ארדיכל עסוק בצפיה בסרטי ארכיון שפילברג, 'אולי תצוץ עמדה' ולבני מתאושש מהנסע לחיפוזוארוס - אז פתחתי אשכול חדש.

הקודם כבר היה כבד מאוד...

מחר אני באיזור עמק יזראל (בתקווה שגם המוזיאון ביפעת יהיה פתוח)...
נקווה למצא קצת שלל.....

בכל מקרה אני מעלה כאן תמונות שצולמו שלשום בהן נראה "מוצב הסנטוריום" שסמוך להר אדר (למעשה הוא נמצא ב"יער הצבי" שממזרח למעלה החמישה בואכה הר אדר...

דיברנו בעבר על המקום הזה אך לי לא היה את הזמן להגיע לשם ולצלם ואם אינני טועה "אדריכל" לא ממש מצא...
(ואם אני טועה קבל נא את התנצלותי הכנה) !


ראשית הנה המגדל עצמו עם סימני הפגיעות ופסל הצבי הגדול שלשנייה וחצי אף נראה בעת הנסיעה על מכביש ירושלים תל אביב לא רחוק ממחלף חמד :




צילום (מבעד אחד החרכים) של הסולם שמוביל מקומת הקרקע אל הקומה העליונה:




השילוט שמספר את סיפורו של המקום וסיפורו של ישראל שפירא ז"ל שנהרג בעמדה בעודו מתצפת לעבר טור השריון הירדני שנע על הרכס ממול:





לציין כי בסמוך למבנה ניתן להבחין עדיין בתוואי של תעלות חי"ר וקשר ותמיד אבל תמיד כשאני מגיע לשם אני עדיין מוצא תרמילים ורסיסים זכר לקרבות שנערכו במקום !.....

אני חושב שבכך אנחנו כיסינו את כל העמדות שבאיזור ק. ענבים - מעלה החמישה (למעט עוד נקודה אחת שאני צריך לבדוק עדיין)....
עם זאת - תמיד יכולות לצוץ הפתעות.....

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...155#post2797836

נו טןף... כבר די קשה לעקוב אחר כל המקומות שתועדו לא?..

אני כבר זמן רב מתכנן לקחת פרוייקט ולרכז רשימה שמית של כל המקומות שכבר תועדו במסגרת הפרוייקט אך בכל פעם נרתע מחדש בגלל הכמות...
עם זאת אבוי, יש כאן סוג של מלכוד שהרי מקומות נוספים רק מתווספים כל הזמן לרשימה....

אני מקווה לפצות אותך עם תמונות מהמוזיאון ביפעת אליו אני עוד מעט יוצא...

יופ טוב (ופורה)....

לבני.

"ישראלה" - אולי עדיף להסיר את תמונות ה"סנטוריום" בכדי לא להכביד סתם על האשכול הנוכחי?...

אז ככה, יצאנו היום אני וביתי סמוך לשעה 09:00 לכוון כללי צפון כשכמובן אני מעדיף את הכביש הישן....
ביתי צויידה במשקפת ובהנחיות ברורות להסב את תשומת ליבי לכל מה שנראה לה כאפשרות לעמדה (שיטה עתיקה ומסורתית ליצירת עניין בקהל) ....

פנינות בתחילה ימינה (מערבה) לכוון כפר ויתקין והתחלנו לשוטט שם באיזור כשהבעייה העיקרית היא שאני ממש לא זוכר כבר מה תועד ומה לא !...
אני יודע שישובי עמק חפר כבר נסרקו על ידי ועל ידי חברים נוספים (ולא שכחתי שזה בכלל המגרש הביתי של b.a .... ), הגענו לביתן אהרון שם איתרנו את מגדל המים המבוצר, צילמתי מספר תמונות אך הנה אני מגלה שהוא כבר תועד כאן....

עם זאת ביציאה מביתן אהרון אני מבחין לפתע במבנה עגול ומוסתר שלרגע מאוד דמה למה שאנחנו מחפשים אלא שבמבט מעמיק יותר הסתבר כי מדובר בעצם בבאר ולה סיפור מעניין :





וצילמתי גם את המנוע שבתוכה:




מי היו השניים?..
מה קרה להם?..

מעניין כשלעצמו !


הלאה....
ממשיכים בנסיעה ונכנסים לקומפלקס הישובים הצמודים לחרב לאת, מצלם את מגדל המים... כן... ומגלה שגם הוא כבר כאן.....


משם.... לקיבוץ יפעת, מגיעים לקיבוץ , מאתרים את המוזיאון לתולדות ההתיישבות ונכנסים פנימה, לא אפרט כאן יותר מדי פרט לכך שאציין כי מדובר באחד המוזיאונים היפים ביותר שראיתי באיזור !
מוזיאון מושקע ובו שלל פריטים אותנטיים לחלוטין , צילמתי שם עשרות תמונות שיועלו לפורום בקרוב לאחר שאבצע עריכה ואמצא לפחות שעתיים לשם הקלדה....
חבר'ה - אתם תהבו את זה !... מבטיח.

אבל למה אני בכלל מזכיר את המוזיאון הזה?...
בגלל הפריט היפהיפה הזה שניצב שם בגאווה בקצה המדשאה (שימו לב שעל פי מה שכתוב בשלט המבנה הזה שכן במקור בתחום קיבוץ גבת והובא בשלמותו לחצר המוזיאון ב 1993 , כל הכבוד)!!!... :




שימו לב לתוספת המעניינת שעל הגג אשר שימשה להתקנת הזרקאור, צילמתי את החצובה/מתקן עליו הוא היה מורכב כפי שהוא נראה מתוך המבנה כשמסתמן כי הזרקאור היה מצודד מתוך המבנה עצמו ללא צורך לעלות פיזית לקומה/תוספת שעל הגג....
ככה נראה לי בכל אופן על סמך מה שקיים...

יפה לא?..

נו?... וזה יכל להחשב כפיצוי?...


לאחר כשעתיים של ביקור מהנה ומרתק במוזיאון נסענו לצלם את האנדרטה לזכר טייס חיל האויר בן הקיבוץ שנפל בששת הימים (עבור אשכול בצו"ב), אנדרטה נוספת לזכר חבר קיבוץ גבת שנפל בשטח בו נמצאים היום בתי קיבוץ יפעת (אני אפתח על כך אשכול מיוחד כאן בפורום היות ומדובר במקרה מעניין כשלעצמו) וקינחנו..... בלבקר את העגלים החדשים שנולדו ממש השבוע.....

משם דרך זכרון יעקב חזרה הבייתה (מודה שאת המגדל הזה עם החרכים בהיקפו כבר לא היה לי כח לבדוק אם מישהו כאן צילם)....




לבני.

כצופה בלבד באשכולות הביצורים יתכן והחמצתי - אך היום בדרכי ירושליימה הבחנתי בביצרון הנמצא כ50 מ' מזרחה לאחר תחנת השאיבה הבריטית שבסמוך לשער הגיא. בנוסף הבחנתי בעמדת שמירה על גג הבית השני הצמוד לכביש 1 במוצא [מפעל כלשהו כמדומני]. אני יודע שארדיכל צילם ביצורים ברחוב ברוזה אך איני בטוח כי מדובר באותו ביצרון.

עכשיו גם הילדים שלי ירצו משקפת...

כן. מדובר על חלקו האחורי של בית ברוזה. לבני גילה בזמנו עוד עמדה, בבית רוז'אנין (מקלף לשעבר) במורד מוצא, בצד השני של הכביש, ותיעדנו גם אותה.

אין ברירה. אצטרך להעלות את הרשימה שלי. אגב - קובץ הסיכות של גוגל ארץ שלי מעודכן מאד, ולהערכתי - קל לשימוש. אעלה גם אותו.

אשר בנחלת אשר. מישהו בקק"ל, בשנות העשרים, זכר שזבולון לחוף ימים ישכון, וקרא למישור המשתרע בין הכרמל לראש הנקרה ע"ש זבולון. היום ברור שמדובר היה בנחלת אשר. בכל מקרה - ביקרתי שם היום (לבני, יכולתי לשמוע אותך מרחוק, מתפעל מהבצרון שנדד מגבת ליפעת).

הסיבה העיקרית היא תל אפק. כבר ממש מזמן ידעתי שבשמורת עין אפק יש מצודה צלבנית ועליה בצרון מתקופת המאורעות. הייתי סקרן במיוחד לראות את העמדה הזו. ההשוואה בין המדינה הצלבנית למדינה היהודית היא תמיד מרתקת, קווי דמיון מדהימים לחלוטין. יש אפילו לא מעט תועמלנים אנטי-ציונים שקוראים לנו "צלבנים" (ומשום מה אני לא ממש נעלב מזה). והנה מפגש בין השניים: ביצור ציוני רוכב על ביצור צלבני.

אבל התחלתי דווקא בצפון. היות ונהריה כבר כוסתה כאן, התחלתי קצת דרומה. ברגבה. המושב השיתופי הוקם ב-46', אחרי המאורעות, אבל במרכזו מתנוסס מגדל מהסוג הגמלוני, שמאפיין את תחילת שנות הארבעים (כמו עמדת ג'ורג' ומגדל השלושה, בעמק בית שאן, והמגדל של נחלת יהודה, המאוחר קצת יותר). לצערי השמש והמגדל הבהיר לא היטיבו עם התמונות. מה שהפליא אותי היה חלון שנסגר, בתקופה מאוחרת יותר, והפך לחרך. עד היום מצאנו את ההיפך - חרכים שהוגדלו, והפכו לחלונות.



ואם מישהו עדיין תוהה לגבי הרלבנטיות של מגדל מ-1946 ל"ביצורי המאורעות", אני מזכיר ששינינו את תנאי הקבלה. הארכנו את התקופה קדימה ואחורה, עד שנחליט שזה ממש יותר מדי.

מרגבה הדרמתי קצת, ונכנסתי לעין המפרץ. לא זכרתי מתי הוא הוקם, אין שלט כזה בכניסה לקיבוץ ולא ידעתי מה לחפש. הסתובבתי בקיבוץ, ולפתע מצאתי מה שנראה כמו שחזור של חומה ומגדל, אבל בלי החומה. הייתכן שזה המגדל המקורי? לא נראה לי. בכל אופן - השחזור הוא חלק ממוזיאון שלא קיים (אבל יש שלטים שמכוונים אליו), אלא שהוא לא ממסוחר ותיירותי כמו אלה שבנגבה ובניר דוד.תלוי עליו פעמון (צנור ברזל), וניתן היה לטפס עליו.



אגב - בדיעבד למדתי שעין המפרץ הוקם ב-39', ואכן הוא אחד מישובי חומה ומגדל.

