זוהי סקירה שבחרתי לבצע על משחתות ARLEIGH BURKE, הנתונים נאספו מתוך הספר WARSHIPS מאת דיוויד מילר, 2001. זוהי הסקירה הראשונה שלי, אשמח לקבל הערות ותגובות עליה.

ארלי ברק היא אחת מדגמי ספינות הקרב החזקות והיעילות שקיימות כיום, זוהי המשחתת (סיווג DDG ) החדישה ביותר הנמצאת כיום בשירות מבצעי בצי ארה"ב, הספינה הראשונה מדגם זה נבנתה ב 1991 ובנייתן אמורה להמשך עד 2008. הספינה תוכננה להגיע ליעילות של 75% מאחותה הגדולה- סיירת הטייקונדרוגה בעלות של 66% ממחירה, למרות שאין מדד מדויק שהצליח למדוד זאת, ניתן לראות ששתי הספינות כמעט שוות מבחינת יעילות וכח אש, למרות שהטייקונדרוגה כבדה מהברק בכ- 1000 טון.

ייצור הספינה מתחלק ל 3 סדרות- FLIGHT I, II, IIA, קיימים מספר הבדלים בין הסדרות שעליהם אפרט בהמשך, הנתונים הטכניים מתייחסים לסדרה I.

מספר ספינות בשירות- 21

דחי- 6624 טון ריקה, 8315 מזוודת

מימדים: אורך- 153.8 מטר

רוחב- 20.3 מטר

שוקע- 6.3 מטר.

הנעה- 2 מדחפים

4 טורבינות גז ג'נרל אלקטריק 2500 LM, כח כולל של 90000 כוחות סוס

מהירות- 30+ קשר

טווח- 4400 מייל ימי (1.8 ק"מ) במהירות 20 קשר (מייל ימי לשעה)

חימוש- 2 מערכות VLS (מערכת שיגור אנכי) סימן 41, סה"כ 90 טילי נ"מ, 29 בחרטום ו 61 בירכתיים, 8 טילי הרפון, תותח 5 אינץ', 2 מערכות וולקן פלנקס 20 מ"מ, 6 צמ"טים (צינורות טורפדו) סימן 32.

צוות- 337 איש.

גוף הספינה בנוי בעיקר מפלדה, הארובות מאלומיניום וחלקים מהמבנה מחוזקים ב 130 טון שריון קוולאר, ש 70 טון ממנו מקיפים את מרכזי הפיקוד והשליטה בספינה. גוף הספינה רחב ונמוך ביחס לארכה, מה שתורם למבנה ההידרודינמי שלה ומקנה לה יציבות ומהירות מעולות בכל מצב ים.

הספינה תוכננה לשרידות מירבית- מבנה הספינה חמקני ברובו והארובות מכוסות במתקנים שמסננים פליטות אינפרא אדום, מה שמקטין בצורה ניכרת את חתימות הרדאר והחום של הספינה (להערכתי האישית במכ"ם היא תופיע בגודל של ספינת סיור גדולה). הספינה מצויידת במערכת פריירי מאסקר, שעל ידי יצירת מסך בועות מקטינה את רעשי המדחפים וע"י כך מקשה על זיהוי ע"י סונר.

הספינה יועדה לעמוד בתקיפות אב"כ- כל המערכות האלקטרוניות מוגנות נגד פולסים אלקטרו מגנטיים (תוצר לוואי של פיצוץ גרעיני). זוהי הספינה האמריקאית הראשונה שמותקנת בה הגנה נגד נשורת גרעינית או לוחמה כימית/ ביולוגית- במקרה של התקפה כזאת הספינה נאטמת אוטומטית ע"י מנעולי אוויר כפולים (הפתחים בסיפון מועטים יחסית לספינות בגודל זהה) והלחץ בתוך הספינה גדל למניעת כניסה לא מבוקרת של אוויר חיצוני, פתחים מיוחדים מבקרים הזרמת אוויר מסונן לתוך הספינה. ניתן לראות הוכחה לשרידות הספינה בפיגוע בשנת 2000 נגד המשחתת "קול"- למרות הנזק העצום באזור המכונות ומותם של 17 אנשי צוות, יציבות הספינה לא ניזוקה ולאחר שיפוץ היא חזרה לשירות מבצעי.

