http://www.haaretz.co.il/news/polit...oMhUWs.facebook

מאמר מאת אלוף בן (מעניין, מאמר זה פתוח לכולם בחינם ובלי רישום.. מקרה בטח...)


הוויכוח על תקציב הביטחון תורם לשקיפות ולהבנת תהליכי קבלת ההחלטות בצמרת המדינה. אתמול (שני) הרים מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל את "מכסה המנוע" של התקציב וחשף את עלותם של "האמצעים המיוחדים" הנתונים לשליטתו הישירה של ראש הממשלה: 4.5 מיליארד שקל בשנה הנוכחית, שיתוגברו ב–600 מיליון שקל נוספים בשנה הבאה. בכסף הזה, הסביר הראל, אי אפשר לגעת או לקצץ, בהחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הסוואת "האמצעים המיוחדים" - אפשר לנחש אילו אמצעים חשובים עד כדי כך, שנתניהו מחזיק בהם תחת אצבעו - היתה תמיד מהסיבות העיקריות להסתרת הפירוט הפנימי של תקציב הביטחון והצגתו כקופסה סגורה. אבל כשהקופה לוחצת, הרעב לכסף מרופף את סגרי הביטחון והציבור הישראלי נחשף לסדרי העדיפויות של הדרג המדיני.

נתניהו לא מטפח רק את ה"מיוחדים". בשבוע שעבר חשפה כאן גילי כהן שתקציב השירותים החשאיים - המוסד והשב"כ - נהנה בשנה שעברה מתוספת נדיבה של 10% והסתכם ב–6.63 מיליארד שקל. תקציבם לשנה הנוכחית טרם נחשף, אבל לאורך שנות שלטונו, נתניהו תגבר בכל שנה את השירותים הכפופים לו ומן הסתם ממשיך במדיניות הזאת.

הצגת המספרים מלמדת על סדר העדיפויות הביטחוני של ראש הממשלה הנוכחי. נתניהו משקיע בחיזוק המודיעין וההרתעה האסטרטגית, ובקידום יעדים לאומיים כהעברת מחנות צה"ל לנגב (גם התקציב הזה קשיח וייהנה מתוספת נדיבה בשנה הבאה). הוא מחשיב פחות את הצבא הקונבנציונלי, הוותיק, ומשתמש באילוצי התקציב כדי לכפות עליו התייעלות. נתניהו מעריך שלא תפרוץ מלחמה יבשתית, שתחייב לגייס מילואים ולהטיל כוחות כבדים למערכה.

התוצאה ניכרת במספרים שהציג מנכ"ל משרד הביטחון: תקציב צה"ל יסתכם השנה ב–26.05 מיליארד שקל, ובשנה הבאה יקטן ל–22.4 מיליארד שקל. גם אם בסופו של הוויכוח תינתן למערכת הביטחון תוספת, כצפוי, היא תידרש להראות התייעלות, ולו חלקית.

צה"ל שונא להתייעל ולקטון, ותמיד עשה זאת רק כשהקיצוץ נכפה עליו מלמעלה, בהחלטת ראש הממשלה, או מהצדדים, בגלל לחץ ציבורי. כשאין לחצים, הצבא מקיים מערכים שלמים שהתיישנו. בהתאם לרוח הזאת, במערכת הביטחון מבכים את היחידות שנאלצו לסגור בשנה האחרונה, בגלל האילוצים הכספיים, ומציגים את סגירתן כוויתור גדול והקרבה.

בדיקת העובדות מלמדת שאלה שטויות. היחידות שנסגרו הפעילו אמצעי לחימה מיושנים, שהיו צריכים לצאת מזמן משימוש. חיל האוויר ויתר על טייסת 160, שהפעילה מסוקי קרב קוברה משנות ה-70, ועל טייסת 140, שהטיסה מטוסי אף־16 מהדגם הראשון, שנקלט בצה"ל לפני 34 שנים. זרוע היבשה סגרה את חטיבות השריון במילואים 11, 14, 27 ו–600 שהפעילו טנקים מדגמי פאטון ומרכבה 1. צריך לקוות שאיש בצה"ל לא חשב להטיל את היחידות האלה, שמקומן היה מזמן ב"בתי האוסף" של מוזיאון צה"ל, למערכה אמיתית מול צבא מאומן ומצויד באמצעי נ"ט חדישים כמו חיזבאללה.

חבל שצה"ל לא מסוגל ליזום בעצמו התייעלות והתחדשות, ועושה אותן רק באיחור ותוך מחאה. התהליך הזה צריך להמשיך. בינתיים הוויכוח על התקציב, עם כל הספינים והספינים הנגדיים, תורם להידוק הפיקוח האזרחי והציבורי על הוצאותיה האדירות של מערכת הביטחון.

כך שאני לא יכול לראות את כולו (אם כי בהתחשב באתר בו הוא נמצא - אני לא אכנס לשם מרצוני החופשי); אני מניח שההדגשות הן שלך ולא באות כך במקור, כן?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt כך שאני לא יכול לראות את כולו (אם כי בהתחשב באתר בו הוא נמצא - אני לא אכנס לשם מרצוני החופשי); אני מניח שההדגשות הן שלך ולא באות כך במקור, כן?

תוסיף :cache לפני הקישור, ה cache של גוגל מאנדקס את אתר הארץ המלא.

מעבר צה"ל לנגב אמור להשתלם כלכלית בעתיד לאחר מכירת הקרקעות.

קראתי את זה מוקדם יותר. משהו אחד שלא הבנתי - האם האמצעים המיוחדים עליהם מדובר הם מעבר לתקציב של השב"כ/מוסד? אם כן זה חתיכת תקציב עתק.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

השב"כ והמוסד לא אחראים על התקציב של המחקר והפיתוח (למטרות רפואיות ואזרחיות בלבד, כמובן) שמקיימים הוועדה לאנרגיה אטומית והמכון הביולוגי בנס ציונה, ולא על פיתוח וייצור טילים בליסטיים ולווינים (הטילים, כמובן, מיועדים רק לשימוש כמשגרים ללווינים).

...מדובר - הפתעה, הפתעה - בנשק להשמדה המונית.
http://www.richardsilverstein.com/2...udget-revealed/

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט קראתי את זה מוקדם יותר. משהו אחד שלא הבנתי - האם האמצעים המיוחדים עליהם מדובר הם מעבר לתקציב של השב"כ/מוסד? אם כן זה חתיכת תקציב עתק.

להפעיל רשת של סוכנים ברמה עולמית, ובנוסף רשת של נכסים (משתפי"ם מקומיים), עולה לא מעט כסף.

ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שנמצאת במלחמת צללים ישירה עם האיראנים, ועל כן זה הגיוני שהתקציב לשירות החשאי רק יעלה.

ההתייעלות בצה"ל חיונית, ואני מקווה שהיא תמשיך, ושבצה"ל יפסיקו לספק כותרות בומבסטיות כמו זה שאין כסף לטיסות אימון - יש כסף, והמון, פשוט החלוקה לא נכונה, ויש יותר מדיי נגדים וחוגרים עם תפקידים לא חיוניים בצה"ל, ואפשר בקלות לוותר עליהם, ולחסוך מאות מליונים אם לא מיליארדים בכל שנה.

אם אינני טועה למעלה מ 40 אחוז מהתקציב הולך למשכורות. מדובר על הוצאות כבדות ביותר שיעלו מאוד עם השנים כתוצאה מהתחייביויות פנסיוניות. המצב ילך ויחמיר וכל מכירה של קרקע כזאת או אחרת הוא בגדר פלסטר קטן במקום שצריך ניתוח כואב. גם לרמטכל וגם לשר הביטחון נוח להפיל את הקיצוצים על תקציב האימונים וההצטידות מאשר ללכת למהלך כואב של סגירת בסיסים ושליחת מאות אנשי קבע מיותרים הבייתה יחד עם מיזוג יחידות קיימות.

הבעיה בצה"ל אינה רק עודף כוח אדם. הבעיה היא ניהול כ"א שנשאר תקוע ב-1948. צה"ל מבזבז את המשאב הכי יקר שלו על הרבה דברים שלא קשורים למקצועיות. בנוסף, צה"ל מתעקש כבר עשרות שנים על פנסיה מוקדמת עבור כל אנשי הקבע, גם אלו שנמצאים בתפקידים בהם אנשים מבוגרים מתפקדים לא פחות ואולי יותר טוב מצעירים - כלכלנים, משפטנים, אנשי מטה וכו'.
כיום המצב בצה"ל ביחס לצבאות מקצועיים אחרים הוא של קידום מהיר הרבה יותר בדרגות, מה שגורם שביותר מדי מקרים קצין בצה"ל עובר לתפקיד הבא בערך ברגע שהוא הבין מה עושים בתפקיד הנוכחי.
בנוסף - צריך לבטל את מגפת הסגמ"ת בצה"ל, ולעבוד עם סמלים כמו כל צבע מקצועי, מה שיכול לחסוך לצה"ל המון הכשרות מיותרות.
להערכתי, רק ע"י ניהול אפקטיבי יותר של כ"א צה"ל יכול לחסוך בטווח הארוך כ-20% מתקציבו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mars_man בנוסף - צריך לבטל את מגפת הסגמ"ת בצה"ל, ולעבוד עם סמלים כמו כל צבע מקצועי, מה שיכול לחסוך לצה"ל המון הכשרות מיותרות.

"מגפת הסגמ"ת" היא פונקציה של התבססות על מודל 3 שנות סדיר לחוגרים ו-4 שנות שירות לקצינים רגילים, מצב בו בהכרח חייל יוצא לקצונה בפז"מ קצר יחסית כדי למקסם את שירותו כקצין. דרך אחת להתמודד עם התופעה החלה כבר לפני עשור וחצי עם התפתחות תפקיד סמ"ב, אך פיתרון רציני יותר של העניין הזה יהיה רק עם העברת סמכויות קצינים לנגדים - מתכון לבלגן וכאב ראש לא קטן. ובכל מקרה מדובר בהעברת כסף וסמכויות בין הכיס הימני לשמאלי ולהיפך.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זה ממש לא נכון.

אני יכול להעיד על יחידות טכנולוגיות, אבל זה נכון לגבי רוב היחידות העורפיות שנתקלתי בהן. איפה שאני הייתי יש מדיניות שכל מי שרוצה ומסוגל (לא קוקו בראש) יוצא לקק"צ, אם זה עתודאים או מי שחתום לתקופה ארוכה אז זה עוד איכשהו מילא, אבל המדיניות הזאת תקפה לכולם. התוצאה של זה היא שחיילים הולכים לשחק בחול לחצי שנה, במקום להתמקצע בתפקיד שלהם, ובמקום לרכוש כישורי פיקוד, וכישורים בינאישיים , כאלה שנדרשים בשביל לפקד על צוות, בניגוד לענף. אחרי זה אותם קצינים חוזרים ליחידה שלהם, ומפקדים על חיילים שהם לא באמת יודעים איך לנהל אותם ואיך להתנהל איתם, וכשלחיילים יש יותר ידע וניסיון מקצועי, או במקרה הפחות הגיוני אותם קצינים חוזרים להיות חיילים מהשורה (מאוד נפוץ עם עתודאים). הרוב המוחלט של אותם קצינים לא יעבור את דרגת הסגן (במקרה של עתודאים סרן).

התוצאות של זה היא קודם כל הזנייה של המושג קצין, מפקדים לא מנוסים שלא צמחו בצורה אורגנית בתוך קבוצה, לא יודעים איך לנהל את אותה קבוצה, ואין להם את הכלים המקצועיים לנהל אותה, מה שכמובן פוגע בפרוייקטים או במה שזה לא יהיה שאותם קצינים אמורים לנהל, חיילים שבמקום לעשות את התפקיד שלהם שבשבילו הם עברו הכשרה יקרה מתרוצצים במשך חצי שנה בחול בהכשרה יקרה לא פחות. וכמובן שצהל מנסה להשאיר את כל הקצינים האלה לכמה שיותר קבע ובתפקיד ניהולי גם אם אין בזה שום צורך.

אני מבין את הצורך של צה"ל להכשיר קצינים, אבל לפחות איפה שאני הייתי יש כמות לא הגיונית של סגנים (וסרנים עתודאים) ביחס לכמות החיילים, וכמות הקצינים בקבע מובהק.

כקונטרסט באזרחות יש בד"כ מסלולים נפרדים לניהול זוטר וניהול בכיר. ניהול זוטר בד"כ צומח בצורה אורגנית והדרגתית מתוך הקבוצה שהוא אמור לנהל. לעומתו ניהול בכיר בד"כ עושה מסלול אחר, או נבחר מתוך הניהול הזוטר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Frumer אם אינני טועה למעלה מ 40 אחוז מהתקציב הולך למשכורות. מדובר על הוצאות כבדות ביותר שיעלו מאוד עם השנים כתוצאה מהתחייביויות פנסיוניות. המצב ילך ויחמיר וכל מכירה של קרקע כזאת או אחרת הוא בגדר פלסטר קטן במקום שצריך ניתוח כואב. גם לרמטכל וגם לשר הביטחון נוח להפיל את הקיצוצים על תקציב האימונים וההצטידות מאשר ללכת למהלך כואב של סגירת בסיסים ושליחת מאות אנשי קבע מיותרים הבייתה יחד עם מיזוג יחידות קיימות.

כלומר, לדעתך, הצבא צריך ללכת למהלך כואב של שליחת מאות אנשי קבע הביתה, ולא למהלך שהוא מבצע בפועל בשנה האחרונה ויבצע בפועל בשנה הבאה של פיטורים של אלפי אנשי קבע?

אגב... "לשלוח הביתה" זה אומר - לא ללשכת התעסוקה? כי אתה תעסיק אותם?

אסף.

www.jeepolog.com

לא קיבלתי תשובה ישירה - האם התקציב עליו דובר הוא תקציב של המוסד/שב"כ או תקציב "אחר" (שאפשר להניח ששייך כפי שהוזכר פה לועדה לאנרגיה אטומית, המכון הביולוגי בנס ציונה וכו').

אם האפשרות השנייה נכונה מדובר בתקציב עתק בקנה מידה שקשה לדמיין (כדי לזכור שישראל לא עוסקת כרגע כמו אירן למשל בהקמת תשתית ראשונית לפיתוח יכולות גרעניות - עניין יקר מאד, אלא משמרת ואולי גם עוסקת בפיתוח ברמה כזו או אחרת של יכולות קיימות - בנושא לקציבי פיתוח הטילים, המכון הביולוגי ואולי עוד פרויקטים שאנו כלל לא מודעים אליהם - השמים הם הגבול כנראה עם תקציבים כאלו...).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כל הכתבה הזו הזויה, נושא התקציב הביטחוני המסווג הוא כשמו - מסווג!
אז איך קורה אירוע פלילי כזה והכתבה הזו מפורסמת בתקשורת ואין מעצרים של המדליף ושל הכתב? חלם...

לגבי המספרים? אי אפשר לדעת את אמינות הכתבה, לטעמי באותה מידה הכתב המציא את הדברים

התייחסות לנושא תקציב הביטחון המסווג והבלתי מסווג מתוך הצעת תקציב הביטחון 2013-14 (קישור)


אגב זה מסמך מאד מעניין (ומעייף) שכולל הרבה מלל ומספרים, אבל אפשר ללמוד ממנו לא מעט וזה עושה סדר באקטואליה.

משרד הביטחון ומשרד האוצר ירדו מהפסים, המלחמה המתוקשרת שלהם והאיומים בסגנון וועדי עובדים של נמל, חרם ושביתות איטלקיות ממש לא במקום.
חבורה של אינפנטילים חסרי אחריות, מהלכים אימים על הציבור, היום שמעתי איך קבוצה של אנשים תמימים שלא מבינים בצו"ב מתייחסים ברצינות לאיומי ההשבתה הפטתיים של חיה"א, האנשים האלה היו בחרדה..
אני מקווה שאיזה מבוגר אחראי ינער את שני הצדדים, יסתום להם את הפה ואת ההדלפות ויזרוק אותם לחדר דיונים על מנת שיגיעו לפיתרון בינם לבין עצמם, לא בתקשורת!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אוקיי - תודה.
אגיד רק שבהנחה והכתב לא המציא את המספר אלא הם ניתנו לו על ידי גורם המכיר את המספרים (ונעזוב בצד את הפליליות שבדבר לרגע) - המספר עצמו כתקציב שנתי הוא מדהים.