לא ממש מסופק, יצאתי מעין המפרץ לשכנו הדרומי, כפר מסריק. משום מה זכרתי שהוא הרבה יותר ותיק, והחלטתי שראוי להתעקש. מהר מאד מצאתי גם שם מגדל עץ, וזה די הפתיע אותי. כאמור - חשבתי שכפר מסריק קדם לחומה ומגדל. גם כאן, למדתי אחר כך שכפר מסריק הוא תאום של עין המפרץ. המגדל של מסריק הוא הרבה פחות יפה, ויש סיכוי טוב יותר שהוא אותנטי. הוא לא חלק משום מוזיאון. ייתכן כמובן שגם הוא מזכרת מאיזה חג או אירוע שבו ניסו להחיות את העבר.



אלא שהתעקשתי. ואכן, באזור הרפתות מצאתי את הבצרון הראשון. קלאסי. בטון. משמש היום למחסן חמרי בדברה, או משהו. דומה לכל אלה שכבר ראינו.




המשכתי לסייר, ומצאתי, בין העצים, משהו שנראה כאילו הוא יכול היה להיות בצרון. הפרופורציות היו נכונות, והמיקום (ליד שער היציאה לשדות), אבל לא היו לו חרכים, והוא היה בנוי מבלוקים. השלט שעליו קטע את הלבטים: בצרון מאורעות אמיתי, מבלוקים!




יצאתי לשדות. מהר מאד מצאתי את השלישי, והפעם - 2 הפתעות: ההפתעה הראשונה היא חומר הבניה - לא בטון, ולא בלוקים אלא לבנים. שלושה בצרונות בכפר מסריק, וכל אחד מחומר בניה אחר!

ההפתעה השניה - עץ תאנה צומח בתוכו, אך הצמאון לאור יום הביא אותו לפרוץ החוצה, דרך הדלת. מדהים לחלוטין. גם רצפת הקומה השנייה, שבכל בצרון אחר עשויה מבטון, הפעם היא מעץ.



חיפשתי, אך לא מצאתי נוספים. ייתכן שיש. המשכתי דרומה, לשמורת תל אפק. השמורה היא בעיקר לחי ולצומח של ביצות העמק, אני מניח שמי שמתעניין בזה יכול למצוא שם לא מעט עניין. לצערי - מעבר להתבוננות בשוורים ובטווסים, אינני מבין גדול בטבע. אבל יש שם אדריכלות - מבנה צלבני ועמדת מאורעות! איך נהניתי! המבנה הצלבני, הסתבר אחר כך, איננו מצודה אלא תחנת קמח, ואילו העמדה... (ההפתעה בסוף)



ובכן, העמדה היא אכן מתקופת המאורעות,

אבל



היא בכלל בריטית!
הלכה התאוריה היפה שלי על הציונים והצלבנים, שאפילו מתבצרים באותם מקומות.

שלל נאה הבאת !
ובעניין העמדה הבריטית - כשכתבת "הפתעה בסוף" עוד חשבתי לרגע שתגלה לנו שמדובר בכלל ב..... מגדל פיקוח !....

אגב - כשחלפתי מול המחצבה של שפיה נזכרתי שדובר כי קיימת בה גם עמדה, תוך כדי חליפה מול שער המחצבה הבחנתי בה !
יפה יפה עם המבנה שמזכיר מצודה אך לצערי ... כבר חלפתי אותה....

תודה !

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...588#post2894097

דפדפו עד הסוף.
וכפי שכתבתי שלשום לטלי - BBZ טוען שיש שם עוד עמדה (כך שמע מפי החוצבים, לפני שנים) עמוק בתוך המחצבה. אם מישהו ימצא אותה זה יהיה נהדר.

או במילים אחרות: איפה זה שהתחיל את האשכולות האלו וחייב לי 5 שעות?
אתמול התגלגלתי לפורום היסטוריה מפורום צבא ובטחון וכמו שאומרים "הצצתי ונפגעתי".
העברתי את עיקר הערב (והלילה) אתמול ואת השעתיים הראשונות של הבוקר בקריאה קפדנית של האשכולות.
עבודה מדהימה!
בעיקר אני נדהם מכך שיש עוד כמה "משוגעים" כמוני....
כפי שכבר כתב מישהו (לבני?) הצפון קצת הוזנח, וכיון שזו מכורתי אשמח לקחת על עצמי חלק מהתיעוד באיזור.
אז הנה התרומה הראשונה. אומנם פילבוקס ולא ורטובל אבל לטעמי במיקום הכי יפה בארץ:
נוסעים לכיון חמת גדר, ולפני הכניסה לאתר פונים שמאלה לכביש העולה לרמה (כביש 98)
הפילבוקס ממקום בצורה קלאסית מעל הציר ושולט על המדרונות הדרומיים של הרמה ועל חלק מהירמוך וכמובן על השיפולים המערביים של הרמה לכיון הכנרת



תמונה ממזרח למערב. נראה לי מוזר כי הפתח פונה לכיוון האיום...


כנ"ל




מבט לדרום מערב



מבט לדרום



השלט המוצב ליד הכניסה


ליד נמצא גם אתר "תותחי נברון" אבל זה כבר סיפור אחד לגמרי...

ושוב תודה על הסקירה המדהימה!!!

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

אני בטוח שבאיזור שלך מסתתרים עוד כמה וכמה....
מה עם יסוד המעלה?.. ראש פינה?...איילת השחר?...

אם אינני טועה ממזרח לכביש ראש פינה ק. שמונה פחות או יותר באיזור אחוזת דוברובין יש איזה שהוא מבנה עם ציור קיר של דגים או משהוא כזה...
יכל להיות שגם הוא חלק ממה שאנחנו מחפשים?...

ברוך הבא !

ביסוד המעלה: מצאתי אצלי צילום ישן מאד של מגדל מים עם חרכי תצפית/ירי. ראוי לבקר אותו שוב.
במטולה: יש שלוש עמדות בכניסה למושבה, אחת מהן על גג בניין די גבוה (2 קומות, או 3), שתי האחרות רוכבות על חומות.
בצפת: ראינו תמונה של עמדה שנבנתה ע"י האצ"ל בבית הקברות. שמעתי על עוד אחת ברובע היהודי (בגבול שלו), ונדמה לי שיש שם עוד אחת.
ראש פינה: ממש לא התחלנו לחפש.
שמורת דרדרה, על כביש 918 - יש מגדל. לא ראינו אותו.
בכל ישובי חומה ומגדל כדאי לבדוק. עד היום - מצאנו כמעט בכל אחד מהם.

ברוכים הבאים.

המשמעות המופלאה של שבע חדרה יפה גם לגיאוגרפיה של א"י. שבע טחנות בירקון, שבע אחיות בירידה מהקסטל, ועוד. שמתי לב אתמול שיש שבעה רמזורים בכביש ואדי ערה, מאז שיוצאים מכביש 6 ועד שמגיעים לעמק יזרעל (אחרי העליות). אמור מעתה - כביש שבעת האדומים.

בכל מקרה, עשיתי אתמול טיול עם שבע תחנות. קמתי בבוקר, הגב כאב לי, האור היה רך מאד ונעים, החזאי אמר שמזג האויר יתחמם בהמשך השבוע, והבטחתי לעצמי שבאוגוסט אטייל פעם בשבוע (כל האמור לעיל איננו עניינכם, כמובן. הוא ויכוח ביני לבין מצפוני). בכל מקרה - נכנסתי לאוטו (המושב באוטו הרבה הרבה יותר נוח מהכסא במשרד, למי שלא הבין את הקשר לכאבי הגב) - ונסעתי צפונה.

התחלתי בעפולה. קבלתי פעם רמז שיש שם עמדה, ונדמה לי שראיתי צילום שלה. נכנסתי למרכז העיר, וטיילתי קצת ברגל. אני לא מכיר את עפולה ברמה של היסטוריה, וגם לא טיילתי בה המון המון שנים. תלויים בכל מקום בעיר שלטים שמבשרים על זכייתה בתור העיר היפה (או הנקייה) ביותר. התרשמתי. הם לקחו את הרחוב הראשי, הישר (תכנון של קאופמן), והפכו אותו לשדרה מרשימה מאד. אולי קצת יותר מדי, כי היא גולשת קצת לפאשיזם. בנקודה הזו אני חייב הסבר - פאשיזם, בטרמינולוגיה אורבנית/ארכיטקטונית זה לא כל כך נורא כמו בטרמינולוגיה הפוליטית/הסטורית. הכוונה היא שזה מרשים מדי. קצת לא אנושי. מתאים יותר למצעד מאשר לאמא מטיילת שני ילדים.

לאחר הטיול, נכנסתי לעיריה ושאלתי את אנשי המודיעין, בכניסה, למיקומן של עמדות. הבחור שלח אותי ללא היסוס לעמדה מדרום לבית העיריה. בדיעבד הסתבר שכילד הוא שיחק שם, אבל חוץ ממנו אף אחד לא מכיר אותה. עמדה מאד "בונקרית" למראה, אבל השלט בפירוש מייחס אותה לתרצ"ו.



חזרתי לעיריה להודות לו, ולשאול אם יש עוד. הוא הפנה אותי ליחסי ציבור, ושם נתנו לי את הטלפון של "גברת הסטוריה", אישה מבוגרת שמכירה כל אחד וכל אבן בעפולה. טילפנתי אליה, והיא סיפרה לי על עוד 2 עמדות: מעל הבאר במערב העיר, ובחצר בית פרטי בשכונת הפועלים.

מבנה הבאר התברר כמגדל בטון, דמוי עמדה, אך בפירוש איננו עמדה. אין דרך להגיע לחרכים, החרכים הכפולים אינם נכונים לתצפית/ירי, ואין שום חרכים בקומת הקרקע. זו לא עמדה, אבל זה בהחלט מגדל נאה (לבני - זה צמוד לאנטנה אימתנית של סלולר. פשוט החלטתי לשים זיין, ולהתעלם מהאיש הקטן שצמח לי על העורף).



טיילתי קצת בשכונת הפועלים (הצמודה לכביש עוקף עפולה הצפוני), עד שמצאתי שהיא בכלל הוקמה ב-46. עזבתי את עפולה והמשכתי צפונה. לאחר שעברתי את מסחה (שם כבר ביקרתי ומצאתי 2 עמדות), הגעתי לצומת בית קשת. לא זכרתי מתי הישוב הוקם, ובעודי מתלבט אם לפנות או לא - לכדה עיני חורבות מרשימות על גבעה מעל הצומת. החניתי וטיילתי. מדובר בחנות-תגרים, או חאן אתג'אר, או סוק-אל-חאן. חאן גדול מאד, מרשים מאד ומוזנח מאד. ממזרח לדרך ניצב החאן, שכנראה נבנה ב-3 שלבים - וכנראה הראשון היה מתקופת בית אומיה והאחרון בידי דאהר אל עומר, הורדוס של הגליל. דאהר ממשיך להרשים אותי במפעלות הבנייה שלו, שהיו עצומים בכל קנה מידה.