מערכות החיישנים והנשק מרוכזות במערכת האייגיס D1 SPY שבנוייה מ 4 פאנלים שנמצאים בשני צידי המבנה בכיווני החרטום והירכתיים ונותנים כיסוי מכ"ם של 360 מעלות. כמו כן קיימים מכ"מים נוספים לניווט ובקרת אש ושני מערכי סונאר- מובנה בחרטום ונגרר. מרכז ידיעות הקרב של הספינה נמצא מתחת לקו המים.

חסרון בולט בשתי הסדרות הראשונות הוא חוסר בהנגר לנשיאת מסוקים, למרות זאת קיים מנחת בירכתי הספינה והיא מצויידת באמצעים לתדלוק מסוקים אורחים וחימושם, כמו כן קיים ממשק שליטה ובקרה שמאפשר לקבל נתונים מהמסוק.

סדרה II של הספינה זהה במימדים, ביצועים וחימוש לסדרה I וכוללת מספר שיפורים כמו מיכלי דלק מוגדלים, יכולת לעבד נתוני מידע טקטי שיתופי עם גורמי צבא נוספים (JTIDS)

וטילי SAM בעלי טווח מוגדל. 7 ספינות נבנו מסדרה זו.
סדרה III של הספינה בוטלה משיקולי תקציב ולמעשה נמצאת בשירות רק ביפאן (דגם קונגו). לצי ארה"ב נבנתה סדרה IIA שלראשונה כוללת הנגר כפול לנשיאת שני מסוקי SH 60 סיהוק (הגרסה הימית של הבלקהוק), תוספת של 6 משגרים לטילי סי ספארו משופרים (ESSM) ומ2003 הוספו גם טילי טומהוק לתקיפות יבשתיות, 29 ספינות מתוכננות בגרסה זו ובנייתן אמורה להמשך עד 2008. שתי הסדרות האחרונות נושאות צוות של 380 איש.

סקירה יפה מאוד!!! כול הכבוד...

סקירה מצויינת ועניינית.
תנסה רק להקטין להבא קצת את התמונות.
תודה - לבני.

תמיד טוב לראות כאלה בפורום.
עיקרון ההשתקה של המדחף מזכיר את עיקרון הסופרקוויטציה שבו עושה השקוואל שימוש , האם הוא באמת מגביר את מהירות המדחף או רק משתיק אותו?
כ"כ לגבי החימוש - עושה רושם שמרבית החימוש מופנית נ"מ ולא דווקא נגד ספינות וצוללות , מוזר לא?

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אחד מתפקידיה העיקריים של המשחתת הוא ליווי נושאות מטוסים, קבוצת קרב לליווי מורכבת מסוגים שונים של ספינות, צוללות וכלי טיס שלכל אחד מהם יתרון בהתגוננות נגד איום אחר, משחתות האייגיס מסוגלות להתמודד בצורה מעולה עם איומי אוויר. כמובן שזה לא הופך אותה לפגיעה במיוחד גם בהפלגות לבד, 8 הרפונים ו 6 טורפדו + תוספת של טילי טומהוק הופכים את הספינה הזאת לכלי מלחמה שמסוגל להתמודד עם כל איום.
יכולת נוספת ששכחתי לציין היא אפשרות להפיל טילים בליסטיים, זה עדיין לא נוסה מבצעית עד כמה שידוע לי אבל זה הופך את הספינה הזאת לכלי בעל תפקיד אסטרטגי.

חשבתי שאוכל לתרום משהו לסקירה זו. התלבטתי הרבה לפני שהחלטתי להקפיץ את האשכול הזה
אבל אני לא חושב שיש הרבה אנשים שיצא להם להפליג בארלי ברק מהפורום הזה.
יצא לי לבקר ב USS Porter , כשהייתה מוצבת כ120 מייל מערבית לאשדוד (בזמן מלחמת המפרץ השניה)- בתור הספינת מכ"מ שמגבה על החץ .
תמיד היה לידה סטי"ל ישראלי לצורך הגנה מפני פח"ע, בקרה אווירית, וכו'.
אני רוצה לציין שהאמריקאים היו מאוד מאוד אובססיביים לגבי מה שקורה בשטח האוירי שלידם והיו פעמים שהם היו מאוד קרובים לירי על כל מיני מטוסים שעברו ליד- עד שהגיע האישור מהיב"א שלנו לגבי רמת עוינותם.
בכל מקרה-כאשר הגיע תורינו - כל סט"יל עשה כמה ימים (עד שבוע אם אני לא טועה) , ההפלגה נפלה על שבת והמפקד שלנו ארגן משלחות סיורים מספינה אחת לשניה.
להלן החוויות:
כאמור, הדבר התרחש ביום שבת, כשעלינו לספינה ,דרך סולם חבלים שהורד מהמנחת חשכו עיני: על המנחת היתה מתוחהה רשת כדורעף, ואכן אנשים שיחקו כדורעף בזמן הפלגה מבצעית. הכדור היה מאובטח בחבל, כדי למנוע הפלתו למים.
ליד דלת ההאנגר נפרסה לה מערכת סאונד ענקית שבה הושמעו שירי ראפ בקולי קולות!
לקח לנו כמה דקות להתאפס על עצמינו והסתיר את מבטי הקנאה שלנו.
פגשה אותנו קצינה (לא זוכר את תפקידה- משהו מהמי"ק -Tacops Officer הוא משהו).
היא הובילה אותנו דרך הספינה עד לגשר הפיקוד תוך כדי הסברים מגוונים.
למשל: מערכת הגנה בפני אב"כ נקראת Citadel והיא לא מגינה על כל הספינה אלא רק על המדורים שיבטיחו את כשירותה של הספינה לביצוע מגוון המשימות להן היא מיועדת.מנעולי אוויר כפולים נקראים Airlock, והם למעשה דלת כפולה . אפשר לפתוח דלת אחת רק כאשר השניה סגורה.
קונספט הספינה מבוסס על קונספט ספינות הSpruance, המשחתות שהוחלפו על ידי הארל הרק, כפי שצויין בסקירה- הן יציבות מאוד ולא מפחדות מהים. צויין לפנינו שמתחילים להרגיש טיטולים רק כאשר הגלים מגיעים לגובה של 12 רגל (4 מטר בערך), לצורך השוואה- אנחנו בים של 4 מטר היינו
כבר מרגישים את עוצמתו של הים בצורה טובה מאוד.
כשעלינו לגשר קיבלנו את השוק השני שלנו- ישב שם מפקד הספינה ,בדרגת קומנדר
(Commander) וצפה באימון מטוסי של חיל האויר בנגב - להנאתו בלבד.- השוק הוא כמובן מיכולות המכ"מ שלהם , וזה לא הכל!
לאחר שהוא לחץ לכל אחד מאיתנו את היד (דבר לכשעצמו עורר התפלאות לא קטנה ) ודיבר כמה מילים על זה שהוא מעריך את עבודתו של חיל הים במניעת טרור וכאלה ירדנו לתוך הספינה.
עברנו דרך מדור מגורי צוות. במדור זה היה חלק נפרד שמיועד לרווחת הצוות - מחשבים עם חיבור לאינטרנט, טלויזיה גדולה וכו' (כן כן- אינטרנט לכל אחד, אפילו באמצע הים!, אומנם לא פס רחב, אבל מספיק כדי לקבל אימיילים).
לאחר מכן המזל המשיך לשחק לידינו והיינו הקבוצה היחידה מכל הצוות הישראלי שיצא לה לבקר במי"ק שלהם.
הדבר הראשון שהעין קולטת הוא מסך פלזמה ענק תלוי על הדופן ומציג תמונת אויר- לא נתנו לנו להתעמק יותר מדי אבל אני די בטוח שהם ראו תמונה של מטוסים אמריקאיים תוקפים בעירק !
כאן בערך הסתיים הביקור וחזרנו לספינתינו .

ש:למה במכונית צרפתית יש הילוך קדמי?
ת: למקרה שהאוייב מפתיע מאחור.

