ישראלה לא משיב לפנייתי. אז לקחתי סיכון והחלטתי על דעת עצמי לפתוח אשכול חדש, המשך לאשכול של ביצורי המאורעות. התחשבתי בכל העובדות והנתונים שהיו ידועים לי בעת הזו, אם כי יתכן שישראלה יגדיר את מעשי כ-פאשלה (סולואוויה - ).

רבותי וגבירתי, ובמיוחד לבני - מעלה הענבים בידינו! הצלחתי להגיע גם לשתי העמדות החסרות, ביער של מעלה החמישה.
שוב, הקדמתי לעלות לירושלים, ונותר לי קצת זמן. עליתי למעלה החמישה דרך קרית ענבים, ונכנסתי עם האוטו לתוך היער קצת מזרחה מהיציאה המערבית של הקיבוץ, בואכה הר אדר.



וכך, נוסע עם הפרייבט במשעול ההררי, מפלח את חשכת היער בעיני (תמיד רציתי לכתוב את זה) חיפשתי את עמדת הסנטוריום. ולפתע היא הופיעה, מבנה תלת קומתי מרשים, ועל ראשו צבי.
מאוחר יותר, אחרי שגמרתי את עיסוקי בירושלים וירדתי לת"א, ראיתי שניתן לראות את הצבי בירידה מהקסטל, בדיוק כשהכביש מתפצל בין הרמפה שעולה לאבו גוש והנתיבים שממשיכים לת"א. רחוק מצד ימין.
קשה לקבוע על פי השילוט אם העמדה נבנתה לפני 48 או לא. היא מאד דומה לעמדות אחרות שעליהן אנחנו יודעים כי הן מתקופת המאורעות (בין היתר, בגלל הצילום של זולטאן קלוגר מ-1938), אבל יש לנו גם את הסיפור על החבר'ה שהמשיכו לבנות עמדות כאלה ב-48', עד שבא המהנדס סקלי ולימד אותם להתחפר באדמה. בקיצור - אין לי מושג מתי בנו אותה (ואת שכמותה).
הנה היא:



כפי שניתן לראות, גם העמדה הזו נפגעה מארטילריה (או תותחי טנקים), ואכן סביבה ניתן היה לזהות שרידי תעלות חצובות בהר, והמון גדרות תייל חלודות. בפתח המגדל היתה דלת פלדה נעולה, אך דרך החורים שהותירו הפגזים יכולתי לצלם את פנים המגדל:




ידעתי שיש ביער הזה עוד מגדל, והמשכתי ברגל לחפש אותו. כמה עשרות מטרים, והוא הופיע. גם הוא עם דלת פלדה, אבל מרותכת.



כמה צעדים, וגילתי פתאום ששני המגדלים ממש קרובים זה לזה, אך משני צידי הרכס. עמדתי במרכז הרכס, וצילמתי רצף תמונות כשאני מתחיל מימין וממשיך שמאלה. אחר כך הורדתי מהאינטרנט תוכנה חינמית לאיחוי פנורמות, והתוצאה המוקטנת לפניכם (סימנתי את המגדלים):



להפתעתי, נותר לי עדיין זמן. נזכרתי שמישהו טען שבמוצא, ליד הבית האדום, יש עמדה, ואפילו רואים אותה היטב מהכביש לירושלים. נסעתי לבדוק. אכן, יש שם. נראית אותנטית להפליא, ברחוב ברוזה 5. מה שמוזר זה שליד העמדה יש גמלון של גג רעפים, שנראה כאילו הוא חלק מאותה יציקה, וגם בו יש חרכי ירי. כאילו מישהו ניצל את בניית העמדה להוספת גג רעפים.
איש צעיר, כנראה בעל הבית, לא הסכים לאפשר לי לעלות לגג, אך לא התנגד שאצלם את העמדה מהחצר.



וזה כל הבציר להיום. וזו גם הזדמנות לכפר על חטא מעברי: בביקור בבאר טוביה צילמתי את משטרת בטאני, שעליה סיפרתי, אך העליתי תמונות לא נכונות. אז הנה המשטרה:

או מתקופת מלחמת העצמאות?
נראה לי כי אלו ביצורים שנבנו ע"י סולל בונה בתקופת המלחמה - יציקות בטון. בצורת מבנים.
האם מצאת משהו בשטח שמשייך את הביצורים למאורעות?

ציבי, ההתלבטויות שלי פרושות בהרחבה בהודעה המקורית.
אינני יודע. אבל ... באתר התמונות הלאומי יש צילום של זולטאן קלוגר, מתאריך 1938, שבו מצולם מגדל דומה מאד בקרית ענבים.
הנה התמונה:

בספר "ההגנה בירושלים - עדויות וזכרונות מפי חברים", שיצא לאור ב-1973, מספר יעקב פת, מפקד ההגנה בירושלים מאז 1932, כי אחרי שנכנס לתפקידו יצא לסיור באזור קרית ענבים, והחליט על הצורך בבניית עמדות בהרים החולשים על הקיבוץ. הוא מספר בפרטים על שיחת הקיבוץ בה הוא שיכנע את החברים לקבל את הצעתו - הבניה תהיה ע"י החברים בקיבוץ, החומרים יינתנו ע"י ההגנה, שתעזור גם באנשים. הוא גם החליט כי העמדות הללו תהיינה "בנין מבוצר מאבן עם אשנבי יריה בשביל עשרה אנשים, מצויידים בהתאם לתכנית ברובים ומקלע. למקרה של חדירת האויב, סודר שביל נסיגה שעשוי היה לקצר את הדרך לנקודה. במאורעות 1936 נודעה לשביל הזה חשיבות מרובה".

זה מסביר את הייחוד, הריבוי והגודל של העמדות באזור מעלה הענבים.

בהמשך, יעקב פת מספר גם על מוצא. מסתבר שדווקא אנשי מוצא היו מהפורשים, אנשי ארגון ב' של תהומי, ולמפקד ההגנה היה קשה למצוא שם שיתוף פעולה. היחידים ששיתפו איתו פעולה הם ברוזה ורוז'אני, ואכן אלה הם שני הבתים שעלהם לבני ואני מצאנו עמדות. בלשונו של יעקב פת: "יהודי יקר, רוז'אני, מחסידי יבלנה ומראשוני כפר חסידים שביתו סומן כעמדה". זה גם מסביר את דברי בנו, שהסביר לי ש"ההגנה אמרו לנו לבנות את העמדה".

טובים השניים.
כמובן שהתכוונתי ליציאה המזרחית של הקיבוץ, לא למערבית כפי שכתבתי.
אנסה להעלות את התצ"א:

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

גם אני נסעתי היום לירושלים (משהו לא מתוכנן)...
בדרך הלוך ובדרך חזור (סביב השעה 13:00 ואחרי קערת מרק קובה חמוסטה מעולה שאכלתי אל "רחמו" )..... הבטתי לעבר הצבי המדובר שכאמור נראה למספר שניות מכביש מס' 1 ושוב אמרתי לעצמי שאני כבר חייב לעלות לשם כדי לסיים את הפרק הזה אחת ולתמיד !...

עכשיו בהחלט ניתן להגיד שקרית ענבים והאיזור הסמוך אליה בידינו !

עוד פרט קטן בעניין ה"סנטוריום" - באותו כביש גישה לעבר העמדה כ 40 מטר לאחר הכניסה ליער, ניצב לו משמאל לדרך העפר משוריין אשר מאוד דומה למשוריינים המוצבים בשער הגיא, ממש ככה לבד באמצע היער !
לפני כשנה וחצי כשהייתי במקום בפעם האחרונה כבר ניתן היה לראות שהוסרו ממנו לוחות פלדה ואם לא ציינת בהודעתך שהבחנת בו אני חושש שהוא כבר לא עמנו.....

תודה רבה על התמונות (ובהחלט מצטרף להצעתו של "עמי60 " בעניין האתר) !

לבני.

נדמה לי שמצאתי אותו עבורך. בחצר משחקים של גן ילדים, במרכז קרית ענבים, עומד אחד שעונה לתיאור שלך, צבוע בצבעים "עליזים".
מחר אעלה תמונה שלו.

המשוריין עליו כתבתי הוא למעשה "קבינה" + שלדה מאורכת שעליה היה בעבר הארגז האחורי/מרכב...
הוא לא צבוע פרט לצבע יסוד ישן .....

אגב - המשוריין שבתמונה מאוד מזכיר לי בתצורתו את האוטובוסים שעלו בשעתו למובלעת שבהר ציון (אחד מהם ניצב במוזיאון בתי האוסף שביפו), מעניין מה הסיפור שלו?....

היתה מובלעת בהר ציון? או שהתכוונת להר הצופים?

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

וכמו קאטן הזקן, בנוגע לאשכול - למען העלאה קלה יותר של האשכול, עדיף להעלות תמונות בלינק...

והוא קבע שלינקים הם לא מספיק טובים. מי אני שאמרה את פיו. חוץ מזה, אני חושב שהוא צודק.

... תודה על התיקון !

הירדניםף כמובן, ידעו היטב ש120 ה"שוטרים" שעלו מדי שבוע להר, היו לוחמי חי"ר, והוא סיפר
שאפילו רץ שם גֶג לא מצחיק שגרס שהם תמיד התלבטו האם מדובר משוטרים מגולני או מהצנחנים...
הוא טען שהם ידעו שישנה פעילות הברחת נשק להר, אבל לא היה להם מושג על ההיקף שלה, ועל
עוצמתם של כלי הנשק שהוברחו למעלה...

אבל אני מתכוון להעלות על זה חידה מתי שהוא...

לפי דעתי הקובה סלק יותר טוב

אדריכל,
אשכול ממש מרתק, תודה.

הבוקר החלטתי לתת קפיצה לבית הגדודים שבמושב חניאל צפונית מזרחית לנתניה, היות ובחודש האחרון לא קיימת אפשרות מבחינתי להכנס לתחומי קיבוץ או מושב מבלי לנסות ולמצא איזו עמדה או שתים החלטתי שלא לחרוג מהמנהג ועל פי הדפוס הרגיל חיפשתי קודם כל את מגדל המים כנקודת מוצא/התחלה ...

לא התאכזבתי:




פרט לעמדה שבראש המגדל לא הצלחתי למצא עמדות נוספות במקום ומשם המשכתי לביקור קצר בבית הגדודים שבמושב (על כך באשכול נפרד), משם בדרכי חזרה לכוון הבית נזכרתי שבאיזור פרדס גן חיים ראיתי בעבר מגדל מים דומה כשלמרגלותיו מספר מבנים ישנים מאוד...
נסיעה של כ 20 דקות, כניסה לשטח החקלאי (ממש מול לכניסה למושב בצרה), התברברות קלילה והנה הוא ממש כפי שזכרתי :




התכוונתי לצלם עוד כמה תמונות מעניינות במבנה ששימש בתקופת המחתרות כמכון ייצור של התע"ש אך מפאת חוסר זמן לאלצתי לוותר הפעם על העניין...


ועד כאן השלל היומי...

לבני.

בית הגדודים מצוי , למיטב ידיעתי, במושב אביחיל.

ואני כל כך יודע למה טעיתי...

קשור איך שהוא לעברי הרחוק...

האם מי מהמנהלים יוכל לתקן את הטעות?..
תודה.

לבני.

כעונש וכפרה על הטעות, אני מציע לך כי בדרכך מאביחיל לחניאל תעבור ליד מסילת הרכבת בכפר ויתקין (סמוך לגשר הצבים) ותבחן את "ביצורי המאורעות" דשם. יתכן כי תמצא שם קצת שלל.

בדיוק לפני שבועיים (זה היה ביום א' )...
עברתי במקום (אני אוהב את הכביש הזה) ובדיוק בנקודה עליה אתה כותב עיני החלו "במגמת סריקה"......
לא יודע למה, אבל היתה לי מן תחושה שכזו...

אוףףף... עכשיו אני יודע שזה יטריד אותי...

אני מבטיח לבדוק את הנושא בקרוב...

כיוון שאני נוהג להציץ בסתר באשכול הזה, בלי לשלם תמורה, החלטתי לכפר על חטאתי. על כן העמסתי את עצמי ואת הניקון הקטנה שלי על המכונית ןשמנו פעמינו למחוזות ילדות, אל הגשר שהיה מוכר לי כ"גשר העץ" על נחל אלכסנדר וידוע כים כ"גשר הצבים" הומה האדם בשבתות. ואכן, לצד הגשר, מאחרי מכונית ה"גזלן" ובין שיחי פטל-קדוש וקקיון, מצאתי את מבוקשי. והרי המציאה:

עצוב לראות אותה ככה !

נראה לי שבהחלט שילמת את חובך לאשכול עד עתה...

רק שתדע לך שמאז שפרסמת את "כתב החידה" בעניין מצאתי את עצמי לא אחת חוכך בדעתי ושואל "מתי אני כבר קופץ לשם לראות במה מדובר"?...

בהחלט חסכת לי !

תודה.

לצערי דווקא הפעם לא היתה ברשותי המצלמה (ובחודש האחרון כמעט אין נסיעה שהיא לא איתי בגלל מסע הצייד הזה)...
למי שמזדמן למושב רשפון - נא לתעד את מגדל המים שמוסתר בין העצים היות ובהיקף הגג חרכים ע"פ מיטב המסורת...

ביום שלישי אני באיזור חיפה - יש בקשות?...
אגב - מה קורה בזכרון?... יכל להיות שממתינות שם עמדות שלא תועדו עד כה?...

בזכרון צילמתי (ואני עוד צריכה להוריד את התמונות למחשב) את מגדל המים - עם חרכי הירי הידועים.....
לא ממש טיילתי שם אז לא יודעת לגבי עמדות אחרות....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

הייתי מהמר על איזור היקב....

נדמה לי שהרמזים לגבי האתרים הבאים בחיפה היו פה, באתר. בכל מקרה - זכורים לי כמה טיפים:
מצפון לחיפה, ליד קיבוץ אפק, ממזרח לקרית מוצקין, יש פארק עין אפק. כנראה גן לאומי. שם, אינני זוכר בדיוק איפה, נדמה לי שזה בולט מאד, יש עמדה. או יותר מאחת.
מצפון מזרח לחיפה יש מקום שאם אינני טועה שמו הוא "מחצבה 5 ק"מ". אין לי מושג מה זה ואיפה זה, אבל זכור לי שמישהו טען שיש שם עמדה. כנראה מרשימה.
ויש את כפר חסידים. למיטב זכרוני, הוזכר כאן שיש שם כמה עמדות, אבל זכינו לראות תמונה של עמדה אחת בלבד, עגולה.
בתוך העיר עצמה אני לא זוכר ששמעתי אי פעם על עמדה. אני גם לא זוכר שהיו מעשי תוקפנות בתוך חיפה.

אבל יש סיפור מעניין מהתקופה הזו, שאני צריך לחקור לעומק: בעקבות הנתק הכלכלי בין העיר התחתית לבין הדר, היו לא מעט סוחרים יהודים שהיו צריכים בבת אחת לפתוח חנויות ובתי מסחר בהדר, לאחר שפינו את עסקיהם מהעיר התחתית.
הפתרון היה מקורי - הם בנו את חנויותיהם במרווחים בין הבתים.
הדר, כמו תל אביב וכמו מרבית ערי הארץ, היתה בנויה כך שבין בנין לבנין היה מרווח. הסוחרים הללו "מילאו" בחנויותיהם את המרווחים, ויצרו חומת בינוי רציפה לאורך הרחוב(ות) הראשי(ים) של השכונה.
אין לזה אח ורע באף עיר אחרת בארץ.

http://www.parks.org.il/BuildaGate5...=&Bur=118976814

וכמו כן ראיתי היום תמונות של עמדות/פילבוקסים בקיבוצים גבת (עגול, מרכז הקיבוץ) ואשדות יקב (מחוץ לשטח הקיבוץ). התמונות כלולוץ באלבום על "שמונים אתרי הגנה".

.

30.04.36 – אסתר שטרית נרצחה בואדי רושמיה.

23.06.36 ניסיון שנכשל להטמנת שתי פצצות באוטובוס קו 8 שיצא מחיפה



בקיץ 1938 ניסה ערבי לרצוח ביריות את סבי ז"ל

שגר בתוך תחנת הרכבת חיפה מזרח משנת 1920. משפחה יהודית יחידה בתחנה .

סבי נפצע קשה והובל לבית חולים הדסה בהדר הכרמל, שם טופל והחלים.



הרוצחים הערבים גם רצחו את אחיהם שלא שיתפו איתם פעולה:

11.05.36 ניסיון לרצוח את ראש העיר חסן שוקרי ע"י פצצה.

27.09.36 רצח חאג' חליל טהא ראש הועדה הלאומית בחיפה.


האם מצאת מקור ל "הם בנו את חנויותיהם במרווחים בין הבתים"?

הזדמנתי בעניני עבודה לפתח תקוה. אחרי סיום הענינים גיליתי שיש לי קצת זמן, עד למועד שבו הייתי צריך להיות מזרחה משם (הסברים בהמשך), והחלטתי לנצל אותו לצייד ורטבולים. מישהו רמז לי שבישוב ותיק כמו כפר סירקין מוכרחות להיות עמדות, ושמתי פעמיי לשם. הסתובבתי עם המכונית הלוך ושוב, ולא מצאתי כלום, למעט מגדל המים, שהפריח רמזים מעודדים:


חזרתי למזכירות, שהיתה סגורה קודם. האיש במזכירות היה חביב מאד, אבל לא ידע דבר על קיומן של עמדות. הוא הפנה אותי לפנסיונר בשם א.מ., שחי שם, ואמר לי שהוא בטח יידע. טלפנו לא.מ. והוא ניאות לקבל אותי לשיחה קצרה. בית פשוט, גינה נעימה, איש מבוגר עם סטן של ההגנה תלוי על הקיר, ליד הרבה מאד תעודות הוקרה ושאר ממורבליה שהעידו שהאיש הוא לוחם ותיק. לשמחתי - לא רק שהאיש ידע, התלהב ועזר - הסתבר לי שהוא האיש שאחראי על הצבת שלטי הזכרון של ההגנה בכל אזור פתח תקווה. הרשימה שהוא נתן לי היתה ארוכה ומקיפה, ממש אוצר גנוז לציידי ורטבולים. הוא פשוט מיפה לי את כל העמדות, עם הסברים איך להגיע לכל אחת מהן. הרשימה היתה כה מקיפה, שלשתיים מהן פשוט לא הספקתי להגיע. הוא הסביר לי כי בין סירקין לפג'ה הוקם באותו זמן ישוב נוסף, בשם שכונת בלינסון, ולפיכך לא היה צורך להגן מכיוון מערב. בצפון המושב הוקמו 3 עמדות ששתיים מהן כבר אינן, בדרום עוד שתיים, ובמזרח 2 עמדות גבוהות, בגלל פני השטח.
התחלנו בעמדה דרומית, ממש סמוך לבית של א.מ. הלכנו לשם שנינו, והוא הצביע על גוש גדול מאד של קוצים ודרדרים ממש גבוהים (בערך קומת אדם), שבתוכם מסתתרת עמדה. רמסתי דרך אל תוך הקוצים, והיא היתה שם, מוזנחת מאד, ונטויה בגלל היעדר יסודות. יכולתי לצלם אותה רק מקרוב:


משם נסעתי לשתי העמדות המזרחיות - הראשונה על גג באר המים, והשניה מעל בית משפחת קונחובסקי. זה של קונחובסקי הזכיר לי מאד את אחת העמדות מכפר הס.


אחר כך נסעתי לבקר את העמדות הצפוניות, בסופם של רחובות ללא מוצא, בשם המרגניות והנרקיסים. זו של המרגניות מוזנחת, אך זו שבסוף רחוב הנרקיסים נוקתה והוסדרה ע"י האיש שבונה שם וילה (מפוארת), וא. מ. שלנו גילה לו על העבר המפואר של העמדה.


עזבתי את הכפר, עם פרוות של 5 וחצי ורטבולים (מגדל המים הוא רק חצי. אין שם ממש עמדה, או שיש). חיפשתי עמדה בסוף רחוב נווה רעים, בשכונת בלינסון, אך לא מצאתי אותה. היא אמורה להיות על גגו של בית, בכיוון מחנה סירקין. משם נסעתי לכביש המערבי של גת רימון, ששם, על הכביש, יש עוד עמדה. מוזנחת, מוצנעת ע"י שלטי גדול, אך היא בהחלט שם.


העמדה האחרונה של פ"ת ובנותיה היתה עמדה נוספת, כ-150 מטר מערבה מהעמדה הקודמת, בלב שטח פתוח המהווה אתר שפיכת פסולת בניין מכל האזור. שם, בין גבעת זבל אחת למשנה, מצאתי עמדה שילדים בנו לה גג. לשמחתי כל הסימנים בתוך העמדה מעידים על נוער טוב, ללא אלכוהול או סמים. יכולתי לצלם אותה גם מלמעלה, לאחר שטיפסתי על אחד מהררי הפסולת.


נגמר לי הזמן העודף, והייתי חייב לנסוע ל...מעלה החמישה. הפעם, דווקא בעניני עבודה, ולא לשם צייד. וזאת אחרי שטרחתי ועליתי לשם לפחות 4 פעמים בזמן האחרון, כדי ללכוד ורטבולים. הגעתי, חניתי, ובפתח המלון זיהיתי עמדה שפספסתי עד היום. ממש בפתחו של המלון. הנה היא:


מה שאומר שקריאות השמחה של לבני ושלי, שמעלה הענבים בידינו, היו קצת מוקדמות. אולי יש שם עוד.
בקרוב אשלים את 2 העמדות החסרות בפ"ת (ברח' פוחס וברח' יואל), ואדווח. הנה תצ"אות קטנות של דרום פ"ת וסביבתה, עם סימון הורטבולים שניצודו.

אוףףף... זה לא פייר !...

סיפור מדהים !

תודה.

א. תארוב לחיות ליד המים. או במילים אחרות - חפש אותן איפה שסביר שהן תהיינה. בישובים שהוקמו לפני המאורעות יש סיכוי מצוין למצוא, ובישובים שהוקמו תוך כדי, יש סיכוי טוב. אם תחפש ורטבולים במקומות שהוקמו לאחר מכן, תמצא שם רק עיזים ופרות מ-48.
ב. העזר בגששים מבין הילידים. אני ממש לא סומך על עצמי, והולך בעיקר על רמזים והפניות שקבלתי/נו מאחרים. בבאר טוביה אמנם מצאתי 2 עמדות, אך אני בטוח שגשש ילידי היה מוצא לי עוד כמה, ואת אלה שמצאתי לבד - מצאתי ממש בפוקס.
ג. שא איתך תמיד את רובה הציד. או המצלמה. באשר תלך.
ד. למד את הרגלי התנועה של החיות. הורטבולים תמיד מסתתרים במעטפת החיצונית של הישוב, אך בדרך כלל קרוב לבתי המגורים. בפינות של הישוב די בטוח שאפשר יהיה למצוא אותם.
ה. היה קשוב לרכילויות של הילידים. פתח איתם שיחה. בעיקר עם הותיקים ועוד יותר עם הותיקים מאד. באופן מפתיע - טרם נתקלתי בותיקות שעזרו לי. הן לא ממש מתייקות "עמדות בטון" בארון של "דברים שראוי לזכור". גברים עם שפם הם כמעט תמיד הימור בטוח. אגב - גם צעירים עם 4X4 עזרו לי לא פעם.
ו. הזהר מציידים אחרים. כשהם נותנים לך טיפים על "איך לצוד ורטבולים" הם מנסים להרשים אותך כ"בעלי נסיון" (שאין להם, הכל הם גונבים מהפורום הזה), או סתם להכשיל אותך.
ז. חבוש כובע אדום. למקרה שדיק צ'ייני בסביבה.

היות ונזכרתי שהמושב גבעת חן הממוקם כשלוש דקות נסיעה מביתי הוקם גם הוא אי שם בתחילת שנות השלושים והיות וידוע לי שבמרכזו ניצב (ע"פ מיטב המסורת) מגדל מים, נתתי היום אחה"צ גיחה כדי לבדוק אם גם הוא עבר הסבה כדי לשמש כעמדת שמירה/תצפית/איתות...

ואכן מסתבר שכך הדבר !
לפעמים באמת צריך להתחיל לחפש מתחת לפנס לפני שנוסעים למקווה ישראל או לחליפין...... קרית ענבים....

היות והמגדל של גבעת חן "עטוף" בעצים קשישים היה קצת קשה למצא את זוית הצילום האופטימאלית אבל השתדלתי עד כמה שניתן היה:




ולהלן שני נושאים שמצריכים בירור:

1 . כשנוסעים על כביש ירושלים ת"א (מכוון ירושלים) ומגיעים לקראת העיקול של מוצא ונצמדים לימין ניתן להבחין במספר מבנים ערביים ישנים (לדעתי הם היו שייכים או ניצבו ממש בסמוך לכפר הערבי קולוניה) אשר מאוכלסים על ידי משפחות יהודיות כשעל אחד מגגות הבתים נראה לשבריר שנייה הדבר הזה:



קשה לי לקבוע אם מדובר בעמדה ואם כן אז את מי היא שימשה בהנחה ובמקום גם שכן הכפר הערבי קולוניה?...
עם זאת ידוע כי חלק מהמבנים שבמקום שימשו כחווה חקלאית מספר משפחות יהודיות שיצאו את חומות ירושליים בתחילת המאה ה 20 (ע"ע אשכול/סקירה שפתחתי בעבר על ביה"כ העתיק של מוצא)...
הייתכן ומדובר בעמדה שנבנתה על ידי המתיישבים היהודים לפני שנטשו את המקום?
האם זו בכלל עמדה?...

בכל אופן, כדי להגיע למבנה יש לפנות מהכביש הראשי ימינה כביכל לכוון מוצא/יקבי אפרת הממוקמים מצדו השני של הכביש (בצד מזרח)...
מקווה שההסבר די ברור...

גם כאן חיפשתי את נקודת הצילום האופטימאלית (והפעם זה היה כרוך במאבק עם שיח צבר כשאני מקווה שאיש לא ראה את הפאדיחה)...
בכל אופן, לא ממש היה את מי לשאול (נראה שבעלי הבית לא נחכו במקום ולא רציתי להכנס לשטח ללא רשות).

מעניין.


2. אם נוסעים על כביש גהה לצורך העניין מצפון לדרום כמה מאות מטרים אחרי הגשר החדש יחסית שמקשר בין ר"ג לאונ' בר אילן וק.אונו ניתן לראות ממזרח לכביש (להביט שמאלה) מתקן די גדול של חברת החשמל, כ 200 מטר אחריו יש קומפלקס מבנים כשעל גג אחד מהם יש שלט פרסומת גדול בגווני צהוב לבן בו שני מילים כשהשנייה מהן היא "פרוייקטים"...
בפינה הדרום מערבית של גג המבנה נצפתה על ידי תוך כדי נסיעה תוספת בנייה שלפחות לשנייה וחצי בה חלפתי במקום הזכירה גם היא תצורה של עמדה !

על פניו נראה שקומפלקס הבתים הללו היה מוקף בעבר בפרדסים ואין לי מושג מתי הם נבנו ולצורך מה...
עם זאת העניין מצריך בדיקה גם הוא.


לידיעה והמשך טיפול...

לבני.

אני מקווה שראית את הבית שצילמתי במוצא, שיכול להיות שהוא חלק מבית ברוזה. אני עדיין צריך לבדוק את זה. אני מכיר את בית ברוזה כבית גדול שהכניסה אליו היא מהכביש הקטן הצמוד לכביש י-ם - ת"א (כביש 1), ולבית שיש עליו עמדה הגעתי מרחוב עליון (הקרוי רחוב ברוזה) אבל ייתכן שזה אותו בית.

בכל מקרה, מעבר לכביש 1 יש 2-3 בתים. הם יהודים לחלוטין. אחד מהם הוא בית משפחת מקלף. המשפחה היתה משפחה גדולה, והעסיקו במשק הבית כמה ערבים מקולוניה. בספטמבר (?) 1929 התקיפו ערביי קולוניה את הבתים הללו, השתלטו על בית מקלף והרגו את כל בני הבית, למעט הילד הקטן שקפץ מהחלון וברח. זהו מרדכי מקלף, הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל.

לא שמתי לב אם יש שם עמדה, אבל בהחלט אסתכל.

נסה להבין משהו מהסקיצה המצ"ב. את הבית שצילמתי סימנתי בתור "עמדה" .

עם זאת, שים לב שעל מה שנראה לי כעמדה מותקנת צלחת לווין שלא מופיעה בעמדה שאתה צילמת...

בספר של יוחנן רטנר "חיי ואני" הוא מספר (במספר עמודים) כיצד הגיע למוצא מיד אחרי הטבח בבית מקלף ופיקד על הגנת המקום

http://www.daat.ac.il/daat/vl/praot/praot04.pdf

תחנת הנוטרים בנימינה

מה? איפה בדיוק? מה יש שם?

הגעתי לאתר במקרה כשניסיתי לברר את המהות של מבנה קטן ועגול בשדות ממערב לבנימינה שנושא שלט "מבנה לשימור", אני מקווה להתפנות ולעבור בבנימינה לברר על מה מדובר.

מדובר במבנה המזכיר פילבוקס שממוקם סמוך לשוליים המזרחיים של הכביש הישן לחיפה מעט אחרי אור עקיבא?...
אם כן - מדובר במנה ששימש כבאר מים או שיש לו קשר כל שהוא לעניין.....
לפני כשנה עצרתי לידו מתוך סקרנות.

בדיוק, אגב המבנה שנמצא מעבר לפנייה לבנימינה הוא בית אריזה וגם הוא מבנה לשימור.

הסיור שעשיתי היום היה בלב העיר תל אביב. הזדמנתי לרגל עיסוקי, אלא שהפעם השלל שלי איננו עוד צילומי ורטבולים, אלא שני ספרים משומשים.

הראשון הוא ספר בשם "מאורעות תרצ"ו" - מין אסופה נטולת הגיון פנימי של מאמרים, עובדות, שירים וסיפורים על המאורעות של 1936, שערכה ברכה חבס ב-1937. 700 עמודים של רשמים על מה שהצטייר אז כ"המלחמה הגדולה". לא היה להם מושג שתוך 10 שנים תפרוץ מלחמה הרבה יותר גדולה, שתשכיח לחלוטין את אימי מאורעות תרצ"ו.

לא למדתי הרבה עובדות חדשות מעיון ראשוני בספר, אלא בעיקר חיזוק לכל מיני חשדות וניחושים שהיו לי קודם, ולעובדות נוספות שהועלו כאן בפורום. ממה שקראתי, המלחמה היתה באמת נוראה, האוירה היתה מתישה, והקרבנות היו רבים.

אז הנה זיהוי הספר,





הנה הסיפור על רמת הכובש, כולל תיארוך מדויק של בניית המגדל בפרדס (שאותו צילמתי והעליתי לפני כמה זמן) והסיפור על חיה פרוינד, שכבר הבאתי אותו מפי השמועות, אבל הפעם הוא כתוב בספר.





שיר של אנדה פינקרפלד (האם טרם היתה נשואה לעמיר?), שבהתחלה חשבתי שישמח את הרביזיוניסטים שבינינו, אבל אחר כך הבנתי שלא. שיר כואב, שכמותו יש לא מעט בספר הזה:





ולסיום כמה תמונות, מתוך 2 או 3 עמודי תמונות ששובצו בו:






הספר השני הוא ספר מוצא, של הנכד של ברוזה:



ובו שני איזכורים של הורטבול שצילמתי, אך אין אף איזכור של העמדה שלבני ראה, עם הצלחת.
האיזכור הראשון מופיע בפינה השמאלית תחתונה של העמוד הבא, אבל קיראו גם את הסיפור הנחמד על האקדח. בכל מקרה - הורטבול שצילמתי הוא אכן יליד המאורעות.





האיזכור השני הוא הסיפור על בית ברוזה, ביתו של הסבא של הסופר, ובו צילום של החזית האחורית, המופיעה גם בצילום שאני צילמתי עם העמדה על גגו. אז לפחות את התעלומה הזו פתרנו - הורטבול במוצא הוא מתקופת המאורעות, והוא אכן על גג בית ברוזה.

מבלי להכנס ל'בוליטיקה' אני חושב שהספר עצמו מעיד על תום ותקווה ומה שאין בו מלמד הרבה יותר ממה שיש בו: [1] סיכום מוקדם מדי של קורבנות המאורעות בהספדי ראשי הישוב מלמד כי בנקודת הזמן של הוצאתו נראה היה כאילו תמו המאורעות [2] רבוי סיפורים אישיים וחוויות טראומתיות פרטניות ומיעוט תאורים של פעולה במסגרת מבצעית מאורגנת [3] המון פסיביות = 'ישבנו בעמדה, ארדיכל צילם ישראלה קשקש ופתאום ירו עלינו, לבני לקח את הקליע שפגע ס"מ מעל ראשנו ובחן אותו בזכוכית המגדלת'. אפס יציאה אל מחוץ לגדר [4] שפע של פאתוס מול אפס מסמכים ארגוניים, פקודות או פרוטוקולים מבצעיים המביעים יוזמה בטחונית כלשהי מצד ראשי הישוב [5] אכזבה [או כמו שכותב אורי א-כ-ז-ב-ה!!!??] מהבריטים שלא שמרו עלינו כמו שצריך [6] קשר ואהבה לאדמה, לגפן ולתאנה האישיים אך עדיין ללא תובנה לקיומה של מלחמה ממשית וקשה בין שני עמים

איני מצליח לאתר את המקור [עמיחי?] אך בראשי מזדמזמת שורת שיר: 'הלילה הם יבואו - אמר האיש שתחת גפנו לאיש שתחת תאנתו' המתמצתת את הספר האמור.

המוכר הבטיח לי שזה ספר נדיר במיוחד, ושילמתי לו מחיר של "ספר-נדיר-במיוחד". או כמו שכתב לבני - אופפפפפף.
אני מסכים עם כל הניתוחים של ישראלה. גם זו היתה התחושה שלי כשקראתי אותו: ספר נאיבי, פאסיבי ומתבכיין. הוא נכתב בתקופה שבה המרד שכח קצת, והתלקח שוב בספטמבר 1937 כאשר ועדת פיל פרסמה את מסקנותיה - 2 מדינות לשני עמים. כנראה שהספר יצא לאור לפני שזה קרה, ולפיכך מבחינתם המאורעות הסתיימו ב-37. האקטיביות - הן בהתיישבות (חומה ומגדל) והן בבטחון (פלוגות הלילה, הנודדת וכו') היו תולדה של השלב השני במאורעות.
אבל מה שבלט במיוחד בעת הקריאה היא תחושת העלבון העמוק שליוותה את הכותבים: מה פתאום הם שונאים אותנו? מה עשינו להם? כל הספר מלא באנקדוטות שמנסות לרמוז או להסביר כי הערבים היו ונשארו חברים שלנו, אבל המסיתים מונעים מהם להראות את זה.
אחרי למעלה מחמישים שנה של דו קיום כלכלי בין הערבים לציונות, פתאום זה נשבר. האיש שאתמול מכר לי כלי מטבח הוא היום האויב שלי. השוטר הערבי שנשלח לשמור עלי, הוא איש הסוד של אלה שתוקפים אותי. המוסך שאליו נסעתי לתקן את המאשינה, נמצא כיום באזור אסור ליהודים. התדהמה והעלבון ניצחו.
מאד הזכיר לי את פרוץ האינתיפאדה הראשונה ב-87. גם אז היתה נימה חזקה מאד של עלבון, בדיוק מהסוג הזה.

במהלך ליל עבודה מתיש רטנה אחת מן העובדות עימי על כך שמצפה לה עוד עבודה רבה בשבוע שכן 'היא צריכה לזרוק ספרים'. רגע לאחר שהחזרתי לעצמי את נשימתי הסבירה לי הגברת כי חמיה וחמותה מתו מזמן וצריך לפנות את הבית במושב. היא כמעט נישקה אותי כשהודעתי לה כי תסיר דאגה מליבה [ומלב הספרים]. מאחר והייתי אז דלפון מהרתי מיד לאחר התורנות לשאול את המכונית המשפחתית של הורי ומאחר ונראיתי להם עייף ובצדק בקושי הצלחתי לשכנע אותם לספק לי את אמצעי השינוע.

בנם של 'המושבניקים שמתו' שמן הסתם מזמן לא התגורר כבר על אדמת הנדל"ן הביט בי בתמיהה מבלי להבין מדוע אני מתעקש לנבור בפינות המקלט ומדוע אני שואל אותו 'אם הוא באמת מוכן' שאקח את ספר זה או אחר. תוך עבודה הבחנתי בתאיילנדים שעבדו בחלקתם ושאלתי אותו תוך השתתפות בצער אם הוא מתגעגע לימים בהם עבד בשדות הללו. הנ"ל הביט בי כמשוגע ושקל לבטח לדווח על אודותי בכדי שתבחן שלילת רשיוני. 'בחיים לא עבדתי שם' הוא הפטיר וחזר למכוניתו.

בשלושה סבבים העמסתי ספרים עמוסי טחב ופיזרתי אותם ליבוש בחדר המדרגות של הבנין ועל אדני החלונות. משהתייבשו הספרים ששרדו גיליתי בינהם אוצר קטנטן וחביב שמן הסתם אינו שווה מאומה במובן הכלכלי אך שוה הרבה בעיני הכותבים בפורום זה. בין ספרי שנות העשרים והשלושים ומבעד להקדשות האישיות יכלתי להציץ לעבר משפחה של חלוצים אמיתיים. מראשוני בוני המושבות, חלוצים במדע ובחקלאות ששבעו מרורים ושכול למען ארץ זו.

עברתי היום ליד מוצא, בדרכי חזרה מירושלים, עצרתי, בחנתי, מצאתי וצילמתי.
אכן, מעל בית מקלף מתנוססת עמדה כשרה לחלוטין, מתקופת המאורעות.
לבני - הכפר קולוניה לא היה שם, אלא למעלה על ההר. מדובר בבית יהודי הגון לחלוטין, שאפילו התקדש בהרבה מאד דם במאורעות תרפ"ט (...התקדש בדם... זה ביטוי רביזיוניסטי לחלוטין. הישר מבית מדרשה של גאולה כהן. אתם מדבקים).

פגשתי שם את האדון רוז'אני, שאביו קנה את הבית מהאפוטרופוס של נכסי משפחת מקלף שנהרגה כולה (למעט מרדכי). משפחת רוז'אני עברו לביתם החדש זמן קצר לאחר הטבח. כבר ביקרתי אצלו פעם, שמעתי ממנו שפע של סיפורים, והפעם ביקשתי לשמוע סיפורים על העמדה בלבד. הוא יהודי לא צעיר, כבן 80, ושמיעתו כבדה קצת. כששאלתי אם הוא זוכר מתי זה נבנה, התשובה היתה שזה היה הרבה שנים לפני מלחמת העצמאות. כשניסיתי להבין מניין באה היוזמה, הוא ענה: "ההגנה אמרו לנו לבנות את העמדה על הגג".

לבקר בעמדה עצמה הוא לא נתן לי, אך הרשה לי להסתובב סביב הבית ולצלם. לצערי הזוית הטובה מבחינת העמדה, היתה הזוית הרעה מבחינת כיוון השמש.

הנה היא. כנראה שהיא נבנתה ללא גג, עם שיניים כמו בחומות העיר העתיקה, ובשלב מאוחר יותר סגרו את הרווחים בין השיניים, והשאירו חרכי ירי בלבד. זה כמעט נראה כמו עיטור ארכיטקטוני.

ממש עבודת צוות....

ועכשיו נדרשת בדיקה של האתר השני שהיום (תוך כדי נסיעה ) הצלחתי לגנוב שתי תמונות שלו....

מדובר כאמור במבנה שנמצא מזרחית לכביש גהה ליד מתקן של חברת החשמל (הוא ממש צמוד אליו ולא כפי שזכרתי אתמול)...
הפעם אם אכן יתברר כי מדובר בעמדה נראה לי שמדובר בתעלומה אמיתית...

הנה המבנה, נא לשים לב לפינה הימנית שעל הגג:




מה אתה אומר?....
לשיפוטכם.

אגב - חרכים אפקיים קיימים גם בקירות הצדדיים של ה"תוספת הזו"...

נראה לי ששייך לכפר אז"ר- כנראה עמדה שפנתה לכיוון סקיה וחירייה.

הגעתי למסחה. באינטרנט מצאתי מזמן, ואיבדתי את הפתק, שיש שם עמדות. זה גם סביר שתהיינה. חשבתי שאתחיל את הביקור במוזיאון, אשאל שם, ואמשיך לפי הטיפים שאקבל. הגעתי למוזיאון דקות ספורות לאחר הסגירה. הלכתי, אם כל, לבניין המועצה, ולשמחתי מצאתי שם שני פנסיונרים, שממש נדלקו מהשאלה אם הם תל-אביבים. איזה נאומים שרצו שם...
בכל מקרה, יוסק'ה כהן, מותיקי המושבה, לקח על עצמו להיות מורה הדרך. בהמשך, כשעברנו ליד הבית שלו, פגשנו גם את הבן שלו, שנראה כבן שישים. אני מניח שיוסק'ה הוא בן למעלה מ-80. לא היתה לו שום בעיה לטייל, ברגל, ולזגזג איתנו בכל מקום, לספר על קורות הישוב ומשפחתו, והכל בצלילות מוחלטת (קצת קשיי שמיעה).
הלכנו לעמדת אהרוני, הממוקמת מחוץ למשק של אהרוני (גם כאן חזר הסיפור ש"ההגנה אמרה לנו לבנות..."). עמדה נמוכה מאד, שעץ גדול צמח ממנה, ושולטת על העליה מכיוון נחל תבור. הנה היא:



וכמובן, בסוף רחוב המייסדים (בכל מושבה יש כזה) מתנוסס בית הכנסת, ועל ראשו - עמדה עם מתקן לפרוז'קטור. ושוב - האם זה אותנטי? העמדה? המתקן? ראו תשובה בהמשך. להלן העמדה על ביהכ"נ:



יוסק'ה סבב אתנו בכל המקומות שבהם הוא זכר שהיו עמדות, ולמעט שתי אלה - לא מצאנו כלום. ביבנאל, הוא הסביר, תמצאו עוד. לא היה לי זמן להמשיך ליבנאל, אבל בערב חיפשתי קצת חומר על הישוב.
קודם כל, מצאתי אתר משגע, המכיל שפע של חומר היסטורי, לרבות הקלטות של זקני הגליל. http://www.yavneel.org.il/site/ למי שלא מכיר - חובה!! לשמוע את המבטא הגלילי האותנטי, ולא מפי שייקה אופיר (ואני מוכרח לציין ששייקה עשה זאת יוצא מן הכלל. כשזקני הגליל מדברים -ממש נופלים מצחוק, כי כל רגע מחכים לבּובֶּע שתֶכנס פנימה, אחרת יאכלו אותה הזבּובּים).
בין היתר, מצאתי שם גם את תמונתו של נוטר גיבור, על רקע מגדל תצפית בבית גן (ביתה של יבנאל). התמונה היא משנות השלושים, מה שאומר שגם המגדל הוא מאז (והדמיון שלו למגדלי מעלה הענבים מעיד גם עליהם); ומה שעניין אותי במיוחד זה הגעשטעל של הפרוז'קטור מעליו. זהה לזה שבמסחה.

אמור מעתה - במסחה, גם העמדה על בית הכנסת וגם מגדל הברזל שמעליה הם ניצולים אותנטיים של תקופת המאורעות.


מי קופץ ליבנאל/בית גן ? טלי?
לבני - אני לוקח על עצמי את האתגר בהודעתך הקודמת. תודה על הרמזים של מוצא. יצא לי מזה סיפור חביב.

קצת רחוק לי יבנאל, אבל יש לי עוד משימות בעמק יזרעאל - מגדל המים בקיבוץ שער העמקים בהחלט שווה תמונה ואני רוצה לעשות סיבוב בקיבוצי מרכז העמק......

כשיהיו תוצאות - אני אפרסם....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

בעקבות הפנייתו של b.a לאיזור גשר הצבים ו"המציאה" שצילם החלטתי שבאמת צריך לרחרח קצת בישובי עמק חפר שהרי חלק נכר מהם הוקמו טרום הקמת המדינה...
היות ועם סיום פגישת עבודה שערכתי הבוקר בת"א פנה אלי עמית לעבודה בעניין מקצועי והיות והאחרון נמצא ב..... חדרה ! היה זה ברור שאנצל את הנסיעה אליו לצורך עריכת ציד עמדות (בתקווה שהפעם אמצא פרטים קצת יותר מעניינים מ"עוד מגדל מים פושט שעל גגו חרכי ירי היקפיים")...
שהרי אם היינו מחליטים להעניק ניקוד לכל סוג של עמדה ע"פ "נדירותה/יחודה" ברור לי שמגדל מים יזכה לניקוד הנמוך ביותר לא?...

יאללה לעבודה...

קיבוץ מעברות - כרגיל וע"פ "תורת הקרב" שסיגלתי לעצמי (הודות לאובססיה שלקיתי בה הודות למר "אדריכל") דבר ראשון חיפשתי את הנקודה הגבוהה ביותר של הקיבוץ שם לרוב נמצאים בנייני השירות כגון הצרכנייה, מכבסה, ח.אוכל ומגדל המיים/ממגורות, אם אין שום דבר מעניין באיזור הזה השלב הבא הוא לאתר את הכביש/דרך היקפית של הגרעין המיושב הישן ולנוע עליה בתקווה שבסמוך לדרך תימצאנה העמדות המבוקשות...
סיור קצר במרכז הקיבוץ חשף לא מעט מבנים ישנים ששופצו ונעשה בהם שימוש גם היום אם זאת את מבוקשי לא מצאתי !
ירדתי לכוון הדרך שמקיפה את הקיבוץ והתחלתי לנוע עליה (תוך מבטים חוקרים מצד לצד) עד שלשמחתי מצאתי ומצאתי בגדול !....

עמדה אחת בודדת סמוך "לפינה" הדרום מזרחית של הקיבוץ, עמדה שמורה וצבועה שעליה שלט שמור ונקי....




בהמשך הדרך נתקלתי ביצור היפהיפה הזה שפשוט אהבתי את העיצוב שלו והחלטתי לחלוק עמכם:



חמוד הא?..

היות ובשלט נטען כי לא שרדו עוד עמדות בקיבוץ החלטתי לקפוץ חזרה למרכז הקיבוץ היות וראיתי שיש שם חנות "יד שנייה"...
החנתי את הרכב ונגשתי לכוון החנות כשבסמוך לכניסה עצרה אותי גברת נחמדה ולבבית ולאחר הכרזת המילה "שלום" ! אמרה את המשפט הבא:... " מה אתה מחפש?.. אני שואלת כי אני צריכה לדעת הכל"!!!...
נו שויין...

עניתי לגברת הנחמדה שאני מחפש עמדות ישנות מימי ה"הגנה" לצורך פרוייקט...
לתשובתי ענתה הנ"ל :..."אני לא חושבת שיש כאלה דברים בקיבוץ !...
נפלא !...
שהרי זו היתה שעת הכשר מבחינתי לגלות לגברת שצריכה לדעת הכל עוד פרט קטנטן (כשכולי חיוך של נצחון) !...

היות ולא ממש מצאתי בחנות דברים שקשורים לתחום עיסוקי/התעניינותי נפרדתי לשלום והמשכתי הלאה... "גאולי תימן" שם מצאתי שמורת טבע קטנה וסידור מעניין של עמדות ההגנה !

אך היות ועלי לצאת ממש עכשיו, אפתח על כך הודעה בהמשך...

להת'...

לבני.

איזו טעות איזו טעות !... לצערי טעיתי בכותרת של ההודעה הקודמת כשהכוונה היא לא ל"גאולי תימן" אלא ל"אלישיב" !!!
אבקש ממנהלי הפורום לתקן את הכותרת באם זה אפשרי.
מצטער.


בהמשך הדרך לכוון חדרה פניתי ימינה (מזרחית לכביש מס' 4 ) ונכנסתי לתוך המושב אלישיב וזאת עקב העובדה כי מדובר ביישוב שהוקם טרום הקמת המדינה:




כאן להפתעתי נוכחתי לגלות שאני נמצא בישוב שבנוי באופן שונה לגמרי ממה שהכרתי עד כה !
המושב משתרע לארכו של כביש אחד ראשי (עד כמה שניתן לכנות זאת "כביש ראשי") כשבמקביל אליו רחובות נוספים...
פרט לכך, לא מצאתי את מגדל המים המסורתי אלא מספר מגדלים קטנים יותר .

לאור העובדות הללו החלטתי להתחיל את הסיור מהנקודה הדרומית ביותר של אותה דרך ראשית ופשוט לנוע לארכה תוך נסיון לאתר עמדות.
הנחת עבודה זו הוכיחה את עצמה היות ואיך שהגעתי לחלקו הדרומי ביותר של היישוב הבחנתי מייד בעמדה הראשונה:




יפה...
משם המשכתי בנסיעה במעלה הכביש לכוון צפון (עקרונית במקביל לכביש מס' 4 ) עד שהגעתי פחות או יותר למרכז היישוב שם משמאלי הבחנתי במה שנראה כמאגר/מגדל מים אשר על גגו מספר מועט יחסית של מה שנראה כחרכי ירי/תצפית:




בהמשך הדרך כמה עשרות בודדות של מטרים מהמגדל הנ"ל הבחנתי מימין במעין גינה ציבורית קטנטנה עם מתקני שעשועים לילדים בשם "גן האם" שעל פי תחושה היתה לי הרגשה שאם יש עמדה מעניינת בישוב זה בדיוק המקום בו היא תימצא היות ומדובר ממש בלב המושב ובנקודה הגבוהה ביותר שלו ואכן צדקתי !
בין העצים הגבוהים קלטה עיני מבנה שבשניה הראשונה הזכיר לי מאוד את העמדות הדו קומתיות בהן נתקלתי במקווה ישראל...
התקרבתי רגלית למבנה וזה מה שגיליתי:



קשה לי לקבוע מה ייעודו המקורי של המבנה הזה (כנראה עוד מגדל מים ) אך על גגו נראה כי נבנתה עמדה מרובעת לצרכי ירי ותצפית, היה די קשה למצא את זוית הצילום האופטימאלית היות ורוב רובו של המבנה מוקף ומוסתר על ידי עצים....


משם המשכתי בנסיעה והחלטתי לרדת לכביש המערבי ביותר של הישוב זה שממש נושק לשדות החקלאיים אשר מפרידים בינו לבין כביש מס' 4 ולו מהסיבה שבמהלך נסיעתי לכוון חדרה קלטו עיני מבנה המשמש כבאר שאיבה שבצמוד אליו מצד דרום מבנה מעוגל נמוך וישן המזכיר מעין "פילבוקס" שטוח...
לצערי לא ניתן היה להגיע למקום ברכב מה שאילץ אותי להחנותו ולצעוד בתוך שדה שיבוים/חיטה או דגן כל שהוא מה שבהחלט יכל היה להיות נחמד עבור מי שלא סובל מאלרגיות לכל מה שצומח ומעופף בתקופה זו של השנה !...

דומע ומתעטש עד כלות נשמתי הגעתי סמוך ככל הניתן למבנה אשר עקב הצמחייה העבותה לא ניתן היה להגיע קרוב יותר אליו, צילמתי מה שניתן היה לצלם ואתם תחליטו.....



התמונה האחרונה צולמה לכוון מערב ובה נראה המבנה המדובר (משמאל) ומימינו מבנה המשמש כבאר שאיבה, ברקע נראה כביש מס' 4 .

והנה עוד פרט מעניין שמצאתי באלישיב - דגם ה 4X4 המפואר, חיית השטח האמיתית ופאר תעשיית הרכב הישראלית, בפוזה שכאילו נלקחה ישירות ממגאזיני הרכב המובילים בעולם:




קצת עדעד ע"פ מסורת צילומי הפרחים של "אדריכל":



קצת מבודדי חשמל בשבילי:



ובאוירת החג ההולך וקרב הגעלת כלים נוסח אלישיב:





ועד כאן להפעם (בסה"כ מכובד לא)?...

"אדריכל" - על פניו נראה שבאיזור בו ביקרתי היום יש עוד מה למצא !
שים לב למה שכתוב על השלט שמעל העמדה במעברות !
נכנסתי ליישוב נוסף שבאיזור אך תוך נסיעה הבטתי לשעון ונוכחתי לדעת שתוך קצת יותר מחצי שעה עלי להיות כבר בבית.....
ו... מה חדש לגבי המבנה שצילמתי הממוקם ליד מתקן חברת החשמל בכביש גהה?...
זה באמת מסקרן אותי כבר לדעת...

חג שמח לכל חברי ומבקרי הפורום.

לבני.

כיוון שאתה מסתובב בשטחים שלי יכולת גם לקפוץ לכפר הראה, לראות שם את מגדל המים, שחלקו התחתון שימש כבית דואר וחלקו העליון מגדל תצפית ותקשורת- ושימש לשם כך במלחמת השחרור, לראות את בריכת המים של חיבת ציון, גם שם הותקנו חרכים, כיד דמיון בוני המבצרים בארץ, ומשם מזרחה לגאולי תימן, שם תמצא את שכונת אבו-עיסא, ע"ש אבו עיסא המיתולוגי, שהוסתר, משך מלחמת השחרור,למרגלות הבריכה בחיבת ציון, עת כל ערביי כפרו נמלטו, ואשר אחד מצאצאיו, חסן אבו-עיסא, היה , עד לא מזמן, לא פחות מאשר הרב"ש של מושב או שניים בסביבה. שרידי הכפר שלו, שכלל כמה חושות, היו מצפון לגאולי תימן, בואכה אזור התעשיה עמק חפר. ברבות הימים, התרחבה המשפחה, ואט , אט הוסיפו בנים ובתים, עד כי הפכו להיות שכונה בגאולי תימן.

נו טוב, שבוע הבא אני בסוג של חופש....
אין לי ספק שבאיזור הזה יש עוד לא מעט אתרים שלא נסקרו כאן.

והנה ממש ככה "על הדרך" גם פתרת לי סוגייה שאני מתחבט בה מהצהריים !
במהלך נסיעתי על הציר של כביש 4 הבחנתי באמת במספר גדול יחסית של מבנים הממוקמים ממערב לו ודרומית לא.ת עמק חפר המשכתי בנסיעה ופניתי ימינה לגאולי תימן כדי לראות אם ניתן להגיע לאותם מבנים (זה בלתי אפשרי עם רכב פרטי ) ולהפתעתי באיזור הצפוני של גאולי תימן הבחנתי בבית מידות אשר מעל דלת הכניסה אליו התנוסס ציור אמאייל או חרסינה של אל אקצה עם כמה משפטים בערבית מתחתיו, לא ממש הבנתי מי מתושבי המושב הסכים שהקבלן שבנה לו את הבית יקבע זאת מעל דלתו....
עכשיו זה ברו.

תודה על הפרטים והמידע, סביר כי בהחלט עוד נשמע על האיזור המדובר בקרוב...

חג שמח.

לבני.

עברתי אתמול בכביש 5 בדרכי לאחד מטכסי יום הזכרון באיזור. העמדה אשר צולמה על ידך במושב אלישיב, ליד הבאר, הצופה לכביש 4, צופה לעבר הכפר המנוח "ואדי חווארית". את שרידי בתי הכפר ניתן לראות מעברו המערבי של הכביש, כאשר המבנים פזורים מן האיזור שממול העמדה ועד לגאולי תימן. הכפר כנראה גם המשיך צפונה עד שכונת אבו עיסה. נראה שכל העמדות באלישיב כוונו אליו
חשבתי שאוכל לשוחח על כך עם ותיקי האיזור, אך מסתבר שהפיליפינים שלהם לא התירו להם לצאת, כך שלא פגשתי איש מהם.

ולו רק בזכות המבנה העגול שלה, חבל שבגלל שהיא מוקפת צמחייה וקוצים מכל צדיה לא ניתן לראותה במלואה.

לבני, מרשים מאד. חושי הציד שלך ממש משוכללים. גם השלל יפה.
לגבי המבנה ליד כביש 4 - ככל שיכולתי לראות אין לו סממנים של עמדה, היות והפתחים אינם בעלי אופי הגנתי, אבל ראוי למצוא סימוכין טובים יותר ממראה התמונות.
צר לי על נסיונך עם הגברת שצריכה לדעת הכל. הזהרתי אותך מנשים. הן פשוט לא מתייחסות לעמדות ברצינות הראויה. חפש גברים עם שפם, מהשנתונים העתיקים. יחד עם זאת - כדאי להכנס לשיחות עם המקומיים. הם חשדניים בהתחלה, וזה מתפוגג מהר. אבל הזהר - אם הם באמת עתיקים, יהיה קשה ולא נימוסי לסגור להם את הפה, וזה עלול לקחת לא מעט זמן.

לגבי החוב שלי אליך - לא שכחתי. הייתי עסוק, וביליתי באזורים שלא נותרו בהם (למיטב ידיעתי) ורטבולים שטרם זיהינו.

אוכל רק לדווח על חיפוש שערכתי אתמול ברחוב השלשלת בעיר העתיקה בירושלים, אחר עמדה שאמורה היתה להיות על אחד הגגות ברובע היהודי, הפונה לרובע המוסלמי. לא מצאתי אותה. אמשיך לנסות.

עצרתי ליד כנסיית הקבר, לצלם כתובת של עולה רגל מהמאה ה-14. קראתי עליה איפהשהו. צילמתי, על העמוד השמאלי ביותר מבין עמודי הכניסה לכנסייה. הכתובת ברורה וצבעונית מאד, וזה ממש לא נראה אותנטי. מישהו יודע על זה משהו?


המשכתי למטה ברחוב השלשלת. לשמחתי, השוטרים שבדרך כלל עוצרים את היהודים בפניה לכותל לא היו על משמרתם, ואיפשרו לי להמשיך ברחוב השלשלת עד שערי הר הבית. צילמתי הרבה מאד פתחים ממלוכיים מעוטרים, יפהפיים, והגעתי עד לשערי הר הבית. שם, מימין לסמטה, יש בסיס של משמר הגבול הקרוי בסיס המחכמה. ארמון (או מבנה ציבור. כנראה מבנה ציבור) ממלוכי מהמם ביופיו. צילמתי את פרטי החזית, הקשתי על שער הבסיס והתחננתי שיתנו לי להכנס. לשווא. אבל תוך כדי תחנונים, ראיתי קצת את הפאר המדהים לחלוטין של המבנה, שנראה כמו מאלף לילה ולילה. בסיס מג"ב, להזכירכם.
לא אנוח ולא אשקוט עד שאמצא דרך להכנס פנימה. מישהו מכיר מישהו שמכיר מישהו שיכול לעזור לי להכנס ולצלם?
הנה התמונות מבחוץ:


לסיום הלכתי להר ציון. צילמתי שם את התמונה הזו. סתם.

אתחיל מהעמדה שלבני זיהה מכביש 4. מדובר על מיני-אזור-תעשייה של כפר אז"ר, ושם לבני ראה, מכביש 4, משהו שנראה היה לו כמו עמדה על גג בית. נסעתי לשם היום, ואכן - עמדה. ממש עמדה.
היתה שם חבורה של אנשים (להזכירכם - יום שישי אחה"צ המאוחרים), ואחד מהם הסכים להתיחס לשאלה "מי כאן בעל הבית". הסברתי לו שאני רוצה לעלות לגג. למה, הוא שאל. כי יש שם עמדה, עניתי לו. אה, הוא השיב, העמדה של ההגנה..
נדלקתי. אך עד מהרה הסתבר שהוא לא יודע שום דבר נוסף. כששאל אותי אם אני יודע משהו, עניתי שזו עמדה שהוקמה בשנות השלושים, או ב-47'. הוא בחר בתשובה השניה, וטען כי הבנין כולו נבנה ב-47'. השיחה הסתיימה, והחלטתי שאני לא מאמין לו. אז לבני - זו עמדה יפה ומכובדת, אבל אנחנו לא יודעים עדיין ממתי.



משם המשכתי לפ"ת, דרך כביש מכבית, לשתי העמדות שידעתי עליהן ממפגשי עם הסבא מכפר סירקין. הגעתי בקלות לראשונה מהן, ברחוב פוחס, אך השמש החליטה (באופן מפתיע למדי) לשקוע. הנה היא:



.... אבל אתמול, יום ה', הייתי בדרום. החלטתי לבדוק בנגבה. יש לי סיפור לא סגור עם הישוב הזה. מצד אחד - הם הם סמל הצומוד היהודי בארץ ישראל. כל הצבא המצרי ניסה לעקור אותם, והם נאחזו בצפורנים ובשיניים ולא זזו. מצד שני - את המוסד החינוכי היפה והמפואר שהם הקימו ב-52', הם זנחו לאנחות, ללא היסוס, כדי לבנות לידו שכונת וילות לתושבי אשדוד ואשקלון. אדריכלות קיבוצית נפלאה, פשוטה, ארצישראלית, חיה עם הנוף ועם הטבע בהרמוניה מוחלטת, נטולת אגו - והיא כיום מוזנחת, שוממה, מכוסה גרפיטי ומשיסה לגנבים.
בכל אופן, נגבה הוקמה בסוף המאורעות, ואין בה עמדות מאז. מה שישי זו באר מים מבוצרת בהרבה בטון, מגדל מים פגוע לחלוטין, ושחזור משנות השמונים של ההתישבות המקורית, ישוב "קלאסי" של חומה ומגדל.



