04-10-2013, 16:41
|
|
|
חבר מתאריך: 15.08.12
הודעות: 302
|
|
יערי שלום רב,
למיטב ידיעתי, אם דברי אלוני נכונים, אין אח ורע לשיטת "המדידה" של חיל האוויר בהיסטוריה התעופתית. כל טייס שהפיל באוויר אזי הפלת מטוס נזקפת לזכותו ללא קשר מה היה יעודו ותפקידו של המטוס המופל. ובוודאי, בכיוון הפוך, עשרות מיג 17 הופלו ב-73 על ידי טייסים ישראלים כאשר מטרת הקורבנות היתה תקיפה קרקעית, בוודאי שזה נזקף להם כהפלות. האם הפלת המסוק שנזקפת לך מוכרת לך ולטייס שלך כהפלה? ברור שכן לאור דבריך בעבר. המסוקים נושאי החיילים לא באו לנהל קרב אוויר, אזי לפי ההגיון של חיל האוויר, שוב לטענת אלוני, זו אינה הפלה נזקפת. העקרון חייב לפעול שווה בחישוב לשני הצדדים. אם לא, זו הטייה מגמתית שמקומה לא בחיל האוויר ובשום מקום אחר.
אני מקווה מאד שאלוני טועה כיוון שזה לא מעיד לזכותו של חיל האוויר.
אעיר: אנשים הופתעו ממה שנראה להם כשיעור הפלות אוויר-אוויר גבוה של מטוסי חיל האוויר על ידי היריב. השערתי היא שאחת הסיבות לכך, מלבד אי-הפתיחות של חיל האוויר באופן רשמי כפי שציינת בעצמך, היא שבספרות הזכרונות של טייסי חיל האוויר מפקר עד ספקטור, בתיאורי קרבות אוויר של אנשי החיל השונים, הזווית של הפלות אוייב באוויר מובלעת או לא מוזכרת. אגב, כל זה עומד בניגוד לספרות תעופה וזכרונות שקראתי ביחס לחילות אוויר אחרים.
פקטור "הבושה". כנראה שיש להודות שב"מסורת" טייסי חיל האוויר הם רואים בהפלת אוויר-אוויר על ידי טייס ערבי כבושה. סיפר לי טייס חיל האוויר וותיק, (סקיהוק, פאנטום, F-16 ) שפרש מטיסה מבצעית בגיל 52, חבר ילדות, שאיתן בן-אליהו (אני מקווה שאינני טועה בשם), מסרב להכיר שהופל על ידי מטוס אוייב וטוען שהופל על ידי נ"מ בשעה שעמיתיו לחיל סבורים או יודעים שהופל על ידי מטוס אוייב. שאלתי את חברי מה הקושי להודות שהופלת בקרב אוויר, מה נורא בכך? חברי השיב, כן, להיות מופל זו בושה.
יתכן שפקטור זה השפיע לגבי הערכת גורמי הפלה בעת מלחמת יום כיפור, ללא קשר ל"רשימה הרוסית" שלמיטב ידיעתי היא קרובה לדיוק לגבי מספר המטוסים, סוגיהם, שהופלו. אינני יכול לשפוט לגבי סיבות ההפלה.
מילים אחרונות. כתבת שמבין טייסי האוייב ישנם טובים. וודאי שכן, אך כנראה מעט מדי. אינני נכנס למחלוקת עמך, אם כי נשארתי עם ספקותי כאשר שמואל גורדון טען בפני לפני שנים שטייסים סורים הינם טובים מאד.
לאחרונה קראתי ספר זכרונות של טייס אמריקני Dan Hampton, Viper Pilot: A Memoir of Air Combat , בין שאר הצבותיו, הוא הדריך טייסים מצרים בנבי סואיף על F-16. הוא נמנע לומר ישירות את דעתו על טיבם של הטייסים המצרים אך מתיאוריו עולה תמונה ברורה. הם סרבו להטיס מטוס שהותקן בו מנוע או בוצעו בו תיקונים לצורך בדיקה. האמפטון היה מבצע את טיסות הבדיקה, באחת מהן הציל את המטוס באוויר כיוון שהמנוע הותקן לא נכון על ידי צוותי הקרקע המצרים. באימוני הנחיתה הוא מספר מקרה של טייס מצרי (כולם וותיקים עם הרבה מאד שעות טיסה על מיג 21 ), שהתקשה לגלוש לנחיתה, ואמר לו RAISE YOUR NOSE , אין תגובה המטוס ממשיך לשקוע, שוב חזרה על ההוראה, ללא תגובה של המטוס, עד שהמצרי צועק "אבל, אני לא רואה כלום". האמפטון גחן והסתכל על הטייס וראה שראשו היה לכיוון השמיים, הוא הרים את ראשו/אפו ולא את אף המטוס. אחרים היו מורידים גלגלים תוך פנייה חזקה ובמהירות גבוהה מן המותר.
מקרה אחר שנודע לי ממקור אחר, טייס מצרי התעלם מהתראת מחשב הטיסה שהמטוס אינו כשיר להמראה בגלל תקלה, המריא והתרסק.
|