uploaded.fresh.co.il/2...23/41718318.kmz

אדריכל שלום רב!
היום בדרכי חזרה מהלימודים החלטתי לעבור שוב דרך מושב נטעים ובית חנן , שני ישובים שלא האירו לי פנים בפעם הקודמת. היה לי ברור ששני ישובים אלה שהוקמו לפני יסוד המדינה חייבם להכיל בתחומם עמדות מזמן המאורעות הואיל ושכנו בלב אזור ערבי, מדרום יבנה מדרום מזרח יבנה, וממערב נבי רובין.
הסתייעתי בחבר הכי טוב שלי, לטעמי, כלי העזר החשוב ביותר במדרג החשיבויות בכל הנוגע לחיפוש עמדות. הכוונה היא כמובן לקטנוע כלי המאפשר לך ניידות מאין כמותה כולל במשעולים שאף רכב אינו יכול להכנס אליהם.
ובכן פניתי לחפש את מבוקשי כשאני כולי דרוך ומתוח כקפיץ, נאמן להנחיותיו של לבני (או של ארדיכל,אינני זוכר בדיוק) פניתי לחפש את העמדות במקומות שולטית בתצפית בשולי הישובים.
עוד לפני החלטתי ל"קפוץ" למושב גן שורק אולם עם הגעתי לישוב נתקלתי בשלט שהבהיר שהישוב הוקם בשנת 1950. למזלי השלט ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר בישוב. בעודי מסובב את הקטנוע הבחנתי בנצנוץ אפור מכוון היישוב נטעים... אחוז התרגשות ושטוף אדרנלין סחטתי את המצערת ומיהרתי למבואות הישוב. ושם בסמוך למשתלת עין כמונים (הבטחתי לגב' הדה, המוכרת שאפשרה לי לזנק מעל הגדר ולצלם את העמדה ניצבה לה העמדה הראשונה!!!! עמדה על עמודים,פונה לכוון מערב לכוון נבי רובין (פלמחים).
איזה אושר!!!!!!!

רגע, לא מצליח להעלות את התמונות .

נפלא. אבל... מה שקרה לך קרה גם לי. מלה במלה. החיפוש, הגילוי, ההתרגשות. ובסוף צילמתי וגם העליתי את העמדה לכאן.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...244#post2737884

כך כתבתי:

ואז נסעתי למה שאמור היה להיות האתגר הגדול: גילש סיפר על מגדל בלב הפרדסים, בין נטעים לגן שורק. הסתבר שהכביש הזה, בשבתות בבוקר, מלא מוכרים וקונים של הדרים ושל ג'חנון, והיה קשה לנסוע בו. עליתי לבריכת המים של גן שורק במטרה לתצפת ולמצוא אותו, אך לשווא. בדרך חזרה התגלה לי פתאום קצה המגדל. עצרתי (באחד מירידי ההדרים הללו) וטיילתי בפרדס, במעלה הגבעה. למעלה הוא חיכה לי. חייכן ומצחיק:

בישוב בית חנן מצאתי את החמוד הבא.

אחרי שהסכמנו שאני מכור, אז הנה מאורעות יום חמישי שלי. היתה לי פגישה בירושלים, שאמורה היתה להתחיל ב-10.00, אך יצאתי מהבית מוקדם, ומצאתי את עצמי עם שעה מיותרת. יכולתי לשתות קפה, אבל...
קברי הסנהדרין. סיפור מרתק למדי, מלא נפתולים, של רכישת וגאולת הקרקע ע"י יהודי שאף פעם לא היה לו מספיק כסף כדי לרכוש אותה, וניתן למצוא אותו בקישור הבא:
http://he.shvoong.com/humanities/37...4-%D7%A9%D7%9C/

לאחר שקראתי את הסיפור, והבנתי שהיתה שם שכונה מבודדת בזמן המאורעות, החלטתי לנסות את מזלי. ובכלל - כבר המון שנים מאז הייתי שם.
אתחיל ממערות הקבורה - כולן פרוצות, רובן הפכו לבתי שימוש ציבוריים, ובכולן יש אוכלוסיות עצומות של חרקים, ובמיוחד זבובים. אבל עדיין - יפות, מרתקות. אגב - במערת הסנהדרין ספרתי רק 54 קברים, ולא שבעים, אבל ייתכן שלא העזתי להגיע לכל נקיק ונחיל. הנה קצת רשמים:



וכמעט שכחתי שאני מחפש בכלל עמדות. לפתע קפץ לי לעין מבנה קטן, שכנראה היה עמדה. הוא עשוי בטון, מידותיו תואמות מידות "סטנדרטיות" של עמדה (2.5 X 2.5), הוא עומד בראש מצוק בכיוון שסביר כי משם יתקפו את האזור, ואין שום הסבר הגיוני אחר למיקום שלו דווקא במקום שהוא נמצא. אבל - אין לו חרכים. יש חלונות קטנטנים שנראים, אולי, כמו חרכים אבל הם קטנים מדי ובזוית כלפי הקרקע. ייתכן שהיו ונסתמו. עכשיו, אני מנחש, הוא מחסן גננות של הפארק, וכנראה שהחרכים פגמו בתפקוד החדש ומישהו סתם אותם.אז הנה מה שייתכן וזו "עמדת סנהדריה", ניצבת מעל מערת קבורה יהודית מימי בית שני:



הגעתי לפגישה בזמן, היא הסתיימה לאחר שעתיים, והרי זה יום חמישי, צהריים, ולא בא לי לחזור למשרד. יאללה - היו טיפים, יש דלק, אני מכור, אז בואו נטייל. היעד - טירת צבי, ליד בית שאן. ירדתי לבקעה, ובדרך עצרתי בנבי מוסא. להפתעתי ולשמחתי - המקום שופץ בהרבה טעם טוב, וזה די נדיר בשיפוץ של מקומות קדושים לאיסלם. בעבר היו לי לא מעט מקרים בהם ביקרתי באתרים מוסלמיים משופצים, והזדעזעתי ממה שהם עשו. המסגד הגדול בלוד, שבנוי וממחזר אבני בניה ואלמנטים מהקתדרלה הצלבנית, צופה בשיש ונצבע זהב. המסגד הגדול ברמלה - כנ"ל. שם הם רק הוסיפו "איפור כבד" לקתדרלה הצלבנית, ולא ממש תרמו לה. אורוות שלמה על הר הבית זו עוד דוגמה רעה. שמעתי על כך ששיפצו את נבי מוסא, ולא היו לי ציפיות גבוהות. התבדיתי (לשמחתי הרבה) - שיפוץ עדין, יסודי, רגוע ומתוך מאמץ לחזור לפשטות אותנטית. ראו:



חציתי את הבקעה לאורכה, בחום רב, והגעתי לטירת צבי. התחלתי - כפי שלמדני לבני - בדרך ההיקפית. אחרי כמה עשרות מטרים ניצבה העמדה הראשונה. היא נראית כאילו היא נבנתה לתוך האדמה, כי היציקה מבחוץ היא כל כך מכוערת ועילגת, אבל הקיבוצניקית שבסוף הגעתי אליה לא זכרה דבר כזה. (רבותי - לא לדבר על ביצורים עם בנות! אמרתי בעבר, ואני חזר על זה שוב - העמדות הללו כל כך לא מעניינות אותן [טלי - סליחה על ההכללות] - ששום מידע רלבנטי לא יבוא מהן. רק גברים, ורצוי עם שפם). בכל מקרה, למרות כיעורה, ולמרות החלונות הגדולים מדי, ולמרות העובדה שבטירת צבי בנו ביצורים מאז 1937 ועד כמעט ימינו אנו - נדמה לי שזו עמדת ביצורי מאורעות אותנטית. שפטו גם אתם:



משם המשכתי לטייל בקיבוץ, והגעתי למזכירות. הסטוריה, הם אמרו, זאת מירה'לה. מירה'לה ידעה לשלוח אותי לעוד שתי עמדות, ולאתר השחזור של העליה על הקרקע. מודל מוקטן וחמוד.
אז ככה - טירת צבי היו הישוב הראשון בעמק בית שאן, והם עלו על הקרקע ב-1937, בעצם בימי חומה ומגדל. אלא שהקרקע שהם רכשו כללה גם מבנה בוץ ישן (שנקרא "הטירה" - לא פחות) ולפיכך החומה ומגדל היו קצת שונים. ראו:



משם המשכתי לעמדה שעליה קיבלתי טיפ: בספרו של אריה יצחקי, "בעקבות לוחמים", ראיתי תמונה ישנה שלה. בכרך הצפוני, זה היה האיזכור היחידי של ביצורי מאורעות. היא עמדה שם, ליד לולים נטושים, יפה וגאה. מה שמדהים הם סביבותיה - זה נראה כמו מוזיאון לתולדות הביצורים הציוניים. נדמה לי שיש שם מזכרת מכל תקופה אפשרית - מאורעות, תש"ח, שנות השישים, 67', שנות השבעים ואפילו שנות ה-80'. וגם תעלת ניקוז, שלרגע חשבתי שהיא תעלת קשר משנות ה-30'.



העמדה האחרונה בטירת צבי היא מגדל המים, אבל כאן יש הפתעה: לא על ראש המגדל, אלא בין רגליו. ועוד הפתעה - המגדל נבנה כבר אחרי המאורעות.




וכך, עם ורטבול אחד ביד, ושניים עם סימני שאלה, ובטן מקרקרת - המשכתי לבית שאן. צילמתי את העבודה המדהימה שעשו שם לקולוסיאום, שהיה שומם ופתוח, מאחורי התחנה המרכזית. הכלובים של החיות. חדרי הלודרים (מה ההבדל בין לודרים לגלדיאטורים?). החומה המקיפה את הארינה. מושבי הקהל. ניסיתי לראות את העולם מנקודת מבטו של לודר - וזה היה מזעזע. ומרשים. המשכתי קצת צפונה, ונכנסתי לגשר הישנה. היה סגור, אך דרך הגדרות צילמתי את הגשר, ליד ארם-נהריים, שפוצץ על ידינו, ולידו עמדת ביצורים בריטית, זהה לזו שמישהו מאתנו צילם על תל קשיש. אחרי זה עצרתי ליד המשטרה הבריטית, ועליה הכתובות של חיילי הגח"ל שהשאירו שירים ומכתבים על הקיר, בזמן קרב הדמים ב-48'. ושם נגמרה לי הבטריה במצלמה.



משם חזרתי הביתה, אך בדרך עצרתי (זה לא בדרך, אבל אני אובססיבי) בניר דוד. בלי מצלמה, מצאתי את המגדל המפואר מדרום לקיבוץ, ליד נחל הקיבוצים. טלי - אם תגיעי לאיזור, המגדל עומד על גבעה נישאה, מדרום לנחל. צריך לעקוף את הקיבוץ, ולמצוא דרך להגיע אליו מדרום. אבל יש שם עוד עמדות. צריך לחזור לשם.

בדרך חזרה לת"א התנועה זרמה, אלא שבכיוון ההפוך הכביש היה לגמרי פקוק באוטובוסים של חרדים שעלו למירון. כל ואדי ערה, כביש הסרגל וצפונה. פקק אחד ענק.

ולגבי - אמנם אני קצת לא פעיל לאחרונה אך הנושא עדיין בוער בי !
עניין של זמן עד המקבץ הבא...

לגבי המשטרה הבריטית, היכן המבנה המפחיד הזה ממוקם בדיוק?
על אילו כתובות/שירים מדובר?
הם עדיין שם?

לבני.

ממזרח לקיבוץ גשר, קצת צפונה לבית שאן. בזמן מלחמת השחרור התבצרו שם אנשי גשר, לאחר שהבריטים פינו את המשטרה, והיו נתונים להתקפות של כל הצבאות האפשריים. התגבורת היתה של עולים חדשים, שהגיעו ישירות מאירופה, כולם ניצולי שואה. גח"לניקים.

המבנה סגור, ככל הנראה תמיד, אך יש שם מעין יצירה אמנותית - האמן בנה לוחות פלדה הממשיכים את הצורה והקצב של חרכי הירי של המשטרה עצמה, אך הם משמשים "עמדות שירה". מכל חרך מתגלה לוח פרספקס, ועליו מתורגמת לעברית אחת מהכתובות שנמצאה על קירות המשטרה. הכתובות נכתבו באידיש או פולנית, ע"י מי שחוו את השואה ובעיקר את החזרה מהמחנות. האירוע האחרון שעבר על החבר'ה הללו, לפני הגיעם לארץ, היה החזרה לבתיהם, בתום המלחמה. כנראה שזו היתה חוויה טראומתית במיוחד, ועליה הם כתבו. זה מרגש ועצוב במיוחד. אני מניח שחלק גדול מהם לא הצליח לשרוד את הקרב ההוא, במשטרת גשר.