האם יש מושג למשל מה התקציב המקביל של מדינות כמו צרפת או אנגליה שגם הן מחזיקות בנשק גרעיני, טילים גרעיניים ואפשר לשער שגם מו"פ כזה או אחר בתחומים שבהם עוסקים בנס ציונה?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא יודע לגבי אירופה, אבל גם בארה"ב הדבר הוצף בתקשורת בעקבות פירסום תקציב הפנטגון (שכלל התייחסות לפרויקטים מסווגים)
כתבה

בספר התקציב (הספר הירוק) הפנטגון מסמל את הסעיפים המסווגים שלו כ Special Program או Special Evaluation Program (לפעמים תופיע גם המילה Education) וכו' מבלי לפרט/
(בפרויקטים גלויים כותבים במפורש את שם המערכת, בפרויקט פיתוח והצטיידות של צוללות וירג'יניה לדוגמה אז כתוב "פרויקט צוללות וירג'יניה")
לכל תוכנית יש קוד, אפשר לקחת את כל ספרי התקציב אחורה ולראות כמה הוקצה לכל תוכנית כזו בכל שנה, במקרים רבים אפשר לראות שהסכומים הולכים וגדלים עם השנים, לפעמים התוכנית "מלבינה" ולפעמים היא נעלמת יחד עם התקציב...

דוגמה מספר התקציב 2007 (תודה ל nsdq160 שלימד אותנו לא מעט בנושא)

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ידיד הפורום מר סילברסטיין הביא בידיעה שלו קישור למחקר שלפיו 1/6 מתקציבי ההגנה האמריקאיים לאורך השנים הלכו לפיתוחים מקבילים. סביר להניח שאף אחד לא נותן מספרים רשמיים מדויקים בתחומים האלה (גם אם היו נותנים - ספק אם הייתי מאמין).

דומני שקראתי פעם (אולי זה היה אחד הגילויים של ואנונו) שרק בקמ"ג בדימונה עובדים 1000-1500 איש. אם תיקח בחשבון שהם נהנים מתנאי עבודה טובים מאד, יחסית, שרבים מהם הם מהנדסים ואקדמאים בדירוג מחקר ושחמישים שנות קיומו של הכור כבר יצרו הרבה פנסיונרים - תוכל לראות שהעלויות רק בסעיף הזה הן של כמה מאות מיליונים לשנה. מה עלויות התפעול של כור מים כבדים, מכון להפרדת פלוטוניום (אם קיים כזה), בית מלאכה לייצור ליבות וכו'? כמה עולה הטיפול בפסולת? התחזוקה של ארסנל (אם קיים כזה) וסימולציות המחשב שמחליפות את הניסויים שאי אפר לקיים? ומה לגבי פיתוח וייצור טילים שיכולים להרים לווין למסלול LEO או מטען כבד יותר למסלול בליסטי ארוך? והלווינים עצמם? כל פרויקט כזה הוא מאות אנשים שעובדים, רכיבים מיוחדים, תשתיות וכו' וכו'. בלי ספק התקציב הזה כולל גם עוד דברים שאני לא יודע עליהם (ואלה שכן יודעים לא יזכירו אותם). בסך הכל לא נראה לי מדהים בגדלו, מבחינה זו. אגב, מעניין כמה הוציאו האיראנים עד היום באופן ישיר על התכנית שלהם.

מה שטוב בעמימות זה שלפחות לא נקרא כותרות מסוג "גנץ החליט שאם עד סוף החודש לא יועברו שני מיליארד ש"ח תופסק בקרת הבטיחות בכור בדימונה, ובכירים בצה"ל מזהירים שאם זה לא יעזור יצטרכו לקבל החלטות כואבות נוספות".

בכוונה לא הבאתי את ארה"ב - התקציבים השחורים שלה כל כך אדירים שזה פשוט לא רלוונטי להשוות אותם לשום מדינה אחרת (בכמה מקומות נדמה לי שראיתי סכומים של 40 מיליארד דולר לשנה ויותר - זה לא כל כך רחוק מתקציב מדינת ישראל אני חושב). כמובן שבארה"ב התקציבים האלו לא הולכים לפיתוח טילים בליסטיים וכנראה גם לא כל כך לנשק גרעיני אלא לדברים אחרים לגמרי (שוב לכן ציינתי ספציפית את צרפת ובריטניה - אין לי מושג אם הן כן חושפות את תקציבי הפיתוח והתחזוקה של נשק גרעיני ואמצעים אחרים).

ninesouls - זה מצחיק גם אני בדיוק חשבתי היום על זה שהשלב הבא בדיון על תקציב הביטחון יהיה משהו בסגנון של - נגמר לנו הכסף לבדיקות בטיחות בכור - אז אם הוא יתפוצץ במקרה מחר זה כי לא העברתם לנו תקציבים...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

וגם לא קיבל אותם כהדלפה. זה היה תידרוך של מנכ"ל משהב"ט:

מנכ"ל משרד הביטחון: "אין אצלנו שומנים"


בתדרוך לכתבים אמר דן הראל כי "האמירות לפיהן אנחנו לא יודעים להתייעל מבחינה תקציבית או שיש שומנים במערכת הביטחון מנותקות מעובדות החיים"
...
לפי מערכת הביטחון, התקציב לשנה זו עומד על 51 מיליארד שקל, לא כולל תוספת של 2.75 מיליארד שנרשמה על שנת 2013 כאשר מתוך התקציב רק 26 מיליארד מגיעים לצה"ל (קיום והתעצמות) וכל היתר מושקעים בגמלאות (7.4 מיליארד), דולר סיוע (6 מיליארד שקל), מע"מ על הרכש (1.1 מיליארד שקל), שיקום משפחות (5 מיליארד שקל), דמי קיום בשכר (1.1 מיליארד), מס בלו - מס מכס (1.1 מיליארד), תקציב לאמצעים מיוחדים (4.5 מיליארד), מעבר צה"ל דרומה (חצי מיליארד) ותקציב משרד הביטחון (1.1 מיליארד) .
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524061,00.html


הקרב על תקציב הביטחון || במקום דיונים, דו-קרב של איומים

...
מנכ"ל משרד הביטחון הגיע אתמול למפגש עם העיתונאים מצויד במטחים של שקפים וגרפים. באופן חריג, נחשף חלקם של מה שמכונים "הפרויקטים המיוחדים" בתקציב הביטחון: 4.5 מיליארד שקלים.
http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2332450

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang משרד הביטחון ומשרד האוצר ירדו מהפסים, המלחמה המתוקשרת שלהם והאיומים בסגנון וועדי עובדים של נמל, חרם ושביתות איטלקיות ממש לא במקום. חבורה של אינפנטילים חסרי אחריות, מהלכים אימים על הציבור, היום שמעתי איך קבוצה של אנשים תמימים שלא מבינים בצו"ב מתייחסים ברצינות לאיומי ההשבתה הפטתיים של חיה"א, האנשים האלה היו בחרדה.. אני מקווה שאיזה מבוגר אחראי ינער את שני הצדדים, יסתום להם את הפה ואת ההדלפות ויזרוק אותם לחדר דיונים על מנת שיגיעו לפיתרון בינם לבין עצמם, לא בתקשורת!

"המבוגר האחראי" הוא לא מבוגר, ובטח שלא אחראי - לא מן הנמנע שהם יש לו יד ורגל בכל הבלגן. למרבה הצער, אנחנו תקועים - יותר פוליטית מאשר בטחונית - עם the best of the rest וכך הדברים נראים. וזה בערך המקסימום שאפשר לאמר על העניין העגום הזה, לפני שיבוא איזה מנהל ויזרוק אותי מכאן...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מי שמעציב אותי בסיפור הזה הוא גנץ. עד היום הוא עשה עלי רושם של אדם הגון מאד, ענייני ונקי מתרגילים מלוכלכים. מסתבר שגם הוא יודע לשחק את המשחק, להופיע ולהגיד "זה לא טריק ולא שטיק, באמת נגמר לנו הכסף" כשהוא מודיע על הפסקת אימונים אבל לא על השבתת גלגלצ, נניח, או על השבתת הרכב הלבן בצה"ל בסופי שבוע (כולל שלו). חבל.

אל תתעצב. הוא עדיין גנרל עם אינטרסים. בשנים האחרונות הטריק הזה עבד שוב ושוב, הפעם כפי שזה נראה הם יצטרכו יותר מזה. הבעיה של צהל זה לא טייסים בחד יומי או אימון של גדוד מילואים, פשוט אלו הדברים שהכי קל להוריד. פשוט מוציאים נעץ צבעוני מהגרף ואופס אין אימון. השבתת רכב לבן למשל זה הרבה יותר מסובך, או ביטול משלחת הרכש המנופחת בניו יורק שיכולה לממן איזה חטיבת מילואים או שתיים.

גם שתי התגובות האחרונות לא מעידות על התעמקות, אלא על חזרה על סיסמאות של עיתונאים ושל אנשי האוצר.
השבתת הרכב הלבן - כלומר העברת עלויות הרכב מהצבא לעובדיו הזכאים לרכב צמוד על פי חוזה ההעסקה שלהם? כלומר פגיעה בתנאים? אה, זה משרתי קבע, אז ברור שמותר לפגוע להם בתנאים.
ביטול משלחת הרכש? ברור, כי בלי משלחת בניו יורק, כל תקציב הסיוע ינוצל בצורה הרבה יותר טובה?

אסף.

www.jeepolog.com

שאלת תם. בחברה מסחרית הנקלעת לקשיים יש פיטורים ולעיתים גם קיצוץ בתנאים בשכר.
בצה"ל לאור המצב הכלכלי והחלטות הממשלה היו פיטורים - מדוע לא קיצוץ בתנאים בשכר?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מאוד פשוט , צה"ל אינה חברה פרטית ורוב הקשיים התקצביים שקיימים עכשיו הן בגלל החלטות ממשלה.
כאשר הממשלה מחליטה שצה"ל יתמקד ב א, ב , ג וד היא צרכה לתקצב אותו בהתאם.

זה לא ענה לי על השאלה.

שאלתי משהו פשוט - למה אסור לקצץ בשכר ובתנאים וכן מותר לפטר? (לדעתי לפני שמפטרים - בהנחה שמי שמפוטר אינו בלתי חיוני - ראוי לערוך קודם כל קיצוץ בשכר - למשל הורדה של 5% בשכר רוחבי לכל מי שבדרגת רס"ן ומעלה וכנ"ל נגדים, אני מניח שניתן למצוא הטבות שונות שגם בהן ניתן לקצץ).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אולי כי מצד אחד השכר בצהל מגוכח, ומצד שני יש המון תקנים מיותרים?

וזו הבעיה - הממשלה מעולם לא החליטה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

Please go on, it is well worth the discussion that should follow.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

הממשלה מעולם לא החליטה מהן המשימות שצה"ל צריך לעמוד בהן ולפיכך אין גזירה של סד"מ מתאים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

Some years ago there was an article in Haaretz exactly about this topic.
the article presented a man employed by the IDF thet gives lectures to high ranking officers about this topic.
IIRC he was a military historian, self learned.

This deserves it's own thread.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

חוזה העסקה? אתה רוצה לומר לי שלאנשי קבע בצה"ל רשום בחוזה ההעסקה שיש להם זכות לרכב? אם זה נכון זה לא פחות ממדהים. אני מכיר אנשים שהם סגני נשיא בחברת היי טק בינלאומית גדולה, אחראים על מאות ואפילו אלפי עובדים - ולא כתוב בחוזה ההעסקה שלהם שום דבר על רכב. הם מקבלים רכב, אבל אם החברה תהיה בבעיות היא תיקח מהם את הרכב בלי היסוס. אם בצה"ל מישהו הכניס סעיף רכב בחוזי העסקה אז המטרה היא ברורה - למנוע כל אפשרות של קיצוץ בסעיף הזה. לא טריק ולא שטיק, רק תרגיל. אגב, לא התייחסת לגלגלצ. אם יש לך הסבר טוב למה צבא צריך להחזיק חיילים שמשדרים מוסיקה ודיווחי תנועה, אנא ספר לי.

אבל, כמובן, הענין הוא אחר. הצבא לא מנסה לחסוך. באותה חברת היי טק שאני מכיר היטב, בכל פעם שיש ירידה במכירות או אפילו בתחזית המכירות, החברה פועלת מייד לחסוך בהוצאות ולהעביר מסר של "עכשיו חוסכים". בדרך כלל הפעולה המיידית היא הקפאת גיוסי עובדים ועצירת נסיעות עסקים לחו"ל. שני המהלכים הם לא חכמים כשלעצמם, החסכון שבהם לא מצדיק את הנזק שהם גורמים; אבל הם גורמים לכל הדרגים בחברה להבין שיש שינוי כיוון. אם אתה מהנדס או מנהל, אתה מבין שעכשיו לא יאשרו לך פרויקטים שדורשים השקעה גדולה, אבל אם יש לך משהו שחוסך בעלויות יש לך סיכוי לקבל גיבוי לבצע אותו. בצה"ל לא היה שום נסיון להעביר מסר כזה.

למה אני מתכוון, למשל? הצבא יודע לפחות מתחילת השנה (וסביר שהרבה קודם) שהוא בתקציב גרעוני. במצב כזה, גם אם נניח (ואני עדיין לא מאמין בכך) שאין לצה"ל אפשרות להשבית רכב לבן, הרמטכ"ל היה יכול להודיע בתחילת השנה שהוא ואלופי המטכ"ל מוותרים באופן וולונטרי על הרכב בסופי שבוע ועל המסוקים בטיסות לא מבצעיות וקוראים ליתר אנשי הקבע לנהוג כמותם. הוא היה יכול להודיע שהוא מקפיא תכניות שאין להן ערך צבאי ישיר כמו, נניח, "עדים במדים". אני בטוח שמי שמצוי יותר ממני במתרחש בצה"ל היה יכול להביא כאן עוד עשר דוגמאות לפחות. יכול להיות שהחסכון הישיר מצעדים כאלה לא היה גדול, אבל הוא היה מעביר מסר גם לתוך הצבא וגם החוצה - שהצבא מעונין ומחפש לחסוך, ושהוא מוכן לצעדים שיכאיבו לו-עצמו לשם כך. למרבה הצער, גנץ ויעלון בחרו בדרך אחרת: לעבוד לפי התקציב שאושר עד שמגיעים לנקודה שבה מתנגשים בקיר, מתוך הנחה שהאיום להתנגש בקיר יביא לתוספת תקציב. זו התנהלות פסולה לחלוטין, והתרגילים המכוערים שנעשים כדי להפחיד את הציבור גורמים לי לתהות האם באמת הם קולטים שהתפקיד שלהם הוא לפעול במסגרת מה שמאושר להם או שהם חושבים שתפקיד הממשלה והכנסת הוא לאשר את איך שהם רוצים לפעול.

אף אחד לא התייחס לנקודה שלי בנוגע לקיצוץ שכר - מה הבעיה? זה עדיף על פיטורים לא?

בוא אתן אפשרות נוספת - יוחלט על ידי מערכת הביטחון כי מעתה יהיה קיצוץ שכר בגובה 5% לכל הקצינים מדרגת רס"ן ומעלה (כנ"ל נגדים) - כל יחידה שבה יוצג בפני וועדה מיוחדת בלתי תלויה קיצוץ שנתי ששווה לסכום שאמור להיות מקוצץ מבלי לפגוע בפעילות בשום צורה תזכה להימנע מחרב הקיצוץ בשכר. והינה לכם מוטיבציה נהדרת לקצץ - אישית מאד.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כי אז תאבד את מי שאתה רוצה להשאיר ותשאיר את אלה שאין להם בררה.
בכל חברה חיצונית (שאליה אתה מנסה להשוות את צה"ל) חמש דקות אחרי שמודעים על קיצוץ בשכר אנשים מבינים את הרמז ומחפשים לאייפה לעבור.

ציטוט:

בכל חברה חיצונית (שאליה אתה מנסה להשוות את צה"ל) חמש דקות אחרי שמודעים על קיצוץ בשכר אנשים מבינים את הרמז ומחפשים לאייפה לעבור.

איתרע מזלי ואחרי שירות בקבע, עבדתי בשני סטארט-אפים, שעברו תקופות קשות, והיו על סף סגירה. באחד מהם עיכבו לנו משכורות, והציעו לחלק מהאנשים לבחור בין פיטורין לצמצום שכר של 10%. חלק עזבו והרוב לא- כך זה כשאתה מאמין במה שאתה עושה (טכנית וחברתית), והשוק במיתון..

אפשר לשאול הפוך- כמה אנשי קבע נפגעו רגשית, מכך שהם משקיעים ימים ולילות בפיתוח אמצעים, רכישתם, הטמעתם, אחזקתם, רישום ומעקב אחרי אנשי מילואים וכו' ביחידות שאימוניהם נפגעו- ואז באה צמרת צה"ל והממשלה ומבטלת אימונים כלאחר יד? וכמה אנשי קבע נפגעים תדמיתית מקרב התקציב המטופש הזה?

ובכל מיקרה, תהליך תכנון התקציב בצה"ל מובנה מאוד. אין הרבה חופש במהלך שנה. להחליט להתחיל את השנה על סמך הבטחות לתוספת בהמשך זה חוסר אחריות.