וכמובן, בונוס (פרס) ללבני, שזיהה את עמדת כפר אז"ר -



חג שמח

אני כבר חודש ימים מתפוצץ מסקרנות בעניין "העמדה של כביש 4 " !
מצד אחד זה ממש מהשנייה וחצי שהיא נראית תוך כדי נסיעה זה נראה ממש מתאים מאידך אני אומר לעצמי " מה לעזאזל עושה שם עמדה" (בהנחה שכל האיזור היה פעם פרדסים - אולי המבנה שימש במקור כבית אריזה)?...
אני חושב שצריך לסגור את הפינה הזאת !
למה שימש המבנה הזה ?
אגב - קצת צפונית אליו יש מעין מגדל גבוה ולידו מספר מבנים נטושים ולא ברורים....

אז אני בהחלט שמח (ועכשיו אוכל להתפנות להכנות לחג) ...

לו"ז להמשך:

1 - היום טיילתי קצת ברחוב הראשי של העיר בה אני מתגורר וביקרתי באתר בו מתבצעות עבודות שיפור ושדרוג קומפלקס מבני הציבור והעירייה המקוריים, להפתעתי גיליתי שם ממצא מעניין בהחלט ואולי מחר כבר אביא תמונות משם (אם לא יהיה לי חם מדי להסתובב בחוץ שהרי טיפוס עדין אנוכי)....

2. בשבוע הבא אני מתכוון לדגום מספר ישובים בעמק חפר ! בהחלט הגיע הזמן לעשות קצת סדר בכל הבלגאן שקורה שם.....

ו... כל מה שיפול בדרך...

"אדריכל" - אני יודע שאתה אנטי הרעיון הזה אבל אולי שווה לשקול שוב את עניין הקמת האתר שירכז את כל החומר שנאסף עד כה !
נעשית פה עבודה נהדרת ומרתקת , מצטבר כאן לא מעט חומר שבתכל'ס איש לא ממש טרח לתעד וסביר כי חלק מהאתרים לא ישארו עמנו עוד זמן רב !
חבל שבסופו של תהליך העייסק ילך וישקע בין עמודי הפורום ושם ישכח....

אנא חשוב ושקול זאת שוב, אני בטוח שיהיה מי שישמח לסייע לך בעניין הטכני !

חג שמח ונפלא !

לבני.

נ.ב - לגבי הטנק שצילמת, יש לך מושג באיזה טנק מדובר?..
אולי נעלה את העניין לפורום צבא ובטחון שם נוכל לגלות החל משמו דרך שנת הייצור, שם המפעל ושם הפועל שהעביר אותו ספציפית ביקורת טיב טרם הכנסתו לשימוש....

אדריכל ולבני,מגיע לכם כול הכבוד על הפרוייקט הזה.החכמתי מאוד ואני בטוח שלא רק אני.תודה על ההשקעה.אני עוקב כול יום אחר ההתפתחיות שבאשכול.

לבני,בנוגע לטנק,אני כמעט בטוח שמדובר בטנק מצרי משנות הארבעים.ראיתי תמונה של טנק כמעט זהה בשירות הצבא המיצרי ב48.איזושהי גרסא מוזרה לשרמן.

אם לא הובנתי - זה הטנק שעומד בשערי הקיבוץ נגבה, שבהחלט התמודד עם התקפות משוריינות של הצבא המצרי.
לצערי הפעם לא צילמתי את השילוט בשלמותו, אבל הנה תמונה חלקית:

היה בשימוש שלנו או של המצרים?גם אם בשימוש שלנו,אני די בטוח שהוא מצרי.

עכשיו אתה מובן.עם כבר דגניה,אז יש לי שאלה בנושא:ידוע לך עם הטנק הוזז ממקומו האורגינלי?זוכרה לי מונה שלו ליד חפירה,וכיום הוא נמצא באיזשהו פארק.

ככל שהבנתי, זה טנק מצרי שנבלם בשערי הקיבוץ. כמו בדגניה.

הטנק המקורי שנסלם בשערי נגב נבלם כ- 80 מטר מדרום לשער הדרומי לכיוון המצודה. זה היה טנק איטלקי מסוג M 13/40. הטנק הועבר לצורך נסיוןם להשמיש אותו בבסיס בילו ונעלם.
הטנק המוצג כיום בנגבה לא היה כלל בחזית הזאת. זה טנק מסוג לוקוסט שהמצרים החלו להפעיל רק מתקופת מבצע "אסף" ואילך.

מדובר בטנק קל לוקוסט M22 מתוצרת ארה"ב, שהשד יודע איך הגיע לשימוש בצבא המצרי ב-1948.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל אתחיל מהעמדה שלבני זיהה מכביש 4. מדובר על מיני-אזור-תעשייה של כפר אז"ר, ושם לבני ראה, מכביש 4, משהו שנראה היה לו כמו עמדה על גג בית. נסעתי לשם היום, ואכן - עמדה. ממש עמדה. היתה שם חבורה של אנשים (להזכירכם - יום שישי אחה"צ המאוחרים), ואחד מהם הסכים להתיחס לשאלה "מי כאן בעל הבית". הסברתי לו שאני רוצה לעלות לגג. למה, הוא שאל. כי יש שם עמדה, עניתי לו. אה, הוא השיב, העמדה של ההגנה.. נדלקתי. אך עד מהרה הסתבר שהוא לא יודע שום דבר נוסף. כששאל אותי אם אני יודע משהו, עניתי שזו עמדה שהוקמה בשנות השלושים, או ב-47'. הוא בחר בתשובה השניה, וטען כי הבנין כולו נבנה ב-47'. השיחה הסתיימה, והחלטתי שאני לא מאמין לו. אז לבני - זו עמדה יפה ומכובדת, אבל אנחנו לא יודעים עדיין ממתי. משם המשכתי לפ"ת, דרך כביש מכבית, לשתי העמדות שידעתי עליהן ממפגשי עם הסבא מכפר סירקין. הגעתי בקלות לראשונה מהן, ברחוב פוחס, אך השמש החליטה (באופן מפתיע למדי) לשקוע. הנה היא: .... אבל אתמול, יום ה', הייתי בדרום. החלטתי לבדוק בנגבה. יש לי סיפור לא סגור עם הישוב הזה. מצד אחד - הם הם סמל הצומוד היהודי בארץ ישראל. כל הצבא המצרי ניסה לעקור אותם, והם נאחזו בצפורנים ובשיניים ולא זזו. מצד שני - את המוסד החינוכי היפה והמפואר שהם הקימו ב-52', הם זנחו לאנחות, ללא היסוס, כדי לבנות לידו שכונת וילות לתושבי אשדוד ואשקלון. אדריכלות קיבוצית נפלאה, פשוטה, ארצישראלית, חיה עם הנוף ועם הטבע בהרמוניה מוחלטת, נטולת אגו - והיא כיום מוזנחת, שוממה, מכוסה גרפיטי ומשיסה לגנבים. בכל אופן, נגבה הוקמה בסוף המאורעות, ואין בה עמדות מאז. מה שישי זו באר מים מבוצרת בהרבה בטון, מגדל מים פגוע לחלוטין, ושחזור משנות השמונים של ההתישבות המקורית, ישוב "קלאסי" של חומה ומגדל. וכמובן, בונוס (פרס) ללבני, שזיהה את עמדת כפר אז"ר - חג שמח

לאדריכל שלום
האם שמת לב שהטנק של נגבה שינה צורה, עבר ניקוי חול וצבע ושיפוץ כולל מספר מצרי בערבית עליו.
אני לא מתבייש לומר שכל זה בזכותי.

מרשים מאד. אכן, יופי של שיפוץ.
עמדות? מכיר עמדות כלשהן? רצוי משנות המאורעות, 1936-1939.

איך אתחיל?..

אז ככה, קצת מוזר בעיני שיישובים וותיקים כמו רעננה, כפר מלל (נוסד ב 1912 ) ורמות השבים "חפים" מעמדות וביצורים, זה פשוט לא הגיוני !
אתמול בעודי צועד לי להנאתי ברחובה הראשי של "פנינת השרון" הלא היא רעננה החלטתי לסור אל המתחם המשופץ והיפה של הערייה המקומית ולו בכדי להציץ ולקרא מה כתוב על חלק מהשלטים המוכרים לנו כל כך...
בהזדמנות זאת אציין כי תמיד היה מוזר בעיני שדווקא על מגדל המים הגדול שממוקם בנקודה הגבוהה ביותר ברעננה והיכן ששכן מרכז המושבה/עיר לא קיימת שום עמדה לרפואה...

בואו תצטרפו אלי לסיור קצר ותגלו דבר מה מעניין....

ראשית - כך נראה בניין הערייה כיום לאחר שהוא וסביבתו שופצו וכאן מגיע ציון לשבח לעריית רעננה על המאמץ לשמר את העצים הוותיקים והמבנים הישנים באופן מעורר כבוד !
הצילום בוצע מהמדרכה הנגדית (הצפונית) של רח' אחוזה:



חוצים את הכביש וניצבים מול גרם המדרגות המוביל אל הגן הציבורי, ביה"כ הגדול ומבני הערייה כשמולינו ניצב לו מגדל המים המדובר אך שימו לב... מה ניצב מימין לו למגדל?...




אני מתקרב ומגלה להפתעתי שמימין למגדל המוכר ניצב לו מבוייש מאגר מים נוסף קטן בהרבה ועל גגו ארבע רגליים, אני מתקרב עוד קצת ומגלה ממש מגדל שמירה/תצפית יפה יפה על פי מיטב המסורת שלמדנו כבר להכיר !!!!... איזה יופי !
אני חייב לציין שאת המגדל הזה לא ניתן כיום לראות משום זוית אלא אם אתם עומדים ממש בסמוך אליו אך ללא ספק בימיו היפים הוא נראה מכל פינה בעיר.....

הנה מספר תמונות שצילמתי ואני מתנצל מראש על האיכות היות וכל הצילומים של ראש המגדל נעשו כשאני מול השמש.....





יפה לא?...

מה שהפתיע אותי הוא שלא מצאתי במקום שום שילוט המסביר למה שימש המגדל מה שלא כל כך אפייני לעריית רעננה אך לאחר מספר דקות מצאתי את התשובה בדמות שלט שכנראה היה מוצב במקום טרם שיפוצו ונמצא מונח באחת החצרות הסמוכות (כולי תקווה שבסיום השיפוץ הוא יוחזר למקומו) ותראו איזה עבר מפואר היה למגדל החדש שלנו (השלט צולם כשאני ניצב על גדר סמוכה ולמרות זאת תחתיתו מוסתרת, מה שכתוב בהמשך הוא "שהתוספת שהוספה למגדל פורקה בשלב מאוחר יותר")....






והנה קצת תמונות מהאתר היפה ששיקמה עריית רעננה ונתחיל עם המבנה הקטנטן והחביב למראה הזה:


ואם תהיתם לרגע למה הוא שימש אז....



ותמיד יש דברים מעניינים למצא בחצרות אחוריות...




על קירות המבנים המשופצים קבעה עריית רעננה להנאת הקהל תמונות מחיי המושבה של פעם בימי ראשיתה, רעיון יפה אך כולי תקווה שלא יושחת ע"י חוליגאנים....




ויש עוד...


משם נסעתי לכוון צומת רעננה שבסמוך למפגש בין רח' אחוזה לכביש מס' 4 ניצב לו השלט הזה:



בשטח שמאחורי הגדר עליה ניצב השלט ניצבים עדיין מספר מבנים ישנים נושנים מראשית העיר רעננה כגון הצריפון החביב הזה:





הלאה...
המשכתי בנסיעה לכוון הוד השרון/כפר מלל/רמות השבים והתחלתי לתור אחר ממצאים...
אני חייב לציין שכשנוסעים ברחובות הצרים של היישובים הללו הולכת וגוברת תחושת הפספוס...
אין לי ספק שבאיזור מתחבאות עמדות אך עקב המבנה הטופוגראפי והצמחייה ממש קשה לאתר אותן, אין לי ספק שטיול רגלי יכל היה להפיק הרבה יותר תועלת אך אסור לשכוח כי הערב ליל הסדר....

עזבתי את האיזור והמשכתי על דרך רמתיים לכוון כללי מרכז הוד השרון שם פניתי שמאלה (מזרחה) לכוון אולם מופת ומבנה קופ"ח והחנתי את הרכב...
הליכה אל מאחורי המבנים הישנים ומה אני מוצא....



תראו מה ניצב שם בראש הגבעה !
מבנה עגול מצחיק למראה עם גג פח חרוטי שבחלק מהיקפו מספר חלונות קטנים או שמא חרכים?...(תוספת הבלוקים היא מאוחר יותר ואין להתייחס אליה לצרך עניינינו)...
אין לי מושג !
אתם תחליטו.

יש לקחת בחשבון שהמבנה ניצב בנקודה שולטת והחרכים פונים כללית לכוון מזרח שזה כביכל הכוון של "מחוץ למושבה" !
ותראו כמה הוא יפה:



אשמח לשמוע את חוות דעתכם המלומדת בעניין זה !

ואז זה קרה !
שרדתי קרינה מאנטנות סלולאריות!
שרדתי דבורים עצבניות, שמש קופחת, מאבק עם שיח צבר רשע אבל הפעם.....
חטפתי ובגדול....



מסמר באורך של כ 7 סנטימטר ננעץ בסוליית נעלי עבר את הגרב ונתקע (קלות למזלי בכף הרגל)...
ועכשיו מה אני לעזאזל עושה?..
אני על ראש גבעה, אין איש סביבי (אולי למזלי)... האוטו רחוק, המסמר המנוול לא יוצא ואין לי פלאייר..... ...

מצאתי עצמי מדדה לכוון הרכב, פותח את תא המטען נובר בו כשאני על רגל אחת עד שמצאתי את ארגז הכלים....
ללא ספק הפרוייקט הזה גובה ממני מחיר אישי יקר...

והחלטתי שדי לי ליום אחד...

אז זה השלל היומי, אני חושב שהוא מעניין כשלעצמו...
ועכשיו צריך להתארגן לליל הסדר (ולשים פולידין על הרגל)...

חג שמייח...

לבני.

שוב כול הכבוד לך על ההשקע וההקרבה.
אולי המסמר זה סימן שתפסיק,רובצת קללה על העמדות הללו.
מה עם הבקבוקים הללו?גם אותם אתה עומד לשחזר?

מעניין אם ההם מ"ארזה" עדיין ממתינים שם....

בתחילת המאורעות הותקן זרקור על מגדל המים בכרמל אז בכיכר המגדל כיום כיכר היינריך היינה
שימו לב "זורק אור"

אשכול מרתק שיכול בקלות להוות בסיס איתן לסיור פורום מודרך.
תשקלו את זה

אבל תחילה תגובה להערות קודמות -
לבני, כל הכבוד. באש ובמים, בדם וביזע. תוצאות מלהיבות. אני מקווה שאתה בסדר. אני גם מקווה שהערה שהתפרסמה כאן בדבר הג'ינקס, כביכול, של העמדות הללו לא תרתיע אותך.
לגבי סיור - אישית אני די נהנה מהאלמוניות של חברי הפורום. אני לא יודע על איש מהם יותר מדי, וטוב לי בכך.
בכל מקרה, כל משתתפי הפורום הזה, המשתתפים בציד הורטבולים, מקפידים לתת תיאור מדוייק של מקומם, כדי שאפשר יהיה לצאת לבד בעקבותיהם. הלואי שהמועצה לשימור אתרים, שאליה פנינו יותר מפעם אחת, תרים את הכפפה.

ולשיעור (ילדים, ההפסקה נגמרה. להכנס, להוציא את המסטיקים מהפה, ולשבת): בסוף שנות השמונים/תחילת התשעים בנה אדריכל צבי הקר את בית הספירלה ברמת גן, ברחוב צל הגבעה, מתחת ל"יד לבנים". הרעיון שהניע אותו, מלבד רצונו העז לייצר אדריכלות מקורית ושונה, היה לחפש וליצור "בית ישראלי" אחר. הוא טוען במאמריו שהוא ניסה לגלם, בארכיטקטורה של בית הספירלה, איזה נד רוח שהרים את כל הפסולת וסיחרר אותה באויר. זה מה שהוא רצה - להקפיא את זה. לייצר בית שמורכב מחומרים, טעמים וריחות ישראליים, מאורגנים כמו נד רוח. ביקרתי שם היום, ולשמחתי מצאתי שהוא כלל ב"טעמים הישראליים" גם עמדת בטחון טיפוסית (לא אותנטית, כמובן). ראו והווכחו:



אם זה בית טוב או לא ניתן להתווכח. גם לגבי השאלה אם אנחנו רוצים לגור בבית כזה. אבל אין ספק שצבי הקר עשה כאן מחווה יפה לורטבולים.

ואם כבר רמת גן, הרי שעצרתי וצילמתי את העמדה במוזיאון רמת גן, ברחוב אבא הלל סילבר:

וכפי שאומר הפסוק הידוע מספר תהילים - ..."גם אם אלך בגיא צלמוות לא ארע ולא אפחד".....

בעניין המבנה המוזר בר"ג - זו פעם ראשונה שאני שומע על המבנה הזה, מצד אחד נראה שמדובר במבנה מכוער להפליא אך מאידך מעניין מבחינה ארכיטקטונית....
אישית לא הייתי שש להתגורר בשכזה ולו מהסיבה שנראה לי די בעייתי לעשות בו ספונג'ה.....

בא נראה איזה שלל יעלה בידינו להשיג השבוע...

תודה.

לבני.

מספרת כי במלחמת המפרץ הראשונה ביקרו באיזור שמאי מס-רכוש כיוון שסקאדים פגעו ברחובות הסמוכים.
השמאים שראו את הבניין (שכלל לא נפגע!) דיווחו כי יש להורסו כיוון שהוא "טוטאל לוס"...

טוב, אז לפי הטיפ של ארדיכל, ולמרות שהסדר היה אצלנו, יצאנו אימי ואני לתור את עמק יזרעאל בשבת בבוקר.
את הסיור התחלנו בקיבוץ מרחביה. לא נכנסתי לקיבוץ, אבל על הכביש גיליתי את הפנינה הראשונה


וזה מגדל המתבן ועליו מבנה שלא הבנתי האם שימש להגנה או לא


משם המשכנו בנסיעה קצרה למושב מרחביה. הדבר הראשון שראינו היה המבנה הבא:



שלגביו ודומיו ארחיב בהמשך.

בנוסף גילינו את שני המבנים האלה שנראים כמו עמדות עגולות מבחינת הבניה והמיקום במושב:



אז הגענו למרכז המושב ושם, על בריכת המים הישנה....




עזבנו את מרחביה ונסענו לנהלל, שם גם ביקרנו חברה של אימי (ונכדה של אלכסנדר זייד)

בנהלל נתקלתי באלו:



גם שני מבנים אלו וגם הקודם ממושב מרחביה היו לייד מקלטים ונראו כמו יציאות חירום. אממה - יציאות חירום לרוב לא מגיעות עם חרכי ירי... אז צילמתי בתקווה שאולי הם בכל זאת שייכים.

במרכז נהלל -



ושם סיימנו (בכל זאת היה סדר להכין). בדרך ראיתי שלייד קיבוץ גבת על הכביש יש עוד עמדה. בקרוב אסרוק את היישובים בין רמת דוד למזרע בתקווה לתוצאות....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

את צילמת גם כמה יציאות חירום של מקלטים. למה הן נבנו עם חרך? וואלה באמת לא יודע!

אתמול ביקרתי במושב משמרת ושם נתקלתי במבנה זהה שאכן משמש כיציאת חירום/פתח אורור למקלט , היות ומושב משמרת הוקם ב 48 סביר כי המבנים הללו לא שייכים לתקופה ולמה שאנו מתעדים...

עם זאת אני חייב לציין שהבאת שלל מכובד בהחלט בשביל יום אחד !
כל הכבוד.

אמנם טלי כתבה שהיא מתכוונת להגיע, אבל כיון שהייתי באזור... בכל מקרה - בראבו טלי!
לא מצאתי יותר מטלי. מצאתי את העמדה בכניסה, ואת העמדה על המגדל הלבן. ראיתי את הצילינדר מהבטון, אך בהיעדר חרכים, לא טרחתי. גם שתי הקופסאות הנמוכות נראו לי בהכרח כמקלטים, מה עוד שהם ממש סמוכים למבנה המשולש המוכר של הירידה למקלט.
אבל אתחיל מהתחלה. עשיתי לי יום צייד. התחלתי בגן שמואל, שם מצאתי את העמדה הראשונה, לאורך הגדר המערבית של הקיבוץ. זוהי עמדה משופצת, ששימשה כסטודיו ליוחנן סימון, מגדולי הציירים של התנועה הקיבוצית.ניתן לראות שמישהו חצב בבטון כדי להרחיב חלק מהחרכים, ואילו חלק אחר של החרכים נסתמו. אראה עוד כמה כאלה היום.



משם המשכתי לעין שמר, שם צילמתי מזמן עמדה על יד הדרך, ותמהתי אם יש עוד. קיבל את פני שלט ענק של "עין שמר חוגגת 80", וכמובן שהשלט הסתיר את העמדה הגדולה, הראשונה. קצת מוזר, לציין ארוע הסטורי ע"י הסתרת ההסטוריה (אני יודע, לא כולם חושבים שההיסטוריה מתחילה ונגמרת בורטבולים). כמה עשרות מטרים הלאה, עדיין לאורך הכביש המוביל לקיבוץ ומקביל לגדר המשק, עמד שם עוד אחד. כיון שזה היה בוקר, והיה לי המון זמן, שוטטתי בשבילי הקיבוץ והצקתי לאנשים, מהם הבנתי בסוף שאין יותר עמדות.בכל מקרה, עשיתי סיבוב סביב הקיבוץ, וצילמתי אותו מכיוון בית העלמין (לא היתה בבית העלמין שום סנסציה. כולם מתו, שם).



משם המשכתי למענית, כי נטען באזני שיש שם פילבוקס במרכז הקיבוץ. אכן, על מגדל המים (נטול עמדה) היה מצוייר איזה מבנה, ולידו רקפת, ובשלט קטן הוסבר שהפילדבוקס (כך במקור) והרקפת הם סמליה של מענית. אבל כיון שמענית עלתה על הקרקע רק בשנות הארבעים, עזבתי את הקיבוץ, והמשכתי צפון-מזרחה. ירדתי לעמק בית שאן. התחלתי עם כפר יחזקאל, שיש בו גבינות טובות, ורמז לאיזה ורטבול על גג מבנה. הנה הוא - שפטו בעצמכם.



המשכתי לעין חרוד מאוחד, ללמוד על חיים שטורמן לצורך רשימת השמירה, ולא מצאתי שם ורטבולים. משם לניר יוסף (תל עמל), וצילמתי את חצר ה"חומה ומגדל" שהם שיחזרו, באמצע מגרש החניה של הסחנה.