לגבי המגדל בניר דוד - אם ממשיכים מהמגדל הזה לכיוון מזרח-דרום-מזרח לתוך השדות לכיוון קיבוץ מסילות ניתן למצוא עוד מגדל, פחות "מפואר" אבל עדיין די מרשים.
ד"א - אמנם קיבוץ טירת צבי הוקם ב-1937, אבל הוא לא הראשון בעמק בית שאן, אני לא יודע מי ראשון אבל אני יודע שקיבוץ ניר דוד (בשעתו תל עמל) הוקם ב-1936.
בימים כתיקונם הייתי עולה על האופניים וקופץ לצלם את שני המגדלים, אבל כרגע אני נמצא מצדו השני של האוקיינוס האטלנטי אז זה קצת מקשה

!
אחרי חיפוש קצר בתמונות שיש לי באינטרנט אז הנה תמונה של המגדל, הוא אמנם לא מרכז התמונה אבל ניתן לראות אותו די בברור.

כ"כ למיטב זכרוני "לודר" הוא גלאדיאטור בעברית ולא מדובר על מושג אחר.

א. איזו תמונה יפה!
ב. לודר=גלדיאטור, אכן. מה שמוזר הוא שגם המילה העברית, נלקחה מהלטינית: המקור ל"לודר" הוא מהמילה לידים, שאלה הם ה"משחקים" שבהם השתתפו הגלדיאטורים. אז יש לנו מילה לטינית ומילה עברית הנשענת על בסיס לטיני.
ג. טירת צבי מוגדרת כישוב הראשון בעמק בית שאן - להבדיל מישובי עמק יזרעאל המזרחי. בגדול אתה צודק, שכן הקרבה הפיזית של ניר דוד לבית שאן העיר היא גדולה מזו של טירת צבי. האבחנות הגיאוגרפיות מסובכות קצת: תל עמל שייכת לחטיבה גיאוגרפית שגם בית אלפא ועין חרוד (הקודמות לה) נמצאות בה, ואילו טירת צבי היא בעמק הירדן, שם הוקמו גם הדגניות ומנחמיה. ייחד עם זאת - כשבנו את תל עמל, היו ישובים עבריים נוספים במרחק הליכה, ואילו טירת צבי היתה מבודדת. אז הם ראשונים באזור בו הם נבנו, תהא הגדרתו אשר תהא.
ד. חזרה למגדל (העומד על פסגת תל שוכה) - באיזה מקום ברשת מצאתי שהוא הוקם מיד עם - או זמן ממש קצר לאחר - העליה לקרקע של תל עמל. מישהו יודע אם זה נכון?
ה. המגדל ממש דומה למגדל של נחלת יהודה. אם הוא באמת נבנה כבר ב-36', זה יעזור לי לתארך את המגדל של נחלת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל ...ד. חזרה למגדל (העומד על פסגת תל שוכה) - באיזה מקום ברשת מצאתי שהוא הוקם מיד עם - או זמן ממש קצר לאחר - העליה לקרקע של תל עמל. מישהו יודע אם זה נכון?...

(תל שוכה = תל א-שוך = תל שוקק)

המגדל שהוקם ביום העלייה לקרקע (10.12.1936) היה כמובן מגדל עץ - ולא מגדל הבטון הנוכחי...

(מקור התמונה : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3389740,00.html)
(מאמר על העלייה לקרקע : http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=12907)

על הקיר הצפוני של המגדל יש שלט , וייתכן ומצויין עליו תאריך הקמתו .
מחר אבקש מחבר מחפציבה שייתן קפיצה לשם ויצלם אותו קריא .
(אם הייתי יודע , הייתי עושה זאת בעצמי כשהייתי שם בחודש שעבר... )

A friend in need - is a friend indeed

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל ה. המגדל ממש דומה למגדל של נחלת יהודה. אם הוא באמת נבנה כבר ב-36', זה יעזור לי לתארך את המגדל של נחלת.

שני המגדלים :


(מקור תמונת מגדל נחלת יהודה : "ויקיפדיה" - הערך "דרך הביטחון")

A friend in need - is a friend indeed

נילי גרייצר טוענת שהמגדל בתל שוכה נבנה בינואר -פברואר 1939,אחרי שבדצמבר 1938 נרצחו 3 מחברי תל-עמל שהיו בדרכם לתצפית יום מהתל (ראה נילי גרייצר, בתי הביטחון בעמקי חרוד ובית שאן, אריאל 175, 2006, עמ' 61 - 70).
כל מקרה איך זה יעזור לתארך? הסגנון דומה לעוד כמה בתי ביטחון לדוגמה "עמדת ג'ורג" ליד קיבוץ מסילות ומגדל בין מחנה קסטינה לבית הספר האזור באר טוביה (ראה בעז זלמנוביץ, עוד על בתי ביטחון, אריאל 176, 2006, עמ' 97 - 98)

זו העמדה ליד קסטינה - באר טוביה, סגנון דומה. כתוב שישמרו אותה, מי יודע?

בשטח שבו עומדת העמדה הזו יש תכנית להקים שכונת מגורים בשם "שכונת ג-ן", ע"ש גיבשטיין, בעל הקרקע. בתכנית הזו, מגדל הבטחון מיועד לשימור. ככל שאני יודע - חנניה גיבשטיין, איש רישון, הוא שדורש לשמר אותו, ובמקרה זה - הוא גם בעל הדעה וגם בעל המאה. אז כנראה שהיא תשומר.
אותו חנניה גיבשטיין טוען כי הוא היה זה שהקים את המוזיאון ההיסטורי של העיר, כשהיה ראש העיר של רישון. כלומר - לאיש יש תודעה הסטורית ורגישות לשימור.

מצחיק, כשחיפשתי עמדות (ומצאתי) בבאר טוביה, ראיתי את המגדל, ומשום מה לא התקרבתי ולא צילמתי. רק לאחר מכן למדתי על עברו הבטחוני העשיר.

סיפורו של בית פומברובסקי

מאת :עזרא מורד

הבה ילדים ואספר לכם סיפור מעניין שאירע מזמן מזמן על מבנה הנמצא בקרית מלאכי בשם "בית הראשונים" הוא בית פומברובסקי, מבנה ישן נושן שהוקם בשנת 1933 כחמש עשרה שנה לפני שתקום מדינתנו ישראל . נכון שרוצים אתם לשמוע אודותיו !



ובכן, ילדים, היה היה פעם יהודי חם לבב עשיר שקראו לו שמואל על שם שמואל הנביא ושם משפחתו זיקנד פומברובסקי . שמואל זה היה חי בארה"ב אבל שאר בשרו ובני אחיו בצלאל וחנניה גבשטיין ואחרים חיו בארץ בראשון לציון , לפיכך מחשבותיו ודאגותיו של שמואל הופנו לארץ הקודש . שמואל חשב להקים ישוב יהודי בדרום הארץ שיקרא על שמו.



ואיך חשב שמואל להקים ישוב זה ?



ובכן, כמי שחי באמריקה - ארץ רכושנית קפיטליסטית - ביקש תחילה לרכוש בכספו שטח אדמה בארץ ישראל ואכן הצליח לרכוש שטח של כ- 700 דונם אדמה חקלאית מידי הערבים באזור באר טוביה. שמואל התכוון לחלק את השטח לחלקות קטנות ולמכור אותן ליהודים להקמת הישוב, כך שמצד אחד ירוויח את פער המחיר בין הקניה למכירה ומאידך יפתח את האזור וליישב אותו ביהודים .



ובאותן השנים, ילדים, באר טוביה הייתה הישוב היהודי הבודד באזור הדרום ומסביבה הרבה הרבה כפרים ערביים: קסטינה, בית דרס, ג"וליס, חסה, מג"דל, אסדוד, מסמיה ועוד. לפיכך הקמת ישוב יהודי באזוור זה הייתה חיונית ביותר ובשביל שמואל פומברובסקי גם אתגר כלכלי ולאומי .



ומה הדבר החשוב ביותרלהקמת ישוב אם לא אדמה, מים ומתישבים! אדמה קנה ומים מהיכן! פשוט, שמואל ציווה לחפור באר לשאיבת מים וכדי להגן עליה הקים עליה בניין דו קומתי מביטון מזויין כדי שיעמוד בפני התקפות אויבים אם יעיזו לתקוף. בניין זה נקרא עד היום בית פומברובסקי על שם משפחתו של שמואל שלנו ושמו הושב לאחר שיפוצו לבית הראשונים.



שמואל החליט לעניין יהודים לרכוש את אדמתו ולבנות עליה בתים כדי שהישוב שחלם עליו יקרום עור וגידים . שמואל ציווה לחלק את שטח האדמה שרכש לחלקות קטנות למכירה פרסם מודעה ברבים שזו לשונה :

ב ה ז ד מ נ ו ת

לרכוש מגרשים אדמה חקלאית

בקרית שמואל

ב- 35 לא"י חלק במזומן והעודף בתשלומים נוחים

יכול כל אחד לרכוש בקרית שמואל מגרש של דונם אחד נטו על כביש

עם חיבור מים .



אדמה חקלאית למסירה בקרית שמואל.

הקושנים מוכנים לכול מגרש.

פרטים שונים: בקרית שמואל במשרדי בית המוטור

קומה בבנק הירדן בע"מ בתל-אביב

רחוב אלנבי 79 קומה ב"





ומה אתם חושבים, ילדים? ההתגשם חלומו של שמואל? את התשובה על כך תדעו רק בסוף הסיפור .

אמרנו שפורסם מכרז למכירת החלקות אז כמה קנו? אף לא אחד. כי באותן שנים לא היו מספיק יהודים אמידים בארץ ישראל לרכישת אדמה פרטית ומה עוד? כנראה, גם לא העזו - כבודדים - להתיישב באזור המאוכלס ברובו בערבים עוינים. ועוד הדרום בימים ההם נחשב לארץ רחוקה ונידחת .

באותן השנים, ילדים, יש לזכור שאפילו כפר ורבורג הישוב היהודי הסמוך לבאר טוביה טרם נוסד כי ישוב זה נוסד רק בשנת 1939 ונקרא על שם נדבן ציוני נודע בשם פיליכס ורבורג.



אז מה עושים?



מחליטים לנטוע על רוב השטח פרדסים של עצי הדר. הפרדסים שניטעו השתרעו בין באר טוביה ועד לכביש הראשי של תל אביב – מגדל גד (היא אשקלון כיום.)

ושלא תחשבו, ילדים, שידיים זרות נטעו את הפרדסים האלה, אלא ידיים יהודיות של שתי פלוגות עבודה שגרו אז במושבה גדרה. פלוגה אחת ייסדה את קיבוץ חפץ חיים ושניה את קיבוץ גבעת ברנר.



נכון ,לעת עתה לא קם היישוב שחלם עליו שמואל אך הפרדסים הניבו פרי והבניין בית פומברובסקי עמד על תלו. כשפרצו מאורעות בשנת 1936 ובשנת 1939 כנגד הישובים היהודיים בארץ שימש הבית הדו קומתי הזה כעמדה קדמית להגנה על האזור.



תקופה קצרה שמרה על הבית הזה ועל הפרדסים הסמוכים לו, קבוצה מחברי הארגון הצבאי הלאומי - אצ"ל. "יום אחד,סיפר בצלאל גיבשטיין, "נתפסה קבוצת השומרים על נשקה על ידי המשטרה הבריטית, והובלה לרחובות".

יש לציין, ילדים, שגם סלילת הכביש לבאר-טוביה נתאפשרה על ידי השימוש בשטח שרכשו שמואל פומברובסקי ומשפחתו ממשפחת גיבשטיין.



במלחמת העולם השניה 1939-1945 היה חשש לפלישתהנאצים למזרח התיכון ולכיבוש הארץ לכן הוקמו באזור בית פוברובסקי מחנות צבא ענקיים לשימוש בנות הברית שלחמו בגרמנים. במחנות אלה שרתו רבבות חיילים מצבאות בריטניה, אוסטרליה, צרפת, ממדינות אפריקה ופולין, וביניהם גם יהודים רבים. באותה עת שימשה הקומה העליונה של בית פוברובסקי כבית קפה לחיילים ולעובדים האזרחיים שעבדו במחנות, וכאשר פונו מחנות הצבא באזור עם סיום המנדט בשנת 1948 וצאת האנגלים מן הארץ נבזז הבניין על ידי פורעים ערביים מכפרי הסביבה .



פינוי המחנות הבריטיים באזור הדרום הוא סיפור מעניין ומרתק בפני עצמו ובודאי לא תתנגדו שאספר לכם על כך, נכון ?

ובכן, כשהוחלט באומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי על הארץ והישוב היהודי החל מתכונן להקמת המדינה החלו האנגלים מאז פברואר ותחילת מרץ 1948 לפנות את מחנות הצבא שלהם בגדרה, בחצור, בקסטינה, בבית דרס ,בניצנים, בחסה ובג'וליס.