קיצוץ בדרך כלל צריך להתבצע לא על ידי פיטורי אנשים והשארת פחות אנשים על אותן פעילויות אלא על ידי סגירת פעילויות ומסגרות, וכפועל יוצא מזה - צמצום בכ"א שהיה באותן מסגרות. קיצוץ בשכר לא יועיל באותה מידה, אפילו אם יהיה ישים.

אני עניתי לך. כי השכר שמקבלים המשרתים בצה"ל בוודאי בתחילת שרות הקבע שלהם הוא נמוך עד כדי מעליב.

רכב, זה רכיב שכר לכל דבר ועניין ששווה הרבה כסף, זאת דרך של צהל להעלות משכורת בצורה עקיפה. זה פחות נפוץ באזרחות בעיקר כי אם לוקחים בחשבון את הגילום במס הכנסה זה הופך ללא משתלם.

באזרחות היום רכב מקביל ל 2500-3500 בברוטו, אם החברה תרצה לקחת לאותם אנשים את הרכב "בלי היסוס" היא תצטרך להעלות את המשכורת שלהם בסכום המדובר. בד"כ כל זה מנוסח בהסכם נפרד מחוזה ההעסקה שאומר: "אני מוותר על X מהמשכורת שלי בתמורה לרכב ת"ש שאני יכול לעשות איתו מה שבא לי"

היא לא תצטרך, וזה לא נכתב בשום הסכם. לא מורידים להם מהמשכורת אגורה בגלל זה, הם רק משלמים שווי שימוש למס הכנסה (ואולי אפילו את זה מגלמים להם). העובדים הזוטרים שם בדרך כלל לוקחים מכוניות בליסינג חותמים על הסכם כפי שאתה מתאר, מי שמגיע לדרגה מסוימת פשוט מפסיק לשלם על זה וההסכם הזה מתבטל - אבל אם החברה תחליט, היא לא התחייבה בשום מקום שעובדים מדרגה X ומעלה זכאים לרכב (כמו שהיא לא התחייבה שבמטבחון יהיו דווקא חמישה סוגים של תה ושניים של קורנפלקס). יכול להיות שמבחינה משפטית אם היא תיקח את הרכב זו תהיה הרעת תנאים - אבל מה שזה אומר הוא רק שאם העובדים יתפטרו בעקבות זה הם יהיו זכאים לפיצויים כאילו פוטרו. בחברה כזו עובד שמתפטר ממילא מקבל את הפיצויים, אז אין לזה שום משמעות.

אסף היקר,

האם אתה חושב שמהרגע שצה"ל גילה שאין לו מספיק כסף גם לטיסות וגם לרכב לבן והוחלט להשבית את הטיסות, לא הוחתמו יותר חוזים המעניקים רכב לבן לקצינים ולנגדים?


הנקודה שלי, שאומנם אנחנו משלמים עכשיו את המחיר של התנהלות עבר לא מחושבת בעיקר בנושאי פנסיה, אבל ההתנהלות הלא מחושבת נמשכת (עדיין צה"ל מתחייב לפנסית גישור תקציבית, ולפנסיה תקציבית כוללת למי שנכנסו למערכת לפני 2003)

אני חושב שכל זמן שהדיון הזה מתנהל בצורה של סיסמאות וציטוטים של סיסמאות, שום דבר טוב לא יצא ממנו.
ואני לא מתכוון לדיון בפורום, אלא לדיון הציבורי.
בעבודה הנוכחית שלי יש לי רכב צמוד, ובניגוד למה שנכתב כאן בחלק מהתגובות, הרכב הוא חלק מחוזה ההעסקה שלי. כי רכב צמוד שווה לי משהו כמו 3000 ש"ח בחודש - זה המחיר שהיה עולה לי להחזיק רכב פרטי.
ואותו דבר עבור משרת קבע שיש לו רכב צמוד.

אני לא חושב שנכון להיתפס לסוגיית הרכב הלבן - כי זו הדרך הנכונה לנהל דיון שנוגע בהמון עצים - כל פעם עץ אחר עולה לדיון - עד שלא רואים את היער.
אבל עם יד על הלב... אני באמת לא אתפלא אם מצד אחד כן החתימו חוזים נוספים הכוללים רכב לבן, כמו שאני לא אתפלא אם לא.

מי שהסכים לנהל תקציב של חצי שנה בלי שום הבטחה למה יהיה בהמשך - חוטא למערכת שאותה הוא מנהל.
ומי שעכשיו נלחם בו בעזרת סיסמאות כמו "רכב לבן" ו "לשלוח הביתה" גם הוא חוטא לתפקידו. בשורה התחתונה, חלק מחברי אנשי הקבע מרגישים לא טוב עם העבודה שלהם. וזה מצב מסוכן מאוד.

צה"ל הוא לא חברה עסקית - בחברה עסקית המטרה היא לעשות את בעל הבית עשיר, וכמה שתתרום יותר למטרה הזו כך תתוגמל יותר.
לצבא יש מטרות אחרות - ולכן כל האנלוגיות פשוט חוטאות לאמת, בעיני.
כי אם ממשיכים את האנלוגיה העסקית - השבתת האימונים והטיסות המבצעיות - פעילויות ליבה של הארגון - כמוהן כפשיטת רגל - כמובן אם היה מדובר בארגון עסקי.


אסף.

www.jeepolog.com

וכשתראה מנכ"ל של חברה עסקית שמשבית פעילות ליבה של החברה בצעד הפגנתי כי הדירקטוריון סירב לאשר לו גיוס הון נוסף, והדירקטוריון לא מעיף אותו הביתה בו ביום - ספר לי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls וכשתראה מנכ"ל של חברה עסקית שמשבית פעילות ליבה של החברה בצעד הפגנתי כי הדירקטוריון סירב לאשר לו גיוס הון נוסף, והדירקטוריון לא מעיף אותו הביתה בו ביום - ספר לי.

גם עם זה אני נאלץ להסכים. ראה מה שכתבתי למעלה - דעתי על מי שמסכים מראש לנהל ללא תקציב.

אסף.

www.jeepolog.com

הבעיה של שכר וגמלאות בצה"ל נובעת ממודל מיושן של ניהול כ"א שהתאים לצבא קטן ולא טכנולוגי בעידן שאדם בגיל 50 היה כבר "זקן" ומי שסיים תיכון נחשב "מלומד" , שמנסים לכפות אותו על ארגון גדול ומאוד טכנולוגי בעידן שגיל 50 זה "הארבעים החדש" ומג"ד ללא תואר זה בלתי אפשרי, ותת אלוף בלי תואר שני זה בלתי מקובל.
וזה פשוט לא עובד - מקצועית וכלכלית.

ב 1948 יצחק שדה מונה לאלוף -בגיל 58 אך שרת ת"פ יגאל אלון שהיה בן 30 ומונה לאלוף גם הוא - זה היה אז תמהיל נכון של נסיון ובגרות עם "כוכב צעיר".

צה"ל צריך לחזור למודל של יצחק שדה ויגאל אלון - הדרגה אינה עניין של שיכבת גיל, והפרישה מצה"ל צריכה להיות בגיל 67 עם אפשרות לפרישה מוקדמת כמו בכל ארגון / חברה ממשלתית.

במודל כזה , יהיו תפקידים שייועדו מראש "למבוגרים" - תפקידים ארוכים במטה , במרכזי ידע, במימשקים בין ארגונים ואפילו תפקידים במגזר הממשלת / ציבורי - גם רס"ן בן 60 יכול להיות רמ"ד X באכ"א / באט"ל / בח"א או בכל מקום אחר שבאים לעבוד במשרד ממוזג ואין מינוי לחרום או לחילופין יכול למלא תפקיד במשרד הבינוי והשיכון כמנהל פרויקט - איש הקבע הוא עובד ציבור ומחוייב לקריירה בשרות הציבורי - והשירות הציבורי מחוייב להעסיק אותו - במדים או לא במדים.

במודל כזה ר' אכ"א, המזכיר הצבאי לר' הממשלה, מפקד פקע"ר , מתאם הפעולות בשטחים , מפקד מכללות , "מפקדת עומק" יהיה תפקיד שלישי של אלוף -שיודע שלא יהיה רמטכ"ל קדנציה ארוכה שתאפשר שימור ידע ונסיון במטכ"ל.

אותו מודל בדרגות היותר נמוכות - תתי אלופים וותיקים , שאינם מועמדים לקידום , ימלאו שורה של תפקידים ארוכים כך שיתאפשר שילוב של תא"לים וותיקים (בני 55-60) כסגנים / רמ"ט של אלופים צעירים - וכך הלאה עד רמת רס"ן.

מודל כזה יקטין את תחלופה כ"א בצה"ל שתקטין דרמטית את "פנסיית הגישור" המשולמת היום - לדוגמא - לר' אכ"א ממונה היום תת-אלוף שמקבל דרגת אלוף ומשרת 3 שנים ומשתחרר בגיל 52. הפרש השכר בין תת אלוף לאלוף הוא כ- 8,000 ש"ח - כלומר מגיל 52 עד 67 צה"ל ישלם תוספת ל פנסיית גישור בגין ה 8,000 ש"ח הנוספים הללו + שכר לר' אכ"א החדש. במודל החדש, אלוף קיים - במקום לפרוש בגיל 56 אחרי תפקיד אלוף שני, יעשה תפקיד של ר' אכ"א עד גיל 62+ => חסכון של הגדלת פנסיה מתת-אלוף לאלוף + אי תשלום פנסיית לגישור לאלוף שנשאר במשך 5 שנים + רווח של ידע ונסיון שנשארים בארגון.

החסכון בגין סא"ל שימשיך לשרת עד גיל 65 במקום לפרוש בגיל 45 הוא לא רק ב 20 שנות פנסיית הגישור שלו אלא בעובדה שהוא ימלא עוד 4 תפקידים - כלומר שיעור התחלופה של סא"לים יקטן ב 50% - חיסכון של 20 שנה של פנסיית גישור של 2 סא"לים.

במודל כזה % הקידום בכל שיכבה יורד ב 50% - אך המשרתים מקבלים ביטחון תעסוקתי מלא בתנאים מצויינים - וכמובן מי שבוחר לפרוש - זכאי להתפטר ולקבל פיצויים מוגדלים במקום פנסיית גישור.

במודל כזה יש זמן להתמקצעות אמיתית במקצוע הצבאי , שימור ידע ולקחים ופחות "תזזיתיות" בהחלטות.

במודל כזה, "מחלקת פרישה" הופכת להיות מחלקת השמה לתפקידים שמופו במגזר הציבורי ואיש הקבע יוכל לבחור תפקיד - ולקבלו ללא מכרז אם עונה לתנאים הדרושים.
כך תהיה הזדמנות להציע השתלבות במגזר הציבורי בתנאים של צבא קבע - מעבר למשרד הבטחון, או לכל משרד ממשלתי או חברה ממשלתית יכול להתבצע כחלק מהקרירה - איש תקציבים של צה"ל יעשה קדנציה במשרד האוצר בתור רפרנט, תת-אלוף / אלוף ינהל חברה ממשלתית , סא"ל ילך לנהל בית ספר -הם ימשיכו לקבל שכר צבאי עד גיל 67 - למדינת ישראל זה כדאי - במקום לשלם פנסיה + שכר מלא למשהו אחר - ישלמו שכר קבע לאיש קבע שיגיע לגיל פרישה במערכת הציבורית - ואלו אנשים שהמדינה השקיעה הון עתק בהכשרתם ולימודיהם ויש להם המון מה לתרום למגזר הציבורי.


על מנת שזה יתרחש יש לבצע שינוי פשוט בתקציב צה"ל - לחייב את העלות האקטוארית השנתית של "פנסיית הגישור" בכל שנה כחלק מתקציב הבטחון - כלומר כל החלטה על הגדלת היקפי כ"א, משך שרות וכו' תקבל את העלות הכלכלית האמיתית שלה. צה"ל יחסוך בתקציב האקטוארי (הפרשות עתידיות לפנסיית גישור) - יתפנה לו כסף לכל דבר אחר.

פעם אחרונה זה בוצע עם תקציב ימי המילואים שהועבר מביטוח לאומי לצה"ל - ניצול הימ"מ ירד ב 75%.

צריך רק להחליט.

אין סיכוי שזה יקרה. יותר מדי הגיוני ופשוט.
בנוסף יש מגזר אחד שיפגע כלכלית מההצעה שלך - אלופי צה"ל. רובם מצליחים לפרוש מצה"ל לתפקידים מפנקים יחסית באזרחות, ולפי מה שאתה מציע הם לא יקבלו פנסיה עד גיל 67. במקרה אלו האנשים שיכולים להפיל כל הצעה הגיונית כזו.

כמו בכל ארגון הכולל אנשים עם ידע, נסיון וקשרים שרלבנטי לארגונים אחרים, גם בצה"ל חלק מהמשרתים ירצו לעבור לעבוד בארגון אחר, או שארגון אחר (נניח אלביט) ירצה להעסיק אותם.

ההצעה שלי מסתכלת על כל הגופים הממשלתיים - ממשרדים עד חברות ממשלתיות כארגון אחד - והמעבר יהיה פשוט כמו לעבור חטיבה באותו ארגון - אתה שומר על כל התנאים, ואם במקום החדש משלמים יותר (למשל אל"מ צעיר ימונה למנכ"ל משרד ממשלתי) - תקבל השכר הגבוה יותר , אבל כמובן תוכל לחזור לחטיבה המקורית (אותו אל"מ יסיים תפקיד כמנכ"ל משרד ויוכל לחזור לשרת במדים).

תחשוב לרגע על כמות ה - X במיל במשרד הבטחון, בשב"כ, במשטרה, במכבי אש, במערכת החינוך, בתע"ש, רפא"ל, תע"א, בעיריות וכן הלאה - מדוע לשלם פנסיית גישור (או חלקה) למנהל בית ספר או מנהל בתע"ש וחוץ משה לשלם לו שכר עבודה מלא - ממה שבסופו של דבר אותו הכיס

מעבר לארגון אחר - למשל לאלביט או בואינג יחייב סיום העסקה - משרת הקבע יקבל פיצויים יפים ובזה מסתיים הסיפור - כמו בכל מקום. דווקא לאותם אנשי קבע שיכולים לקבל שכר גבוה בסקטור הפרטי זו הזדמנות לעזוב במועד שמתאים להם , לתפקיד שמתאים עם אופק תעסוקה שהם לוקחים עליו אחריות והם יעשו זאת בגיל 40 או 45 או 50 או 60 - לפי החשבון האישי שלהם.

ההצעה שלי משפרת מאוד את הבטחון התעסוקתי של אנשי הקבע אך אינה חוסמת בפניהם אף אפשרות לצאת מהארגון - אם המשרת מרגיש כי מיצה את העניין של "שרות ציבורי" - הוא יכול לעזוב בהודעה מוקדמת עפ"י המקובל - גם באמצע תפקיד - לקבל פיצויים מוגדלים ולצאת לדרך חדשה.

דיון מעניין. אך כרגיל במקומותנו העדיפו רוב המגיבים לדבר על משכורות, תנאי פרישה וכיוב' כמקובל במקומותינו. דווקא בפורום זה הייתי מצפה לדיון בכיוון של המוזכר לעיל הנוגע לטייסות וחטיבות שהפעילו ציוד מיושן. האם באמת ניתן במצב הצבאי בטחוני אזורי לוותר עליהן או שמא חכם היה לשמרן ולצייד במסוקים ובטנקים מתקדמים המותאמים לצרכים העכשוויים?

"הצרכים העכשויים" הם בדו-שיח האסטרטגי בין הממשלה לצבא - סד"כ מול צרכים.

הצבא תמיד ילך לתרחיש הקשה הקרוי "תרחיש הכל" - פעם זה היה כל המדינות מסביב + כוחות משלוח מעיראק ועד לוב - ומה אתה מבקש להשיג - וזה תמיד היה הכרעה מוחלטת והשמדת צבא האויב - להגיע לדמשק, ביירות, פאתי קהיר היו / הם תוכניות אופרטיביות - ועכשיו הממשלה צריכה להסכים לקיים הסד"כ מתאים.

שהתוכניות גדולות - הסד"כ גדול. המציאות המשתנה איפשרה להוריד סד"כ אבל אני בטוח שהיו מתנגדים - למה לוותר על יכולת לשים טנקים על כל גבעונת בלבנון / סוריה "אם יהיה צורך" - וזה תפקיד הממשלה לקבוע שזה לא נדרש.

הבעיה האמיתי של הסד"כ נמצאת במקום אחר לגמרי - אנו סופרים פלטפורמות במקום תפוקות.

בכל מפעל אזרחי, אם יש שיפור טכנולוגי בציוד אז מגדילים תפוקה בעלות שולית פוחתת - אך יש חסם לגידול בתפוקה - כמה אתה מסוגל למכור, ולכן השיפור הטכנולוגי מתורגם ל"לעשות יותר בפחות".

