סקירה בנושא "הכוחות המוטסים בברה"מ ורוסיה"

לאחר עיכובים ודחיות עקב סיבות שלא תלויות בי,
להלן מבוא לסקירה בנושא הכוחות המוטסים הסובייטיים.

Vozdushno Dasantnoye Voiskom - VDV

כאשר באים לבחון את המאפיינים של הכוחות המוטסים בברה"מ והרפובליקה הרוסית
כיום, לא ניתן לעשות זאת ללא הליכה אחורה למקורות אשר להם יש השפעה חזקהעל
האופן בו התפתחו. דבר זה חיוני מאחר והמחשבה הצבאית הרוסית מאד היסטורית
ושואבת את הרעיונות והתפיסות שלה מההיתנסויות ההיסטוריות של העם הרוסי בכלל
והצבא הרוסי בפרט לאורך ההיסטוריה.

אלמנט הלחימה הלא ליניארית -
מרכיב זה באופן הפעלת הכוחות והלחימה של הצבא הסובייטי, יש לו יסודות היסטוריים
עמוקים. אחד האלמנטים החשובים בלחימה הלא ליניארית בראייה הרוסית היה רעיון הפעלת
כוחות עצמאיים בעורף היריב, מה שנקרא בשם "העוצבה הקדומנית" Peredovoi Otryad
או באנגלית Forward Detachment. מקורותיו של רעיון זה עוד בימיו של הצאר פיוטר הגדול
במאה ה-17 אשר הקים יש מאין כחלק מהרפורמות שערך במנהל ובצבא את "הקורפוס המעופף"
או ברוסית Korvolan שזה שיבוש מצרפתית של המונח Corps Volant. הקורפוס המעופף
היה מורכב מאלמנטים של חי"ר, חי"ר רכוב - הוסארים, ופרשים. כח זה נועד לפעול בעורף האויב
באופן עצמאיאך במתואם עם הכח העיקרי. משימותיו העיקריות סיור ומודיעין, סיורים אלימים,
והתקפות על יעדים נבחרים בעורף האויב לשם זריעת בילבול בקירבו.
יותר מאוחר, בעת המלחמה בבלקנים בין רוסיה הצארית והאימפריה העות'מנית בזירה הבולגרית‭ ‬1876/7,
עמד הגנרל הרוסי גורקו בראש כח בסדר גודל של אוגדה שהיה בעל מאפיינים רב חייליים
וכלל חי"ר, חי"ר רכוב, פרשים, ארטילריה והנדסה. כח זה שפעל כעוצבה קדומנית, פעל בעורף
היריב התורכי, תקף מעברי הרים חיוניים והחזיק בהם, גשרים, מוצבים תורכיים חיוניים והביא
למיטוט יכולת היריב התורכי להילחם כמערכת אחודה. כל זאת נעשה באופן עצמאי אך תוך תיאום
עם הכח הרוסי העיקרי בפיקודו של יורש העצר.
במלחמת רוסיה-יפאן ב1904/5, ערך הצבא הרוסי פשיטה רכובה רחבת היקף על העמדות
היפאניות במנצ'וריה.

הביטוי המובהק ללחימה לא ליניארית היה במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה וכנגד המעורבות הזרה
לאחר המפיכה בשנים 1917-21. במהלך הלחימה הזו כוחות "אדומים" נאלצו לפעול סימולטאנת
כנגד מספר רב של כוחות בכל רחבי רוסיה, "לבנים" וצבאות זרים.
החל מהמחצית השניה של שנות ה 20, ניתנה תשומת לב הולכת וגוברת בצבא האדום לרעיון
"הקרב העמוק", שבבסיסו הוא מושג טקטי. על פי תפיסה זו, הקרב העמוק יתבצע תוך מאמץ
רב זרועי סימולטני של חי"ר, שריון, ארטילריה וסיוע אוירי צמוד. המחדש הגדול בתפיסת
"הקרב העמוק", וולאדימיר טריאנדאפילוף, שם דגש על ארמיות הלם/מחץ שיכללו כוחות
ניידים של שריון ומה שהוא כינה "פרשים ממוכנים" ואשר יפעלו בעורף האויב כאמצעי של
פריצה טקטית וכמבוא לפריצה לעומק המערכתי/אופרטיבי של האויב.