מחנה חצור נשמר על ידי כוחותינו מקבוץ חצור. מחנה גדרה נקנה על ידי משפחת גוטמן ונשמר על ידי אנשי גדוד ג' של גבעתי. מחנות: בית - דרס, קסטינה וניצנים נשמרו אף הם על ידי כוחותינו למניעת תפיסתם בידי האויב שרצה לתפוס מה שיותר.



באותה העת, ילדים, נתפסו מחנות חסה וג'וליס על ידי הערבים ומחנה ג'וליס נקנה על ידי הוועד הערבי העליון ושימש כמחנה אימונים לערביי הסביבה למלחמה בנו .

לא קל היה לשמור על מחנה קסטינה מליפול בידי האויב. על פי הדין וחשבון של אברהם נגב איש באר טוביה מוותיקיהמפקדים בפלמ"ח - פלוגות המחץ של ההגנה -ומי שהיה המא"ז - מפקד האזור -של באר טוביה ואחר כך מפקד מחוז "השפלה " עם הקמתו נתפס מחנה קסטינה בידי כוחותינו סופית .



ואימתי ואיך נתפס? הרשוני, ילדים, לספר לכם :



ובכן , המחנה בקסטינה נתפס בראשון למרץ 1948 וכך כותב אברהם נגב מא"ז באר טוביה בדו"ח שלו אל גרשון מפקד הנפה הדרומית :



הנדון : דו"ח על הפעולה בקמפ - מחנה קסטינה ביום 1.3.1948



בשעות הבוקר המוקדמות של הראשון במרץ 1948 נראו ערבים בקמפ קסטינה כשהם מפרקים את צריפיו . המשמר בבית פוברוסקי הסמוך למחנה ולא הרחק מהצטלבות הכביש מבאר טוביה עם כביש רחובות מסמיה ג'וליס ירה כמה יריות מעל לראשים והערבים (הבוזזים) הסתלקו.



שעות ספורות לאחר מכן, חזרו הערבים בכוח מוגבר, כ-150 איש, והמשיכו בעבודות הפירוק. גם הפעם נורו עליהם יריות אזהרה, אך ללא הועיל. שלחתי אליהם ערבי בן הסביבה להודיעם כי המחנה נקנה על ידינו ולהתרות בהם שלא נסתפק ביריות אוהרה באם לא יפסיקו נפירוק. ושוב, ללא הועיל. כיוון שכך, הוצאתי לשם שתי כתות מוקטנות והן תפסו עמדות בבנייני הקמפ במרחק של 200 מטר מהערבים. רק אז הערבים החלו לברוח באי סדר אל הפרדס הסמוך לקמפ מצד הכפר קסטינה (שהיה ממוקם ליד הצומת הנושא שמו כיום). אולם זמן קצר לאחר מכן הופיעו כעשרה ערבים מזוינים שתפסו עמדות בגבול הפרדס ופתחו באש על אחת הכתות.

הכיתה השיבה באש מקלע ורובים, והם נאלצו לסגת בגוררם עמהם הרוג ופצוע. עם נסיגת אלה, הסתלקו גם שארהערבים מן המחנה.



אף אני פקדתי על שתי הכתות בחיפוי הדדי לבסיס באר טוביה, כאשר משמר עורפי ממשיך להחזיק עדיין בבניינים שבמחנה. משמר עורפי זה שנשאר כנראה במחנה זמן רב מדי, הופתע על ידי שלושה משורייני הצבא הבריטי ואנשיו נאסרו על ידם. לאחר שמפקד המשוריינים התקשר עם המטה שלו, הועברו הנאסרים עם נשקם למג'דל (היא אשקלון היום).



בשעה 17:00 הגיעו שני משוריינים בריטיים לבאר טוביה והודיעו שנבוא למג'דל להוציא את הנאסרים בערבות, לצורך זה נסע עמהם סרג'נט המשטרה חנוך (שהיה מוותיקי השומרים היהודיים אשר שימש ערב הקמת המדינה סרג'נט ביחידת הרוכבים שבמשטרת בטאני, בניין המשטרה שכיום עזוב ליד מחנה בית דראס.) ועם הסרג'נט חנוך יצא אחד מחברי המושב. נסעו למג'דל ונתנו את הערבויות הדרושות ושחררו את הנאסרים אולם מסיבות בטחוניות הם לא שוחררו בו בלילה, אלה למחרת היום.



סיכוםהפעולה :



1. אבדות האויב: אחד ערבי הרוג. מספר פצועים לא יודע.

שני חמורים הרוגים, אחד פרד הרוג.

2. הוצאת תחמושת: נברר לאחר שנסכם עם הבחורים בשובם.

3. נשק: עם הבחורים שנאסרו היו שלושה רובים פולניים, אחד טומי, אחד סטן ותחמושת.



עד כאן ציטוט מדוייק מהדו"ח של אברהם נגב.



ועתה, ילדים, נשוב אל סיפור בית פומברובסקי שהרי אתם משערים לעצמכם שבתנאים ששררו אז בארץ אסור היה להפקיר שום עמדה ובודאי לא את הבית הזה, לכן הציבו בו כיתת שמירה יום ולילה 24 שעות כדי למנוע המשך הביזה של ערביי הסביבה ולשמש כעמדה קדמית ממזרח למושב באר טוביה .



לאחר קום המדינה השתכנה בו תקופת מה קבוצת יע"ל - יחידה עברית להובלה - שחבריה היו יהודים משוחררי הצבא הבריטי ממלחמת העולם השניה שהקימו מאוחר יותר את המושב אביגדור .



משקמה המועצה האזורית באר טוביה שיכנה בו את משרדיה.ראש המועצה הראשון מרדכי גובר ז"ל השקיף ממרומי בניין זה גם על מעברת האוהלים שהוקמה ב- 1950. במשך הזמן התרחבו פעילויותיה של מועצה זו והבניין צר היה מלהכיל את כל עובדיה לכן הועברו משרדי המועצה אל צריפים ששכרו בקרית מלאכי ששכנו באזור בו הוקם בניין בנק לאומי של היום. וכאשר הושלם הבניין החדש באזור התעשייה של המועצה האזורית באר טוביה עברו משרדיה אל הבניין החדש והמפואר.



לאחר מכן שימש בית פומברובסקי כבנק מלווה וחסכון אזורי, בנק שקדם לבנק הפועלים בקרית מלאכי . מספר שנים נשאר בית פומברובסקי עזוב כאשר השטחים סביבו המכונים היום שטחי גבשטיין נזרעו בכותנה. תושבי המעברה מצאו את פרנסתם בעבודות הקטיף .



בשנת 1993 התנהל משא ומתן בין משפחת גבשטיין שירשה שטחים אלה עם הבניין ועם המועצה המקומית קרית מלאכי להפוך את הבניין בית פומברובסקי למוזיאון לשם תיעוד תולדות הראשונים שהגיעו למעברת קסטינה ושם הבניין הוסב לאחר שיפוצו וריהוטו ל"בית הראשונים" .

בבניין תצוגה התחלתית של מה שאמור להיות מוזיאון שישרת את האזור ויתעד את תולדותיו .מקוים שבעתיד, אכן, ישקיעו כספים לנושא חיוני זה כדי שהמוזיאון יהיה ראוי לשמו.



ונשוב, ילדים, אל חלומו של שמואל פומברובסקי. אכן חלום זה התגשם, אך במאוחר כי לאחר ששים וחמש שנים בכול זאת קמה שכונת מגורים בקרית מלאכי בסמוך לבניין שכונה בשם: גן שמואל על שם שמואל פומברובסקי . הן כבר הרצל אמר : "אם תרצו אין זו אגדה" ואנו נוסיף : "גם אם במאוחר" .



הבה אם כן ,ילדים, נהיה גאים בעברנו, נשפר את ההווה שלנו כדי להבטיח את עתידנו ואת עתיד אזור הדרום למען ילך ויתאכלס, ילך ויתפתח כמטרופולין הומה לרווחת כל תושביו .





עורא מורד

למתעניינים יותר נא לעיין :



30 לקריית מלאכי - רפאל בשן

עירנו קריית מלאכי - עזרא מורד

אל משואות לכיש - רבקה גובר

ספר האחים - רבקה גובר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי RP. ...אחרי חיפוש קצר בתמונות שיש לי באינטרנט אז הנה תמונה של המגדל...

צולם בחודש שעבר :

A friend in need - is a friend indeed

לא ראיתי אותה במו עיני, אבל על פי זאב וילנאי היתה שם עמדה, יש באנציקלופדיה אריאל לידיעת ארץ ישראל (כרך י - ל), 1977, עמ' 3234 תמונה שלה - תעיף מבט ותראה אם זו העמדה.

טוב - עדכון קצר.
אחרי שיטוטים נרחבים ביקנעם המושבה - לא נמצאו עמדות. מאכזב משהו.... עכשיו נשארו לי משימות אחרות - אלונים, קיבוצי מ.א. מגידו, ויישובי עמק חרוד - הכל כתלות בזמינות רכב וזמן.....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

לפני מספר שבועות העלה "עמית מהשרון" רשימת נקודות אותן היה עלינו לפקוד, אחד מהאתרים היה "המגדל החום" שבהרצליה ב' אשר שימש בשעתו לצרכי תצפית ואיתות עקב מיקומו הגבוה והשולט (לדעתי הוא ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר בסביבת הרצליה, רעננה רמה"ש).
בשבוע בו הועלתה רשימת הנקודות נסעתי למקום ולאחר מספר נסיונות הצלחתי לאתר את המגדל שאמנם ממוקם בראש גבעה אך מוסתר ברובו על ידי מבנים סמוכים ועצים גבוהים שמקיפים אותו (ניתן להבחין בו רק מרחוק), צילמתי את המגדל באותו יום ממספר זויות אך אבוי, הגעתי הביתה ולתדהמתי גיליתי.......... שבעצם לא צילמתי כלום !!!!
ולא רק שלא צילמתי כלום ,בנוסף לכך בתי חטפה קוץ בגודל של בית ברגלה...... מה שגרם לבכי וצרחות כל הדרך הביתה.

כשבוע לאחר מכן חזרתי שוב למגדל בנסיון לצלמו ושוב תקלה..... אני מחנה את הרכב, עולה במעלה הגבעה, מוצא את זוית הצילום הרצוייה לוחץ על כפתור ההפעלה של מצלמתי הזקנה ו..... נאדה ! גורנישט.... הנ"ל נפטרה סופית !...
אבל למה?.. למה דווקא עכשיו?....שויין...

חולף עוד שבוע (אולי יותר) והנה היום מצוייד במצלמה חדשה, המון מוטיבציה ויחד עם ביתי (בתירוץ שאנחנו נוסעים לבלות בוקר של שבת בבית קפה תל אביבי) אני מניע ונוסע לכוון המגדל החום !
מגיעים לאיזור תחנת משטרת הרצלייה ושם בתי כבר חשה שמשהו לא ממש כשורה...
מתקרבים קצת יותר ואז מגיעה ההצהרה ..."אבא, אנחנו לא נוסעים למגדל החום נכון"?!...
ואבא נאלץ לתחמן......

קצת רטינות טענות ומענות ולאחר הבטחה מצדי שמיד לאחר שאני מצלם את המגדל אנחנו ישר נוסעים לתל אביב אני מחנה את הרכב וצועד כשהפעם נסוך על פני חיוך מתקתק של נצחון לכוון נקודת הצילום.....

מתמקם, מכוון ו.......

דיייייייייייייייייייייי כבררררר !!!!!!!!!!!!!!!!!!....................
לעזאזל !!!!!!!!!!

הסוללות מתות !!!!!!!!!......

איזה נאחס יש לי עם המגדל הזה (שאפילו חרך ירי בודד אין עליו) !!!

עצבני מתמיד אני שם פעמי אל הרכב, מניע ונוסע עצבני ולא נחמד לקניון שבעת הכוכבים, רוכש בסופר פארם חבילה ענקית של סוללות אנרג'ייזר (בכמות שמספיקה להאיר עיר ממוצעת) טוען את המצלמה בודק וחוזר למגדל כשהפעם אני נשבע לי (ולו) שכלום לא יעזור !!!


אז הנה הוא החמקן הממזרי !!!!


תמונה ראשונה מציגה את כולו, השנייה מתמקדת במה שנראה כשרידי חצובת זרקאור או התקן כל שהוא שהוצב על גגו, השלישית מציגה את המבנה הישן והנטוש שלמרגלותיו, הרביעית את הנוף שנשקף מהגבעה לכוון צפון מזרח (רעננה) והאחרונה.... בתמונה האחרונה צילמתי כיסוי יפהיפה לעמודי חשמל ישנים שכמותו אני מנסה כבר שנים להשיג (מזכיר את היכל הספר לא)?...









אז אפשר לסמן את האות V לנצחון?....

שבוע טוב..

לבני.