בצבא זה לא עובד כך. הדוגמא הבולטת היא דבריו של חיל האויר מלפני שבוע "חיל האויר יכול להשמיד את כמות המטרות של מלחמת לבנון השניה תוך 24 שעות , במקום 33 יום - בשנתיים האחרונות הכפלנו פעמיים את יכולת חיל האויר".

אם אני ראש הממשלה אני קורא למפקד חיל האויר ושואל אותו מה הוא צריך ל 24 שעות אח"כ - התשובה תהיה - מעט מאוד. אז כהנחיה הייתי מורה למפקד חיל האויר להביא את הסד"כ לגודל שיאפשר את הפגיעה במטרות במקום ב 24 שעות - ב 36 שעות - זה 33% צמצום בסד"כ- ועדיין יכולות חיל האויר, בסד"כ המצומצם, הם יותר מפי 3 מאשר במלחמת לבנון השניה! אף צבא לא "יתנדב" לבצע זה צימצום - זה אומר סגירה מסיבית של טייסות, סגירת לפחות בסיס אחד, צמצום מהותי בקורס טיס ושחרור אלפי אנשי קבע ומילואים - איזה מפקד חיל האויר יציע זאת מיוזמתו?! - אך זו נגזרת ישירה של התייעלות טכנולוגית - פשוט צריך פחות מכונות במפעל.

אם שיפור טכנולוגי הביא לכזה שיפור דרמטי בתפוקות חיל האויר, יש להתאים את התפוקות לצרכים ולא להגדיל את התפוקות הרבה מעבר לכל צורך סביר - במפעל אזרחי השוק קובע את התפוקות - בצבא זו הממשלה.

אותו דבר בדיוק היה התפוקות של צה"ל להשמיד טנקים - גם "תמוז", גם 100 מסק"רים, גם פלוגות "עורב" ומי יודע מה עוד - אבל מנגד לא עשו את החשבון של כמה טנקים צריך להשמיד ביום והקטינו את סד"כ הטנקים בהתאם .

למרות כל האמור לעיל - זו הבעיה הקטנה, כי להחזיק סד"כ מיותר במילואים עולה כסף קטן במונחי תקציב.

הבעיה התקציבית הגדולה היא בגידול בהוצאות על כ"א, פנסיית גישור ושיקום שחלקם בתקציב מתנפח במהירות בגלל "אינרציה אירגונית" ולא איזו הצדקה אמיתית - וזה מה שגורם ללחץ על תקציב הביטחון ולצמצום אימונים - ולכן הדיון מתמקד בנושא הזה - כי שם טמון השינוי האמיתי לטווח ארוך

פה טמון ההבדל בין מפעל טכנולוגי לדוגמא לצבא. אם ניקח את הנקודה של: למה צריך גם תמוז, גם מסק"רים, גם עורב. צריך גם צריך. כי החישוב הוא לא על פי דגם כלכלי רגיל, אלא שונה לחלוטין. למשל, "פיטרנו" (שוב, שימוש ציני בעיני של מונחים שלא אמורים להיות קשורים לצבא) ערימה של חסרי תועלת ופרקנו את כל מיתר-מורן. באה עת מבחן ומפקדי טייסות המסק"רים לא מסוגלים לתת מענה כי האזור הרלוונטי מאוים עבורם. או הפוך. פורקו הטייסות המיותרות כי יש חמ"מ כל כך טוב ואז התמוזים לא יכולים להגיע לידי ביטוי כי אזורי הפריסה שלהם מטווחים על ידי ארטילריה. רוצה לומר, החישובים והתכנונים של גוף צבאי לא ממש דומים לאלו של השוק האזרחי. יתרה מכך, כאשר אתה כמו רבים אחרים, כולל אלו שצריכים להחליט החלטות גורליות כמו יש או אין סיכוי למלחמה כוללת לא-מוגבלת עצימות מול סוריה או מצרים מסתמכים על המומחים פה ישנה בעיה. דווקא הבוקר נזכרתי בשר הבטחון, שמי אם לא הוא בקי בכל רזי הבטחון הגלויים והצפונים, יצא בהכרזה שאסד נופל תוך שבועיים. מתי זה היה? לפני שנתיים? אז כמו שכל אחד משקיע המון כסף בביטוח כך כולנו כחברה צריכים להשקיע בבטחון גם אם הצרכים נראים מופחתים בשנה כזו או אחרת ומפתה יותר לנסוע לחו"ל מאשר לזרוק כסף על איזה ביטוח ערטילאי.

אני בהחלט מסכים שצריך גם טנק, גם מיתר, גם עורב, גם מסק"רים וגם פצצות ממטוסים.

הנקודה היא שכל אלו יצרו תפוקה אדירה של "השמדת טנקים" שעולה ביחד על כל צורך סביר מבלי שאף אחד במטכ"ל יאמר בזמן אמת (לפני 20 שנה) - אנחנו מושקעים יותר מדי בנושא - בו נקטין את מערך הטנקים - כי יש לנו 4 טייסות מסק"רים, מיתר, עורב וכו' - זה בסוף קורה אבל רק שיש לחץ תקציבי חיצוני או שהעודף הברור ביכולות לא מצדיק חידוש סד"כ ישן - זה קרה בסגירת טייסת מסקרי"ם ב 2005 והיום בסגירת טייסת מסקרי"ם נוספת וחטיבות עם שריון מיושן

לעד ירצה ארגון לשמר את כוחו גם שהעניין לא רלבנטי - חיל האויר יחזיק מטוסים מיותרים, השריון יחזיק טנקים מיותרים והתותחנים יחזיקו כלים מיותרים -וכאמור זו אינה הבעיה המרכזית

לעומת המטוסים, המסקרים ויחידות הנ"ט - שניתן להשתמש בהם במגוון שימושים
הטנקים המיושנים - בקושי ניתנים לשימוש.
הרי לא ניתן למגן אותם באופן סביר, והם פגיעים מאוד מול האיומים.
לכן המתארים שבהם ישתמשו בהם - זניחים.


אבלן אכן מדובר בפיתרון זמני.
הבעיה האמיתית היא שעלות "חבילת השכר" היא לא בת-קיימא.
מתוך 7.5 מליארד שקל בשנה שמוקצים לפנסיה ופנסיית הגישור, פחות ממליארד וחצי משמשים לפנסיה עצמה.
הפער אינו סביר בשום קנה מידה.

אגב, ההצהרה הנ"ל של שר הביטחון היא לדעתי קריאה חריפה לקיצוץ או 'עריפת ראשים' באמ"ן מחקר.

יופי של דיון ענייני ואיכותי, אני קורא את כל ההודעות וממש נהנה

צה"ל נכנס לקרב של מפסידים עם האוצר, לא צודק בטענות ולא צודק בדרך בה הוא מציג אותן.
אבל, אם ניקח שוב את המודל העסקי (וגם זה בצורה מאד מוגבלת) אז הטענה היחידה שבה צה"ל יוכל להחזיק היא שאכן נדרשות רפורמות בצה"ל בנושאי בניין הכוח אבל בכל מה שקשור לתנאי ההעסקה של חיילי צה"ל (סדיר,קבע, אע"צים, קבלני שירותים וכו') הרי הם עובדי מדינה לכל דבר ועניין.
אין כסף ורוצים לגעת בשכר חיילי צה"ל? לגיטימי לעשות קיצוץ 5%-10% מהמשכורות שגובה השכר בהן הוא מעל הממוצע במשק אבל לכל עובדי המדינה וגם זה בצורה דיפרנציאלית (כן יודע, זו התאבדות פוליטית של הממשלה שמעדיפה לטפל מגזר מגזר ולא כולם בבת אחת).

משרד האוצר מעסיק כמה אלפי אנשים (כמה מיותרים יש שם?) שיודעים בכל רגע נתון להוציא סטטיסטיקות "מאלפות ומעלפות" על כמה כל שאר המשרדים בזבזניים ומה צריך לעשות על מנת להתייעל, אבל לא על עצמם.

הביצה הפוליטית טורפת את הקלפים, הממשלה מתייחסת אל צה"ל כאל קבלן ביצוע של כל גחמותיה, כי זה קבלן נוח כזה קשוב וממושמע שיש לו כ"א זמין ובלתי נידלה וציוד מתוחכם.
הצבא אולי מקצוען אבל לא מקצועי, הממשלה לא רוצה אותו מקצועי כי אז זה יתחום את פעילותו לביטחון בלבד (אימונים + פעולות מבצעיות).
מי יעשה שיטור באיו"ש? מי יפנה יישובים? מי יכבה שריפות בירושלים ובכרמל? מי יחלץ אנשים שנתקעו בסופות שלג וגשמים? ואפילו דוגמה פשוטה יותר, מי יפנה נפגעי תאונות דרכים? אם הממשלה תגדיר לצה"ל את משימותיו היא פוליטית תמלכד את עצמה, מבחינתם זה ייהרג ובל יעבור.
(אין כמו להפחיד את הציבור בשביל להצדיק את זה, הם יספרו סיפורים על הצורך בצה"ל גדול, חזק ווורסטילי כי יש איומים מאיראן, איראן, איראן, יש גם מכאן ומשם, אבל בעיקר מאיראן, איראן, איראן....)

פעם מודל העוסק העצמאי היה מושא להצלחה, היום זה עובד מדינה.
בכל המשק נוצרו התאגדויות ענפיות שדואגות לענייני פרט ותנאי ההעסקה של העובדים בסגנון חטוף מכל הבא ליד ואחרינו המבול (הממשלה דופקת ומתעמרת כלכלית באזרחים אז האזרחים ידפקו ויקמבנו את הממשלה בחזרה), כל המשק כך אז למה לא צה"ל?
יש בתרבות הפיננסית שלנו פגם שבא לידי ביטוי במשק על כל תחלואיו (הפרשי שכר מטורפים, תרבות צריכה חמדנית, חזירות קפיטלסטית, חוסר בושה, קומבינות, שחיתויות, אני ואפסי עוד וכו' וכו').

כשראשי מערכת הביטחון יוצאים בהכרזות של "אין כסף אז נשבית את הכוח המבצעי" במקום ללטפל באבן השואבת של תקציב הביטחון (תנאי הפרט) אז זה אומר שהם הצטרפו לוועדים החזקים במשק.
הם ישביתו את הפעילות אבל לא יגעו בשכר וב FUN, כך עושים בנמל אשדוד, בי"ח הדסה, רכבת ישראל, חברת חשמל ועד'ועוד'...

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

מעניין ששוב חוזרים לנושא "התנאים" ולא לנושא "המודל".

ה"תנאים" זה השולי - המשכורות, המלונות הרכב - בטל ולא ראוי לדיון

הבעיה היא הצורך הדחוף בשינוי מודל השרות ואנסה להרחיב -

השינוי העיקרי הוא השינוי הטכנולוגי - אם פעם רק חיל האויר היה "חיל טכנולוגי" שדרש הכשרה ארוכה לטובת תחזוקה ותפעול מטוסים ולכן נבנה עם אנשי קבע רבים על מנת להחזיק את המערכים התחזוקתיים מחד ולתמוך בהכשרה ארוכה של טייסים מאידך , היום מערכים שלמים - משריון עד מודיעין מחזיקים מערכים טכנולוגיים מורכבים שלוקח זמן ללמוד להפעילם ולתחזקם כהלכה.

השינוי השני הוא שינוי חברתי / כלכלי - מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מספר גדול של אנשי קבע שפורשים כל שנה בהגיעם לגיל 45 ומתחילים לקבל פנסיה צבאית - בעבר, רוב צבא הקבע היה קרבי, והצבא היה קטן אז הסידור הזה יכול היה לעבוד, כולל פרישה בגיל 40 . אך צבא טכנולוגי שנאלץ להחזיק הרבה אנשי קבע אינו יכול להמשיך להתנהל באופן הזה .

המשמעויות של השינויים שהוזכרו הם שנדרשות היום הכשרות הרבה יותר ארוכות על מנת להביא את כ"א לרמה המקצועית הנדרשת - והעלויות בהתאם , והפרישה בגיל 45 למעשה מוציאה מצה"ל ידע ונסיון שדרושים לצבא

בנושא ההכשרות , כבר בשנותיה הראשונות של המדינה היה ברור כי לא הגיוני להכשיר טייס ללא התחייבות הטייס לשרת בקבע תקופה יחסית ארוכה - באופן זה תועלת ההכשרה מתקבלת לאורך שנים, ואפשר להכשיר פחות טייסים ביחס למצב בו טייסים יחתמו פחות - וזה חסכון בעלויות - כי תשלום שכר קבע הוא זניח ביחס לעלות ההכשרה של טיס חלופי.

קורס הטיס אורך היום 3 שנים, אך שנה מוקדשת ללימודים אקדמאיים - כלומר משך ההכשרה נטו - 24 חודש.

טענתי היא שקיימים מערכים רבים בצבא שדורשים משכי הכשרה ארוכים ויקרים, אך מסיבות הסטוריות החיילים אינם נדרשים לחתימת קבע ארוכה יחסית שתאפשר הפחתה ניכרת בעלויות הכשרה מחד ושיפור המקצועיות הטמון בשרות ארוך במקצוע הצבאי מהצד השני.

הדוגמה הבולטת לעין היא הכשרת קציני שריון - על מנת להכשיר קצין שריון יש צורך ב 20 חודשים של קורסים (לעומת 24 של טייס):
טירונות (2) , מקצועות (2) צמ"פ (4) , מט"קים (4) , בהד"1 (4) קורס קציני שריון (4) - וזה עוד בלי לקחת בחשבון שרות כחייל או מט"ק לפני יציאה לקורס קצינים.

אין לי נתונים לגבי עלות הכשרה של קצין שריון , אך נתון שפורסם להוא כי עלות נסיעה של 1 ק"מ בטנק מרכבה סימן 4, עולה 4,700 שקלים לקילומטר ופגז "כלנית" עולה 30,000 ש"ח, שלא לדבר על עלויות כ"א / תפעול / בסיסים של מערך ההכשרה - בסופו של דבר בהכשרת קצין שריון מושקע הון קטן.

וכמה זמן נדרש קצין שריון לחתום קבע? תלוי מתי יוצא לקורס קצינים אך כמינימום שנה ומקסימום כ 1.5 שנה בלבד!

עכשיו נשווה את עלויות ההכשרה לשכר של סגן בקבע ברמת פעילות א' - 8000 ש"ח לחודש וחוסר ההיגיון במצב הנוכחי בולט לעין.
עכשיו נשנה את המודל ונדרוש שרות קבע של 3 שנים - עכשיו במקום ששני קצינים ישרתו כל אחד שנה וקצת בקבע, קצין אחד ישרת שלש שנים - תוספת העלות בשכר היא שולית לחלוטין.


אין כל ספק כי הארכת קדנציית של מפקד מחלקה בשריון בפי 2 , שתכלול הכפלת החתימה לקבע של אותו קצין תאפשר הכשרת 50% פחות קציני שריון בשנה והחיסכון מתגלגל הלאה גם להכשרת המט"קים - אם יש פחות יוצאים לקצונה מקרב המט"קים, אזי צריך להכשיר פחות מט"קים (כ 25% פחות לפחות) וכך אם יש פחות הכשרת מט"קים - צריך פחות הכשרת צוותים (כ 20% פחות)

התועלות הן אדירות:
1. חסכון כספי ישיר בהכשרת צוותים, מט"קים, קצינים
2. פחות כ"א מופנה לשריון - אפשר להפנות למערכים אחרים או להשתמש לטובת קיצור שרות
3. פרמידה מקצועית יותר תלולה תאפשר לקחת את הטובים יותר למט"קים / קצינים ומתן אופק שרות יותר ארוך לקצינים - כי הסיכויים להישאר אח"כ בקבע - יגדלו משמעותי כי עכשיו יש 50% פחות קצינים בשנה.
4. פחות מט"קים יוצאים לקצינים = בממוצע מט"קים יותר וותיקים / מקצועיים

אלו התועלות הבולטות לעין, אך יש תועלת שאינה נראית באופן מיידי והיא משמעותית לא פחות -

בצבא האמריקאי פלוגת שריון היא בת 4 טנקים. בצה"ל , מחלקת שריון היא בת 3 טנקים. למה?

כי הצבא האמריקאי הוא צבא מקצועי וההכשרות של מפקד טנק ומפקד מחלקה הן משמעותית. צה"ל , ברמת מפקדי טנקים ומחלקות , הוא עדיין צבא של חובבים, והכשרה של מפקד מחלקה לא מאפשרת לו לשלוט ב - 3 מט"קים שגם הם לא הכי מקצועיים.... , אז מפקד מחלקה אחד שולט ב-2 מט"קים.

