|
04-12-2011, 21:06
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
חיילי גדוד "חרב" סיימו תרגיל ברמת הגולן: "מתאמנים כדי לשמור על הבית"
http://www.idf.il/1133-13959-he/Dover.aspx
הגדוד הדרוזי השלים תרגיל גדודי מוצלח ברמת הגולן, באש חיה ותוך כיבוש יעדים בגזרה הצפונית. מאו"ג 91, תא"ל הרצי הלוי: "המומחיות של הגדוד נובעת מהיכרותו את השטח". חיילי גדוד "חרב" הדרוזי קיימו בשבוע שעבר תרגיל גדודי ברמת הגולן, במהלכו כבשו הלוחמים יעדים וביצעו ירי "חי". את התרגיל הובילו מפקד פיקוד הצפון האלוף יאיר גולן, מאו"ג 91 תא"ל הרצי הלוי, מח"ט 300 אל"ם רפי מילוא והמג"ד, סא"ל שאדי אבו פארס.
חיילי גדוד "חרב", מונעים על טנקים ו"האמרים", פילסו את דרכם דרך אדמת הבזלת הבוצית של הגולן וכרי הדשא המוריקים. חיילי הגדוד, המורכב ברובו מבני העדה הדרוזית, קיבלו את הפקודות בעברית אך ניהלו ביניהם שיחות בעיקר בערבית. שפת ההתקשרות מחייבת לחשוב פעמיים – זהו הגדוד היחיד בצה"ל שנותן במה לשפה הרשמית השנייה במדינת ישראל באופן שגרתי ויום יומי. אחרי הכל, שפת האם היא תמיד דרך התקשורת הנוחה ביותר.
חיילי הגדוד מתחילים לצעוד, חמושים בכלי הנשק האישיים שלהם. ברקע מיתמרים להם הרי רמת הגולן, בזמן שהחיילים מחכים להזנקת התרג"ד, דרוכים ומוכנים לפעולה. לפי הוראת מפקדי הפלוגות, החיילים הדרוזים מוזנקים לקראת כיבוש היעד הראשון. מחלקת פנת"ר של הפלוגה המסייעת מתכוננת לירי מקל"ר, ומחכה לפקודת אש מהמג"ד, סא"ל אבו פארס. בהינתן פקודת האש, מטח של כדורים מתגנב החוצה מן הקנה אל המטרה - הגבעה ממול. קולות הפיצוץ הנשמעים בצרורות מלווים במעוף חפוז של ציפורים שמנסות להימלט מההמולה.
"יופי, אתם מכוונים טוב", דירבן מ"מ פנת"ר בפלוגה המסייעת, סג"ם סלמאן סעד, את חייליו. לאחר ההפוגה בא עוד מקצה של ירי, במעין קונצרט מתוזמר שאופף את האוויר. "לנגן, לנגן. לטפטף אש", מורה סג"ם סעד לחייליו. לאחר הירי, צצה חוליית חיילים באופק, מובלת ע"י חייל עם דגל אדום. הם מגיעים אל הגבעה ומכריזים על כיבושה.
חולייה אחרת מחפה על החיילים ש"כבשו" את היעד, וממבט ממוקד יותר ניתן לראות מי מפקד על החולייה הזו. מפקד החולייה הוא סא"ל אבו פארס, ולצידו כשבעה קצינים. בתרג"ד "חרב" המג"ד הוא חייל מן המניין, עם קסדה וצבעי הסוואה על הפנים. הדבר היחיד שמפריד אותו מפקודיו הוא שני הפלאפלים על הכתף.
לאורך התרגיל, תא"ל הלוי לא מוריד את ידיו מהמשקפת שלו, בעוד אל"ם מילוא לוקח חלק בתרג"ד בעצמו. תא"ל הלוי נראה מרוצה, ובדבריו ניכר כי תוצאות התרג"ד עד כה מספקות. "מאימון לאימון משתפרים", הוא אומר בחיוך. "גדוד חרב מבצע את התעסוקה המבצעית שלו בצורה מקצועית. גם בעבר, בזמן מלחמת לבנון השנייה, היה הגדוד מרכזי מאוד בלחימה", מספר תא"ל הלוי, "הגדוד הוא גדוד מומחה בגזרה הצפונית, ויש לו עבודה קבועה בהגנה על הצפון. המומחיות של הגדוד נובעת מההיכרות עם השטח ובאה לידי ביטוי בתרגילים ובאופן העבודה".
תא"ל הלוי מזכיר את החשיבות הגדולה של שירות החיילים הדרוזים בסביבה המוכרת להם ככף-ידם. כמו כן, הוא מתייחס לחשיבות התמחותו בגזרת הצפון. "הגדוד יהיה מעורב בכל פעילות בצפון, ולכן עלינו לשמור על מעורבותו ועל כוננותו", אומר תא"ל הלוי. חיילי גדוד "חרב" מחויבים למשימה. מלבד המסירות הגבוהה להגנה על המדינה, הם מגנים בפועל גם על הבית.
החיילים הדרוזים רצים מנקודה לנקודה, בסמוך לצירי התנועה שפינו הטנקים. פלוגת המסלול מתקדמת לעבר היעד הבא, מגובה ע"י פלוגת החוד של הגדוד. באותה העת, סא"ל אבו פארס ואל"ם מילוא מחליפים דברים, בעוד שהעננים מכסים את השמש וכאילו מכריזים על הבאות – פקודת הפתיחה באש וההשתלטות על היעד הבא. לאחר מטח של ירי והתקדמות נוספת, מוכרזת הפוגה ממושכת יחסית. לפתע, נשמע פיצוץ עז של ארטילריה מוטסת. נדמה שקולות הפיצוץ וריח אבק השריפה מגיחים מעולם אחר, אבל מדובר בפיצוץ במרחק של כ-400 מטרים מהפלוגות, בעמק סמוך.