עוד כמה אנקדוטות מביקורים לא-מעטים בכ"ש אמריקאיים שביקרו בחיפה בסוף שנות
ה-70 ותחילת שנות ה-80 (הייתי נגד , ובמסגרת "מועדון הנגדים" שהיה פעם בחה"י ,
היינו מבקרים כמעט בכל כ"ש שהגיע לביקור...) :

* הספינות יוצאות ל- Tour של 6 חודשים , והצי מעדיף שהזמן ינוצל בצורה מיטבית .
לצי האמריקאי יש קשרים הדוקים עם מספר אוניברסיטאות אמריקאיות , ולא מעט אנשי-צוות
(בד"כ נגדים) רשומים ללימודים . יש להם בספינה כיתות-לימוד ללימוד עצמי (במתכונת האוניברסיטה
הפתוחה , אבל עם ציוד שאפשר רק לקנא בו) במיגוון רחב של מקצועות , כאשר הקשר היומיומי עם
האוניברסיטה הוא בדוא"ל , וכאשר הספינות חוזרות לנאפולי (ספינות הצי השישי) המרצים מוטסים
לשם על חשבון הצי למספר ימי-לימוד וייעוץ מרוכזים . חלק לא קטן מהנגדים עשו כך תואר ראשון .

* כשביקרה בארץ אחת הנמ"טים ועגנה במפרץ , הגיעו אליה לביקור -עם סטי"ל- מספר קצינים בכירים מחה"י . עם סיום הביקור , הם קיבלו שי : תצ"א מוגדלת בה הם נראים עולים מהסטי"ל לנמ"ט...
הסתבר שהנמ"ט העלתה מטוס-צילום לאוויר שצילם את הגעת הסטי"ל .
לאחר הנחיתה , החומר עובד במרכז הפיענוח בנמ"ט , והתמונות הוכנו במעבדת-הצילום שלהם
במהלך הביקור...

* החבר'ה שמפליגים מקבלים "תוספת-ים" (מה שנקרא כיום "רמה א'") גבוהה ומשמעותית .
להבדיל מאצלנו , "העשירים" , אצל האמריקאים "התפרנים" התוספת מופסקת כשאתה יורד לחוף...
מכיוון שכך , נגדים רבים מעדיפים להמשיך ולשרת שנים רבות על הים .

* בצי השישי יש פונקציה הנקראת " רס"ר הצי " . זהו נגד בכיר המהווה חלק אינטגראלי
מצוותו של מפקד הצי השישי , ומתלווה אליו בכל אשר יפנה...
בכל ספינה יש "שריף" (כך הוא מוגדר רשמית !) , האחראי על המשמעת בכה"ש , ותחת פיקודו
משטרה צבאית פנימית בעלת סמכויות רחבות ביותר (כולל תאי מעצר וכלא !) .

* מבקר (במדים) העולה על כה"ש , מסתובב ומצדיע לדגל המונף בירכתיים .
הזקיף מחזיר לו הצדעה וברכה מילולית . בכלל , בנושא הכבוד למדינה/לדגל יש לנו הרבה
מה ללמוד מהם...

זה מה שעלה לי בינתיים מהזיכרון...

A friend in need - is a friend indeed

-לגבי ההצדעה- לא רק כשעולים לספינה אמריקאית- גם כאשר היגעו מלחים אמריקאיים לביקור אצלינו בבסיס וכשעלו לספינה - הצדיעו לזקיף וכשעלו הצדיעו לדגל-- מסורת שיש להוקיר (חבל שאצלינו זה לא יקרה אף פעם).
-צריך גם לראות את היציאה לים שלהם:
כשיוצאים לים מחליפים את הדגל שנושאת הספינה מדגלי נמל לדגלי הפלגה: דגלי נמל זהו דגל חיל הים בחרטום ודגל המדינה בירכתיים.
האמריקאים לא מרשים לעצמם אפילו שניה אחת של חוסר תזמון בין הורדת דגלי נמל לדגלי הפלגה.
בקיצור -הלוואי עלינו!
-במסגרת אותה ההפלגה, שעליה כתבתי קודם הפליגו עלינו נספחים אמריקאיים לטובת תקשורת עם הספינה שלהם- הם מאוד אבל מאוד התלהבו מהאוכל בספינה ומרמת האחזקה השותפת.
-עוד דבר קטן: ביקרתי בOHP אמריקאית (פריגטה) שבאה לאחד התרגילי Reliant Mermaid- שם נוכחתי ללמוד כמה שהאמריקאים אוהבים לעבוד לפי החוקים ולעבוד מסודר, (שזה גם יתרון וגם חסרון ), ליד כל "שידה" במי"ק שלהם היה מאובטח בשרשרת ספר עבה מאוד של מקרים ותגובות.
-קיים רס"ר בכיר גם למפקד הנייבי (Master Chief Petty Officer of the Navy=MCPON), התפקיד שלו בגדול הוא לדאוג לרווחת החיילים.
אני מאמין גם שלכל מפקד בכיר אצלהם יש אחד כזה.