האדם ששמו מזוהה יותר מכל עם אמנות המערכה, רעיון המערכה העמוקה/קרב עמוק, ופיתוח
רעיון ההפעלה של כוחות מוטסים כחלק אינטגרלי מנ"ל, היה המרשל מיכאיל טוכאצ'בסקי
שעתיד יותר מאוחר להתמנות לרמטכ"ל הצבא האדום. טוכאצ'בסקי וקבוצה של קצינים
והוגים צבאיים שהבולטים בהם היו איסרסון, וורפולומייב ועוד, זיככו את רעיון הקרב העמוק
לתפיסה מערכתית שבאה לידי ביטוי בתפיסת אמנות המערכה ורעיון המערכה העמוקה
במהלך שנות ה 30. כפועל יוצא של בדיקת רעיון הקרב העמוק בסדרת תימרונים רחבי היקף
שנערכו בשנים 1933 - 1935, "תקנון השדה הזמני - 1936" PU-36, ביטא לראשונה
דוקטרינה מגובשת של מערכה העמוקה אשר בעיקרון אמורה לפרוץ דרך העומק הטקטי של האויב
ובמהלך הפריצה יוחדרו כוחות שריון, חי"ר ממונע וממוכן בסיוע של כוחות מהאוויר והנחתת כוחות
בעורף האויב.

על מנת ליישם תפיסה זו טוכאצ'בסקי הביא להקמת קורפוסים ממוכנים מוטסים ןעןצבות מוטסות
רב זרויות, וכל זה באמצע שנות השלושים!
עם זאת, ב1937 במהלך הטיהורים הגדולים, סטאלין חיסל את הרוב המכריע של צמרת הצבא
האדום ובכלל זה את טוכאצ'בסקי עצמו ורבים מחסידי רעיונותיו. עם חיסולם, תפיסת
המערכה העמוקה ובכלל זה תפיסת הפעלת כוחות מוטסים כחלק אינטגרלי ממנה, נזנחו ולא
נעשה בהן שימוש למעשה עד 1943 במערכות על מוסקבה, סטלינגרד וקורסק.
התוצאה הישירה של חיסול אסכולת המערכה העמוקה בצבא האדום היתה העילמות הכתבים
הרלוונטיים וביטול המסגרות של קורפוסים ממוכנים שהוקמו בשנות ה30.

הקמת הכוחות המוטסים-
ככל שהתחדדה בסוף שנות ה20 התפיסה של קרב עמוק המשלב החדרה של כוחות במהירות גבוהה
לעורף האוייב, הובן שיש צורך במציאת פיתרון שיאפשר יישום דרישה זו. פיתרון לכך נמצא באמצעות הקמה של מסגרות של כוחות שיונחתו מהאויר בהצנחה או בהנחתה בשדות תעופה
שיתפסו למטרה זו על ידי כוחות חלוץ מוצנחים.

מושג ה Desant - בשפה הרוסית למושג Desant יש מספר משמעויות.
משמעות אחת היא הורדה/ירידה ממקום גבוה לנמוך יותר.
משמעות שניה הינה הנחתה.
בהקשר הטקטי, דסנט מתקשר לתיאור כח ממוכן זוטר, העוסק בהקמת ראש גשר בגדה מרוחקת של
מכשול מים לאחר שצלח אותו על גבי כלי רכב.
בהקשר המערכתי/אופרטיבי והאסטרטגי, המונח מתקשר לפעולות מוטסות ואמפיביות בהיקף נרחב
וכן להחדרת סוכנים ושל כוחות מיוחדים ולאופן תיפעולם בעומק שטח האוייב.
הכוחות המוטסים, או הדסאנט האוירי כפי שמוגדרים בתפיסה הסובייטית של שנות ה 30, קשור
קשר הדוק לביצוע מחטפים ברמה המערכתית - יצירת מרכזי כובד בעומק, במקביל ובו זמנית
לתימרון החדירה המערכתי. הדסנט האוירי עושה שימוש בפלטפורמות אויריות להובלת מרכיבי הכח,
ומיישם גישה עקיפה באמצעות ניצול המימד האנכי של המרחב - האויר.
בתוך הדסאנט האוירי קיים תחום משנה והוא "המיכון האוירי" Aviamekhanizatzia והוא למעשה
מיכון כוחות החי"ר המוטסים וציודם בכלים שיוצנחו1יונחתו עימם ויעניקו להם אלמנטים
של מיגון, כח אש וניידות טקטית משופרים.

המשך:

