במקור נכתב על ידי Soloavia
נראה לי שהחמצת את המסר של הכתבה (וזו לא טענה שאמורה להעליב אותך אלא דיון במהות כפי שתראה להלן).
הסיפור שונה לחלוטין - המסר מן הסיפור הזה כלל אינו אופי הטיפול באטיאס אלא בכך שאטיאס עצמו היה מעורב בתקרית דו"צ שמאפיניה היו אחד לאחד המאפיינים של הארוע בו נהרג החייל. מדובר כאן על חוסר הפקת הלקחים שמוביל לחזרה על התאונה, וביחוד כאשר הכתובת ברורה וכתובה באותיות גדולות על הקיר. בנוסף הוצג כאן המכניזם של הטיוח - כאשר מתגלות סתירות בתחקיר וכאשר הקצין הבודק בוחר במודע להתעלם מחומר שעל פניו מתברר כמהותי מאין כמותו.
ההמשך דן באטימות המערכת כלפי המשפחות שנאלצו לתחקר את הארוע בעצמן בגלל אי שיתוף פעולה מצד המשפחות, ומצד שני - סרוב להתמודד עם הטענות שלהן בטענה שהן אינן מבינות את הנושא או שאין דנים אדם בצערו - בקיצור - אין התייחסות עיניינית.
יכול להיות, כתבתי את התגובה ישר אחרי שהתכנית הסתיימה, והתכנית הזאת הצליחה (וזה קשה) לגרום לי להרבה מחשבות ותחושות, ויכול להיות שכל הדברים האלה ביחד גרמו קצת חלק מהרעיון, וגם אני עוד צריך לגבש בדיוק את דעתי עליה.
אבל אני חושב שהרבה אנשים חושבים כמוני (לטוב ולרע), ואני מניח שהרבה אנשים הרגישו שהתכנית די צלבה פה את המפקדים בשטח.
אני מסכים איתך לחלוטין לגבי האטימות, ולדעתי זה בזיון וכל מי שנתן ידו לכך צריך לעוף מהמערכת, צה"ל צריך להיות גלוי בתחקירים שלו, ואם המפקד עשה טעות הוא לא צריך להתבייש בזה, זה טבע התפקיד. ואני בטוח שאם היו אומרים למשפחות את כל האמת מההתחלה אז לא היינו מגיעים למצב הזה.
כאן שוב החמצת את המסר - מיקי אדלשטיין כשל בניהול הארוע, והופקט לגביו מסקנות שלא יושמו. מאז היה מעורב מיקי בעוד שני ארועים בעלי סממנים דומים - שוב התעלמות של הצבא מן התחקירים גורמת לחזרה על התקלות. הטענות לגבי אי יישום המסקנות הן מגוונות, ואולי גם מוצדקות - אבל מצד שני צריך לשאול האם דבריו של בן גוריון "תדע כל אם עבריה שהפקידה את גורל בניה בידי הראויים לכך" היא במקרים רבים נטולת כל אחיזה במציאות.
זה מה שאמרתי בגדול.
השאלה היא האם מפקד שיש אצלו שלושה דו"צים שנובעים, לכאורה, מחוסר שליטה במצב ומתכנון לקוי (אי הגעה למודל לשם תכנון המבצע, זמן קצר לאחר מכן - ירי בדו"צ נוסף ובלבנון [עכשיו] ניהול לוחמה כנגד כוח שמנהל לחימה מאותו חפ"ק - כישרון גדול לכשעצמו - יש כאן בעייה מסויימת) הוא לא מפקד מועד?
לצורך העיניין - אני אתן לך דוגמה מתוך ח"א (לא כי זו מערכת טהורה ומושלמת - אלא כי זו מערכת שאני מכיר) - לכל טייס יש גרף של יכולת טיסה ובטיחות טיסה - כאשר טייס מראה סימנים של בעיית בטיחות - הוא בהחלט עשוי למצוא עצמו מקורקע... האם מישהו מנהל מעקב שכזה לגבי "ירוקים"?
בחיל הירוק נהוג לספור רק את האירועים שבהם נפגעו קשה/נהרגו אנשים, בד"כ את כל ה"כמעט ונפגע"/"2 פצועים קל" מטאטאים טוב טוב מתחת לשטיח, ויש המון כאלה. אמרתי קודם, מפקד בכיר (בכיר במובן של זמן, לא בהכרח תפקיד) שלא נהרגו/נפצעו חיילים מירי דו"צ זה הרבה מאוד עניין של מזל שהכדור הלך סנטימטר ימינה ולא שמאלה.
כמה דובר על כך שהרמטכ"ל הנוכחי "תקע" תחקור למלחמה בלבנון, דבר שלא קרה לפני כן בתולדות צה"ל?
אני חושב שאזרחי המדינה רוצים שהמפקדים ידעו להסיק מסקנות - ללמוד מכשלונותיהם, ולדעת מתי הגיע הזמן לקום ולעזוב מתוך לקיחת אחריות (לא מתוך לקיחת אשמה) - לדעת היכן עובר הקו שבו הם אמורים לדעת שהתפקיד, לאור יכולתם, גדול עליהם - ומצד שני - לדעת להפיק תחקיר אמיתי שנועד להפיק לקחים ולא לטייח.
אם תחשוב על זה שנייה - תראה שזה לא בהכרח סותר את דבריך - אלא עשוי, במינון הנכון, להביא לשיפור משמעותי וערכי בדרג הפיקוד.
זו בדיוק הנקודה של התוכנית הזו (לפחות של הפרק שראינו)!
דין מפקד של חייל שטבע בנהר הוא בדיוק כדין מפקד שלא השתתף בתרגולי הכנה, כדין מפקד שלא דאג להבהיר על מצבים שנתבררו טרם מבצע על זוויות אש חופפות (או איך שקוראים לזה) כדין מפקד שיודע שהמפקד שהוא שולח לשטח אינו ראוי לפיקוד, וטוען שהמפקד התחנן - אז הוא ויתר לו, כדין מפקד....
כדין מפקד? לא מסכים, נכון שבסוף אנשי צבא נבחנים במבחן התוצאה, אבל גם לדרך יש משמעות. לא הגיוני בעיניך שהמג"ד האמין באמת ובתמים שהמ"מ מסוגל לפקד על אותה מחלקה? אוי ואבוי לנו אם נגיע למצב שבכל פעם שחיילים אומרים שהמ"מ לא מתאים (וזה קורה, ולא תמיד מהסיבות הנכונות) אז המג"ד אוטומטית יאמץ את דעתם.
כל הכשלים שהובאו בתוכנית היו כשלים שהיו ידועים מראש ושהתעלמו מהם. לא האשימו את המפקד שירה בפקודו בגלל רמת פיקוד נמוכה, גם לא את הצלפים שירו בחבריהם... התוכנית דנה בכך שהמפקדים התעלמו מכתובות גדולות וברורות שהיו כתובות על הקיר, ומשארע הנורא מכל - המשיכו הלאה כאילו לא קרה כלום....
המסר של הפרק הזה היה שמפקד שמעורב בארוע שהיה יכול למנוע אותו בקלות מבעוד מועד, מקבל בכך מסר מן המערכת שזה "בסדר", וסופו של תהליך הוא שהארוע יחזור על עצמו בשנית, ו"יהיה בסדר" ואז ז עוד עשוי לחזור בשלישית.
הרוטינה בתהליך אינה המסר של הפרק - אלא שהרוטינה הזו מובילה לזילות חיי האדם בעיני המפקד!
אם נחזור על דבריה של הבמאית - הסידרה מתארת 5 סיפורים כפי שבאו לידי ביטוי ב-50 ארועים שנבדקו בעת ההפקה.
איני חושב שהתוכנית מגמתית כנגד מישהו אלא כנגד תופעה - כי 50 ארועים זה המון ! גם אם זה לא בהכרח תמונה אמיתית של המצב הכולל. זה בהחלט משהו שדורש התייחסות.
אני חושב שהתוכנית הזו צריכה להפוך לחומר חובה בהכשרת מפקד באשר תהיה דרגתו. לא כ"כזה ראה וקדש" אלא כחומר למחשבה וחומר לדיון במשמעות הפיקוד, לקיחת אחריות וגיבוש\עיצוב ערכים.
מסכים מאוד עם המטרה, לא מסכים עם הדרך.
|