במקור נכתב על ידי ביטיס
מבחינה צבאית לא היה הבדל - גם לחיזבאללה יש עומק שבו אנחנו כמעט ולא נגענו, לחיזבאללה היה גב לוגיסטי של מדינות וצבאות סדירים, ולא ניתן היה להגיע להכרעה במלחמת התשה, אלא רק במבצעים נרחבים יותר.
בין נסיגה והתייצבות על גבול בינ"ל לבין התשה, אני מעדיף את הראשון. אני לא יודע איזה הסכם אתה חושב עליו, אבל הסורים כרכו דה-פקטו הסכם בלבנון עם הסכם בגולן, והחיזבאללה היה השוט בו הניפו בשביל להאיץ בנו. לגבי האו"מ... נו, אם תוכל לתת לי דוגמה אחת בה האו"מ השפיע בין צדדים לוחמים שלפחות אחד מהם לא רצה להפסיק, אני אולי אקבל את הטענה. זה לא אומר שלא היו חלופות אחרות - לטעמי היו, רק שבפועל נקטו רק בשתי החלופות המדוברות.
לחיזבאללה היה את סוריה ולבנון מאחוריו. משום מה בישראל התעקשו לא להכליל את שתי המדינות הללו כתומכות בו אלא במקרים חריגים. תשתיות לבנוניות וסוריות נפגעו בעיקר בעת מבצעים גדולים או מקרים חריגים, לא כמשהו שוטף. אם כבר דיברנו על שוט, זה חתיכת שוט שיכולנו להפעיל.
אתה מעדיף נסיגה והתייצבות על הגבול הבינ"ל. אחלה. אבל למה בחד צדדיות? צריך לכלול את סוריה בהסכם? שווה לשקול את זה. 2003- האמריקאים בעיראק. גם צבאו של סדאם כבר לא מחפה על מפלגת הבעת' האחות בדמשק, גם צבא אמריקאי עם נשיא שלא אוהד את הסורים יושב בעורפם. אולי זאת היתה ההזדמנות לחתור להסכם כלשהו, או לפחות לנסות.
למה אתה טוען ששני הצדדים לא רצו להפסיק? לפחות פורמלית, חיזבאללה טען שיילחם עד שצה"ל ייסוג מלבנון. ישראל טענה שהיא שם כדי להגן על הצפון. כלומר שני הצדדים לא ממש רצו להתנגש. הסכם בחסות האו"מ, אולי טורקיה, רוסיה, גורמים עם משקל באזור, יכול היה להיות יותר אפקטיבי. כמובן שיכול להיות שכמו במקרה הסכמי אוסלו, גם ההסכמים לא יועילו בסוף, אבל לפחות זאת לא נסיגה על דעת עצמך. ועד כאן פוליטיקה לפני שאני נחסם.
כל זה מעניין, אבל זה עדיין לא אומר כלום על מוכנותו, יכולותיו והכרתו של בשאר את הסכסוך הישראלי-סורי, את הטקטיקות של אביו ואת האסטרטגיה שלו.
מנקודת מבטי, בשאר לא ממש התנהג ברציונליות כמו אביו. גם אם ההכשרה שלו היתה מושלמת, והיועצים שלו מעולים, הוא לא מתנהג כמו אביו, עובדתית. הסק מכך מה שתרצה.
אתה מתחמק, בטיעון די חלש, שרק מחזק את מה שאני אומר. אתה אמור לדעת שיש הבדל בין אינטנסיביות של לחימה של טווח קצר לבין מלחמת התשה ארוכה, וההשפעה שלה על יחידה לוחמת. אתה אמור לדעת שיש הבדל משמעותי בין כמות המטרות שאתה רואה בטווח קצר לבין אלה שאתה רואה לטווח ארוך, אתה אמור לדעת שיש הבדל בין השטח בו פעלה מגלן לבין רוב השטח בו התמודדנו מול החיזבאללה, ואתה אמור לדעת שיש קושי רב לזהות כוחות קטנים שלא רוצים שיזהו אותם.
