 |
10-05-2006, 21:18
|
 |
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
10.5.1977- אסון הנ"ד
אסון הנ"ד. במהלך טיסה בגובה נמוך, התרסק מסוק יסעור של חיל האוויר במהלך תרגיל צבאי במדבר יהודה, כשישה קילומטרים צפונית ליריחו. כל 44 הצנחנים שהיו במסוק ועשרה אנשי צוות-אוויר נהרגו במקום. "באותו לילה טסתי וראיתי מהאוויר את התאונה מתרחשת. היה חשוך מאוד, התכוננו לנחיתה כשהבחנתי בפיצוץ גדול. לא ראינו מסוק מתרסק, ראינו כדור אש. הוא התרסק ישר אחרי ההמראה".
בעקבות מסקנות ועדת החקירה, הוגבל מס' הלוחמים המותר להטסה ל-33 אנשים ועוד שלושה אנשי צוות.
מכתב מהרצי"ה לרמטכ"ל מוטה גור לאחר אסון הנ"ד:
כ"ד אייר ה'תשל"ז
על במות חללים
להדרת כבוד ידידי נכבדי רמטכלנו הנעלה מר מרדכי גור,
משחרר ירושלים.
נחמות ארץ ישראל.
קי"א
בהיותינו כולנו כעת בתדהמת זעזוע האבל על מות בנינו קדושינו הנ"ד, במסירות נפשם הטהורה והעילאית, למען השם וקידושו על עמו ונחלתו, הנני בזה מביע לפניך ואיתך , כאשר כולנו הלא זקוקים כל-כך לעידוד וניחומים, מה-שהוא מתוך מצב רגשות לבבי ונפשי אלה מול המהלומה הנוראה הזאת. תיטיב נא לקבל ולקלוט את תכן דברי אלה כאשר הם, להדרת כבודך, למערכת צבאנו כולה, ולכל המשפחות השכולות של קדושינו אלה. כולנו יחד נתעודד ונתחזק, עם רוממות-התעלות נשמותיהם של קדושינו אלה, למרומי גנזי הנצח של ישראל ונחלתו, נתנחם כולנו בנחמות-ארץ-ישראל, בנחומי-אמת של היותם קבועים וקיימים במשבצת-הדורות של תקומת עם-ד' וארץ-חייו ותחייתו. נוסיף אמץ ושכלול, מעשי ורוחני, לשכלול פעלם וזכר-ממשותם לקיום דבר-ד' וחזון-נביאיו בשלמות גאולתינו, באמת תודעתנו בתקף בנין ציון וירושלים וכל ארץ-חיינו כולה, במלא דבר ד' וברכתו לכל ישראל וארצו. והמקום ינחמנו כולנו בנחמות ציון וירושלים.
נאמנכם
צבי יהודה הכהן קוק.
שמות החללים:
1.עוזי יקותיאלי
עוזי יקותיאלי ז"ל, בן אילת, היה החלל הראשון מבין בוגרי המרכז הימי. הוא נפל באסון המסוק הראשון, בבקעה בשנת 1977, לפני עשרים ושמונה שנים בו נספו עוד 54 לוחמים. לפני למעלה מעשרים שנים, פתח המרכז הימי מסורת של שייט לזכרו בכל יום עצמאות. המיוחד בשיוטים האלה הוא מקצה שיוטים מיוחד, בהם מתחרים בוגרי המועדון. מדובר בחניכי מועדון השייט מן העבר הרחוק, חלקם כבר מגרדים את גיל ה-50. המיוחד לכולם הוא שבצורה כזו או אחרת, כולם מכירים ושייטו עם עוזי יקותיאלי ז"ל בנערותם והשיוטים מהווים מעין אירוע מפגש ותיקים בין השייטים לבין עצמם ובין השייטים לבני משפחתו של עוזי, הוריו ואחותו רחלי.