ממערב לכביש, על הגבעה, ניצב מבצר שהגן על החאן ועל השוק - גם הוא מרשים במימדיו. מי בנה את הקומפלקס? לא יודע. ככל שחיפשתי מידע, ההשערות והניחושים גדלים. אומייה? ממלוכים? טורקים? דאהר? לא ברור. בכל מקרה - המבנים של החאן והמבצר עדיים תפקדו בתחילת המאה העשרים, ומאז הם בסיס לגניבת אבנים מסיבית. לצערי שמעתי (אני מתנצל אם כבר סיפרתי זאת) שבתחילת המאה העשרים - אבני מבנים עתיקים נחשבו כדשן טוב, כך שהגניבה היתה מאד מסיבית, והשימור מאד לא.

עכשיו נכנסתי לבית קשת. במפת סימון שבילים היה סמל של המועצה לשימור. מסתבר שבית קשת היתה ההיאחזות הראשונה של הפלמ"ח, והוקמה בצניעות רבה מאד. מאד מאד. היה רק מבנה אחד מבטון, ורק הוא נותר. כל שאר המבנים היו אוהלים וצריפים. הקיבוץ זז, לאחר מכן, לאתר שכן, ובמושבו המקורי נותר רק בית הבטחון. הנה הוא:



המשכתי צפונה ונכנסתי לסג'רה - אילניה. כשרק התחלתי את המצוד אחר ביצורי המאורעות, העליתי כאן תמונות של בצרון שצילמתי בסג'רה. מאז השכלתי ולמדתי, וגם שמעתי כאן שיש שם עוד עמדות - על גג ביה"ס, ועל החומה. נכנסתי ונסעתי ישר לבצרון, על גבעה מימין לכניסה. אני שמח ששבתי אליו - גיליתי שהוא קלאסי לחלוטין, יש לו "צנה" (קיר מגן, בלשון המחלקה הטכנית של ההגנה), הוא נבנה ב-3 תקופות שונות, ורצפת הקומה השניה היא בכלל מעץ (כמו במגדל בשדות כפר מסריק). יפה מאד.



עכשיו התפניתי לחפש את זה על החומה. אין לסג'רה חומה, ולא כל כך הבנתי מה אני מחפש.עד שמצאתי אותה, על החומה. חומת מגן סביב חקורה, לא רחוק מהבצרון. עמדה רוכבת על חומה, כמו בבת שלמה ובמטולה.



את העמדה על גג ביה"ס לא מצאתי. המשכתי צפונה, לצפת. במקביל לאשכול זה רץ בפורום אשכול על מגדלי השעון (פעם שלישית, ותוך התעלמות מהפעמיים הקודמות, למרות שהיו מי שהפנו את הקוראים אליהם). גילתי לתדהמתי שלא צילמתי את המגדל בצפת, והחלטתי לכפר. חוץ מזה - היו כמה טיפים על עמדות בצפת. בכל מקרה, טיילתי בצפת, ביקרתי גם במצודה הצלבנית, ובין הסמטאות.



את העמדה הראשונה מצאתי בלב השוק. זהו ביצור בריטי שהוקם בזמן המאורעות, כנראה כדי להגן על הרובע היהודי (צר לי, אורי, אבל ככה זה). לידו הוקם מגדל גבוה, ובראשו זרקור ענק - עדיין שם - שאיפשר לבריטים לפקח על הגבול בין הרובעים. אחר כך הבריטים כבר היו פחוד נחמדים, וכשפינו את צפת הם מסרו את הביצור, המשטרה והמגדל לכוחות הערבים - מה שהוליד קרב קשה מאד.

העמדה הבאה היא ליד מוזיאון המאירי. עמדת מאורעות מענינת.



משם המשכתי לעמדת בית הקברות. נדמה לי שהיה זה BBZ שהעלה אותה כאן, ולבני שאל אותי לגבי הבנתי את שלבי בנייתה. BBZ (נדמה לי) גם תרם תמונה של שלט שהוצב לידה. רציתי לסקור אותה, גם כי הבנתי, מהשלט, שהיא הוקמה ע"י האצ"ל.

ובכן - לא. שלט נוסף, בתוך העמדה, מספר את הסיפור המלא. היא הוקמה בזמן המאורעות, ולוחמי האצ"ל השתמשו בה בזמן קרבות תש"ח. קוקיות.



לגבי שאלתו של לבני - היא שופצה בצורה חובבנית ומכוערת בשנים האחרונות, ומי שעשה זאת אף השאיר את חתימתו. כל התוספת מאבן, לרבות הבסיס המוגבה, הם מהשנים האחרונות. במקור זו עמדה שניצקה לתבנית של פח גלי, וזו היחידה שמצאתי (הבצרון בשדה אליהו הוא הרבה יותר מאוחר).





מצפת המשכתי להצפין, לאתר ההיסטורי של משמר הירדן. מצאתי באינטרנט הרבה התיחסות למקום העצוב, ואובססיה ב' שלי (מושבות העליה הראשונה) דחפה אותי לשם. וואלא עצוב. באתרים הסטוריים של הציונות אף פעם אין סוף. כל מצגת, או הסבר, מסתיימים במילים: "והיום יש כאן כך וכך, וכולם גאים ומאושרים". במשמר הירדן יש סוף לסיפור. המושבה, ממושבות העליה הראשונה הראשונות, נהרסה ע"י הצבא הסורי, תושביה שהו במחנה שבויים, ואתרה לא יושב שוב. אנשים אחרים, נאמנים יותר למפלגת השלטון, קיבלו את הקרקע.




בדרך חזרה עצרתי שוב ביבנאל. סתם, כי לא בא לי לחזור בדרכים אחרות. השמש שקעה, והבצרון קרץ לי לצלם אותו שוב. פתאום הבנתי שביבנאל השמש זורחת מאד מאוחר, ושוקעת הרבה יותר מוקדם מבמקומות אחרים, בגלל תנאיה הטופוגרפיים. מקום לבליינים!

בשבוע שעבר, תוך כדי שייט רטוב על הירדן בקבוצת כינרת לכדה עיני מבנה קטן מבוצר בצמוד למערכת משאבות גדולה.
(מצלמה לא היתה עלי - חראם עליה...)

מישהו ראה אותו פעם?
יתכן שכבר דובר/צולם אך לא מצאתי בחיפוש בחמשת האשכולות הקודמים.

למיטב זכרוני - לא תעדנו שום דבר על הירדן.
זה נראה כמו עמדה? עם חרכים, וכו'?
בכל מקרה, כוחותינו צריכים לצאת לאזור. היתה פה אחת שהבטיחה גדולות ונצורות מדגניה א'.

עם ההודעה הראשונה שלי בפורום ליבני "הרים לי להנחתה" לגבי מיפוי הצפון.
את הלילות הבאים ביליתי בהכנת קובץ מיפוי של יישובי הצפון, לפי ההגדרות הגיאוגרפיות הבאות:
1. מגנוסר צפונה (לא רוצה להכנס לטבריה)
2. בעמק (את יישובי ההרים אמפה בעתיד) (יוצא מן הכלל הוא כפר גלעדי בגלל חשיבותו ההיסטורית להגנת העמק)
3. יישובי תקופת המאורעות
4. יישובי חומה ומגדל/מצודות אוסישקין
5. לא נכנס לקרית שמונה (זכרונות רעים ממלון הצפון מימי הסדיר העליזים)

את התוצאות ניתן לראות בקובץ המצ"ב
https://2008-uploaded.fresh.co.il/2...25/37773541.doc

יצאנו לחופש בצפון. מחר אתחיל את המיפוי ברגל.
נא אחלו לי צייד נעים. תוצאות מן הסתם אעלה רק לקראת סוף השבוע

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

היי ארדיכל
(הזדמנות להודות לך על ריתוק מתמשך לנושא...)

זה היה תוך כדי שיט מהיר. נראה לכאורה ביצרון של ממש עם שני חרכים לכיוון הנהר.

באשכול זה מזכיר ארדיכל את "עין אפק".
כבן קיבוץ אפק לשעבר אני רק יכול לחזק את ידיו לגבי העמדה בעין אפק, אבל..........
אני יכול להוסיף לו עמדה!!!
אז הנה הראשון שלי:
על גבעה מדרום מזרח לקיבוץ נמצאת עמדה אשר הוקמה ככל הנראה עם הקמת הקיבוץ במקומו הנוכחי לאחר גילגוליו הקודמים ("פלוגות הים", "עין הים" ו"משמר הים" [ויקי]).
העמדה ככל הנראה מ1946, כך שאומנם אינה קשורה ישירות לביצורי המאורעות, אבל חשוב לי (ברמה האישית) לתעד אותה כאן:



תמונה כללית על האיזור.
ניתן לראות את מיקום העמדה ביחס לקיבוץ ולעין אפק.
בכחול סימנתי את שטחי העמק אשר נשלטים ע"י העמדה ובאדום את תחילת האיזור ההררי (במזרח גוש שגב, בדרום מזרח ודרום רכסי קרית אתא) אשר באותה תקופה היה מיושב ע"י ערבים עוינים יותר ופחות (כאבול, טמרה, איבלין, שפרעם) (ובשביל בני הקיבוץ גם קרית אתא היא אויב )




תצ"א קרוב יותר. הקוים המטושטשים יותר בתמונה הינן תעלות הקשר. ניתן לראות אחת מתחת לעיגול המסמן את העמדה.




מבט מדרום מזרח
ניתן לראות את החתכים המלבניים בקומה השניה.
כמו כן היו גם חרכי ירי רוחביים בקומת הקרקע שנסתמו בשלב מאוחר יותר בלבנים



מבט ממזרח




מבט מצפון. החלון המחורר הינו סגירה מאוחרת





מבט מצפון מערב



מבט מבפנים. ניתן לראות את החרכים שנחסמו מאוחר יותר. להפתעתי גיליתי כי אין עליה מבפנים לקומה השניה!





תעלת קשר מזרח-מערב





תעלת קשר צפון-דרום.
הגבעה המיוערת מימין הינה בית ספר לשוטרים.
הבתים באופק מימין (מתחת לאנטנה) הם בתי קרית אתא.
הגבעה המיוערת משמאל הינו כפר נוער גלעם

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

מעניין עד כמה יש זהות בין העמדות בכל התקופה, מ-36 ועד 46. ובכל הארץ.