אתה לא מזלזל בספרות הכלכלית שאתה נדרש לקרוא נכון? למה אתה מזלזל בספרות הצבאית (שהיא סך הידע הצבאי הנצבר?)
אני לא מזלזל בספרות מקצועית, אבל אסור להתקבע עליה, בכל תחום בחיים. לא בכלכלה, שם תיאוריות חדשות עולות ונופלות, ולא בביטחון, שם אתה מגלה שלעיתים, כל מה שכתוב בספרים, אפעס, לא ממש תואם לשטח.
יש הבדלים בין טווח קצר לטווח ארוך, כמו בכל תחום. מעשית, במלחמה האחרונה צוותים ישבו בשטח. מעשית, גם בזמן השהיה בלבנון (מלחמת התשה לדבריך) היו צוותים בשטח. מעשית, הקימו יחידה מיוחדת רק לשטח הזה. וזה לא משנה אם רק לצורך ציד רקטות או גם לציד מחבלים.
המחיר הישיר של מבצע כמו ענבי זעם או דין וחשבון הוא 5 מלייארד, תוסיף עוד שני מלייארד מחיר למשק. אח"כ תוסיף עוד כ-3 מלייארד עלות רצועת הבטחון ל-6 שנים, תוסיף עוד את עלות ימי המילואים שקוצצו לאחר הנסיגה, ואת אובדן הפריון והתוצר לאותם ימים שאותם האנשים יוצאים אליהם.
אח"כ תבטל את הצמיחה במשק בגליל שבאה לאחר הנסיגה.
איך הגעת לזה? עופרת יצוקה עלתה לבדה כמה מיליארדי ש"ח, ואולי אני זוכר לא נכון, אבל בענבי זעם נשפך כל כך הרבה חימוש? שלא לדבר שענבי זעם היה קצר יותר, ולא היתה בה כניסה רגלית משמעותית?
הצמיחה בגליל? אתה בטוח? היתה צמיחה יחד עם כל הצמיחה במשק, במיוחד בשנים 2004 ואילך, ובהתייחס לעובדה שפיגועי הטרור של 2002-3 לא ממש הגיעו לאזור שלנו, אבל לא צמיחה עודפת. צמיחה היתה לבעלי צימרים, ולמרות מה שאולי כולכם חושבים, לא כל תושב בצפון מחזיק צימר. אם לפני הנסיגה לפחות קיבלנו הטבות כלשהן (הומשפט הידוע אצלנו היה שהטבות ממיסים לא מצילות מרסיסים), אחרי הנסיגה גם אלו החלו להיעלם כי "צה"ל כבר לא שם, אתם לא צריכים את זה".
אל תתבלבל, המצב הכלכלי לא השתפר יותר משאר המדינה, ואין קשר לנסיגה. אולי רק לבעלי הצימרים.
ואני עוד לא מדבר על המשמעות של נטל כבד של בט"ש על צבא שאמור להתכונן לעימות עצים, ההשפעה של חוסר יכולתו לבצע את משימותיו על המדיניות העתידית והנטל הנוסף שמוטל עליו לאחר מכן.
אם אתה רוצה דוגמה חיה - תבחן מה היה קורה לו מול החיזבאללה היה צבא מאומן ב-2006, וכמה מצבינו היה יותר טוב היום מולו ומה הסבירות לעימות נוסף עימו בעתיד הקרוב.
כזכור לי, המצב בשטחים לא היה גרוע כלל וכלל בזמן השהייה, למרות האינתיפאדה הראשונה ואירועי מנהרת הכותל. צה"ל ביצע אימונים סדירים בזמן השהייה בלבנון, במתכונת של קו-אימון-קו. דווקא אחרי הנסיגה הוא הפסיק אותם כמעט לחלוטין, עם האינתיפאדה השניה והקיצוץ בתקציב הביטחון.
|