2. דוד כוכבי
מתוך מכתב של אפרים סנה:
אמש הופעתי בטקס ברחובות. טקס מרשים, מכובד, מאופק. את דברי שם ניתן למצוא בקטגורית הנאומים באתר. פגשתי שם את ימימה כוכבי, יו"ר ארגון יד-לבנים ברחובות. היא אמו של סרן דודו כוכבי ז"ל, שנהרג בהתרסקות המסוק שנשא את פלוגת הצנחנים עליה פיקד לתרגיל בבקעת-הירדן. 54 צנחנים ואנשי צוות נהרגו באסון ההוא, במאי 1977. את דודו, שנקרא על שם אחי אביו שנפל במלחמת השחרור, הכרתי היטב. שלושה חודשים היינו ביחד בקורס מ"פים. הוא הגיע אליו לאחר שסיים את חוק לימודיו כמהנדס בטכניון, אך העדיף לשוב לצה"ל ולקבל פיקוד על פלוגה בגדוד 890 של הצנחנים.
למקום התרסקות מסוק ה"יסעור" הגעתי תוך זמן קצר. השתתפתי באותו תרגיל כקצין הרפואה של מערך החי"ר והצנחנים. חלקי המסוק היו פזורים, בוערים, בשטח שהואר בפצצות תאורה, תחמושת התפוצצה. הסתבר לי כי במהומה ששררה לא חשב איש לבדוק האם נותר בחיים מישהו מבין הצנחנים שהיו במסוק והצוות שהטיס אותו. לקחתי את סגני, ד"ר מאיר אורן, והתחלנו לסרוק את השטח, למרות התחמושת המתפוצצת פה ושם. בדקנו גופה גופה. אבל איש לא שרד את ההתרסקות ואת ההתלקחות שבעקבותיה.
הבחנתי בגופה, שמהאפוד שלה בצבץ צרור מפות עטופות ניילון. ידעתי שזו גופתו של המ"פ, דודו כוכבי. מקרוב יותר זיהיתי את פניו. נפרדתי ממנו לתמיד.
3.אברהם מרקו
כתב אחד מחבריו: "אופיו של אברהם היה ניגוד גמור למראהו. בעוד שמראהו היה של אדם חזק- אופיו היה עדין. אינני זוכר את אברהם מתרתח מכעס או מרים את קולו על חבר מהפלוגה. תמיד עשה את אשר אומרים לו, גם אם נראה לו שזה לא הכי צודק. בגלל נכונותו ויכולתו לשאת כל משא דבק באבי הכינוי "טריבונה". בפלוגה קראו לו "אברמרקו".
4. יוסי פלדשטיין
העצים ברחובות
מכירים את השמות
עמודי החשמל יודעים
לקרוא אותם הפוך
וכשהשמות צעירים מאד
העלים נושרים כדמעות
הם מכירים את השמות
העצים הזקנים
יודעי הצער והכאב
הם מכירים את השמות
מאז שחיבקו אותם
ידיים קטנות
וקולות דקיקים צרחו
אני פותח את עיני
אחת שתיים שלוש
ומאז ספרו במהירות
את השנים עד עשרים
ועתה הם חבוקים אל העץ
ועיניהם כבויות
הם מכירים את השמות
מאז שנחרטו על גופם הרענן
לבבות וחץ שחצה
וקישר בין השמות
נעורים שעמדו חבוקים
תחת חופת העלים
והלב פירפר אהבה
ואותם לבבות מכוסים
עתה בדפים לבנים
ודיו שחורה
ועלים שנושרים כדמעות
רק השמות חקוקים הם
כפצעים שלא יגלידו לעד
והעץ הדווה בוכה
ומשיר את עליו
מוקדש לעילוי נשמתו של יוסי פלדשטיין ז"ל שנהרג בתאונת המסוק ב-1977
5.יובל צוקרמן
קטעים מתוך סרט הנצחה בYNET
"אני גאה בזה שאין לי אף נפגע, ואף לא פצוע אחד, כי צריך לשמור על החיים"- כך אמרת בהיות מ"מ של מחלקת הטירונים במהלך פעילות בטירונות.
"אני זוכרת איך הסתכלת בצורה מיוחדת על דברים. כשהיית בכיתה א' ביקשת כסף ללחמניה. לפני צאתך לבי"ס התלבטת- לחמניה או ארטיק? "תחליט", אמרתי. "זה קשה לי", ענית. "את מי את אוהבת יותר? אותי או את נעמי?" "את שניכם", עניתי. "את רואה? גם אני אוהב את שניהם".
