21-05-2005, 11:22
|
היסטוריה צבאית, בדגש על ישראלית
|
|
חבר מתאריך: 30.03.04
הודעות: 416
|
|
דן טולקובסקי, ראיונות וספרי יחידות
היה מפקד חיל אוויר מצוין ואדם מבריק בצורה יוצאת דופן, כמו שניתן להבין גם מתיאורים של עזר ויצמן בספרו האוטוביוגרפי וגם ממסמכים שטולקובסקי כתב (ונמצאים בארכיון צה"ל) ומהתבטאויותיו בישיבות מטכ"ל.
עם זאת, אין להתפלא על כך שכיום הוא אינו מסוגל לענות על שאלות ביחס לאירועים שהתרחשו לפני 50 שנה. זו תופעה מקובלת, בה נתקלתי בכמעט-כל הראיונות שערכתי. אנשים מבוגרים, מבריקים ככל שיהיו, כבר לא זוכרים. הם יכולים לדקלם סיפורים שהם כבר סיפרו כמה פעמים, אבל אם תשאל אותם שאלה חדשה, הם לא יוכלו (כמעט תמיד) לענות עליה. בדרך כלל הם יכולים לספר סיפורי מלחמה נחמדים, אבל לא יזכרו דברים שגרתיים שהתרחשו בין המלחמות. במקרים רבים, כל מה שהם יכולים לעשות בראיון זה לחזור על מה שהם כתבו בספר שכתבו. לדוגמא, ראיינתי לפני כמה שנים את מאיר עמית, ובהתחלת הראיון, כמנהגי, עברתי על מסלול השירות שלו. הוא חזר על מה שכתוב בספר שלו, לפיו "מיד אחרי מלחמת העצמאות מוניתי למח"ט גולני". פרט זה כמובן אינו נכון, אבל הוא התעקש עליו גם בראיון עד שמניתי שורה של מח"טים שהקדימו אותו ותפקידים אחרים שמילא בשנים 1949 - 1950. אדגיש - ברור לי שהוא לא ניסה להטעות; הוא באמת לא זכר את התפקידים הזניחים יותר שעשה באותן שנים של בין המלחמות עד שהזכרתי לו.
בנוגע לספרים שיחידות (לא רק טייסות ח"א) הוציאו ליובל החמישים (וספרים אחרים שיצאו בהזדמנויות דומות), באמת הרמה הכללית שלהם מאוד נמוכה והם כוללים טעויות מחפירות. מחלקת היסטוריה של צה"ל עושה עבודה מצוינת בכמה תחומים, אבל החלק של מורשת יחידות כמעט ואינו מטופל על ידם, והתוצאה היא שבכתיבת ספרי המורשת עוסקים בהרבה מקרים חובבנים (חלקם קצינים זוטרים שמקבלים את הפרויקט בלא כל רקע או עניין בהיסטוריה). התוצאה היא שורה של ספרים עליהם נשפך ממון רב ושאינם שווים הרבה. אם חלק קטן מכסף זה היה ניתן למחלקת היסטוריה, שהיתה מקבלת תקן או שניים לצורך זה, הם היו יכולים לכתוב ספרים מוצלחים הרבה יותר.
|