עדכון אחרון - 2005/09/27 04:03:15

רשות המסים תבחן את שיטת ההלוואות לעובדים בבנק ישראל

ברשות המסים פתחו בתחילת השבוע בבדיקה הנוגעת להלוואה על סך מיליון שקל שקיבל ראש מחלקת מטבע בבנק ישראל, מוטי פיין. בכוונת חוקרי הרשות לבחון גם את כל שיטת ההלוואות לעובדים הנהוגה בבנק ישראל. פיין נכנס לתפקידו ביוני 2004, וקודם לכן שימש כסגן של המפקח על הבנקים, יואב להמן.

כפי שפורסם בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות", פיין ורעייתו (שגם היתה עובדת בנק ישראל) קיבלו במהלך 2002 הלוואה לרכישת דירה בשכונת צהלה בצפון תל אביב עבור בנם על סך מיליון שקל.

על פי תקנות בנק ישראל, כל עובד יכול לקבל הלוואת משכנתא בגובה של חצי מיליון שקל. מקרה יוצא דופן הוא זה של עובד שלקה במחלה סופנית: עם מותו של העובד נמחקים חובותיו ולכן לא מתקבלות בקשות למשכנתא מעובדים הנוטים למות. למרות מצבה הקשה של אשתו התחייב פיין להחזיר את ההלוואות. חודשים אחדים לאחר מותה התחרט פיין וטען שהוא מופלה לרעה לעומת עובדים אחרים להם נמחקו החובות.

"רשות המסים תפנה לגורמים המתאימים בבנק ישראל ותבחן את ההשלכות המיסויות של העניין", נמסר באופן רשמי מדוברות רשות המסים. תגובה זו מתייחסת באופן ספציפי לעניינו של פיין. עו"ד יאיר אולמרט, שהגיש בעבר תלונות למבקרת בנק ישראל בעניין תפקודו של פיין, כבר פנה בעניין לרשות המסים ולמבקר המדינה הנכנס מיכה לינדנשטראוס.

מהמבקר הוא מבקש לבחון את נוהל מתן ההלוואות בבנק ישראל ו"השימוש המופקר בכספי הציבור באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ההצהרות על ביעור נגע השחיתות". מרשות המסים הוא דורש לבדוק לעומק את שאלת המיסוי של פיין. "הוא היה צריך לשלם חצי מיליון שקל מס הכנסה מתוך המיליון שקל שהוא קיבל כהלוואה שהפכה לכאורה למענק", טוען אולמרט. לדבריו, יש לבחון גם מיסוי עובדים של בנק ישראל כתוצאה מהריבית הנמוכה על ההלוואות. "זו גם הכנסה לכל דבר", הוסיף.

עמית בן ארויה


http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...chArticle.jhtml

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.co.il/ibo/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.co.il/tmc/i/c/logo_tm_print.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.co.il/tmc/i/c/print_page.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.co.il/tmc/i/c/0.gif]
רשות המסים תבחן את שיטת ההלוואות לעובדים בבנק ישראל12:10 |

27.9.2005 עמית בן-ארויה

ברשות המסים פתחו בתחילת השבוע בבדיקה הנוגעת להלוואה על סך מיליון שקל שקיבל ראש מחלקת מטבע בבנק ישראל, מוטי פיין. בכוונת חוקרי הרשות לבחון גם את כל שיטת ההלוואות לעובדים הנהוגה בבנק ישראל. פיין נכנס לתפקידו ביוני 2004, קודם לכן שימש כסגן של המפקח על הבנקים, יואב להמן.

כפי שפורסם בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות", פיין ורעייתו (שגם היתה עובדת בנק ישראל) קיבלו במהלך 2002 הלוואה לרכישת דירה בשכונת צהלה בצפון תל אביב, עבור בנם על סך מיליון שקל.

על פי תקנות בנק ישראל, כל עובד יכול לקבל הלוואת משכנתא בגובה של חצי מיליון שקל. מקרה יוצא דופן הוא זה של עובד שלקה במחלה סופנית: עם מות העובד נמחקים חובותיו, ולכן לא מתקבלות בקשות למשכנתא מעובדים הנוטים למות. למרות מצבה הקשה של אשתו, התחייב פיין להחזיר את ההלוואות. חודשים אחדים לאחר מותה התחרט פיין וטען שהוא מופלה לרעה לעומת עובדים אחרים להם נמחקו החובות.

"רשות המסים תפנה לגורמים המתאימים בבנק ישראל ותבחן את ההשלכות המיסויות של העניין", נמסר באופן רשמי מדוברות רשות המסים. תגובה זו מתייחסת באופן ספציפי לעניינו של פיין. עו"ד יאיר אולמרט, שהגיש בעבר תלונות למבקרת בנק ישראל בעניין תפקודו של פיין, כבר פנה בעניין לרשות המסים ולמבקר המדינה הנכנס, מיכה לינדנשטראוס.

מהמבקר הוא מבקש לבחון את נוהל מתן ההלוואות בבנק ישראל ו"השימוש המופקר בכספי הציבור באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ההצהרות על ביעור נגע השחיתות". מרשות המסים הוא דורש לבדוק לעומק את שאלת המיסוי של פיין. "הוא היה צריך לשלם חצי מיליון שקל מס הכנסה מתוך המיליון שקל שהוא קיבל כהלוואה שהפכה לכאורה למענק", טוען אולמרט. לדבריו, יש לבחון גם מיסוי עובדים של בנק ישראל כתוצאה מהריבית הנמוכה על ההלוואות. "זו גם הכנסה לכל דבר", הוסיף.

http://www.themarker.co.il/tmc/arti...er2=&layer3=law

שום דבר לא ייצא מהחקירה הזו מכיוון שלחוקר ישמרו גו"ב קטן לאחר פרישתו מרשות המיסים וחוץ מזה שני הגופים שייכים למשרד האוצר אני אומר עוד פעם לא יעמידו בבנק ישראל שום אדם למשפט הם מחזיקים הרבה בכירים בביצים וגם את המדינה. המשכורת של מחלק התה בחודש הלואי עלי בחודשיים

כשרקוב אז רקוב עד הסוף

[]

אז מה? כך עושים כולם

אחרי שנודע שהנגיד לשעבר, דוד קליין, קיבל הטבות חריגות בעת עבודתו בבנק, הוא טען את השגור בפי בכירים שנתפסו בקלקלתם "הכול כחוק. כך עושים כולם". גם אם זה נכון, נגיד שמטיף לניקיון ציבורי צריך לדעת ש"כולם" זה לא תירוץ לקחת מהקופה הציבורית

מתי גולן 29/9/2005 - גלובס

אם העניין לא יסתדר, ייתכן שאנחנו צפויים לתקדים חדש: הגשת תביעה נגד נגיד לשעבר של בנק ישראל, להשבת כספים שניתנו לו שלא כדין, ומכל מקום שלא כראוי. מדובר בד"ר דוד קליין ובהטבות שקיבל בתקופות שונות של עבודתו בבנק ישראל. יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר בודקת, בין השאר, את תנאי הפרישה של הנגיד-לשעבר, את מענקי היובל ששולמו לו, פדיון חופשה צבורה בלתי מנוצלת - בסך-הכול סכומים בסדר גודל של מאות-אלפי שקלים.

"קיבלתי כמו כולם" - הגיב הנגיד לשעבר על הדברים. ואין שום סיבה להניח, שזה לא נכון. אבל מה זה אומר שהוא קיבל "כמו כולם?" זה מזכיר פוליטיקאים או פקידים בכירים, שכאשר הם נתפסים בקלקלה כלשהי, הם טוענים להגנתם: "הכול נעשה על-פי החוק".

יש אצלנו המון כאלה. אנשי ציבור, שאולי לא עברו על החוק, אבל עברו כמעט על כל נורמה ציבורית אחרת. ויש גם כאלה שקיבלו כספים "כמו כולם", למרות שעל-פי נורמות של הגינות ציבורית, "כולם" לא היו צריכים לקבל את הכספים האלה.

אנשי צבא הנתפסים בביצוע מעשים שלא ייעשו טוענים לרוב, להבנתם, כי פעלו על-פי פקודות. אלא שבעניין הזה קובע החוק איסור על ציות לפקודות בלתי חוקיות בעליל. כך שהטענה לא תמיד תופסת. החוק עדיין אוסר על אנשי ציבור לקבל כספים שאינם כשרים בעליל, ואולי צריך לחוקק חוק כזה.