ניתן לאמר שראשית "ההרפתקה" עם נושא הצניחה הקרבית באופן מעשי נעשה ב 1927 כשניתן
אישור ע"י הממשלה הסובייטית לרכוש בארה"ב כמה מאות מצנחי "ארווין" במחיר של מספר
מאות דולרים ליחידה. מדובר היה בסכום עתק במונחים של אותה תקופה בכלל ובמיוחד
עבור מדינה במצב כלכלי רעוע כפי שהיתה אותה עת ברה"מ.
עם זאת, בברה"מ שבאותה עת היתה תסיסה מחשבתית ועיונית במגוון תחומים, היו מוקסמים
מהניסיונות שנערכו באותה עת בארה"ב בנושא הצניחה.
ב 1929 נשלח לארה"ב הטייס L. G. Minov שעתיד 7 שנים מאוחר יותר לבצע את ההצנחה
הקרבית הראשונה בברה"מ, לארה"ב ללמוד את נושא הצניחה לצרכי הצלה אוירית.
מאחר והיה בברה"מ מחסור חריף במצנחים , הוחל במאמץ מחקרי לפיתוח דגמים חדשים של
מצנחים ועד מהרה הוחל ביצורם יצור המוני. נושא הצניחה הפך יעד להקמת מועדונים לנוער
לשם אימון קאדר עתידי של כ"א מיומן.
ב1930 נולדו באופן מעשי הכוחות המוצנחים הסובייטיים. ב 2 באוגוסט נערך סמוך לוורונז'
תרגיל שבמהלכו הוצנחו 8 לוחמים וקצין חמושים במקלעים ורובים. הם תירגלו קבלת אספקה
מוצנחת והשתלטות על יעד.
יותר מאוחר באותה שנה תורגלה הצנחת 11 חיילים "בעורף האויב". היחידה שתירגלה
התלטות על מפקדת אויב, תפסה את מפקד הקורפוס ונמלטה עימו חזרה אל מעבר לקווים.
על בסיס שני התרגילים הללו התקבל אישור להמשך האימונים והתרגילים כדי לבחון היבטים טקטיים
וטכנולוגיים הקשורים לנושא הצניחה הקרבית.
במחוז הצבאי של לנינגרד תחת פיקודו של המרשל טוכאצ'בסקי בטרם היותו רמטכ"ל, הוקמה
יחידה מוטסת ראשונה שתירגלה שת"פ עם כוחות קרקעים וימיים.
בדצמבר 1932 המועצה הצבאית המהפכנית של ברה"מ הורתה על הקמת בריגדה מוטסת ראשונה
שתוצב במחוז הצבאי של לנינגרד. בתוך שנה הוקמו 29 גדודים מוטסים שמנו בסה"כ
10,000 איש.
במקביל הוכנסו לשמוש לטובת הכוחות המוטסים מפציצי TB-3 שהוסבו למשימות הצנחה.
למרות זאת, הם לא היו הבחירה האידיאלית מאחר ולא תוכננו מראש למשימות תובלה אוירית והצנחה.
לדוגמה, ההצנחה מהם התבצעה בקצב איטי מדי מאחר והמעבר לעבר דלת היציאה היה צר מדי
וכתוצאה מכך נגרם פיזור רב של הצונחים.
ב 1935 כחלק מתמרוני קייב, הסובייטים הדגימו לפני משקיפים צבאיים זרים, הטסה של אוגדה
מוטסת ממוסקבה לוולאדיווסטוק שבמזרח הרחוק. 14,000 הלוחמים הונחתו על ציודם לאחר
תפיסת שדה תעופה על ידי למעלה מ 1000 צנחנים.
בתמרון מוסקבה של 1936, הוצנחו 5000 צנחנים לתפיסת ואבטחת שדה תעופה ולאחר מכן
הונחתה אוגדת חי"ר 84 בשדה התעופה על ציודה. שכלל תותחים וכלי רכב שונים.
הכוחות המוטסים המשיכו לגדול בהיקפם וב 1936 נוספו 2 בריגדות ועוד 4 בריגדות נוספו
ב 1938.
עם זאת, כפי שכבר נאמר, הטיהורים של סטאלין קטעו באיבחה אחת את הפיתוח הרעיוני
של הלוחמה המוטסת בברה"מ.

הכוחות המוטסים יוצאים לקרב -

למרות שבעת פרוץ מלחמת החורף עם פילנד ב 1939, היו בידי הסובייטים מספרים משמעותיים
של כוחות מוטסים, הכוחות הללו הוכו קשות בידי הפינים או שלא הצליחו להשיג הישגים משמעותיים
בשדה הקרב. הסיבות לכך היו חוסר ניסיון משווע של מפקדים שניצלו מהטיהורים וקודמו קידום
מואץ כדי למלא את השורות שהדלדלו, טייסים לא מיומנים בכלל ובהצנחה בפרט, היעדר ציוד
מתאים וקשיי תקשורת.
התוצאה היתה נטישת הקונספט של כוחות מוטסים והטלת לקרב כיחידות חי"ר רגילות.
עם זאת, רעיון ההפעלה של כוחות מוטסים לא ננטש לחלוטין וביוני 1940 עשו בכוחות המוטסים
שימוש בעת ההשתלטות על חלקים מרומניה שלא היוותה יריב משמעותי.

על יסוד הלקחים מההכרעה המהירה של צרפת במאי-יוני 1940 וקצב הלחימה המואץ שקיבלה סיוע
מכוחות שהוצנחו בעורף האויב, הוקמה בברה"מ מנהלה מיוחדת לכוחות המוטסים הכוחות המוטסים
הוצאו משרשרת הפיקוד של חיל האויר הסובייטי. כמו כן, הוגדלה מצבת הכוח מ 6 בריגדות
ל5 קורפוסים שמנו מספר כולל של כ 100 אלף לוחמים.
למרות זאת, הכוחות הללו סבלו מרמת הצטיידות מאד לקוייה, רמה נמוכה של אימונים, וחוסר משווע
במטוסי תובלה. פרוץ מבצע ברברוסה ב 22 ביוני 1941 תפס את הכוחות המוטסים הסובייטיים
בעיצומו של תהליך התארגנות.
קצב התקדמות המהיר של הגרמנים בחודשים הראשונים של הלחימה, המחסור החריף במטוסי תובלה
והיותם של הלוחמים לוחמים איכותיים, הבאו להחלטה מודעת של הפיקוד העליון להטיל אותם
לשדה הקרב כלוחמי חי"ר רגילים.

במתקפת הנגד הראשונה בחזית מוסקבה - דצמבר 1941 עד יוני 1942 - נעשה לראשונה שימוש
במבצעים מוטסים. מאחר והמאמץ הגרמני לכיוון מוסקבה מיצה עצמו והם החלו להיעצר, מספר
הניפגעים הגרמניים הלך וגבה ועימו אובדן ציוד. על בסיס העובדות הללו, הסובייטים תיכננו
לאבטח את מוסקבה באמצעות שימוש בכל הכוחות שעמדו באותה עת לרשותם כנגד קבוצת ארמיות
מרכז הגרמניות. במקביל למתקפה מהקרקע, הוצנח קורפוס מוטס בעורף הגרמנים סמוך לעיירה
ויאזמה כדי לסייע בכיתור הגרמנים.
זה היה ניסיון נועז לעשות שימוש מערכתי בכח מוצנח. אולם הניסיון נכשל ומ 14000 הלוחמים שהוצנחו, רק 4000 שרדו את הלחימה. כישלון הקורפוס ה- 4 המוטס נבע מ:
תיכנון לקוי שלא הביא בשחבון את עוצמת התגובה הגרמנית.
מתוך 600 המטוסים שתוכננו למשימה, הוקצו רק 62 מטוסים, דבר שהביא להתמשכות
ההצנחה על פני 8 יממות.
כמו כן, היו ליקויים חמורים בתקשורת עם כוחות הקרקע, תיאום לקוי ומחסור חמור בסיוע ארטילרי
ותנאי מזג אויר חורפי גרועים שהקשו על ההצנחה והתנועה על הקרקע.

הניסיון השני לעשות שימוש מערכתי בכוחות מוטסים היה בספטמבר 1943 במהלך ההתקדמות
הסובייטית לעבר נהר הדנייפר. 3 בריגדות מוטסות קיבלו משימה לתפוס ראש גשר על נהר הדנייפר
בכדי לחסום את נסיגת הגרמנים. מסיבות דומות לאלה שארעו בויאזמה, הפעולה נכשלה.
סיור מקדים שנערך 3 ימים לפני הפעולה, לא זיהה את הרכב והיקף הכוחות הגרמניים האמיתיים
וביום ההצנחה ניתקלו הסובייטים בכמעט 5 אוגדות גרמניות. מקרב 4575 הלוחמים שהוצנחו,
היו אבידות בשיעור של 60%.
לאחר מערכת הדנייפר וכישלון המאמץ המוטס, לא נעשו יותר פעולות מוטסות בקנה מידה מערכתי
עד תום המלחמה.

למרות התוצאות הקשות הללו, עדיין בקרב הפיקוד העליון נשארה התפיסה שבתנאים מתאימים
ועם הציוד המתאים יש מקום לפעולות מוטסות בהיקף מערכתי בעידן של הלוחמה המודרנית.
תקנון השדה של מהדורת 1944 מדבר על כך שיש לפעולות מוטסות מערכתיות מקום כי:
"כוחות מוטסים המאופיינים במידה גבוהה של ניידות, עוצמת אש גבוהה, היכולת להופיע במהירות
ובפיתאומיות ולהלחם בעורף האויב" עם זאת " הפעלה מוצלחת של כוחות מוטסים מחייבת
תיכנון והכנה מדוקדקים, תיאום אפקטיבי של האויריה עם כוחות פרטיזאנים וניידים על הקרקע."
הלקחים הללו נילמדו היטב על ידי הסובייטים ובשנים שבאו לאחר מלחמת העולם השניה יושמו
מבחינה דוקטרינרית ופיתוח פלטפורמות ואמל"ח מתאימים.

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.04 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה