 |
06-06-2011, 17:48
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
|
כתבה נוספת, הפעם מבמחנה - התוכנית של אופרה
http://www.idf.il/1440-11720-he/Dover.aspx
שלושים שנה אחרי "מבצע אופרה", הפעולה להשמדת הכור הגרעיני בעיראק, מתארים האנשים שהיו שם את ההכנות הסודיות ושעות המתח לפני הרגע הגורלי - וגם מספרים למה תמיד כדאי לשמור על הפה ליד מפקד פד"ם
זה חודש מאי של שנת 1981, ובחדר קטן בבסיס עציון שבחצי האי סיני מתכנסים שמונה טייסים של חיל האוויר הישראלי. מסביב יש רק קילומטרים אינסופיים של חול צהוב, אבל בין ארבעת הקירות בבסיס הדרומי ביותר של חיל האוויר הישראלי ההתרגשות מגיעה לשיא. כאן, רחוק ככל האפשר מכל אוזן שומעת, מספקים לטייסים תדריך לפני יציאה למבצע "גבעת התחמושת" - ומסבירים להם שמהנקודה הזאת, הקרובה ביותר ליעד שיש לצה"ל להציע, הם הולכים לעשות היסטוריה. בכל זאת, לא בכל יום תוקפים יעד שנמצא 1,100 ק"מ מישראל, לא בכל יום תוקפים את הכור בעיראק.
"מי שכינס אותנו היה רפול, הרמטכ"ל באותה התקופה", מספר אל"ם (מיל') זאב רז, לימים מפקד המבצע. "הוא הסתכל עלינו ואמר בפשטות: 'מי שנופל בשבי, שיספר לעיראקים כל מה שהוא יודע - במילא אתם לא יודעים כלום. רק תחזרו לי בריאים ושלמים'. אחר כך אני זוכר שהוא עבר מאחד לאחד, הוציא מהכיס שלו תמרים, לחץ לנו את היד והוסיף בחיוך: 'תתרגלו, זה כל מה שיהיה לכם בשבי'".
אלא שכמו שהגיעה הפקודה המפתיעה למבצע, כך היא בוטלה - לצערה של חבורת הטייסים הנרגשת. באותו היום התקשר יו"ר האופוזיציה דאז, שמעון פרס, לראש הממשלה מנחם בגין, ונזף בו על המועד שנבחר להפצצת הכור - יום הבחירות בצרפת. השיחה הזו גרמה לצמרת הפוליטית לתהות מהיכן דלפו פרטי המבצע, ולבטלו, לפחות בצורתו הנוכחית. אלא שזמן לא רב לאחר מכן, עוד לפני שהספיקו הטייסים להתרגל לאכזבה, כבר שקדו קצינים נבחרים על הוצאתו המחודשת של המהלך לפועל. הפעם השם הנבחר היה שונה: "מבצע אופרה".
הרבה פרפרים בבטן
רגעי השיא של המבצע להשמדת הכור הגרעיני "תמוז" בעיראק, כעשרה ק"מ דרומית לבגדד, ארכו דקות מעטות בלבד - אך היסודות שהובילו אליהם הונחו יותר מחצי עשור קודם לכן.
השנה הייתה 1975, ועיני ישראל נישאו בדאגה מזרחה, כשסדאם חוסיין, אז מנהיג עיראק הבלתי מעורער, חתם על הסכם עם צרפת, אשר התחייבה לסייע בהקמת שני כורים גרעיניים בארצו. המהלך המדובר הכניס את הצמרת הישראלית לכוננות - ובשנת 1979 מחליטים בצה"ל לבנות תוכנית פעולה לתקיפת הכור בעיראק. את המשימה מקבל סא"ל (מיל') שמאי גולן, אז ראש זירה מזרחית בלהק מודיעין אוויר. הוא ממהר לבנות תוכנית מבצעית לסיירת מטכ"ל, אך עזר ויצמן, שר הביטחון באותם ימים ומפקד חיל האוויר לשעבר, מחליט שמשימה כזו תתבצע אך ורק מהאוויר. תוכניותיו המקוריות של גולן נגדעות אמנם, אבל הוא מקבל על עצמו את תפקיד קצין המודיעין של המבצע, ומאותו רגע מלווה מקרוב את מפקד חיל האוויר דוד עברי בהכנות לקראת ביצוע המשימה.
"לא נראה לי שמישהו מאיתנו חשב בזמנו שזה באמת רציני", אומר היום גולן בטון מעט משועשע. "הבנו שזה אולי לא עוד מבצע להשמדת מטרות בלבנון, וגם היה לנו ברור שהעניין כאן שונה לחלוטין, ובכל זאת - לא האמנו שזה באמת הולך לקרות".
בשנת 1980, ובלי קשר לתכנון המבצע, נשלח לארצות הברית רז, אז מפקד טייסת, בכדי לקלוט את המטוס העתידי של צה"ל באותה תקופה - האף-16. כשהוא חוזר ארצה כבר אין לו יותר התלבטות - ובמהרה מוחלט כי המטוס הזה הוא שיבצע את המשימה המאתגרת. "כשמפקד חיל האוויר הודיע לי על המבצע חזרתי מיד לטייסת, כולי נרגש ונרעש", הוא אומר. "הלכתי לדבר עם אילן רמון, שהיה אז קצין ניווטים צעיר ושותף הסוד היחידי שלי, וביקשתי ממנו לבדוק האם המטוסים החדשים יכולים בכלל להגיע עד בגדד ובחזרה. אילן בדק וחזר אליי עם החיוך המפורסם שלו. 'זה קצת מחוץ לטווח', הוא אמר לי. ועם ה'קצת' הזה היינו צריכים להתמודד מאותו רגע".
עם קבלת ההחלטה על קיום המבצע, נכנסים שמונת הטייסים הנבחרים, אשר עברו הכשרה על המטוסים החדשים, למסכת אימונים מפרכת. במשך חודשים הם מתרגלים טיסות ארוכות בגובה גבוה ונמוך - ובעיקר מתחמקים מהעין הבוחנת של המתצפתים האמריקאים, אשר הגיעו לארץ לסייע בקליטת המטוסים.
עבור גולן התקופה הזאת מסובכת במיוחד, שכן עליו לאסוף מודיעין למבצע ממגוון מקורות מבלי להסגיר את כוונותיו - גם לא בפני גורמי מודיעין צה"ליים אחרים. "היו לי הרבה פרפרים בבטן, והמצב באותו זמן אילץ אותי לרקום הרבה תחבולות, להשתמש בעורמה שלי", הוא אומר. "היו לנו, לדוגמה, קשרי ידידות עם ארצות הברית, וגם נפגשנו איתם לא אחת באותה תקופה. אבל בכל זאת, מה אני אגיד לקולונל שיושב איתי? 'אני רוצה לראות מפה של עיראק?' בסופו של דבר ביצענו חילופי מידע - והבנו דרכם כמה סוללות קרקע-אוויר יש ברשות עיראק".
במקביל למאמצים של גולן מתחיל חיל האוויר לבצע גיחות קצרות לאיסוף מודיעין בגבול סעודיה-עיראק, וזאת בטענה שעיראק תהווה כוח תגבור משמעותי לצבאות ערב במקרה של מלחמה. בשילוב קטעי אינפורמציה נוספים שהגיעו דרך צינורות פרטיים וגורמי מודיעין מערביים, מתחילה להירקם לאט-לאט תמונת מודיעין שלמה למבצע - אך הלחץ לא יורד. "באחת הגיחות כמעט היה מגע בין מטוס עיראקי למטוס שלנו והחלטנו להפסיק עם העניין", מספר גולן. "לא רצינו להיגרר לקרבות אוויר בזמן הזה".
ד"ש מרמת גן
באוקטובר 1980 אוסף ראש הממשלה בגין את חברי הממשלה ומשתף אותם בכוונתו לתקוף את הכור. את ביצוע הפעולה הוא מתנה בהסכמה גורפת של כלל השרים, שמושגת לאחר שכנוע הקולות הבודדים שהתנגדו. במאי 1981, כאמור, נותן ראש הממשלה את האור הירוק לתוכנית. לאחר הדחייה שכופה פרס, נקבע יום ראשון ה-7 ביוני, ערב שבועות, כמועד החדש. השעה שנבחרה לביצוע הפעולה היא ארבע אחר הצהריים - מספיק אור כדי לזהות את המטרה, מספיק חושך כדי שיישמר הסיכוי לחזור הביתה בשלום.
יום הפקודה מגיע, ושעון הספירה לאחור עובר לשעות בודדות. "אני זוכר שבבוקר הגענו לשדה דב, ושם פגשנו במקרה את אלוף פיקוד הדרום, דן שומרון", מספר גולן. "הוא הכיר אותי בתפקידי הקודם כקצין מבצעים מיוחדים ושאל אותי 'לאן היום?' אני, בטיפשותי, אמרתי לו 'דרומה' - אבל כשאתה אומר למפקד פיקוד הדרום שאתה טס דרומה והוא לא יודע מזה, אתה בטוח בבעיה. זמן קצר אחרי זה כבר הלכתי לרפול ואמרתי לו שעשיתי טעות".
למרות הפשלה התמימה של גולן רפול לא מאבד עשתונות, ומבקש מאלוף (מיל') אביעזר יערי, אז ראש חטיבת המחקר באמ"ן, לכנס את חברי פורום מטכ"ל, שלא ידעו על קיום הפעולה באותו היום, ולתת להם סקירה על המתרחש באותה עת בלבנון. במילים אחרות: להעסיק אותם כדי שלא יחשדו. "אני לא חושב שהם הצליחו להבין באותו זמן למה מכנסים אותם - אבל לי אמרו לדבר", מספר יערי, "אז מבחינתי פשוט עמדתי שם וברברתי וברברתי במשך די הרבה זמן".
בזמן שיערי מסיח את דעת הקצינים הבכירים, שוב מגיעים הטייסים לעציון בסיני. שם, לצד המטוסים, הם מוצאים גם את הרמטכ"ל ואת גולן, המורים להם להתכונן להמראה. "הוחלט שנחזיק ברשותנו דינרים עיראקיים, כך שבמקרה שאחד הטייסים מופל יהיה לו כסף", מספר רז. "אני אמרתי להם שאם אני נופל במדבר אז אני צריך מים ולא כסף - אבל נו, שיהיה. בכל מקרה, גולן הביא אלינו את הכסף במזוודה סגורה ונראה כמו ג'יימס בונד - רק שאצלו המזוודה נפתחה וכל הדינרים התפזרו. הקצין הטכני שהיה שם ראה את זה והבין מה קורה. כשהוא שם לאחד מהטייסים את הקסדה על הראש הוא לחש לו 'תמסור להם ד"ש מהחבר'ה ברמת גן'".
ההכנות מסתיימות והטייסים עולים סוף סוף על המטוסים ויוצאים למשימה. על הקרקע נותרת החוליה של רפול, גולן ומפקד חיל האוויר דאז, דוד עברי, ואלה עוקבים מרחוק אחר הנעשה.
בעוד המטוסים גומאים את הקילומטרים הראשונים בדרך לעיראק, מתקבל דיווח לפיו חוסיין מלך ירדן ראה מהיאכטה שלו את המטוסים, ודיווח למוצב השליטה הירדני ברבת עמון שהיהודים בדרך לתקיפה במזרח. "כששמענו את זה רפול הסתכל עליי ושאל אותי 'מה עושים?'" אומר גולן. "במצב נורמלי, היינו חוזרים וטסים שוב שבועיים מאוחר יותר, אבל באותו זמן הבנו שאי-אפשר לעשות את זה כי יותר מדי אנשים ידעו על העניין. רפול שאל אותי האם אנחנו נדע כשהעיראקים ילחצו על הכפתור האדום שיזניק מטוסים ויפעיל את סוללות הקרקע-אוויר. כשעניתי לו שכן, אז הוחלט שממשיכים".
בהתאם להוראות, המטוסים דבקו במסלולם, כשהטייסים שומרים על דממת אלחוט. "הקשבנו באוזנייה לשקט, והיינו מתוחים מאוד", מתאר גולן. "ידענו שהם טסים אבל לא היה לנו מושג איפה הם כי לא הייתה לנו יכולת כיסוי כזו רחבה. באותו שלב יכולנו רק לדמיין".
בעת הגעת המטוסים אל היעד משוגרות הפצצות. שש עשרה במספר, שתיים לכל מטוס, שבעה מתוך שמונת הטייסים פוגעים במטרה. עם סיום המשימה נדרשים כולם להגיד בקשר "צ'רלי", מילת הקוד שנקבעה כדי לוודא שהכל כשורה. שבעה טייסים חוזרים על המילה, אבל מספר 8, אילן רמון, לא מגיב. "היו כמה דקות של שקט וכבר רציתי לעלות בקשר ולשאול אותו: 'אילן, מה קורה איתך?' אבל ברגע האחרון הוא התאפס", אומר רז. "רק כשהתקרבנו לישראל עליתי מולם בקשר והודעתי: 'המטרה כנראה הושמדה כמתוכנן'".
אנשים היו המומים
בשארית הדלק שעוד נותר עושים הטייסים את דרכם חזרה לישראל. ההפצצה הסתיימה בהצלחה, אבל דווקא עכשיו סף הלחץ מטפס לגבהים חדשים. "את הדרך הלוך, שנמשכה שעה וחצי, בכלל לא הרגשנו - אבל את הדרך חזור? טסנו וטסנו והרגשנו שאנחנו פשוט לא מתקדמים", אומר רז. "זאת תחושה של חוסר אונים, הרי אין ניווט וכל מה שאתה חושב זה 'מתי הם באים, מתי הם באים'.
הדלקתי את המכ"ם, וכשראיתי שאין אף כוח זר בסביבה הייתי בטוח שמשהו לא בסדר איתו. באמת ציפינו שינסו להפיל אותנו בדרך חזרה כשאנחנו בלי דלק ובלי כלום".
גם על הקרקע סף החששות עלה במהירות. "כל הזמן ניסינו לחשב מתי הם יתקפו ומאיפה", אומר גולן. "האם זה יהיה בירושלים? בתל אביב? אולי יפציצו את הכור בדימונה? היינו מוטרדים מאוד".
אלא שהמכ"ם, כך התברר, לא התקלקל ולא שיקר - הטייסים הגיעו לשטח האווירי של ישראל בלי מרדף או ניסיון להפילם, ועם הנחיתה התקבלו בהתרגשות גדולה. "אף אחד לא האמין שכל שמונת המטוסים יגיעו בשלום, אפילו ללא שריטה", אומר רז. "אחרי הנחיתה יצאנו מהמטוס ולחצנו ידיים אחד לשני. לא התחבקנו פשוט כי זו הייתה תקופה אחרת, אנשים אחרים".
כשפגשו גלגלי המטוסים את הקרקע, גם ניתן האות עבור החוליה של שמאי-רפול-עברי לשחרר את יערי, שעוד שרף זמן אוויר בישיבת המטכ"ל. "הם נכנסו נרגשים והודיעו לכולם על המבצע שרק עכשיו התקיים", אומר יערי. "אני זוכר עד עכשיו איך הייתה שם דממה. אנשים היו המומים".
למרות עייפותם, נדרשו הטייסים להגיע לתחקיר בשדה דב, כפי שנהוג לעשות לאחר כל פעולה של חיל האוויר. "בתחקיר כבר היו הרבה יותר משמונה טייסים", מעיד גולן. "הם הביאו את הקלטות שהם צילמו מהמטוסים וצפינו בפגיעות - כל אחת אלפא, בול פגיעה. הטייסים סיכמו ב'היה תכנון טוב, טסנו, ביצענו וחזרנו', אמרו 'תודה רבה' והלכו. תוך 15 דקות נגמר תחקיר למבצע שתוכנן למעלה משנה וחצי".
"באותו זמן גם ביקשו מכל אחד להחזיר את הכסף העיראקי שהוא קיבל", מספר רז. "הרוב עשו את זה, אבל אני עדיין חתום על כמה שטרות חסרים שאני חייב למדינה".
בהמשך אותו יום הסכימו קברניטי המדינה שבינתיים ישראל לא תייחס לעצמה את המבצע. על אף ההכרעה הזאת, וכנהוג אצלנו, כבר ביום למחרת הופץ הסיפור ברבים. "אני זוכר שנסעתי מקיבוץ גבע לבסיס רמת דוד, ובדרך עצרתי לטרמפיסט שנראה נרגש מאוד", אומר רז. "כששאלתי אותו מה קרה הוא אמר 'לא שמעת רדיו? הודיעו שפוצצנו את הכור בעיראק'. הסתבר שאחרי שהעבירו ברדיו רבת עמון את הדיווח של המלך על היהודים שטסו לתקוף במזרח, בגין החליט להוציא הודעה רשמית. חזרתי הביתה, ראיתי את אשתי ואמרתי לה: 'מה ששמעת ברדיו? זה אני'".
הדי המבצע שקעו, אך גם בשנים הבאות הוא ליווה את מתכנניו לא מעט. עשור מאוחר יותר, בשנת 1991, פרצה מלחמת המפרץ, וכ-40 טילי סקאד שנחתו בשטח מדינת ישראל הכניסו את תושביה לתוך המרחבים המוגנים. באותה תקופה נפגשו גולן ורפול במקרה וניהלו שיחת חולין של מכרים ותיקים. "הוא התקרב אליי ואמר לי 'רק תתאר לעצמך'", מספר היום הקמ"ן לשעבר. "'רק תתאר לעצמך מה היה קורה אם לא היינו מפציצים את הכור'". |
|
ראשי
צ'אט
.
.
מצב כלאיים