השאלה שמטרידה אותי לא מעט לאחרונה היא אם הכל נובע מתכנון-אב שהוכן במחלקה הטכנית, והופץ בחוברת בשם "בצרון שדה וישוב" - או להיפך: זה היה כל כך מדוייק ונכון לצרכים, שבלי שום קשר בין ישוב לישוב, ולמפקדת ההגנה - זה מה שבנו. חדר בטון חשוף, 3X3, גובה קומה, חרכים או חלונות קטנטנים בגובה 1.35 ס"מ מעל הרצפה, שתי קומות, סולם מתכת.

זו שאלה מעניינת, שצריכה מחקר מעמיק של מדידות וארכיונים.
בשאלה דומה דן אלון קדיש לגבי התבצרות ב-1948, נדמה לי שהמסכנה שלו הייתה שנעשה נסיון להנחייה מרכזית, אך כל אחד עשה לי יכולתו והבנתו, למעט במקומות שבהם הייתה השקעה של מוסדות היישוב ועבדו בצורה ממוסדת - ניתן לראות את הביצורים בנגב כדוגמה טובה לכך. ראה אלון קדיש, "יישובים מתכוננים למלחמה", בתוך אלון קדיש (עורך), מלחמת העצמאות תש"ח-תש"ט חלק ב' , משרד הביטחון, 2004; וגם עמיעד ברזנר, הנגב בהתיישבות ובמלחמה, משרד הביטחון, 1994.על רטנר והסבריו להתבצרות ראה: א. רטנר (יוחנן רטנר), "עיקרי הביצור של נקודות ישוביות", אשמורת, עמ' 34. (הופיע גם במערכות פז-פח, ינואר 1955, עמ' 159).
בשנות השלושים ניתן לראות שיש כיוונים להכוונה, ואולי החוברת היא ניסיון לכוון וישנם גם תיאורים של רטנר וחבריו למחלקה הטכנית (שכבר הוזכרו בפורום), אבל כל עוד אין מימון ממוסד כל אחד עושה כטוב, אני חושב שהדוגמות הרבות שצולמו מראות זאת.
לגבי מקומות נוספים שלא זכור לי שצולמו (אם כי בהיקף של הדברים שפורסמו לא ניתן לדעת): עתלית - רואים עמדה כאשר נוסעים על כביש מס' 2 מתחת למגדל המים. לגבי עין השופט מציע לחפש שוב. ראו תמונה מארכיון הקיבוץ: http://community.webshots.com/inlin...047925584TnQiOk

כתבת: אבל כל עוד אין מימון ממוסד כל אחד עושה כטוב, אני חושב שהדוגמות הרבות שצולמו מראות זאת.

היה מימון ממוסד. מאד. אפילו הרבה. הכספים של כופר הישוב הלכו באופן מאורגן לבניית ביצורים בכל הארץ, והבניה היתה בפיקוח אנשי המח"ט. אדר' א. קרן (רוגלסקי) שעבד במח"ט ציין בעדותו לספר ההגנה ש"כופר היישוב סיפק האמצעים לבצור הנקודות. הופיעו סכומים ניכרים שאפשר היה להוציאם על ביצורים..."
ומסיים ש- "ב-1940, עם גמר המאורעות, צומצמו התקציבים".
יחד עם זאת - יש דווקא שוני ניכר בין הביצורים (במקביל לדמיון ניכר).לא מצאתי אפילו בצרון אחד שהוא 100 אחוז זהה לחוברת של המח"ט. לעומת זאת - מצאתי, למשל, שכל העמדות בשדה יעקב זהות אחת לשניה, ושונות משאר הארץ. כנ"ל בישובי הספר של פתח תקוה (כפר סירקין, גת רימון, כפר מעש).
אנסה לסכם: מצד אחד, יש המון דמיון. מצד שני - אין זהות, ויש המון חריגים שכלל אינם דומים ל"אבטיפוס".

את המאמר של רטנר באשמורת אינני מכיר. התוכל לצלם ולהעביר אלי? אם יש חשש לזכויות יוצרים, אז באישי?

צודק, אך ניתן לחשוב על זה ניתנו כסף והוראות, אך יכולת הפיקוח החלשה מחד, והיכולת של כל מקום ומקום הם שקבעו את העשייה בפועל,
לגבי המאמר באשמורת - מדובר באחד הגליונות הראשונים של מערכות (יצאו בהתחלה מספר גליונות בשמות שונים, כי עדיין לא היה רשיון מהבריטים ולכן לא ניתן להוציא ביטאון קבוע), בכל מקרה יש את אותו מאמר במערכות יותר מאוחר, מצויין גם הוא.
אגב זה כבר היה לנו - בקרית חרושת?

אמנם של הבריטים, אבל טובי היישוב ששרתו בחיל הרכבת בוודאי היו נוסעים בעמדת הבטון של הרכבת,
צולמה במוזיאון הרכבת


ב

איזה יופי !

אתחיל משאלתו של BBZ לגבי קרית חרושת. ראה http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...289#post2777869
גם אני הייתי שם אחר כך, וצילמתי, אך זכרתי שברודאקס העלה את העמדה הזו, וחסכתי מכם.

אמשיך מכאן. למעלה הענבים יש קסם כפול - העמדות שם הן הכי הרבה, הכי גדולות, הכי מיוחדות, והכי ראשוניות; וזה על הדרך מת"א לירושלים או בחזרה, ואני עושה הרבה את המסלול.

אז את העמדות של מעלה הענבים אני לומד יותר לעומק. מדדתי אותן, שרטטתי אותן, והיום גם נכנסתי (לאחר תאום מראש) לשני הארכיונים ולמדתי המון. למשל:

עמדת פפרמן, עמדה ענקית שמצאנו כבר בתחילת מסע הצייד, היא ממש ממש הביצור הציוני הראשון בארץ ישראל! היא נבנתה ביוזמה מקומית של מפקד ההגנה בקרית ענבים, שלא קיבל את תמיכת הקיבוץ, ומצא איזה תקציב קטן מהקק"ל, ובנה אותה במו ידיו. כבר ב- 1929, מייד אחרי המאורעות, ולאור הלקחים של המאורעות.
העמדה קרויה פפרמן ע"ש הבנין שלידה, שנקרא בית פפרמן. מדובר בכלל בבית הבראה לעובדי חברת האשלג, שמעולם לא היה כזה, כי מייד לאחר תום בנייתו פרצה מלחמת השחרור, והוא הפך להיות עמדת חזית. פפרמן היה הקבלן, אבא של גילי, מ- גיליז (בירושלים, ואחר כך בנמל תל אביב).

העמדה בדרום מעלה החמישה, ליד הדרך לנטף, שנראית יותר כמו ארמון מאשר כמו בצרון, נבנתה אמנם במאורעות, אבל ע"י יזם פרטי. היתה שם מחצבה של חברת החוצבים, וכדי להגן עליה הם בנו עמדת שמירה שהיתה גם בית לשומרים. למקרה ששכחתם על מה אני מדבר (נו באמת...):



המגדל במרכז מעלה החמישה, שהשלט רומז שנבנה בכלל בשנות הארבעים, הוקם מייד לאחר העליה לקרקע, עם הבתים הראשונים. הוא היה מגדל איתות. הגברת שעל המדרגות היא הארכיבאית, לוצ'ה הוכברג, ששירתה כקשרית במגדל הזה בזמן מלחמת השחרור. לוצ'ה היתה זו שקבלה את ההודעה על כוונות הכניעה של גוש עציון והעבירה אותה לירושלים, כי הקשר הישיר מהגוש לירושלים נותק. היא גם העבירה בחזרה את האישור של ירושלים לכניעה. במגדל הם קבלו את ההודעות מהגוש, ובבריכה היה להם עמדת קשר לירושלים. אז למרות שהיא לא מבוצרת, חשבתי שראוי להעלות את תמונת הבריכה המשמעותית הזו.



למדתי שבאמת היתה תקופת שיפוצים מאד מסיבית של עמדות במהלך 48'. למשל - רק אז בנו את הקומה השניה של הסנטוריום. ועוד הרבה ביצורים. חזרתי לסנטוריום (הצבי), ואכן יש איזה קו תפר בין הקומות התחתונות לעליונה, בקושי מורגש. הם פשוט השתמשו בתערובת חצץ ומלט דומה מאד.
מצאתי כמה תמונות מענינות, שמופיעות גם באתר של קרית ענבים. למשל זן, שמראה איך בונים עמדה במקביל לשמירה בעמדה הישנה יותר -



ותמונה נוספת, מ-1950, שברקע נראות כמה עמדות ואיש בקרית ענבים לא ידע לספר לי עליהן.



למדתי גם שאין תשובה פשוטה לשאלה "מתי בנו את זאת, ואת זאת, ואת זאת..". תלוי את מי שואלים. אבל אחזור לזה.

ומצאתי בקרית ענבים 4 עמדות נוספות (במעלה הענבים ביחד יש 17 עמדות!). אספר עליהן. הראשונה היא סתם עמדה במרכז הקיבוץ, ליד התינוקיה. הגברת בארכיון הסבירה לי שהיא מתש"ח. המומחה לביצורים של הקיבוץ היה פחות חד משמעי. אני דווקא התרשמתי שהיא בהחלט נראית כמו אלה של תרצ"ו. נראה לי שרק התשב"י ידע.



העמדה הבאה היא על גג המסגריה. כיום תקעו בתוכה מיכל מים גדול, וממש ממש קשה להגיע אליה. הייתי צריך לטפס על עץ לשם כך! שוב, להערכתי מדובר בעמדה מתרצ"ו, אבל לך תדע.



העמדה השלישית היא בכניסה לקיבוץ. לא פלא שלא ראינו אותה, כי היא מתחת למפלס הכביש. גדולה, ה- 3X3 הרגיל שלנו, אך כולה מחופרת, וללא גג. למיטב הבנתי היא היתה פעם גבוהה מהכביש, אך הכביש הוגבה, ב-2 מטר לפחות, וקבר חלקית את העמדה. יעידו על כך החרכים (שאותם ניתן לראות מבעד לאין-גג) הפונים אל האדמה שמתחת לכביש. אז או שאני צודק, או שמישהו התגונן שם מפני תולעים.
גם לגבי עמדת הכניסה איש אינו נותן לי תשובה חד משמעית לגבי גילה. אולי היא בכלל הבסיס למגדל הגבוה בתמונה החומה שהראיתי קודם?



