מאמר ראשון שלי למה צבא מקצועי לא מתאים בארצנו,
http://mida.org.il/2016/03/14/%D7%A...A8%D7%90%D7%9C/
מאמר תגובה של עידן ארץ, למה הוא כן רצוי,
http://mida.org.il/2016/08/17/%D7%9...95%D7%A2%D7%99/
תגובה שלי לתגובה, למה בכל זאת לא.
http://mida.org.il/2016/08/29/%D7%A...C%D7%90-%D7%9E/

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תודה על המאמרים המרתקים.

קטונתי מלהביע דעה מוסמכת בנושא, אבל צריך לזכור שגם אם הצבא המקצועי הקטן והממזר המתמחה בלחימה בלי "תסמונת שטחים" יצליח לבלום את מתקפת האויב, לכבוש שטח, למצות את כוחו ולהגיע להכרעה, השאלה היא מה קורה ביום שאחרי.
הרי לא נגרש כמו ב-48 את האוכלוסייה המקומית מהשטחים שנכבשו ונקים יישובים שנאמנים לנו במקום שבו היה פעם האויב. יותר סביר להניח שהאויב יישאר בשטח שנכבש אבל בעצימות נמוכה, והתנגדות חמושה / טרור סביר להניח שתצא מהשטחים החדשים שנכבשו. יידרש כוח אדם עצום (כמו היום) לביצוע פעולות שיטור בהם. אולי במקרה כזה יוחלט על גיוס חובה דווקא לכוח שיטור כמו מג"ב?

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

נראה שנבחרה גישה של "התנצחות", ורדוקציה של הגישה המנוגדת לאבסורד, במקום התייחסות רצינית לטיעונים מנגד.

אעלה מספר נקודות המערערות על התזה:
1. מקור החיסכון העיקרי.
בארה"ב של 1978 היו 2.08 מליון חיילים על 101 מליון עובדים. בערך 2%
בארה"ב של 2014 היו 1.35 מליון חיילים על 158 מליון עובדים. בערך 0.85%
במדינת ישראל יש לפי טענת הכותב 175 אלף חיילים, שעלות שירותם מושת על אוכלוסיה עובדת של 3.5 מליון: 5% מהאוכלוסיה העובדת היא חיילים.
לכאורה, אם כמות החיילים יורדת לחצי ועלותם מזנקת פי 3 - הפסדת.
בפועל - העברת 2.5% מהאוכלוסיה ממשימות עם אפס יצרנות ותועלת למשק, למשימות עם יצרנות גבוהה מהממוצע (מדובר בעובדים צעירים ונמרצים עם פוטנציאל תפוקה גבוה מהממוצע: אלו שלא נופו על בעיות בריאות ונפש, או שייכים לאוכלוסיות חלשות כמו חרדים וערבים). על ההפסד כיסית כמה פעמים עם צמיחה, פריון מוגבר, ויותר מיסים.
הפער מתורגם לחלק מהצמיחה באותם שנים, צמיחה שגרמה לעלויות השכר בכל המשק לזנק, יחד עם איכות החיים.

2. השפעת שפע כח אדם איכותי, לעומת העדרו.
כשאתה מגייס ומשבץ את כח האדם באופן שוויוני - אתה בפועל מגייס הרבה מדענים ומהנדסים מוכשרים לעתיד, משבץ אותם כנהגים וטבחים במקרה הגרוע, וכחיילים מהשורה במקרה הממוצע. אקדמאים - אתה משבץ כפקידים מהשורה, לרוב תוך התעלמות מהכשרתם.
די נדיר שלהכשרה הצבאית יש תרומה לקריירה בהמשך - תרומה כזו קיימת בעיקר בדיוק בקצונה הבכירה: הצבא המקצועי.
מה שקרה בארה"ב, זה פיצול בין גיוס כח האדם האיכותי לגיוס הבסיסי (זה שלא מצריך אפילו תעודת בגרות):
יש בצבא פחות כח אדם איכותי, משמע יותר כח אדם כזה עובד במשרות יצרניות, מגביר תפוקה במשק, ומפחית את העול היחסי של הצבא
ומצד שני - יש הרבה פחות בזבזנות בכח אדם איכותי, המוסלל לתפקידים הדורשים כח אדם זה.

3. בשל הצורך בצבא מילואים, ברור שהמודל שהצגת של אפס צבא סדיר אינו ישים.
אבל ניתן לקחת דוגמא מרוסיה, שגם היא מסתמכת על צבא מילואים גדול, שם היה מעבר למודל שבו שירות הסדיר קוצרר לשנה, כדי להינות מהיתרונות של צבא מקצועי בלי לוותר על צבא המילואים.
המודל הזה פתר בעיה חמורה שיש גם לנו - עלויות כח אדם גבוהות שחונקות את התקציב השקלי.

נגעת לשלוש הפנים של הויכוח:
- השפעה על החברה והכלכלה
- השפעה על התקציב
- השפעה על יכולת הלחימה של הצבא

עכשיו, היות וברור שהנקודה הראשונה תומכת בצבא מקצועי*, והנקודה השניה שנויה במחלוקת (צבא מתנדבים יעלה יותר, אך אולי זה יכוסה ע"י התרומה לכלכלה הלאומית ובכלל, על צדק צריך לשלם)-
הרי שהנקודה השלישית היא המכריעה, ובה יגיל התמקד במאמר הראשון שלו.

* בוא נגיד שאף דמוקרטיה בתנאי שלום לא היתה בוחרת לשפר את החברה והכלכלה שלה ע"י גיוס חובה (-:

לגבי נק' 2: קח בחשבון שארגון בגודל של צבא מתקשה מאוד בהשמת כ"א איכותי; קרא את הקישורים במאמר השני של יגיל ותראה אילו קשיים יש לצבא ארה"ב בהשמת קצינים, או חשוב איזו סאגה יש בנושא רופאים בצה"ל, שכבר ~15 שנה לפחות במחסור.

ולגבי נק' 3: לא הבנתי איך זה חוסך בעלויות כ"א.. קצור שירות החובה יחייב להעביר הרבה תפקידים לקבע (כל דבר מעל רמת מ"כ ומש"ק). בתיאוריה מעבר כזה יאפשר לחסוך תקני מטה (כי השטח קצת יותר מנוסה מהיום); אבל בארגון בירוקרטי, לא בטוח בכלל שזה יתממש.

נקודה שחסרה לי היא התקציבית; דוקא במודל "צבא העם" יש פוטנציאל לחיסכון גדול ע"י ניצול המילואים- מי שיש להם ניסיון צבאי וגם אזרחי, שיכולים לתת כמעט בחינם (עלות ימי מילואים) ידע שבצבא מקצועי צריך להרכש בכסף מלא בחוזי ייעוץ.
אני מכיר הרבה "כוח אדם איכותי"- מהנדסים עתודאים ותלפיונים- שכמעט ולא נקראים למילואים. הייתי רוצה מאוד לראות את צה"ל מתקדם בשני הכיוונים האלו- גם "מתמקצע" וגם נהיה "עממי" יותר.

אני חושב שיש קצת בילבול בין צבא מקצועי לצבא התנדבותי שהוא בהכרח מקצועי.

גם בגיוס חובה הצבא יכול להיות מקצועי - אם תקופת החובה היא קצרה ביחס לתקופת השרות - וזה המודל אליו נעה מדינת ישראל.
מעבר להכל - הצבא האמיתי בישראל צריך להיות צבא מילואים מצוייד , מאומן וכשיר. צבא מקצועי רק ידגיש את הבדלי העלות הדרמטיים בין המילואים לסדיר (מילואים הרבה יותר זול)


השפעה עת התקציב

במקרה של ישראל אין ספק כי צבא מקצועי ידרוש הגדלת תקציב הבטחון , אך זאת בהשוואה לשכר החובה היום שהוא שערוריה לכל הדעות.
אך אם תעלה את שכר המשרתים בחובה למינימום כבסיס ולזה תוסיף פרמיה דיפרנציאלית לתומכי לחימה, לוחמים, קצינים, טכנאים במקצועות דרושים (ולשם נגיע כי אין ברירה כאשר פחות מ 50% מהמחזור יתגייס) - המעבר לצבא מקצועי יוזיל עלויות.

ציטוט:

או חשוב איזו סאגה יש בנושא רופאים בצה"ל, שכבר ~15 שנה לפחות במחסור.

המחסור הוא יציר ידי הצבא - אין מחסור במועמדים לעתודה לרפואה. אין מחסור במועמדים אחרי צבא ללמוד רפואה. כל שנדרש הוא כי צה"ל, מול האוניברסיטאות ישריין מספיק מקומות לימוד והבעיה נפתרה. להכשיר טייס עולה יותר מלהכשיר רופא, כפי שלא חסרים טייסים, אין סיבה שיחסרו רופאים.

"קושי בהשמה" הוא פונקציה של רמת שכר. תעלה שכר, אין בעיה בהשמה - כך השוק עובד.

לכל הפחות, בחישוב חודש-מול-חודש לגדוד-מול-גדוד\יחידה מול יחידה.
זו אחת הסיבות העיקריות שבגללה צה"ל הפך מבוסס סדיר יותר ויותר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ולכן בט"ש, שמירות, ותורנויות - לא צריכים להתבצע בידי המילואים.
אם הסדיר מסוגל לבצעם - מעולה.
אם לא - צריך להבין האם יש צורך להעבירם ליחידות מתמחות עם גיוס קבע,
או שמראש ההיקפים הוגדרו בגלל שהיה כח אדם זמין.

לא סביר בכלל שצבא עם פי 3 כח אדם קבוע ממה שהיה בששת הימים ויום כיפור,
מול איומים מופחתים בסבירותם והיקפם,
סובל בפועל ממחסור קבוע בכח אדם.

הלחימה/בט"ש ביו"ש ועזה דורשת כח אדם רב בהרבה ממש שנידרש בעבר להחזקת הגבולות.
שנית, בעבר היו עושים הרבה יותר מילואים. קרי, העליה בכוח האדם הסדיר הביאה לצמצום בצורך במילואים. היא לא מספיקה אפילו בשביל ליתר את המילואים לגמרי.

1. צבא ארצות הברית ירד למספר שציינת - 1,3 מיליון, לא בעקבות ויתור על צבא חובה, אלה בעקבות סיום המלחמה הקרה. בשנת 85 (כשהצבא כבר היה התנדבותי) הם היו קצת יותר משני מיליון, מאז, עם סוף המלחמה הקרה, התחילה ירידה הדרגתית בסד"כ שנמשכת עד היום.
אבל גם אם נניח, שהצבא יצטמתם בשליש, אתה באמת מאמין שהמיסים של אותו שליש שייצא לשוק העבודה יכסו על המשכורת של שני שליש שישארו בצבא? חישוב פשוט מראה שהמשכורת במקרה זה צריכה להיות בסביבות 40 אלף שקל. לא ממש הגיוני.
2. טיעון זה בהקשר הצבאי פירושו שכוח האדם המשרת יהיה פחות איכותי. צבא מפעיל לא מעט כלים יקרים ומסובכים (כן, גם שיריונר רגיל צריך לתפעל מכונה מסובכת ויקרה). אם תוותר על האנשים האלה - הכשרה של הבאים במקומם תהי יותר יקרה וארוכה.
3. צבא רוסיה עד לאחרונה היה גדול בהרבה מהצורך המבצעי. ולכן היתה שם הבטלה סמויה במימדים מפלצתיים. אתה מוזמן לדבר עם אלה שעשו סדיר ביחידות רגילות שמה. הם כמעט ולא אומנו, קיבלו ציוד מיושן וחצי מושבת והועסקו יום וליל בעבודות רס"ר - רק כדי לשמור שהחיילים יהיו עסוקים.
זאת הסיבה שהם צימצמו את הסד"כ. אצלנו המצב הפוך - הצורך המבצעי דורש יותר כוח אדם ממה שיש בסדיר. לכן מילואימניקים המאוד יקרים מגויסים למשימות בט"ש. צבא התנדבותי לא יפתור את הבעיה הזאת, להיפך.

הצבא לא מוותר על כח אדם הזמין לו רק בגלל ירידה בצורך,
ואותם טיעונים שיש פה כדי לא לקצר שירות - משמעותיים יותר בצבא עם פריסה רחבה כמו ארה"ב.

1. בחישוב כולל - כשאתה מגדיל את המשק בעוד 1% עובדים בעלי תפוקה גבוהה מהממוצע - אתה מקבל תוספת דומה בתוצר, אם תחשב את אחוזי המס שהמדינה מקבלת מהתוצר - תגיע לסכומים גבוהים יותר.
כל זאת - ע"י ניצול כח אדם שכרגע מבוזבז.
החישוב שלי - הוא שהשירות סדיר ירד מ3 שנים לשנה (מה שאומר ירידה של 2/3), ושנה זה פרק זמן קצר יותר - שיאפשר גיוס יותר חרדים (בעלי שכר נמוך יותר ולכן זולים יותר לגיוס מילואים עתידי).
ואותם 2/3 יממנו את העלות של 1/6 מכח האדם - שהיום פועל במסגרת סדיר ויעבור למודל מקצועי, עם תפוקה גבוהה יותר לעובד.

2. שריונר רגיל מתפעל מכונה מסובכת. גם נהג מכונית וגולש באינטרנט מתפעלים מכונות מסובכות. הכשרה טובה ויעילה, סימולטורים איכותיים ותרגולי ריענון שוטפים, מהווים תחליף לכח אדם איכותי,
כח אדם כזה הוא הכרחי בתפקידים מסויימים - למשל תפקידים פיקודיים, שבהם חשובה תחלופה נמוכה, כדי שהם יתמקצעו במקום להשתחרר בדיוק כשהם הפכו לאפקטיביים ומשופשפים.
היקף ההכשרה - נובע מכמות הכלים שיש בסד"כ למילואים והיא קבועה ומוגבלת, כך שלגביהם קיצור השירות משמעו חיסכון,
ובנוסף כמות הכלים הדרושים לכוננות בשאר זמן שירות הסדיר (אם נותר) ובכוחות מקצועיים שמתמחים בגזרה מסויימת.
היום כשהאיום של ארמיות אוייב ירד, ויש התרעה ומודיעין טובים, כוחות מקצועיים מתמחים וניידים חשובים לא פחות ממאסות.

3. צורך מבצעי זה במידה רבה עניין של הגדרה.
ברוסיה חיילים עברו הכשרה של חצי שנה, ואז חיפשו מה לעשות איתם בשנה וחצי הנוספות.
עכשיו הזמן הזה קוצץ לחצי שנה, ומסתדרים.
כשאני שרתתי בצבא, חיילים היו מבלים שליש מהשירות בלבנון שליש ביו"ש ועזה ושליש בהכשרה,
היום אין קו בלבנון, יש חטיבה ייעודית ליו"ש שמבצעת כמעט את כל התעסוקה, וגדודים ייעודיים למצרים וירדן,
ובנוסף מבצעים הפרטות של משימות שפעם עשו חיילים והעבירו לחברות חיצוניות.
אז איך למרות הצמצום הגדול במשימות, והגידול במחזורי הגיוס, זמן השירות נשאר כמעט אותו דבר?
ועוד צריך כטענתך לגייס מילואימניקים מאוד יקרים, כדי לעשות בט"ש?

מהנתונים שהבאתי עולה שיחס החיילים/עובדים נע היום סביב 5% (175 אלף חיילים על 3.5 מליון עובדים)
לפי נתונים שראיתי, בשנת 1967 היו מעט פחות ממליון עובדים, והיו בערך 50 אלף חיילי סדיר וקבע.

כך שבאורח פלא, לפחות במשך 50 שנה, נשארנו על יחס קשיח של 5%, למרות שהמציאות הבטחונית השתנתה מאוד בכל אותם שנים.
משמע - עקב שימוש במודל גיוס סדיר קבוע, שיעור הכח המגוייס מהאוכלוסיה העובדת - נשאר גם כן קבוע.


אני לא מדבר על מעבר לצבא התנדבותי בלבד (מודל בלתי אפשרי כשמסתמכים על מילואים),
אלא על צמצום השירות הסדיר משמעותית, למינימום הדרוש להכשרת כוחות מילואים אלו.
תסתכל על כל יום עבודה של חייל מובטל-סמוי כעל כח אדם בתפוקה ושכר ממוצע שביזבזת למשק שדרושים לו הרבה עובדים.

כי זה לא הנושא שלי. פרש מחק לי הודעה ארוכה, אז בקיצור:
2. על מיתוס התחלופה הנמוכה כבר דיברתי. הרוב במקצועות קרביים לא נשארים הרבה זמן, לא בארה"ב ולא בבריטניה. למה להניח שאצלנו זה יהיה שונה בסדר גודל - לא יודע. כמו כן, מקובל שאיכות החיילים היא אחת מנקודות החוזק של צה"ל. ההצעה לוותר על כל מי שיש בו תועלת באזרחות היא לקחת את החוזק הזה ולזרוק אותו לפח; אבל יש לנו אינטרס שהטובים יעברו בצה"ל. לגבי סיפור כח האדם, התייחסתי במאמר באריכות.
3. לא הייתי לוקח דוגמה מהמערכת הרוסית, הנחשבת ללא-מאוד-יעילה גם כיום. מה שכן, הטענה לגבי הצמצום במשימות לא מאוד נכונה. 'כפיר' לא מחזיקה לבד את יו"ש, יש שם עוד כמה גדודים בכל רגע נתון; שלא לדבר על עזה. סדר הכוחות *הלוחם* ביו"ש כיום איננו בר השוואה כלל למה שהיה לפני הסכמי אוסלו. כנ"ל בגבולות.

מה שכן, אירוני שהמאמץ של צה"ל לקצץ במילואים יקרים הוביל לעיוותים אחרים, שמצידם מעלים דרישה לחזור לשימוש מסיבי במילואים...

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

זאת למרות שמדובר בלב העניין.
מלכתחילה, צה"ל מסתמך על מילואים בהיקפים שאינם התנדבותיים (5% זה היקף יותר מכפול מהצבא האמריקאי לאחר מלחמת העולם) - ולכן דרישה לבטל את הסדיר-חובה לחלוטין (כתקופת הכשרה למילואים) - היא האופציה הכי קיצונית שניתן להביא.
כשאומרים "צבא מקצועי לא מתאים לישראל", ואז מתייחסים רק למודל הכי קיצוני של צבא מקצועי - זאת הסחת דעת (טיעון איש הקש).

