|
03-05-2008, 21:22
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
|
|
מטרה:
מטרת הקמתה של היחידה החדשה היא להחליף את מחלקת הטנקים הרגילה הקיימת כיום.
דעתי- הגדרת המטרה שלך לא מובנת לי. אם כבר, הייתי מצפה להגדרה בסגנון "מטרה- הגברת כוח האש ושרידות המחלקה המשורינת המתמרנת" ואז "שיטה- הוספת כלי מבוסס טנק בעל יכולות ירי טילים מונחים וגם תותח קטן קוטר נ"א ונגד מטרות רכות"
פשוט כי לאור הגדרת המטרה שלך נדמה שבשם רעיון השינוי עצמו עשית סלט במבנה המחלקה, הפלוגה ואח"כ גם בכל תורת ההפעלה של כל המסגרת המשורינת המתמרנת.
מבנה:
המבנה של מחלקת השריון החדשה יאפשר להגביר את עוצמת האש וגמישותם של כוחות השריון. זה נעשה ע"י שילוב טנקים, טנקי סיוע, טנק "מנהל", מרגמה ורכב נ"ט. מבנה הכוח המתמרן יהיה גמיש וניתן לשינוי.
דעתי- לקחת מחלקת טנקים, היחידה הבסיסית בלחימה משורינת, והפכת אותה לכאילו גדוד מבחינת מאמצי הקשב והניהול שנדרשים מהמפקד. כעת הוא אחראי על יותר סוגי פעולות, יותר טווחים, יותר סוגי כלים ויותר כלים. תפקיד מחלקת הטנקים הינו ביצוע לחימה טכנית. לא טקטיקה ולא כלום. עבודת קו עמדות, פתיחת שטח לעצמה, תנועה לקו עמדות הבא, חיפוי בתצפית ואש לרמת הפלוגה, סיוע כיחידה אחת לכוח רגלי מסתייע. יש עוד אבל האויב מאזין.
השורה התחתונה היא ששלושה טנקים לא אמורים לבצע מהלכי מלקחיים והשמטות רתק תוך כדי תנועה נסתרת ומתגנבת לעבר דגלו של האויב. שלושה טנקים זה רק שלושה תותחים עם מעט מקלעים מסייעים שיודעים להזיז את עצמם ממקום למקום בתוך הקרב, תוך כדי הקרב.
גמישות השריון מושגת באמת משילוב מהירות ומגוון כלי הירייה שלו, המחולקים ליחידות עם איזושהי עצמאות מוגבלת בביצוע הקרב. על מנת לייעל את הגמישות הזו, ניתן בהחלט לחשוב על התאמת האמצעים, אבל להגיד שמחלקה שפתאום גדלה והפכה ליצור שדורש תיאומים בתוך עצמו זו גמישות, אני חושב שזה פשוט לא נכון.
הרכב הכוחות- כוח מתמרן:
הכוח יהיה מורכב מטנקי מרכבה וטנקי סיוע. טנקי הסיוע יבנו על שלדות של מגחים מהסיבה הפשוטה שהם זמינים ונמצאים בכמיות גדולות. ניתן כמובן להתקין את הצריחים על כל טנק אחר בהתאם לצורך.
שוב, אם כל הדבר הזה אמור להיות מחלקה, תהיה לך בעיה. תחשוב שאתה יוצא עם חבר לטיול במדבר בשני רכבים. אתה עם סופה והוא עם טנדר איסוזו. איך תעזור לו אם יש לו תקר בגלגל? עכשיו סע לתוך קרב שבו אתה גם בשטח וגם כל העולם ואשתו יורים עליכם.
בטנק הסיוע יותקן צריח עם תותח 35 מ"מ ועל גבי הצריח יותקנו מקל"ר 40 מ"מ ומיניגן. צריח זה שיותקן גם ע"ג המרכבות, יהיה בעל צידוד מהיר ואפשרות הגבהה של 90 מעלות כלפי מעלה. הצריח יהיה מופעל אלקטרונית, וישועבד לטנק "המנהל" במידת הצורך. תפקיד הצריחון יהיה לפגוע ולשבש את טילי הנ"ט שמשוגרים כלפי הכח. במאמר "הגנה מטילי נ"ט" ישנו הסבר לשיטת ההגנה זו.
הכוח יכלול מחלקת טנקי מרכבה עם 4 כלים, ומחלקה אחת של טנקי סיוע עם 2 כלים. המבנה יהיה גמיש וישתנה בהתאם לנסיבות. המבנה עם 4 מרכבות ו 2 טנקי סיוע מתאים ללוחמה ברמת הגולן, אבל לקרב ברצועה ניתן לצוות 4 טנקי סיוע ו 2 טנקים.
היכולת לשנות את הרכב הכוחות בהתאם לנדרש, ועוצמת האש הגבוהה, תשפר את היכולות של הכוח ותאפשר למפקדים למצוא פתרונות יעילים לבעיות.
עכשיו קפצת לשינוי כל המסגרת המשורינת המתמרנת, שינוי כל התורה, שינוי תפישת ההתמודדות עם איומי טילים ובטח פספסתי עוד משהו.
לו אני עם הצעת ייעול יסודית כמו שלך, הייתי מתווה כיוון חשיבה כללי. אני לא באמת מעודכן בהתפתחויות האחרונות כדי לומר איזה יישום כדאי על הטנק שתפקידו להיות טנק מיגון אקטיבי מחלקתי. הרי לפי שיטתך, נצטרך להתמודד למשל עם המגבלה שמחייבת את כלי המחלקה הגדולה הזו להיות כל הזמן בתוך "מטריית" ההגנה של הטנק המגן. נמצא עצמנו עם מחלקה שמצטופפת כל הזמן כמו חיילי פלנקס וזה כבר מזמין דיון שלם באיומים המצפים להיערכות כזו או פשוט ליכולת לשמר מבנה תנועה שכזה בשטח הפרא ותחת אש.
הרכב הכוחות-מחלקה מסייעת:
המחלקה המסייעת תורכב ממרגמת 120 מ"מ שתותקן בצריח עם 360 מעלות צידוד, טעינה אוטומטית וצוות של 2-3 אנשים. למרגמה תהיה יכולת תיפעול דיגיטלית שתאפשר ל"מנהל" להזין נתונים למרגמה וללחוץ על "ההדק" בעוד הוא נמצא רחוק מהמרגמה.
גם כאן, ראה התייחסותי לסעיף הקודם.
הרכב לכלים אלו יהיה הסטרייקר. אני לא מאמין שנראה את הנמר נכנס לשירות, אין שום סיבה שנעדיף לייצר נמר במקום טנק. אם יהיה צורך להכניס חיילים לנגמ"ש כבד, אפשר להוציא חלק מהתחמושת של הטנק ולהכניס את החיילים לתוכו.
דעתי- אני משוכנע שאתה לא מכיר את היישום בחיים האמיתיים של הסעת כוח חי"ר בתוך טנק מרכבה. אין לי ספק שאתה לא מכיר את ההשלכות של ביצוע הובלה כזו ואין לי עניין לפרט השלכות כאלה כאן כדי שהאויב (ד"ש לקמב"ץ החדש של נסראללה, זכור לכבות את מכשיר הפלאפון כשאתה נכנס ל... כל מקום שהוא...) לא ירוויח על חשבוננו.
לעניין הניסוח הנחרץ שלך "אין שום סיבה שנעדיף לייצר נמר במקום טנק"- אני מהיכרותי את טנקי המג"ח, המרכבה, הטירנים ומנגד את הנגמ"שים שבשירות צה"ל היום, אני משוכנע שאתה קובע כאן קביעה חסרת רגליים לחלוטין. כדוגמה אציין שנמ"ר ייתן מרחב פנימי יותר מפי ארבע מזה שיתפנה במרכבה ללא חימוש שהצעת אתה, מיגון ברמה העליונה של הטכנולוגיה העולמית ועבירות גם כן.
הייצור של הנמר לאחת מיחידות החי"ר זו אחיזת עיניים, זהו גימיק של התעשיה הצבאית במטרה לשווק את הנמר למדינות אחרות, ובלי שצה"ל ירכוש ויפעיל אותם לא תהיה מכירה. לכן נמר-4 לא יכנס לשירות למעט מה שתקבל אותה חטיבת חי"ר. הסטרייקר עם כל ההתנגדות נגדו יכנס לצה"ל לא מפני שזה הרצוי אבל זה המצוי.