ש:למה במכונית צרפתית יש הילוך קדמי?
ת: למקרה שהאוייב מפתיע מאחור.

במסגרת חילופי הביקורים שארגן USO (לב"י האמריקאי) בשנות ה-80 ביקרתי במספר ספינות אמריקאיות. לרוב הביקורים נעשו במתכונת אחד-תמורת-אחד: מלחי הספינה היו מבקרים בקבוצות בקיבוץ שלנו, ואחרי כמה שעות בהן קיבלו סקירות על הרעיון ואורך החיים הם נשלחו להתארח אצל משפחות שהתנדבו לארח. בתמורה היו המשפחות מקבלות סיור על הספינה (בנפרד גם היו שולחים לפעמים את כל ילדי ביה"ס). דרך הסדר זה ביקרתי בפריגטה מטיפוס פרי, נושאת המסוקים אינצ'ון, וספינת האספקה סיימון לייק. פיספסתי ביום אחד את האנטרפרייז - יום לאחר שמלחיה ביקרו אצלנו, היא הוקפצה ללוב לטובת מבצע "אל-דורדו קניון"...

במיוחד זכור לי הביקור בפריגטה רוברט בראדלי (המכונה באהבה ע"י מלחיה בשם Bad Bob...). במשפחתי התארח השריף של הספינה, שעד היום (15 שנה אחרי) זכור לי לטובה. שמו היה ג'יימס קרוז, שנודע בפי המלחים בשם "סקיפ". בתקופת מלחמת וייטנאם הוא שירת ביחידת חילוץ מוטס של הצי (לא מצאתי יותר מדי פרטים על פעולתה), והאירועים השאירו אותו עם הרבה זכרונות קשים. פעמיים נטש מטוסים פגועים ומילט את נפשו בג'ונגלים שורצי וייטקונג ונחשים.
לאחר שנים ארוכות בתפקידים רוויי-אקשן ג'יימס הזדקן ומתוך כבוד ניתן לו תפקיד השריף של הספינה. מלחי הספינה אהבו אותו וכיבדו אותו - הוא היה טיפוס מיוחד, ובהחלט הגיע לו תפקיד מכובד לסיום הקריירה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד ...שמו היה ג'יימס קרוז, שנודע בפי המלחים בשם "סקיפ"...

"סקיפ" הוא בדרך כלל קיצור של "סקיפר" , שהוא לכשעצמו (בצי) כינוי של כבוד...
אמנם גם מפקד כ"ש קטן נקרא כך , אך בתור כינוי - זה בד"כ מוצמד לוותיק מוערך .

(היכרתי שניים כאלה על הנמ"ס "נאסאו" , שקראו להם "סקיפר" כל כך הרבה זמן ,
עד ששכחו שיש להם גם שמות פרטיים ושמות משפחה...
בארוחת צהרים איתם , הם התבדחו על כך שכאשר יפרשו ומישהו יקרא בשמם -
הם אפילו לא יסתובב למקרא השם...)

A friend in need - is a friend indeed

הדבר הכי קרוב לספינה זרה שביקרתי עליו, היה מכמורתן פלסטיני ותאמינו לי- התנאים שם לא משהו (אין מסך פלסמה...). זה ההבדל בין שירות באשדוד ושירות בב"ח.
לחברים ולאח שלי ששרתו בב"ח יצא לבקר על כמה ספינות זרות. כמו בספר "סערה אדומה עולה" ההבדל העיקרי בין הספינות האמריקאיות לארופאיות הוא שהאחרונות "רטובות"- אחזקת אלכוהול מותרת, באחת מהמשחתות הבריטיות היה פאב שמאוד הזכיר לאחד מהחברים שלי את ה"מרפי'ס" בהרצליה.
לאחי יצא לבקר על פריגטה גרמנית (לפני העליה לסיפון רצו כמה בדיחות שחורות על המוצא של הצוות ותפקיד הארובה) ומשחתת ספרואנס אמריקאית שהמלחים שלה היו מאוד נלהבים להחליף מזכרות עם הישראלים. אחי מצא כומתה לא משומשת באחד מהלוקרים בדבורה שלו וקיבל בתמורה- מצית זיפו חדשה!
spritz- אם יורשה לי להמשיך קצת עם רגשי הנחיתות שלי- בתור דבורן גם אני ניסיתי להסתיר את מבטי הקנאה שלי בביקור הראשון על אח"י אילת... .

היינו מחליפים דברים מפה על להודעה חדשה- כובעים, סמלים, חולצות.
מוזר אבל הם התלהבו מזה לא פחות מאיתנו ...
ובכלל, זמו שציינתי הם נורא מתלהבים ממה שאנחנו, הישראלים מצליחים לעשות בתקציב זעום יחסית (במיוחד בחיל הים).
אחרי 9\11 לא פעם באו אלינו משלחות כדי ללמוד כיצד מנהלים מערכה של בט"ש, שליטה ימית, זיהוי ובדיקת כלי שייט חשודים וכו'!
בקיצור - למרות המלחמה הגלובלית שהם מסוגלים לנהל יש להם הרבה מה ללמוד מאיתנו לגבי LIC

ש:למה במכונית צרפתית יש הילוך קדמי?
ת: למקרה שהאוייב מפתיע מאחור.

KEY WEST, Fla. (NNS) -- USS Spruance (DDG 111) became the newest member of the Navy's Pacific fleet after being placed in commission during a sunset ceremony at Naval Air Station Key West Oct. 1.

The new destroyer honors legendary Adm. Raymond Spruance, whose calm and decisive leadership at the Battle of Midway contributed to a pivotal American victory during World War II.

Vice Chief of Naval Operations Adm. Mark E. Ferguson III delivered the ceremony's principal address. "We welcome the USS Spruance and her crew to the fleet," said Ferguson.

"Wherever she sails, this ship will honor Admiral Spruance's legacy as the 'quiet warrior' who displayed uncompromising integrity and a powerful intellect, while giving the nation victories at sea in time of war. "Ellen Spruance-Holscher, the ship's sponsor and granddaughter of the ship's namesake, gave the order to "man our ship and bring her to life" prompting the crew of 285 officers and enlisted personnel to run aboard and officially begin the ship's life.

Simultaneously, the ship's systems were activated. Movement of the ship's Close-In Weapons System (CIWS) gun, sounding of alarms, rotation of fire-control radars and a prolonged whistle blast showed approximately 3,400 guests in attendance that the ship was ready for service to the Navy and our country. Cmdr. Tate Westbrook, of Murfreesboro, Tenn., is the ship's first commanding officer and spoke of the advanced weapons systems on Spruance and credited his Sailors with an outstanding effort preparing to operate them.

"Spruance's crew has trained for years to sharpen their skills to employ those capabilities," said Westbrook. "On board Spruance, through many long hours, they have sharpened their swords."

Spruance, the 61st Arleigh Burke-class destroyer and the second Navy ship to bear the name, will be able to conduct a variety of operations, from peacetime presence and crisis management to sea control and power projection. Spruance will contain myriad offensive and defensive weapons designed to support maritime warfare and be capable of fighting air, surface and subsurface battles simultaneously.

The 9,200-ton Spruance was built by Bath Iron Works in Bath, Maine. The ship is 509 feet in length, has a waterline beam of 59 feet, and a navigational draft of 31 feet. Four gas turbine engines will power the ship to speeds in excess of 30 knots. Spruance will proceed to her initial homeport of San Diego Oct. 3 as the newest member of Destroyer Squadron 23.

http://www.navy.mil/search/display.asp?story_id=63043