על פי ישראל עמיר שהיה מפקד אזור הרצליה ב-1936 (וגם לפני) המגדל ששימש לתחנת איתות היה בגובה 25 מ' טניצב במרכז המושבה. בתחילת מאורעות 1936, הוקם על גג המגדל חדר שבו ישנו התורנים והתצפיתנים. (ראה ספרו של עמיר, בדרך לא סלולב, משרד הביטחון, 1988, עמ' 24 - 25).
האם זה המגדל הזה?

הגעתי למקום לאחר שתיעדתי את מגדל המים שנמצא בשד' הנשיא שבהרצליה פיתוח ובעקבות זאת הוכוונתי למקום נוסף על ידי "עמית מהשרון" שטען ששם נמצא "המגדל החום"....
עם זאת יש לציין שסביב המגדל הנ"ל ניצבים מספר מבני מגורים שנראים בהחלט משוייכים לתקופה המדוברת (אחד מהם זה המבנה שצילמתי כאן) ועל גגו ניצב מה שנראה כחצובה לפנס/זרקאור, נוסיף לכך את העובדה שהמגדל ניצב בנקודה הטופוגרפית הגבוהה ביותר בכל האיזור ממנה נראים מגדלי המים של רשפון, הרצליה פיתוח ואחרים ונעמוד בפני המסקנה המתבקשת שזה הוא (למרות שכלום כבר לא יפתיע אותי)...

אם יש עוד מגדל בהרצלייה שמתמודד על התואר אשמח להגיע אליו ולהנציחו (יש עוד לפחות שני מגדלי מים אך הם נראים לי מודרניים בהרבה דוגמת זה שבגן הציבורי שבסוף רח' סוקולוב).

אין מילים... פשוט כל הכבוד על ההשקעה.
ישר כוח.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

במבואות שכונת דניה ליד אוניברסיטת חיפה נותר שריד של מכשול נגד טנקים שהוצב בצידי הכביש לעוספיא. המכשול נבנה מאדני רכבת כחלק מההכנות לפלישה אפשרית של הצבא הגרמני
שהתקדם מלוב למצרים.
ניתן לראות את המכשול בתוך גן צבורי כחלק מהשימור ממש לפני הכניסה הראשונה לשכונת דניה מצד ימין.

http://www.idf-armor.blogspot.com/

לא ראיתי את העמדה בדניה, אבל הכרמל מהאוניברסיטה עד גבעת האנטנות מלא בתעלות, עמדות ובונקרים, למרבה המזל היו כמה שרפות הגונות בשנים האחרונות שחשפו חלק מהעניין. בזמנו שוטטתי לא מעט שם, במקרה זה לא מצאתי חומר מעניין על התכנון והבנייה.

בשיטוט בפורום אחר מזכיר אדם בשם חיים כהן את משטרת נהלל הישנה כמבנה מתקופת המאורעות ואף מצרף תמונות של ושל רכב סיור [הנודדת?] החונה לצידו.

קרדיט למקור:http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/m...page.asp?id=485


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img2.tapuz.co.il/forumsApps/resize.asp?image=1_117294858.jpg&width=200]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img2.tapuz.co.il/forumsApps/resize.asp?image=1_117295557.jpg&width=200]

יש שם את מוזיאון הנוטרים בקומה השניה, ושלוחה של משטרת התנועה בקומה התחתונה. בחוץ יש רשימה של כל היישובים בהם היו שוטרים יהודיים. המבנה שופץ ומתוחזק ע"י משטרת ישראל והרשות לשימור.....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אם בהתחלה העניין שלי בעמדות היה ארכיטקטוני גרידא, הרי שבמהלך הזמן התעמקתי קצת גם בכל הקשור לתקופת המאורעות. זהו פרק שטרם נחקר מספיק, ולהפתעתי - שורשי חלק גדול מההוויה שלנו כאן ננעצו בקרקע כבר אז.
החלוקה ל-שמאל/מרכז/ימין/נידחים, עם דגש על יחסי יהודים-ערבים בא"י, הסתמנה, לראשונה - אז.
הויכוח על היציאה מהגדר, מקורו בתקופה ההיא (אני לא מדבר על פטר שיצא לצוד את הזאב, אבל זה די דומה).
המושג "תגובה ציונית הולמת" הומצא אז, בדיוק במשמעות שיש לו היום.
חלוקת הארץ בין שני העמים נולדה בועדת פיל. אז גם נוצרה לראשונה התפישה של יצירת רצפים טריטוריאליים חד-אתניים.
ההפרדה בין הכלכלה היהודית לזו הערבית נוצרה בסוף שנות השלושים.
כוח המגן היהודי הנאמן להנהגה מדינית נוצר בתקופת המאורעות (ההגנה והשומר קדמו לו, אך לא זכו למעמד חד-משמעי כמו בתקופת המאורעות).

בקיצער - כן, זה שייך. כל מה ששייך למאורעות מתחבר איכשהו גם לביצורים שהוקמו אז.
ואכן, אני חייב להגיע למשטרת נהלל, ולו כדי לפגוש את האחראי על המחוז מטעם המועצה לשימור, ולשאול אותו - א. למה הוא מתעלם ממאמצינו למפות את העמדות, ו-ב. האם הוא מיפה אותן?

ובאותו ענין: מאמצע תקופת המאורעות ואילך, כשיוחנן רטנר (אגב - אדריכל מצויין בפני עצמו) מונה לרמ"א של ההגנה, התגבשה סביבו חבורה של אדריכלים (חלקה ב"קבע" וחלקם ב"מילואים") שהקימה את המחלקה הטכנית, מח"ט. הם היו אחראים להקמת הביצורים. האם מישהו יודע היכן המסמכים של המח"ט?

אני מת לדעת עד כמה הם היו מעורבים בתכנון העמדות, ובאיזו מידה העמדות היו יוזמות מקומיות.

יום חמישי, כבר מזמן לא צדתי אף עמדה. אשתי והילדים מתלוננים שאין מה לאכול. אין ברירה - יוצאים לצייד. החלטתי לעקוב מקרוב אחרי העמדות של עמק חפר - בעיקר לראות את אלה שלבני כבר ראה ועמית כבר דיווח, אבל קיוותית למצוא השלמות.
התחלתי בעמדה מדרום לג'ילת, ביקום. ללבני היתה התלבטות אם זו עמדה, בגלל גטדל החלונות - הם ממש גדולים. אין לי עדיין הוכחות, אבל התוספת הייחודית על גג המבנה, הגישה אליה, ובמיוחד המיקום הסופר-איסטרטגי, כולם מצביעים שזו עמדת הגנה, ואם אני כבר מבין משהו ביציקות, הרי שזו עמדה מתקופת המאורעות.
המבנה עצמו הוא באר מים, אבל המבנה הצמוד, מחסן כלשהו, בנוי מאבן. למיטב הבנתי - מאז סוף אמצע שנות העשרים כבר לא בנו יותר באבן, ולפיכך כל הקומפלקס הזה יכול בהחלט להיות משנות המאורעות.
המשכתי לכפר יונה, ראיתי את מגדל המים. הוא נחמד - בתקופה מאוחרת יותר נבנה לידו מגדל גדול יותר וגבוה יותר, והצעירצ'יק מגמד את המגדל ההיסטורי. אגב, הוא ניצב ברחוב המייסדים, ולידו יש בית מייסדים הסטורי, במצב התפוררות. אני עדיין משתאה אל מול הצניעות שלהם.



המשכתי לישובי עמק חפר. מצאתי את עמדת גשר הצבים (במצב עגום), באמת צמוד לגשר. נכנסתי למשמר השרון - איש מאתנו (למיטב זכרוני) טרם ביקר שם. ויש!!!! במרכז הקיבוץ עומד כמובן מגדל המים, שעל מנת לשמור עליו ריססו אותו בשכבת חומר עבה, מה שהעניק לו מראה מונוליטי, מעניין דווקא.



חברת קיבוץ ותיקה, שהוריה היו מבין המייסדים, מציעה לי כיוון, ושולחת אותי חזרה לכביש הגישה, אבל מהצד הפנימי של הגדר. שם, מעבר למטע האבוקדו, יש עמדה נהדרת, ולמרבית ההפתעה - יש בפנים בובות! היא עומדת על הכביש של משמר השרון, בכיוון גן חיים, וצילמתי אותה אחר כך גם מבחוץ, מעבר לגדר הקיבוץ, מהכביש.




הצפנתי לאלישיב, מצאתי את העמדות שלבני כבר זיהה וצילם, אבל מצאתי שם גם שלט משונה, צמוד למבנה שלא נראה בכלל כעמדה, אם כי הוא ממש בכניסה למושב. אין לי מושג מה זה - מי מונצח, למה, על מה, ומה משמעות השנים הללו:



מכאן הצפנתי הלאה, לחפש את העמדה שעמית סיפר עליה, ליד תחנת הרכבת של גן שמואל. אקצר ואומר - לא מצאתי אותה, אבל התחנה היתה מרתקת. יש שם מבנים משלוש תקופות - תחנה בריטית, מבנה תעשייתי משנות החמישים/שישים, וחורבות של מה שנראה כתחנה בריטית קדומה יותר. כולם נטושים. ומצאתי מפלג של מסילות - לא ידעתי שעוד יש כאלה, ושהם עדיין מופעלים.



כאמור, לא מצאתי את העמדה שעמית דיווח עליה, אבל בחיפושי אחריה הגעתי לעמדת הצייר יוחנן סימון, שבעבר ראיתי אותה רק מצד הקיבוץ, ועתה הזדמן לי לצלם אותה מבחוץ. יפהפיה.



שיהיה לכולנו חג שמח ולבן.

אני חייב לציין שחסר לי המרדף הזה אחר העמדות אך מה לעשות?... לחץ גדול בעבודה !
באותה נשימה אני חייב גם לציין כי אין לי ספק שאם הייתי נתקל בעמדה (המדהימה ) הזו עם הבובות הייתי מתפלץ במקום !....

לגבי לוח הזכרון שבאלישיב - גם אני נתקלתי בו וצילמתיו (אם אינני טועה קיים שם לוח נוסף בסמוך) על קיר מבנה שנראה כנשקייה ישנה אך לא מצאתי פרטים בעניין.

מרתק.

חג שמח.
לבני.

שלום,
מזרחית לגרנות יותר מזרחית לתחנת הרכבת ישנן שתי עמדות. הראשונה עמדת פילבוקס לשמירת גשרי הרכבת. זו דגם שונה מהרגיל, ולכן לא ברור לי עד הסוף זמנו ומקורו.


העמדה השנייה - עמדת החמרה שנבנתה בחלקות המזרחית של גן שמואל בתקופת המאורעות., מזרחית לגרנות באזור בריכות הדגים

כשבדקתי בגוגל ארץ, הבנתי שכל מה שהייתי צריך לעשות זה ללכת עוד כמה עשרות מטרים, כדי למצוא את העמדה.
זה מהדברים שמתסכלים בהתחלה, אבל מאד מענגים אחר כך, כשמכפרים על השגיאה, חוזרים למקום ומוצאים את העמדה. במעלה הענבים היו לי כ-8 ביקורים חוזרים, כל אחד יותר מענג מהקודם.

באותו ענין - המגדלים שם, באזור מעלה הענבים, הם ענקיים. הגדול והמורכב מכולם הוא זה שליד הדרך המוליכה לנטף, באזור התעשיה של מעלה החמישה. יש שלושה גדולים בגבעה שבעיבורה של אבו גוש, עוד שניים לפחות בקרית ענבים, ארבעה סביב מלון מעלה החמישה, שניים בתוך מעלה החמישה, ועוד. כמעט כולם ממש גדולים. מי בנה אותם? מתי? למה הם כה גדולים? האם אלה הביצורים שבנתה ההגנה עוד קודם למאורעות?

זהו אזור שאינני מכיר היטב, מצאתי איזכור בספר ההגנה:
"לאחר פת ביקר בסביבת הקבוצה (השוכנת בעמק מוקף גבעות) הגיע למסקנה שלא ניתן להגנה עליה מתוך הבתים והציע להקים עמדות מבוצרות על ההרים החולשים עליה. דברים אלה היו כל-כך חדשים ומוזרים בתקופה ההיא, שעוררו התנגדות תקיפה בקבוצה. אחד החברים טען 'שכדי לחלוב את הפרה אין צורך לעלותה על העליה'. כל כוונתם אינה אלא להגן על בתיהם. מספר אנשיהם מועט ואין להפקיר את חייהם על-ידי הרחקתם מן הישוב"[1].


[1] יהודה סלוצקי, ספר תולדות ההגנה, כרך שני – מהגנה למאבק, חלק ראשון, 1964, עמ' 566 – 567.

הכוונה ליעקב פת שהיה מפקד ההגנה באזור ירושלים והמקום קרית ענבים שהוקמה לפני מעלה החמישה. הזמן לפני 1936. על פי ספר ההגנה האזור היה אזור האימונים של ההגנה בירושלים.

על זה דיברתי ששאלתי אם אלה העמדות שנבנו עוד לפני המאורעות. גם אני מצאתי את הציטטה הזו. בספר ההגנה של ירושלים יש מאמר מאת פת, קצת יותר מפורט, אך בנושא הזה הוא לא מוסיף כל מידע. גם יצחק שדה הגיע לקרית ענבים, זמן קצר לאחר פרוץ המאורעות, וגם הוא מתייחס לביצורים - ללא פירוט איפה. למעט עמדת הסנטוריום, שאותה הוא מזכיר בשם.
יש למעלה החמישה ארכיון, אך לא מצאתי מי יכול לפתוח אותו בפני. בקרית ענבים לא מצאתי עם מי לדבר.

BBZ - אתה מהמם!
איזו ידענות, איזו שליטה בחומר!
אני שובר את הראש למצוא מקורות, ולך זה נראה כאילו זה זורם בין האצבעות.
אין לי את כל המקורות שאתה מאזכר. אצטרך למצוא זמן ללכת לספריה (כלומר - על חשבון עוד מסע צייד).
האם אתה מכיר את 4 האשכולות הקודמים של עמדות המאורעות? העלינו שם לא מעט עמדות וניחושים, והייתי שמח מאד להכיר התיחסויות לאותן עמדות.
אגב, אשמח גם לעקוב אחר טיפים לקיומן של עמדות שטרם הוזכרו כאן. אם מצאת איזכור בספר כלשהו לעמדה - דווח לנו, ומישהו מאתנו יטריח את עצמו לחפש אותה, ולצלם את מה שיש ממנה.

הנה, למשל, 2 סוגיות שאני לא מצאתי להן פתרון, ואתה נראה כמי שיכול לדעת:
איך מבדילים בין עמדות המאורעות לעמדות תש"ח? (העלינו פה לא מעט השערות, אבל כולן השערות. בריכת המים בחרב לאת, למשל, היא עם עמדה - אך חרב לאת הוקמה ב-47'.אם כך, אני מניח שעמדות דומות בתכנונן, דהיינו גדר בטון עם חגורה מובלטת מעליה, זה סימן של ביצורי 48'.



ו-
עד כמה ההגנה היתה מעורבת בתכנון, מיקום וביצוע העמדות?
היה לנו טיפ בודד על עמדה בצפת, ליד בית הקברות, שהוקמה ע"י האצ"ל. במוצא, העמדות נבנו רק על הגגות של תומכי ההגנה. שאר האיכרים במושבה היו רביזיוניסטים, או למצער - אנשי תהומי. זה הסתדר לא רע, כי אלה גם היו הבתים הקיצוניים במושבה.

וכמובן - כל מידע, כל סיפור. אנחנו מנסים לכסות את הנושא הזה מכל עבריו.

הבריכה שצילמת (וכבר צולמה על ידי ומצויה באחד השרשורים כאן) היא הבריכה של חיבת ציון ולא של חרב לאת. הבריכה הזאת נבנתה בשנת 1935, ועתה תשאל מה לשנת 1935 ולמאורעות? אני מתכנן לברר זאת יום אחד. הבריכה נבנתה ככל הנראה בשלב אחד. הבדלי הגוונים נובעים מכך שהחלק ה"רטוב" של הבריכה הינו עד קצה החלק הכהה, כאשר מים זרמו על הקירות, בין מים שזרמו כתוצאה מעליית מי הבריכה על גדותיה, ובין עקב זרימת מי גשם, אשר נקוו על הכיפה הפנימית (ותאמין לי- יש שם כיסוי כיפתי) וזרמו לאחר מכן על הקירות החיצוניים, מגובה שולי הכיפה.ולסיום:

א. תודה על התיחסותך.
ב. אכן הוכחת כי מדובר בבריכה של חיבת ציון. בשטח זה "הרגיש" כאילו כבר עברתי את הגבול לחרב לאת. הגבול ביניהן מאד לא חד.
ג. נכון, כבר העלית קודם את הבריכה. הבאתי את תמונתה כאן בשנית רק כדי לאייר את המושג "גדר בטון עם חגורה מובלטת".
ד. למרות טענתך, אני משוכנע שמדובר בשני שלבי בניה. לא בגלל הצבע, אלא דווקא בגלל התכנון ההנדסי, ובגלל היציקה.
לו היו מתכננים את הבריכה מלכתחילה עם גדר, הרי שהמהנדס היה יודע שייקוו שם מיים, והיה מציע פתרון ניקוז נאות. אין מהנדס שבונה בריכת מים, ואינו מבין בניקוז. מאידך - אם פתאום היו יורים על הישוב, ומהר מהר היו צריכים לבנות מיגון - סביר להניח שלא היה מהנדס, ואם היה - הוא לא בהכרח מבין בניקוזים, ואז לא תכננו פתרון ניקוז ראוי - ובמיוחד אם כל זה קרה בקיץ.
לגבי היציקה - יש קצב שונה לקרשים שהרכיבו את התבנית ביציקת קיר הבריכה, וביציקת הגדר סביבה: החלוקה האנכית בבריכה היא של קרשים ארוכים, כ-2 מטר האחד, ואילו תבניות הגדר נבנו ע"י קרשים קצרים מאד, כחצי מטר האחד.
נכון שיש התאמה אנכית מוחלטת - כל קרש בגדר ממשיך קרש בבריכה. זה נובע, לדעתי, מהחלטה פשוטה ביותר - את התבנית הרכביבו על הבריכה עצמה, ומהרגע שהציבו את הקרש הראשון בהמשך ליציקות הבריכה - כל האחרים כבר הסתדרו בהתאם.

אני חושב שאוכל למצוא פתרון לסוגיה מפי אחד הקשישים. עמדתי שהובאה לעיל, באשר לצורת הנגר של המים, מקורה בידע אישי. ואגב כדאי גם להתבונן על המנה המכסה את הסולם, ונראה שצבעו בהיר יותר כיוון שהיה "יבש":
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...892#post2836359
ואגב אם כבר מדברים על האיזור, כדאי לראות את מגדלי המים של כפר הרואה וגבעת חיים מאוחד. בשניהם אין חרכי ירי, אבל עפ"י המופיע בכתובים שניהם שימשו לתצפית ואיתות.

תודה, אני עוקב אחרי האשכולות שלכם זה זמן,

יש לי לא מעט מקומות שצלמתי או ביקרתי, אבל לא הצלחתי לפענח כיצד לעלות תמונות. אשמח לעזרה.

קשה לדעת מה מקור העמדה ומה זמן הלדתה, לא תמיד הסיפורים של הזקנים נכונים או מדוייקים בתאריך, וכך גם מה שכתוב בספרים.

יש למיטב ידיעתי (יש בטח יותר) שני ארכיונים שיש שם רמזים, וזאת מעבר לרמזי הארכיונים המקומיים: ארכיון ההגנה - כל הקשור בישובים הספציפיים או במחלקה הטכנית (מח"ט) ובאישים הקשורים בה. המקור השני הוא תיקי סולל בונה בארכיון הציוני (לא בטוח). בכל מקרה האם אתם בקשר עם אנשי השימור? יש להם לא מעט חומר ומחקר שעשו במשך השנים.

אני לא הייתי מתפעל מכול דבר דמוי חרך על מבנה או בריכת מים, יש דברים של סגנון וצריך לבדוק למעלה אם ניתן לצפות או לתפעל רובה מהחרך.

מקומות לחיפוש: בתי ביטחון -כמעט בכל ישוב היה כזה, בחלק מהמקומות היה זה בית הכנסת (כפי שהבאתם במקור חיים), אני מכיר במגדיאל ובכפר חסידים ואשמח לסיוע באיתור מקומות נוספים.

מחצבות (צלמתם את מגדל צדק), בפעם הבאה בואדי מילק, תעיף מבט על גג המבנה של מחצבת שפיה רואים מהכביש עמדה (אם אני יבין איך מצרפים תצלומים) ויש עוד אחת בפנים, כך גם בנשר.

מתקני שאיבה (צלמתם לא מעט) - יש בנחל בצת מתחת לאילון, דרומית לכביש 7 בין גדרה לחפץ חיים, נגבה ועוד (אולי מקורות יודעים משהו).

מעבר לזה עבודה שיטתית על כל הישובים שהיו לפני 1948, היא הדרך הטובה.

חג שמח

כשמגיבים להודעה כלשהי, נפתח חלון קטן עבור כותרת, וחלון גדול יותר עבור טקסט.


בתחתית החלון הגדול יש שורה "לחץ כאן להעלאת קובץ". לוחצים שם. נפתח מסך חדש, המאפשר לך לחפש במחשב את התמונות (לא גדולות מ-250 ק"ב). תמונה אחת בכל שורה.



כשמסיימים לשבץ אותן בשורות, גוללים למטה, עד שמוצאים בפינה השמאלית תחתונה את "העלה את הקבצים".



מחכים קצת, ואז מקבלים שורות חדשות ובהן פירוט התמונות שהעלית, ושם אתה מתבקש להחליט אם לעלות את התמונה כקישור, להציג אותה או עוד משהו. בחר ב"הוסף תמונה", וזהו.



לשורות הטקסט שכתבת תצטרף הודעת טקסט המעידה על תוספת תמונה, בלועזית.
אתה יכול להמשיך ולהקליד בשורה שאחריה, או לבחור להוסיף עוד תמונות, באותה שיטה.
לכשתסיים - לחץ על "שלח תגובה" למטה.
בשלב הזה אתה רואה את הטקסט והתמונות, ואם בא לך לשנות או להוסיף, תוכל לבחור ב"עריכה" ולשנות את מה שהעלית.
בהצלחה

תודהעכשיו רק אני צריך למצוא אך אני מקבץ אותן,
בעז

תמונה עליונה - עמדה במחצבת שפיה,
באמצע - ליד מעיינות שוני,
למטה חוות פטר בין גדרה לחפץ חיים (דרומית לכביש 7)

עמדות נהדרות. הידוע לך משהו עליהן? מתי? מה זו חוות פטר? מי רצה להגן על מעין שוני?
כל פיסת מידע...

לגבי שוני, אין לי מושג,הכניסה למקום היא בערך מול הכניסה למחצבה ולפרק. רואים אנטנות סוללריות בצד מזרח, דרך עפר. האנטנות ליד באר ישנה שגם היא לשימור, העמדה כ-100 משם על הדרך.
לגבי חוות פטר או פתר, זו היתה חווה שלאחד מאנשי גדרה. שוחחתי פעם בטלפון (לפני שנתיים או שלוש) עם הארכיונאי של חפץ חיים והוא ספר לי שאנשי חפץ חיים היו עובדים בחווה. העמדה על הבאר נבנתה גם להגן על אזור החווה וגם על הדרך בין גדרה לקיבוץ. לצערי, למרות שתכננתי, לא ביקרתי אותו בארכיון.

טוב - יש שלל קטן, אך עדיין אין תמונות - אני צריכה לחזור עם מצלמה (בתקווה מחר, זה קרוב...)
קיבוץ שער העמקים - מגדל במרכז הקיבוץ (לא נכנסתי לקיבוץ ויכול להיות שיש בו עמדות נוספות)
ממול לקיבוץ תחנה של מקורות שעברתי לידה מאות פעמים ורק השבוע שמתי לב - על הגג ישנה עמדה!!!
מקווה להביא תמונות בהקדם האפשרי......

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

"אדריכל" - יכל להיות ששכחנו משהו?...

נמל תל אביב?...
מה ניצב לו בקצה המזח של הנמל ?
הכוונה היא לאותו מזח שממוקם לפני הכניסה לנמל ממש בתוך הים?
יכל להיות שהמבנה הקטן שבקצהו היא עמדת שמירה?...


מעניין.....

אבדוק. אם זה נכון - אפתח אשכול. אגרתי המון חומר, כשהכנתי את יומני תרצ"ו המייגעים שלי, על הקמת הנמל.

אני משתגע מסקרנות !!!...
האם המבנה בקצה המזח גם הוא ראוי להכנס להיכל התהילה?...

אגב - למרות יבולי הדל לאחרונה מצאתי עוד מבנה מעניין (ולא ממש סטנדרטי) לא רחוק ממקום מגורי שגגו הוסב ושימש כעמדה !

התמונות ממש ממש בקרוב....

ציר שיוצא לי לעבור עליו לא מעט , מטווח שיצא לי לבקר בו לא פעם, עברו של המבנה אשר שימש כבסיס של ההגנה היה ידוע לי זה מכבר אך אבוי !...
איך לא שמתי לב לגג???...

אז למי שלא מכיר, בצפונה של כפר סבא ממש לא רחוק מהקאנטרי קלאב ממוקם המטווח העירוני שבסמוך אליו מבנה שבעברו שימש כבסיס כיתת המשמר העירונית (יש שם שלט אך כשהייתי שם היום המקום היה סגור)...

בהיקפו של גג המבנה חרכי ירי מהסוג הקטן שכבר הכרנו ולהלן התמונות (שצולמו בשעת אחה"צ בה השמש היתה ממש ממש מולי)...

מכיוון שעירי נהריה נוסדה באמצע שנות ה-30 (1935), להערכתי אמורות להיות בסביבתה עמדות ביצורים כאלה ואחרות.
האם מישהו כאן יודע על מקומות בסביבת נהריה/עכו שכדאי להתמקד בהם במהלך חיפושיי?

לעולם אשא דגלך בגאווה

תנסה קיבוצים ומושבים באזור שהוקמו בשנות ה-20-30. בד"כ בשביל ההיקפי.


אבל, אם אתה כבר פה - תחסוך לי נסיעה ותצלם בשער העמקים. גם המגדל וגם בתחנת מקורות שממול יש עמדה על הגג!!

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

מחר וביום ראשון אני בסביבות נהריה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

הבנין הערבי הישן, שמשמש כיום כמוזיאון לתולדות נהריה - אני חושב שיש עליו עד היום מגדל תצפית שהוקם בזמן המאורעות. ממש צומח מהגג שלו.

העיר נהריה נוסדה בשנת 1935, ובתקופת המאורעות הוקמו בה לפחות 8 עמדות. מתוך אותן עמדות ידוע על מיקומן המדוייק של 6, אך רק ארבע מתוכן עדיין עומדות קיימות. לגבי עמדה חמישית- היא נמצאת באזור שסופח לנהריה בשנות ה-60 ולגביה אני לא בטוח שהיא אכן מאותה תקופה.

העמדה הראשונה נמצאת על גג בית ליברמן- מוזיאון לתולדות העיר נהריה. המבנה נמצא ליד קניון נהריה, בשכונת עין-שרה.
לצערי אין אפשרות לעלות לעמדה.

*לחצו על התמונות להגדלה





















התחנה הבאה היתה מגדל המים אשר מהווה את אחד מסמליה של העיר. המגדל עבר שיפוץ נרחב בשנים האחרונות, ואין אפשרות לעלות לקומות העליונות שלו עקב הצבתן של אנטנות סלולריות.
בכניסה למגדל ניתלו מספר תמונות מהשנים הראשונות בחיי המושבה.
בתקופת המאורעות שימש המגדל לאיתות באמצעות מורס וזרקור ליישובים השכנים, לחיפה, ולאוניות מעפילים.

*לחצו על התמונות להגדלה

















משם המשכתי לבית הקברות של נהריה. בקצהו הצפוני נמצאת עמדה משוחזרת, ששופצה ע"י משפחת סטף ורטהיימר.

מימין למבנה נמצא קברו של ד"ר זליג סוסקין, ממייסדי נהריה




















המצבה שברקע- של אפרים שריר, מראשי עיריית נהריה בעבר


קברו של יוסף לוי, ממייסדי נהריה




התחנה הרביעית היתה בגלעד לזכר בני נהריה שנפלו במערכות ישראל. הגלעד עצמו הוא עמדה מבוטנת מתקופת המאורעות. הכניסה לתוך העמדה נאטמה.
העמדה נמצאת בגבעת אוסישקין, בלב פארק יד לבנים.









מבט פנימה דרך אחד החרכים שבעמדה









עד לפני מספר שנים היו עוד שתי עמדות- אחת ברח' קפלן (שהיה אז גבולה הדרומי של נהריה, לפני בניית שכונת עין-שרה) והשניה ברח' חניתה (שהיה גבולה הצפוני של נהריה, לפני בניית שכונת עמידר וסיפוח המושבה רסקו).
שתי העמדות היו ממוקמות על קרקע פרטית ונהרסו לצורך בניית בתים.

נסעתי לאחת השכונות הצפוניות של נהריה- רסקו, שבשנותיה הראשונות של העיר היתה מושב נפרד מצפון לה.
שם ראיתי את עמדת התצפית הבאה:

















אינני יודע אם יש לה קשר לתקופה עליה אנחנו מדברים, אני מקווה שבעזרתכם נוכל להגיע לתשובה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

מרשים להפליא.

איזה יחס מכובד לעמדות! נכון שהן איבדו קצת מהאותנטיות שלהן (למעט המגדל על המוזיאון), אבל הנושא כבר נידון בפורום הזה, בהתיחס לשאלה אחרת: האמת, או האותנטיות הן משניות בלבד אל מול המיתוס. אם כל ילד בנהריה נחשף לסיפוריהן של העמדות, הרי שלא כל כך נורא אם הן לא נראות בדיוק כפי שניראו לעת בנייתן.

ממה שכתבת עולה כי המבנה/עמדה בבית הקברות "שוחזר" ע"י משפחת ורטהיימר. מהשלט שצילמת, עולה כי זה המבנה האותנטי, הוא רק שופץ ונוקה, וחלקו התחתון הותאם לשמש כמרכז מבקרים לבאי בית הקברות. על מה הסתמכת?

האם אתה מזהה מה היה התהליך שעברה העמדה של "יד לבנים"? האם היא היתה עמדת בטון והוסיפו לה אגף? ציפו אותה באבן?

בכל מקרה - מרשים ביותר.

לגבי המבנה בבית הקברות- את הדברים אמר לי הבחור שעובד בבית ליברמן, הוא שלח אותי לשם.
לדבריו, המבנה שופץ כמעט מן היסוד. חלקים ממנו נבנו מחדש, חלקים ממנו הוסרו, הוא נצבע וכו'.
משפחת ורטהיימר עומדת מאחורי השיפוץ והשיחזור, לזכר אם המשפחה- אשתו של סטף יבדל"א.

לגבי העמדה בגבעת אוסישקין (אתר יד לבנים)- ניתן לראות שפתח הכניסה אליה נאטם. אין אפשרות להיכנס פנימה. עם זאת, מבט פנימה מתוך החרכים מגלה שפנים העמדה לא סובל מליכלוך/זוהמה אלא נשמר יפה.
קשה לי להעריך מה עבר עליה בשנים שהיא קיימת. פנים העמדה מכיל קורות עץ עבות אשר מהוות את שלד המבנה. בנוסף העמדה "מצופה" באבן.
בתוך העמדה הבחנתי גם ביציקות בטון, אולי זה היה חלק מתהליך האטימה של הכניסה.


*בנושא אחר:
ביקרתי היום גם בשבי ציון. בכניסה לישוב ניצב מגדל אשר הוקם ב-1940, זהו הבנין הראשון בשבי ציון. מגדל זה שימש את מיפקדת ה"הגנה" וכתחנת נוטרים. אין טעם להעלות תמונות של המגדל באשכול הזה, נכון? שהרי מדובר כאן על התקופה שאחרי המאורעות, ועד כמה שידוע לי, שבי ציון לא היה תחת התקפות במסגרת זו.

צילמתי גם את אתר ההנצחה יד לי"ד באכזיב, אבל זה כבר חומר לאשכול אחר...

לעולם אשא דגלך בגאווה

לא מעט מהביצורים שהעלינו כאן נבנו לאחר המאורעות. להזכירך - המאורעות הסתיימו ב-39', כך ש1940 זה ממש מעבר לפינה.
נדמה לי שאנחנו מדברים כאן על ביצורי העימות המזויין הראשון (21' ו- 29' היו טבח. בקושי עימות). זה התחיל קצת לפני 1936, ונתקלנו במגדלים בקרית ענבים שהוקמו ב-34, או 35; ונגמר קצת אחרי פרוץ מלחמת השחרור, עת נעשה ברור שהסוג ההוא של הביצורים כבר לא רלבנטי למלחמה החדשה. כבר דיסקסנו את המעבר אל מתחת לקרקע, שהתבקש אל מול הארטילריה והשריון של מלחמת העצמאות.
כך ש-1940 זה בהחלט מעניין.
תודה

ממש בכניסה לישוב ניצב לו הבניין הראשון שהוקם בו.
שבי ציון נוסד ב-1938 במסגרת ישובי חומה ומגדל, ולאחר כשנתיים הוקם בניין האבן הראשון. מבנה זה שימש כמיפקדה מקומית של ארגון ההגנה וכן כתחנת נוטרים.


* לחצו על התמונות להגדלה

לעולם אשא דגלך בגאווה

מצאתי עשר (10) עמדות. ואני בטוח שיש עוד.
קמתי התלבשתי צחצחתי ויצאתי לצוד. ממש לא בא לי לעשות שום דבר אחר, ושהעולם יתפוצץ. רשמתי לפני כמה טיפים מסקרנים מהעת האחרונה, כולם בין חדרה לזכרון, ונסעתי לבדוק אותם. יצאתי מת"א בבוקר, והבטחתי לעצמי שבצהריים אתייצב במשרד. הייתי מת.
התחלתי בפספוס שלי משבוע שעבר - תחנת הרכבת ליד גן שמואל. קיבלתי טיפ מ"עמית", די מפורט, נסעתי וטיילתי שם, ובכל זאת פספסתי. בועז (BBZ) חזר וטען שהעמדה שם, ושיש שם עוד אחת - פילבוקס בריטי משונה. אז נכנסתי לחניון של מרכז הקניות בגן שמואל, חיפשתי את הפינה הדרום מזרחית שלו, ובדרך עפר נסעתי לכיוון האזור שממזרח לתחנת הרכבת, מעבר לה. הכל בסדר, הדרך היתה טובה, והיה חניון מסודר לייד הפילבוקס, אלא שבמבנה הסמוך, מאוד מבודד, יש כנראה תחנה לחלוקת מתאדון. האוכלוסייה שהסתובבה סביבי, באזור המאד מבודד הזה, לא היתה מהסוג המרגיע.
בכל אופן, כמו בכל גשר שבו פסי רכבת חוצים נחל, והפעם נחל חדרה - יש פילבוקס בריטי. צילמתי ונהניתי.



משם הלכתי לאורך הנחל, לחפש את העמדה היהודית. מצאתי אותה, לא רחוק מהפילבוקס. זה מוזר, כי שתיהן נבנו לכבוד המאורעות, ושתיהן היו מאוכלסות ע"י אנשי בטחון של הוד מלכותו (חיילים בפילבוקס, נוטרים בעמדה) ולא ברור מי צריך את הכפילות הזו. בכל אופן - הנה תצלום מרחוק ושתי הגדלות של העמדה ושל הפילבוקס. תראו כמה הם קרובים זה לזה:



והנה כמה תמונות של העמדה היהודית. זו עמדה שנקראה עמדת חמרה, ונבנתה לרגל המאורעות, כדי להגן על חברי גן שמואל שיצאו לשדות. שמורה נהדר.



משם הלכתי עוד דרומה, כי עמית, בזמנו, כתב שמדרום לביצת זיתא יש עוד עמדה. ראיתי משהו שנראה כמו עמדה, והתחלתי להדרים. אז קודם כל - ביצת זיתא היא ממש ביצה. כמו בסיפורי העליה הראשונה. היא עד כדי כך ביצה - שאי אפשר לצלם אותה. היא פשוט סבך צפוף של צמחיית ביצות, על מים ירוקים ודוחים, ורק במקום אחד הזדמן לי להציץ ללב הביצה. ראו:



אחרי שחציתי את הביצה (יש שביל יבש, אבל לא רואים ממנו כמעט כלום, בגלל הסבך הצפוף משני עבריו) הגעתי לפתע לרחבה פתוחה, מישורית, גדולה מאוד, ובקצה השני שלה היתה עמדה נפלאה.אבל... הרחבה הזו היתה שדה קטל של פרות. כנראה שלכאן הולכות פרות הבר לנוח, כשהן מרגישות שהגיעה שעתן (הרי לא נחשוד שמישהו זורק פגרים של פרות בכוונה, בשטח הפתוח!). זה לא היה נורא, כי הפרות היו רק עצמות מלבינות, ללא ריח, או גועל נפש אחר, אבל בכל זאת - המוני שלדים וגולגלות. בכל אופן - חציתי את הביצה, וחציתי גם את שדה הפרות. והגעתי למגדל יפה, באמצע שומקום, על גבעת חמרה אדומה מאד, עם שמיים כחולים מאד, ואור רך, ונהניתי - למרות התלאות.



חזרתי וחציתי את שדה הפרות, ואת הביצה, ואת הנחל, ואת קהל המכורים (נדמה לי) וחזרתי לאוטו. נסעתי לכרכור. מזמן דיווחו לנו שיש בכניסה לכרכור עמדה. היא צבועה בחאקי-זית, וכתוב עליה "עמדה", כמו זו שברמת גן:



משם המשכתי למגדלי המים של כרכור. מצאתי שניים, שניהם מבוצרים, ואחד מהם מצחיק ממש, עם פרופורציות מאד משונות:



רציתי להמשיך צפונה, ולפתע ראיתי את השלט למשמרות. כיון שהקיבוץ המפורסם נוסד ב-33', הייתי בטוח שאמצא משהו. ניסיתי בהתחלה בשיטת "סובו ציון והקיפוה". נאדא.
החלטתי להכנס למכולת שלהם (בכל קיבוץ יש עכשיו מכולת, ושם פוגשים את כולם) ולשתות משהו. הם כבר הפנו אותי לעמדות. אז היו 4 עמדות, בכל אחת מפינות הקיבוץ, אבל זו של הנפחיה (דרום מזרח) וזו של שער הכניסה (דרום מערב) כבר הלכו לעולמן. נותרו שתי הצפוניות. אחת מהן משמשת כמחסן לגן הארועים של משמרות, הקרוי - איך לא - אגדת דשא. בכל זאת, זה הקיבוץ של חנן יובל ושל שלום חנוך, לא?
היא מדהימה. מין ערמה של עמדות על הדשא, בדיוק כפי שהשניים שרו. עמדה בתוך עמדה ועל עמדה במין תערובת משונה, אולי קצת אלימה, של עמדות מתקופות שונות שהתערבבו להן.