"יובל, ילדותך הסוערת מלאה את ביתנו, עד כי קשה היה לעקוב אחר פעילותך- כדורסל, הרמת משקולות, נגינה בטרומבון, ציור, תקליטים- לא הפסקתי להתפעל כיצב צמחה אישיותך. כיצד היית תמיד מוקף בחברים."
"בפנמ"צ נדבק ביובל הכינוי צוקי. הוא בלט במנהיגות ויכולת האלתור שלו. לא ברור אם הצליח להרים משקולות של 100 ק"ג, אבל ברור שהצליח להרים את המורל."
6.שלמה ליבוביץ
כשהוענקה לו דרגת סג"מ, עשה שלמה בחי"ר בתפקיד מפקד מחלקה בתקן של סגן. נתיב ההתקדמות בצה"ל היה סלול לפניו והוא חתם שירות קבע לזמן ארוך מן המקובל. כל משימה שהוטלה עליו מילא בשלמות. הוא זכה להוקרה ולאמון בלתי מוגבל מצד מפקדיו, וגם פקודיו אהבוהו, על אף קשיחותו ודרישותיו המופלגות, וקראו לו דרך חיבה "אבא".
7.אמנון הגר
במכתב תנחומים כתב מפקד היחידה: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קורבנות רבים על מזבח בטחון העם והמדינה ואני תקווה כי בזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. חיילי הגדוד ימשיכו ללכת בדרך שהורה לנו יובל, בדרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה."
לזכרו הוקם מצפה נוף לא רחוק מקיבוץ מעלה החמישה.
8.גבריאל פרילנדר
במכתב תנחומים כתב מפקדו: "גבי הכיר בזכות לשרת את עם ישראל כמיטב יכולתו, וברור היה לו כי בצד הזכות והחובה טמון בשירות זה סיכון שיש לחיות עמו יום יום, וכי דרושים אומץ לב וכוחות נפש רבים כדי להתמודד עם המשימות הקשות. חבריו ליחידה אהבוהו בהיותו חביב, עליז, שותף פעיל בכל אירוע וחבר אמיתי לידידיו".
9.אשר פרוספר
במכתב להורים כתב מפקד הטייסת: "אשר הצטיין בצורה החברית שנהג עם הסובבים אותו. הוא ניסה למצות את הטוב מכל דבר, וכל אשר הוטל עליו עשה במקצועיות, במסירות ועם חיוך תמידי על השפתיים".
10.אהוד כהן
במכתב תנחומים כתב מפקדו: "אודי התגלה כקצין שקט, ממושמע ומוכשר, מילא תפקידו בלהט ואהב את עיסוקו. אודי היה חברי מאוד ורכש לו, תוך זמן קצר, מקום מרכזי בחיי היחידה".
11.אמיר טריידל
מבלי לדעת את הצפוי לו, כתב אמיר על המוות: "לחיות בלי סיבה אינו יותר טוב מלמות בלי סיבה. וכשיש סיבה- שניהם שוים. כשטרומפלדור אמר את משפטו המפורסם, בוודאי התכוון לכך. בטוח שלא חשב כי "טוב למות..." כי אם על הסיבה: 'בעד ארצנו'. כל אחד וסיבתו שלו... כל אחד מפסיד, בשלב מסוים, מהלך במשחקו נגד מלאך המוות... אם יש לו סיבה טובה להפסד זה, הריהו מאושר. המוות אינו נורא כל כך. חבל, נשארים הרבה אנשים שממשיכים במשחק, וחסר להם אותו אחד שהפסיד"...
12.אמנון חרש
במכתב תנחומים כתב מפקד היחידה: "את אמנון הכרנו מראשית דרכו בצבא. הוא בחר לשרת בחה"א והתנדב לקורס טייס. זו דרך חיים אשר בצד הזכויות והחובות שבה, היא טומנת סיכון רב ומחייבת אומץ לב וכוחות נפש רבים כדי להתמודד יום יום עם המשימות והתפקידים. אמנון שירת בחה"א מתוך רצון ונכונות להשתלב בכל תפקיד שהוכשר לו. הוא שמח על ההזדמנות לשרת כמדריך בביס"ט, אך לרוע הגורל לא זכה להעניק מיכולתו וכושרו לחניכים. אנו נשא את זכרו ונמשיך במלאכה העצומה שהיה שותף לה".