האחרונה (בינתיים) היא על ההר ממזרח לקיבוץ, שעליו גם היה הכפר בית נקובה. על ההר הזה יש תצורה גיאולוגית מעניינת של סלעים זקופים ענקיים, והם כולם שטוחים וישרים לחלוטין בראשם. הם מייצרים משהו שנראה כמו מזבח, ואכן כך קרוי ההר הזה.לעת בניית העמדות סביב קרית ענבים, ההר היחיד שלא זכה לבצרון מסוג מגדל היה ההר של "המזבח", כי פסגתו היתה בבעלות של בית נקובה. אבל החבר'ה שלנו לא פראיירים, והם התחפרו בפסגתו, אך לא יכלו לבנות שם כלום. העובדה שהיתה עמדה על הר בשם המזבח יצרה מצב משונה למדי. ביומנו, כותב מפקד ההגנה בקרית ענבים, משהו כזה: "העליתי הבוקר 4 חיילים על הר הסנטוריום, 2 חיילים על הקריה, ו - 6 חיילים על המזבח". משפטים כאלה חוזרים לא מעט ביומן שלו.

בכל אופן, על ההר הזה נבנו המון ביצורים. והשאלה מתי. בפסגה מצאתי בונקר ת"ק, ותעלות במצב מצויין, ואני מניח שזה נבנה במלחמת השחרור, כשלא ממש שאלו רשות של בית נקובה אם מותר להתגונן אצלם בשטח. אבל במורד ההר, בשטח שכן היה של הקיבוץ, מצאתי בצרון. קלאסי. זהה במידותיו, בסוג הבטון, בפתחים וכו' לכל בצרון אחר שנבנה שם בתרצ"ו. אלא שמאוחר יותר מישהו הצר עוד יותר את החרכים, והפך אותם לסדקים.
בעודי מתלבט אם זה תש"ח או תרצ"ו, גיליתי ממש לידו בונקר גדול ומפואר. אז הנה השאלה האמיתית - ממתי המפואר הזה? מתש"ח? אם הוא מתש"ח, והוא לייד הבצרון, אז אין ספק שזה בצרון מתרצ"ו. לא בנו בצרון, ולידו בונקר כה מפואר. אבל - אולי הוא בכלל מ-56? אז הנה הבצרון, וחרכיו, והבונקר המפואר. אשמח לשמוע את דעותיכם.



עד כאן להיום.

שבתי ממסע הסקר. תוכניות רבות תכננתי, הספקתי רק על קצה המזלג עקב אילוצים משפחתיים.
את מסע הסקר התחלנו (בת זוגי ואני) בארוחת בוקר זוגית בעין כמונים ומשם עלינו לאצבע הגליל דרך כביש 866, דרך דלתון ועד לכפר גלעדי.
סדרך עברנו את מצודת שפר, שאומנם אינה שייכת לשרשור זה, אך ראויה לאיזכור (וצילום)



משם המשכנו צפונה, תוך כדי עצירה קצרה במרגליות (מצודת הונין. אחת ממצודות הצלבנים בארץ הקודש. לא כל כך מוכרת, אבל יפה)

חזית המצודה




חפיר צפוני





משם המשכנו לכפר גלעדי. מצאתי זאת סמלי להתחיל את מסע הסקר שלי (את זה ה"פורומי" התחלתם לפני אי-אילו חודשים) דווקא כאן.



כבר מבית הקברות ניתן היה להבחין בעמדה על הסילו




והנה התיעוד מקרוב:








לא ניתן היה למצוא דרך כניסה בטוחה, אז החלטתי לוותר.
בכל מקרה ניסיתי לתחקר קצת אנשים לגבי מיקום אפשרי של עמדות.
גם ב"בית השומר" וגם במלון אמרו לי "אין בעיה" אתה יכול לנסוע על הגדר של הקיבוץ ולראות את המגדלים (!!!) כשהסברתי להם שאני מחפש דברים קצת יותר "עתיקים" הם אמרו לי "אה, יש גם את הקיפודים". בקיצור - יוק!
במלון ביררתי גם על סיור בסליק של כפר גלעדי. יוצא יום אחד בבוקר וביום שלאחריו אחה"צ. מינימום 10 משתתפים. 20 ש"ח. ביקשתי להציץ, ואז אמרה לי פקידת הקבלה "אי אפשר! זה מחסן נשק!!! אפילו לי אין את המפתח!!!)
[במאמר מוסגר אציין כי בת זוגי היא בת מחניים. לפי הסיפורים של הוריה כל השנים היה ידוע כי לכפר גלעדי יש הרבה נשק. בשנת בר-מצווה כל הילדים שלהם יורים בנשק. לפני 10-12 שנה החליט מזכיר הקיבוץ כי הסיפור כבר מתחיל להיות מסוכן. עלתה משלחת למי שחשדו כי הוא ה"סליקר" הראשי וביקשה שיגלה למישהו איפה הסליק, כי יכול להיות אסון. אחרי חשיבה הוא אמר שהוא צריך לדבר עם המפקד שלו(!) שגר בעין חרוד. נסעו לעין חרוד, קיבלו אישור, חזרו לכפר גלעדי, הסליקר נכנס לרפת, משך איזו ידית ולעיניהם נתגלה הסליק עם מאות רובים ותחמושת!)]
בקיצור, חוץ מסיפורים לא גילית הרבה בכפר גלעדי.
נסענו לצימר (מצוין דרך אגב) ולמחרת יצאנו לחקור את צפונות דרדרה, שם כבר גילינו אופרה אחרת לגמרי.
ראשית - את המגדל לא מצאנו. ככל הנראה נהרס. את רגליו של מגדל המים שהיה צמוד למגדל השמירה (לפי התמונה) ראיתי מוטלות בצד הדרך



תצ"א של הסביבה



1 - בית בטחון (?), עמדה חפורה, סיפור דרדרה ושלטי הנצחה
2 - עמדה דרומית
3 - עמדה מזרחית. לידה ראיתי את מה שאני מניח הם שרידי מגדל המים
4 - בית משאבה (?)
5 - אתר הנצחה נוסף
6 - מקבץ העמדות הצפוניות

יש לציין כי האתר מקסים. מקום מוצל, פלג מים זורם (אפילו באוגוסט) ושולחנות פיקניק.
הליכה קצרה על השביל מובילה לשלטים המספרים את סיפור המקום, שני שלטי הנצחה לשלושת הרוגי הקרב (בסה"כ קיימים 3 שלטי הנצחה, לשלושת ההרוגים), עמדה חפורה וסוג של בית ביטחון/עמדה עילית



שלט המועצה לשימור אתרים על העמדה החפורה




בית הבטחון

משום מה, שני המבנים צמודים זה לזה, בצורה תמוהה. הם אינם מקנים אבטחה הדדית, אין אפשרות לחלוקת גזרות הגיונית לאש/תצפית והם אף מפריעים זה לזה, מה שעורר בי תחושה של אי-נוחות עליה אפרט בהמשך

הנה שני המבנים סמוכים:




והנה שני שלטי ההנצחה:







לאחר מכן המשכנו לכיוון העמדה הדרומית




והעמדה המזרחית




מהעמדה המזרחית הצלחתי לראות את קו העמדות הצפוניות, אז נכנסתי למטע הנקטרינות על מנת לחפש אותן.
במהלך הליכה ראיתי את בית המשאבה








על הקיר ניתן לראות פגיעות ירי אשר נסתמו ע"י בטון

ומבט מבפנים על בית המשאבה



ליד בית המשאבה שלט ההנצחה השלישי באתר








משם המשכתי לקו העמדות הצפוני




ושוב הוטרדתי ע"י הקרבה בין העמדות (10-15 מטר בין עמדה לעמדה)








עמדה צפון מערבית




עמדה צפונית, כולה נוטה על צידה




עמדה צפון-מזרחית

כאמור, הסמיכות בין העמדות הטרידה אותי מאוד. רק בבית, כאשר בחנתי את התמונות, הבחנתי כי על העמדה המזרחית והעמדה הצפון-מזרחית ישנם סימני קילוף מאורכים הנראים זהים למדי. האם ייתכן כי העמדות הוזזו ממקומן ע"י כלים מכניים לאחר מלחמת ששת הימים וההשתלטות על רמת הגולן?

בכל מקרה, מבט בוחן על הקרקע מגלה עדויות לקרבות








(במהלך היום-יומיים הקרובים אעלה את תמונות התחמושת לפורום צבא ובטחון ב"פרש" לצורך ניסיון לזיהוי התחמושת)

היום, אחרי סדנת שוקולד לילדות בדגניה המשכנו הביתה, כאשר....
עצירתי בחריקת בלמים בגשר דגניה כדי להנציח את מבנה המשמר של הגשר



מבט מצפון





מבט ממזרח





מבט ממערב





דלת המבנה. שימו לב כי עדיין נותרו לוחות עץ בחרכים - שאריות מהיציקה?




מבט פנימה - שימו לב לתקרת העץ המהווה את הרצפה לקומה השניה

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=431461

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

מקווה שגם הילדים/ות נהנו. חבל שהמגדל בדרדרה לא שרד. משום מה קיבלנו המון טיפים לכך שהוא קיים. ייתכן שהוא נהרס רק לאחרונה.
האזור של עמק הירדן הצפוני, ועמק החולה, היה חזית גם ב-56, 67, מלחמת ההתשה, 73 והלאה. בכל מתיחות בנו ביצורים שם, וכנראה קשה מאד לאבחן מה נבנה מתי. רק ארכיונים יוכלו לעזור, או שיחות עם מקומיים שיישבעו באמ-אמא שלהם שזה היה כאן לפני מלחמת השחרור, ואת זה הם זוכרים שבנו בזמן המלחמה ההיא, וכן הלאה.
או שנשאיר משהו לתשב"י.

הזדכנו על הילדות אצל הורי אישתי לטובת היומיים שיטוטים שלי(שלנו...)

בחוות השוקולד בדגניה הן מאוד נהנו, מומלץ בחום.

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

ואם נתת קצת "נגיעות" בשרידי תחמושת זו בכלל חגיגה אמיתית (למרות ש"אדריכל" לא כל כך אוהב את זה) !...


ולגבי, הנה הודעה מהסוג שמאוד לא חביב עלי...

במהלך השבוע איתרתי במרחק של כ 200 ק"מ מביתי עוד ארבע עמדות/מבנים ראויים ומעניינים בהחלט אבל.....
היות והיינו בטיול עם עוד כמה אנשים לא ניתן היה לעצור לצורך הנצחה...

אני לוקח על עצמי להגיע לשם בשנית ולו רק לשם הנצחתם כראוי !

סופ"ש משובח...

לבני.

האובססיה שלי למצוא אותם כבר לא מספיק מפתה אותי. הייתי חייב להוסיף לזה עוד אחת - לגלות מתי הם ניבנו. קצת באשמתכם - אתם לא מפסיקים לשאול על זה.
כשניסיתי לסכם, גיליתי שיש רק מעט מאד בצרונות שאני ממש יודע מתי הם נבנו, ובהרבה מקרים אני לגמרי סומך על השילוט במקום.
אז הנה סיפור מס' 1: המגדל במרכז הקיבוץ במעלה החמישה. הנה המגדל, והנה השלט:



אתם קוראים בשלט שהוא נבנה בסוף שנות הארבעים?
אז הנה שתי תמונות מ-1938, שבוע לאחר העליה של מעלה החמישה על הקרקע:



נו, שויין. למי שלא רואה - זה אותו מגדל.

סיפור מס' 2 - מגדל הדבורים בדליה. שאלתי אם מישהו מכיר, התחננתי, וכלום.בסיור קצר בארכיון התמונות הממשלתי מצאתי את תמונת העלייה על הקרקע של דליה. 1938. חבר'ה - זה המגדל המקורי של הקיבוץ!



סיפור מס' 3: המגדלים בניר דוד. כשהייתי שם מצאתי שניים, מגדל השלושה מדרום לקיבוץ, ומגדלון מתוק בכניסה לקיבוץ. תמונות מ-1939 עוזרות לי מאד לתארך אותם. מה שמעניין - השלט של מגדל השלושה נקבע כבר אז, לעת הקמתו, בזמן המאורעות - אבל השלט כיום הוא קצת שונה. הוא גם תלוי קצת נמוך יותר.



ומגדל הכניסה -



בסוף אני עוד אדע משהו...

http://www.hagana.co.il/show_Item.a...temtype=3&xml=1

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn0.google.com/images?q=tbn:V6dMF6AAceDLUM:http://www.hagana.co.il/view_files/HeapItem_Pic/048361/HP_048361_10.jpg]


לזאת יקרא ת"ש!

[האם מישהו כבר ערך סיור בקו התפר בין ת"א ליפו?]

ביצעתי מספר סיורים הן על ציר סלמה והן על ציר של רח' אילת עד לאלנבי, למעט מבנה אחד שמנוקב בפגיעות כדורי נק"ל אך ללא כל עמדה נראית לעין (לא רחוק מהצומת של רח' הרצל עם סלמה פחות או יותר מול מועדון ה"בארבי" לא נתקלתי בדבר מה רלוונטי, אבל לך תדע...

עולה כי הוקמו על ידי ה"הגנה" שתי עמדות באיזור מקווה ישראל/הכניסה לחולון מאיזור צ. חולון של ימינו...


להלן הציטוט הרלוונטי:

..."כמו-כן הוקמו שתי עמדות כדי לאבטח את מעבר התחבורה בביה"ח לספירט ובביה"ח ה"יוצק" שהיו ממוקמים ליד הכניסה לחולון. על מנת להגן על התחבורה, שעברה ביאזור, והתנהלה בשיירות, הוצבו נוטרים (הייתה חובת שירות לאומי ביישוב היהודי. אחת היחידות הייתה של נוטרים ששמרו על ישובים באישור הבריטים). גם גדוד פלמ"ח בפיקודו של אלי שמיר, אחיו של הסופר משה שמיר, הוצב ב"מקווה ישראל" כדי להגן על השיירות לירושלים"......

למישהו יש מושג בעניין?...
האם נותר דבר מה מהאתרים הללו כיום ?...

לאחר סיום פגישה בבאר שבע, ביום חמישי, החלטתי לנסות לחקור קצת את צפון הנגב. אמנם לעת פרוץ המאורעות הישוב הדרומי ביותר היה באר טוביה, ושם כבר ביקרנו, אבל לעת סיום המאורעות הוקמו 4 ישובי חומה ומגדל בצפון הנגב - נגבה, כפר סולד, כפר ורבורג וכפר מנחם, וחוץ מזה - הרי גם הסכמנו למתוח קצת את העיסוק שלנו לתקופה מאוחרת יותר.

מה עוד, שאני מתחיל למצוא הרבה מאד רמזים לכך שהמון ביצורים שמצאנו, כולל כאלה שנושאים שלטים המספרים שהם "ביצורי מאורעות", נבנו בעצם בשנות הארבעים. למשל - לא ברור לי מדוע בצרונות כפר מסריק נמצאים סביב הקיבוץ, ונבנו בעת המאורעות (כך כתוב בשילוט, וכך הם גם נראים מבחינת עיצובם) - אם כפר מסריק עברו למיקום הנוכחי רק בשנות הארבעים.

בכל מקרה, להלן רשמי מסע ביצורים בצפון הנגב. התחלתי דווקא בשדרות. שם, בשדרות, התחילה האובססיה שלי לעניין הביצורים. הייתי שם לפני כ-18 חודשים, הזדעזעתי למראה הביצורים שנבנים שם, ופתאום הבנתי שלכל דור יש את הביצורים שלו. אז חזרתי ל"זירת הפשע", שהתחילה אצלי את האובססיה, לראות מה חדש. מצאתי שכל תחנות האוטובוס ממוגנות (וחלקן פשוט הפכו לבתי שימוש), כמה מבני חינוך נוספים זכו למטריה מבטון (אשכרה. ללא מרכאות. פשוט מטריה ענקית מבטון), ובמסגרת זו נוצרו גם כמה פארקים יפים, שבלבם נבנה מקלט, ובכספי בניית המקלט נוצרו הפארקים.




משם חזרתי מזרחה, לכיוון באר שבע, על כביש 334. עברתי את חוות שקמים, ומיד אחריה ראיתי את הבצרון של קיבוץ דורות. מצאתי טיפ לגביו כבר מזמן, אבל די התעלמתי, כי הוא פוסט-מאורעות. אחרי שהפנמתי שהרבה מאד ביצורים הם פוסט-מאורעות, החלטתי לחפש אותו. אין צורך לחפש - הוא שם, ליד הכביש, צמוד לכמה מבני משק, בשדות מול הקיבוץ. החרכים שלו היו כנראה גדולים יותר, והם הוצרו בתקופת מלחמת השחרור (?), בשני סבבים. אשמח אם מישהו יודע פרטים - אשמח (הקורא עמרי שרון, אולי?).



מעט מזרחה הגעתי לרוחמה. רוחמה הוקמה ב-43 (לאחר שננטשה במלחמת העולם הראשונה, לאחר שנוסדה ב-1909). השילוט והמפה הבטיחו איזה מיצג בקשר להתישבות בנגב, שלא מצאתי אותו, אבל מצאתי בצרון קטן בכניסה לקיבוץ.




המשכתי עוד מזרחה, עד צומת בית קמה, ופניתי שם דרומה בעקבות השלט ל"משמר הנגב". כיון שמצאתי בצרונות במשמר העמק, ובמשמר השרון, ובמשמרות, חשבתי שראוי לפקוד את המקום, מה עוד שלא זכרתי מתי הוקם. בדרך אליו נכנסתי לשובל. מגדל מים מבוצר למשעי (חדר מדרגות מבוצר, מעקה עם חרכים, ואפילו חלונות קטנים עם מיגון פלדה) זכה להצטלם.

השלט בכניסה לקיבוץ סיפר שמדובר בעליית אחת עשר הנקודות, ביום כיפור תש"ז, 5 באוקטובר 1946. אז, באוקטובר 46', היה חשש שהממשלה הבריטית תמסור את הנגב כולו לערבים לעת חלוקת הארץ, והנהגת הישוב הזמנית (ההנהגה הקבועה היתה במעצר, לאחר השבת השחורה) החליטה על מבצע יישוב הנגב. במוצאי יום כיפור עלו לקרקע, בהליך דומה לזה של "חומה ומגדל", 11 ישובים. זה היה מבצע מדהים, שדפק כמו שעון. בשבועות לאחר מכן הוקמו מגדלי מים וחדרי בטחון, ואחר כך החלו לבנות מבני מגורים קבועים. במקום החומה של חומה ומגדל נבנתה רק גדר.





משם המשכתי והגעתי למשמר הנגב. השומר עצר אותי (ולאשכול אחר, בפורום אחר, שבו התחולל ויכוח אם ישובינו כיום הם מבוצרים או מפורזים - כל הקיבוצים בהם ביקרתי הם מבוצרים. עם גדר, שער, שומר ומגדלי שמירה. הייתי בהמון המון קיבוצים לאחרונה. לעין השופט לא נתנו לי להכנס, באחרים נכנסתי בזכות הכרות עם מישהו מהקיבוץ, ובכמה מהם באמת לא עצרו אותי). סיפרתי לו שבאתי לחפש בצרונות, והוא שיתף פעולה בהתלהבות והפנה אותי לבית הבטחון. בכל ישובי 11 הנקודות נבנה בית בטחון זהה, מגוחך למראה, עם מרפסות מצחיקות על הגג. נזכרתי שראיתי כזה גם בשובל, אבל לא ידעתי שהוא כזה.

בכל אופן - את בית הבטחון של משמר הנגב צילמתי, ואת השלט המוצב עליו, ואת המשוריין לידו. גם למשמר הנגב יש מגדל מים עם חדר מדרגות מבוצר, אך ללא המעקה האופייני.



מה שמוזר לחלוטין, בעיני, זה שבין שובל למשמר הנגב עומדת משטרת הרוכבים, מבנה בטחון בריטי שהוקם מעט קודם לכן, שהוא רבוע בתכניתו עם שני מגדלונים עגולים בפינות הנגדיות, מה שהעניק לו את הכינוי "מיקי מאוס". גם מבני הבטחון הם בעצם מיקי-מאוסים כאלה, ואין לי שום הסבר למראם המגוחך.

בכל מקרה - ל-4 ישובי חומה ומגדל בכלל לא התקרבתי. בפעם הבאה...

מידע על בנייתם ושרטוטים שלהם ניתן למצוא בספרו של עמיעד ברזנר, הנגב בהתיישבות ובמלחמה, משרד הביטחון, 1994.
הנה מה שכותב איש סעד על בית הביטחון של היישוב (מעוז מול עזה):
"פגזים שרפנליים (סוג פגזים המתרסקים באויר) לא נורו עלינו. פגזים אלה מועדים למקומות שקשה לתותחנים לזהותם בדיוק. אולם אצלנו שמש בית הבטחון סימן-מטרה מצויין"
וגם "בית הביטחון נתרוקן מדייריו. הוא נתגלה בלתי מתאים בהחלט למלחמה מודרנית. הכל יורדים למקלטים. הבית שמש עתה לתפקיד אחד בלבד: לתצפית" מתוך משה קליינמן, "רשימות מתקופת המלחמה על סעד", משגב - אמני ישראל במלחמת השחרור תש"ח-תש"ט, ירושלים, תש"י, עמ' 182.
נזכרתי שיש לי תמונות שלהם, לדוגמה בית הביטחון של אורים הישנה - מה שמכונה במפות אורים עזוב. נמצא בשטחי האש של צאלים בין צאלים לבסיס צאלים, שימש קולט פגזים של הטנקים באימונים.

אנא, הראה לנו..
הם כל כך נלעגים למראה, שאני בקושי מתאפק מלנסוע ברגע זה לשטחי האש בצאלים.
ממש אשמח לראות תמונות של עוד כמה.
למי שפספס - להלן 11 הנקודות:
אורים; בארי; גל און; חצרים; כפר דרום; משמר הנגב (צילמתי); נבטים; נירים (עברו לנקודה אחרת. הנקודה המקורית נמחקה. שם לימדה אותי סוסתי איך לרכוב); קדמה; שובל (ראיתי אך לא צילמתי. במצב טוב); תקומה.
חברי פורום נכבדים - אתגר חדש?

מצאתי בויקי

מצאתי כמה תמונות. מסכן, קטפו את אוזניו (או שלא בנו אותן מלכתחילה, מה שנראה יותר סביר).

הם הוקמו לא רק בישובי 11 הנקודות אלה בישובי הנגב, לדוגמה גם במשואות יצחק ובמבטחים היו בתי ביטחון,
אצטרך לבדוק במאגר התמונות שלי - מה יש.

לגבי העמדה שלבני מצא בנמל תל אביב - אדם יקר בשם אפרים ברוך, אנציקלופדיה מהלכת על נמל תל אביב, טוען שהיא נבנתה ב-47, ערב מלחמת השחרור, מפחד חבלה של דייגי יפו.

לגבי מגדל הפיקוח בנחלאות, בירושלים - אורי דרומי, עורך "במערכות", כתב במאמר בשם "ירושלים לא נותקה - שדות התעופה של הבירה בתש"ח", על שני שדות תעופה בירושלים - מר"מ (מסלול רחביה מצלבה) ומג"ש (מסלול גבעת שאול). על מר"מ הוא מספר שאכן היתה יחידת פיקוח שהתמקמה בבית משפחת עמרני, בנחלת אחים, "שהיה מרוחק מטרים ספורים בלבד מן המסלול". בקומת הקרקע גרו בני המשפחה, בעליונה היה מגדל פיקוח, ושם גם גרו 3 מכונאי טיסה, ובמרתף היה מקלט. המסלול הופגז לעיתים, וגם הופצץ ע"י ספיטפיירים של חיל האויר המצרי.

אינני יודע אם העמדה שלבני מצא היא על בית משפחת עמרני. בכל מקרה - דרומי לא מספר כלום על עמדה על הגג, אבל זה לא אומר כלום.לפחות אנחנו יודעים עכשיו שאכן היה מגדל פיקוח בנחלאות.

תודה על המידע המעניין !

היה לי היום קצת זמן פנוי לשרוף בעמק.
צילמתי קצת בחורשת הבונקרים ליד יפעת לטובת פורום "צבא ובטחון" ולאחר מכן נסעתי לצלם בגבת שכן ראיתי את הביצרון בכניסה.
רק כשהגעתי הביתה גיליתי כי אותו ביצרון תועד ע"י ארדיכל באשכול "ביצורי המאורעות 5" (תגובה 45) וכי ביצורון נוסף שהיה במקורו בגבת והועבר למוזיאון ביפעת תועד ע"י לבני באשכול הנוכחי.
והנה אני שמח להוסיף ביצורון חדש אשר נמצא בהמשך כביש הכניסה לישוב, ממש במרכז בין הרפת למוסך:



המבנה, כפי שניתן לראות, הוא מעוגל, כאשר לדעתי "חצאית" הבטון נוספה לו בשלב מאוחר יותר. ניתן לראות את אשנבי הירי האופקיים ואת הסולם אשר שימש לעליה לגג

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

...

יש בו חן מיוחד...

אינני יודע אם הדבר הוזכר כבר במסגרת האשכולות הקודמים אך
בכל זאת לא נקפח את הדרום הרחוק ואת נובומייסקי.
במפעל האשלג הישן בסדום ניתן לראות את בית הבטחון הגבוה הנמצא במרכז שכונת העובדים
וכן את הפילבוקס ששמר על המזח עליו התנהלה הרכבת המקומית. הפילבוקס היה מצויד
בזרקור ושימש עמדת שמירה מרכזית. הביצורים נבנו בזמן המאורעות.
פרטים נוספים ותמונות בהמשך.

....

באחת מהודעותי באשכול הנוכחי ציינתי שמצאתי עוד מספר עמדות מעניינות אך היות וזה היה במסגרת טיול משפחתי עם חברים וילדים פשוט לא יכלתי לעצור ולצלם !

לפני כשבועיים הזדמנתי לאיזור ושמחתי לגלות גם אני את העמדות המדוברות (אני כבר שבועיים שובר את הראש איך אני מגיע לשם לצורך תיעוד)...

ראיתי שם שתי עמדות כשאחת מהן מאוד הזכירה לי את העמדה שצילמתי במוזיאון של קיבוץ יפעת (עם מתקן לזרקאור על הגג) וכן אחת נוספת יותר סטנדרטית ממש בכניסה...

אגב - אם אתה כבר שם אז יש עמדה נוספת בהמשך הדרך לכוון קליה / ת.הדלק של צמת הבקעה משמאל לכביש (ממערב לו) בתוך שטח חקלאי...


והיות ועצרנו בתחנת הדלק המדוברת כדי להתרענן החלטתי לצלם את המבנה המקסים הזה שממולה:





על פניו נראה כבית משמר בריטי או תחנת משטרה קטנה שהרי מדובר בצומת אסטרטגית שסביבה היו גם לא מעט בסיסי צבא בריטיים...

צדקת !
זוהי אכן נקודת משטרה בריטית ששכנה בסמוך לשער המפעל הצפוני (הראשון)
של חברת האשלג הארץ ישראלית. "מול תחנת המשטרה עמד שער המפעל, שעליו מתנוסס שם החברה.
ליד השער היתה עמדת ביקורת שהיתה מאוישת בשומר יומם וליל ולידה היה חדר אלחוט,שממנו התקיים
קשר מתמיד עם הנהלת המפעל בירושלים, המפעל בסדום ועם כלי השיט בים".( מתוך "חיים חדשים בים המלח" מאת יאיר גלעדי 1998).
אני מצרף תמונות של בית הבטחון ועמדת הזרקור שבמפעל הדרומי בסדום מתוך הספר הנ"ל.
מתוך שיחה שהיתה לי עם אחד מזקני סדום הבנתי שבשטח מחנה העובדים והמפעל הישן ישנן עמדות וביצורים רבים אשר אינם נצפים מהכביש.
תמונות עדכניות אני מקווה להביא במהרה בימינו.

תמונה שמצאתי באתר אודות גדרה http://images.google.co.il/imgres?i...%26as_qdr%3Dall

מגדל המים ובריכת הברזל


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gedera-m.org/images/migdals.jpg]
נבנה ב-1935 גובה מגדל המים 16.5 מ'. במגדל המים שלוש קומות, הקומה התחתונה שימשה חדר לימוד ואח"כ חדר מורים. הקומה השלישית שימשה למתקני המים והבריכה. שימש בין השאר גם כעמדת שמירה, עמדת קשר ובחדר התחתון אף היה סליק





ובדרך לשם - המגדל העגול והצוחק של סתריה ש BBZ פענח סודו. האם הועלו תמונות שלו לפורום?


וגם תמונות של עמדות בגת רימון http://muni.tik-tak.co.il/web/proje...786&projId=7379

פ"ת http://www.tik-tak.co.il/web/projec...23&projId=12327

וגם ירושלים אפס שתיים http://www.02net.co.il/site/templat...453&docID=15360

כולנו מתחילים לחזור על עצמנו.

ישראלה: גדרה - דיווחתי שמצאתי תמונה של המגדל, שצילמתי לפני בוא האובססיה, וחסכתי מכם. סתם מגדל מים עם חרכין סביב ראשו.

לגבי סתרייה - אני מסכים אתך שזה ממש ממש מתאים ל-BBZ לפתור את התעלומה, אבל לא מצאתי לזה שום אסמכתא. אני מת שהוא יפתור את התעלומה. לגבי תמונות - 3 פעמים העליתי אותן. בהודעה הראשונה לחלוטין, אחר כך באיזה פסק זמן, שבו העליתי תמונות של מגדל סתריה, ואחר כך עוד פעם.
למי ממאזינינו שלא מכיר - ממערב לכביש 40, דרומה מרמלה, על גבעה מעל תחנת הדלק של סתריה. יש לי עדויות על כך שמהנדס בשם גליק בנה אותו כדי להגן על פרדסי רחובות בזמן המאורעות, אבל אין שום הסבר לכפתו המוזרה, שממש ממש נראית כמו מצפה כוכבים.

גת רימון - העליתי פעמיים. יש לי גם מדידות שלהן.
פ"ת - בכמה גיחות כיסיתי את כולן, למזלי "עליתי" על קשיש-ההגנה שאחראי על השילוט שלהן, והוא פשוט שרטט לי מפת אוצרות. מצאתי את כולן והעליתי אותן.

הפילבוקסים בירושלים - הזכרנו אותם עוד בתקופה שניסינו להיות טהרנים, ולהזכיר רק את העמדות היהודיות, ורק מבציר 36-9. כל חדש שהגיע הציע אותן, ודחינו אותם בבוז. היה גם שיח שנדלק לרגע על השאלה אם הפילבוקסים הבריטים דומים זה לזה, ואפילו גילש שבר שתיקה. טוב, אמרנו "בריטים".

מאידך, ישבתי ועשיתי רשימה של כל הישובים שהוקמו קודם ל-1942 (כמה מגדלים ממש נהדרים נולדו ב-40, 41 ו-42). יש עוד המון המון שטרם התקרבנו אליהם אפילו.

הייתי ביום א' בבאר טוביה. יש להם ארכיון שפתוח רק 4 שעות בשבוע, בימי א' בבוקר. כיון שהתבטלה לי פגישה בירושלים, החלטתי לנצל את זה לגיחה לארכיון. אוסף עשיר למדי של כלי נשק, קיר תמונות של ביצורי כל התקופות ואיש מאד חביב ומאד מבוגר (היה נער בעת המאורעות) ענה על שאלותי.על פי דבריו - העמדה שצילמתי בין רגלי מגדל המים היא אכן עמדת מאורעות, אבל עמדה שרועה, שיש עליה שלט כחול, היא מ-47'. השלט נמנע בנימוס פולני רב להסגיר את גילה.
הוא גם סיפר לי על איזה איש בהגנה שהיה משוגע לענין הבונקרים, ובסוף שנות הארבעים עשה את המוות לכולם שלא יבנו יותר בצרונות. אני עוד צריך לחפש עליו חומר, על המשוגע הזה.

בכל מקרה - לא מצאתי עוד עמדה, אם כי זה מוזר. כולם אומרים שיש שם עוד עמדה שרועה אחת, ולפחות 3 אנשים שונים שלחו אותי בדיוק לאותו מקום, אבל לא מצאתי שם את העמדה. ללא סיבות מקלות.

נדמה לי שכבר כתבנו על זה, נבנה על הגן על גבולה המזרחי של רחובות ולשמירה על הפרדסים ועובדיהם. בנוי באופן ייחודי, על ידי המהנדסים המקומיים. יש אגדה שמספרת שבגלל שלא היה להם יותר מדי ברזל לחיזוק השתמשו בשבבים מהמסגריות כדי לערבב בבטון. בין השמות שאני שמעתי עליו: המגדל הלבן והמגדל הצוחק. בכל מקרה הנוף מלמעלה שווה את הסיכון של העליה.
מקור לחלק מהידיעות - ישראלה קומפטון, רחובות אתרים ומסלולים, עיריית רחובות והחברה להגנת הטבע, 1990, עמ' 18.

במהלך שיטוט לאחר אחה"צ של דייג בחוף עתלית, החלטנו (Tallyco ואנוכי) לשוטט לכיוון עתלית, ולנסות לצוד עוד עמדות..
בצמוד למאגרי המים שנמצאים על גבעה קטנה במרכז היישוב, בין רחוב המייסדים לרחוב אמת המים, עומדת לה עמדה שמשקיפה לכיוון כביש החוף.




(סלחו לנו על האיכות- מדובר במצלמת סלולארי)

כמו כן על גג אחד ממאגרי המים הבחנו במנואלה ישנה. אני סברתי שמדובר בצופר לאזעקה (הג"א?) ואשמח לאישור הנושא:




לאחר סיבוב מענג בעתלית, החלטנו לטפס לכיוון קיבוץ בית אורן. העמדה שמצאנו צופה לכיוון מערב וממוקמת על הכביש ההיקפי של הקיבוץ, בערך מול הים (פניה ימינה לכביש ההיקפי מהכניסה לקיבוץ והמשך הדרך- ישר).




בנוסף ליד האורווה בקיבוץ נתקלנו במבנה הבא:




לא ברור אם מדובר בעמדה אך החור בקיר נראה כחרך ירי...

שבת שלום לכולם!

על הלוח הכחול שעל העמדה בעתלית לא היה כתוב כלום?...
למיטב הבנתי על פי מה שכבר למדנו כאן נראה שמדובר בעמדה מאוחרת יותר העשוייה בטון (מאלו שנבנו בשנות הארבעים)...
לגבי המתקן שעל גג מגדל המים - אכן הוא מאוד מאוד דומה לצופר אזעקה (אני חושב ש"סולו" צילם אחד שכזה גם בירושליים)...

ביום ראשון אני אמור להיות באיזור חיפה ונראה מה אוכל למצא "על הדרך"...

הלוח הכחול היה לצערנו מחוק לחלוטין....
בבית אורן נעצר טנדר ליד סיון והאישה שאלה אותה למה היא מצלמת את הפילבוקס... כשסיון הסבירה, היא אמרה: אה, יופי, טוב שמתעדים. עוד מעט לא יישארו יותר. אבל זה ישאר כי יש עליו עמוד חשמל!

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

הדבר השני מבית אורן איננו עמדה, זה מבנה מבלוקים.
בבית אורן מאחורי משרדי בית המלון, ישנו פסל של אדם מבוגר ונער (מעשה ידיו של הפסל פולס שעשה גם את פסל זייד) לידו העמדה הבאה (גם ממאגרי הישנים)




בשבת שעברה המשכתי לחפש בתי כנסת שנבנו גם כמבני ביטחון (מה קורה עם עזרה?) הראשון, בית הכנסת הגדול בחדרה, בית הכנסת שנחנך ב-1941, נבנה בתוך שרידי הח'אן. הח'אן שלא שימש כפונדק, אלא חלק מנחלתו של סלים חורי שממנו נקנו אדמות חדרה וששימש למגורי הראשונים בחדרה (1891), ולאחר מלחמת העולם הראשונה עמד נטוש, נבחר למקום בית הכנסת, על פי רודין, משום שאנשי המושבה סברו כי בעת התקפה של ערבים ישמש הח'אן כמתחם מוגן לתושבים, ובית הכנסת עצמו יהיה מגדל התצפית ועמדות הירי[1]. קישור הח'אן לביטחון איננו מדויק שכן בכל התוכניות שהוצאו למכרז, וגם בזו שהתקבלה, עמדה ההנחה שהח'אן ייהרס עד יסוד. כל התוכניות שהוגשו התאפיינו במגדל גבוה שישמש כסמל ייצוגי וכמגדל שמירה[2]. בניית המבנה המתוארת בלשונו הציורי של עבר הדני מעידה על כך: "החלו מתרוממים קירות ועמודים של בית-תפילה אשר ראשו נראה מעל לראשי האקאליפטים הוותיקים שימיהם כימי המושבה, והבניין ספק מקום תפילה ספק מבצר ומגדל צופים המשקיף למרחוק"[3].
[1] נינה רודין (עורכת), מוזיאון "החאן" לתולדות חדרה – קטלוג, הוצאה לאור ע"י מוזיאון "החאן" חדרה, 2001.


[2] עדינה מאיר-מריל, "בית הכנסת הגדול בחדרה", אריאל 95-96, 1993.


[3] עבר הדני, חדרה (תננ"א – תשי"א 1951-1891) שישים שנות קורותיה, מסדה וחברת מייסדי חדרה, תשי"א, עמ' 364.






המבנה השני בית הכנסת בפרדס חנה מול מבנה המועצה - בית הכנסת הראשון בפרדס חנה שלפי הויקיפדיה נבנה מתרומתה של הברונית עדה לבית רוטשילד, והיה אחד המבנים המפוארים במושבה. טקס חנוכת בית-הכנסת נערך ב-31 בינואר 1936, המבנה יועד גם לשמש "בית מגן" לתושבי המושבה בעת צרה, ובימי המנדט היה בו הסליק של המושבה[1].[1]http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A1_%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A8.

האם משהו יודע משהו?


על הדרך מגדל המים בפרדס חנה - נראו דברים דמויי חרכי ירי בין האנטנות, לא להאמין שיש בתים צמודים לדבר הזה

כבר כתבתי בעבר על בית הכנסת בבלפוריה - לא ברור אם היה מבנה בטחון או שימש כמבצר לאלו שלא נלחמו, בכל מקרה מדובר במבנה המבוצר ביותר ביישוב....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

איפה?
לא מצאתי

ממש במרכז המושב......

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

מכיוון שהוצגה דרישה, נאלצי למתוח את אברי ולפשפש במאגרי התמונות של בתי הביטחון.
זה בית הביטחון במבטחים הישנה, באזור החממות של הישוב, ב-23 באפריל 1948 ירו הבריטים על בית הביטחון של מבטחים, אוששה ההבנה שתפיסת הביצורים הזו איננה מתאימה למלחמה הממשמשת ובאה[1], או כפי שנאמר, בתי הביטחון ושאר העמדות הבולטות הפכו ל"קולטים פגזים מצוינים"[2].
[1] עמיעד ברזנר, הנגב בהתיישבות ובמלחמה, משרד הביטחון, 1994, עמ' 197 – 198.
[2] "כפרים בספר", מערכות נא, יולי 1948, עמ' 18.




בתמונה רואים חרך ירי בגובה הרצפה יחד עם מכסה מבטון



אלמנטים מבית הביטחון של תקומה, האוזן מלמעלה, מבט מקרוב על חרכי הירי האלכסוניים כלפי מטה
עלייה לגג דורשת סולם מהקרקע לקומה השנייה,
תקומה הישנה נמצאת ליד חוות יזרעם ב' של הזרע,

אני לא בטוח בזיהוי - אבל על גג הבית שבסיבוב מוצא (הפניה הישנה למבשרת ציון) עומד בית עם יציקת בטון מרובעת על הגג עם אשנבים קטנים.

לא נראה לי שתוספת בניה אחרת היתה נעשית דווקא מבטון יצוק, ושכך יבחרו לאוורר אותה, ולכן אני חושב בה כעמדה.

אשמח בחוות דעת נוספת.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

.....

באחד האשכולות הקודמים העלתי צילום של המקום ואף ביקרתי בו ומאחר שלא היה שם איש "אדריכל" ביקר שם שוב מאוחר יותר ואף פגש את בעל הבית, אכן מדובר בעמדה (צופה לכוון שרידי קולוניה) ולבית יש סיפור מעניין הקשור לאחד מרמטכ"לי צה"ל בעבר ששרד את הטבח שבוצע במקום....

הנה קישור:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...7%D7%9C% D7%A3

אגב - זה רק מחזק את העובדה שבאמת הגיע הזמן לרכז את כל המקומות בהם כבר ביקרנו !
תופעת הכפילויות רק גוברת....

מתוך אוסף תמונות 'רפאל סלוס' בYNET מתקופת המאורעות

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3529535,00.html



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1433352/09_Salus_200_ot.jpg]

ואני לא אתפלא אם גם בחפציבה זה אותו אדריכל - לאופולד קרקואר, שבנה את חדרי האוכל לרוב קיבוצי העמק.
הנה חדר האוכל של בית אלפא, היום (המגדל דומה מאד)
והנה השלט הכחול שמספר שחדר האוכל נבנה ב-1930. זה מוזר. זה הרבה לפני פרוץ המאורעות. גם עמדת פפרמן ליד מלון מעלה החמישה נבנתה אז (אפילו קצת קודם, בסוף 29) אבל שם זה היה לחלוטין שגעון של איש אחד, בעוד ששאר החברים בקיבוץ התייחסו למאורעות תרפ"ט כאל "הפעם האחרונה בה הערבים העזו להתנכל לנו".
והנה מבנה אחר בירושלים, פרי תכנון של קרקואר, וניתן לראות קצת דמיון לח"א של חפציבה. שבירת המסה לאוסף של קוביות קטנות ולבנות.