05-01-2008, 20:24
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.06.04
הודעות: 257
|
|
|
פתרון החידה.
וויליאם שאראמולי 1929 – 1857 ימאי, ממציא וחדשן נולד במשפחה ממוצא הולנדי שהיגרה באמצע המאה ה17 לאנגליה. היתה לו השכלה רשמית חלקית כימאי, (10 חודשים על ספינת האימון WARSPITE ) שרת על ה- Devonshire ספינת סוחר תלת תרנית. ב1880 עזב את הים והצטרף לפלוגות הכיבוי של לונדון, ועסק בעבודות שונות הקשורות לים. במהלך השנים המציא ופיתח מתקנים ועזרים שונים להצלת חיים. מודאג מאובדן נורא של חיי אדם, כ- 1000 יורדי ים , שטבעו בסמוך לחופים במיים הבריטיים! החליט שרמולי לנסות לעשות משהו בקשר לכך.
ראשית היה צורך בשינוי מחשבתי, שחיי האדם שווים יותר מעלויות הצלתם, או עלויות הבטיחות באוניות. בזמנים ההם היה רק מעט מאוד סיוע זמין לכלי שייט פגועים. צוותי הצלה ומשמר חופים צפו לא אחת, חסרי אונים בטרגדיות ימיות שהתחוללו במרחק קצר מאוד מהחוף. ימאים רבים לא ידעו לשחות וטבעו יחד עם ספינתם בלי שניתן היה להגיע אליהם.
ציוד ההצלה הבסיסי אז התבסס על תותחי חוף קטנים שגררו אחריהם חבל, את הפגז ירו מהחוף לעבר האוניה,
דבר זה גרר שתי בעיות עיקריות, קושי בכיוון למטרה ופגיעה קשה בנמצאים על הסיפון כתוצאה מפגיעת הפגז. עיצובים מאוחרים התבססו על פריטים שגודלם היה עצום, שכן נזקקו למוט מיצב ארוך לצורך הדיוק בפגיעה. שרמולי הבין מיד שהגיוני יותר לירות מהאוניה אל עבר החוף...(קשה יותר לפספס). אבל נדרש מאמץ חשיבתי לפיתוח פריט בטוח מספיק ואמין מספיק למטרה זו. חשוב היה שהפריט יהיה זול ולכן חלק מהעיצוב הראשוני התבסס על רקטות מצינורות מקרטון, אלו נפגמו מהר בשהות בים ולכן לא התאפשר להשתמש בהם ברגע האמת.
העלות היתה חשובה במיוחד שכן בעלות הספינות היו מבוטחות היטב מבחינת המטען והספינה, וחיי הימאים לא נחשבו מספיק כדי לבטחם ולחברות הספנות גם לא היתה מחויבות כזו. שרמולי על כן פנה אל עבר אמצעים רקטיים "טיפשים" שכל ימאי יוכל להפעיל, בכל תנאי מזג האוויר ולירות אותן לעבר החוף.
אי לכך שרמולי החל בפיתוח של שני סוגי פריטים עיקריים, רקטות להודעה על מצוקה בים, זיקוקים וכו אשר מזוודים בצינור יחיד הכולל את הזיקוק המשגר ומערכת הירי.
ורקטות חבלים לחלק מהרקטות התקנה קבועה.
לחלק מהרקטות ירי מאקדח/ רובה יעודי.
מאחר וגם במקרה הטוב ביותר האדמירליות הבריטית, ובעלי הספינות היו סתם לא מעונינים בפיתוחים שלו, ובמקרה הרע אף התנגדו להם נקט שרמולי בשיטת מכירות ע"י תצוגה והדגמה של הפריטים.
פריצת הדרך החלה עם טביעתה של האוניה rohilla ליד החוף ביורקשיר (היתה ספינת בית חולים). האדמירליות הזמינה רקטות שרמולי לשימוש אוניות בית חולים. גם האוניה הסקוטית טרה נובה שהשתתפה במשלחת לאנטרקטיקה נשאה עליה רקטות אלו שנתרמו ע"י שרמולי.
במהלך מלחמת העולם הראשונה מצאו הקנדים שימוש צבאי לרקטות, חידוש קווי תקשורת בין החפרות והוסיפו לתפוצת הפריטים.
בשנת 1922 היו 22 קווי ספנות מובילים משתמשים במוצרי שרמולי.
בפלישה לנורמנדי שימש אחד מפריטי שרמולי לסיוע בפשיטה (Grapnel rockets )
שרמולי המשיך לשאוף לפשטות וכך נוצר ה – s.p.r.a אותו הדגים נכדו בן ה-8 .
מוצרי שרמולי מיוצרים עדיין במספר סוגים: נורי תאורה, נורי איתות וזיקוקים ומשליכי חבלים.
כל המוצרים היו/ עודם בשימוש פרטי / צבאי גם בארץ, פרטי ביאכטות צבאי בחייל האוויר כנורים, ובחי"ר כ"ידניות" וזיקוקים.
 
lost ships can be replaced, but lives lost are gone forever" האימרה שטבע וויליאם שרמולי:
תקפה ואפילו ביתר שאת גם היום, ההבדל בין אז והיום הוא במוכנות להקצאת סכומי כסף גדולים לשמירה על חיי אדם, להצלתם של בני אדם ולבטיחותם של בני אדם.
זהו רבותי סיפורו בקצרה של וויליאם שרמולי, תודה למשתתפים, תודה ל-
op9090 שגם פתר וגם תיקן את טעותי, באדום מודגשות טעויות שאני מתקן על השימוש הצבאי, ועל הפלישה לנורמנדי. שבוע טוב. |
ראשי
צ'אט
.....
??
מצב כלאיים