עכשיו, שמפקד מחלקה ישאר יותר זמן בקבע, היכולות המקצועיות שלו ישתפרו , וכך גם המט"קים שבממוצע יהיו יותר ותיקים ובמתווה כזה, מעבר למחלקה של 4 טנקים הוא ישים - כי יש מט"קים ומפקד מחלקה יותר מקצועיים.

ומה ההשפעה על מבנה צה"ל אם מחלקת טנקים הופכת להיות 4 טנקים במקום 3? פשוט מאוד - צריך 25% פחות מחלקות בשביל אותה כמות טנקים -שזה 25% פחות מפקדי מחלקות שיגדיל את החסכונות שמנינו קודם באופן משמעותי.

אך עדיין יש תועלת אחת ענקית - מכיוון שבצה"ל 4 חטיבות שריון בסדיר, המשמעות האמיתית היא ביטול חטיבה שלמה כמסגרת ארגונית.
תחשבו על זה שכל טנק בחטיבה הרביעית מצטרף למחלקה באחת משלושת החטיבות הנותרות כטנק הרביעי, ו"פוף" נעלמה חטיבה! לא צריך מח"ט / סמח"ט, לא צריך מג"דים/ סמ"גדים, לא צריך מ"פים, לא צריך שלישי חטיבה קציני תחזוקה / קשר / מחשוב וכו' - כל התפקידים "הניהוליים" נעלמים ועימם שלל הפקידים / פקידות /נהגים שעוסקים באדמיניסטרציה.
אנשי הקבע שיחסכו אלו תפקידים של קבע ארוך של משרתים בשדה ומרוויחים יפה , כולל מימון לימודים באוניברסיטה והכשרות צבאיות רבות , ופורשים בגיל 45 עם פנסיה צבאית.

עכשיו שכל החסכונות ברורים, כולם גם יסכימו לתת מענק שחרור ששווה ל 3 שנים לימודים אקדמאים לכל אותם מפקדי מחלקות שישתחררו לאחר 3 שנים.....

מכל האמור לעיל עולה , שהמשך ניהול כ"א "על אוטומט" מבלי להתאים את המדיניות למציאות הקיימת, גורמת לעלויות תקציביות עצומות שאיש לא ממש רואה ולמקצועיות ירודה שפוגעת בביטחון המדינה.

אין לי כל ספק שההתנהלות ההזויה של ניהול כ"א בשריון חוזרת על עצמה במערכים רבים אחרים בצה"ל. העקרון פשוט - בכל מערך בו קיימת עלות הכשרה משמעותית יש ליצור מסלול קבע שיאפשר את צימצום עלות ההכשרה והעלאת המקצועיות - ע"י הקטנת התחלופה במקצוע.

כל חטיבה מפעילה טנק אחר, מוכשרת בצורה שונה, ובעלת מערכות בקרת אש השונות זו מזו, אי אפשר לאחד את כלל המסגרות כיוון שגם אז תשפיע על מערך המילואים, כולם מסתכלים בצורה מאוד צרה על המערך הסדיר, אך מה עם מערך המילואים? על איזה טנק יעבוד עם איזה מערכות?

האם בתקופה של צמצום ראוי לבצע רכש של מרכבה סימן 4 ב' או אולי 3 בז כדי להוציא מן המערך את ה2ב'?
אין ספק שעדיפים מש"קים בעלי ניסיון, אך חשוב מה יקרה לאותם אנשים שכן רצו להיות קצינים, ובסופו של דבר לא ימוצו, תחושת ההחמצה תביא נפל גדול יותר לפלוגת מפקדה, או חייל שבוז בפלוגה מבצעית.

תיאוריות זה הכל טוב ויפה, אבל כשכולם לא מיושרים באותו קו אי אפשר באמת לקצץ, ולשנות באמת את התמונה.

השריון זאת לא הבעיה, הבעיה היא אותם אנשים בלי אופק קידום שלא התירו להם חוזה בגיל 28-30 ואמרו להם להתראות הביתה, שיושבים על תקן רס"ן עציצי רכש או אחראי דלת משרדית עם מזגן, ולא עושים שום דבר מועיל. אותו הדבר לגבי החיילים הסדירים שבאים ב8 והולכים ב10 וחצי, הצבא זה לא ביטוח לאומי, מי שלא יכול לעשות שיילך יהיה כוח עזר בבית חולים או יסלול כבישים. זה פשוט מקומם, האימפוטנטיות שבה נמצאת המערכת, הרוב רקוב.

"בגבורה ובענוווה"

שיושבים על תקן רס"ן עציצי רכש או אחראי דלת משרדית עם מזגן, ולא עושים שום דבר מועיל. אותו הדבר לגבי החיילים הסדירים שבאים ב8 והולכים ב10 וחצי,

זה דמגוגיה בגרוש ולא תורמת בדיוק לדיון , כמה חיילים אתה מכיר שמגעים ב 8 והולכים ב 10 וחצי ? כמה קצינים אתה מכיר שרק שומרים על הדלת ולא עושים יותר מזה כלום ? .

ברור שיש גם קצינים מיותרים שצריכים ללכת הביתה , מצד שני יש הרבה קצינים/חיילים שיושבים במשרד ממוזג (חוצפנים שכמותם שיכבו את המיזוג להזדהות עם אלה שרצים בגבעות ומאותה סיבה שיוכלו מנות קרב בלבד) שעובדים קשה ועושים עבודה חשובה שלא יכולה לצאת החוצה לעשיה באזרחות.

אם יש דברים שאתה לא יודע ולא ראית במו עינייך אז לפעמים לסגור את הפה, או לא להקיש על מקשי המקלדת עדיף.
אני לא מספר פה סיפורים, אלא במו עיניי רואה את האיוולת שדופקת על הדלת שלנו יום יום שעה שעה.
עושים עבודה קשה במשרד תשאיר אותם, אני יודע בדיוק מי צריך לשבת במשרד ומי צריך ללכת הביתה.

"בגבורה ובענוווה"

מעניין , כנראה אתה ואני מתיחסים לצבא אחר , משעשע שאתה מציע לי לסגור את הפה מבלי לדעת מה אני מכיר בצבא משרותי בו ומה אני לא מכיר.
באותה מידה יתכן שאתה ראש אגף באכ"א או אולי באג"ת וכל הנתונים פרוסים לפנך ואתה מכיר כל תקן ותקן בצבא ואז רק נותר לי להסיר את הכובע בפנך.

אני יודע שלבוא ולהבאיש את כל אנשי הקבע זה הספורט הלאומי החדש עכשיו וכמה שיותר יותר טוב אבל ההכללות הללו הן לא במקום. (ולא אני או בני משפחתי לא בקבע ולא מקבל פנסיה מהצבא)

יש פה יותר מדי אבטלה סמוייה בקרב חיילי סדיר שבגללם לא אחת נקראתי למילואים לתפקיד מנהלה, למרות שתפקידי הוא לוחם בין השאר, או לעשות סדר בימ"ח בגלל חוסר מקצועיות של נגדים וקצינים שאמנם יודעים תקנים, ומצבות אבל פה נגמרת ידיעתם ועבודתם.

הצבא נכשל בהתנהלות הפשוטה, הרגילה, היום יומית, וזה פלא שאנחנו עדיין מצליחים להתקיים למרות החאפריות, ואני מקווה שלא נצטרך להגיב לתרחיש מלחמה כולל או כזה מרובה זירות צפוניות, ואז באמת תתגלה האיוולת בכל תחום אפשרי. הנגרים יעבדו קשה על הכנת ארונות, ויותר מדי כאלה בגלל מחדלים, וחדלי אישים למיניהם שפעלו על בסיס אינטרס אישי, ופגעו במערכת על סמך פוליטיקה פנימית ואינטריגות.

"בגבורה ובענוווה"

אין בעולם ארגון גדול ללא עודפי כ"א - זו אקסיומה.

כל פעם שקוראים בעיתונים על "סבב פיטורין" במגזר הפרטי, מדובר גם על אנשים שפשוט באו לעבודה ולא היתה ממש עבודה.

אי אפשר לבנות ארגון ושלכולם תהיה 100% תעסוקה בין 8:00 ל 17:00 , בוודאי לא צבא שחייב להחזיק רזרבות כ"א בקבע לחרום או סתם בין תפקידים.

אז יש כמה אנשי קבע שבקדנציה הנוכחית נגמרת להם העבודה ב 12:00 - אז מה?
אם הם בתוך מבנה ארגוני נחוץ אז זה בסדר.

הבעיה היא שקיימים ארגונים שלמים "מיותרים" - מה זאת אומרת? שאם תבטל אותם את הפעילות שלהם יבצע ארגון אחר - ללא תוספת / תוספת מינימלית במטה ניהולי.

לדוגמא בתוך מחלקה במטה (בראשות אל"מ) יש שני ענפים (סא"ל) - ואם יהיו 3? 4? - אפשר יהיה לבטל "מחלקה" שלמעשה זה תקן האל"מ - הנהלת המחלקה - בעוד שהענפים - "הייצור" משאר כשהיה. האם משהו יפגע התפקוד המחלקה "המאוחדת? - לדעתי ההיפך המנהל (אל"מ) יתעדף את הנושאים ויעסוק במה שחשוב - ופשוט יהיו פחות "דיונים" בין האל"מ לרענ"ים לאל"מ ולרמות מעליו / צדדיו - והדיונים שכן יהיו יהיו החשובים יותר....


דוגמא יותר רדיקלית לביטול דרג ניהולי -מזג פיקוד דרום / מרכז ם שעוסקים בבט"ש מול מדינות שיש עימם הסכם שלום - ביחד יש להם סד"כ נמוך מסד"כ פיקוד צפון.

החלוקה לפיקודים היא ב DNA של צה"ל - אך כבר ב 1954 הוחלט על סגירת פיקוד גרום "מטעמי חסכון" - כמובן שאז הגיע מבצע קדש והמהלך בוטל...

היום הסיבות לקיום פיקודים נפרדים בין מרכז לדרום פשוט אינם קיימים יותר - המרחקים כבר לא פקטור, עם המדינה מנגד יש הסכם שלום, הסד"כ קטן.

"פיקוד בט"ש" יתמחה בבט"ש, את התוכניות למלחמה ומבצעים אפשר לרכז באגף המבצעים ומפקדת גיס שתוביל את המבצע.
שינוי כזה יבטל מערך גדול של "פיקוד" ויאפשר שיתוף משאבים טוב יותר ורה ארגון האוגמ"רים - שיביא לחסכונות נוספים.

ראשית, ברוך הבא אל הפורום, מאחלים לך דיונים פוריים ומהנים.

שנית, לגבי הודעתך - הכוח הנייח של צה"ל מושתת על חלוקה גיאוגרפית (פיקודים/אוגמ"רים/חטמ"רים) אשר קולטים לתוכם את הכוח הנייד של צה"ל (יח' השדה, האוויר והים).

אפשר להתווכח על היתרונות והחסרונות של השיטה הזו, שהיא היסטורית.
יכול להיות שלצה"ל טכנולוגי זה כבר לא כל כך מתאים, לא יודע לגבי זה, שווה דיון מעמיק מגובה בעובדות, לטעמי הדברים לא שחור לבן.

אולם אני מבין את כוונתך, מזכיר לי את הכפילויות שיש במשטרת ישראל, לא מעט משרדים מנהלתיים במחוזות שעושים +/- את מה שמקביליהם במרחבים עושים.
כבר שנים שיש במשטרה דיונים על לסגור את המחוזיים וכל פעם זה נידחה כי אז מייתרים קצינים בדרגת רפ"ק/סנ"צ ומעלה עם הלשכות שלהם והתנאים הנילווים.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

דוגמא נוספת כיצד "נבנה בזבוז כ"א" ישירות לתוך המערכת הצבאית שוב "מודל" ולא תנאים כמחולל ביזבוז:

צה"ל ירכוש תותח חדש, לתפעול התותח ידרשו בערך חצי מהחיילים מהנדרש היום.

קצב האש של התותח הוא ב 50% לפחות יותר גדול מהתותחים הקיימים.

שיפור בדיוק ובטווח יגדילו עוד יותר את תפוקות התותח.

שיפורים בתקשורת ובהעברת מטרות (נ.צ) באופן ממוכן מורידים הרבה "מתקורות התקשורת" של מפקדת סוללה.

ההתייעלות הטכנולוגית בהכנסת תותח חדש ברורה ואינה ניתנת להפרכה - יכולת של סוללה / גדוד תותחים תגדל ביותר מ 50% - וזה עוד לפני הכנסת חמ"מ.

אז מה צה"ל מתכנן? הקטנה של 50% במספר הסוללות על מנת להשיג חסכונות בתקורות הניהוליות (צריך פחות מכונות עם צוותים יותר קטנים- אז צריך פחות "מנהלי עבודה" )?

מה פתאום? - עקרון המומנטום האירגוני נשמר - במקום להקטין את מספר הסוללות הכולל , מקטינים את מספר התותחים בסוללה - במקום 6 תותחים בסוללה - 4 תותחים בסוללה, במקום 18 תותחים בגדוד - 12 תותחים בגדוד.

כלומר היום יש 4 גדודים סדירים עם 3 סוללות של 6 תותחים כ"א - כלומר 12 סוללות עם 72 תותחים, בעתיד יהיו 12 סוללות עם 48 תותחים.

ארגון שרוצה באמת להתייעל לא מקבל כאלה החלטות. ארגון שרוצה להתייעל היה פועל אחרת לגמרי -

שומר על סוללה עם 6 תותחים אך מפתח תו"ל של הפעלת חצי סוללה כ "סוללה ב'" תחת פיקוד קצין נוסף (תפקיד חדש) בסוללה - כך ש"חצי סוללה חדשה " שווה בתפוקות לסוללה
קיימת.

את מספר הגדודים היה הארגון מוריד ב - 50% והנה חסכון משמעותי ביותר בתקורות ניהוליות. - וזה מחלחל אח"כ גם למערך המילואים.

כלומר המבנה החדש - 6 סוללות, 36 תותחים - שמאורגנים ב 2 גדודים (18 קנים לגדוד)

אבל בפוליטיקה הצה"לית זה בלתי אפשרי- אם יסגרו 2 גדודי סדיר לא תהיה הצדקה להחזקת שני אגדי ארטילריה סדירים - אז לקצץ מפקדת אגד סדיר + 2 מפקדות גדוד + 6 מפקדות סוללה סדירות זה בכלל לא בטווח החלופות שנבחן ע"י חיל התותחנים (זה נקרא לתת לחתול לשמור על השמנת) ולכן כלל לא עולה לדיון לבחינת התועלות הכלכליות הענקיות שנובעות ממהלך כזה.

אז מקבלים החלטה קלאסית של פוליטיקה ארגונית - שומרים על כל הצ'יפים ומקטינים את מספר האינדיאנים.

אח"כ מתפלאים איך יש קצינים (צ'יפים....) עם "מעט עבודה" - קצין תחזוקה של גדוד תותחים מטפל ב 18 תותחים + כלי הרכב התומכים בהם - מחר העבודה ששלו תיקטן ב - 33% , כך גם השליש הגדודי וכו'

במערכת שפועלת בשקיפות ציבורית, נושא כמו רכישת תותח חדש והשינויים הארגוניים הנדרשים היה מגובה בדוחות חקר ביצועים, דוחות כלכליים, דוח מסכם בלמ"ס עם חלופות שמוגש לוועדות הכנסת - אין כאן שום דבר סודי - התותח שיבחר ימכר בעולם ואם יש "יכולת סודית" - שלא יציינו בדוח, , מספר התותחים שירכשו ידוע, מבנה ארגוני של גדוד תותחנים ידוע וכן עלויות ההכשרה, כ"א והפנסיה - נוח למערכת הבטחון להתנהל במחשכים ולקבל החלטות שאינן לאו דווקא אופטימליות בהיבט הכלכלי.

למרות כל האמור לעיל, אולי אני טועה , ובצה"ל עשו חשבון נטול אגו, כולל חקר ביצועים שכולל גם את השפעת החמ"מ בתותחים החדשים, תפקידי הארטילריה הקנית לאור פיתוח המערך הרקטי והכנסת מרגמות 120 מ"מ מדוייקות לגדודים ואכן הכוונה להחליף את 4 הגדודים בסדיר בשני גדודים עם תותחים חדשים ופשוט אין צורך ביותר מ 24 קני ארטילריה בסדיר.

אשראי המאמין.

רכש בסדיר אומר גם רכש במילואים, כדי שמי שיסיים את שירותו הסדיר ייקלט לאותה מערכת, ולא יעבור הסבות זדוניות שבשעת חירום יתגלו כעלה תאנה לבושה, ולא יותר מזה.

רכש בשלב זה אינו סביר, חת"ם אינו צריך שינוי בשלב זה ויכול ומסוגל לבצע את עבודתו בשדה הקרב, דרך שלל ערוצים לחימה, הן בסיוע חמ"מ, ריכוך יעדים, והשבת אש למקורות ירי.

החילות הירוקים אמנם בזבזניים, אבל צריך ללכת דווקא לבסיסיים העורפיים, לאותם חיילים בבסיסים שוממים, שיש להם תוכניות עבודה הזויות של כלי אחד להח"י בשבוע, טיפול מונע למספר מועט, כאילו צבים עובדים על הכלים, כי זה מה שקורה שהקצינים לא עושים את עבודתם, והנגדים עושים את עבודתם של החיילים, כי מה שווה מאחזק נגמ"ש בימ"ח שהולך ב10 וחצי בבוקר, או אחרי ארוחת צהריים שעה אחת וחצי.

"בגבורה ובענוווה"

אם בסופו של דבר כמות הכוח הלוחם (כלים) תגדל - דיינו. לא נראה לי שכך יהיה הדבר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אהבתי מאד, מחזק!
גם בעיניי מערכת התנהלות הרכש הצה"לית נועדה לחולל ביזבוז ולשפר אמצעים/יכולות.

העקרון הארטילרי שהצגת בהחלט ניתן לשיקוף על כל מערכת שצה"ל קנה מאז קיומו.

דוגמה שאני יכול להביא על סמך היכרות אישית היא פרוייקט צי"ד הידוע.
דובר רבות על שיפור יכולות במסגרות המתמרנות, שיתוף מידע בין יחידות וכו' (בלי לפגוע בביטחון מידע) מה שלא נאמר בשום מקום הוא כמה כסף נחסך הודות לקיצוץ תקנים שהפכו ללא-רלונטיים הודות לשיפורים שהושגו ע"י אותה מערכת שו"ב...

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

שלא לדבר על שינויים מבניים שהיא יכולה לאפשר. למשל, אם כל מג"ד שריון יכול, בעזרת המערכת, לדעת איפה כל כלי, איפה האויב, מה מצב התחמושת והדלק וכו' - אז אולי הוא יכול לשלוט ביותר כלים? אם היינו יכולים להגדיל גדוד ב-50% אז היינו יכולים לצמצם את שלוש החטיבות הסדירות לשתיים, וככל שהמערכת נכנסת לכלי המילואים ניתן היה לצמצם גם שם בהתאם.

http://www.haaretz.co.il/opinions/....ntsForm-2340838

אבנר כהן

מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') דן הראל, עשה חסד עם השקיפות הדמוקרטית כאשר חשף בשבוע שעבר ש–4.5 מיליארד שקלים מתקציב הביטחון מכוונים לסעיף "אמצעים מיוחדים". למרות שלשקף שהציג לא היה פירוט ולא ידוע למה התכוון, ניתן לפרש שסעיף הוצאות זה, בדומה לתקציבי המוסד והשב"כ, כפוף בלעדית לראש הממשלה ועומד מחוץ לוויכוח על תקציב הביטחון, בחזקת כזה ראה וקדש. הראל הוסיף שבשנה הבאה יגדל תקציב הסעיף ב–600 מיליון שקלים — גידול של כ–14%. עד עתה נחשבו "האמצעים המיוחדים" לסוד ליבה שאסור לנקוב בתקציבו. אך כאשר הקופה מרוששת וצה"ל על סף הפסקת האימונים, והציבור אדיש, ראשי מערכת הביטחון (והצנזורה) מוכנים לחשוף אפילו את תקציב קודש הקודשים, ולו רק כדי לומר שהגיעו מים עד נפש. מתוך שלא לשמה בא לשמה.

כמה הערות היסטוריות יסייעו להבנת העניין. בקיץ 1954 שאל ראש הממשלה, משה שרת, את קודמו, הגמלאי דוד בן גוריון, האם כאשר כונן (בחשאי) שנתיים קודם לכן את הוועדה לאנרגיה אטומית, הוא פעל כשר הביטחון או כראש הממשלה. בן גוריון ענה שמאחר שהחזיק אז בשני התארים, לא נתן דעתו בעניין, אבל אכן יש כאן בעייה סטטוטורית ולדעתו ראוי שהוועדה לאנרגיה אטומית תהיה כפופה לראש הממשלה.

עידן שרת־לבון היה קצר; בתוך שנה חזר בן גוריון לתפקידו הכפול, והבעיה הסטטוטורית נהפכה שוב ללא רלוונטית — ואף ליתרון. בעל הבית הוא אחד, הוועדה לאנרגיה אטומית תחתיו, ואת עשייתה נוח להצניע בתקציב הביטחון הסמוי מהעין. מאוחר יותר נבנתה חצר דימונה, תוך עקיפת הוועדה, על ידי גוף ממשלתי חדש שגם הוא נעדר מעמד סטטוטורי. כך או כך, מרבית המימון של דימונה לא עבר בספר התקציב. ראשי המיזם, בן גוריון ושמעון פרס, פתחו במגבית סודית חובקת עולם, שהזרימה מימון שלא דרך תקציב הביטחון. על דרך העבודה אז מעידה אנקדוטה המיוחסת לפיזיקאי עמוס דה־שליט. בתדרוך של פרס לבכירים הוא נקב את עלות מיזם דימונה בכמה עשרות מיליונים. דה־שליט, שסבר כי פרס השמיט בטעות אפס אחד, התכוון לתקנו, אבל חש לפתע בבעיטה אדירה ברגלו מתחת לשולחן. פרס אמר ברגלו שאין מדובר בטעות. דה־שליט הבין, ושתק.

ב–1966 היה לוי אשכול לבעל הבית, וניסה להכניס סדר בממלכת הסוד. הוועדה לאנרגיה אטומית כוננה אז מחדש כמינהלה שבראשה מנכ"ל, הכפופה לראש הממשלה, שמשמש היו"ר. אף שאשכול החזיק עדיין בשני התארים, נקבע בהחלטת ממשלה שראש הממשלה, ורק הוא, אחראי על כל היבטי העשייה: מה, כמה ואיך. אבל זה לא היה סוף הקומבינה. התקציב הצנוע של הוועדה לאנרגיה אטומית הופיע בחלק הפומבי של תקציב משרד ראש הממשלה, ואילו הכסף הגדול של העשייה נותר חסוי בתקציב משרד הביטחון. האחראי למינהלה החדשה היה סגנו של אשכול במשרד הביטחון, צבי דינשטיין.

אשכול וגולדה מאיר, ראשי הממשלה שנטען שבזמנם נוצרו "האמצעים המיוחדים", לא הבינו ברזי הנושא; אבל בשכלם הישר ובעצת חכמים הם קבעו מסורת של ריסון ביחס לחלקם של "האמצעים המיוחדים" בכלל תקציב הביטחון. גם יצחק רבין בעקבותיהם, ושלהבת פריאר כמנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, בלמו יוזמות פראיות. פה ושם היו חריגות, אך בגדול נוצר קוד לאומי של אחריות וצניעות. הכל הבינו שמדובר בתעודת ביטוח נגד תרחישים קיצוניים ביותר, שאנו מחויבים שלא יתרחשו לעולם.

לשם השוואה: ארה"ב תשקיע השנה במערך הגרעיני שלה, כולל תשתיות, כ–19 מיליארד דולר מתוך תקציב ביטחון צבאי בסך כ–640 מיליארד דולר (שלא כולל את מלוא הוצאות הביטחון הלאומי האמריקאיות), כלומר קצת פחות מ–3%. בריטניה, שצבאה קטן בהרבה, תשקיע במערך הגרעיני שלה כ–5% מתקציב הביטחון שלה. אך ישראל, על פי הבנתי, תשקיע השנה באמצעים המיוחדים שלה כ–9% מכלל תקציב הביטחון, וקרוב ל–20% מכלל מהתקציב. עובדות מדהימות.

יש להיזהר כמובן ממסקנות נמהרות. הקשיים בחישוב ובהגדרת העלויות השנתיות של המערכות הללו מוכרים בעולם. לפרויקטים הללו יש לעתים שימוש כפול ומשולש, וקשה לחשב כמה בדיוק מיועד למה. גם התרגום של הפיתוח לתקציבים שנתיים הוא בעייתי. ובישראל, בכל מקרה, רב הנסתר על הגלוי. אבל קשה שלא לתהות: האם ראש הממשלה הנוכחי, על סדרי עדיפויותיו האסטרטגיים, כפי שאלה משתקפים בתקציב "האמצעים המיוחדים" שלו, עדיין נאמן למסורת הריסון של קודמיו? האם גם הוא רואה במערכות הללו רק תעודת ביטוח למצבים שלא מן העולם הזה? אם כך הוא, למה הוא משקיע כל כך הרבה בתעודת הביטוח הזאת, שלעולם לא נשתמש בה? יש בהחלט מקום לדאגה.

הכותב הוא פרופסור במרכז לחקר מניעת הפצת נשק גרעיני, המכון ללימודים בינלאומיים בקליפורניה, ומחבר הספר "ישראל והפצצה"

תודה טל - זה בהחלט מעניין.

אבל אם אני מבין נכון לא מדובר רק בתקציבים לפיתוח ושימור יכולות גרעיניות אלא גם במחקר ואולי פיתוח בתחומים אחרים עליהם אחראים החוקרים בנס ציונה ואולי מקומות נוספים. אפילו אם נשים בצד יכולות התקפיות בתחומים אלו עליהם אפשר להתווכח (או שלא) - אף אחד לא מטיל ספק בחשיבות של פיתוח יכולות הגנה מנשק ביולוגי (וכימי). האם יכולות אלו כללות בתקציב הביטחון הרגיל או שהן לכאורה חלק מהתקציב עליו מדובר כאן? אם כן - בארה"ב אני מניח יש לנושאים אלו תקציבים נפרדים ולא קטנים כלל - מה שהופך את ההשוואה של כהן ללא בדיוק מדוייקת.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא ברור אם עלות הפנסיות של פורשי המערכות כלולה בנתונים שהתפרסמו. אם הפנסיה כלולה בתקציב ומדובר בפנסיה תקציבית (כמו בצה"ל) אז יתכן פשוט כי מדובר בעלויות גדלות של כ"א בשל גלי פרישה של עובדים ותיקים. בנוסף, בשונה מחלקים אחרים בצה"ל (כמו צבא היבשה למשל), כנראה שהאופציה להשקיע פחות בתחזוקה וכ"א אינה אפשרית כאן.

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2343241

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

"התקציב הגרעיני של ישראל עולה על זה של אמריקה ובריטניה"

מאת: אמיר בוחבוט, מערכת וואלה! חדשות
יום רביעי, 11 ביוני 2014, 22:00אחרי עצירת אימוני הטייסות וביטול אימוני המילואים הוחלט לעצור את הטיפול בכלי רכב המוגדרים מנהלתיים, בעיקר בפיקוד צפון. גורמי צבא מתריעים: הצעד יפגע בפעילות המבצעית

לאחר שבצה"ל הוחלט לעצור את אימוני הטייסות ולבטל את כל אימוני המילואים, כעת הוחלט על צעד דרמטי נוסף: עצירת טיפולי החוץ בכלי הרכב המנהלתיים, שתומכים באופן ישיר בפעילות המבצעית. מדובר בעיקר בכלי רכב השייכים לפיקוד צפון, אך גם לכאלו הפעולים בגזרות אחרות. לדברי גורמים בפיקוד, לאחר שלא הגיע כסף מחטיבת הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) למוסכים האזרחיים, הוחלט להפסיק את תיקון המשאיות וכלי הרכב המסחריים. חלק מכלי הרכב שלא עברו טיפול ראוי בשל הקיצוץ, הושבתו מפעילות.

גורמי צבא מתריעים על פגיעה משמעותית בפעילות המבצעית. "מדובר בכלי רכב שמעבירים סולר לכלי רכב בשטח", אמרו אותם גורמים. "היום בחלק מהמקרים מעבירים תחמושת, פגזים ונשק קל באמצעות 'ספארון' ו'זאב', כלי רכב שמשמשים להסעת לוחמים". מהלך הקיצוץ משפיע גם על הג'יפים של מפקדי הפלוגות והגדודים בגזרות השונות, שכן הם מוגדרים כרכבי מנהלה.

במשרד הביטחון ובצה"ל קיוו שעם חזרתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מביקורו ביפן לפני כמה שבועות, הוא יכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון דחוף ויכריע בסוגיית התוספת התקציבית שמבקשים בצה"ל כדי לממן הוצאות שוטפות. אולם, ראש הממשלה טרם הכריע בנושא ודיון לא נקבע.

מדובר צה"ל נמסר: "התקציב לאחזקת כלי רכב נפגע בדומה לרכיבי תקציב אחרים בצה"ל בתקופה אחרונה, לאור ההיערכות המחודשת אל מול הקיצוץ בתקציב הביטחון. הכסף שנותר תועדף על פי מדיניות המגדירה מתן מענה אחזקתי מלא לרכב שייעודו מבצעי, וזאת על מנת שלא לפגוע בפעילות המבצעית. יתר הרכבים המשמשים לפעילות מנהלתית יקבלו אחזקה חלקית לאור הפער בתקציב".

מקור:

http://news.walla.co.il/?w=/2689/2754695

בשעה טובה , הביזיון השנתי של הטחת בוץ הדדית והפסקת אימונים הסתיים בתוספת של 1 מליארד ש"ח.

העניין הזה חייב להיפסק.

הממשלה בישראל לא ממלאת את תפקידה מול צה"ל - הממשלה / כנסת היא בעלת הבית של הצבא - הרמטכ"ל הוא המנכ"ל - לא בעל המניות.

הממשלה חייבת לממש את בעלותה על צה"ל ע"י לקיחת אחריות על תקציב הבטחון. התקציב הוא לא בעיה של שר הבטחון והרמטכ"ל - התקציב הבטחון הוא של הממשלה - וניתן לרמטכ"ל למימוש.

ממשלה חייבת לקחת אחריות על תקציב הבטחון ותגדיר לצה"ל מה רוצים ממנו -

תיאר זאת גיורא איילנד מספר פעמים -

יש לקבוע משימות ברזל הכרחיות שאין עליהם וויכוח - וזה יש לתקצב - את המסגרת הזו יש לבחון שתהיה יעילה ככל האפשר.

מעבר לכך יש X נושאים שכל אחד מהם נניח מליארד ש"ח בשנה - צריך להציג את הנושאים והמשמעויות -

מוכנות של חיל אויר / חיל היבשה להתמודדות עם מצרים - עולה 2 מליארד ש"ח בשנה - חושבים שב 7 שנים הקרובות אין סכנת מלחמה עם מצרים אז שאפשר לוותר - נוריד טייסות, נסגור עוצבות,
תקיפה באירן - המוכנות עולה X רכש עולה Y
לווינים - X
חץ - X
כיפץ ברזל - X
רכש מרכבות / נמ"ר- X
ספינה / צוללת לחיל הים - X
וכך הלאה

להכריח את הממשלה לבחור איזה בטחון רוצים לקנות - הצבא יכול להמליץ - אבל הרשות האזרחית צריכה להיות מעורבת לחלוטין בהחלטה ובאופן שקוף - ולקחת עליה אחריות - ע"י וועדות בכנסת, יועץ לביטחון לאומי וכל פונקציה רלבנטית - כך זה נעשה במדינות מערביות מתוקנות .

יהיו וויכוחים על סדרי עדיפויות , התקשורת תחגוג - לפרשנים ולבלוגרים תהיה ים תעסוקה - אך כשזה יהפוך לשיגרה שנתית של תר"ש מסוכם זה יהי המשמעותית פחות מעניין.

עכשיו גם לא יפתחו את התר"ש כי עכשיו התחלף רמטכ"ל והחליט להפוך את הצבא -זו גם רעה חולה שצריכה להיפסק - רוצים רה ארגון - יש לבעל המניות מה להגיד וזה מתחיל ב - כמה זה יעלה - לא רק בשכר שוטף אלא בגידול בהתחיבויות פנסיוניות.....

אחרי שהממשלה תחליט אי אפשר יהיה לבוא לצבא בשיטת "הכל כלול". - יש תפריט.

אם יבוא משהו ויגיד "התקציב גדול מדי" - מי שיסביר לו כי התקציב תקין זה לא הרמטכ"ל ולא שר הבטחון - יעמוד שר האוצר ויאמר שזה התקציב המתאים -ומאחוריו יעמדו כל הדרגים האזרחיים שאינם חלק ממערכת הבטחון שבדקו ואישרו את התקציב.


לגבי שיקום - היתה וועדת גורן - חייבים ליישם - ולהוציא את התקציב ממשרד הבטחון

גימלאות - יש לשנות את מודל הקבע - כולם מבינים זאת - צריך להקים וועדות אזרחיות שיהיו חברים בהם קצינים במיל (ללא אנשי קבע בשרות) שיקבעו מודל חדש ולעבור ליישום

אני בטוח שכולם יודעים מה צריך לעשות, אך משום מה זה לא קורה.

ההצעה שלך טובה, אך חשוב לזכור שהיום אין אמון בין הצבא והממשלה; כל עוד אין אמון, ברור שהצבא יחתור תחת ההצעה הזאת; נניח, מחלקת שקרכלשהוא באג"ת, שהצבא רוצה והממשלה פחות, תהפוך פתאום ל-"מחלקת שקרמצרייםכלשהוא", ש-"היקף גדול מפעילותה קשור לטיפול באיום המצרי", במקום להתקצץ.

רואים דברים כאלו אפילו בארה"ב, שם היו תקציבים מיוחדים למלחמות בעיראק ואפגניסטאן; המלחמות נגמרו ואיתן התקציבים- והפלא ופלא, הצבא מתקשה לפעול בעת שלום עם התקציבים שהצהיר שמשמשים לכך; או שהמלחמות עלו יותר משהצבא העריך ונשאר בור ענק במוכנות, מלאים, מצב הכלים וכו' (מה שהצבא טוען) או שהצבא פשוט השתמש בתקציבי הלחמה לקיום שוטף. לך תדע. זו המקבילה של הפרקטיקה המוכרת של לשמור תחמושת מאל"ת לאימון תקופתי של היחידה, רק בהיקף גדול יותר.

לצבא יש קייס: הרי האחריות תיפול עליו. אודי אדם ודן חלוץ נתפסים אחראים למלחמת לבנון השניה, כשאולמרט פינטז על סיבוב שני בראשות הממשלה. צריך קודם לחשוב איך לשקם את האמון. כלי טכני לא יעשה זאת.

בעיה נוספת: צה"ל יוצא מדי פעם למבצעים. לך תגדיר מראש (לממשלה ולפיקודים) אם "שובו אחים" או "עמוד ענן" יעלו 200 מיליון ש"ח או מילארד ש"ח. האם בעתיד יהיה לאישורי תוכניות מעל היקף מסוים סעיף עלות (ישירה ועלות מלאים חיוניים שיצטרכו השלמה)? מי יודע.

אי אמון נובע מחוסר שקיפות.

בעבר הרחוק של מדינת ישראל הדרג הפוליטי היה מעורב לחלוטין בכל החלטה - וכל גרוש נבחן - ולכן לא היה צורך בפיקוח אזרחי חיצוני כי הפיקוח האזרחי היה מובנה לתוך התהליך - שגלילי ויגאל אלון ישבו בממשלה -ושרי האוצר היו לוי אשכול (12 שנה היה שר אוצר!) ופנחס ספיר אף אחד לא יכל למרוח אותם ו - "תותחים במקום גרביים" היתה המציאות והדרג האזרחי ניהל את תקציב הצבא - מישהו חושב שרבין כרמטכ"ל בן 41 קיבל חופש החלטה תקציבי משמעותי?

ענייני בטחון / תקציב היו נדונים ונטחנים עד דק - זה היה צו השעה.

אחרי ששת הימים העניין התחיל להשתנות - "הגנרלים" היו גדולים מהחיים, צה"ל גדל בגלל הצרכים - קפיצה עד 73 ועוד קפיצה ענקית אחרי 73.

הדרג האזרחי שהגיע עם המהפך הפוליטי של 77 בכלל לא היה מחובר להווית תקציב הבטחון - כי מעולם לא היה חלק מהממסד הבטחוני / תקציבי וכך עם השנים צה"ל הפך להיות לא שקוף - לא בגלל שהגנרלים מסתירים משהו - בגלל שהדרג האזרחי "איבד עניין" , התחלף כל 3 שנים , הפך לא מקצועי בצרכי הבטחון - וזה הפך לסטנדרט - צנ"ל קובע לעצמו תרחישי ייחוס, קובע לעצמו מה צריך, קובע לעצמו מודל שרות , קובע לעצמו הכל - מציג צרכים לדרג האזרחי - שם דנים בכסף ולא במה עומד מאחורי הכסף - עושים "שקשוקה" ויש תר"ש. ממילא שיבוא בעל בית חדש (רמטכ"ל) יעשו תר"ש חדש....

עכשיו השיח הציבורי משתנה ודורש הסברים - על מה מוציאים הכסף - כל זמן שאין גילוי תקציבי מלא - שכולם יודעים שלא יפגע כהוא זה בבטחון המדינה - יש חוסר אמון במערכת הצבאית.

הגילוי הנאות יגיע - ואז יחל השלב הבא - דיון ציבורי ענייני על הסעיפים וכיצד בונים תקציב שהולם את כלל הצרכים - הציבור רוצה להיות בטוח ש 100 מליון ש"ח השולי שהולך לבטחון זו הוצאה יותר חשובה מ 100 מליון לבריאות / חינוך / תחבורה או כל שימוש אחר

מעבר לכך, ההבנה על מה אנו משלמים ומדוע , עשויה להניע תהליכים פוליטיים - שכעת ידוע מה הרווח הכלכלי הנובע מכך - לדוגמא (של גיורא איילנד - לא שלי) -

מצרים נמצאת בתרחיש יחוס ישראלי - מחזיקים סד"כים של מערכים שלוקח ברבה זמן לבנות אותם מהחשש שהסכם השלום יתמוטט - לא מחר בבוקר - עוד 5-7 שנים. מלאים למלחמה עם מצרים - לא מחזיקים - כי לחדש מלאי לוקח שנתיים - ולזה תהיה התראה.

לאור זאת, אולי כדאי לשוחח עם המצרים ולהגיע להסכמה ששני הצדדים יורידו 3 טייסות מהסד"כ - גם הם בלחצים תקציביים, גם הם מסתכלים על ישראל ורוצים להרגיש לא מסכנים. אם לממשלה ברור שהסכם כזה "שווה" 1 מליארד בשנה - אז אולי יפעלו להשיג כזה הסכם - גם ארה"ב ובריה"מ הסכימו על קיצוץ נשק ומערכות - בגלל שזה עלה כסף ושני הצדדים הבינו שאפשר ועדיף להוריד סד"כ ולחסוך כסף במקום להמשיך להתעצם כל אחד כתגובה לצד השני

מצד שני- ראש הממשלה ושר הביטחון לא יבינו בד"כ במבנה של בית-חולים, בתקנים של בית משפט מחוזי, במפרט בינוי של מטה מחוז משטרה וכו'. לשם כך יש להם שרים ומנכ"לי משרדים.
בעשרות השנים האחרונות, כמעט תמיד שר הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון הם קצינים בכירים במיל'. הם מבינים בחומר, ויש להם לכאורה אינטרס לקצץ שומנים (כדי לפנות תקציבים למה שחשוב), אבל איכשהוא זה לא עובד.

"כמעט תמיד שר הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון הם קצינים בכירים במיל'. הם מבינים בחומר, ויש להם לכאורה אינטרס לקצץ שומנים"

אני חושש שפה קבור הכלב.

לא עולה על דעתי שהצבא , מנכ"ל משרד הבטחון , הרמטכ"ל או שאר הבכירים בשרות או במיל שעוסקים בתקציב מבקשים תקציבים לשומנים. מבחינת כולם אלו צרכים חשובים, ולמעשה פשרה קשה בין המצוי לרצוי - הם כולם כלואים בתוך "הקונספציה" של מבנה צה"ל מודל השרות והאיומים. - תיתן להן עוד 10 מליארד ש"ח - יש להם תוכניות ברורות מה לעשות עימם - וזה בסדר גמור.

אבל אותה מציאות יש במשרד החינוך - מישהו חושב שכיתות של 35 תלמידים זה מצב רצוי ? זו פשרה בתקציב החינוך- גם לשר החינוך יהיה מה לעשות עם עוד 10 מליארד ש"ח.


על מנת לשבור את "הקונספציה" צריך התערבות חיצונית - זה בלתי ניתן לביצוע ע"י אנשי המערכת - כי הם עסוקים ביומיום .

ביום שקימו וועדה שכל תפקידה זה לדון ולהמליץ על מודל שרות קבע כאשר מראש אומרים - התפקיד שלכם זה להקטין את עלויות פנסיית הגישור , ליצור מודל העסקה גמיש ורמות שכר של מגזר ציבורי + X אחוז תוספת שתיקבע לפי דרגות שכר ציבורי - זו שבירת קונספציה קיימת -רק וועדה אזרחית תהיה מסוגלת לכך

שיקימו וועדה למבנה צה"ל לאור המלצות וועדת מודל השרות - נקבל מבנה ארגוני אחר לגמרי - הרבה יותר שטוח - קצינים וותיקים במטה (תת אלוף) ינהלו 6 סא"לים מהם 3 יותר מבוגרים מהתת אלוף - כי הם מומחים ומרכזי ידע והקדנציה שלהם זה מינימום 7 שנים - בלי שכבת אל"מים באמצע

אחרי שיהיה מבנה חדש - ניתן יהיה לבחון תהליכים - האם שזרוע היבשה העוסקים בפיתוח והצטידות הם למעשה מומחים שיושבים בארגון 20 שנה - גם אם הם עדיין רב סרן - יש צורך ב 4 מתווכים בין התעשיה שמפתחת ומייצרת למג"ד שהוא הלקוח. אולי מספיק רק 2 רמות תיווך?

אני מקווה שהמסר שנדרש תהליך ארוך ו"חריש עמוק" שאינו יכול להעשות ע"י בעלי תפקידים מכהנים מצליח לעבור.

ציטוט:

אחרי שיהיה מבנה חדש - ניתן יהיה לבחון תהליכים - האם שזרוע היבשה העוסקים בפיתוח והצטידות הם למעשה מומחים שיושבים בארגון 20 שנה - גם אם הם עדיין רב סרן - יש צורך ב 4 מתווכים בין התעשיה שמפתחת ומייצרת למג"ד שהוא הלקוח. אולי מספיק רק 2 רמות תיווך?

אילו 4 מתווכים? תעשיה-משהב"ט-יחט"ל-אמל"ח-יחידות: ספרתי רק 3 מתווכים "לפי הספר"; את משהב"ט אפשר להוריד בחלק גדול מהמקרים (להשאיר רק במקרים בהם יש יתרון לגודל- כשכמה זרועות עובדות מול אותו ספק/ בעלות דרישות דומות, ואז יש טעם לתאם ביניהן; וגם זאת, לעיתים אפשר לעשות פשוט ע"י הגדרת ענף מוביל מול אותו ספק).
את אמל"ח לא הייתי מוריד- ולו כמשקל נגד לאותם "מומחים [טכניים] שיושבים בארגון 20 שנה", ולעיתים- מה לעשות- טועים.

מתי בפעם האחרונה ראית שר בטחון או מנכ"ל משרדו שמעונינים לקצץ שומנים? אני תמיד ראיתי אותם דורשים עוד ועוד, מעולם לא ראיתי שר בטחון שמצהיר בפני האומה "צה"ל גדול מדי, צריך לצמצם" (זה נכון גם ליתר שרי הממשלה, אבל בניגוד אליהם איכשהו שר הבטחון כמעט כמעט תמיד גם מקבל את מה שהוא מבקש). מבחינה זו זה שהם באים מהצבא זה חסרון ולא יתרון. לא במקרה שר בטחון אמריקאי כמו דונלד ראמספלד יכול להחליט לקצץ - הוא לא בא מבפנים. גם ארנס בשעתו הכריח את הצבא לעשות דברים שהצבא מעצמו לא היה מוכן לעשות.

נו, זו השאלה- למה זה כך? למה בדיוני התקציב אין מקרה שאנשי משרד הביטחון רואים שהם לא מצליחים למצוא תקציב לאימונים/אפודים קרמיים/כיפת ברזל, ומחליטים לקצץ במערך יישור השיניים הצבאי?

" למה זה כך? למה בדיוני התקציב אין מקרה שאנשי משרד הביטחון רואים שהם לא מצליחים למצוא תקציב לאימונים/אפודים קרמיים/כיפת ברזל, ומחליטים לקצץ במערך יישור השיניים הצבאי? "

על זה כבר עניתי - בעבר צה"ל לא יכל להחליט תקציבית לבד על כלום - הממשלה היתה מעורבת בכל פרט ואישרה כל פרט - הדרג "האזרחי" היה באמת אזרחי - בן-גוריון, אשכול, ספיר - 3 האישים הללו החזיקו את התקציב הצבאי בידיים ברמה יומיומית עד אחרי 67.

היום הרשות האזרחית עובדת עם צה"ל בשיטת "הכל כלול" - כמו עם יתר המשרדים, ואז משרד הבטחון / צה"ל - שזה למעשה כבר אותו דבר (אם שר הביטחון הוא איש צבא במיל וכל ראשות משרד הבטחון אלו אנשי צבא ) - אז שצריך לקצץ מקצצים היכן שרוצים.

זו לא אשמת הצבא - זו אשמת הממשלה - הממשלה צריכה להגדיר במה מקצצים. הצבא צריך להמליץ - הממשלה יכולה לא לקבל - זה מה שקורה עם התר"ש - הממשלה לא מאשרת אותו.

עד שהממשלה לא תקבל החלטות עם יעדי קיצוץ מדידים , לטווח ארוך , שאינם רק תקציב כגון - "על צה"ל / משה"בט לקצץ את מספר אנשי הקבע המובהק במפקדות ב 20%"- לא יתרחש קיצוץ משמעותי.

כל זמן שהממשלה משחקת את משחק "הכל כלול" - ה 2 מליארד האחרונים של קיצוץ שנתי ירדו מסעיפים שנתיים - אימונים, מילואים, דלק, חלפים, תחזוקה.

על מנת להימנע מכך יש להורות על קיצוץ בסעיפים רב שנתיים - רכש / שכר - וגם שם - אם לא תהיה הנחיה על טיפול במודל שרות / שכר - מה שיצומצם זה הרכש והכ"א ישאר לנצח - אלא אם הוא "צמוד פלטפורמה / יחידה" שמקוצצים.

לא מדובר רק בכך, אם כי אין לי ספק שגם למה שאתה מתאר יש השפעה. אבל יש גורמים אחרים, שהם פוליטיים וצבוריים יותר. למשל:

- שר הבטחון הוא בדרך כלל אחד השרים בעלי העוצמה הפוליטית הגדולה ביותר, וגם אחד השרים הפופולריים ביותר (בעוד שר האוצר בדרך כלל אינו פופולרי במיוחד). יתרה מזאת, ראש הממשלה בדרך כלל זקוק לתמיכתו של שר הבטחון במהלכים שונים שהוא רוצה לקדם בתחום המדיני או הצבאי (או אפילו סתם בספינים לצרכי פופולריות), ומשלם על כך בתמיכה בשהב"ט בדיוני תקציב.

- בכיוון ההפוך - למערכת הבטחון יש יכולת רבה יותר ממערכות אחרות להפחיד את הציבור במה שיקרה אם היא לא תקבל את מה שהיא רוצה, ולשר ולרמטכ"ל יש יכולת רבה יותר לגרום נזק פוליטי וצבורי (רמטכ"ל שיגיד לעתונאים בשיחות "סגורות" שאין לו אמון ברה"מ יגרום לו לאין ערוך יותר נזק ממנכ"ל משרד הבריאות, למשל, שיגיד אותו דבר). האהדה הצבורית למערכת הבטחון ולצה"ל מתורגמת ללחץ על מקבלי ההחלטות. האזרח הממוצע מוטרד יותר מאמירה כמו "הרי לא יעלה על הדעת שלטייסים שלנו לא יהיה המטוס הטוב בעולם" מאשר מאמירה כמו "הרי לא יעלה על הדעת שלילדים שלנו לא יהיה החינוך הטוב בעולם". האזרח הישראלי מצפה ליותר עבור חיל האוויר שלו מאשר עבור חינוך ילדיו.

אפשר להכנס כאן גם לסיבות מבניות אחרות בתוך המערכת הפוליטית ובתוך המערכת הארגונית של משרדי האוצר והבטחון, ועדות הכנסת שאמורות לפקח והממשלה, אבל זה נראה לי חסר טעם. אם היה כאן ראש ממשלה שהיה רוצה לשנות היה שינוי, אבל אף ראש ממשלה בעשורים האחרונים לא העז להכנס לנושא ברצינות.

כתבתי כאן על הצורך בשינוי מבנה צה"ל (מאיחוד פיקוד דרם/מרכז דרך ההירכיה שהמטה בנוי ) , שינוי מודל השרות, שינוי הכשרת קצינים (השוואה בין קצין שריון לטייס) , שינוי מבנה מסגרות - כל אלו הם "מחוללי הביזבוז" של צה"ל - ולא השכר או תנאי השרות

והנה היום , מתגלה שנעשת עבודה בצה"ל שהוגשה כבר לפני מספר שבועות שעסקה בדיוק בנושאים הללו (מישראל דיפנס):

"אבל, נראה שהמציאות משתנה בקצב הרבה יותר מהיר מהשינוי שחל בצה"ל: שלושת הצבאות שנחשבים באופן מסורתי כאתגר הגדול ביותר לצה"ל, כבר אינם רלוונטיים: צבא סוריה מפורק לחלוטין ואיבד אפילו את ארסנל הנשק הכימי שלו, מצרים חזרה לשליטת הצבא הפרו מערבי. הצבא שלה עסוק כבר למעלה משלוש שנים בניסיון לעשות סדר באנרכיה במדינה, ולא בבניין הכוח שלו.

צבא עיראק שנבנה ככוח פרו מערבי על ידי ארצות הברית קורס בימים אלה המהירות מול כוחות דע"ש, במשך עשרות שנים (עד לנפילה של סדאם חוסיין) נחשבו צבא עיראק וה"חזית המזרחית" כאיום הגדול ביותר. ההשתנות של האיום כל כך מהממת עד שלא ברור כיום מה ההבדל המשמעותי בין אוגדת יהודה ושומרון ובין פיקוד המרכז של צה"ל - שעוסקים פחות או יותר באותן משימות.

הפיקוד הענק, איך לומר, הפך למיותר. לנוכח הקצב שבו האויב שינה את פניו הטיל הרמטכ"ל על תא"ל נדב פדן להכין עבודה שתגבש הצעה לארגון מחדש של צה"ל בעידן שבו אין מנגד צבאות אויב. פדן גיבש את המסמך בשבועות שקדמו למינויו למפקד אוגדת השריון 162 של צה"ל, לפני מספר שבועות.

העבודה, שדבר קיומה נחשף כאן בראשונה, מעוררת בימים אלה סערה בדרגים הגבוהים ביותר במטה הכללי, שלהם היא הוצגה. המסקנות העיקריות שלה הן שכל מה שנעשה עד כה כדי להתאים את צה"ל לעידן החדש רחוק מלהספיק - יש להתאים עוד גם את מבנה הכוח ואמצעי הלחימה גם את ההכשרות, גם את האימונים ואפילו לעשות שינוי במסלול פיתוח הקצונה. בקיצור, נדרשת מהפיכה. "

נדרשת מהפכה.

הבעיה היא שכרגיל את המהפכה מנהלים לא טוב. זה לא לעניין שהרמטכ"ל מטיל על תת אלוף לבצע כזו עבודה - זה מעיד כמה העסק לא עובד נכון.

זו עבודה שראש הממשלה צריך להטיל על ועדה אזרחית - כמו שיש ועדת גרמן למבנה הבריאות וועדת אלאלוף למלחמה בעוני, צריכה לקום ועדה שמורכבת מאזרחים, קצינים במיל וקצינים שמשרתים היום שתגדיר את המהפכה וכצוות חיצוני למערכת הביטחון תלווה ותבקר את השינוי - זה תפקיד למועצה לביטחון לאומי אמיתית ובעלת השפעה.

עכשיו פדן פרסם נייר, האינטרסנטים בצבא יתווכחו עליו והדרג האזרחי כלל לא מעורב....

פשוט שערוריה.

הבעיה היא אותה בעיה ישנה מאז ומתמיד - הדרג המדיני לא מעמיד יעדים להשגה לדרג הצבאי, ומכך נגזרת חוסר היכולת של הדרג הצבאי להכווין את בניין הכוח בהתאם.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ביטיס,

צריך להפריד בין שני נושאים שונים לחלוטין

בניין כח - פלטפורמות / תפוקות של אש ותמרון - מתייחס לרמת הגדודים / חטיבות / אוגדות - "השרירים"

מבנה צה"ל - זה "השלד" עליו יושבים "השרירים" - השריר לא יכול לעבוד בלי השלד - אך לשלד חיים משלו גם בלי שרירים.
ל"שלד" שני אלמנטים - מבנה ארגוני וכח האדם שיושב ב"משבצות" של המבנה הארגוני - מודל שרות

לקצץ בשרירים זה קל - הייעוד ברור, הצורך ברור - מסתיים הצורך - תן פקודה והגדוד / חטיבה נעלמת.

לטפל בשלד זו בעיה רצינית -

מבנה ארגוני - לדעתי צריך לפרק את אגף תכנון - אין בו עוד צורך לאור העובדה שיש זרוע יבשה, אגף מבצעים, משרד הביטחון ומטה לביטחון לאומי - תפזר פונקציות ( לא כפולות היום - ויש מעט כאלו ) של אג"ת ליתר הגופים - חסכת ים של כסף והתפוקות יעלו - נראה לך שאג"ת יעשו עבודה שאומרת שהם מיותרים?...
לדעתי צריך לאחד את פיקוד מרכז ודרום - זה כל כך עמוק בגנטיקה של צה"ל שזה מאוד קשה

מודל שרות - שינוי גיל הפרישה ל 67 , פתיחת צה"ל לגיוס בעלי תפקידים מבחוץ כשגרה - מהנדסים, רופאים, כלכלנים, טכניים, אנשי מודיעין וכו' , שינוי מסלולי שרות שיתמכו בשינוי, שינויי הכשרות , שינויים בקידום ואורך קדנציות - זה הכל קריעת ים סוף


לפיכך , רפורמה מבנה צה"ל לא קשורה ל"שרירים" - בניין הכח , אלא ל"שלד" -למבנה צה"ל

http://www.mako.co.il/news-military...=facebook_share

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

המדינה משלמת לפנסיונרים של מע' הביטחון יותר מחצי מיליארד שקל בחודש;


חובות המדינה לפנסיה התקציבית - 345 מיליארד שקל, 51% הולכים לגמלאי מע' הביטחון ■ שימו לב לנתון הבא: המדינה תעביר 40 מיליארד ש' לגמלאי מערכת הביטחון המקבלים פנסיה תקציבית של מעל 20 אלף שקל בחודש




זה כל הסיפור מאחורי תקציב הצבא - קונים פחות ופחות "בטחון" אך התקציב לא יורד - כי הכסף הולך לגמלאות ופנסיות גישור.

לפחות חלק מהכסף חוזר כמס הכנסה.....

עוד נתונים על הכסף הגדול באמת:

גיא רולניק, דה-מארקר:

הנה המספרים שוב: לשליש מפורשי צה"ל ב–2009–2011 יש פנסיות בשווי כלכלי של כ–3–4 מיליון שקל, ל–29% יש פנסיות בשווי 4–5 מיליון שקל, לכ–12% יש פנסיות בשווי של 5–6 מיליון שקל, לכ–8% פנסיות בשווי 6–7 מיליון שקל ולכ–8% יש פנסיות בשווי 8–10 מיליון שקל. השווי הכלכלי האדיר של הפנסיות ממערכת הביטחון נובע כמובן מהיותן תקציביות (העובד והמעביד לא מפרישים שקל, וכל הפנסיה משולמת מתקציב המדינה), ומגיל הפרישה המוקדם - 46–50.

כדי שהקורא יוכל להבין לעומק את המספרים האלה, הוא מוזמן לפתוח עכשיו את פוליסת ביטוח המנהלים שלו או את קופת הגמל שלו, ולחפש את השורה שכתוב בה "ערכי פדיון". אני מעריך שהשווי לפדיון הממוצע של קוראי שורות אלה שהם בני 45–50 הוא במקסימום חצי מהפנסיה במערכת הביטחון, בממוצע כרבע ובמינימום עשירית. ובעברית: השווי הכלכלי של הפנסיות במערכת הביטחון גדול פי 2 עד פי 10 משאר חלקי המשק.

עכשיו מגיע הרגע שבו נציגיה של קבוצת האינטרסים המיוחדת הזאת מיד מזכירים לנו שמדובר באנשים שחירפו את נפשם או נשארו בבסיס בשבתות במשך חודשים ושנים. ועל זה יש להגיד שני דברים: 80% ממערכת הביטחון הם אנשים שרוב הקריירה שלהם היתה בתפקידים אזרחיים לחלוטין; והדבר השני, לא פחות חשוב: שחיילי סדיר ומילואימניקים שמסכנים את חייהם בשירות במילואים, בתרגילים ובמלחמות - לא זכאים לשום פיצוי כספי. כך שאין באמת בישראל ולא היה מעולם פיצוי אמיתי בסולמות השכר לסיכונים, אלא רק להשתייכות לקבוצות אינטרסים.



יש לתת את הדעת כי משום מה , הצנזור הצבאי חושב שלגלות את מספר הפנסיונרים של צה"ל עפ"י רמת שכר זה סוד צבאי.

זה כמובן לא "סוד צבאי" זה מידע מביך שלא רוצים שיפורסם, כיצד שיכבה גדולה של קצינים פורשים להם לפנסיה נעימה שאין כדוגמא בישראל, אל מול נגדים שמקבלים מעט מאוד.

הפתרון מובן מאליו - רוב תפקידי הנגדים אינם "בשטח" - הם צרכים לשרת עד גיל פרישה וכך הפנסיה שלהם תיגדל - לא בכל תפקיד שקצין יושב עליו, ההכשרה של בה"ד 1 נחוצה - יש מקרים רבים שהכל שאלה של נסיון וידע מקצועי - כך נגדים וותיקים יוכלו להחליף קצינים יותר צעירים - וכולם מרוויחים.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2363493.1404189825%21/image/1053906783.jpg]

לראשונה בתולדותיה תקיים היום הוועדה לתקציב הביטחון דיון פתוח, והוא יעסוק ב"תקציב הגמלאות של צבא הקבע". יו"ר הוועדה לתקציב הביטחון ח"כ יריב לוין (ליכוד) החליט בסוף השבוע לקיים דיון פתוח שבו תהיה נוכחות של נציגי התקשורת. בדיון ישתתפו נציגי משרד הביטחון, אגף כוח אדם במטכ"ל ואגף התקציבים באוצר.

לוין אמר ל-TheMarker "קבלתי החלטה להנהיג לראשונה מדיניות של שקיפות בועדה תוך שמירה קפדנית על כך שלא תהיה שום פגיעה בביטחון המדינה, כך שנושאים שאותם אסור לחשוף ידונו בדלתיים סגורות. חשוב שהתקציב יידון בשקיפות כדי שיהיה בו דיון ציבורי מלא ומקיף".

לוין הוסיף: "פתיחת הדיון בנושא הגמלאות היא צעד ראשון להגברת השקיפות התקציב והיא תאפשר לקיים את הויכוח על היקף תקציב הביטחון על בסיס מידע רחב יותר ונגיש לכל".





סוף סוף תחילתה של שקיפות אמיתית, מימוש אחריות הכנסת על תקציב הבטחון ומעורבות ציבורית בתהליך.

כאשר וועדת הכנסת מצולמת ומתועדת בדיון פתוח, אי אפשר "למכור לוקשים".

השאלה הראשונה שהוועדה צריכה לדון זה זה "מקרה X" - אך באותה מידה זה יכול להיות כל אחד מעשרות האלופים שהשתלבו שרות הציבורי / חברות ממשלתיות.

אדם רב זכויות שפרש בדרגת אלוף - מקבל פנסיית גישור (הוא עוד לא בן 67) , שמכהן כיו"ר חברה ממשלתית בשכר של מעל 70 אש"ח לחודש.

אין ספק כי X , שמונה לתפקידו ע"י ראש הממשלה , מונה בעקבות שרותו הצבאי - דרגתו, יכולותיו , השכלתו ונסיונו.


השאלות העקרוניות שצריך לשאול -


האם ראוי שפורש מצבא קבע יקבל פנסיית גישור (אפילו חלקית) אם שכרו במגזר הציבורי עולה על שכרו האחרון בצה"ל ?

האם מרכיב הפנסיה שנצבר בעבודה במגזר הציבורי , אחרי הפרישה מצה"ל צריך לבוא בנוסף לפנסיה התקציבית מצה"ל (שכוללת תוספת 6% של הרמטכ"ל) או שיכול לקזז חלק מהעלות התקציבית .





יש צורך בדיון ציבורי פתוח בנושאים הללו.

בעבר היו כללים של קיזוז חלק מפנסיית הגישור במקרה של עבודה במגזר הציבורי / נתמך ציבור , אך הכללים הללו השתנו עם השנים ויחסי השכר בין הצבא למגזר הציבורי השתנו - הגיעה העת ל"אמנת פנסיה" ברורה בין איש הקבע לעם ישראל - כזו שתיתפס הוגנת ומידתית ע"י המשרת והציבור וברת קיימא מבחינה כלכלית .




לדעתי תפקיד "פנסיית הגישור" להוות "קיצבת אבטלה" שאינה מוגבלת בזמן שמגנה על הפורש מקבע עד שמסתדר במקום עבודה חדש - אם הוא רוצה להמשיך לעבוד.

אך כאשר הפורש התחיל לעבוד יש לגבש כללים לגבי תשלום "קיצבת האבטלה" - לא יעלה על הדעת כי היא תשולם ללא התייחסות לרמת שכר - ללא קשר למקום העבודה .

מסכים- פנסית הגישור תהווה מגן, לא יותר מזה, לא בונוס אלא מגן. אתה משרת בתפקיד נחשק באזרחות ומקבל שכר לפחות שווה ערך בחוץ לאחר הפרישה? לא תקבל פנסיית גישור. את זה נשמור לאלו שמשרתים בתפקיד שקשה למצוא לו מקביל באזרחות, כדי לפתות מתגייסים לאותו תפקיד הנדרש על ידי הצבא.

את אותם 6% יש להוריד ומהר, ובמיוחד לשלול מהרמטכ"ל את האפשרות להעניק אותם לאנשי הקבע כרצונו.

חילוקי דעות לגבי עלויות העלאת גיל הפרישה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר. בוועדה לתקציב הביטחון טען היום (א') רס"ן ערן רוזנברג מאגף כוח אדם במטכ"ל כי העלאת גיל הפרישה מעלה את העלויות לצבא, בעוד שדניאלה פרתם, רכזת ביטחון באגף התקציבים באוצר, טענה כי ההיפך הוא הנכון.

הח"כים בוועדה היו מבולבלים והתקשו להבין מי מבין המשרדים צודק. בנוסף, נציגי האוצר טענו בדיון כי מערכת הביטחון מסרבת להעביר להם את מלוא הנתונים על הגמלאות. הדיון שהתקיים היום היה פתוח לתקשורת, לראשונה בתולדות הוועדה, לאור החלטת יו"ר הוועדה ח"כ יריב לוין (ליכוד) להנהיג שקיפות בוועדה.

ההסבר של הצבא:

בשקף שהציג רוזנברג בוועדה נקבע כי "ביגור הצבא מעמיס על עלויות השכר והגמלאות. עקרונות מודל הקבע נבחן בימים אלה על ידי צוות ייעודי". רוזנברג הסביר כי "מבחינת עלויות העלאת גיל הפרישה: עלות השכר כתוצאה שמבגרים את האוכלוסיה ומעלים את גיל הפרישה עולה בגלל הוותק, דירוג ומענק יובל. בנוסף, ההוצאה צפויה לגדול בגין ותקי פעילות, מודל שכר חדש ואקדמיזציה". רוזנברג הוסיף כי "לגבי עלות הגמלאות: אחוזי קצבה עולים ככל שאדם שירת יותר שנים, המשכורת הקובעת עולה, זכאות למענק יובל. בסיכום זה עולה: הגידול באחוזי הקצבה יותר גבוה והעלות של השכר בסוף עולה.

זו כמובן אמת חלקית - אין ספק שביגור הצבא מעלה את העלויות השוטפת של השכר הספציפי של בעל תפקיד ספציפי וכן מעלה לאותו בעל תפקיד את הפנסיה.

אבל (וזה אבל מאוד גדול)

- העלאת גיל פרישה מקטינה את שעור תחלופת כ"א בצבא - כלומר פחות אנשי קבע יקלטו ופחות יפרשו - כך ההוצאה הכללית של תשלומי הפנסיה תקטן כי יהיו פחות פנסיונרים, שכל אחד מהם מקבל קצת יותר, יתרה מכך, גם הקידום בדרגות יתארך וכך קצב עליית השכר בצבא הקבע שעיקרו עליה בדרגה - יקטן

העלאת גיל הפרישה תקצץ מאוד את פנסיית הגישור.

- העלאת גיל הפרישה תאפשר להקטין את ההפרשה של המדינה לפנסיה בגין משרת הקבע - שכן הוא ישירת יותר שנים אז ממילא הפנסיה שלו תצטבר לסכום נאה ולא יהיה צורך לתת תוספות שיפצו על "יציאה מוקדמת לפנסיה" בגיל 47

- העלאת גיל הפרישה תאפשר מיצוי יותר טוב של כ"א איכותי , קדנציות ארוכות ופחות הכשרות - אלו תועלות כלכליות שקשה למדוד אותם אך הם קיימות




כל אלו דברים ברורים ומדידים = צה"ל עכשיו לא רק מורח את חברי ועדת חוץ ובטחון - עכשיו שהדיון פתוח הוא מורח את כל עם ישראל - ויקמו המומחים לביטוח פנסיוני ויעשו סדר בנתונים.

תודה על העדכונים