2. מרגע שמוותרים על טיעון איש הקש והאפשרות לבטל סדיר לחלוטין, גם כך כל הטובים יעברו בצה"ל.
זה חשוב מאוד מבחינת קצונה ותפקידים מסויימים - אבל מבחינת תועלת למשק לתועלת הזו יש מחיר כבד: גיוס אותם אנשים עולה למשק יותר מהממוצע, ולכן הנטל שלו גבוה מהממוצע.
אם כח האדם האיכותי הזה מבוזבז על תפקידים זוטרים גם התועלת הזו חסרת משמעות,
ככל שגיוס לא ממצה ולא יעיל ארוך יותר - כך הנזק גובר,
וזה שבזבוז כח אדם הפך מקור גאווה - לא מעיד על התייחסות ראוייה לכח האדם.

2ב. לגבי מיתוס התחלופה: מסתבר - שהתמונה שהצגת לא מדוייקת.
בארץ - לדרגות חיילי החובה אין שום משמעות.
בארה"ב מעבר לתפקידי מש"ק (למשל מפקד טנק, מ"כ, תפקידי הדרכה וכו') מתרחש אחרי 3 עד 6 שנות שירות.
משמע - מפקד טנק בצבא המקצועי - הוא כזה שכבר שירת בטנק כבר תקופה ניכרת, ומכיר מעולה את כל התפקידים בטנק. ורק אחרי שיש נסיון קרבי משמעותי - עוברים לתפקידי פיקוד זוטר (מפקד טנק) או הדרכה.
כך שחיילים מקצועיים משרתים בתפקידים הקרביים משך זמן לא מבוטל.

2ג. השוני המהותי של צבא ארה"ב לעומתנו - הוא אופי השירות: השירות הראשוני בצבא האמריקאי אינו עם יציאות קבועות, הקמת משפחה וחיי משפחה, אלא לרוב בכלל מחוץ לארה"ב, בלי משפחה באזור עד הנישואים, גם כשמוצבים במיינלנד השליטה בהצבות מוגבלת מאוד, עם חופשה של שבועיים כל חצי שנה: שירות מאוד שוחק מטבעו, מה שמוביל לעזיבה.
צבא מקצועי אצלנו - בהכרח חייב לתת מענה לעניין תנאי המחייה של החיילים עם משפחותיהם.

3. לא ברור לי איך אתה מגדיר מערכת לא יעילה.
צבא רוסיה נמצא בעשור האחרון בתהליכי שדרוג ומודרניזציה,
צבא רוסיה עמד במשימות שהוגדרו לו, בעלות שאינה פוגעת בתהליכי השדרוג, וללא היקפי נפגעים שמחלישים יכולת עמידה במשימה לאורך זמן.
משימות אלו דומות למשימות שצבא ארה"ב נמנע מהן - בגלל שהעלויות היו כבדות מאוד, פגעו פגיעה קשה בהצטיידות ומודרניזציה, וכללו היקפי הרוגים מרתיעים.
ובגדול, למרות הצבה ממושכת בהיקף גדול, ועלות אדירה - צבא ארה"ב לא עמד באותה משימה.
הייתי אומר שלא ניתן להגדיר את צבא רוסיה כ"לא יעיל", כשבברור הוא יעיל בהרבה מהBENCHMARK העיקרי.

3ב. לפי הפרסומים כפיר מחזיקה 70% מהפעילות של יו"ש. משמע - שני גדודים מסייעים לה - מתוך 4 חטיבות ח"יר נוספות (פחות מ20% מהכח הזמין).
הפעילת של אותם גדודים מתבצעת בגלל הגדרה הכשרתית (שכל החיילים יראו פעילות כלשהי מסוג זה), והגדרה הכשרתית דומה של חטיבת כפיר לראות פעילות אחרת כדי ליצור גמישות בשעת מלחמה, ולשפר מוטיווציה.

3ג. צה"ל לא נמצא כרגע בתוך עזה, אלא תופס כוננות מסביב לעזה, למניעת חדירות, ולצורך מענה מהיר לארוע מתגלגל. האם זה דורש סד"כ קבוע של מספר חטיבות?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH מה שכן, אירוני שהמאמץ של צה"ל לקצץ במילואים יקרים הוביל לעיוותים אחרים, שמצידם מעלים דרישה לחזור לשימוש מסיבי במילואים...

מכיוון שלא ברורה הכוונה תצטרך להיות ספיציפי.

מה שאני מכיר זה:
דרישה להפחית גיוס מילואים כדי לסגור פערי תכנון לקוי (שמירות, תורנויות ובט"ש).
דרישה להגדיל גיוס מילואים - לצרכי אימונים שוטפים ושמירה על כשירות,
ודרישה לגיוס מילואים לצרכי פעילות מבצעית, גם כשפעילות זו הינה בהיקפים נמוכים מבעבר.
וזאת גם בגלל אופי "מתגלגל" של מבצעים, וגם בגלל חוסר באימונים וכשירות מלכתחילה.
או במילים אחרות - לדרישות האלו יש בסיס חזק מאוד.

אם חסידי הצבא המקצועי *לא* מתכוונים ל"צבא מקצועי" אלא ל"קיצור קצת שירות" "שירות סלקטיבי יותר" "יותר תשלום למשרתים" "פטור לליברטריאנים משירות מרגיז" או כל כיו"ב, למה למען השם *אני* אשם באיש-קש? כל מי שמשתמש ב'צבא מקצועי' אבל מתכוון ל'משהו שהוא לא צבא מקצועי' אשם באיש-קש.

העובדה שכל הטובים יעברו בצה"ל *דורשת* גיוס חובה; היא גם *דורשת* במידה מסויימת את גיוסם של חלק מהלא-טובים, אם כדי ליצור הכבדה ואם כדי ליצור 'מסביב' ואם בגלל שלא את כולם מוצאים בהתחלה והנתונים של בגרות וכו' מספרים רק חצי סיפור. והתועלת של חיילים באיכות גבוהה מול חיילים באיכות נמוכה היא ברורה מאוד גם כחפ"שים. אין *שום* צבא רציני שחושב שאם יש לו מפקדים טובים וחיילים באיכות נמוכה, הצבא יהיה כולו באיכות גבוהה - וכמובן, שאנחנו לא עובדים על מודל ווסט-פויינט וגם כנראה לא יקרה בזמן הקרוב, כך שבידול מלאכותי יהיה עוד יותר קשה. בשנות החמישים המוקדמות חשבנו שלא צריך איכות ממש בשביל חי"ר (חלק מזה היה אילוצים, יש להודות) - את המחיר שילמנו בכשלונות מביכים כמו אידנה ופלאמה ואולי גם בתל-מוטילה.
2. לגבי מיתוס התחלופה: הצגתי נתונים. העובדה היא ש*רוב המשרתים בתפקידים קרביים בארה"ב ובריטניה* נשארים בצבא שנים בודדות.
2ג. ואפילו היום, נשות קבע מתלוננות על שחיקה.
3. במקרה של צבא רוסיה, אתה מוזמן להכיר אותו. בעברית הספר של בבצ'נקו יספק לך דוגמה לא רעה לתחילת שנות האלפיים; מאז השתפר המצב, אבל עדיין לא נחשב למודל לחיקוי; ואני מאוד מקווה שלא נעבור לאדישות-לאבדות בסגנון רוסי, וכן הלאה.
3ב. ב'שבת אחים' הופעלו הרבה הרבה הרבה יותר משני גדודים. גם בכמעט-שנה אחרי רצח אחי וגיסתי. 70%? לא קרוב ולא מדוייק. אולי כשממש שקט-יחסית שם.
3ג. תלוי אם מבחינתך אין בעיה לשלם בפיגוע חטיפה או הרג המוני בשדרות או יישוב דומה מפעם לפעם. צה"ל מחזיק שם הרבה כוחות לא בגלל צבע העיניים של האוגדונר אלא בגלל הערכות איום מסויימות.

לגבי המילואים: כשהפילו את עלות הימ"מ על צה"ל, צה"ל התחיל לחסוך בהם ולהעדיף שימוש בסדיר (אחת הסיבות להקמת קרקל וגדודי בט"ש אחרים). זה גם גרר את הזנחת המילואים הזכורה לנו מהתקופה לפני לבנון 2. ואז, כשהתחילו לעשות פחות שימוש במילואים, פתאום שמים לב שיש יותר שימוש בסדיר, ומציעים פיתרון - תעשו יותר שימוש במילואים...

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

מודל צבא מקצועי הוא גישה בישראל לפיה תפקידו של צה"ל מסתכם בהגנה על ביטחונה של המדינה, בניגוד לגישות אחרות המציבות לצה"ל מטרות נוספות (כגון כלי ליישום מדיניות כור ההיתוך, איחוד בעם, שוויון, וכו'). הדוגלים בגישה זו טוענים כי לצבא מקצועי יתרונות בולטים ורבים על פני מודל צבא העם.

1. אם מלכתחילה יצאת מהנחה שגויה הגדרתית שצבא מקצועי הוא לא הצבא האופטימלי מבחינה צבאית - די ברור למה עברת לגישת איש הקש.

הרעיון מאחורי מודל זה הוא - לנטוש אתהח גישת הצבא העממי, ולבחון מחדש מהו המודל האפקטיבי ביותר. גם מבחינה צבאית וגם מבחינת עלותו הכוללת למשק.
ונכון - שבהתחשב בהיקף כוחות המילואים הדרושים למלחמה כוללת, צריך צבא מילואים גדול וצריך שירות חובה סדיר קצר מאוד כדי להכשירו.
אתה הכנסת אותם לדיון במסגרת איש הקש - ולכן הם יוצאים ממנו. חיילים יגוייסו, יעברו הכשרה צבאית, ויקראו רק לריענונים ולחימה.


במסגרת כל גוף עם כח אדם שאינו זניח, יש שאלה חשובה של עלות-תועלת:
מה התועלת שתפיק מכך שכח אדם איכותי ישאר שנים ארוכות.
לתועלת זו תוחלת יורדת: ככל שיש לך יותר כח אדם איכותי, תשבץ אותו בתפקידים בעלי תועלת יורדת, ויותר ממנו יבוזבז.
מקצועית - יש הרבה תפקידים שבהם שיבוץ אדם איכותי יאפשר לאדם אחד לעשות עבודה של מספר אנשים. בגישה המקצועית משלמים לאנשים כאלו יותר כדי שלא יעזבו. בגישת צבא העם הדבר לא אפשרי - כולם מקבלים משכורת דומה לפי הגדרות וותק, דרגה ותפקיד.
מכך גם קל להבין איך נוצר זנב ארוך של "הלא-טובים": חייבים לגייס אותם, הטובים לא מתוגמלים ופורשים, ונמצאים באותו סחרור קבוע של ניפוח משרות דרגות ותפקידים (משכורת תבוא רק אם יעלו דרגה וזה דורש שינוי הגדרת תפקיד) שרק גלי שחרור-מוקדם מוציאים ממנו (וגורמים תסכול במערכת).

מבחינת איכות נמוכה - ברור שצבא העם (במסגרת נערי רפול ותוכנית עתידים) ממש נלחם כדי לגייס חיילים באיכות נמוכה, כך שכנראה כן רואים תועלת בכך.
בגישת הצבא המקצועי - מדרישות התפקיד נגזרות דרישות כח האדם. אם צריך כח אדם איכותי, תשלם עליו.
בגישה מקצועית גישת ווסטפוינט - מכללה צבאית שתספק אנשי קבע מקצועיים זה דבר מתבקש.
לעומתה יש בישראל את הגישה החאפרית: חיילים מגוייסים עם תארים אקדמאים ללא קשר לשירות הצבאי, משרתים קבע ממושך תוך התעלמות ממקצועם האקדמי, מתוך הבנה שמייד לאחר סיום הקבע שחוייבו בו ימשיכו בדרכם מחוץ לצבא.

3. במקרה של צבא רוסיה - אני מתייחס לרפורמה שנעשתה החל משנת 2006, בעקבות בעיות שהיו לפניה. הפנייה לחוסר היעילות שקדמה לרפורמה חסרת משמעות.
3.ב. "שבת אחים" לא היה בט"ש, אלא מבצע נרחב עם גיוס מסיבי של מילואים. גם "שובו אחים" לא היה בדיוק בט"ש. "שובו אחים" אכן עונה על השאלה למה נדרש תגבור ל"כפיר" במסגרת הכשרת חי"ר.

3.ג. אתה בטח מבין שהחזקת מספר גדול של חטיבות בשטח - לא ריאלית מול האיום עצמו.
לא כאשר יש תשתית מושקעת של גדר מערכת אלקטרונית, תצפיות ומודיעין קבועים, וכו'.
אולי מדובר בחוסר בתשתיות (בעייה תקציבית, שבזבוז כח אדם גדול דווקא מחמיר),
ואולי מדובר בכסת"ח (כח האדם קיים וזמין ולכן מציבים אותו שם תוך ניפוח היקפי האיום, וכדי למנוע טענה עתידית שלא התייחסו לאיום כראוי).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH לגבי המילואים: כשהפילו את עלות הימ"מ על צה"ל, צה"ל התחיל לחסוך בהם ולהעדיף שימוש בסדיר (אחת הסיבות להקמת קרקל וגדודי בט"ש אחרים). זה גם גרר את הזנחת המילואים הזכורה לנו מהתקופה לפני לבנון 2. ואז, כשהתחילו לעשות פחות שימוש במילואים, פתאום שמים לב שיש יותר שימוש בסדיר, ומציעים פיתרון - תעשו יותר שימוש במילואים...

אתה בטוח שאתה לא עושה סלט?
ימ"מ זו יחידת השתלטות ולוחמה בטרור. לא יחידת בט"ש, ולא יחידה שנותנת את המענה הראשוני בשטח.
קרק"ל החליפו גדודי מילואים, שפעלו במקביל למג"ב (שבהמשך גם העבירו אותם): גדוד קרק"ל החליף גדודי מילואים בגזרה - המעבר נעשה כדי להפחית בט"ש מילואים.
הזנחת המילואים - נעשתה כי הגבירו בט"ש מילואים, על חשבון אימונים.

בעקבות חטיפת שליט, צה"ל ריכז כוחות ברצועת עזה. כתוצאה מכך, התדלדל מאוד הכח בגבול הצפון. גל הירש התריע בזמן אמת שהדבר יצר סיכון של ממש בגבול הצפון, והסיכון התממש.
צה"ל זקוק לכח צבאי זמין גדול למדי. לפני דור או שניים, גיוס החובה לא הספיק ולכן אנשים שירתו חודש מילואים לפחות בשנה עד גילאי הארבעים ומעלה.

ולכן לא להניח שהוא 'האופטימלי מבחינה צבאית' זו 'הנחה שגויה הגדרתית'? טיעון מעגלי, וכמו כן אשמח לדעת איפה נקבע שצבא מקצועי הוא 'האופטימלי מבחינה צבאית'. במחילה מכבודה של ויקיפדיה, מה שהיא כותבת *אינו נכון*, כי ההבדל בין צבא מקצועי ללא-מקצועי הוא פשוט הגיוס, וזה גם המונח המקובל; ויתרה מזו, גם צבא מקצועי עשוי לעסוק במשימות ממש לא צבאיות, כגון צבא ארה"ב ברעידת האדמה בהאיטי או הרבה מאוד דברים דומים.

על טענות שכבר הראיתי שלא מדוייקות בצבאות מקצועיים אני פטור מלענות.

לגבי צבא רוסיה, כמדומני שיש פה לרתום את העגלה לפני הסוסים, שלא לדבר על להניח שמשום-מה הוא אופטימלי. הם לא שולחים כוחות אקראיים לסוריה או קרים, וככל שאנחנו יודעים לא כל הצבא הוא ברמה של יחידות העילית שהיו לא רעות גם קודם.

על 3ג. אין לי מה להגיב למעט 'מה'?
אני די מכיר את המצב שם, ולא, זה לא רק עניין של בזבוז, יש כמה סיבות לא רעות לעניין.

(אה, וימ"מ? זה הקיצור הצה"לי המקובל ל'ימי מילואים'. בערך כל מילואימניק אמור להכיר את זה).
והזנחת המילואים, שגם הכרתי מקרוב, *נבעה בעיקר מהאידיאולוגיה של התמקצעות ושל טכנולוגיה, ומהרצון לחסוך בכסף (מכיר את העלות של תרגיל חטיבתי לחטיבת מילואים?) לא מ'רצו לשים אותם בבט"ש'.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ולא יוצא מנקודת הנחה ש"שוויון" ו"אחדות העם" הם סיבה להוצאת עשרות מליארדים.
באופן דומה - לא יוצא מנקודת הנחה שלא ניתן לתת תגמול שונה לקצין מצטיין ולכזה שיודח.
אם אתה רוצה להעביר למודל מקצועי אבל שהצבא ימשיך לתפקד כצבא עממי - זה לא יהיה צבא מקצועי.

לגבי צבא רוסיה - ברור שהם לא שולחים כוחות אקראיים. אף אלחד לא שולח כוחות אקראיים ללחימה.
אלא שמטרת הרפורמה הייתה להגדיל משמעותית את היקפי הכוחות המקצועיים (למשל יחידות העילית והפריסה המהירה) על חשבון קיצוץ חד בהיקפי בט"ש סדיר (שירות של שנה במקום שנתיים משמעו חצי שנת בט"ש במקום שנה וחצי).

[QUOTE=YGH]

על 3ג.
נשאל שוב:
האם יש צורך להחזיק מול עזה, הסגורה בגדר, מצומצמת מבחינת שטחי מגע, הקפי כוחות גדולים ממה שצריך להחזיק פזורים בתוך יו"ש?
זה באמת נשמע לך סביר והגיוני?


אידיאולוגיה של התמקצעות ושל טכנולוגיה: מצריכה גם הכשרה ואימון שוטף.
את אותם ימי מילואים - שהמילואימניקים ציפו שישמשו לאימונים מוכנות והתמקצעות - הקדישו לבט"ש, ולא נשאר זמן ותקציב לשמירת רמה מקצועית,
אז איך זה התמקצעות?

ההנחה שצבא 'מקצועי', ככוח הזמין שיש למדינה, הוא מין יחידת עילית שמתאמנת ולוחמת וזהו, פשוט לא מתקיימת.

ולגבי 3ג. בדקת פעם את סד"כ החמאס, יכולותיו, תכניותיו מול מה שיש באיו"ש? אתה מכיר את הסד"כ באוגדת איו"ש מול אוגדת עזה?

לגבי המילואים, האידיאולוגיה לא הייתה התמקצעות של המילואים. היא הייתה התמקצעות סדיר, טכנולוגיה במקום כוח אדם - *וצמצום תפקיד המילואים בלחימה כי לא יצטרכו אותם*.

(את זה כתבתי בפברואר 2006, אם אתה צריך מכונת זמן כדי להיזכר מה היה אז המצב:

לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.)

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אלא מעבר להסתמכות בלעדית על חיל האוויר.
ההנחה הייתה שלא יצטרכו אותם מסיבה זו, ולכן לא אימנו אותם ואת ימי המילואים ניצלו לבט"ש.
מה שגרם לבזבוז כ"א מצד אחד ולחוסר מוכנות מהצד השני.

אני מציע שבמקום לזלזל - תבדוק ברצינות את צבא רוסיה והרפורמה שהוא עבר.
כי את אותו המעבר להסתמכות בלעדית על כוחות אוויריים - הביאו מארה"ב, שנשארה תקועה במצב הזה.

זה לא המקום לדיוני סד"כ מפורטים

מסיימי תיכון הם בדרך כלל נטולי הכשרה מקצועית וניסיון רלוונטי ולכן פוטנציאל ההשתכרות והייצור שלהם נמוכים מאוד. גם האבטלה בקירבם בעולם המערבי בדרך כלל גבוהה יותר מאשר בקרב המבוגרים יותר. הצבא דווקא נותן כישורים מעצימי מקצועיות והשתכרות ללא מעט חיילים-אנשי מחשבים, מפעילי צמ"ה, פרמדיקים, טכנאים מסוגים שונים ועוד. יוצאי צבא כאלו הם לא פעם בעלי כושר השתכרות שווה או גבוה מזה של אנשים שבגיל 18 נזרקו לשוק העבודה או אפילו הלכו ללימודים אקדמאיים. הכרתי מספיק חבר'ה שבזכות הנסיון הצבאי עסקו בהייטק והלימודים האקדמאיים היו במקרה הטוב השלמה ובמקרה האחר-העשרה וחוויה ללא כל הקשר מקצועי.
הצבא גם נותן ניסיון כללי יקר מפז. אני רואה את זה בהבדלים בין סטודנטים ישראלים וסטודנטים אמריקאיים.

וברור במי אני, לפחות, מצדד

הנתונים של יגיל נכונים. הפרשנות לא נכונה.

לאמר כי מילטון פרידמן טועה כי 40 שנה (!) אחרי תחזית לרמת שכר מתברר כי הוצאות השכר גבוהות מהתחזית זה לא רציני בלי לבדוק בכמה עלה שכר מקביל בשוק באותה תקופה , השיפור בתל"ג וכו'

הפרשנות לנתון כי עלות חייל עלתה פי 3 מ 1980 ועד עתה כאינדיקציה לבעיתיות בצבא מקצועי גם אינה נכונה - בכמה עלתה משכורתו של איש קבע בישראל מ 1980 ועד היום (בדולרים?). בסופו של יום את השכר בצבא, גם בישראל, קובעים כוחות השוק.

וזה ממשיך כך לאורך כל המאמר -

חוסר האימונים של של צה"ל בגלל האינתיפדה השניה לא נבע מגודל הצבא או מכמות הלוחמים אלא מסידרה של החלטות כלכליות / תקציביות באשר לסידרי העדיפויות בצבא וניהול סיכונים ברמת מדינת ישראל. הרי בדיעבד המדינה יכלה לפעול אחרת - לשמור על מלאים, לשמור על כוחות מאומנים ולקרוא הרבה יותר למילואים , להגדיל את קבע מג"ב תוך מתן תקציב "אינתיפדה" - כל העניין של כמות הלוחמים פשוט לא קשור לסוגיה של צבא מקצועי - זה מתחיל ונגמר בהחלטה ותקצוב של כמות הלוחמים בשרות פעיל שרוצים.

קישור השינויים בתקציב ההגנה של ארה"ב לנושא צבא מקצועי גם אינו רלבנטי לסוגיה - אם רייגן החליט על "מלחמה באינפריית הרשע" והגדיל את תקציב הבטחון באופן ניכר , או שהצבא קטן בתום המלחמה הקרה או גדל בגלל "המלחמה בטרור" - איך זה קשור לסוגיה צבא מקצועי?

גם ההשוואה של % הלוחמים ביחס לגודל הצבא היא חסרת כל תכלית - בצה"ל לוחמים שבמדינות אחרות יהיו במשמר החופים / משמר גבול / מכבי אש (פיקוד העורף) / משטרה . מצד המקבילה של 8200 בארה"ב - NSA זו סוכנות נפרדת

הנושא הכי מקומם זה "טכנולוגיה לא מחליפה חיילים" - אז סתם חיל התותחנים רוצה תותח עם פחות אנשי צוות? בוודאי שטכנולוגיה מחליפה חיילים - היכן שזה רלבנטי ואפשרי . המוטיווציה להחליף חיילים בטכנולוגיה מקבילה להחלפת עובדי קו -יצור ברובוטים - כאשר העלות / תועלת של רובוט עולה על זה של אדם - האדם מוחלף - והעניין תלוי בעלות של העובד. כל זמן שלצה"ל יש פועלים העובדים תמורת פחות משכר מינימום והוא ממילא צריך להחזיק אותם , המוטיווציה להחליף אותם מאוד נמוכה ולכן צה"ל מדגיש את המיקור חוץ - להעביר משרות קבע החוצה . הרי גם אם המטבח עבר למיקור חוץ, הטבח שעבד שבוע שבוע, עדיין משרת.

להאמין שהנבואות כולן יהיו נכונות בישראל כאשר חלקן כבר התבדו כאשר נוסו - זו בעיה.

ובהחלט, כוחות השוק פלוס יכולת סחיטה פלוס עוד כמה דברים קובעים את השכר. ובגלל זה הטענות לגבי חסכוניותו של צבא מתנדבים לא התקיימו.

ואכן, לאורך כל המאמר אני טורח ועוסק בתחזיות שלא התגשמו; ובהחלטה שגויה לגבי המילואים, שמשום מה ממוחזרת כהצעת-פלא לעתיד; בטענות לגבי חיסכון שמתבררות כלהד"ם; בכך שעלות הצבא לא ירדה והשאלה מה חסכוני יותר תלויה בנסיבות.

כמו כן, אני מתקשה להאמין שבאמת קראת את כל שלושת המאמרים, לאור העובדה שבהודעה קצרה אחת בלבד אתה גם מצליח להתעלם מכך שלא התייחסתי רק ל-Army אלא ל-Military, ובמיוחד - ש'מקומם' אותך משהו שבמפורש התייחסתי אליו באריכות, אבל אתה מרדד אותו סלקטיבית הופך אותו לאיש קש, והוא השאלה *מה* טכנולוגיה מחליפה ומה לא.

אותי, למשל, מקומם שאני יכול לכתוב "באשר למערכות נשק 'גדולות', החלק הנכון הוא שהן דורשות פחות אנשים להשגת אותה השפעה חומרית (כלומר, אם נרדד את העניין, העברת כמות חומר נפץ מנקודה א' לנקודה ב') [...] החלק הנכון למחצה הוא העובדה שהטכנולוגיה אמנם חוסכת בלוחמים שבקצה, אבל נוטה להביא איתה מאחוריהם עוד ועוד בעלי מקצועות חדשים, דבר המוביל לירידה כמעט קבועה (גם בצבאות מקצועיים!) באחוז הלוחמים, שאיננה בהכרח חסכונית יותר בכוח האדם", ואז לקבל בתגובה
"אז סתם חיל התותחנים רוצה תותח עם פחות אנשי צוות?"

כמו כן, אגב,
http://www.calcalist.co.il/world/ar...3682176,00.html

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

קראתי בעיון רב את שכתבת, וכפי שכתבתי קודם - העובדות נכונות , הפרשנות לא.

אתן לך עוד דוגמא לפרשנות מתוך דבריך האחרונים - אתה צודק שהיום יש פחות לפטפורמות (מטוסים / טנקים וכו') והם דורשים יותר בעלי מקצוע לתחזוקתם (בגלל התחזוקה) - אך כפי שאתה רואה בעולם כל הנושא של רכש פלטפורמות / תחזוקה / לוחמים מאולץ בסוף ע"י תקציב . הפלטפורמה המתוחכמת "מייצרת יותר" - כלומר צריך פחות לוחמים.

אתה קובע כי בגלל תופעה זו יחס לוחמים / למשרתים נעשה פחות טוב ואז יש פחות לוחמים- בו תסביר איך זה קשור לצבא מקצועי? בצבא המבוסס על שרות חובה ארוך זה שונה? או שהכוונה שלך שנמשיך לגייס קאדרים גדולים , לא נשלם להם שכר הוגן, נכשיר אותם שנה למקצוע, יעבדו שנה וחצי ואז נשחרר אותם - וזה יעיל?

דווקא ככל שהצרכים הטכנו / מקצועיים של הצבא גדלים כך מודל צבא חובה פחות הגיוני - החל מהאפשרות לרכוש את השרותים הטכניים בחוץ (כפי שנעשה למשל בעיסקת מטוסי האימון) וכלה בעובדה שהרבה יותר הגיוני לגייס איש מקצוע בחוזה אזרחי לתקופה ארוכה מאשר לקחת נער בן 18 וללמדו מקצוע טכני בצבא (כמה עולה ההכשרה?) ולנצל אותו 18 חודשים.

הערתי על התותח מראה את המגנה ההפוכה למגמה שאתה מצביעה אליה - טכנולוגיה יכולה להחליף חיילים בשדה הקרב , צריך רק שלארגון תהיה מוטיווציה לעשות זאת

ציטוט:

אתה גם מצליח להתעלם מכך שלא התייחסתי רק ל-Army אלא ל-Military

לא אמת. התייחסתי להערה שלך על התקציב הכולל שלא התייצב עם המעבר לצבא מקצועי:

קישור השינויים בתקציב ההגנה של ארה"ב לנושא צבא מקצועי גם אינו רלבנטי לסוגיה - אם רייגן החליט על "מלחמה באינפריית הרשע" והגדיל את תקציב הבטחון באופן ניכר , או שהצבא קטן בתום המלחמה הקרה או גדל בגלל "המלחמה בטרור" - איך זה קשור לסוגיה צבא מקצועי?

הבעיה בתזה שלך היא כי אתה יוצר מודל "צבא מתנדבים ישראלי" תאורטי ומניח סידרה של הנחות , בעיקר על בסיס הנסיון בארה"ב , כאשר נקודת המוצא שלנו היום אינה קרובה לנקודת המוצא של ארה"ב בשנות ה- 70

המצב היום הוא שיש בצה"ל שני צבאות - צבא מקצועי התנדבותי (קבע) וחילי חובה המגוייסים כמסה עפ"י גודל השנתון ולא הצרכים, והכי חשוב - הם לא מקבלים שכר הוגן כך שהם ומשתפחתם למעשה משלמים "מס שרות" ענקי ביחס לאלו שאינם משרתים.

כאשר תקציב הבטחון ישלם את העלויות האמיתיות של גיוס החובה , רק אז הדיון על צבא מקצועי (לאו דווקא התנדבותי) יכול להתחיל.

אתה משום מה נתפס להנחת ייסוד של מחסור בחיילים כסוגייה המרכזית של צבא מקצועי - וזה פשוט לא נכון (אולי עניין רודזיה משפיע עליך עמוקות , אך האתגר הישראלי שונה לחלוטין) .

רק החודש, לדעתי לראשונה, נקבעו גבולות הצבא המקצועי הישראלי - כמה משרתים, בקבע כמה יקבלו כשכר וכפנסיה, מודל פרישה - זה הופך להיות שקוף לאוצר - עולה בדעתך כי לא יצליחו לאייש את הקבע?
אם יהיה תהליך זהה ל"צבא החובה" - כולל שכר הוגן - אתה באמת חושב שלא יעמדו בייעדי גיוס? כיצד זה שונה מהקבע?

ציטוט:

אירוני שהמאמץ של צה"ל לקצץ במילואים יקרים הוביל לעיוותים אחרים, שמצידם מעלים דרישה לחזור לשימוש מסיבי במילואים...

זה לא אירוני, זה לב העניין - צבא קודם כל זו מערכת כלכלית.
כאשר גורם ייצור אחד התייקר וקיבל את מחיר השוק האמיתי שלו והשני (חובה) נשאר זול - מתקבל עיוות חמור בהקצאת משאבים והתוצאות מוכרות.

כאשר עלות המשאבים תשקף את שווים האמיתי , האיזון יחזור למערכת .



אז מהנקודת המוצא שלך? המצב היום או כאשר משלמים שכר הוגן לחובה?

אתה עוסק בסוגייה כלכלית בלי אף מספר מהכלכלה הישראלית או בדיקה של המלצות וועדות שעסקו בנושא.


אגב , הכתבה מכלכליסט על אדם מחליף רובוט היא חדשות מהסוג אדם נשך כלב....
לפעמים מכניסים רובוטים למקומות לא מתאימים, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה כי 2015 היתה שנת שיא ברכש רובוטים לתעשייה - אנו בעידן הרובוטיקה, רק עוד לא מבינים זאת....

שזו בהחלט פריזמה נכונה חלקית לניהול *תקציב הצבא*, אבל לא היחידה הנכונה והמקיפה.

באשר למחירים, בעיה מוכרת היא שמחירי מערכות תופחים יותר מיכולותיהן (אחד המאמרים שהבאתי מאשים בזה את העדר-העניין-הציבורי-בצבא-התנדבותי, אני לא יודע).

אתה מנסה לעשות פה סיבובים כפולים: לא יהיו מספיק חיילים? נחליף במערכות! המערכות מביאות עוד כוח אדם? הנה, הוכחה!

אבל לא, זה *בדיוק* לא. כנ"ל ההערה על הטכנולוגיה: *במפורש* כתבתי שמערכות הנשק צורכות פחות חיילים, ואז אתה - ועכשיו פעמיים - מביא כאילו-ראיה נגדית מתומ"ת, שהוא דוגמה פרטית של *מה שכבר נאמר ונדון*.

ואז אנחנו חוזרים לעניינים דתיים, הלא הם עניינים של אמונה: האמונה הדתית ב'תגמול הולם'. ואם זה לא עובד מספיק אצל אחרים, כמפורט וכמפורט וכמפורט ושוב? לא נורא, הכל עניין של תגמול הולם. אבל לא תמיד; דוגמה מפורסמת היא הירידה בתרומות דם מהרגע שניתן עבורן תגמול-הולם, ובעיות גיוס של טייסים, ומפעילי מל"טים, וחיילים בזמן לחימה - אומרות שאולי יש בעיה. למרות בונוסי חתימה. אז אם הרעיון הוא לעשות צבא שיהיה יקר נורא עד מאוד מאוד רק כדי לצמצם את גיוס החובה - אני פשוט מציע להוסיף "ליברטיאניות" לעילות השחרור הקיימות בחוק, בדומה לסרבנות-מצפון, נראה לי שזה ישפיע על פחות בני אדם ויהיה הרבה יותר משתלם כלכלית.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

1. הליברטנים הקיצוניים ו/או חסידי ראנד
2. אלו שמנסים לסנגר על השתמטות רוב החרדים משירות צבאי בכלל, ומלא בפרט.

מכאן בא הנסיון הלא משכנע להצדיק את העמדה בשיקולים כלכליים ומקצועיים (כאילו גיוס החובה הוא מה שמונע מצה"ל להיות מקצועי יותר).
מכאן גם ההתייחסות המבטלת כלאחר יד של בעיית הגיוס לצבא מקצועי תוך שימוש באמונה כמו-דתית בגורמים כמו "תגמול הולם" המעלמת מכל העדויות לכך שזה לא עובד.

אתה צודק, אני בוחן את הצבא בעיניים כלכליות, אך גם חברתיות. אינני ליברטאן ובוודאי לא חסיד ראנד, והלוואי חרדים בני 18 היו מתגייסים לחובה כמו כולם.

אני מסתכל על המציאות והשנתונים שבדרך ורואה כי ישראל צועדת במהירות למצב בו פחות מ 50% מהשנתון יתגייס לשרות חובה , החברה הישראלית המשרתת פשוט לא תסכים לזה.

הצעד הלוגי הראשון להתמודדות עם מצב זה מתבצע היום - קיצור שרות החובה והעלאת תגמול בגין השרות - כלכלית זה מגדיל את ההוצאה הבטחונית , אך יש רווח משקי בגין קיצור חובה - זה אינו קרוב להתקזז - העלות תגדל ולצה"ל תהיה בחירה - לשלם לחילי חובה או לקבע - זה לב העניין.

ברגע שצה"ל יכול ליצור תחליפיות בין חודשי שרות חובה לחודשי שרות קבע המעבר לצבא מקצועי החל.

כתהליך טיבעי , שרות החובה יקוצר שוב ושוב , ויותר ויותר מקצועות ידרשו "חתימה לקבע" - להשלים 3 שנים או יותר - כפי שקיים היום במקצועות רבים - מלוחמים עד מקצועות טכניים - העלות התקציבית תמשיך לגדול.



בסופו של יום נגיע למודל השוויצרי - גיוס חובה להכשרה צבאית לסד"כ המילואים עפ"י צרכי הצבא והתנדבות להמשך שרות בצבא קבע = צבא מקצועי.

אני כופר לחלוטין במספרים של יגיל - % ההתנדבות לצבא האמריקאי מהאוכלוסייה הוא שגוי מאוד אם משווים למשימות צה"ל ולכן יש להוסיף , בצד האמריקאי את הגופים הבאים שאינם חלק מהצבא:

1. NSA - המקבילה של 8200
2. משמר החופים של ארה"ב (מקביל לספינות הקטנות של חיל הים)
3. הסוכנות המאבטחת את הגבול עם מקסיקו
4. פונקציות לא מעטות בפנטגון שהן בתוך צה"ל או אנשי קבע העובדים במשהב"ט
5. כל עובדי הקבלן המבצעים משימות שבצה"ל מבוצעות ע"י חיילים/ קבע - בעיראק על כל חייל היו 3 עובדי קבלנים.
6 הסוכנות המפעילה את לוייני התצפית
7. פונקציות בכל רחבי ארה"ב השייכות לסוכנות לטיפול במקרי אסון (= פיקוד העורף)

אחרי שתערך השוואה על בסיס נכון , פתאום יתברר כי % ההתנדבות לצבא מקצועי לא צריך להיות בשמים.

להחזיק סד"כ סדיר של 5 חטיבות המורכבות כולם מאנשי קבע זו משימה שמדינת ישראל יכולה לעמוד בה. בהנחה ששרות ממוצע יהיה 4.5 שנים , מספר המשרתים יהיה כ- 1/5 מהמספר הנדרשים לשרת שרות חובה קרבי מלא היום כחלק מאוגדות צה"ל.

לצה"ל מקצועי, ממוקד במשימות של צבא ולא משטרה / משמר גבול / משמר חופים / שרותי כבאות יהיה חלק קרבי קטן יותר ומכיוון שרוב המשרתים הם מתנדבים, לא היה צורך במערכים מנופחים של רבנות / חינוך / בתי סוהר / פרקליטות / ת"ש , אפילו את פיקוד מרכז אפשר יהיה לסגור.

בצבא כזה , סגל בסיסי הטירונות יהיה בוגר ומנוסה יותר , הגדודים יהיו בוגרים יותר , המטה קטן יותר - חווית השרות תשתפר .

המפתח להתנדבות לצבא זה חינוך - מתנדבים לצנחנים / גולני / סיירות / טייס חובלים - לא בגלל שיש שרות חובה אלא בגלל רצון להגשמה עצמית . אם ממחר יבקשו מהצנחנים לחתום שנה קבע - לא יצליחו למלא את מכסות הגיוס? נוצר מחסור במתנדבים לטייס לאחר שהאריכו את תקופת הקבע?

מה עדיף כלכלית היום - לשלם ל- 2 צנחנים שנה קבע או להכשיר צנחן חדש? כי זה יחס התחלופה בין חובה לקבע בצנחנים. לדעתי הרבה יותר זול לשלם שנתיים קבע.

לסוגיה של שכר דיפרנציאלי - וועדת לוקר המליצה על שכר דיפרמציאלי. מהנדס אלקטרוניקה עם 3 שנים נסיון מרוויח הרבה יותר מכלכלן , רו"ח א ו עו"ד עם אותו נסיון. אין שום סיבה כי צה"ל ישלם שכר מופרז לעו"ד רק כי צריך לשמור על המהנדס, גם אם הם יושבים באותו בניין בקריה.

אפשר לנסות ולהפחיד כי יהיה מחסור במתנדבים, אני כנראה מאמין גדול יותר בעם ישראל ובהשפעה של תגמול כספי על ההתנהגות


בסופו של דבר, הוויכוח הוא עקר , אנו רק בשלב הראשוני במעבר לצבא מקצועי וכנראה יהיה זה תהליך של דור ויותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby אני כנראה מאמין גדול יותר בעם ישראל ובהשפעה של תגמול כספי על ההתנהגות .

זאת אכן אמונה ותו לא. לא מסכנים את ביטחון המדינה על בסיס אמונה, מה עוד שיש הרבה סיבות לפקפק באמונה הזו. יגיל כבר הצביע על כך שלפחות 20% מהיהודים בארץ ישראל נמנעו מגיוס לצבא במלחמת העצמאות למרות שהיא הייתה המלחמה היחידה שבה היה באמת איום קיומי ממשי. אני עדיין זוכר איך כמעט כל הלוחמים בצוות שלי ובצוותים מתחתי סרבו לצאת לקצונה, אף שהיה מדובר בסך הכל בעוד שנת שירות אחת בלבד. אני עדיין זוכר איך גם אני וגם חברי סרבנו בגיחוך להצעה לחתום לעוד כמה חודשי קבע כנהגי סיור בשטחים למרות שהוצע שכר גבוה מאוד במונחי אותם ימים.

כאן בדיוק מתחילה הבעיה, בואו רגע נמקד, בצהל כבר קיימות 3 זרועות מקצועיות למחצה(ים, אוויר, אמ"ן) . הפער העמוק נמצא במקום אחד, ביבשה. הפתרון לפער הזה הוא הפרדת מסלול הפיקוד לקצונה מהמסלול לפיקוד זוטר.
תמיין ותכשיר בדומה לקורס חובלים, קצינים יחתמו מספר שנים קבע, תוריד משמעותית את כמות המוכשרים לקצונה.
שמור נגד אחד ותיק בכל פלוגה ונגד צעיר בכל מחלקה ותחסוף המון כסף על קורסי פיקוד זוטר מנופחים כי חלק גדול מהקורס יוצא לקצונה מיד אחרי.
ככה תשיג את יתרונות הצבא המקצועי בצד מסות צבא החובה.

"כשעובדים לא משחקים"
לא נשכח אותך לעולם.
בניה שראל הי"ד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby צה"ל מקצועי, ממוקד

אתה מסוגל להגיד דבר כזה בלי לצחוק? עד שלא ינערו אותו זה לא מציאותי בעליל לא משנה כמה יהיה לו קל כלכלית ואיזה אנשים איכותיים יקבל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby אני כופר לחלוטין במספרים של יגיל - % ההתנדבות לצבא האמריקאי מהאוכלוסייה הוא שגוי מאוד אם משווים למשימות צה"ל ולכן יש להוסיף , בצד האמריקאי את הגופים הבאים שאינם חלק מהצבא: 1. NSA - המקבילה של 8200 2. משמר החופים של ארה"ב (מקביל לספינות הקטנות של חיל הים) 3. הסוכנות המאבטחת את הגבול עם מקסיקו 4. פונקציות לא מעטות בפנטגון שהן בתוך צה"ל או אנשי קבע העובדים במשהב"ט 5. כל עובדי הקבלן המבצעים משימות שבצה"ל מבוצעות ע"י חיילים/ קבע - בעיראק על כל חייל היו 3 עובדי קבלנים. 6 הסוכנות המפעילה את לוייני התצפית 7. פונקציות בכל רחבי ארה"ב השייכות לסוכנות לטיפול במקרי אסון (= פיקוד העורף) אחרי שתערך השוואה על בסיס נכון , פתאום יתברר כי % ההתנדבות לצבא מקצועי לא צריך להיות בשמים.

אתה חוזר על זה ללא הפסקה כאילו זה אפילו טיפה הגיוני.
נכון, הרבה דברים שבישראל הם בצה"ל בארה"ב הם בגופים מחוץ לצבא. לא רק NSA, משמר החופים, ה-NRO ו-FEMA שהזכרת. גם ה-DIA והמשמר האזרחי לדוגמה. יפה מאוד. גילוי מרשים.

אבל יגיל גם לא כלל את כל אלה בעלויות שהוא חישב לכוחות המזוינים האמריקאים. רק תקציב הביון האמריקאי הוא 50 מיליארד דולר, מעבר ל-412.6 שיגיל ציין. אז נגיד שנוריד מזה 15 מיליארד של ה-CIA (שנגיד שמקביל למוסד בישראל). זה עדיין 35 מיליארד. אבל אל תשכח להוסיף את התקציב של FEMA (כבר החזרנו 10 מיליארד) ושאר הסוכנויות שהזכרת ושלא הזכרת.

והתקציב שיגיל התייחס אליו הוא לא תקציב הזרועות אלא Military Personnel Costs. אולי גיוס התנדבותי גורר עלויות גבוהות יותר בתחומים אחרים מאשר עלויות כ"א? אבל נעזוב את זה בינתיים.

אם נכלול את ה-CIA וה-NSA שיעור המתנדבים יעלה, אבל כך גם התקציב. אתה, שמעיד על עצמך ש"אתה צודק, אני בוחן את הצבא בעיניים כלכליות" חישבת שההתנדבות לגופים האזרחיים זולה יותר או שאתה מתעלם מההשפעה של הטיעון שאתה עצמך מעלה לצד שלא נוח לך וזורק טענות באוויר?

יגיל התייחס לדברים הנ"ל ולנקודה הבאה שאני רוצה לעסוק בה בקצת יותר פירוט, לדוגמה:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH אגב, בהתאמת גודל אוכלוסיה, בגוף כמו ה-NSA היו בארץ, לכל היותר, 1060 איש בערך. אכן לא רלוונטי, אבל לא מהסיבה שלך. את משמר החופים הכנסתי פנימה, למרות שאתה מתעקש שוב ושוב לטעון שלא; הוא שייך ל-Armed Forces, ועל כן כלול.

הזכרת את 8200 ואת ה-NSA כל-כך הרבה פעמים באשכול הזה שיהיה מעניין לבחון את זה טיפה יותר מקרוב מאשר לזרוק "מצד המקבילה של 8200 בארה"ב - NSA זו סוכנות נפרדת" כאילו שזה מוכיח משהו.

ב-8200 משרתים כך וכך אלפי אנשים בכל-מיני תפקידים. מתוכם לפחות 1000 הם מהנדסים, מתכנתים, חוקרים טכנולוגיים (לא חוקרי מודיעין), כך שלפי המספרים של יגיל, כנראה ה-NSA הישראלי יצטרך להסתדר בלי אלחוטנים, משקלטים, דסקאים, קב"רים וכו', אבל אני סוטה מהנושא.

רובם של היותר-מאלף האלה הם הרבה מעל לממוצע. (אפשר לטעון שהם כאלה בזכות השהייה שם ולא שהאיתור של 8200 כל-כך מוצלח, אבל קשה להכריע בסוגיה הזאת.) כרגע צה"ל משלם לאנשים האלה פחות מ-5,000 שקל בחודש. באזרחות הם מושכים לפחות 30,000. (כן, אני מכיר את טבלות השכר ואני מכיר את המספרים האמיתיים.) יש לנו פה הפרש של 25,000 כפול 1000 אנשים = 25 מיליון לחודש או 300 מיליון לשנה.
וזה רק השכר, לא עלות השכר.
וזה רק על חלק מהיחידה, לא על כולה.
וזה רק על גוף אחד מבין כל אלה שהזכרת.
(והשוויתי את זה מול שכר הקבע ולא מול שכר החובה שמקבלים במשך שנתיים וחצי.)
וזה רק הרוב שביותר-מאלף האלה. בכל רגע נתון יש שם לפחות 20 שהם ברמה עולמית. להם כנראה יהיו דרישות מיוחדות אם לא תכריח אותם כמו היום.

אז כן, 300 מיליון זה שבריר מתקציב של 60 מיליארד. אבל זה מדגים שאפילו אם הולכים לקראתך, יוצא שבאספקט אחד בלבד, בשבריר מתוך שבריר מהגופים שציינת כבר כבר יצאו לנו 300 מיליון כמו כלום. כמה יעלה להוציא כל מה שאזרחי באמריקה / את כל מה שיכול להיות אזרחי מחוץ לצבא ולעובר לגיוס התנדבותי? אני טוען שה-300 מיליון האלה שמגיעים ממקצועות ספורים בתוך גוף אחד מהרבים שהזכרת הם קצה הקרחון. אתה טוען אחרת? תן מספרים. לטעון שיהיה בסדר זה לא רציני. אם אתה כל-כך "בוחן את הצבא בעיניים כלכליות" בוא נראה את הבחינה הזאת, לא סיסמאות.

כתבת בתגובה מאוחרת יותר:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby צה"ל סדיר שאינו עסוק בשיטור וכבאות - ללא פיקוד מרכז, ללא פיקוד העורף, ללא 8200 , הממוקד רק באוייבים שמעבר לגבול לא צריך להיות גדול יותר מ- 2 אוגדות - וככזה כוח אין שום קושי לאייש ולתקצב כצבא מקצועי

זה סיפור יפה, אבל - אפילו בלי להתייחס לטענה ששתי אוגדות זה מספיק - הוצאת כל הדברים מלבד שתי האוגדות האלה מצה"ל וגיוס התנדבותי אליהם... כמה זה יעלה?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

לא שירתתי ב-8200 אלא בתפקידים טכניים בחה"א,
אבל 8200 נשמעת לי דוקא כמו סיבה כלכלית גרועה להחזיק צבא חובה;
הרי המשרתים בה יסכימו לעבוד בהיי-טק/IT תמורת כסף- למעשה, חלק גדול מהם עושים זאת כיום אחרי שחרורם (בחברות אזרחיות).

ממילא, יהיה מי שיהיה מעוניין *להתנדב* ל-8200 גם בלי גיוס חובה.
ויהיו מי שיסכימו לעבוד עבור אמ"ן, כאע"צ וכספקים.
במקום להחזיק בכפיה אלפי צעירים בני 18, עדיף לקנות מה שצריך ממי שצריך- ולתת לשאר לעבוד, להרוויח ולשלם מיסים.
ואז יסתבר שלעיתים- מה שעושה אותו "עילוי עולמי" בגיל 20 (שמעביר ~1/3 מהשירות שלו במנהלות ובהכשרה, וזמין לצבא בשכר סביר רק שנים ספורות), יכול "עילוי מקומי" לעשות בגיל 22, עם תואר ראשון, בשכר סביר.
ולעיתים יסתבר שפיקוד צפון יכול להסתדר עם מערכת שפותחה עבור חה"א, בלי שצוות של גאונים ייפתח לו מערכת משלו.
סה"כ התקציב יעלה, אבל גם התל"ג יעלה- סה"כ, אין בעיה.

הבעיה האמיתית בעיני היא עם המאסות של בעלי תפקידים *צבאיים*- מכונאי רק"מ, חובשים, מדריכות חי"ר, אפסנאים, תצפיתניות, קציני בטיחות, בוחני תחמושת וכו' וכמובן לוחמים- בהם צה"ל מסתמך היום על מגויסים טובים, ובמודל גיוס התנדבותי יתקשה לאייש אותם כי הם דרך ללא מוצא תעסוקתית.

לפסטן -

הדיון הוא לא על העלויות של צה"ל היום. אם אתה בעד להמשיך לשלם 5 ש"ח לחיילים, אין ספק שזה הכי "זול".
הדיון הכלכלי מתחיל ממצב ב בו מדינת ישראל משלמת לחיילים החובה שכר הוגן, ומסתבר שמבחינת תוספת עלות תקציבית זה קטן על מדינת ישראל - 2.5%-3% תוספת לתקציב המדינה.

אתה שואל כמה יעלה צבא מקצועי? - כמו צבא חובה היום אם ישלמו שכר הוגן לחיילי חובה.

פשוט על מנת להבין היכן אנו חיים ומה זה שכר במדינת ישראל של 2016 - 50% מהשכירים מרוויחים פחות מ 6452 ש"ח לחודש. פתיחת עשרות אלפי משרות בשכר 8000 ש"ח ויותר יעשה רק טוב למשק - מכל הבחינות
http://www.themarker.com/news/education/1.3061703

יגיל טוען כי % המתנדבים הנדרש לקיים צבא מקצועי בישראל הוא כה גבוה , כך שבלתי אפשרי, בלי קשר לעלות, לקיים צבא מקצועי , ולראיה יגיל חישב את % ההתנדבות הדרוש בצה"ל לעומת % ההתנדבות הקיים לצבא ארה"ב וקבע כי ההפרש בלתי ניתן לגישור.

הערתי היא על המתודולגיה - מכיוון שצה"ל מכיל הרבה פונקציות שבארה"ב הם מחוץ לצבא, השוואת % התנדבות נדרש בין ישראל לארה"ב , מבלי להתייחס למשימות היא פשוט שגיאה.
כלומר ההפרש בין % ההתנדבות הדרוש הוא הרבה יותר קטן - אם משווים תפוחים לתפוחים.

בצד השני אגב , המשטרה וכיבוי אש בארה"ב הם בהיקף הרבה יותר גדול ב % מהאוכלוסיה מאשר בישראל. מדוע? כי כ"א הזה בצה"ל.

8200 - הוקמה וועדה, וההמלצה המקצועית היתה חד משמעית - להוציא את 8200 (ולא רק) מצה"ל ולהפוך לגוף חיצוני . מדוע זה לא מתרחש? - משחקי כח אירגוניים.

ציטוט:

הבעיה האמיתית בעיני היא עם המאסות של בעלי תפקידים *צבאיים*- מכונאי רק"מ, חובשים, מדריכות חי"ר, אפסנאים, תצפיתניות, קציני בטיחות, בוחני תחמושת וכו' וכמובן לוחמים- בהם צה"ל מסתמך היום על מגויסים טובים, ובמודל גיוס התנדבותי יתקשה לאייש אותם כי הם דרך ללא מוצא תעסוקתית.

אתה קצת שבוי בפרדיגמה הקיימת.

כמה מכונאי רק"מ / מכונאי מטוסים בסדיר / קבע באמת צרכים ללבוש מדים ולא יכולים להיות מופעלים במיקור חוץ - בסיסי אימונים, מחנות קבע וכו?

מדוע תצפיתנית בעזה לא יכול/ה להיות (גם) בחורה בת 25 מאופקים? או גבר בן 40 , ללא השכלה אקדמית משדרות? להיות תצפיתן העובד עם מר"ס זה קשה יותר מלהיות שוטר או כבאי? ב - 8000 ש"ח לחודש עם קביעות לא יהיו מספיק מועמדים? . ומדוע הם בכלל צרכים להיות בצה"ל ולא במשמר הגבול? - הרי איננו צופים כי חטיבת שריון של החמס תגיח על מנת לכבוש את באר שבע.

דווקא במקצועות "הלא מקצועיים" מעבר לצבא מקצועי יתרום לתעסוקה בפריפריה.

לתפקידים טכניים אפשר להמשיך כמו היום באמצעות "מסלולים מקצועיים"- יג'-יד' ע"ח הצבא , שנה חובה , התחייבות לשרות של 6 שנים, שאחריה מי שירצה יוכל להמשיך לשרת כנגד (בשטח) / אזרח עובד צה"ל (בבסיסי קבע) עד לפנסיה - באופן כזה יש אופק תעסוקתי / מקצועי ארוך -המקצועיות עולה , התחלופה יורדת דרמטית - כל התפקידים הטכניים בבסיסי הקבע ייאוישו כך בלי בעיה.


מקצועות לוחמה - לאחר שנה גיוס חובה להכשרה בזרוע היבשה עפ"י צרכי המילואים של צה"ל צה"ל יאפשר חתימה לכמות החיילים הנדרשת לסד"כ הקבע ויציאה ליחידות התנדבות (גם טייס!)- תדרש חתימה של 3 שנים כמינימום וליחידות התנדבות של היום תדרש חתימה ארוכה אף יותר ממה שקיים היום.

לחטיבה מקצועית שלוחמים משרתים בה 6 שנים בממוצע ומינימום 3 שנים נדרש היקף שנתי של גיוס כ"א חדש בהיקף של 15% מהנדרש היום בשנה לאיוש אותה חטיבה.

אם היקף החטיבות הסדירות ירד נניח רק ב 30% מההיקף הנוכחי ,(חזרה רק ל 1982) אזי על מנת להחזיק סדיר לוחם ומתנדב (מעבר לשנה) נדרש כי רק 1 מ 10 מההיקף הנוכחי של שנתון המתגייס לקרבי לכל סוגיו - יתנדב לשרות מעבר לשנת החובה שלו.

יחידות מיוחדות / קומנדו - הגיוס רק לאחר השלמת 3 שנים שרות וחתימה ארוכה - אלו צריכות להיות יחידות כמו הימ"מ - לקבל כ"א מנוסה , להכשירו ולהחזיקו לשנים ארוכות.

מצד שני, הטיעון לגבי שיעורי הגיוס הדרושים והיכולת להגיע אליהם בצבא מקצועי הוא בעיני משכנע מאוד. כבר היום צה"ל לא מצליח להגיע, למרות גיוס החובה, לסך לוחמים שיאפשר לא לגייס מילואים לתפקידי בט"ש. בתמיכה לדבריך אני שואל את המסתייגים שאלה פשוטה ביותר: איך לדעתכם יוכל מודל צבא מקצועי לגייס סד"כ גדול יותר משיש היום?
ומספיק עם הקשקוש בדבר "תגמול הולם" או שכר מינימום. אנשים איכותיים לא יתגייסו דווקא לצבא, גוף שהחיים בו קשים ומלאי סכנות, בשביל שכר מינימום, ממש כשם שנאלצים להביא עובדים זרים לחקלאות ולבניין למרות שאפשר להרוויח בזה יפה ויש בישראל מספיק צעירים בריאים שיכולים לעבוד בזה.
אנשים מתגייסים לצבא מסיבות אחרות שהן חברתיות. והסיבות האלו יישחקו מאוד ללא גיוס חובה, ולו משום שוויתור על גיוס חובה מועבר מסר שלפיו הצבא כבר אינו חיוני כבעבר. לדידי כבר היינו בסרט הזה לאחר הסכם אוסלו והעליה הגדולה מחבר העמים. הצבא החל לשחרר ביתר קלות משירות צבאי בסדיר, ובמיוחד ממילואים, וראינו בעקבות זה עליה גדולה ומתמדת בנשירה משירות צבאי.

אם כבר, המטרה צריכה להיות מיצוי גיוס החובה (הן במספרים והן בהפנית המגוייסים לתפקידים הדרושים) על מנת לשחרר כמה שיותר משירות מילואים (פרט לאימונים) ועל מנת לאפשר קיצור של שירות החובה.

ציטוט:

איך לדעתכם יוכל מודל צבא מקצועי לגייס סד"כ גדול יותר משיש היום? ומספיק עם הקשקוש בדבר "תגמול הולם" או שכר מינימום. אנשים איכותיים לא יתגייסו דווקא לצבא, גוף שהחיים בו קשים ומלאי סכנות, בשביל שכר מינימום, ממש כשם שנאלצים להביא עובדים זרים לחקלאות ולבניין למרות שאפשר להרוויח בזה יפה ויש בישראל מספיק צעירים בריאים שיכולים לעבוד בזה.

אתה לא תהיה מרוצה מהתשובה - תגמול הולם. רק כך.

אתה צודק ששכר מינימום לא תגמול הולם, אך האם 20 אש"ח ברוטו לחודש + דירת 2 חדרים סמוך למקום השירות בשכירות סימלית + 5000 ש"ח לחודש ב - 3 שנים הראשונות אחרי השחרור לא ישכנעו מספיק אנשים בגיל 18 לבוא ולשרת 6 שנים?

אם 20 אש"ח בחודש מספיקים, אז אולי אולי 15 אש"ח מספיקים אף הם?

הסיבה שמביאים עובדים זרים לחקלאות היא כי לא מוכנים לשלם שכר הוגן לישראלים , כי אם ישלמו - החקלאות לא תהיה כלכלית בישראל - כפי שתעשיית הטקסטיל לא כלכלית בישראל. בבניה אותו סיפור - לא משלמים שכר הוגן לישראלים כי אז מחירי הדירות יעלו אז הממשלה מעדיפה עבודה זולה מהשטחים או מחו"ל, במקום להשקיע בטכנולוגיית בניה מתקדמת כמו ביתר העולם המערבי

גם אתה לא תאהב את התשובה שמבוססת על עובדות והן ש:

א. כמו שכבר חזרו ואמרו לך אין למדינת ישראל והתפוצות מאגר אנושי מספיק גדול כדי לגייס חיילים. צבא ארה"ב לדוגמא מנסה אלף ואחד תרגילי גיוס למינהם כדי למלא שורות ועדיין נכשל גם איכותית וגם מספרית. לדג' גם במקצועות האיכותיים ביותר, הצבא האמריקאי מציע מסלול של קצונה מקצועית במקביל ללימודים גבוהים במלגה מלאה וכל זאת תמורת "רק" שלוש שנות חתימה ומעטים שמוכנים לזה. ולא במקצועות מסכני חיים.

ב. תגמול כלכלי הוא חשוב לרבים אבל כפי שהוכח כבר בלא מעט מחקרים סוציולוגיים, שנושאים חברתיים לא נפתרים כלכלית אלא ערכית. אם אתה חושב כלכלית אז תתגמל דיפרנציאלית תוך כדי ואחרי שירות, וכך תוכל לשמור איכות וכמות. ההחלטה היא פוליטית וידוע למה לא תתקבל החלטה שמי שלא תורם ומשרת גם צריך לקבל מינמום מהמדינה.

צריך להיות ריאלים. אפילו בצבא ארה"ב התגמול לחוגרים הוא מינימלי.
ותסלח לי אבל בבניין מרוויחים לא רע בכלל.-11 עד 14 אלף שקל ברוטו לחוד בממוצע. יותר מהשכר הממוצע במשק. ולמרות זאת כמעט לא תמצא יהודים ישראלים שעובדים בבניין.

אגב, אצלי בפוסט מישהו הציע דווקא *כן* לייבא מהגרי עבודה לשירות צבאי.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

שאחרי השירות יחזור לארצו.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

א. לעיניין הבניה ("טכנולוגיית בנייה מתקדמת")- אני הדיוט בתחום, ועדיין זה נשמע לי מוזר. מה מפריע לחברת בניה גדולה למגורים לקחת צ'אנס, להשקיע כמה מיליונים באימוץ אותה "טכנולוגיה מתקדמת", לבנות דירות טובות וזולות בלי תלות בפלסטינים או באישורי עבודה מחו"ל ולהכות את השוק? בתחום התשתיות אני רואה טכנולוגיה מתקדמת, למרות שכ"א הזול זמין גם לשם.

ב. בתחום הצבא- כפי שברור לך, יידרש "תגמול הולם" גדול מאוד, כי בתוך דור חוויית השירות בשריון ובכפיר תהפוך ממשהו שכולם עושים ומכירים למשהו שאבא ודוד של חבר עשו לפני 25 שנה- ובמשך כפול.

יידרש תגמול רב כדי שישראלי מן היישוב בכלל יחשוב על כך; כפי שהיום נדרש תגמול רב (בשכר, תנאים, משך שירות, הכשרה, תפקידים ומה לא) למשוך חרדים להתגייס. או כפי שנדרש תגמול רב למשוך עתודאים- אף שכחצי מהשירות במסלול הוא ממילא חובה. מלש"בים לוקחים פרמיה גדולה על התחייבות מראש למסלול לא מוכר. קח את הדוגמאות של מסלולי השירות הארוכים- טיס, חובלים, עתודה, תלפיות, חבצלות- ותחשוב איזה תגמול יידרש כדי לגייס למשך כזה מלש"ב ממוצע *כשאין כלל גיוס חובה*.

מה לעשות, ויתור על גיוס חובה לא יהפוך את צה"ל לגוף נעים, נוח, גמיש, קשוב, יעיל, שכיף לשרת בו; זה עדיין יהיה ואחד גוף גדול, בירוקרטי, בוגר- מה שרוב בני ה-18-22 *לא* מחפשים.

צבא הוא גם ארגון חברתי; הוא לא ייתן תגמול דיפרנציאלי שייפגע בערכים שלו (נניח, שטוראי יקבל יותר מסמל שהתגייס לפניו, או שתומך לחימה מקצועי יקבל יותר מלוחם). כלומר- אותו "תגמול הוגן" יצטרך להינתן לרבים בצבא המקצועי, לא רק למי שבאמת קשה לגייס.

ובסופו של דבר, בנית אוגדה ממתנדבים מתאימים ומנוסים (כי זה מה שהתקציב ייאפשר לך, בשכר של ~15K ש"ח לחודש לכל לוחם, נהג, מכונאי וחובש); מן הסתם, היא תהיה טובה יותר מאוגדה של ימינו.
אבל כמה מילואים היא תזין? עוד אוגדה?

ואם מתישהוא נצטרך להילחם מול מצרים, או בשתי חזיתות- האם שתי האוגדות האלו יהיו טובות דיין?

אתה בן 20 צרפתי ב-1914. יש צבא מתנדבים. אתה שוקל התנדבות. הנתונים הם ש-36% משכבת הגיל שלך שיתגייסו ייהרגו בתוך 4 שנים. נניח שזה יותר נמוך, עדיין חצי מהמגוייסים ייהרגו או ייפצעו.

הגדר בשקלים מהו "תגמול הולם".

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אם לא ברור, המודל שלי הוא גיוס חובה לשנה וחצי-שנתיים וחצי, עם גרעין קבע גדול (יח"טיות, יח' מובחרות, מודיעין, מחשוב וכו' תפקידים מבוקשים- מותנים בחתימה מראש לקבע, נגדים ביחידות לוחמות ובבסיסי הכשרה וכו').

ממילא, הטיעון שלי היה נגד טיעון "התגמול ההולם יפתור את בעיות האיוש" של TBY.

בכלל, אני מזכיר שמדובר בבני 18. בגיל 18 לא הייתי ממש הומו אקונומיקוס קר רוח, שמחשב רווח והפסד משוערכים; למעשה, אני זוכר במפורש שצחקתי עם החבר'ה העתודאים שלי שממש קשה לנו לחשוב על עצמנו בסוף המסלול, בגיל המופלג של 28. אישית, אם הייתי ב-14' בן 18 יש מצב שהייתי מתגייס לקרבי.

מהצד השני, היות ומסתבר שגם הוא בעל מודל דומה, זה לא רלוונטי.

למעשה, הנחת ה'תגמול ההולם' מניחה מראש שיש עוד משהו שיאפשר לתגמול לא-להיות-הולם, אחרת ברגעי משבר הוא יהיה כל-כך גבוה (היצע וביקוש\ניהול סיכונים) עד שבלתי אפשרי יהיה למצוא אנשים בתקציב העומד לרשות המדינה.

ובמילים אחרות, מי שטוען ש'תגמול הולם' יפתור את הבעיות, מניח שיש פטריוטיזם והמון סיבות שיובילו להתנדבות - אבל, לפחות בשעת משבר, *לא* תגמול הולם!

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

יגיל,

יגיל, מה שלא ברור לי בכל התזה שלך של המשך המצב הקיים הוא כיצד אתה נותן מענה לתגמול של חיילי החובה - בתכל'ס מה עמדתך ביחס לתשלום חיילים חובה - כמה שכר חודשי, אלו תנאים נילווים (פנסיה? / קרן השתלמות? / מימון לימודים?) הם סופו של תהליך העלאת שכר חובה .
לדעתי קודם תתמודד עם סוגיה זו, תראה כמה כסף צריך ומשם תמשיך באופן מתודי על כיצד מממנים זאת,.

אתה מביא דוגמאות מכל העולם, בונה תילים של קביעות, הנחות, ספקולציות , אבל בבעיה הקשה של שכר חובה אינך נוגע - אנא התמודד עימה


אתה נתלה על טיעון "רגעי משבר" שיגרמו להפסקת ההתנדבות מגויסי חובה קצר קרביים לשרות קבע קרבי , אבל חי בעולם של מלחמת אזרחים ברודזיה .

איזה "רגעי משבר" אתה מדמיין בישראל? מלחמת חפירות בסגנון מלחמת העולם הראשונה כפי שקלגס מתאר ?

מה המונח הזה "תקציב בלתי אפשרי למדינה". אני לא מכיר מונח זה. אחרי מלחמת יום כיפור ההוצאה הביטחונית הגיע לכמעט 50% מהוצאות הממשלה - והמדינה עמדה בזה כי היו חייבים.

אני מבין שנוח לחלקים בעם ישראל שהם מקבלים שרותי בטחון מבלי לשלם עליהם מחיר מלא בתקציב המדינה כי הילדים חייבים להתגייס לתקופה ארוכה ולא לקבל שכר הולם, בעוד שילדיהם, מסיבות פוליטיות, אינם מתגייסים - זה "רגע המשבר" הקרוב והאמיתי ביותר למדינת ישראל. מי שבונה על המשך מודל זה בונה על פטריוטיזם וציונות מגדל הרבה יותר גבוה מאשר "תגמול הולם" כפי שאתה מנסה לטעון.

ציטוט:

ההבדל בין צבא מקצועי ללא-מקצועי הוא פשוט הגיוס

זה בכלל לא נכון.

צבא מקצועי מורכב ברובו המכריע מחיילים שבחרו בשרות צבאי כמקצוע, אך זה אינו סותר גיוס חובה - אני מפנה אותך למודל הצבא השוויצרי - צבא מילואים גדול עם צבא מקצועי קטן

השירות הצבאי אמור להיות סוג של מס, שרלוונטי במיוחד דווקא לאוכלוסיות שהפער בין תרומתם במיסים ובין מה שהם מקבלים מהמדינה הוא שלילי. הפיתרון לטעמי הוא הידוק ה"חובה" שבשירות החובה, כולל לחרדים, ערבים (שלגביהם עדיף כמובן שירות חליפי) ושאר ירקות.
אם זה בלתי אפשרי (וזה אני לא חושב שזה בלתי אפשרי) אזי צריך לשאול איך מתגמלים את מגויסי החובה כך שלא ירגישו "פרייארים" ביחס לאלו שלא מתגייסים (וזה שורש העניין).
כאן זו טעות לדעתי לדבר במונחים של משכורות כי איזה משכורת תיתן?
אם תיתן שכר מינימום אז ירית לעצמך ברגל: מי יגיד לעצמו המתגייס? הוא ישווה עצמו לבני גילו שלא התגייסו ועובדים ומקבלים יותר משכר מינימום, פחות הסיכון ואובדן החירות, כמובן.
ואם תרצה לתת תגמול "הולם" יותר, מה ייחשב להולם דיו? ואין לשכוח שהוצאות השכר גבוהות בהרבה מהשכר שהחייל רואה בחשבון הבנק-הפרשות לפנסיה, למשל. אתה תגיע להוצאה גבוהה מאוד ותיצור דילמה לצבא: גיוס סלקטיבי יותר (שמעקר כמובן את רעיון גיוס החובה ומחזיר את השאלה מי יתנדב לשירות צבאי) במחיר של הסיכון כי כח האדם לא יספיק ברגע האמת (ולא צריך מלחמת חפירות-מספיק מצב של אינתיפידה שניה משודרגת+חיזבאללה) ותדרש לגיוס מילואים יקר עוד יותר.
וכמובן-נשאלת השאלה מה עדיף: עליה בנטל המס וירידה בשירותים החברתיים או המשך מודל גיוס חובה תמורת תגמול מינמלי עד סימלי.
פיתרון עדיף לתגמול הוא בדמות הטבות כמו לימודים גבוהים חינם או מסובסדים בצורה משמעותית, הקלות בקבלה ללימודים, תיעדוף בקבלה לעבודה בארגונים ממשלתיים וחברות ציבוריות (זה קיים, אגב, בארה"ב), מענק שחרור בתוספת כרטיסי טיסה חינם לכל יעד בעולם וכו'.

אם זו מבחינתך "הבעיה הקשה", למה לטעון שכשירות צה"ל מעניינת אותך? היא לא. אכן, יש לצה"ל "בעיה קשה" לשלם שכר מינימום לכל חייל. זה נתון ידוע, למרות ששכר החובה היום גבוה ריאלית מאי-פעם.

ואני מבין שנוח לאנשים לנסות לסובב את העולם כדי לא לזוז בעצמם; לדרוש שהמדינה תספק להם ביטחון אבל לחשוב שאסור לה לדרוש מאנשים להשתתף בביטחון הזה; ולהביא את ההוצאה הבטחונית שתרמה תרומה חשובה לדרדור ישראל למשבר כלכלי כאידיאל, פירושו להיות בעד בעיה גדולה הרבה יותר כדי לפתור בעיה שרוב הציבור בכלל לא רואה בה בעיה (כפי שלנקקתי, מהמחקר של איציק רונן ומקומות אחרים עולה התנגדות רחבה *של משרתי חובה ובוגרי הצבא* לצבא מקצועי).

מודל שווייץ הוא עוד מודל של גיוס חובה. למעשה, הוא רחוק יותר מאשר צה"ל ממודל 'צבא מקצועי'; הוא מיליציה עממית עם גרעין קבע קטן (תמהני איך הקבע לא נכנס לתחשיב בארץ).

ואני חושב שהדגמת את עמדתך יפה מאוד: אני חושב כמה חיילים צריך ומשם גוזר מודל גיוס, ואתה חושב כמה כסף אתה רוצה שישולם ומשם גוזר מודל גיוס.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

יגיל,

כמנהגך אתה מתחמק, ואינך מכיר את העובדות הפשוטות.

לצה"ל אין שום בעיה לשלם לחיילי חובה כמה שהממשלה תקצה לו לתשלום - ואגב לא מדובר בסכומים "בלתי אפשריים" שיביאו את הכלכלה לחורבן - על מנת לשלם לכל חיילי החובה שכר מינימום + הפרשות פנסיוניות + תוספות פיצוי לקרביים ותומכי לחימה מדובר בתוספת תקציבים שהמדינה יכולה לעמוד בו.

החישוב הוא פשוט - שכר חודשי של 6000 ש"ח + הפרשות פנסיוניות של 20% - 7,200 ש"ח לחודש עלות מעביד, 86,400 ש"ח בשנה, מזה משולם היום כ- 1500 ש"ח לחודש - כלומר 18 אש"ח - התוספת הנדרשת 66,600 ש"ח לחייל.

תכפיל זאת במספר חייי הסדיר בשנה והנה לך התקציב.




כפי שאתה רואה , הנושא אינו כלכלי אלא פוליטי. והבעיה אינה בצה"ל אלא בממשלה - מרשה ממצד אחד ל- 50% מהמחזור לא להתגייס ומצד שני מפילה על צה"ל מגוון משימות שצבא לא אמור לעסוק בהם.

אתה בעד המשך התהליך , אז לפחות תהיה אמיץ דייך לאמר כמה צריך לשלם לצעיר בן 18 שהמדינה כופה עליו (באופן סלקטיבי בגלל שיוך דתי, אדיקות דתית ואופן הלבוש של ההורים ) לשרת בצה"ל.

ציטוט:

: אני חושב כמה חיילים צריך ומשם גוזר מודל גיוס

והיכן הצגת את הניתוח של מספר חיילים נדרש? או שלדעתך ההיקף היום הוא האופטימלי?

בכל מקרה תכפיל את מספר חיילי החובה ב, 66,000 ש"ח ותקבל את תוספת העלות - כמה יצא לך?


לקלגס - הטיעון שלי קצת יותר מורכב מ "אתה רוצה שכר מינימום לסדיר". אני מבקש להראות כי כאשר חיילי חובה יקבלו שכר הוגן , נניח טנקיסט יקבל שכר בסיס של 6000 ש"ח + תוספת קרבי של 2400 ש"ח - סה"כ 8400 ש"ח ברוטו לחודש , ב:עלות מעביד" של כ- 10,000 ש"ח לחודש - 120 אש"ח לשנה , ההגיון של צבא מקצועי מתחיל לעבוד:

מה עדיף - לשלם שכר של 120 אש"ח לשנה (שכר בשנת ההכשרה ) + עלות הכשרה על מנת להכשיר נהג טנק חדש או להציע לנהג טנק מוכשר לחתום שנה קבע שעלות של 150 אש"ח.

ואם כתבתי, אזי הנימוקים, הטיעונים והלינקים פשוט לא עברו (וכנראה שכן, כי אתה טוחן קמח טחון ואז אומר 'מתחמק') אז אין לי ממש מה לעשות.


באשר לתשלום לחיילי החובה, שבאמת *איננו* המרכז אצלי - ולמה שיהיה אני לא יודע - כבר *הראיתי* איך עלויות החייל צומחות בצורה פראית בצבאות מקצועיים. ההנחה שבהינתן אלטרנטיבה תוכל לשלם קרוב למינימום (בשקלול הטבות) כבר הופרכה. לפי החישוב שלך, אם ניקח 50% ממסיימי כיתות י"ב (למעשה, האמת ניתנת להיאמר שבניכוי הערבים אחוזי הגיוס הרבה יותר גבוהים - וכרגע, משום מה, לא חושבים לגייס את הערבים. החרדים הם בעיה למרות עליית אחוזי הגיוס אצלם), אזי נישאר לפי החישוב שלך עם בערך 66,000 כפול שישים אלף, היינו כביכול תוספת של 5 מליארד לשנה לכל מחזור, ובשלוש שנים 15 מליארד - אלא שכבר היינו בסרט הזה עם החישוב של מילטון פרידמן לפי קווים דומים, שהתברר כלא נכון (אפילו בחישוב של ועדת בן בסט, יש הנחה שקיצור שירות ב-4 חודשים עולה 550 מליון ש"ח במחירי 2006, וזה בלי להפוך את כל הצבא למקצועי או רובו). ולכן גם הטיעון של 'שכר הוגן' לא עובד כפותר-כל-בעיה, כפי שהראיתי לגבי צבאות אחרים. לא נתתי את מספר החיילים הנדרש אצלנו, בגלל שחלק מההיכרות שלי עם המערכת הוא מנתונים פנימיים ואני כמובן לא יכול לעבוד עם הערכות שמבוססות על מקורות שאינם זמינים לציבור; אבל העובדה היא שחישוב משימות פשוט מראה אחוז התנדבות נדרש *גבוה הרבה יותר* מאשר כל צבא מערבי אחר, ושוב אנחנו חוזרים לנקודה במאמר הראשון שלי.

אם להתעייף מלענות בפעם השלישית על מה שעניתי עליו בפעם הראשונה זו 'התחמקות', יהא כך.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

כפי שהראתי לך, הנתונים שלך נכונים, הפרשנות מוטעית לחלוטין.

הנה נתון בשבילך, בסגנון ההצגה שלך - בעת המעבר לצבא מקצועי בארה"ב , ההוצאה הבטחונית ביחס לתל"ג עמדה על 6-7% , היום ההוצאה היא רק 3.6% מהתל"ג, המשמעות - המעבר לצבא מקצועי חסך כמעט 50% !! מעלות הצבא.

גם החלק היחסי של ההוצאה הצבאית מסך התקציב הפדרלי ירד בשעור דומה.

אתה מציג את ההוצאה הדולרים - והיא חסרת משמעות לחלוטין ללא נתוני תל"ג - רמת החיים עולה, השכר הריאלי עולה - כי התל"ג עולה.


אז מילטון פרידמן מסתבר שצדק - החסכון אמיתי , שריר וקיים. בוודאי אינך חושב שהוא היה צריך להצליח לחזות עליית תל"ג ושכר ראלי במדוייק בטווח של 50 שנה?

אתה מוזמן לבדוק נתון זה לגבי כל המדינות שעבר לצבא מקצועי - בכולם, ללא יוצא מהכלל תגלה כי ההוצאה לבטחון , כ- % מהתל"ג והתקציב ירדה באופן משמעותי מהמעבר ועד היום.


על היקפי התנדבות לצבא האמריקאי , הראתי לך שאינם כוללים פעילות רבה שנכללת בצה"ל ( 8200=NSA וכו') - כך שנתוני ההתנדבות שלך גם אינם רלבנטים.

אז מה נותר מהתזה ?

שלא יהיו מספיק חיילים לאינתיפאדה 2 + חיזבאללה? בשביל זה צריך סד"כ סדיר יותר גדול מסד"כ הסדיר של צה"ל באוקטובר 1973?!

היום, אחרי שעברתי עבודה, אני מוציא על אוכל 1500 ש"ח, שהם 10% מהמשכורת שלי.

מסקנה שלך: מעבר עבודה חסך מחצית מהוצאות האוכל!

אותו דבר (למעשה, יותר גרוע, כי כבר הראית שזו טעות מעוד בחינה: שיעור ההוצאה מהתמ"ג לא קשור *רק* לצבא מקצועי. בשנות השמונים, עם צבא מקצועי, הוא היה גבוה יותר מאשר בתחילת שנות השבעים, סוף ימי צבא החובה; הירידה מתחת לרמת 1972 קרתה כשבריה"מ התמוטטה. בקיצור, נחזור לדון בטיעון הזה כשהמזה"ת יירגע).

עלויות כוח האדם של הצבאות התנפחו באופן כללי, ולא בגרף מקביל ממש לתמ"ג או למשכורות הכלליות, מה שברור כשמשווים לגרף מותאם-אינפלציה של התמ"ג. לעומת זאת, המשימות שלהם קטנו - כשאין ברית ורשה, ארה"ב הקטינה מאוד את הצבא, משימותיו, ומספר כלי הנשק שלו (ובקושי מצליחה לפתח חדשים). ולא, לא צריך לצפות שפרידמן יצדק 50 שנה קדימה בכל מה שאמר. אבל כן צריך לצפות, שאם נותנים לנו הערכה אופטימית לגבי החיסכון, שבנויה במידה רבה על העתקת הרעיון של פרידמן, לבדוק מה לא התגשם (ואם כבר משווים בלי השוואה, לסין יש צבא חובה ופחות הוצאה ביחס לתמ"ג מאשר בריטניה, ארה"ב או צרפת; ובמונחים אבסולוטיים, ישראל מוציאה על הצבא שלה *הרבה פחות כסף* מאשר גרמניה, צרפת, או בריטניה).

אגב, בהתאמת גודל אוכלוסיה, בגוף כמו ה-NSA היו בארץ, לכל היותר, 1060 איש בערך. אכן לא רלוונטי, אבל לא מהסיבה שלך. את משמר החופים הכנסתי פנימה, למרות שאתה מתעקש שוב ושוב לטעון שלא; הוא שייך ל-Armed Forces, ועל כן כלול. מה שכן, מסיבות נוחות גם לא הכנסתי פנימה את כל *ההוצאות* על קבלנים חיצוניים, למרות שאפשר לחשב (בעיראק מאז 2003 ועד שיצאו, 20 מליארד לשנה בממוצע; לא *הכל* צבאי, כמובן, אבל לא מעט). ושוב זה חוזר לשאלת גודל הצבא הרצוי בהינתן המשימות והאיומים, ואיזה מודל צריך כדי לתספק אותו...

בקיצור, נותרו נתונים ונותרה העובדה שאתה מאוד לא אוהב את המסקנות; לא פחות ולא יותר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

באינתיפאדה השניה צה"ל נאלץ לגייס מילואים לבט"ש וגם כך הסדיר נטחן וכמעט לא התאמן.
במלחמת יום כיפור הסד"כ בסופו של דבר לא הספיק. וודאי לא זה הסדיר-המצרים והסורים הרי שטפו את הכוחות הישראלים שהיו בקווים.
ובמלחמת יום כיפור, מלחמה קונבנציונאלית, צה"ל התבסס על לחימת טנקים שהיא יחסית חסכונית בכח אדם. לחימה בעזה, איו"ש ולבנון פחות רלונטית לטנקים ויותר לחי"ר, וחי"ר דורש כח אדם רב.
אם אתה לא רוצה לגייס מילואים כל שני וחמישי, אתה חייב צבא סדיר גדול. אם אתה רוצה רזרווה מספיק גדולה למקרה של עימות ממושך או (חלילה) כולל, אתה חייב מילואים.
ובאופן כללי אני לא מבין את הוויכוח בכלל: כל עוד צה"ל נזקק לגייס מילואים לתפקידי בט"ש הצבא הסדיר הוא בהכרח לא גדול מדי אלא לא גדול מספיק.

ציטוט:

באינתיפאדה השניה צה"ל נאלץ לגייס מילואים לבט"ש וגם כך הסדיר נטחן וכמעט לא התאמן.

כל הרעיון כי צה"ל צריך לעסוק בשטחים 50 שנה לאחר שישראל שולטת בשטח וקיימים 400 אלף ויותר מתיישבים בכמות אדירה של נקודות התיישבות הוא איוולת.

האם גיוס חובה לצה"ל צריך לכלול ליווי של ילדים שהולכים מנקודה א' ל- ב' בישוב הייהודי בחברון?

האם צה"ל צריך לבצע "שמירה על ישובים"?! על כבישים?! - אלו נושאים של בטחון פנים - תפקידים של משטרה (עובדה שהמודיעין המוביל בשטחים זה השב"כ - לא אמ"ן)

זו הרעה החולה המונעת מצה"ל להפוך למקצועי , שואבת כ"א וכספים מנושאי בטחון אמיתיים של מדינת ישראל ולמעשה הטיעון היחידי ההגיוני לדרישה של "אנו זקוקים לסדיר גדול" .

תתכבד המדינה ותמממן משטרה באיו"ש , בדיוק כי שמממנים משטרה במזרח ירושלים - זה יעלה 2-3 מליארד ש"ח בשנה, אך התרומה לביטחון ישראל תהיה בסדר גודל יותר גדול ותאפשר לצה"ל לעסוק בתחומים בו עוסקים צבאות במדינות דמוקרטיות.

מה מונע מהמדינה להקצות כסף לישובים שישכרו שרותי שמירה בשכר על הישובים , טרמפיאדות ושילוו את הילדים ? מה מונע מהמדינה לאייש תצפיות ומחסומים באנשי קבע של מג"ב? איזה ערך מוסף , שלא קיים במשטרה / שב"כ צה"ל מביא לשיטור בשטחים, חוץ מכ"א המרוויח 5 ש"ח בשעה וחייב לבצע את מה שמורים לו?

אני מבין כי לממשלה מאוד נוח לקבל שרותי משטרה זולים מצה"ל - אך אינני חושב שיש נושא צבאי שיש עליו כזה קונצנזוס - השליטה בשטחים פוגעת בצה"ל.

החשש של "מי ירצה להתגייס לכפיר" , ו- "מה יקרה אם תהיה אינתיפאדה" - זו האינדיקציה שהשליטה באיו"ש צריכה לעבור איזרוח, כי אף אחד לא שואל מי ירצה להתגייס למשטרה או למג"ב ומה יקרה אם שוב יחסמו את וואדי ערה. אחרי 50 שנה , לא צריך שיהיה הבדל בין בשמירה על הכבישים המחברים את בירת ישראל לחוף - כביש 1 ו- 443 ומשום מה באחד זה אחריות המשטרה ובשני מפטרלים חיילי חובה.....



ולאחר שהשיטור באיו"ש יעבור איזרוח (המעברים בין איו"ש לישראל כבר אוזרחו ), ופיקוד מרכז יסגר - כמה סד"כ צה"ל צריך? מה מונע מעבר לצבא מקצועי?




ליגיל

ציטוט:

עלויות כוח האדם של הצבאות התנפחו באופן כללי, ולא בגרף מקביל ממש לתמ"ג או למשכורות הכלליות

זו טענה. היכן ההוכחה?

אתה מסוגל להחזיק כח משטרה בהיקף כזה? אתה מודע לכך שכבר היום שיעור השוטרים פר מס' תושבים בישראל הוא נמוך מאוד ולא מספיק לכלל המשימות בתוך הקו הירוק?
אני כבר לא מדבר על זה שתמורת תגמול סביר לא יהיו לך עודף קופצים על שירות משטרה בשטחים ותמורת גמול "הולם" יהיה לך צורך תקציבי כזה שתרגיש אותו טוב טוב במיסוי שלך ובשירותים החברתיים שתקבל, כולל במערכת החינוך והבריאות.
ואגב, יש סיבה טובה שהמדינה מעדיפה לקיים את הפעילות הביטחונית ביו"ש בעצמה ולא להשאיר אותה לתושבים שם. פירוט מעבר לכך יהיה גלישה לפוליטיקה.

ציטוט:

אתה מסוגל להחזיק כח משטרה בהיקף כזה? אתה מודע לכך שכבר היום שיעור השוטרים פר מס' תושבים בישראל הוא נמוך מאוד ולא מספיק לכלל המשימות בתוך הקו הירוק?

המשטרה בישראל קטנה ביחס למשטרות בעולם לא בגלל שקשה לגייס שוטרים אלא מכיוון שכך מתקצבת הממשלה את המשטרה - היקף כ"א של המשטרה, בניגוד לחובה בצה"ל, אינו נקבע לפי לכמה אנשים "מתחשק" להתגייס למשטרה אלא נקבע ע"י הממשלה.

האם "אני מסוגל" להחזיק כח משטרה כזה? בוודאי, זה רק שאלה של 1.5 מליארד ש"ח, אולי אפילו פחות.

ואינני חושב שיש צורך להסביר את ההבדלים באימון ובמנטליות של שוטרים לעומת לוחמים כאשר ההתמודדות היא עם אזרחים שבסופו של יום חולקים את אותה האדמה בין הירדן לים. ואין שום קשר לפוליטיקה - אם ישראל תאפשר מדינה פלסטינית - נרצה לחיות איתה בשלום, אם ישראל תספח את איו"ש - בוודאי שעדיף כבר היום להכניס משטרה.....

ציטוט:

אני כבר לא מדבר על זה שתמורת תגמול סביר לא יהיו לך עודף קופצים על שירות משטרה בשטחים ותמורת גמול "הולם" יהיה לך צורך תקציבי כזה שתרגיש אותו טוב טוב במיסוי שלך ובשירותים החברתיים שתקבל, כולל במערכת החינוך והבריאות.

הבנתי. אתה מעדיף שחיילי חובה שמספיק "פריארים" להתגייס ולשרת בשטחים (מאותם 50% ממחזור גיוס שלא מספיק דתיים / אדוקים או מהדת הלא נכונה) תמורת 5 ש"ח לשעה ימשיכו לבצע זאת על מנת שיהיה כסף למערכת החינוך ללמד צרפתית או קולנוע או למממן טיפולי שיניים לילדים?

אם עם ישראל, בדרך דמוקרטית, בוחר להשאיר המצב באיו"ש כפי שהוא, אני בטוח שלא יהיה איכפת לעם ישראל לשלם קמצ יותר מיסים או לקבל פחות בריאות או חינוך.
ואם כן יהיה איכפת, אז אולי יהיה שינוי .

כל מי שטוען כי צה"ל לא יכול להפוך לצבא מקצועי, בסופו של דבר חוזר לאותה נקודה - חיילי חובה מספקים שרותי משטרה וכבאות (פיקוד העורף) ב - 5 ש"ח לשעה וכל זמן שיש מספיק פרייארים (=ציוניים, אידואולוגים, איכפתיים וכו) לעשות זאת אז זה בסדר. אבל כאשר אומרים בו נקצר משמעותית את החובה ונבנה צבא מקצועי, המנגינה משתנה ופתאום יש חשש גדול שאותם אלו שהיו מוכנים לעבוד ב 5 ש"ח לשעה בסיירת מטכ"ל , צנחנים ובגולני לא יהיו מוכנים לבצע אותה עבודה תמורת 50 ש"ח לשעה....זו פשוט צביעות.

צה"ל סדיר שאינו עסוק בשיטור וכבאות - ללא פיקוד מרכז, ללא פיקוד העורף, ללא 8200 , הממוקד רק באוייבים שמעבר לגבול לא צריך להיות גדול יותר מ- 2 אוגדות - וככזה כוח אין שום קושי לאייש ולתקצב כצבא מקצועי

אני אפילו לא יודע איך להגיב לזה...
לגבי השכר וכו'
אתה מתעלם מכך שלא מדובר רק בכסף: הרבה אנשים יהיו מוכנים לשרת תמורת 5 ש"ח לשעה כאשר מדובר בגיוס שהוא חובה וצורך לאומי בהגדרה, כאשר ברור שהשירות איננו בשביל כסף אלא בשביל מילוי הצורך החיוני. כשמדובר באשכרה שירות תמורת משכורת זה סיפור אחר לגמרי מבחינה פסיכולוגית.

הרבה יותר חשוב משכר מינמום היא הפרשה לפנסיה בגין השרות בצבא.
לדעתי תשלום שכר משופר מהיום + פנסיה של 2000 שקל
אפקט הריבית דריבית יעשה כאן פלאות ויעזור לאותם חיילים בשנות הפנסיה (ויוריד את הלחץ מקצבאות).
אתן דוגמא:
נניח שגיל הפנסיה עדיין יהיה 67 והצבא יפריש בממוצע 2000 שקל לחודש לחייל לפנסיה (+תוספות) זה אומר תוספת של 1500 עד 2000 שקל כמעט לפנסיה של אותו חייל (לפי ריבית ממוצעת שנתית של 4 אחוז)

אתה יודע שאנשי קבע היוצאים לפנסיה מהצבא השנים ששרתו בחובה מזכים אותם בזכויות פנסיוניות?
כל האחרים תרמו את שנות שרות החובה ללא שכר וללא פנסיה.....





זה עוד אחד מההפקרויות של כספי ציבור, ואתה צודק - כל חילי החובה צרכים לקבל הפרשות פנסיוניות.

https://tamritz.wordpress.com/2016/...יר-חיילים-בהמון

כוס התה שלי
1. יש לנו צבא מקצועי קוראים לו משטרת ישראל / מג"ב. תחשבו טוב אם זה מה שאתם רוצים ?

2. מזה שנים שאני טוען שיש "להוציא את השטחים מצה"ל" צה"ל יכנס לשם רק בעת התלקחות, ויפעל כצבא, בעצימות גבוהה. צה"ל לא יודע לעבור מעצימות נמוכה למלאה בלחיצת כפתור. יש להחליפו בשטחים במג"ב גדול יותר לטובת היומיום.(עולה כסף) צה"ל צריך להתכונן למלחמה הבאה ולשמור על הגבולות. זה יעשה אותו לוחם טוב יותר ומוסרי יותר. זה בהחלט מקום שהייתי רוצה לראות כחלק מהמסלול של צעירי הארץ הזו (למעט רשעים המוציאים עצמם מן הכלל). ניתן לשקול קיצור שרות ליחידות עורף ושיפוי הקרביים.

3. מי לא יבוא לצבא מתנדבים, בד"כ בני האליטות והחברה השבעה. הם ירוצו ישר לאוניברסיטה ולחיים האמיתיים. היום הם חייבים לעשות צבא. חלק מגיע ל 8200 חלק לקריה, אבל חלק נוסף מגיע גם ליחידות החץ. הם מחפשים שרות משמעותי ומעניין. כשהם שם לעיתים מתוך עניין אישי , אידיאולוגיה, "הדבקות בחיידק" (או כל העונשים כאחת - כפי שאומרים עוכרי הדין) הם נשארים לתקופות קבע קצרות או ארוכות ומהווים שלד פיקוד בסדיר ולא פחות חשוב במילואים.
אתם באמת רוצים לוותר עליהם ?

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

2. מג"ב גדול פירושו גיוס חובה; אני לא רואה פה הבדל עקרוני.
3. בטיעון הזה הייתי נזהר. כפי שלינקקתי במאמר, בניגוד לאמונה הרווחת, בארה"ב יש דווקא *יותר* סיכוי שמישהו ממעמד בינוני+ יהיה בצבא מאשר במעמד נמוך. הבעיה היא לא 'בני האליטות', אלא היכולת של צה"ל לבחור את *הטובים ביותר*, יהיו בני מי שיהיו.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

בארה"ב יש דווקא *יותר* סיכוי שמישהו ממעמד בינוני+ יהיה בצבא מאשר במעמד נמוך.

מה שיגיל מנסה לאמר הוא כי סף הגיוס בארה"ב גבוה מאשר בצה"ל.

לדעת יגיל, כל נסיון להגדיל / להקטין היקפים של משטרה / כבאות יצריך גיוס חובה - המשטרה כעת מגייסת למעלה מ- 1000 שוטרים חדשים ויש ביקוש של פי 10 - רק שלמשטרה יש סף גיוס גבוה.

שכרו של שוטר מתחיל עומד על כ-7,700 שקל, . לשכר הבסיס מצטרפות השעות הנוספות, הטבות כגון קרן השתלמות ודמי הבראה מתוקף היות השוטר עובד מדינה. לכך יש להוסיף הטבות אחרות ובהן נופש תקציבי, מענק שכר דירה (אשר יכול להגיע עד 1,300 שקל) ו-580 שקל השתתפות בגני ילדים.

יתרה מזו, משהב"ט הקים את רשות המעברים היבשתיים ב 2005 על מנת לאזרח את מעברי הגבול עם הפלסטינים - היום הרשות מפעילה 13 מעברים -חיילי חובה הוחלפו באזרחים והאחריות עברה מצה"ל למשהב"ט - בלי שום בעיה למצוא עובדים / מאבטחים למעברים והמעבר כלל הרבה תועלות ובוודאי לא מעסיקים שם חיילי חובה תחת כובע אחר.

מה ההבדל בין לאבטח מעבר גבול עם פלסטינים לאבטח כביש? ללוות ילדים בקריית ארבע? -


ההבדל הוא שהאבסורד והנזק למערכת היחסים מתפעול מעבר גבול ע"י חיילי חובה בני 18 היה גדול מהעלות הדרושה להחלפתם. העניין מתחיל ונגמר בכסף ולא , כפי שיגיל מנסה לטעון, אילוצי כ"א.


את המשטרה / מג"ב / בישראל ניתן להכפיל בהיקפים ללא שום קושי - השכר לשוטרים מתחילים הוגן, ההכשרה קצרה וזולה , תפקידים פתוחים לכל המינים / דתות - וכל מי שטוען אחרת פשוט מוביל אג'נדה מאוד מסויימת.



מזל שאין גיוס חובה לשב"כ ומוסד (שגם גדולים בלי פרורפורציה ביחס למקביליהם בארה"ב - כיצב מתרחש הנס הזה ?) , אחרת יגיל היה טוען שצריך להמשיך בגיוס חובה לשם...

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby מזל שאין גיוס חובה לשב"כ ומוסד (שגם גדולים בלי פרורפורציה ביחס למקביליהם בארה"ב - כיצב מתרחש הנס הזה ?) , אחרת יגיל היה טוען שצריך להמשיך בגיוס חובה לשם...

מזל שיש להם משוחררים טריים ומורעלים לגייס מתוכם.

ומה הגודל הזה שאנחנו מדברים עליו?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH 2. מג"ב גדול פירושו גיוס חובה; אני לא רואה פה הבדל עקרוני. 3. בטיעון הזה הייתי נזהר. כפי שלינקקתי במאמר, בניגוד לאמונה הרווחת, בארה"ב יש דווקא *יותר* סיכוי שמישהו ממעמד בינוני+ יהיה בצבא מאשר במעמד נמוך. הבעיה היא לא 'בני האליטות', אלא היכולת של צה"ל לבחור את *הטובים ביותר*, יהיו בני מי שיהיו.

כיוון שלא העליתי את כל המאמר שלי "להוציא את השטחים מצה"ל.

אני מדבר על מג"ב קבע שמשרתיו 24 ומעלה דוברי ערבית.

היכולתשל צה"ל לבחור את הטובים מצטמצמת אם טובים יחליטו לוותר מראש.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

מה שאתה מציע זה הגדלה משמעותית של מספר אנשי כוחות הביטחון של מדינת ישראל.
כשאתה מגדיל את מספר הלוחמים של מג"ב באופן משמעותי,
אתה אולי מפנה כוח אדם מהצבא למשימות אחרות מצד אחד,
אבל מצד שני זה ידרוש צמצום של כוח העבודה היצרני של המשק כי כשאתה מגדיל את מספר הלוחמים,
שעושים תעסוקה מבצעית מול הפלשתינים, אתה עושה את זה על חשבון מספר האזרחים שעובדים ומשלמים מסים.
אתה לא מייעל את המערכת. אתה פשוט מגדיל אותה.
זה כבר לא משנה אם הלוחמים המתנדבים יהיו בצה"ל או במג"ב.
להערכתו של יגיל הנקין ואני חושב שסירפד מסכים אתו בנושא הזה,
לא יהיו מספיק אנשים שיתנדבו לבצע שירות ממושך באיו"ש.
יתכן שזה יהיה המצב גם אם המשרתים יקבלו שכר גבוה וגם אם יקבלו חופשות בתדירות גבוהה.
שירות קרבי זו עבודה שוחקת.
אני לא בטוח לגבי הערכה זו.
אם הממשלה תטיל עוד מס על האזרחים, תציע משכורות גבוהות למי שיתנדב ליחידות קרביות מסויימות,
שכל כוח האדם שלהן יורכב ממתנדבים, אני לא בטוח שהנשירה תהיה כל כך גדולה כמו שדוקטור הנקין צופה.
צלפים, נהגים, מפקדים, רבים מהם עושים זאת בהתנדבות והם שם להרבה שנים.
חשוב לציין, שבהשוואה לצבאות זרים, חיילים ישראלים יוצאים לחופש אחת לחודש אם לא יותר.
ישנן גם עבודות מאוד שוחקות בחיים האזרחיים כמו רופאים בבתי חולים ועוד,
ואנשים בכל זאת בוחרים להמשיך לעבוד בזה.
מה שכולנו מסכימים עליו הוא ששמירת השקט מול הפלשתינים ביהודה ושומרון דורשת הרבה מאוד כוח עבודה.
על אף האבידות הנמוכות שהפלשתינים גורמים לנו, יש לכך מחיר כלכלי משמעותי.

דוגמא ממשטרת ישראל כיצד פרסום ותגמול הולם מגדילים באופן ניכר את מספר המתנדבים למשטרה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4850235,00.html

שים לב שאותו "גידול ניכר" הוא מ-543 ל- 1,420.. וזה מתוך פוטנציאל גיוס גדול (נניח, מועמדים מ-10 שנתונים, כשבאופן ריאלי גם מי שיתגייס ישרת 3-4 שנים).
כלומר, אני מסיק שפוטנציאל הגיוס של הערבים-הישראלים למשטרה הוא כמה אלפים בלבד; ןזה מאגר שחופף למאגר הגיוס לצבא הקבע ולא מצטרף אליו.

כלומר- כן, אפשר יהיה לגייס עשרות אלפים בודדים לצבא קבע; אך הרבה פחות ממה שהצבא צריך בסדיר ובמילואים.

שוטרים מסרבים לשרת בירושלים

ציטוט:

לאור המצב הביטחוני והמתיחות השוררת בירושלים, החליטו במשטרת ישראל לקבוע יעד חדש לגיוס שוטרים נוספים לצורך תיגבור ואבטחה במקומות הרגישים ע"פ הערכות מצב ועוד. בעוד במשטרה הציבו כיעד לגיוס, 1200 שוטרים, מסתבר כי בפועל התגייסו 200 שוטרים בלבד. אם לוקחים בחשבון את מספר השוטרים שבאופן טיבעי נושרים מהמערכת, הרי שהמספר נמוך עוד יותר. כך נחשף הערב בחדשות 10. במשטרה מעריכים את הסיבה המרכזית לאי הצלחת מבצע הגיוס, המתיחות העקבית בירושלים והחשש להפוך למטרה בצל ארועי הטרור הפוקדים את הבירה לעיתים תכופות...

בישראל יש עניין נוסף. לא רק החיילים המיותרים יצטרפו לשוק העבודה. גם הרבה חרדים יעזבו את הישיבות לטובת עבודה כשהם לא יצטרכו יותר את הפטור של תורתו אומנותו

ישנו פטור נוסף:
אברך עם 5 ילדים המגיע לגיל 31 מקבל פטור פטור מלא משירות ביטחון (במקום בגיל 41).
פטור שהביא להתקבעות מספר ילדים גבוה בגיל מוקדם כחלק מההווי החרדי.
וממילא מסבכים מאוד את הגיוס של כלל החרדים

בכל מקרה - אם יש שאיפה לגיוס נרחב אך קצר בעיקר לצרכי מילואים, הפטנטים לגיוס חרדים רק מזיקים.
השאיפה ה"מקצועית" היא לגיוס מוקדם ככל הניתן של צבא המילואים: מה שאומר שמסלולי דחיית הגיוס מקטינים את פוטנציאל המילואים, ומעלים את העלות של החיילים.
מסלולים לגיוס מוקדם של חרדים, גם אם גיוס זה מקוצר ומיועד בלעדית לצורך מילואים - עדיפים.

זו נקודה מעניינת שראוי לחשוב עליה

האם ההתנגדות החרדים לגיוס תפחת משמעותית אם הגיוס יהיה ל 6-8 חודשי הכשרה בלבד לרווקים בני 18 לצורך הצבתם במילואים ?

אם מדובר במסגרת "כללית" ההתנגדות עלולה להיות זהה.
אם מדובר במסגרת "חרדית" (ללא מפקדות ומדריכות, ללא שירת נשים, כשרות מהודרת ומובטחת, הקפדה על הימנעות מחילול שבת למעט פיקוח נפש, שמירה על "קדושת המחנה"),
וחשוב לא פחות: שהקריטריונים לגבי אורכי ואופי הגיוס יהיו ידועים מראש,
כנראה שלגבי הרוב תהיה הסכמה.

לגבי חלק מזרמי החרדים, ולגבי אותם אלו שכל חייהם יהיו במסגרת תורתו-אומנותו, יתכן ועדיין תהיה אותה התנגדות (על הרקע ההלכתי שמי שתורתו אומנותו אמור מלכתחילה להיות פטור ממיסים ושירות כלשהו).
מבחינה זו, דחיית השירות מפריעה לגיוס: בגיל 18 קשה לדעת מי יהיו אותם מצטיינים, אבל בגיל 23 מי שאינו מתאים ל"תורתו אומנותו" כבר לא מגיע לישיבה, ולכן ניתן לטעון שכל באי הישיבה הם כבר מצטיינים שיעסקו בתורה כל חייהם (וירוויחו רק מעט לצרכי מחייה בסיסיים).


חלופה אחרת (הלכתית) היא ויתור על כל הסנקציות הייחודיות,
ומלכתחילה קביעת מיסוי שונה למי שנמצא במסלול פטור, ומרוויח מעל לרף מסויים (שהרי תורתו אומנותו מחייב לעבודה לצרכי מחייה בלבד).

שלום רב לכולם לפי עניות דעתי צהל חייב להפוך לצבא מקצועי אם לא כן הסכויים של הצבא לנצח במלחמה הבאה הם קלושיים ביותר ראה תוצאות מלחמת לבנון השנייה שבה אם נאמר בעדינות צהל לא ניצח.לפי דעתי במלחמה מול יריב יותר חזק מהחיזבאללה צהל קרוב לוודאי יתמוטט וכל איש לנפשו.

שלום רב גם לך. אם יש משהו שאנחנו ממש סולדים ממנו כאן בפורום זה סוג התגובה שנקרא "טוקבק", שהיא תגובה "מהמותן" שבדרך כלל מבוססת על תחושה אישית ועל דיעה חסרת בסיס עובדתי.

לצורך העניין: כל מה שכתבת שגוי, ואם תקרא את האשכול ובמיוחד את המאמרים שעליו הוא מבוסס (מקושרים בהודעת הפתיחה) יש סיכוי שתגבש לעצמך דיעה קצת יותר רצינית והרבה פחות היסטרית.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

"צה"ל אינו מצליח לאייש תפקידים רבים לקצינים בדרגת סרן, ואיכות משרתי הקבע נמצאת בירידה מדאיגה. בהנחה שהמגמה תימשך, מאפייני השירות בקבע ייהפכו בעשור הבא להיות דומים לאלה שבשירות בתי הסוהר, בנציבות הכבאות הארצית ובמשטרת ישראל."

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&cat=479&loc=11

כבר היום בצה"ל קיים מודל היברידי בו חלקים ממנו (חיל האוויר, חיל הים) נוטים יותר למודל של צבא מקצועי וחלקים אחרים (צבא היבשה) עדיין משתמשים במודל של צבא חובה.
כלומר השאלה הרלוונטית (ברמת פירוט של כל יחידה בצה"ל) היא איזה מודל עדיף עבורה.
בנוסף צריך לשאול איך לעשות צה"ל צבא יותר טוב (ללא קשר למקצועי/חובה), כי כיום לפחות לטעמי נדרש שינוי גדול בתפקוד הצבא, שינוי שכנראה לא יגיע מתוכו.

http://oll.libertyfund.org/pages/fr...-volunteer-army

מכיוון שהוויכוח על צבא מקצועי בישראל אינו וויכוח מקצועי אלא פוליטי, וחייבים להבין זאת -

הסיבה היחידה שנדרש צה"ל סדיר גדול בימינו אלו זה על מנת לתחזק את איו"ש בהיקף של בין 17 ל- 23 גדודים. זה ההבדל היחידי בין צה"ל של היום לצה"ל הסדיר קטן מאוד שטרם ששת הימים או אפילו לצה"ל הגדול (הרבה שריון מעט חי"ר) של טרום מלחמת לבנון. היקף כזה של כוחות משקף כ 10,000-12,000 איש כולל מעטפת תומכת , רובם הגדול חיילי חובה וקצונה זוטרה.

כיצד זה קשור לפוליטיקה ?

בהנחה שהעלות היום , כאשר חיילי חובה אינם מקבלים שכר הוגן, מדובר בעלות של כ - 1.5-2 מ מליארד ש"ח בשנה , תשלום שכר הוגן (ותנאי שרות הולמים) לצבא מתנדבים יקפיץ את העלות ל- 5-6 מליארד ש"ח ותמיד קיים החשש שלא יהיו מתנדבים לסוג שרות זה , בתגמול הנתון - בדומה לקושי לגייס שוטרים לירושלים.


כאשר העלות תגיע ל- 5 מליארד ש"ח בשנה , יש בעיה אמיתי להצדיק את ההוצאה לבטחון באיו"ש במודל הנוכחי מול למשל בניית בתי חולים ולכן השארת שרות חובה ארוך בתשלום נמוך המהווה 100% ההפך מצבא מקצועי זו מטרה פוליטית

מילטון פרידמן נוגע בנקודת הזו בדיוק (תרגום חופשי):
"יש הטוענים כי הגמישות שצבא מגוייסי חובה מעניק לממשלה ולצבא מאפשרת להם להשתמש בכוחות כראות עיניהם . צבא מתנדבים מהווה "משאל עם" רציף באשר לפעילויות בהם הממשלה משתמשת בחיילים. הפופולריות או חוסר הפופולריות של הפעילויות בהם מעורב הצבא תשפיע על היכולת למשוך מתנדבים - ויש הרואים בכך יתרון ואחרים חסרון של צבא מתנדבים"


מכיוון שזו העניין, אי אפשר לשים אותו על השולחן ויש צורך לארוג סיפורי אגדות על הסד"כ הסדיר האדיר הנדרש למלחמה מדומיינת עם אוייב גדול , במקום צבא סדיר קטן ומילואים מאומנים שהיו די למדינת ישראל הצעירה ומוקפת אוייבים אמיתיים .


"בעיית הסרנים" זה איתות ראשון ל"משאל עם" . אך גם ברור מאליו שלא תהיה בעיה של סרנים בצבא אם הם יקבלו שכר ותנאים נילווים טובים יותר , אפילו על חשבון קיצוץ שכר ותנאים של דרגות סא"ל ומעלה תוך שמירה על תקציב שכר / גימלאות באותו הגודל.

זה הגיוני כלכלית - לסא"ל ומעלה בטחון תעסוקתי ופנסיית גישור - הם לא צרכים שכר גבוה , לסרנים אין שום בטחון תעסוקתי - רובם המכריע לא יגיע להיות סא"ל והם מוותרים על צבירת נסיון / לימודים באזרחות.

חלפו הימים שאזרחים היו מוכנים שישלמו להם בציונות , כאשר רק 50% מהשנתון מתגייס לשרות ממשי בצה"ל המודל הנוכחי אינו בר קיימא.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby מכיוון שהוויכוח על צבא מקצועי בישראל אינו וויכוח מקצועי אלא פוליטי, וחייבים להבין זאת - הסיבה היחידה שנדרש צה"ל סדיר גדול בימינו אלו זה על מנת לתחזק את איו"ש בהיקף של בין 17 ל- 23 גדודים. זה ההבדל היחידי בין צה"ל של היום לצה"ל הסדיר קטן מאוד שטרם ששת הימים או אפילו לצה"ל הגדול (הרבה שריון מעט חי"ר) של טרום מלחמת לבנון. היקף כזה של כוחות משקף כ 10,000-12,000 איש כולל מעטפת תומכת , רובם הגדול חיילי חובה וקצונה זוטרה.

מה שאתה אומר לא נכון. צה"ל גדל כי בעיקר כי מערכים שהיו קטנים (או לא היו) בעבר גדלו מאוד - למשל מודיעין וסייבר, הגנת טילים, מזלטי"ם.
בנוסף, למרות שאיום הייחוס של מתקפה של מדינות ערב ירד, נוספו לנו איומים כמו חיזבאללה, חמאס ואיראן, שדורשים כוחות לא קטנים רק כדי להתגונן מהם, וכוחות גדולים מאוד כדי לשמור על אופציה התקפית.
צה"ל של ששת הימים אינו דוגמא טובה - ההצלחה של צה"ל הקטן של ששת הימים כנראה לא תחזור - רמת האויבים שלנו עלתה מאז משמעותית (וגם הכמויות).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby כיצד זה קשור לפוליטיקה ? בהנחה שהעלות היום , כאשר חיילי חובה אינם מקבלים שכר הוגן, מדובר בעלות של כ - 1.5-2 מ מליארד ש"ח בשנה , תשלום שכר הוגן (ותנאי שרות הולמים) לצבא מתנדבים יקפיץ את העלות ל- 5-6 מליארד ש"ח ותמיד קיים החשש שלא יהיו מתנדבים לסוג שרות זה , בתגמול הנתון - בדומה לקושי לגייס שוטרים לירושלים. כאשר העלות תגיע ל- 5 מליארד ש"ח בשנה , יש בעיה אמיתי להצדיק את ההוצאה לבטחון באיו"ש במודל הנוכחי מול למשל בניית בתי חולים ולכן השארת שרות חובה ארוך בתשלום נמוך המהווה 100% ההפך מצבא מקצועי זו מטרה פוליטית

כאן יש לך טעות בחשבון. אתה מחשב את עלות המעבר לצבא מקצועי רק של כמות הסדירים שמשרתים באיו"ש. אבל אם עוברים לצבא מקצועי - כל הסדירים יקבלו שכר הוגן, כך שהמספרים שאתה מדבר עליהם אינם נכונים.
בנוסף הגיבנת של צה"ל מבחינת תקציב היא מודל הפנסיה הישן, בו אנשי קבע מקבלים פנסיה של 40 שנה על 20 וקצת שנות עבודה (היום המצב השתפר במקצת). בשל העובדה שיש באופן יחסי יותר אנשי קבע בחילות הטכניים (אוויר, ים, מודיעין) כמות הסדירים באיו"ש לא משפיעה הרבה גם כאן. כמו כן, בשל אופי הבעיה - מודל פנסיה, צה"ל ותקציב המדינה יסחבו את הגיבנת הזו עוד עשרות שנים.

יש הנחות ייסוד שצריך לבדוק:

ציטוט:

[מה שאתה אומר לא נכון. צה"ל גדל כי בעיקר כי מערכים שהיו קטנים (או לא היו) בעבר גדלו מאוד - למשל מודיעין וסייבר, הגנת טילים, מזלטי"ם.

אני מציע לך לבדוק - כוחות נ"מ הפכו להגנת טילים, מספר המטוסים הצטמצם ונכנסו מל"טים, סייבר ומודיעין גדלו אבל השריון הצטמצם - אך לא שם הגידול המיותר של הצבא. מנגד ב 1982 לא היה גבעתי, כפיר , גדודים ייעודיים , מג"ב איו"ש ולוחמי חילוץ והצלה - הנה לך 5 חטיבות חי"ר אל מול ה- 17-23 גדודים העסוקים באיו"ש.

אלו הכוחות שיודעים לציין, אבל צבא צבא הקבע גדל סתם, ללא בקרה, כי היה אפשר - אף אחד לא בדק, לא היתה מגבלה תקציבית - זה אומרת בפרוש וועדת לוקר - הצבא קיבל משימה עם אימוץ וועדת ברודט לרדת בצבא קבע ב - 10% אבל עלה ב - 12% ולא ידע להסביר מדוע. על כך מערך שגדל, היה מערך שקטן כמו השריון למשל.

כאשר מקימים זרוע יבשה ולכולם ברור שיש לאחדה עם אט"ל ומנסים פעם אחת ולא מצליחים - ברור שיש בזבוז, לכן מנסים שוב....

ציטוט:

בנוסף, למרות שאיום הייחוס של מתקפה של מדינות ערב ירד, נוספו לנו איומים כמו חיזבאללה, חמאס ואיראן, שדורשים כוחות לא קטנים רק כדי להתגונן מהם, וכוחות גדולים מאוד כדי לשמור על אופציה התקפית. צה"ל של ששת הימים אינו דוגמא טובה - ההצלחה של צה"ל הקטן של ששת הימים כנראה לא תחזור - רמת האויבים שלנו עלתה מאז משמעותית (וגם הכמויות).

איום הייחוס בששת הימים היה כל צבאות ערב מסביב + כוחות משלוח מעיראק לוב ואולי גם כוחות רוסיים. אם אתה חושב שה"איום" שחמאס או חיזבאללה מתקרב לאיום הישן, זה רק מראה כמה התעמולה של הצבא עובדת טוב....

ציטוט:

אם עוברים לצבא מקצועי - כל הסדירים יקבלו שכר הוגן, כך שהמספרים שאתה מדבר עליהם אינם נכונים. בנוסף הגיבנת של צה"ל מבחינת תקציב היא מודל הפנסיה הישן, בו אנשי קבע מקבלים פנסיה של 40 שנה על 20 וקצת שנות עבודה (היום המצב השתפר במקצת). בשל העובדה שיש באופן יחסי יותר אנשי קבע בחילות הטכניים (אוויר, ים, מודיעין) כמות הסדירים באיו"ש לא משפיעה הרבה גם כאן. כמו כן, בשל אופי הבעיה - מודל פנסיה, צה"ל ותקציב המדינה יסחבו את הגיבנת הזו עוד עשרות שנים.

אתה 100% צודק שיעלה יותר - תוספת של כ - 4% לתקציב המדינה - אם נשארים בהיקפים הקיימים אבל כאשר חייל חובה יהפוך ליקר , יצטרכו פחות חיילי חובה , יכשירו פחות חיילים והמשק הישראלי ירוויח בנטו.

הדוגמא של מילטון פרידמן מצויינת - הוא אומר כי יהיו אלו שיאמרו שבניית הפרמידות במצרים היתה זולה, כי השתמשו בעבדים, אבל לא לוקחים בחשבון כי מי ששילם את המחיר הם העבדים. צה"ל של היום "זול" כי מי שמשלם את המחיר הם החיילים ומשפחותיהם.

לגבי הפנסיה - הבעיה היא כל מודל השרות - מה פתאום שכ"א מוכשר, מיומן , שלמד על חשבון המדינה יועבר לשוק האזרחי ועוד יקבל כסף במקביל לעבודתו ? הייתי משאיר את כולם במערכת הציבורית עד גיל פרישה , לא חסרים תפקידים במשרדים וחברות ממשלתיות שיהנו מכ"א איכותי וראש אכ"א יכול להיות גם אלוף וותיק בן 60 שישרת עד גיל הפנסיה.

מי שלא מתאים לו להישאר בשרות המדינה, יקבל את הפיצויים , אולי שנת הסתגלות ושיהי לו בהצלחה.

, אך אין ספק כשהצבא מתנפח עלות הפנסיה עולה דרמטית.

לשימוש במתנדבים שכירים על פני מגוייסי חובה יש יתרונות:
הם משרתים לפרק זמן ארוך יותר,
מה שמקצר את פרק הזמן שמושקע בהדרכה שלהם לעומת משך שירותם הכולל.
רק מתנדב-שכיר יוכל להישאר במערכת 10 שנים ויותר.
מתנדבים שכירים גם לא עולים למשק יותר כסף ממגוייסי חובה,
כי כול עוד מספר האזרחים שעובדים במקצוע יצרני אינו משתנה,
מיסוי האזרחים ותגמול המשרתים לא יפגע במשק.
כך טוען פרופסור יעקב עמיהוד.
http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1001146442
במקום לחייב אנשים לשרת ללא שכר, שזה סוג של מס כלכלי עליהם ועל הוריהם,
נטיל עוד מסים על מי שלא משרת ואת הכסף נעביר למשרתים.
מי שלא יגויס יוכל להרויח יותר כסף עד הפנסיה ממי שכן יתגייס,
ואת ההפרש הזה נוכל לקחת ממנו כמס הכנסה ולשלם לחיילים המתנדבים.
אם זאת ישנה בעיה בביטולו המוחלט של גיוס החובה.
במקרה של מלחמה בעצימות גבוה, מדינה ישראל, וכך גם כול מדינה אחרת,
תצטרך לבצע גיוס חירום של חיילים,
שלא היה בהם צורך לפני המלחמה ולא יהיה בהם צורך אחרי המלחמה.
ייתכן ויהיה צורך לגייס לצבא מספר אזרחים גדול ככול האפשר.
אימון חייל רגלי לוקח למעלה משנה והתרעה למלחמה יכולה להיות כמה שעות בודדות.
הדרך היחידה של מדינה להחזיק עתודת כוח אדם צבאית גדולה ככל האפשר,
היא על ידי גיוס החובה בעת שלום לצורך אימון חיילי המילואים.
ללא גיוס חובה לצורך אימון בעת שלום, לא יהיו מספיק חיילים מאומנים בעת מלחמה.
רבים טוענים שמדינות המערב אינן מפעילות כרגע גיוס חובה ולכן עלינו לפעול כמוהם,
אך יש גם אנשים במערב שחשבו שזו היתה טעות לבטל את גיוס החובה מסיבה זו.
אחד מהם הוא אלק דגלאב-יום שהיה ראש הממשלה השמרני של בריטניה.
הוא טען שללא גיוס חובה, צבא המילואים יקטן באופן משמעותי ויהיה חוסר בלוחמים.
http://www.yadlashiryon.com/show_it...3821&itemType=0
אי לכך המלצתי היא:
להשתמש במשרתי חובה בעת שגרה אך ורק לצורך אימון לקראת מלחמה.
לא תוטלנה עליהם משימות אחרות.
כל שאר התפקידים יעשו על ידי משרתי קבע.
להגדיל באופן משמעותי את מספר אנשי הקבע.
לאזרח תפקידים שכיום מבוצעים על ידי חיילים.
לקצר את שירות החובה לשנתיים וחצי.
לא לחייב נשים בגיוס.
לגייס גברים הסובלים מבעיות בריאות גופניות ונפשיות.
לא לגייס גברים שלא סיימו 12 שנות לימוד או סובלים מאופי בעייתי.
שכר מלא למשרתי החובה שיהיה גבוה משכר המינימום.
תוספת שכר לפעילות שדה.
עוד תוספת שכר לפעילות מסכנת חיים.
מעוניין לשמוע את תגובותיכם.

לכל אלה שחיים באשליות של צבא מקצועי/שכירי חרב במקום צה"ל


https://www.ynet.co.il/articles/0,7...0.html#autoplay

גם אני לא מסכים אם הרעיון של לבטל באופן מוחלט את שירות החובה אבל אתה מתבטא בצורה של ניסיון לעשות מניפולציה ולא בצורה עניינית. צבא מקצועי הוא לא צבא של שכירי חרב אלא של משרתי קבע בדיוק כמו הטייסים, החובלים והמפקדים הבכירים של צה"ל. אתה אומר שהם שכירי חרב? ומה מה הקשר של "במקום צהל". זה לא במקום צה"ל. צה"ל ימשיך להישאר צה"ל גם אם הוא יהפוך לכוח כלל התנדבותי, למרות שאני לא חושב שזה מה שצריך לעשות.

להמציא טענות שאף אחד לא תומך בהם - ואז להציגם כנלעגים.

בפועל,
אף אחד לא תומך בסגירת צה"ל לטובת צבא מתנדבים זרים.
אבל כן מבינים - שכל העסק ה"לא מקצועי" מזייף חזק מכדי שנוכל להתעלם מכך.

אם בשנות ה90 היו שבויים בקונספציה שעוד מעט הופכים את הטנקים של צה"ל לעציצי יום העצמאות (ובכלל סוגרים את צה"ל),
ואם עד שנת 2006, היו שבויים בקונספציה לפיה "צבא היבשה מת", וישאר רק חיל אוויר,
היום התפקחו מהאשליות - והשאלה היא לא איך סוגרים את האור,
אלא איך גורמים לצה"ל להיות הצבא הכי יעיל שניתן?

התשובה היא אמנם לא סגירת צבא המילואים והסדיר שמזין אותם,
אבל כן - לגרום לצה"ל להתמקצע: להיות פחות חובבני וחלטוריסט.
במקום שהחי"ר יבלו את בשירות בחלטרות ביו"ש וחלטרות בט"ש גבולות ואז יגיעו ללחימה מופתעים, כי לא נשאר לזה זמן,
נסיון לבנות יחידות - שיתמחו במשימות מקצועיות,
וישאירו את המוכנות ללחימה - ליחידות שזה מקצועם, ועל זה הם התאמנו.


השלב הבא לאחר מכן - הוא צמצום הנטל על המשק (גם אם צה"ל יעלה יותר שקלים)
הכרה בכך שגיוס חייל גוזל למשק משכורת ממוצעת, כבר היום.
כי יש תעסוקה מלאה, ולכן כל חייל שעוזב את צה"ל- עוזב להכשרה או עבודה, ומי שהצבא מגייס הם לא החלושים ביותר - אלא להפך: אלו שהשכר שלהם גבוה מהממוצע.
ולכן - כל חודש שבו החייל לא אפקטיבי - עולה למשק בחודש יום עבודה.
במצב זה - לא מבטלים את שירות החובה, אבל הצבא הופך הדרגתית מצבא חובה-חינם בו משלמים רק דמי כיס,
לצבא בו הגיוס הוא חובה - אבל דווקא כן משלמים למשרתים (לפחות הקרביים מביניהם),
וממירים שירות גורף ארוך - בהגדלת היקף משרתי הקבע.
כך שתופעת "עצם הפז"ם" תמוזער.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אספרסו קצר משרתי קבע בדיוק כמו הטייסים, החובלים והמפקדים הבכירים של צה"ל.

לא כולם צריכים להיות טייסים וצ'יפים,
אבל מפקדי טנקים ששווים מליוני דולרים - כן יכולים להיות לוחמים מקצועיים שחלק מהשירות שלהם הוא בקבע.

ציטוט:

במקום שהחי"ר יבלו את בשירות בחלטרות ביו"ש וחלטרות בט"ש גבולות ואז יגיעו ללחימה מופתעים, כי לא נשאר לזה זמן, נסיון לבנות יחידות - שיתמחו במשימות מקצועיות, וישאירו את המוכנות ללחימה - ליחידות שזה מקצועם, ועל זה הם התאמנו.

אני לא בטוח שצריך יחידות נפרדות ללחימה עזה ויחידות נפרדות לאבטחה.
חיילים ביחידה ללוחמה בעצימות גבוהה שהוכשר במשך שנתיים לפחות מתוך שירות חובה של 3 שנים יספיק לעשות סבב בודד של תעסוקה מבצעית בת שנה לפני השחרור שלו מהסדיר ולפני שהוא מועבר לכוח המילואים. כלומר כול יחידה שתוכשר ללחימה עזה תתאים גם לאבטחה אבל לא להפך.
לכן לדעתי המודל צריך להיות כזה:
כול החיילים הרגליים יוכשרו במשך תקופה של אולי שנתיים ללחימה. כשמי שיוצא לקורס פיקודי יחתום עוד קבע וההכשרה שלו תהיה יותר ארוכה.
שאני אומר שנתיים אני מתכוון לחצי שנה טירונות בסיסית שאותה יעברו כלל חיילי צה"ל, חצי שנה אימון מתקדם, ועוד שנה שלמה של אימון הקמה יחידתי. זה משאיר עוד שנה שאפשר לנצל לסבב בודד של תעסוקה מבצעית ואז משתחררים מסדיר ועוברים למערך המילואים. לא חישבתי את המספרים אבל אני נוטה להאמין שיהיו מספיק חיילים למשימות הבט"ש אם כול חייל נותן שנה תעסוקה מבצעית במהלך שירותו הסדיר.

אתה הרי לא מפרק מסגרות ובונה מחדש ללא הרף.
ובמקרים הנדירים בהם אתה כן בונה מחדש מסגרת חדשה - ניתן לשלם, ולקבל חיילים שכבר עברו מספיק סבבים.

אני דיברתי - על גריעת יו"ש והגבולות מהמשימות שחטיבות החי"ר ביצעו ללא הרף.
לפני כן היה גם קו בלבנון - ומרוב תעסוקות (חלטורות) לא נשאר זמן לאימונים ללחימה.
ואז קיבלת חיילים שביצעו חלטורות - ולא התאמנו.
חסר כל טעם.

ממה שאני זוכר - סבב היה 4 חודשים - לא שנה.
ניתן לבצע סבבים של 4 חודשים - בין "אימונים במתאר לחימה" בבסיס חטיבתי הסמוך לחזית (וכח סיוע ראשוני במצב פתע) לבין בט"ש בחזית "חמה",
ולמעשה - ניתן אפילו לעשות שבוע-שבוע בין בט"ש לאימונים.

ואם נוצר לך גירעון כ"א קל, ניתן להשלימו באמצעות חובה-בתשלום, לאותם כוחות שנדרשים.
עדיף תקציבית (למדינה) מלהשאיר את כל צה"ל מגוייס במקסימום.

לגרוע את יחידות החוד מאיו"ש יגרום למחסור גדול בכ"א באיו"ש.


המשמעות היא:


- החזרת כפיר לאיו"ש תוך ביטול סטטוס "חטיבה מתמרנת"

- הורדת גדוד מכפיר ועל בסיסו הקמת 3 גדודים מעורבים (יחס 1:2 חיילים /חיילות) נוספים

- הפיכת חטיבת חי"ר נוספת (נח"ל? גבעתי?) לחטיבת ייעודית לאיו"ש (=קיצור הכשרה ומיקודה בצורך) , גריעת גדודים ממנה והפיכתם למג"ב בשילוב בנות.


הרווח הוא כמובן חסכון בהכשרות (זמן / כסף) שיאפשר ניצול נכון טוב יותר של חודשי השרות לביצוע המשימות באיו"ש ואי בזבוז זמן של החוד באיו"ש כך שתוצאת המהלך היא אפשרות ריאלית של קיצור שרות