"שומרים על הבית, על האדמה"
בהמשך התרגיל, פלוגת המסלול והפלוגה המסייעת מקפצות מגבעה לגבעה. החוליות נפרסות לאורכה של סוללה ומתקדמות ליעד אט-אט. אחר כך, חיילי הגדוד מתרגלים גם טיפול בפצועים, במסגרתו הם מבצעים וידוא הכרה, פתיחת דרכי נשימה וסחיבת פצועים על אלונקות. בנוסף לכך, מתורגלת תקרית של ירי דו-צדדי. עד כה תוצאות התרגיל נראות מבטיחות, כמעט חפות מטעויות.
סג"ם עלי קבנאן, קצין מבצעים מיוחדים בגדוד, מדבר על השתלשלות התרגיל. "כבשנו כבר כמה יעדים, וכרגע אנחנו נותנים חיפוי לפלוגות המסלול. אנחנו נערכים לכבוש את היעד הבא, זו המשימה של הפלוגה שלי", הוא אומר בנחישות. בזמן שחיילי "חרב" נערכים לשלב הבא בתרגיל, מגלם סג"ם קבנאן את ייחודו של הגדוד ואת הערבות ההדדית שאין כמוה באף מקום אחר. "מה זה גדוד חרב בשבילי? רעות, משפחתיות. מן הסתם אני מכיר פה את רוב האנשים. אני מהכפר בית ג'אן, ופיקדתי בעבר על דוד שלי, אח של אמי. אתה מדמיין את זה?", הוא מתאר את הייחודיות שבגדוד.
גדוד "חרב" הוקם בשנת 1974, כאשר הוחלט לאחד את יחידות המיעוטים בצה"ל לגדוד אחד. לאחר שהות ארוכה בגזרת רצועת עזה, עבר ב-2001 הגדוד לגזרת הצפון, והחיילים הדרוזים מרגישים קרובים לבית, תרתי משמע. במלחמת לבנון השנייה, היוו חיילי הגדוד חלק משמעותי בלחימה, העפרונות המחודדים ביותר בקלמר של צבא ההגנה לישראל. ההיכרות עם השטח הובילה את חיילי הגדוד למומחיות בלחימה במתווה צפוני, והקרבה המשפחתית בין כל חיילי הגדוד חייבה יצירה של מסגרת משמעת קפדנית.
למרות זאת, כיום משרתים בו גם בעלי תפקידים שהם יהודים. ההערכה הרווחת היא שהמוטיבציה של החיילים הדרוזים היא תוצר ישיר של הלחימה בקרבת הבית, היכן שההגנה הופכת למוחשית. אולם, סג"ם קבנאן מדגיש דווקא את הנאמנות למדינה, ואת ההגנה על אדמתה ועל ריבונותה. "אני לא מגן רק על הבית. אני מרגיש שאני נמצא בגדוד שהוא כמו כל שאר הגדודים. אנחנו חלק מהגוף שנקרא 'צבא ההגנה לישראל'. גם הגדוד הוא חלק ממנו. חייל מגן על המדינה שלו, על האדמה שלו. לפני שהוא מגן על המשפחה, הוא מגן על האדמה", הוא מספר בהחלטיות, יודע עבור מה הוא נלחם.
יתר על כן, מתייחס סג"ם קבנאן להתמחות המיוחדת של הגדוד בלחימה במתווה הצפוני. "הגדוד שלנו מתמחה בעיקר בלחימה בשטח בנוי ובשטח סבוך. זאת כי לאויב שלנו אין שטח פתוח. רוב השטח בנוי או סבוך, בשטח כזה הם נלחמים. רוב הזמן הגדוד מתאמן בלחימה בשטח סבוך ובלוחמה בשטח בנוי", הסביר. "הצפון זה הגזרה הכי חמה שלנו, זה ידוע. כל האירועים הרציניים קורים שם, הקו הצפוני זה הקו הכי חם. לצד כל זאת, גדוד חרב נמצא תמיד בראש", מדגיש סג"ם קבנאן.
הזמן חולף במהירות והתרגיל מתקרב לסיומו. כל היעדים נכבשו בהצלחה. חום השמש כבר מסמן את אמצע הצהריים, והחיילים-מתנשפים אך מרוצים. אחרי הצלחת התרגיל נערך טקס סיום במעמד המג"ד, סא"ל אבו פארס, מח"ט 300, אל"ם מילוא ומאו"ג 91, תא"ל הלוי. בנאומו של המג"ד, הוא משבח את רוח הלחימה הגבוהה של גדוד "חרב", רוח שלא סרה ממנו גם בתרגילים.
בינתיים, הגבולות הצפוניים שקטים באופן יחסי. בזמן שהמהומות בסוריה נמשכות והחיזבאללה מתעצם בלבנון, גדוד "חרב" הוא חוד החנית של ההגנה על גבולות הצפון. תמיד מוכן, תמיד ערוך והכי מנוסה במתאר הצפוני. נאמנותם של הדרוזים הישראלים, שאחיהם נמצאים בלבנון, בסוריה ובמדינות אחרות, נתונה למדינה בלבד. זהו אחד מהמנהגים המעטים המוכרים לגבי העדה הדרוזית – הנאמנות הבלתי מסויגת לשלטון המדינה בה מתגוררים הדרוזים. לחיילי גדוד "חרב" אין ספק מיהו האויב ומיהו הידיד. הם ישראלים לכל דבר, חיילים לכל דבר ואחים לנשק, במובן הממשי של הביטו
|
|