אין לי כל ידע מאין נובע הניסוח הזה שלך, אך אני את הנימוקים שלי בוחר לבסס באופן שונה. כרגע זה מריח כמו מסר אוף-דה-רקורד מאיש עסקים בעל אינטרס בקיום עיסקת הסטרייקר לכתב צבאי מליגה נחותה. כדי להשלים, אציין שוב שדווקא אודות ביצועי הנמ"ר קל להתרשם ממידע גלוי על האבא שלו, טנק המרכבה.
הרכב הכוחות-רכב ה"מנהל":
רכב המנהל יהיה בנוי כטנק סיוע והוא אמור לקבל את נתוני המודיעין לגבי השטח שבתחום טיפולו. המודיעין יגיע מהמפקדה שמעליו, ממזל"טים שבאויר, מאמצעי תצפית קידמיים, ממכ"מ, אמצעי ראיה וכו'.
כל האינפורמציה הזו תעובד ע"י מחשבים לתמונה אמיתית ותאפשר ל"מנהל" לקבל החלטות בזמן אמיתי ולהפעיל את כל מערכות הנשק שברשותו ביעילות רבה.
כתבת כאן למעשה תיאור של עומס הניהול ומוטת שליטה בלתי אפשרית למ"מ במהלך קרב יריות אמיתי. במלחמה אין אפשרות ללחוץ PAUSE. אפילו במשחק המחשב החדש ביותר תמצא שמפרסמים את אפשרות משחקי האון-ליין נגד שחקנים אנושיים, פשוט משום שהם עדיין חושבים טוב יותר.
סיכום
המבנה המודולרי של המבנה החדש, עוצמת האש ודיוקה והחיבור הדיגיטלי של כל האלמטים שבה, תאפשר להקטין את סד"כ הכוחות ועדיין לשמור על עוצמה רבה.
ראשית הגדלת את גודל המחלקה.שנית בהמלצתך להישען על נגמ"שים מבוססי מג"ח יצרת צורך במערך לוגיסטי כפול בגודלו ואף יותר, כי את המג"ח המיושן תומכים יותר רכיבים מאשר את המרכבה החדישה.
שנית, לא בטוח שנכון לוותר על שתי אוגדות כדי לקבל אוגדה אחת שהיא גם גדולה יותר וגם מסורבלת יותר (גם בניהול הלחימה וגם בזנב המנהלתי והתומך שהיא גוררת אחריה).
אגב, לא כל דבר המורכב מחלקים הוא "מודולרי". המילה מודולרי אמורה לשמש לתיאור משהו שניתן לפרק ולהרכיב בפשטות יחסית.
אין לי תשובות לכל השאלות והרבה דברים נשארים פתוחים אבל זהו רק מחלקת טנקים פלוס והשינוי בתפעול לא יהיה גדול, אם נתחיל לבצע נקבל את התשובות לבד.
ראשית, לאור הסברי למעלה אני לא מקבל שהשינוי "לא יהיה גדול". הוא יהיה עצום, ובמהות של כל העניין. זה יחייב שינוי כל שיטת הלחימה במסגרת הממוכנת.
שנית, וזה יותר חמור לטעמי, "אם נתחיל לבצע נקבל את התשובות לבד" זהו משפט מסוכן כשמדובר בשינוי מעמיק של צורת הלחימה של צבא היבשה. שינוי שאם לא ילך טוב יעלה בדם רב, גם שלי כמילואימניק. אני מעדיף לזכור את שאמר יצחק רבין זכרו לברכה- "...לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה - זהו צירוף שתי המילים "יהיה בסדר". צירוף המילים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיים היום-יום של מדינת ישראל, הוא בלתי-נסבל. באחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך-כלל כל מה שלא "בסדר": יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום. ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה"יהיה בסדר", אותה טפיחת כתף חבר'מנית, אותה קריצת עין, אותו "סמוך עלי", הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה.
אווירת ה"חפיף" היא, לצערי הרב, נחלת ציבוריים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא "בסדר".
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|
|