13.חנוך פרלמן
אחרי מותו קבלו הוריו מכתב תנחומים מחבריו לתיכון, מורותיו ומפקדו בצבא: "אי אפשר להפרד מחנוך פרידת עולמים ולא לזכור את התכונות שהיו גלומות בו: מוצקות, שורשיות, צחות מראה ומחשבה, ומעל לכל איפוק ושקט. מנין באו לו כל הדברים האלו יחד? את התשובה לכך מצאתי בבית הוריו של חנוך, בעת בואי לנחם אבלים.
14.יהושע וייס
משפחתו הנציחה את זכרו בלוח זכרון בבית הכנסת "גבורת ישראל" שבקרית אליעזר בחיפה. שמו הונצח גם בבית ספר "בסמ"ת" בחיפה בו למד- במתן מלגה מדי שנה לתלמיד מצטיין במגמה להנדסאי אלקטרוניקה.
15.ויטנר משה
אחיו, גד, אמר: "תמיד יחסר מישהו סביבנו, מישהו עליז ושמח, אדם אשר יגרור את הסביבה למצב רוח מרומם וידאג למורל גבוה".
16.אורי סטריק
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה ציין מפקדו של אורי את כישוריו הגבוהים ואת יחסו החם והלבבי לחבריו ליחידה.
משנת 1978 מתקיימת מדי-שנה, תחרות שחייה ארצית על-שמו של אורי ז"ל, מטעם עיריית ירושלים ומטעם המשפחה.
17.אלברט מצה
אלברט היה בחור ער ותוסס, ובכך אולי שונה ונועז ממרבית בני- גילו במושב. את זמנו הפנוי בשנות-ילדותו בילה במשק הוריו, כשהוא מלוה מקרוב את עבודת השדה, הלול והרפת. הסוסה, העגלה, הטרקטור והכלב היו 'ידידיו' הטובים ביותר בפרק-זמן זה. כל-אלה הותירו בו חויות-ילדות מרגשות וגרמו לכך, שמשאת-נפשו היתה להקים לעצמו משק בבוא העת.
18.אברהם בוסקילה
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח ביטחון העם והמדינה, ואני תקוה כי בזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. לעד נזכור את אבי".
לציון זכרו הוקמה בנהורה קבוצה להרמת משקולות, הנושאת את שמו: 'הפועל אברהם-נהורה'.
19.רן רוזנברג
במלאת שלושים לנפילתו הוקדש עלון באר טוביה לזכרו. הודפסו בו רשימות על תקופות חייו השונות, פרי עטם של חבריו לכפר ולשירות הצבאי.
20.דוד לוי
דוד גויס במאי .1976 עבר בהצלחה אל כל מבחני-הקבלה ויצא לטירונות צנחנים. בטירונות התגבר על כל המכשולים באהבה ובחיוך. גם כשידו היתה חבושה בגבס, שימש דוגמה לכולם.
21.אילן ברוך
במכתב-תנחומים אל המשפחה השכולה כתב חברו: "אילן, כפי שרבים רואים אותו בודאי, היה תלמיד טוב, חייל בעל אינטליגנציה גבוהה. ומעל לכול היה בן-אדם במובן הנעלה של המילה. בן-אדם שאהב את הפשטות, את החיים והיופי והגשים את עקרונותיו בכל רגע מחייו".
22.עמוס חג'אג'
משפחתו הקימה ספריית-תקליטים לזכרו בקיבוץ רעים. כן תרמה עמודי-שיש לזכרו לבית-הכנסת שבקרית-שרת בחולון.
23.חנן הרשנזון
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה ציין מפקדו, כי חנן היה "אחד הקצינים הטובים בפלוגה וחבר טוב מאוד שלי... הוא היה איש צעיר ויקר עם נפש רגישה... קיבלתי עליו חוות-דעת טובה כבר בהתחלה. בזמן הקצר שהיה בפלוגה עשה הרבה מעשים שהביאו לאחרים אושר".
הוריו הנציחו את שמו באנדרטה בשיכון צבא-הקבע שבקרית-שלום.
24.חיים סולומון
הרבה לעסוק בספורט ובעיקר בג'ודו ובקראטה, ענפי ספורט מיוחדים הדורשים ריכוז רב וכושר גופני מעולה. הוא היה צעיר חביב, אוהב חיים וחברה, מלא שמחה, שידע למצות את הנאות החיים ולהפיק את המירב הניתן למיצוי. הוא אהב את משפחתו, הקדיש זמן רב כדי לסייע לאמו ובילה במחיצת אחיו ואחיותיו.
חיים גויס לצה"ל בתחילת מאי 1976 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. הוא התגאה בשירותו ביחידה שבה יכול היה למצות את תכונותיו ואת כשרו הגופני.
25.יורם חיו
יורם גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לחיל-הרגלים כצנחן. לאחר הטירונות השתלם בקורס-צניחה ועבר בהצלחה רבה את כל שלבי הקורס. הוא היה חייל למופת, זכה למלוא הערכתם של מפקדיו והיה אהוב על כל הסובבים אותו.
משפחתו הקדישה ספר-תורה לזכרו לבית-כנסת בשכונת-התקוה שבתל-אביב.
26.בניהו שמחי
משפחתו תרמה ספר תורה לזכרו לבית כנסת בראש העין והקימה חדר קריאה ועיון לזכרו בקן תנועת 'הנוער העובד והלומד' שבראש העין.
כן הוקמה אנדרטה וניטעה חורשה לזכרו בבית הספר המקיף הדתי שבראש העין.
27.בנימין הר זהב
המשפחה הנציחה את זכרו ביסדה קרן-מלגות בישיבה התיכונית שבתל-אביב, וכן בהוצאת ספר-זיכרון בשם 'בני'.
28.עוזי אנגל
משפחתו הנציחה את זכרו והקימה חדר-עיון על-שמו בספרייה בבית-הספר 'צבי שפירא' שלמד בו. בעלון בית-הספר 'כשהשפירון פורח' פורסמה רשימה לזכרו של עוזי ועל טקס חנוכת חדר-העיון על-שמו.
29.אהרון אשר
רוני גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לשרת בחיל-הרגלים כצנחן.
אמין ואהוב על מפקדיו רוני היה חייל ממושמע ומסור לתפקידו לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה, נשלח ליחידת-צנחנים במרכז הארץ. הוריו הקימו ספרייה לזכרו בבית-כנסת בעיר מגוריו.
30.פרץ שלנקביץ
פרץ גויס לצה"ל במרס 1976 והתנדב לחיל הרגלים כצנחן. הוא סיים את הטירונות בהצלחה והשתלם בקורס צניחה. מעולם לא התלונן על הקשיים ועל הווי החיים בצה"ל.
פרץ צוין לשבח בידי מפקדיו ומילא את תפקידו במסירות ובאחריות.
31.מוני מנובה
מנוח גויס לצה"ל בתחילת פברואר .196 תחילה הוצע לו לעבוד במקצועו. הוא סרב להיות 'ג'ובניק' והחליט להתנדב לצנחנים. האימונים המפרכים שעבר חישלו אותו והפכוהו לחזק יותר ולקשוח יותר, עם-זאת שמר על חוש-ההומור שלו. וכך היה הולך, חגור חגור מלא, למסע ארוך ביותר או למסע-אלונקות, וברגעי-משבר תמיד מצא את המלה ששחררה גלי צחוק מגרונות ניחרים ונתנה לרגליים העייפות כוח להמשיך עד הסוף. מוני סיים בהצלחה קורס-צניחה והיה גאה ביותר בכומתה האדומה, בנעלי-הצנחנים האדומות ובכנפי-הצנחן המוכספות שענד על חזהו.
32.אמיר מירקין
במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "חיילי הגדוד ימשיכו ללכת בדרך אותה הורה לנו, דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה כדי לבצר את ביטחון העם למעננו ולמען כל עם ישראל".
33.יצחק אנקרי
יצחק גויס לצה"ל באוגוסט 1975 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים. היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו. השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית בעת חופשותיו ומעולם לא התלונן על קשיים בצבא. לבני-משפחתו נהג לספר כי הוא שואף להיות איש-צבא. יצחק היה מאושר וגאה, כאשר מפקדיו הודיעו לו כי יישלח לקורס-קצינים.
34.דוד בן חמו
במכתב תנחומים למשפחה השכולה מעלה מפקד יחידת הצנחנים את תרומתה הגדולה של "משפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח העם והמדינה", וכן מעלה הוא על נס את "דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה, שהיא אופיינית כל-כך לבנם, כמו גם ליתר חבריו הצנחנים".
המשפחה הנציחה את זכרו של דוד על-ידי הכנסת ספר-תורה על-שמו לבית-הכנסת המקומי ביקנעם.
35.יוסף פיזי
יוסי גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לחיל-הרגלים כצנחן. בעת האימונים נפצע בברכו ושהה חודשים מספר בבית-חולים. על-אף פציעתו נאבק על זכותו לחזור לפלוגת הצנחנים, ובהיותו חייל מצטיין בפלוגה ניתן לו מבוקשו. הוא המשיך באימונים המפרכים וסיימם בהצטיינות על-אף הסבל הרב שהסבה לו פציעתו.
36.סלומון שירגאוקר
משפחתו וידידיו הנהיגו מסורת של משחקי כדורסל בין קבוצות הכדורסל של העדה ברחבי
הארץ ולקבוצה המנצחת מוענק, מדי שנה, גביע הנושא את שמו של שלמה. כמו כן, השתתפה המשפחה בבניית בית הכנסת 'היכל שלמה' שבטירת הכרמל, לזכרו של שלמה.
37.יאיר קריתי
משפחתו הקימה קרן מלגות לזכרו, המוענקת לתלמידים מצטיינים בבית הספר 'בסמ"ת' שלמד בו.
38.ירמיהו שלי
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אתם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח ביטחון המדינה. ואני תקוה כי בזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. חיילי הגדוד, חבריו ומפקדיו, ימשיכו ללכת בדרך שהורה לנו, דרך ההתנדבות וההקרבה, כדי לבצר את ביטחון העם למעננו ולמען כל עם ישראל".
הוריו של ירמי תרמו לזכרו ספר תורה לבית הכנסת שבעיר הולדתו רמלה.
39.שמעון אטיאס
ביחידתו מילא תפקיד של מפעיל אר.פי.ג'י. וכדברי מפקדו: "לתפקיד הזה צריך ראש, ולא כל אחד יכול למלא אותו". מפקדיו העריכו אותו מאוד, וראו בו לוחם מצוין וחבר טוב. אחד מחבריו ליחידה כתב עליו: "בסוף השבוע הראשון של הטירונות שמחנו כולנו לצאת הביתה לסוף-שבוע, אולם חייל אחד היה צריך להישאר לשמירה. המפקד ערך הגרלה, ואותו בחור שיצא בהגרלה טען שעליו לבקר בביתו משום שיש לו בעיות. המפקד נענה לו ושאל מי מוכן להחליף אותו. פתאום, איזה בחור שחרחר הרים יד והתנדב - היה זה שמעון..."
40.ארנון טרייטל
ארנון גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות נשלח לקורס-צניחה וסיימו בהצלחה. הוא היה גאה בתפקידו הצבאי וטען, שרק בחיל-הצנחנים ניתן לחוש מהם חיי-צבא. לאחר הצניחה הראשונה ביטא את חויותיו במלים: "כמה יפה להיות בין שמיים וארץ, כמה שקט יש שם למעלה".
41.יהודה חביב
משהגיע מועד גיוסו לצה"ל, בפברואר ,1975 התנדב יהודה לחיל-הצנחנים. איתנות גופו ומיומנותו בספורט הקלו עליו את האימונים הקשים. אף עזר לחבריו החלשים, עודד את החיילים כשנדרש מהם מאמץ-יתר וסחף אותם בעזרת שירתו הנלהבת. היתה לו תפיסה מהירה והוא קלט על-נקלה את השימוש בנשק ובמכשירים. עבר קורס צניחה וקורס מ"כים וקיבל דרגת רב"ט. בזכות כישוריו הטכניים נשלח לקורס קשרי חי"ר ועמד בו בהצלחה.