משם למרחביה, אבל טלי כבר דיווחה, טהמשכתי למשמר העמק. לא התכוונתי, אבל הפקק בואך צומת מגידו היה כל כך נורא, שהייתי מוכרח לעקוף את כולם ולפנות ימינה. במשמר העמק מצאתי מי שיעזור לי, והוא הרכיב אותי בקלנועית (נחשו את גילו) לכל העמדות שנותרו, שזה שתיים. האחת נהדרת - גדולה, אותנטית, אם כי מישהו סתם את חרכיה בבטון (המלווה זכר אותה מילדותו, עת הגנה על הילדים בבורחם מבית הילדים תחת אש, במלחמת השחרור). היא בהחלט ורטבול מתקופת המאורעות. הנה היא:



העמדה השניה, כנראה גם היא ורטבול, מאוד שונתה, וקשה להכיר שהיא עמדה, אך חריץ צר "עוטף פינה", למרות שהיה סתום, הסגיר אותה. הנה היא:



קיבלתי הסבר מעניין על מיעוטן של העמדות בקיבוצים: בין 36 ל-48 הקיבוצים גדלו מאד, ותוך כדי כך קו החזית השתנה, ולפיכך העמדות של 36 נהרסו, הוקמו בקו החדש של 48' עמדות חדשות , וגם את אלה ניתן למצוא כיום בלב הקיבוץ, ולא בקצהו. השמש שקעה, נפרדתי מהאיש החביב, וחזרתי למרכז. בדרך עצרתי, ליתר בטחון, שוב בבת שלמה, ולהפתעתי גיליתי שם הרבה יותר עמדות ממה שידעתי: 5 עמדות שונות! מדובר על המושבה הישנה - יש 4 עמדות לאורך גבולה הצפוני (כביש וואדי מילק) ואחת בגבולה הדרומי.

הנה הן (אני מונה את העמדה על הרגליים והעמדה שלרגליה כ-שתי עמדות):



ולסיום: במשמר העמק נהרסה עמדה גדולה ויפה לפני כשנתיים. שמעתי על עוד כמה. כדאי שנמהר ונמצא את אלה שנותרו.

.....

שאלת לפני או אחרי הטלפון ממני?
צילמתי שם היום את אחת העמדות (מתוך כמה שזיהיתי). אני אשתדל להעלות את התמונות

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

(בשל קוצר בזמן הן ללא שום עריכה למעט הקטנה במערכת האוטומטית)
אולי ביום שישי או ראשון יהיה לי יותר זמן להתעסק בהן.
(ובקשה מהמנהלים: אם התמונות צמודות מידי ומפריעות לתצוגת האשכול בדפדפנים נחותים, כמו האקספלורר, אנא עירכו את ההודעה. תודה)
עכשיו ני שם לב שבכלל מדובר על מגדל משנת 53 ולא מהמאורעות. הייתכן שיש עוד עמדות שצולמו והן מאוחרות יותר אך נראות כמו עמדות מוקדמות?
(בעיקר מגדלי זרקורים שנתחזו לעמדות שמירה, שהרי משנה מסויימת התחילו לחפור עמדות במקום לתלות אותן, אך ייתכן שמגדלי זרקור נראו לצלמים כמו עמדה)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מתוך כוונה

1. לזרז אותך (כי כבר הייתי סקרן לראות)...
2. כדי להוסיף קצת "צבע" לעניין....

...

במרכז המושב ממש על הכביש הראשי ניצב לו על גבעונת מגדל המים שעל גגו מעקה היקפי עם חרכי ירי מהסוג שכבר למדנו להכיר, היות והמגדל מוקף עצים מכל כוון ובסמוך אליו חצרות פרטיות זוית הצילום היא כמעט בלתי אפשרית, הייתי שמח לו פרנסי המושב היו דואגים לשפץ ולשמר את המגדל הזה תוך דילול קל של הצמחייה סביבו והצבת שילוט בהתאם, לא נראה לי שמדובר בהשקעה כל כך גדולה... :



מעניין לקרא באתר המושב על ההסטוריה של המקום שמסתבר כי סבל מהתקפות לא מעטות ומיקוש הדרכים סביבו על ידי ערביי האיזור, מצחיק (אולי "מצחיק " זו לא ממש המילה הנכונה) לחשוב שהדרך מרשפון עתיר וילות היוקרה להרצליה שאותה היום ניתן לעבור בכ 10 דקות נסיעה היתה לפני 60 שנה כה מסוכנת ....
פרט לכך אין לי ספק שבאיזור המושב עוד יימצאו "סליקים" בעתיד ("סליק" ובו רימונים נמצא שם לפני כשנתיים).

באתר המושב יש קישור לפרק העוסק בהסטוריה של המקום ובו תצלומים מעניינים וראיונות עם וותיקי היישוב כשבאחת העדויות נמסר כי על גג מגדל המים היה גם פנס איתות בו אותתו המגינים לכוון הרצלייה, מעניין אם הקשר היה עם המגדל שצילמתי בהרצלייה פיתוח שהרי בקו אוירי מדובר במרחק של כ 3 - 2 ק"מ בלבד !

הנה קישור לאתר המושב ואני ממליץ לכם להציץ ו"לחפור" בו:

http://www.rishpon.org.il/

מרשפון המשכתי לגליל ים אך להפתעתי נוכחתי לגלות כי למרות שהקיבוץ הוקם בשנות השלושים ויש לו הסטוריה שקשורה לפעילות בלתי לגאלית (בעיקר בתחום ההעפלה) לא נמצאו בו כל עמדות (כולל על מגדל המים).

בשלב הזה החום הבלתי נסבל (ושתי בנותי שבמושב האחורי) הכניעו אותי סופית....

לאחר מנוחה קלה והפסקת אש בין שתי בנותי הנהדרות יצאתי בשעות אחה"צ לכוון כפר יונה לצרך פגישה קצרה, ברור שלצורך הנסיעה הצטיידתי במצלמה (כן... זה כבר סוג של הרגל)... ויצאנו לדרכינו, היות ואת הדרך על כביש מס' 4 אני כבר מכיר בעל פה מבחינת עמדות החלטתי לסטות מהמסלול ולנסוע דרך הציר של בית ברל, ניר אליהו, טירה, קלאנסוואה ומשם להגיע לכפר יונה כללית מכוון מזרח שזו ללא ספק הדרך ההגיונית והקצרה ביותר...

היות ושעות האור הלכו והצטמצמו והיה מי שחיכה לי היה לי ברור שלא אוכל להתעכב יותר מדי בכל יישוב ויישוב אלא רק לערוך סיור שטח ואולי במקרה הטוב רק "לדגום" נקודות ש"ייפלו" על הדרך...

נכנסנו תחילה לשדה ורבורג שם חיפשתי כרגיל קודם כל את מגדל המים או ממגורות התבואה ומשלא ממש מצאתי התחלתי לנוע על הציר ההיקפי של היישוב לכוון צפון עד שהגעתי לבית העלמין שם בין העצים הציץ לעברי מבוייש החבר הזה:



מדובר בעמדה מוגבהת ויפה שנוטה על צידה (כנראה עקב שקיעת הקרקע) ומחוזקת על ידי קורות מתכת תומכות שהוספו בשלב מאוחר יחסית, אין כל שילוט אך יש סולם די מתנדנד שניתן לטפס עליו ולהציץ פנימה:



משם חזרתי על אותו ציר צפוני ובמרחק של כ 100 מטר הבחנתי בסבך שמימיני במבנה חד קומתי שמה שמשך את תשומת ליבי היה תוספת של מעין קיר בודד על גגו (נראה בתמונה בצד ימין של הגג):


עצרתי את רכבי וירדתי לכוון המבנה ולא התאכזבתי !
לאחר שאיגפתי את המבנה זה המראה שנגלה לעיני:





מדובר בקיר (וחצי) עם חרכי ירי ובעיני רוחי יכלתי לדמיין את מגיני היישוב שוכבים על הגג וצופים ממנו לכוון כללי צפון (טירה).....

בשלב זה החלטתי להמשיך בדרכי (כאן אגלה כי לפני כשבועיים לחש לי מישהו שבשדה וורבורג יש עמדה נוספת ש"אומצה" על ידי אחד התושבים ושופצה על ידו)...

היישוב הבא הנו "צופית" שממוקם כקילומטר וקצת בקו אוירי משדה וורבורג (לכוון דרום מזרח), נעתי על הציר שמוביל מזרחה לכוון ניר אליהו והצלחתי להבחין שביישוב יש מגדל מים מהסוג המוכר לנו עם חרכים בהיקף גגו, לא נכנסתי מתוך ידיעה שאגיע לכאן שנית אך במהלך נסיעתי הלאה הבחנתי מעט מזרחית ל"צופית" במבנה הזה הממוקם מימין לציר הנסיעה בתוך השטח החקלאי:




כבר מרחוק ניתן לזהות כי מדובר בבאר מים ובתוספת המוכרת שעל הגג.....



מהנקודה בה ניצב המבנה יש קשר עין עם היישוב "צופית" וזה בהחלט מסתדר עם מה שאנו כבר יודעים מבחינת הקשר הויזואלי בין העמדות ...


הלאה...


ניר אליהו - אין כלום (הוקם ב 1950), טירה... גם אם יש אז אינני חמוש ואני עם ילדה קטנה באוטו..., קלאנסוואה - ע"ע טירה, בואכה כפר יונה...
מהכביש המוביל מכוון מזרח למערב (מעט לפני הרמזור בו יש לפנות שמאלה לתוך כפר יונה) כבר הבחנתי למס' שניות במגדל המים של היישוב, פניתי שמאלה עד הככר הראשונה בה שוב פניתי שמאלה, עלייה קלה ופיתול של הכביש ומשמאלי ניצב לו המגדל החדש שבצילו המגדל הישן (שהיה כה צפוי למצא)...





וכך, לאחר כשעה וחצי של סיבובים... הגעתי סוף סוף מאיזור רעננה לכפר יונה (ולמי שלא מתמצא, בתקופת חול המועד מדובר על נסיעה שאמורה להערך כחצי שעה מקסימום)....

בשלב מסויים שאלה אותי ביתי את השאלה הבאה (וזה ציטוט מדוייק) ..."תגיד לי אבא, מה אתה כל הזמן מחפש בצדדים של הכבישים"?.....

נו - לך תסביר ....


לסיכום היום:

שדה ורבורג וצופית מחייבים ביקור נוסף ומעמיק יותר !


ושתי המלצות למנהלת - לדעתי הגיע הזמן לפתוח אשכול נוסף וכן, כדאי שמישהו ירכז בצורה מסודרת את כל המקומות בהם כבר ביקרנו והמקומות שיש לבצע בהם השלמות....
אני חושש שנגיע למצב בו נבקר ונתעד מקומות מסויימים כפול, חבל.


לבני.

לבני - וואו!!
אני מצטרף לקריאתך לישראלה - האם יש אישור לפתוח אשכול חדש?
אין לי חוויות מרתקות מהימים האחרונים, אך בכל זאת כמה עמדות חדשות. ידיד שלי, אביב, איש הגליל, שמע על הטירוף שלנו ותרם את חלקו. הוא ביקר ביגור וצילםאת מה שמצא שם:



וכמובן, מגדל המים של הקיבוץ. שימו לב - זו פעם ראשונה שאני רואה את זה: בין הרגליים של מגדל המים בנו ביגור בית מגורים. נתקלתי עד עתה בכמה מקרים של סגירת קירות בין הרגליים, אך תמיד זה היה לצרכי בטחון - עמדות, מטה הרב"ש, חדרי בטחון וכו'. פעם ראשונה שזה לצרכים אזרחיים:




והשלמה קטנה מהסיור של תחילת השבוע (עמק בית שאן). מול הכניסה לכביש המוליך לעין שמר עמד בית באר, מהסוג שלבני צילם לייד צופית, כנראה אחות שלה. משום מה שכחתי לצרף. בשני המקרים (צופית ועין שמר) אני קצת חשדן, כי זה נראה חדש מדי מכדי להיות בן יותר מ-70. מצד שני - קשה לי לחשוב על שימוש ביטחוני בנקודה מבודדת כזו בזמן מלחמת השחרור.



וקצת book-keeping: טלי, אני חושש שגם את וגם אני פספסנו 2 עמדות גדולות במרחביה. לפי האינטרנט, יש עמדה במשק יוגב ועוד אחת במשק נועם פורת. כנראה גדולות. אני לא רואה מתי אמצא זמן לחזור לשם.

לגבי סימון כל העמדות שמצאנו - אני טורח להציב אצלי סיכות ב- google earth. השאלה היא איך אפשר לחלוק את המידע הזה. מישהו?

והערה אחרונה - לגבי זיהוי הטנק בשער נגבה. המידע של המשתתפים במשחק הזה הוא עצום ומדהים. גובל בטירוף. אני כמעט מלא הערצה (למעט העובדה שאתם יודעים כל כך הרבה דווקא על מכשיר שנועד להרוג, אבל נראה לי שתסתדרו נהדר גם בלי ההערצה שלי).

התמונה לקוחה מהאתר של זאב גלילי


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.zeevgalili.com/http://zeevgalili.com/wp-content/uploads/2009/04/migdal-hashmira.jpg]

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed