03-08-2008, 19:42
|
מהנדס אווירונאוטיקה, עוסק במגוון נושאי תעופה שנים רבות
|
|
חבר מתאריך: 17.07.05
הודעות: 6,249
|
|
אין לי ענין להיכנס לפולמוס עם הכתבה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי blancoynegro שמתחילה ב "הארץ: הביצה המעופפת - כתבה על מטוס הערבה"
נראה שהכתב קיבל משימה להביא "כתבת צבע". אז הוא אסף קטעי עיתונים ישנים, הרים טלפון או שניים והוציא כתבה. לא משהו שהוא יוכל לשים ברזומה שלו בכבוד. (אבל כבר התרגלנו לשטחיות עיתונאית).
גם כמה מהכותבים כאן חוטאים בהצהרות שאין להן בסיס עובדתי או ידע. אבל להם מותר, בניגוד לעיתונאים.
ארשה לעצמי דווקא להגיע מהכיוון התכנוני והעיסקי.
אני יודע שזה לא חוכמה להיות "חכם מהגדר" ובטח לא אחרי הרבה שנים. אבל בראייה שלי, כבר הרבה שנים, יתכן וניתן היה לעשות משהו שונה.
המטוס הזה עם כל מעלותיו היה בעל מספר חסרונות שמנעו ממנו להימכר יותר. אפשר להניח שבנקודת זמן מסוימת "שבעו" כבר בתע"א מהשקעת כספים במטוס ולכן נמנעו מהצעד הבא.
"הצעד הבא" בהרבה מטוסים (וגם כלים אחרים) הוא פיתוח דור ב'. בד"כ מתוחכם יותר ובוגר יותר.
על חסרונות הערבה נמנו מהירות נמוכה מול צריכת דלק לא מושכת במיוחד שנבעו מצורה לא אופטימלית (אבל שהותאמה למשימות מסוימות) מנועים קצת חלשים ובעיית תפעול אינהרנטית בשימוש להובלת משאות גדולים וגם כוחות של לוחמים - העדר דלת אחורית. הקונוס האחורי היה ניתן לפתיחה בתהליך לא פשוט (אם כי ניתן להתבצע גם בשטח) אבל התקבל מטוס בעל משטח גבוה שהקשה על ההעמסה והפריקה.
שינוי מסוים במטוס היה יכול להצעיד את המטוס קדימה ולהפוך אותו ליותר אטרקטיבי.
ראשית -ביטול הבומים. אותם צינורות ארוכים שמובילים מהמנועים אל הזנב. (וכמובן, השלמה של הקטימה שנשארה במבנה אוירודינמי מעל הכנף).
שנית -את מכלול הזנב ניתן היה להמשיך כחלק אורגני ממקום חיבור הקונוס הקיים, תוך יצירת שיפוע ורמפה אחורית. הרמפה היתה מאפשרת כניסה ופינוי מהיר של כוחות. את מכלול מייצב הגובה ניתן היה להשאיר כמעט באותן מידות ואת מייצב הכיוון להגדיל, כדי לשמור על היציבות הרוחבית.
שלישית -להחליף את המנועים בחזקים יותר. תהליך יחסית פשוט, במיוחד לאור המבנה הקיים של חיבור הקונוס.
רביעית -להפוך את כן הנסע למתקפל וגם נמוך יותר. היתה מתקבלת הורדת גרר משמעותית והנמכה המטוס, שהיתה משפרת את הכניסה והיציאה.
בסופו של דבר היה מתקבל מטוס עם מהירויות גבוהות יותר ויציב יותר (הבומים יוצרים הרבה גרר ורעידות), מטוס חסכוני יותר ובעיקר - מתאים יותר לשדה קרב, בעל יכולת נחיתה קצרה, פריקה מהירה של צוות לא גדול והסתלקות מהירה. ממש קרנף קטן.
וכדי לא לצאת בלא כלום, גם תרשים קטן. שימו לב שמהקוו האנכי שלפני דלת הנוסעים המטוס אינו משתנה מבנית, כמעט. החלפת מנועים (לא משפיעים מבנית, בעיקרון, אולי קצת חיזוקים) ואם רוצים, גם הוספת תאים לכני נסע.
שוב - אין לי שום יומרה לשפוט ממרחק של זמן. סתם תרגיל מחשבתי שאולי אפשר לישם אותו בדברים אחרים ולשפר. אין כאן איזו פיזיקה גרעינית. אווירונאוטיקה בסיסית.
(וסליחה אם חרגתי קצת מ"צבא ובטחון" פרופר)
|