42.אהרון בן חמו
אהרון גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לשרת כצנחן. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה וסיימו בהצלחה מרובה. חברו למחלקה מספר: "אהרון היה ישר והגון ושאף תמיד לצדק מוחלט. כשנתקל בחוסר הגינות כלפי ידידיו למחלקה. התלונן והתוכח עם מפקדיו ללא מורא והעמידם על טעותם. הוא היה תמיד ראשון, נטל על עצמו כל משימה ועמד בראש המתנדבים. כשהגיע למחלקה היה ביישן ומסוגר, אבל עד-מהרה התאקלם והיה חביב על כולם. במראהו היה ילד, עוד לא התגלח בהגיעו אלינו, ואנו אהבנו אותו מאוד".
מפקדו בטירונות מספר: "בראותי את אהרון לראשונה - צנום, חלש מכולם ונמוך - תהיתי כיצד יתגבר על הקשיים הרבים. אט-אט נוכחתי לראות כיצד, בעזרת כוח-הרצון העז שלו, החל להתבלט לטובה בכל התחומים, וכיצד היה לדוגמה לחבריו בפלוגה. הוא ייצג את הפלוגה בתחרות-ירי ביום הספורט, וזכה במקום ראשון בקולעו למטרה פעמיים. היה ישר והגון, וידעתי שניתן להאמין בלא חשש לכל מילה ולכל הבטחה שלו.
בפרק-הזמן הקצר שהכרתיו זכיתי ללמוד הרבה ממנו ומידידיו למחלקה על משמעותם האמיתית של החיים".
43.אליעזר ישי
אלי גויס לצה"ל בתחילת מאי 1976 והתנדב לחיל-הצנחנים, ליחידת נח"ל-מוצנח. לאחר הטירונות ולאחר שסיים קורס-צניחה התחיל בשלב הבא של אימונו כלוחם-מסתער.
44.יואב ירושלמי
יואב, ששרת כחובש פלוגתי, היה מחובר מאד לחייליו. ימים מספר לפני שנפל, הוא כתב לחייליו בספר המחזור של פלוגה ד' מאי 76', את דעתו על תפקידו של החובש הקרבי.
וכך כתב:
חובש פלוגתי - מ"כ
לפני 12 חודש גייסתי אותכם בבקו"ם. יחד עברנו את כל שלבי בנייתכם כחיילים, יחד עברנו חוויות ורגעי משבר. אני מקווה שנהניתם מחודשי הפלוגה, אותם עברנו יחד על אף הבעיות, החיכוכים ואי ההבנות בנושאי בריאות שונים.
עליכם כחיילים להבין מספר דברים לגבי המושג "חובש קרבי": חובש קרבי הוא אחד האנשים החשובים ביותר בקרב. הוא אחראי אישית לחיי הפצועים והנפגעים, העוברים תחת ידיו. אך כאשר פגה המולת הקרב מתרוקן תפקיד זה מתוכן והחובש הקרבי, שכה רבים חייבים לו את חייהם, הופך לסתם חובש משועמם, המטפל בפצעים חסרי חשיבות ובפטריות. זהו תפקידו של החובש בימי שלום. מי ייתן ולא נראה מלחמות ולא נזכה לחוות על בשרנו את פעולתו של החובש בשדה הקרב.
לסיכום, אני מקווה לראות את כולכם אחרי קורס מ"כים - הן בהדרכה והן ברב"טים.
בהצלחה בכל אשר תפנו
יואב ירושלמי
45.דוד אמזלג
אחד מחניכיו הצעירים במוסד 'כרמית' בירושלים כתב להוריו: "דוד ז"ל היה דוד שלי, יותר מכך, ראיתי בו חבר על-אף הפרש הגילים בינינו. מדוד אפשר היה ללמוד הרבה. תמיד אמר: "כשתגדל, יעקב, אלמד אותך לתפוס נחשים'. פעם בא דוד רכוב על סוס. הוא רצה לרכב איתי, אך אמא לא הסכימה. התגאיתי בו תמיד בפני החברים שלי. אהבתי אותו ותמיד אזכור אותו בלב".
משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו. כן תרמה ספרי-קודש לבתי-הכנסת 'בית-רחל' ו'אהל פנחס' שבירושלים. מדי-שנה, בחודש דצמבר, נערך מירוץ לזכרו.
46.אהוד חורב
בהתקרב מועד הגיוס נרשם לקורס לאלקטרוניקה של חיל-האויר. אודי עמד בהצלחה במבחנים לקראת קורס צות-אויר. בראשית פברואר 1976 נכנס לבית-הספר לטיס וקרוב לחמישה חודשים עשה את הלימודים הקשים ורוויי-המתח. כאשר נשר, לבסוף, כרבים אחרים, לא נעתר להצעות להישאר בחיל-האויר כאלקטרונאי או כנוט. הוא עמד על כך שמקומו בחיל לוחם. הוא הצטרף לחיל-הצנחנים, ובספטמבר 1976 סיים קורס-צניחה.
47.שבתאי חנוכה
חודשים אחדים קודם זמנו ביקש להתגייס לשירות-החובה. על-אף הפצרת הוריו המודאגים חלם שבי על קריירה צבאית דוקא. במאי 1976 נתנו ההורים, לנוכח עמידתו התקיפה, את הסכמתם לגיוסו המוקדם וגם להתנדבותו לחטיבת-צנחנים. אולי העריך יותר מדי את כוחותיו, כי האימונים המפרכים והמסגרת הנוקשה גרמו לנער הרגיש משבר נפשי מסוים, אך הוא התגבר עליו וסיים בהצלחה קורס-צניחה.
48.וילי קוטקובסקי
ביום 6.5.1976 גויס וילי לצה"ל, וטרם מלאו לו ח"י שנים. הוא התנדב לחיל-הצנחנים, עבר ביחידה את שלבי הטירונות וכן קורס-צניחה, והפך להיות חייל מן השורה ביחידות הצנחנים.
מפקדיו וחבריו ציינוהו כחייל טוב שידע לסבול ולעזור גם לאחרים לעמוד בסבלם.
49.מרדכי בן חיים
מוטי גויס לצה"ל בפברואר 1975 והתנדב לחיל-הרגלים כצנחן. הוא עמד בהצלחה באימוני הטירונות המפרכים ושימש דוגמה לחבריו במחלקה. כעבור זמן הועלה לדרגת סמל ונתמנה כמפקד כיתת-צנחנים. פקודיו אהבוהו והוא הצליח להקים כיתה ממושמעת ומסודרת.
בחופשותיו המועטות לא מצא מרגוע ומיהר תמיד לשוב ליחידתו, לדאוג לסידורים דחופים ולמלא במלוא האחריות את תפקידו.
50.אליהו ברנס
במכתב תנחומים להורים מציין מפקד-היחידה את הדוגמה והמופת של ההתנדבות, המאמץ וההקרבה שאפינו את אליהו.
הוריו תרמו ספר-תורה לבית-כנסת, להנצחת זכרו.
51.ששון סיגאוי
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אני מקוה שבזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. חיילי הגדוד, חבריו ומפקדיו ימשיכו ללכת בדרך שהוא הורה לנו, דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה, כדי לבצר את ביטחון העם והמדינה..."
52.שמעון צבע
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קורבנות רבים על מזבח ביטחון העם והמדינה. אנו נמשיך ללכת בדרך שהורה לנו שמעון דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה."
53.מנחם אבידר
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד הגדוד: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, שידעה קרבנות הרבה על מזבח ביטחון העם והארץ. מי יתן, ובזכות בנכם וחבריו הצנחניםלא נדע עוד מלחמה".
יהי זכרם ברוך.
----לא מצאתי את החלל האחרון, אשמח אם מישהו יוכל להשלים. סליחה על השעה, זה פשוט לקח לי את כל היום.
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י עידו403 בתאריך 10-05-2006 בשעה 22:05.
סיבה: הקטנתי את הרווחים שבין השורות וסידרתי אותו מעט
|
|
ראשי
צ'אט
...
EalanY
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
מצב כלאיים