המשכתי לאורך הגדר, וכבר מרחוק חיכתה לי העמדה הצפון מזרחית. גם היא משונה - מגדל שהיה עמדה על ארבע רגליים (כמו בנטעים, שדה וארבורג, רמת הכובש ועוד כמה), אך בשלב מסויים סגרו את המרווחים בין הרגליים בבטון ויצרו עמדה בגובה הקרקע, ואחר כך גם סגרו את הרווח בין הבטון למטה והבטון למעלה, אבל בלבנים. 3 דורות של בצרנים.אני די משוכנע שהראשון היה תרצ"ח, ושני האחרים ממלחמת השחרור, כשהם פתאום אהבו להיות ליד הקרקע.



מכאן רציתי להגיע לעיינות שוני, כי בועז כתב שיש שם עמדה. נכנסתי לשוני, לא למדתי שם שום דבר חדש, ועפ"י ההנחיות שבועז כתב - חציתי את הכביש הראשי, נכנסתי לדרך עפר והתחלתי לחפש. לא מצאתי כלום.
עליתי לזכרון, ירדתי מעברה השני, ונסעתי למחצבת שפיה. על גג חדר האוכל של העובדים ניצבת עמדה משולשת, יפה. הנה היא:



ולתחנה האחרונה. בסיומו של האשכול הקודם, מס' 3, הספיק סירפד לספר על "העמדה" במעין צבי. חיפשתי את העמדה, אך לשווא. נסעתי למכולת. שגיתי, ופניתי לאשה אחת, שלא ידעה במה מדובר. כיון שסירפד אמר, לא האמנתי לה, והתעקשתי. היא הפנתה אותי לגבר עם שפם. מה אתה מחפש? את העמדה, עניתי. אה - אז היא נמצאת ב...ילדים - רק גברים משופמים מבינים בעמדות!!
היא מעל הקיבוץ, על הגבול עם זכרון. ליד בריכת המים. אלא שהשלט טוען שהיא נבנתה ב-47'. עם יציקה כה עלובה, שאלמלא השלט, הייתי מוכן להשבע שהיא מהמאורעות. אולי השלט טועה?



וזהו. אז מה למדנו היום? שעמדת החמרה של גן שמואל היא במצב מצויין, ויציקה מצויינת, והיא מהמאורעות. העמדה במעין צבי היא יציקה עלובה, מ-47'. עמדת ביצת זיתא לא שומרת על שום דבר. עמדת הכניסה לכרכור צבועה זית, וזה די מתאים לה. העמדות במשמרות הן סלטים של כמה תקופות, סביר להניח שחלק מהן זה מהמאורעות.

בקיצור - אני עוד לא כזה מומחה שיודע איך להבדיל ביניהן. טרם מצאתי את המכנה המשותף. או כפי שכתב לנו בועז - אם שתי עמדות דומות זו לזו, זה לא סימן שהן נבנו באותה תקופה! לדוגמה - ככל שהצלחתי ללמוד, המגדל בנחלת יהודה הוא מ-48'. אחיו הכמעט תאום מקרית מלאכי הוא מ-33'.
הצילו!!

זה של מאיר אריאל ושלום חנוך. עם כל הכבוד לחנן יובל...
לגבי ערימה של עמדות על הדשא - אני מתבונן בתמונות ומנסה להבין מי קדם למי.
אני מנסה למצוא רמזים בעמדה הצפון מזרחית: שם אין ספק שהעמדה העליונה נבנתה קודם, אחר כך התחתונה ולבסוף ההשלמה מלבנים. צרפתי אפילו תקריב, שתראו איך הבטון של התחתונה מכסה על העמודים של העליונה.
בעליונה יש חלון רחב על כל החזית, ואילו בתחתונה יש מקבץ חלונות קטנים. האם זה סימן?

ובחזרה לעמדת הדשא: בזאת שבולטת החוצה יש דווקא חלון רחב. האם ייתכן שהיא היתה ראשונה, והעמדה הגדולה יותר, המהווה לה "בסיס יציאה" היא המאוחרת? זה לא ממש הגיוני, אבל זה מה שמתבקש ע"י "מבחן החלונות".
מישהו רואה מה שאני מחמיץ?

אך שהגעתי אליה ביום שישי האחרון המצלמה מתה ללא בטרייה.
למיטב זכרוני העמדה המוזרה הזאת בנויה על מבנה של באר מיים. במרכז המבנה המקורי עמד הבוסטר המקורי ויתכן ואילוצי מקום בתוך המבנה גרמו להוספת המרפסת. בעבר היתה המרפסת מעוטרת בפרוז'קטור עתיק ומרשים.

מסביב לעיר חדרה היו עמדות דומות מאוד לזאת שצולמה בכרכור. רובן נהרסו אך אחת שהוסתרה שנים בין האקליפטוסים שרדה.
מיקום העמדה הוא בשכונת אפריים. במפות האלקטרוניות המקום הוא רחוב האקליפטוס פינת רחוב הלבנה.

טל

יפה מאוד,
בזמנו הסתובבתי קצת באזור הוא אבל לא ראיתי את כח מה שגילית וצלמת.
כשהייתי במחצבה בזמנו, והפועלים ארחו אותי לארוחת בוקר של פעם,
אמר לי אחד מהם שיש עוד עמדה בפנים, מעניין אם קיימת עדיין
בנוסף יש עמדות בכפר הנוער על הגבעה שלא צלמתי

אתה בעצם צייד עמדות ותיק! כלומר, הרבה לפני שהחיידק פגע בחברים ובי, אתה כבר היית נגוע!
איך הגעת לזה?
אגב, כפי שכתבתי - לא מצאתי את העמדה במעיינות שוני. היום מצאתי את זו של חוות פטר, כך שנדמה לי שביקרתי בכל העמדות שהסגרת.
ביקרתי היום גם במגדל של גליק, ברחובות, מעל תחנת הדלק של סתריה. מדהים. אבל - בכיפה העגולה, שהיא בכלל לא אופיינית לעמדות הגנה, יש חלון משולש שנראה ממש כמו מצפה כוכבים.
אז מה זה - מגדל הגנה או מצפה כוכבים? אתה יודע על זה משהו?

החיידק הוא מוזר במקורות ההידבקות,התחלתי בעניין בעקבות ה"פילבוקסים" שהוקמו על ידי הצבא החל מ-2000. הרעיון של השיבה לשנות השלושים, שלח אותי בעקבות הפילבוקסים (אפילו פרסמתי שני מאמרים על כך אחד בעיתון צבאי ואחד באריאל), ומשם גם לעמדות השונות והמשונות. האמת שבשנה האחרונה, קצת נגמלתי, אבל אי אפשר עד הסוף להיגמל.
לגבי המגדל בסתריה, הוא נבנה על ידי איכרי רחובות, לשמור על הפרדסים שהיו ואינם (נשארו כמה בתי פרדסים בסביבה) ועל גבולה המזרחי של המושבה, ב-1938. בגלל צורתו קיבל כינויים רבים: המגדל הצוחק והמגדל הלבן ועוד. פרטים נוספים: ישראלה קומפטון, רחובות - אתרים ומסלולים, הוצאת עירית רחובות והחברה להגנת הטבע, 1990, עמ' 18.
לגבי שוני, מדובר בצד מזרח של הכביש הכניסה היא צפונית כ-400 מ' מהכניסה למחצבה, רואים מהכביש מיכל מים גדול ואנטנות. העמדה בתוך העצים.

בהמשך לדברי מהצהרים,
חזרתי להסתובב עם מצלמה,
להלן מגדל המים של ביתן אהרון

מחלת הביצורים הזו מדבקת...
הייתי בגן שמואל לרגל חזרות להופעה של הבת וניצלתי את הזמן לשיטוט במרכז הקיבוץ. קיוויתי למצוא משהו מעניין במרכז הישן אבל פרט לשלטים ובנינים הסטוריים לא מצאתי.
המקסימום הוא זה (שלא רלבנטי לתקופה מן הסתם):

*לחצו על התמונות להגדלה

ליד קיבוץ שער העמקים שוכן לו מתקן מקורות- יחידת העמקים.
במקום זה הוקמה ב-1937 חברת המים הלאומית של ישראל.
דף ההסטוריה של מקורות באתר שלה

כאשר הגעתי למקום, השער היה נעול. התקשרתי לחדר הבקרה, אך לא הסכימו להכניס אותי פנימה ולצלם את העמדה השוכנת על גג המבנה. עם זאת, קיבלתי אישור לצלם את המבנה מבחוץ.









לאחר מכן נכנסתי לקיבוץ שער העמקים.
טלי סיפרה לי שעל גג טחנת הקמח של הקיבוץ נמצאת עמדה, אז צילמתי את הטחנה ואת הסילו, אך כששאלתי את אביה של חברתי (חבר הקיבוץ) על העמדה, הוא סיפר לי שהטחנה הוקמה בכלל בשנות ה-50 ואין לה שום קשר למאורעות.

טחנת הקמח:








כאן הגיעה ההפתעה: הוא סיפר לי שבמרחק 50 מ' מטחנת הקמח נחה לה עמדה המכונה "אדמירל", אשר שימשה להגנת הקיבוץ בתקופת המאורעות. מדובר בעמדה העשויה מתכת, אשר ניתנת להובלה על גבי משאית.
היא היתה ממוקמת בקצה הדרום מערבי של הקיבוץ- בצלע שפונה לכיוון פארק הקישון של היום.
לפי מספר שנים החליטו לתת לה מנוחה ולהניח במגרש קטן ובו מספר כלים מימין הראשונים של הקיבוץ.

לעולם אשא דגלך בגאווה

מדהים. העמדה על גג מתקן מקורות היא יפה, אבל האדמירל - מדהימה לחלוטין.
לא מצאנו, עד כה, שום סימוכין לקיומן של עמדות מוכנות מראש, ומאד ייתכן שהאדמירל היה נסיון שלא הצליח יותר מדי, ולכן לא קמו לו יורשים. מצד שני - מאד ייתכן שהיו עוד כאלה, אך הן לא שרדו את שבעים השנים שעברו מאז, בעוד שרוב הבטונים עומדים יפה מאד במשימה.
באותו אזור גיאוגרפי, שער העמקים ואלונים, ניתן למצוא פתרונות לביצורים שאינם מבטון: באלונים הם בנו מגדלים מאבן, ובשער העמקים מברזל. הייתכן שהיתה בעיה של זמינות בטון באזור הזה?

עידו - אם בא לך, מגדלי אלונים אינם פתורים לחלוטין. טלי היתה שם, ואחר כך גם אני ביקרתי במקום, ובכל זאת נותרו לי שלוש שאלות, ואשמח אם תוכל להשיב עליהן (שנינו לא מצאנו נפש חיה לשוחח איתה. מנסיוני - עדיף לדבר עם גברים בנושאי עמדות, וכשאומרים לך ש"אין" זו לא סיבה להפסיק לשאול):

מגדלי הבטון הגבוהים מאד ומיוחדים מאד, זה שבכניסה לקיבוץ, והשני ליד המוסד החינוכי בחלק העליון יותר - מה הם בדיוק? למה הם שימשו, למה הם ניבנו, מתי, מה היה תפקידם בעת המאורעות (אם בכלל)?

מה נותר ממגדלי האבן? באיזה מקום קראתי שנותרו כמה, וכולם הפכו לבתי מגורים, שקיבלו אחר כך הרחבות. מצאתי וצילמתי אחד, בכניסה לקיבוץ (יש לידו שלט ברזל קטן עם הסברים. שימש גם כמטה ההגנה). האחרים עוד שם. התוכל למצוא אותם?

יש בקיבוץ מגדל קטן מאבן, בערך 2X2X3 מטר, מעל מערה שבה יש שלט הנצחה לחללי הקיבוץ. מין "יד לבנים" קטן. האם זה אחד מאותם מגדלי אבן?

תודה.

אכן מדהימה, לא שמעתי עליה בימי שיטוטי,
גם לא קראתי על כך בשום מקום, אולי הייתה ייחודית,
עמדות מוסעות מברזל ומבטון היו בתקופת מלחמת העולם השנייה לצדדים הלוחמים, אבל לא אילתור שכזה,
גם בימינו צה"ל עוסק בכך (קטע ממאמר שאולי יתפרסם, הכל ממקורות גלויים ומהאינטרנט):
פטנטים של עמדות נגררות היו בשימוש במלחמת העולם השנייה. הבריטים בנו פילבוקס מבטון המוסע על גבי משאית, ואילו הגרמנים הפעילו בברית-המועצות ובאיטליה פילבוקסים ממתכת הנגררים למקום הצבתם. גם ב-2007, אותם רעיונות של "ניידות" ונטרול החסרונות של הפילבוקס הסטטי הופיעו בדוגמת עמדת ברזל מתקפלת. חברה ישראלית פיתחה עמדת ברזל שעקרון הפעלתה: "ניתנת ל"קיפול" במכולה וכל טנק או רכב כבד יכול לגרור אותה לכל מקום ולפרוש אותה מחדש תוך דקות"[1]. לטענת הכתב:
"היתרון העיקרי הוא ביכולתן 'לשבור שגרה' שלא כמו עמדות ה'פילבוקס' שפרס צה"ל בשנים האחרונות לאורך גדר המערכת בעזה, הנייחות, את אלה ניתן להזיז. הדבר יכול להקשות מהותית על תכנון פיגוע במתווה דומה לזה שהיה לפני שנה בכרם שלום[2]".
בנוסף לפן ההגנתי של השינוי במיקום, אשר איננו מאפשר חפירה או זמן ממושך לתכנון התקפה על העמדה, העמדה הניידת נתפסת כטנק יותר איטי:
"המיגדל ממוזג וממוגן. עשיתי מילואים באחד כזה . ממש תענוג! אתה מופיע להם פתאום מעבר לחומה/גדר יכול לירות ולא יכולים לפגוע בך!! פיתוח טכנולוגי מדהים לנשק את הידיים לאגף הטכנולוגיה בצהל!!"[3].

אולי זה אותו רעיון.

[1] יובל אזולאי, "פיתוח ישראלי כנגד מנהרות: עמדות צבאיות שניתנות להזזה", הארץ א18, 26 ביוני 2007; ראה גם אמיר בוחבוט, "התשובה למנהרות ברצועה - מגדלים ניידים", http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/648/979.html. 21 באוקטובר 2007.
[2] יובל אזולאי, "פיתוח ישראלי כנגד מנהרות: עמדות צבאיות שניתנות להזזה", הארץ א18, 26 ביוני 2007. הכוונה לתקיפת הטנק וחטיפת גלעד שליט.
[3] סמל מיל, 23/10/07 23:56; http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/648/979.html ; ראה גם מילאימניק מודאג, 23/10/07 23:59; http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/648/979.html

מתנצל על הגדלים השונים

ביום חמישי, סוף שבוע העבודה, אחרי הצהריים שלי אינם כה חשובים. בלאו הכי שום דבר לא יקרה. אז אני מנצל אותם לצייד. אלא שכפי שBBZ העיד, לעיתים החיידק הזה גובר עלי, ואני עושה לעצמי עוד יום חופש.
בשבוע שעבר, שהתחיל ביום שלישי, עשיתי לעצמי יום חופש ביום ג', אבל ביום ה', אחה"צ, מצאתי את עצמי במסמייה לאחר פגישה, וניצלתי את הדרך חזרה לת"א כדי לצוד עוד כמה.
התחלתי ברמז של BBZ על עמדה בין חפץ חיים לגדרה, במה שהיה חוות פטר. נסעתי על הכביש לחפץ חיים, וראשה התגלה. ממש לייד כביש 7 החדש, המפריד בין חפץ חיים לגדרה. הנה היא:



משם נסעתי לרחובות. במושב גבתון ראיתי רק 3 עמדות, למרות שאני יודע בוודאות על קיומן של 5, או אפילו יותר. מצאתי עוד אחת, במרכז הישוב. מדהימה - יש לה דלת מבטון, על צירים מברזל וקפיץ, שנעה בקלות על ציריה. היא תועדה כאן בעבר, אבל דלת הבטון ראויה לאזכור נוסף:



בדרך לגבתון, כשהתברברתי ברחובות, נגלה לי מגדל המים של מרמורק. אינני זוכר אם הוא עלה כבר בעבר, אז בכל מקרה - הנה הוא:



מרחובות נסעתי לקיבוץ נען. שמועות עקשניות דיברו על עמדה שם. חיפשתי, אך לשווא. בערב, אחרי ששבתי הביתה, טלפן מישהו שגדל בנעוריו בנען, ונתן לי מיקום מדוייק יותר. ביום שישי אחה"צ חזרתי לקיבוץ, ומצאתי מבני חינוך נטושים. האיש פשוט לא הבין מה אני מחפש. הייתי מתוסכל, והשמש עמדה לשקוע, ובעוברי על כביש 1, מעל כביש 40, השמש האירה את הפילבוקס בצורה נהדרת. עצרתי וצילמתי, אבל החלטתי לנסות להתקרב. נסעתי לאט בדרכי עפר ובשדות שלף, וצילמתי אותה מקרוב:



מצ"ב קובץ ה-KMZ לשתילה בגוגל ארץ. קיבלתי תגובות שבפעם הקודמת זה לא עבד. נסו עכשיו. אנא - הודיעו לי אם זה עולה, וזה בסדר. כרגיל - בצהוב אלה עמדות שראיתי וצילמתי, בתכלת הן עמדות שלא ראיתי, אך העלינו כאן את תמונותיהן.

https://2008-uploaded.fresh.co.il/2...14/34805355.kmz

לגבי המסמכים שאיריר העלה - נהדרים. אני עדיין חייב לעצמי (ולכם) ביקור בארכיון ההגנה. לפי התכנים והאוספים שיש להם, ואת תיאורם ניתן לקרוא באינטרנט, יש להם ים של חומר, לרבות חוברות קטנות שהוכנו בזמן המאורעות ע"י המחלקה הטכנית, של "עשה זאת בעצמך" לבניית עמדות בטון. אם הם היו פתוחים בשבת, הייתי כבר שם.

לבני - לא שכחתי אותך.

הלכתי לארכיון ההגנה. מצאתי את החוברת. שמה - בצרונות שדה וישוב. לאף אחד אין מושג ממתי היא.
עיינתי קצת בחומר אחר שיש שם, לא מצאתי שום דבר מרעיש. הדבר היחידי שעורר את תשומת ליבי היתה עדותו של אחד מהמחלקה הטכנית, שגויס אליה ב-37'. הוא מספר שזכר (אוריאלי) [איך מבטאים את זה? כמו זָאכֶער? זֶכֶר? זֶכָאר?] עמד בראש היחידה, ותפקידו היה לתכנן את ביצורי כל הישובים, והם סבלו מאד ממחסור במפות טופוגרפיות. אחר כך התחילו עם "כופר הישוב" ולפתע היה להם המון כסף שהיה מיועד לבניית ביצורים, או בצרונות. הם תכננו את הבצרונות במטה, שהיה ברח' אחד העם, ושלחו את התכניות עם מהנדס שיצא לשטח. הכסף נשאר במטה עד שהמהנדס אישר שהבצרונת (בצרונה?) נבנתה עפ"י התכניות ההנדסיות. רק אז הוא יצא לקבלן.
הרמז הבא שאצטרך לעקוב אחריו הוא הקבלן: את רוב הבצרונות בנו סולל בונה, ויש להם גם ארכיב בחיפה.
בכל מקרה - ב-1940 נגמרו המאורעות, נגמר הכסף ונגמרה המחלקה הטכנית. זה עוזר לנו קצת לצמצם את התקופה, כי קשה לי להאמין שהיו עמדות שנבנו כשלא היה כסף ולא היתה סכנה.
אחר כך, ב-47', צצה שוב סכנה, וכנראה שהיה עוד גל של בניית בצרונות.
אז הנה הצצה לחוברת הבצרונות, כאמור - ללא תאריך:

מעולה, צריך לבדוק, כפי שכתבת, אצל סולל בונה,
צריך גם לבדוק בין העמדות שמצאת לבין התוכניות,לכמה יש התאמה לשרטוטים.

מה עם הגדר בצפון,מפעל הביצורים הגדול של הישוב...? נשאר משהו מזה,.?

אפשר למצוא תיעוד בארכיון סולל בונה או אולי בספריה הלאומית

חוברת בשם "הגודרים בצפון" בהוצאת סולל בונה המתארת את הפרויקט.

טל

על הגדר נבנו 19 מצדיות שנקראו בשפה הרשמית הצבאית "בלוקהאוז" "blockhouse", ומכונות על ידי החברה, עד היום, פיל-בוקס "pillbox" (עוד 4 נבנו מהכנרת לכיוון צפון, אני לא מצאתי את הסימון שלהן על המפות בניגוד ל-19 שהיו על כביש הצפון מזרח למערב).
מתוכן שרדו לא מעט, 3 אף שומרו ושוחזרו (לא תמיד מוצלח): בכניסה לאזור התעשיה גורן; מתחת למצודת-ישע; ולאחרונה שוחזרה העמדה שליד קיבוץ ברעם.
בויקיפדיה - עשו עבודה טובה בכתיבת הערך והוא מפורט רבות על הגדר עצמה וגם על המצדיות ששרדו.


פילבוקס מערבית לשרידי איקרית


פילבוקס בעיקול הר אדיר

האם מישהו יכול להניח ידיו על הספר?

ובאותה הזדמנות - צילום ישן של המגדל ב'שבי ציון' שצילם עידו . מתוך אתר 'ביתמונה':
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/ws.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1568105/28_hh.jpg]

לבני צודק. יש בצרון בקצה המזח בנמל ת"א. אין לי מושג ממתי. הנמל נבנה במהלך המאורעות; שימש כמספנה לבניית שולות מוקשים לצי הבריטי בזמן מלחמת העולם (מעצי אקליפטוס); תפקד כנמל בזמן מלחמת השחרור; ואחריה בזמן מבצע סיני. הבצרון יכול היה להבנות לרגל כל אחת מההתכתשויות הללו, או ביניהן. החלונות, בשונה מבצרונות אחרים, הם מפלדה, אלא שהמליחות המיסה אותה אל תוך הבטון. זה לא אומר כלום על תקופת הבנייה.
עוד חומר לא רע על הנמל -
http://www.ahuzatbait.org.il/Index....ryID=214&Page=1

בכל מקרה, הנה הוא:



והנה התמונה הקדומה ביותר שמצאתי, והיא משנות החמישים:



ועוד כמה מילים על ההבדל בין בצרונות המאורעות (וקצת אחרי) לבין הפילבוקסים, או ביצורי 48'.

הבצרונות נבנו בעיצומה של מלחמת אזרחים מאד מיוחדת, ואעיז לטעון שהיתה ייחודית בעולם: מלחמה של קווי ביצורים שאינם חזית (בשונה מאד ממלחמת האזרחים שהתרחשה ממש באותן שנים בספרד), מלחמה מוגבלת לנק"ל למרות שמדובר במאה העשרים, ומלחמה שבה צד אחד תוקף, והשני מתגונן ע"י הקמת עוד ישובים שישמשו מטרה לתוקפים (אם נתעלם מפעולות התגמול, שהיו לא מעטות). העדויות "הארכיטקטוניות" לאותה מלחמה מיוחדת, שטרם הסתיימה, הן הבצרונות. מבני הגנה שאין להם אח ורע בעולם כולו, ונולדו רק בגלל הנסיבות המאד מיוחדות של המלחמה ההיא.

לפילבוקסים ולמשלטים יש דוגמאות, לצערנו, כמעט בכל מקום בעולם. לא לבצרונות. זו הסיבה שהם מעניינים אותי הרבה יותר. הם, הבצרונות, הם התשובה שלנו למצודות הצלבניות, לחומות העיר ירושלים, לביצורי מגידו וחצור.

מצאתי כמה תמונות חביבות




בין היתר - פריקת שק המלט הראשון (מחול קטן), ויצמן בנמל בדצמבר 36, בניית הנמל, ושומר. לפי המדים, זה לא נוטר אלא ממלחמת העולם. האם זה רמז?

ובכלל, כמה יפה לראות שהיום ממש כמו אז פועלי הנמלים כל כך שמחים על כל שק מלט וארגז תפוזים שהם פורקים !
כל כך חדורי התלהבות ופטריוטיות שזה ממש מרגש......


חיפשתי לא מעט גם אני תצלומים של הנמל משנותיו הראשונות כדי לנסות ולראות את קצה המזח אך לצערי כל התמונות שנתקלתי עסקו דווקא בדברים אחרים....


נ.ב - שמת לב למטווח של כפר סבא?...
אני מתכוון להגיע לשם אולי השבוע כדי לצלם את השלט שמספר את סיפורו של המבנה....


ו"ישראלה" - אולי הגיע הזמן לפתוח שרשור חדש בנושא?...
העייסק כבר מאוד מאוד כבד...

לבני.