אם לחזור אל הנגיד לשעבר, הרי שנגיד הבנק המרכזי אינו קצין וגם לא פקיד או חייל. הוא אדם העומד בראש הבנק. הוא בעמדת מנהיג. הוא שייך לשדירת נותני הפקודות. הוא עומד בראש המערכת המוניטרית במדינה. הוא צריך לשמש דוגמה לאחרים. מאדם כזה מצפים שלא ייטול תשלומים בלתי ראויים בעליל.

אם נגיד בנק ישראל מאתר בתלוש המשכורת שלו תשלומים חריגים, הוא צריך לסרב לקבל אותם, ולהתריע, גם כאשר הכספים אינם חריגים במובן של החוק או ההסכמים, אלא במובן המקובל בציבור והשכל הישר. בדיוק כפי שהנגיד מוחה ומתריע על תשלומים חריגים שמקבלים אחרים.

הידוק חגורה, צמצום הוצאות הממשלה, כיבוד הסכמי שכר - אלה הם דברים שהנגיד, כל נגיד של הבנק המרכזי במדינה, דורש השכם והערב מהממשלה ומהאזרחים. לאחר שהוא אומר את הדברים הללו, בא הנגיד למשרדו ומוצא על שולחן עבודתו את תלוש המשכורת. יש בו, על פניו, בצורה הברורה ביותר, סכומים שבשום אופן אינם מתיישבים עם הדברים שהנגיד דורש מאחרים.

ומה עושה הנגיד כשהוא רואה את התלוש? הוא אומר שזה לא בסדר? הוא מחזיר את הסכומים היתירים? הוא דורש מהאוצר שמכאן ואילך התלוש שלו יהיה נקי מסכומים אלה? ממה שאנחנו יודעים, הנגיד לא עושה שום דבר מכל אלה. על-פי התנהגותו הוא אומר לעצמו משהו כמו מה, אני פראייר, להחזיר כספים שניתנים לי "כמו לכולם"?

אם הוא נזקק לקונפליקט שבין העקרונות שבפיו לבין הסכומים שבכיסו, יש להניח שהוא אומר לעצמו, כי הוא אינו אשם שהמחוקקים ושקובעי המדיניות אינם שועים לעצותיו. זה לא אומר, שהוא באופן אישי לא צריך ליהנות מכך שאחרים אינם מקיימים את המדיניות אשר לה הוא מטיף.

טענת הגנה פופולרית

הביטוי, "כמו כולם", הפך להיות קו ההגנה הפופולרי ביותר בקרב אנשי ציבור בכירים. אם הקמפיין של אהוד ברק אסף תרומות בניגוד לחוק? - התשובה היא "כולם עושים את זה". אם אנשי שרון הקימו עמותות בלתי חוקיות? - שוב "כולם עושים את זה". אם השר לשעבר צחי הנגבי מואשם במינוי סיטונאי של אנשי מרכז הליכוד למשרות ציבוריות? - הרי "כולם נוהגים כך". ואם כמה מאנשי ש"ס העבירו כספים בצורה בלתי חוקית למטרות שלא נועדו להם? - "אנחנו לא עושים שום דבר שאחרים לא עושים".

בבית-המשפט טענה כזאת אינה מתקבלת. כי הרי כל גנב יכול לטעון, במידה רבה של צדק, שגם אחרים גונבים. אבל ב'בית-המשפט הציבורי' הטענה הזאת דווקא תופסת לא רע. אפשר לשמוע אנשים מתפלאים למה "נטפלים" אל פלוני או אלמוני, שבסך הכול עשה את "מה שעושים כולם". אבל מנגיד הבנק המרכזי של המדינה היינו מצפים לטיעונים מסוג אחר. מה גם ש"כולם" הוא מושג מאוד לא מדויק.

אנחנו יודעים, שלא כולם, למעשה רק מעטים, מקבלים את מה שניתן לעובדי בנק ישראל ולנגיד עצמו, ורובם של המעטים הללו מרוכזים בבנק. זה כשלעצמו היה צריך להבהיר לקליין שמשהו פה לא בסדר. מכיוון שהוא מבין משהו בכלכלה ובתלושים, יש להניח שהוא הבין גם את זאת. אז מה עושים? - אוי, כמה שקשה לוותר על כסף לטובת עקרונות, גם כאלה שאתה בעצמך מטיף להם. *

חחח, צפוי מאוד...