ראשית , זהו צעד שבא מיוזמתי האישית בלבד , נצלתי את ההזדמנות וחלון זמן של כמה שעות פנויות תוך כדי נסיעה מקום למקום מנפילה לנפילה בכול רחבי הצפון ע"מ לחלוק לחבר יותם ז"ל כבוד אחרון, בלוויה לא הייתי נוכח , למרות שמקום קבורתו הוא 20 דקות ממקום מגוריי.

את יותם ברמה אישית לא הכרתי , אבל , אחד ממתנדבי הנוער שלנו חבר קיבוץ בית השיטה חונך וגדל ע"י יותם ששימש מדריך הנוער של הקיבוץ , נדהמתי לשמוע את הסיפור על האדם.

זר זה הונח בשם כולנו כאן ובשם מנהלי האתר :

יהי זכרו ברוך






בימים קשים כמו אלו , פועלם של כוחות החירום והצלה לא צריך לידי ביטוי כאן , כול מי שלא גוייס או לא גר כאן .. רואה חדשות וקורא עיתונים ,
מדובר במאות אירועים , בעורף ובגבול הצפון אם זה מנפילות טילים או חבירות עם תאג"דים צבאים לסיוע וטיפול בנפגעי הלחימה , מילואים וסדיר כאחד ,המקרים אותם כבר ראינו בעבר , אבל לא בכזאת כמות ולא באותה דרך
אני חייב לומר לכולכם כאן
שמתוך כול אותם מקרים שבהם באופן אישי נתקלתי לא נשמעים מאף פצוע דברי ביקורת כמו שהם נשמעים כרגע , גם בפורום זה וגם בשאר אמצעי התקשורת, להפך ,
הפצוע מגיע מדמם והמשפט הראשון שאתה שומע .." תתקן אותי מהר אני רוצה לחזור לחברים " .. ומה תושבתו שאומרים לו , "שמע אתה לא חוזר לשום מקום אנחנו מוציאים אותך מכאן" .. על זה אין מילים
המערכת שלנו איבדה 2 אנשי מקצוע לעת עתה , פראמדיקים בהכשרתם , אחד מהם היו קרוב מאוד מקצועית \ חברתית לכול אחד ואחד מחבריי העוסקים במלאכה הזו באזור.
אף אחד לא אמר שזה הולך להיות קל , ואף אחד לא אמר שלא יהיו תקריות מצערות ,פציעות קשות הרוגים דו"צ וכ"ו , נכון לכולם כאן , עוד צפויים לנו ימים קשים שבעתיים
אני הייתי מציע וזאת דעתי בלבד
לשמור את דברי הביקורת ליום שלאחר המלחמה
לא ראוי ולא מכובד יהיה לדעתי לפחות , בו בזמן שאנחנו קוברים חיילנו ומטפלים בפצוענו לומר כמה צה"ל לא נערך מספיק ,אין מים , אין אוכל , אין ציוד וכ"ו
זכורה לי קלישאה בשפת הסלנג הצבאית , שבה גם אני כמפקד זוטר הוצאתי אותה מהפה שלי כמה פעמים :

"זה מה שיש ועם זה ננצח"

שמרו על עצמכם כול המגוייסים \ והמרותקים כאן וכול אזרחי קו העימות

שי- המון תודה.

אני דווקא נכחתי בלוויה מטעם פרש עם עוד מנהל ואדמין אחד (שאם ירצו יחשפו את זהותם). לא ייאמן כמה אהבת הארץ היתה שם. כמה חזק הרגש הזה של חיבור למדינה וציונות בפן הכי בסיסי שלה.

היינו ובכינו,

יהי זכרו ברוך.

פשוט תודה..

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

בתור אדם בוגר אתה נתקל בלא מעט מצבים ואירועים קשים. אחרי לא מעט לוויות - מתוכן כמה צבאיות - אתה חושב שכבר ראית ושמעת הכל ושום דבר לא יחדש לך.

ואז באה הלוויה אחת יותר מדי, ומבחינתי האישית זה קרה אתמול בתשע בערב. שום מצלמת טלוויזיה ואף אתר אינטרנט לא יכולים להעביר את התחושה של עמידה בתוך קהל של מאות אנשים - זקנים, ילדים, צעירים - שכולם בוכים! איך אפשר להישאר אדיש כשכל העמק בוכה סביבך?

יותם היה איש יקר ואהוב, שמילא חלק משמעותי בחייהם של רבים. כשמדברים על מושגים רומנטיים כמו "מלח הארץ" או "הטובים שבטובים", פניו הם התמונה מעל הכיתוב. השמחה וההנאה שתרם לרבים כל כך - ולא משנה אם זה בערב שירה בציבור או טיול לנערים הצעירים - יחסרו. ואולי, אולי, בעוד שנים ידברו עליו בתור החלל האחרון מהקיבוץ ששכל כה רבים מבניו.

לך לשלום יותם, בגן עדן ישמחו לשיר איתך...

שי - תודה אחי, אתה פשוט תותח

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ולנצל את ההזדמנות להודות לכל אנשי מד"א בגבול הצפון, ואתה ביניהם, אשר מסכנים את חייהם בהסעת הנפגעים מזירות הלחימה אל בתי החולים.
שמור על עצמך שי.

לעולם אשא דגלך בגאווה

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

אני אומר תודה, אבל מתכוון להרבה יותר מזה.

המון תודה על המעשה הנאצל הזה!

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק