...במספר פרסומים זרים נכתב שעם פרוץ הקרבות נשלחו בבהילות לארה"ב מספר אנשי מילואים ע"מ ללמוד את המערכת כשהשימוש המבצעי הראשון שלה צוין כמרכיב עיקרי בבלימת המתקפה המצרית בלילה שבין ה-14 ל- 15 באוקטובר.

לצה"ל הגיע הטאו לראשונה ברכבת האווירית שהעבירה נשק מארה"ב ומגרמניה לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים. בימיה האחרונים של המלחמה נעשו נסיונות ראשונים לבצע ירי טילים לעבר מטרות אויב, אך הכשלון היה מוחלט עקב חוסר ידע בצה"ל כיצד יש להפעיל את המערכות השונות הקשורות לירי הטיל.

לאחר המלחמה הוקמו יחידות יעודיות (רובן במילואים) לתפעול טילי הטאו. בדרך כלל יחידות אלו היו צמודות בשגרה ליחידות החי"ר של צה"ל ועסקו בחלק לא קטן מזמנן במשימות שאינן קשורות ישירות לתפעול הטילים. במלחמת שלום הגליל התרחש קרב באזור הכפר עמיק שבמורדות המזרחיים של ג'בל ברוך, שבו יחידת נ"ט של צה"ל השמידה בתוך זמן קצר ביותר כ-10 טנקי T-72 סוריים כאשר, לכוחות צה"ל לא היו נפגעים.

מקור:וויקיפדיה.

"בגבורה ובענוווה"

רצוי אולי להוסיף שלטילים הללו של 73 לא היו אמצעי ראייה ליליים כלשהם וגם לא מדי טווח.

את העירקים, אלא שהם לא לקחו טילים מבצעיים אלא טילי גבס...

הלאו כיכב בראש רשימת דרישות החירום מהאמריקנים, בעיקר לטובת הגזרות בהן הייתה מלכתחילה נוכחות דלילה של השריון כמו בקעת הירדן, הערבה וכו' וכן להקמת קווי הגנה משניים לאורך הירדן בצפון וציר הרוחב בגזרת תעלה. צריך לזכור שהרשימה גובשה כבר בתחילת המלחמה ואז היה נדמה שכל העסק מתמוטט ושרק בקבוקי המולוטב מהסליקים של דגניה מפרידים בין הסורים לחיפה. לדעתי הלאו הראשונים הגיעו בסביבות ה 11 לאוקטובר, חלקם הועברו ישירות לכוחות, בעיקר ליחידות חי"ר סדיר כמו צנחנים וגולני וכן לחטיבות המילואים של הצחנים, כמעט תמיד ללא כל הסברים והדרכה. זה מסביר את התוצאות העלובות שהושגו איתו כמו גם את חוסר שביעות הרצון כלפיו. השימוש הראשון בלאו במלחמה היה לדעתי במבצע כותונת של פלס"ר 35 בסוריה ב 12 לחודש. מה 13 לחודש והלאה הלאו כבר מוזכר על ידי חצי תריסר גדודי חי"ר שונים בשתי החזיתות. נדמה שהשימוש האחרון היה בעת הפשיטה של שייטת 13 על נמל גרדקה ביום הפסקת האש. מערכת מורכבת יחסית כמו הטאו (מבחינה טכנית-תחזוקתית, הכשרות, תו"ל וכו'), לא היה ניתן להכניס לשימוש בלו"ז כה קצר ואחרי ה 14 לאוקטובר גם לא היה ממש צורך.

לא היו טילי טאו בארץ ..

ולמה זה טוב? זה לא טוב, זו טעות.
אני אישית חשבתי שמדובר בבדיחה אבל אז שמעתי אעודת של דודי בלום-הלוי, ועדות ממקור אחר של קצין שריון עירקי דרך ACIG, אז לך תדע....

הסיפור על סיירת צנחנים הוא שבטעות לקחו משגרי אימון M190 של LAW לפעולה בסוריה , ואני די בטוח שמופז סיפר זאת בתכנית טלווזיה כלשהי.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

לגבי טילי הטאו (עורב) לפחות בגזרה שבה הייתי נעשה בהם שימוש מיד לאחר המלחמה
להלן ציטוט מתוך הספר "פלוגה י' בסופה"

"...
25.11.1973 (יום א')



הפלוגה ישבה מערבית לפאיד בקו המגע עם המצרים, והחזיקה מספר מוצבים שסימנו את הקו שאליו הגיעו כוחותינו בעת הפסקת האש. המוצבים היו בנויים מסוללת חול אשר נתנה מחסה לנגמ"שים, ומעמדת תצפית מוגבהת. פעילות הפלוגה היתה סיורים במשך היום, תצפיות ומארבי לילה. היתה זו תקופה של מיני-התשה שבה המצרים היו מפגיזים את כוחותינו ומידי פעם היו תקריות אש מלוות בירי טנקים הדדי. ביום זה ה- 25.11 החליט מפקד האוגדה לנסות נשק נ"ט חדש שהגיע מארה"ב. לשם הניסוי הוחלט לפתוח בתקרית אש יזומה. אחד הזחל"מים של מפקדת הגדוד נצטווה לנוע חשוף לאורכה של שרשרת גבעות בצורה שתבלוט לעיני המצרים ותגרה אותם לעלות מולו טנקים לעמדות אש. הזחל"ם נסע זמן מה עד שסבלנותם של המצרים פקעה והם אכן הגיבו "כמצופה". התפתחה תקרית אש גדולה שבה המצרים ירו על כוחותינו ואנו השבנו אש. במהלך התקרית נהרג חייל מהפלוגה שנפגע מפגז ארטלריה מצרי אשר פגע בשוחה שבה שכב. טילי הנ"ט החדשים נורו ופספסו את מטרותיהם. לאחר מכן נמסר לנו שהמצרים מיגנו את הטנקים שלהם שהיו בעמדות ברשתות ברזל אשר מנעו מהטילים לגרום נזק לטנקים.

..."

נשק הנ"ט החדש היו טילי טאו שהגיעו לגזרה מארה"ב

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

עופר תודה על הפרטים המעניינים.
התגובה שלי לגבי הלאו הייתה במקור לתגובה של שחר ולא לשאלה המקורית.
איזה יחידה בגדוד 79 הפעילה את הטילים או שמא מדובר בכלל מדובר ביחידה חיצונית שהצטרפה אליו?
עם תום הקרבות רוכזו מחדש באזור פאיד כל מיני יחידות שהתפזרו לכל עבר במהלך המלחמה כמו למשל חטיבה 247 וגדוד שקד, ששמשו בין השאר עתודת אוגדה 143. האם יתכן שאחת מהיחידות הללו הפעילו את הטילים או אולי דווקא אחת מיחידות החי"ר הרבות שהרכיבו את אוגדת קצח"ר, שהתמקמה אף היא לא רחוק מפאיד באזור ג'בל ג'ניפה?
מעניין דרך אגב שהמצרים אימצו כבר בסוף 1973 את רשתות הנ"ט המפורסמות, שלצה"ל לצערנו לקח "רק" 30 שנים נוספות לגלות...

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

והיחידה האוגדתית הזאת הייתה לא אחרת מאשר גדס"ר 87 שקם לתחייה עם תום הקרבות תחת אוגדה 143, הפעם בפיקודו של סא"ל אמציה "פאצ'י" חן, מג"ד שקד לשעבר. מאחר ולא היו טנקי מג"ח 6 פנויים כדי להקים את הגדוד במתכונתו הקודמת אבל בכל זאת רצו לתת לו יכולת נ"טית כלשהי, הוחלט שהם יהיו הראשונים בצה"ל, בסדיר או במילואים, לקלוט את טילי העורב החדשים. נו והנה פתרנו עוד תעלומה :-)

אם אכן אין שימוש בטילי טאו קודם לכן אז זו בהחלט יכולה להיות הפעם הראשונה.
בהקשר של "הפעם הראשונה" אני רוצה להרחיב מעט על מה שכתבתי קודם לכן.
כפי שאמרתי התקרית היזומה של מפקד האוגדה גרמה לירי מצרי שממנו נהרג חייל בפלוגה שלנו.
הדבר עורר כמעט מרד והחיילים דרשו פגישה דחופה עם מפקד האוגדה.
מפקד האוגדה נקט בדרך "חכמה" הוא שלח את המח"ט במקומו. המח"ט שהיה אמנון רשף (מחט 14) היה ידוע בחיבתו לפלוגת החרמש (יש סיפור שבו התלוננו על כך שאנו קופאים במארבי הבטן שעשינו כל לילה בגדה המערבית, אמנון כהרגלו רשם את הדברים בפנקס קטן ולמחרת הגיע זחלם ממפקדת החטיבה עם שקי שינה חדשים מסוג שימשוניות שאז רק הגיעו לצבא. הדבר הנלמד היה ששקי השינה היו חדשים לגמרי כאשר השמות הרשומים עליהם היו של סגני אלופים ורבי סרנים. התברר לנו מאוחר יותר שכאשר אמנון חזר למפח"ט הוא נתן פקודה לאסוף את כל השימשוניות מהמפח"ט שרק קיבל אותן ולחלק אותם לחיילי החרמ"ש) ואכן חטף על הראש מהפלוגה שלא באשמתו.

הכיוון הזה של האשכול מתאים להמשך האשכול על פלוגה י' במלחמת יום הכיפורים, ראה
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=114339

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

1. עם קבלת הטילים מארהב ב- 73 , לא היה מושג על האמלח החדש , על יכולותיו, חדירותו, יכולת דיוק , תו"ל להפעלתו, ובעיקר עלותו הגבוהה - לכן שלקחו אתו למטווח הכרות (צעצוע חדש ומבריק)- כל מי שעבר בסביבה ורצה , קיבל לירות טיל (30.000 דולר לטיל) . כך עשרות הטילים נורו כך סתם על ידי קציני מנהלה פקידות ונהגי בוסים.
2. עקב דיוקו הרב (סטיה של 10 ס"מ ל- 3 ק"מ) נעשה בו שימוש בגזרה המיצרית להורדת תצפיתנים מצרים (קופים) אשר היו מטפסים על עצי הדקלים וצופים לעבר כוחות צהל . את צלב המטרה של הטיל היו ממקמים על ראשו של התצפיתן המיצרי (ידוע על מקרי פגיעה)

אבל הייתי נותן הרבה בשביל לראות פ"פ משגרת

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

תמונה נדירה ביותר מתוך ספר חטיבה 80 שלדעתי מראה את טילי הטאו המבצעיים הראשונים בצה"ל, מותקנים על סיקסים (!), בתקופת ההתשה באפריקה. גדוד 469 החזיק בתום הלחימה את הקו בפאתיה הדרומיים-מזרחיים של איסמעיליה, בסמוך לאנדרטת החייל האלמוני (שהוזכרה באשכול אחר), וסבל מהטרדה ארטילרית. גדס"ר 87 (ככל הנראה) נקרא לפתור את הבעיה והצליח להשמיד בטילי טאו את אחד ממגדלי התצפית של המצרים, מה שהביא שקט יחסי לגזרה. סיפור דומה בגדוד אחר של הצנחנים בגזרה סמוכה מוזכר גם ב "עדויות מגובה החול" וסיפור אחר מוזכר כאמור באתר גדס"ר 87. כללית נראה שבמהלך תקופת ההתשה הארוכה באפריקה התבצעו מספר ניסויים מבצעיים לגיבוש תפישת ומתארי ההפעלה לטילי הטאו החדשים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong11 נדמה שהשימוש האחרון היה בעת הפשיטה של שייטת 13 על נמל גרדקה ביום הפסקת האש..

שם זה היה בטילי לאו וגם אז לא בכולם פגעו

טילי גבס בעומק סוריה ? בשביל מה זה טוב ?

בתור אחד שכבר שנתיים+ בעורב, אני חייב לציין שהמערכת הזאת מצוקמקת ומסורבלת ושהיא עושה אמון בעיות, (במיוחד לגב שלי).

כשירות מבצעית לטאו לא הייתה לאף יחידה בזמן המלחמה.

סתם אנקדוטה משעשעת בקשר לעורב:

בתחילת חומת מגן, הוחלט שעל מנת להקל על כניסת כוח פלס"ר צנחנים לתוך מ"פ ג'נין יש צורך במכת אש גדולה, שכללה בין הרבה מקלעים, מסק"רים ובנוסף לכך רצו לשתק את החשמל בעיר.
לצורך כך הוחלט לבצע ירי של טיל עורב לעבר תחנת הכוח שבעיר.

התבצע הירי, החשמל נפל - מה שהתברר יותר מאוחר, זה שפגיעת הטיל היא לא שהפסיקה את החשמל, אלא התיילים (!) הם שגמרו לקצר והפסקת החשמל. בנוסף בגלל שהתיילים גרמו לקצר, כוון הטיל התחשמל ועכב כך יצאה הוראה שמעתה שבזמן ירי עורב בשטח בנוי ילבש הכוון כפפות

יש הוראה מפורשת לא לירות עורב מעל קוי מתח ומקווי מים.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אלתור מקורי יש לומר...

היות והיום יש בעצם חימוש אמריקאי ייעודי בדיוק עבור המטרה הזו שאף פועל על אותו העקרון....
.

הכוונה המקורית היתה לפגוע עם הטיל בתחנת הכוח, רק שהכוון החטיא (כל "אוהבי" עורב צנחנים מוזמנים לזרוק הערה סרקסטית ), ובמקרה פגע עם התיילים .

זה נאמר / נכתב בהומור !
כנראה שלא ההיתי ברור.....

עכשיו אתה רואה למה אני זה שאחראי על ההווי ולא על ההומור בהופעות.....

והנה סרטון שבאמת לא קשור לשום דבר:
http://boreme.com/boreme/funny-2004...p?fromrelated=1

אם הסיפור נכון מדובר בחובבנות.
מתוך ה FM האמריקאי להפעלת TOW, הגבלות ירי:

Firing Over Electrical Lines. If the command-link wires contact a live high-voltage power line, personnel can be injured or control of the missile can be lost. The launcher electronics may also be damaged. In addition to power lines, other high-voltage sources include street cars, electric train ways, and some moving target trolleys on training ranges.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

לפני ירי בשטח פתוח יבדקו אם אין קווי מתח. אבל לירות לתוך תחנת כוח זה תקין.

וד"א, בנוגע למהימנות המידע, אתה מוזמן לקרוא את התחקיר על "חומת מגן" (בכלל תחקיר שכדאי לקרוא)

העובדה שהמערכת ניזוקה מראה שהירי לא היה תקין.
מיותר לסכן את הכוון ע"מ לפגוע במטרה שיש דרכים רבות אחרות להשמידה.
לגבי התחקיר - יצאו עשרות תחקירים וסיכומים , בכל מקרה אם ייצא לי להתקל בתחקיר הרלוונטי אני אחפש את הקטע הזה - מקווה שהעורב הפיקו את הלקחים שלהם.

הערת אגב בנושא - אחד מיתרונות השיווק של המפץ היא שניתן לירות אותו מעל מקורות מים וקוי מתח גבוה (מה שמאפשר הפעלה מספינות לדוגמא) בשל העובדה שהוא רוכב קרן ולא מונחה תיל.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

האם אין טילים, אשר מונחים ע"י תיילים ושניתן לירות אותם מעל קווי מתח/מים - זה לא צריך להיות מסובך (נראה לי לפחות) מדי לייצר תיל מבודד.

אל תשכח שמדובר במתח גבוה.
כ"כ בידוד יבוא ע"ח אורך התיל שהוא גם ככה מגבלתי.
באופן כללי , רוב הטילים החדשים מיוצרים ללא הנחיית תיל (למרות שטילים בעלי סיב אופטי הם הטרנד החדש).
אם אני זוכר נכון התיל של הסאגר מבודד אבל אני לא יודע איך זה משפיע על הביצועים שלו.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

1. בתאריך יוני 1974 במהלך מלחמת ההתשה שלאחר מלחמת יום כיפור - יצאו 2 צוותים של סיירת צנחנים לקורס טאו בבהד 3 שליד שכם. צוות בוגר מחזור נובמבר 1970 ו צוות צעיר מחזור נובמבר 1973 שהיה עדיין במהלך מסלול (אשר היה לי הכבוד להמנות בו).

2. בקורס זה (מהראשונים בצהל בטאו) הוכנס אמל"ח זה לראשונה לסיירת צנחנים שעד אז לא הכירה אותו כלל. (לכן הסיפורים על בלימת העירקים עם טילי גבס בראשות מופז הם לא יותר מסיפורי סבתא).

3. לאחר סיום ההכשרה בטאו עלינו לרמת הגולן והתישבנו במבנים הנטושים והמחוררים אשר בצומת ווסט.














4. רמת הגולן נראתה כמו מגרש גרוטאות אחד גדול זרועה בהרס , ציוד צבאי זרוק הרוס וסתם מופקר , טנקים ,תותחים, כלי רכב משני הצבאות זרוקים ומפוזרים בכל מקום.


















5. מספר צוותי טאו פוזרו וצוותו למוצבי צהל בתוך המובלעת ואף השתתפו בלחימה ללא תוצאות טובות.


6. צוות טאו נוסף אשר כלל אותי וסמל מהצוות הבוגר - צוות לכוח שהורכב מלוחמי סיירת מטכל , סיירת גולני , סיירת שלגים אשר עלה לכיבוש מחדש של שיא החרמון הסורי בעומק סוריה - להלן אשכול שנפתח בזמנו באתר פרש הישן
http://www.fresh.co.il/dcforum/Army/11603.html

גם מסיפור זה ניתן ללמוד על מידת הצלחתו המועט של הטאו.

7. במבצע שלום הגליל שירתתי כסמל מחלקת גיפי עורב באזור בקעת הלבנון ובו לקחנו חלק בקרב כנגד T72 אשר סיפורו כבר הוצג באשכול באתר הישן של פרש להלן הקישור

http://www.fresh.co.il/dcforum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7888&forum=Army

תודה על הפרטים ולא פחות על התמונות. שתי נקודות:
1. הסכם הפרדת הכוחות עם הסורים נחתם כבר בחודש מאי 1974, מלחמת ההתשה בחזית הצפון הסתיימה וצה"ל פינה שטחים נרחבים - המובלעת, קוניטרה, צומת רפיד והחרמון הסורי.
2. צוות סדיר נובמבר 1970? לרוב חיילי הסדיר אמנם נוספה חצי שנת שירות אבל גם כך השתחררו רובם בסביבות פסח 1974, כלומר שוב לפני התאריך שציינת. האם יתכן שהתכוונת לנובמבר 1971?

1. יתכן והתאריך שציינתי הינו שגוי ובפועל היה מוקדם יותר.
2. לגבי הצוות הבוגר - אכן אתה צודק - הכוונה למחזור נובמבר 71

בפרט אחרי הסיור של אתמול כשהכל עוד "טרי"...
תודה!
(לא היה רצוי להחתים אותן) ?

חיכיתי שמישהו שיודע מיד ראשונה (תרתי משמע...) ייתקן כאן את סיפור האגדה על הגבס.... תודה שעשית זאת.

ומשאלה - הסבר קצר על כל תמונה... הבית הפגוע למשל - מה? מי? היכן? למה ? וכו" התמונות יפות ומענינות אבל ללא הסבר תואם מישהו "ידביק" להן בעתיד סיפורת והדור הבא יקרא ויישבע ש"כתוב" על טילי גבס ומבנים מקמח מצה....

ואגב - האם הכרת קצין צנחינים בשם אלי הברמן ? - דומני שעסק באימון הצוותים הראשונים של טילי הטאו. (תוכל לענות בפרטי).

אז רק לציין שהסיפור על מופז עוסק בלאו ולא בטאו, ועל כן אין מהמסופר כאן לשלול את אמיתות אותו סיפור.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

יריתי בלאו בצעירותי - הערה לגבי המעשה עם הגבס, איך אפשר להתבלבל בין טיל חד פעמי לטיל אימונים?

משגר תת-קליבר 35 מ"מ מסומן ע"י היצרן בבירור עם תוית לבנה גדולה "FIRING TRAINER" על חציו הקדמי של הקנה. בנוסף, מעל פתח הטעינה האחורי ישנו שקע ייעודי שאליו מחברים את כבל הירי של הרקטה - ושקע זה אינו קיים במשגר המבצעי.

כך הוא נראה מבפנים:


וכך מתבצעת טעינת רקטת האימונים:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לזה בדיוק התכוונתי
מאיפה התמונות? חח החזרת אותי ממש לאחור..32 שנה לא ראיתי את הטיל אימונים הזה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הרומני הסיפורים על בלימת העירקים עם טילי גבס בראשות מופז הם לא יותר מסיפורי סבתא

אם כבר האשכול הוקפץ, אז אני חייב לציין שלפני מעל 10 שנים קראתי סיכום ישן של (נדמה לי) קמ"ן קצח"ר שנכתב אחרי מבצע כותונת ובלקחים נכתב שהכח של מופז לקח עימו מרנ"טי לאו וביניהם נלקחו בטעות גם כמה בודדים עם ראשי גבס עקב חוסר היכרות מספק עם החימוש.
בנוסף צויין שהמבצע לא היה אפקטיבי במיוחד בגלל שהעיראקים לא נסעו בדבוקות או אפילו בשיירה אלא בתנועה דלילה מאוד של רכבים רחוקים זה מזה כך שלא הצליחו לפגוע בכוחות משמעותיים לפני שהיה צורך להתקפל.

התמונה הבאה לקוחה מהגיליון האחרון של מגזין "טבע הדברים" מתוך כתבה על קרב עמק הבכא (כתבה מצוינת ד"א), וצולמה ע"י כתב "במחנה".

בתמונה ניתן לראות שני טנקים סוריים, ומימינם (מוקף בעיגול) ג'יפ שנראה צה"לי, ועליו נראה כאילו יש משגר כלשהו, מישהו יכול לאמת?


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img466.imageshack.us/img466/2804/23fe.th.jpg]


*מצטער על האיכות, זה מה שקורא שמנסים לצלם עיתון עם נייר כרומו :/

זה תול"ר רגיל לגמרי

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בעייה נוספת של טילי הטאו היא שקיעת התייל אחרי הירי.

כאשר הטיל נורהממסוק - ישנו זמן המתנה מסויים בו ממתינים שתייל ההנחייה של הטיל ישקע אל הקרקע לפני שהמסוקים מורשים להמשיך בטיסה\לחצות נתיב בעקבות הירי.

אי שם בשנות ה-80 נפל להטוט (המסוק ניזוק - לצוות שלום) בעקבות חציית נתיב טיל לאחר שיגור, כאשר תייל ההנחייה של טיל ששוגר, הסתבך ברוטור הזנב של המסוק.

למרבה המזל - המסוק טס בגובה נמוך מאד ובטיסה איטית - כך שהצוות יצא מזה בחיים...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מדובר באותו הטיל כמו הגרסה הקרקעית, עם טווח של 3750 מטר?
איך ניתן לירות אותו ממסוק, אם גם לוקחים בחשבון את הגובה שהמסוק מרחף בו אז לא נשאר כמעט טווח שנותר לטיל לעוף לפני שיקרעו התיילים.

הוא התכוון לשקיעת התיילים לאחר הירי. בזמן המעוף התיילים פרוסים באוויר.

לא הבנת אותי.
השאלה שלי היא האם לטילי טאו שמשמשים לשיגור מהאוויר יש את אותו הטווח כמו לטילים המשוגרים מהקרקע והאם מדובר באותו הטיל?
כי אם כן טווח של 3750 מטר לשיגור ממסוק הוא ממש קצר. ואם לוקחים בחשבון שהטיל משוגר מהאוויר אז הטווח מתקצר עוד יותר, כי הטיל צריך לעבור גם את המרחק של הגובה שממנו הוא משוגר.

טילי לאו בשימש צנחני מילואים מגדוד 469 בשלהי המלחמה, בגדה המערבית של התעלה. מתוך ספר תולדות חטיבה 80 החדש והמצויין.

[תודה למי שהחזיר את הדיון לכיוון הלאו]
במבצע מגבית 16, ההתקפה הרביעית של שייטת 13 על נמל ע'רדקה בים סוף נעשה שימוש בטילי לאו. מסיפורי הגיבורים עולה שהגיע אמצעי חדש מארה"ב שלא היה מוכר בארץ ואיכשהו התגלגלה הקצאה גם למבצע הזה, לאחר שבשני מבצעי מגבית הקודמים נעשה שימוש במוקשי עלוקה שהוצמדו על ידי צוללנים ובסירת נפץ ("פצחן"). הלוחמים קיבלו כמה טילים להתאמן אתם ויצאו לפעולה. בפעולה עצמה, שנועדה להשמיד סטי"ל מדגם קומאר, האחרון שנשאר במעגן אחרי המבצעים הקודמים, היו לכל מפעיל 5 טילים ובסך הכל 10. אם אני זוכר נכון את הסיפורים תשעה טילים נורו ולא פגעו ואת האחרון ירה המש"ט זאב אלמוג והשמיד את הסטי"ל (שעשוי אגב מעץ). פרטים נוספים אפשר לראות באתר מורשת חיל הים

ובכן, לגבי הלאו,
אבא של חבר טוב שלי מהלימודים ששירת ביחידת צנחנים במיל' ביום הכיפורים (לא פלס"ר אבל אני אברר מחר) , קיבל יחד עם פלוגתו את הטיל החדיש.
אחרי מספר נסיונות ואימונים הוחלט לקחת את הטיל ולהשתמש בו בקרב (איזה - אני אברר מחר).
אחרי המלחמה כשנשאלו "נו, איך הטיל?" הודו החברה שהוא קל, מדוייק ונוח, אבל מה לא עושה כלום למטרה.
מסתבר שהם יצאו לקרב עם לאו לאימונים.
עדות אמיתית, ככה שאולי לא פלס"ר צנחנים בראשות מופז אבל זה מקרה אמיתי.

לגבי הטאו,
אבא שלי היה בהכשרה הראשונה על טילי הטאו שבוצעה במהלך המלחמה.
לטענתו "הוא היה בין ה 10 הראשונים בארץ שירו טיל טאו" - נו טוב, מיתלהב....
הוא היה מילואימניק של הצנחנים, ואחרי ההכשרה נעשה שימוש בטיל במהלך המלחמה, אם כי ללא הצלחה מרובה וללא תו"ל מוסדר ומוצלח במיוחד.
(אח"כ בשל"ג כבר היה יותר מוצלח...)

מקווה שעזרתי
עומר

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

תת-קליבר של לאו הוא דדבר די ברור ושונה לחלוטין ממשגר חי גם במשקל וגם בצורה וגם בדרך ההפעלה.
אני מתקשה לאמין שמישהו יצא לפעילות עם תת-קליבר.

אלא על "טיל גבס", שמתנהג, לצורך העניין, באופן דומה מאוד לטיל החי, פרט למה שקורה אחרי הפגיעה.

גם אני שמעתי את הסיפור על הלאו גבס והפשיטה על השיירה בסוריה: קראתי את זה בכתבה שהייתה באחד העיתונים הנפוצים אחרי 1995 (ולא מפי מופז). האנקדוטה שהובאה שם, בקווים כללים, הייתה:

1. הטילים "נסחבו" (או סתם נלקחו) ממערום ציוד שנפרק ממטוס סיוע בתל נוף, ממש כאשר הכוחות היו בהתארגנות.
2. מי שתיאר את ההתרחשות אמר שטיל שנורה על כלי משוריין ע"ג מוביל, הותיר עליו כתם לבן.
3. בין אם ברצינות, ובין אם בצחוק (לא זוכר את הטון בכתבה) חשבו הלוחמים, אחרי שחזרו, שדובר על נשק "דור חדש" "מפורר מתכות ע"י אבקה קטלנית".

.

המוצב המצרי הנצור בתום הפסקת האש
ירו כמה טילי לאו מס''ג לעבר ב.ט.ר. בזמן שיט
למיטב ידיעתי זה היה הקרב הימי היחידי בעולם
בין ס''ג לב.ט.ר.....הטילים החטיאו לשני הצדדים שלום

דור הקודם לסטילי"ם נקרא סט"ר (ספינת טורפדו) גם הם היו מעץ.
הסתובב אצלנו סיפור מעניין ומצחיק בקשר לכך בזמן תמרון של הסטרי"ם בשנות ה-60.
שייטת הסטרי"ם היתה מפוזרת בים. כל כלי מעבר לאופק ורק בקשר רדיו/מכ"מ.
בשלב מסויים מפקד השייטת נתן הוראה להתכנס בנקודה מסויימת בים אשר נתנה הד חזק מאוד....
כאשר הכלים התקרבו והתבייתו על הגוף הגדול, חלפו מעליהם 2 פנטומים חמושים ונראו שמתכוננים לתקיפה.
הגוף המתכתי התברר שזאת היתה נושאת המטוסים אמריקאית של הצי ה-6.
לאמריקאים כנראה הלב ירד לתחתונים כאשר זיהו שהם מותקפים בו זמנית מכל הכוונים ע"י כלים קטנים ומהירים.
בגלל גוף העץ של הסטרי"ם הם לא זוהו בזמן ע"י אוניות ליווי ורק כאשר היו ממש בקרבה מסוכנת לנושאת המטוסים.
האמריקאים בקשו לאחר מכן הסברים ושיטת התקיפה אשר לא היתה ידוע להם.
כנראה כך התחיל ה"רומן" שלנו עם הדוד סם...

שכאשר היה נופל למכונאי המברג.... היה צריך למשות אותו מן המיים, בשל מצבן המזופת של אותם סט"רים מעץ...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

טילי לאו חולקו מיד אחרי המלחמה כמעט לכל דיכפין. אפילו גדודי החת"ם קיבלו. אני זוכר יציאה למחנות אבו סולטן וירי אימונים של הטילים האלה, אשר החליפו את המרנ"ט 82 מ"מ.

מצאתי אצלי בערימת הספרים סופסוף את ספרו של זאב אלמוג "עטלפים בים האדום - פעולות הקומנדו הימי במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים" ושם הוא מספר על הפעולה הרביעית במעגן ע'רדקה שבו נעשה שימוש ימי ראשון ברקטות "לאו".
בדומה לסיפורים דומים מזירות אחרות הרקטות הגיעו ברגע האחרון גם לחיל הים. מפקד החיל הקצה לפעולה בסך הכל 20 רקיטות ולכן אלמוג קבע ש- 10 ישמשו לאימונים ו- 10 לפעולה עצמה. בגלל שהיה מדובר באמצעי חדש שלא היה ברור מה מידת היעילות שלו נקבע שיהיה חייל אחד "צלף" בכל סירה שיתאמן על הירי ויבצע אותו בפעולה. כמו כן נשאו 2 הסירות שהשתתפו בפעולה (סירות מהירות מדגם "סנונית") מטען "גור" (28 ק"ג חנ"מ) שבו התכוונו להשתמש אם הרקיטות לא הצליחו לפגוע בסטי"ל האחרון שנשאר במעגן.
באימונים שנערכו לפני התברר שטווח מירבי לביצוע של הירי הוא 100 מטר, מה שאומר שצריך להתקרב לרציף הספינות ולהיות חשופים יותר לירי מן היבשה.
בפעולה עצמה הגיעו הסירות בשלב של כשעה לפני אור ראשון לטווח של 120 מ' מהסטי"ל ואז נפתחה עליהם אש של תותח 23 מ"מ מהחוף. הסירות התקרבו לטווח של 80 מ' מהסטי"ל וניתנה פקודת אש. הצלפים משתי הספינות ירו שש רקטות ראשונות וכולן החטיאו. הסירות התקרבו עוד, עד 40 מ' מהסטי"ל (בתכנון היה חשש להתקרב לטווח קרוב בגלל שהיתה סבירות שאחד מטילי הסטיקס שעל הסטיל יפגע ויתפוצץ, עם הרש"ק שלו בן ה- 1 טון). שני הצלפים ירו את רקטות 7 ו- 8 וגם הן החטיאו. בשלב הזה אלמוג הציע לירות את הרקטה האחרונה בסירה שלו, אבל הצלף באותה סירה, אורי שטיין, ביחד עם הצלף בסירה השניה, דני איתן, ירו את שתי הרקטות האחרונות ושתיהן פגעו והבעירו את הסטי"ל.

אם הם לקחו אתם מטען גור שהוא מטען זריקה לכמה מטרים בלבד איך זה מתיישב עם הרצון להמנע מקרבה לסטיל החמוש בטיל עם מטען של טון ?

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אם זה אותו מטען גור שמשמש להשמדת ציוד, אז אפשר לקבוע לו השהיה. ובמידה וזורקים מטען עם השהיה של (נניח) עשר שניות ומתרחקים במצערת מלאה תוך ירי מסיבי להורדת ראשים על הסטי"ל (כדי שאף צל"שניק מצרי לא ירוץ לזרוק את המטען למים) אפשר להגיע לטווח בטוח יחסית.

טילי לאו, מטעני גור, סירות נפץ, חזירים, סכיני קומנדו בין השיניים, פעולות גבורה בסגנון האי גרין היישר אל לב המאפליה... שבוע שלם רודפים ופושטים מיטב בחורינו על זוג פקקטה סט"ר/סטי"לים במעגן שכוח אל ובסוף מושגות תוצאות חלקיות בלבד ובכל מקרה מאוחרות מדי,שלא מנעו את ביטול מבצע אור ירוק כבר יומיים לפני כן... ולמה כל זה היה נדרש בכלל? מדוע לא שלחו כבר שבוע לפני כן רביעיית קורנסים עם 30 טון פצצות ברזל, שהיו מעלות את המעגן הזה על כל כלי השיט, המתקנים והחיילים המצריים שבו בסערה השמימה? מדובר הרי באזור הרחק מעבר לאמ"ט המצרי, תחת הגנת מיירטים חלשה (יחסית כן), פחות מחצי שעת טיסה משארם. ההשמדה המתבקשת של המעגן הזה מהאוויר הייתה מאפשרת את ביצוע אור ירוק בסוף השבוע השני למלחמה, פתיחת חזית נוספת מול המצרים במרחב ראס אל באהר-ראס שוקייר עם אופציות התרחבות מעניינות צפונה, דרומה ומערבה תוך יצירת איום משמעותי על העומק המצרי מכיוון לא צפוי, פיצול תשומת הלב המצרית (נכון, גם את זו שלנו), הפניית עתודות מצריות דרומה והפחתת הלחץ היבשתי על ראש הגשר העיקרי, ניצול נכון וחכם יותר של כוחות עודפים שהצטברו במרחב מרש"ל ומפקדות ייעודיות שהוקמו לטובת אור ירוק מבעוד מועד, הנחתת מהלומה פסיכולוגית שניה אדירה ברצף על המצרים ויצירת הישגים יבשתיים ברי קיימא, אותם היה ניתן לתרגם בקלות לקלפי מיקוח מדיניים נוספים...

סא"ל ג' הוא כמובן גדי קרול, איש ללא חת.

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/1/109761.pdf

לדבריו, המעגן היה מוגן היטב מתקיפות אוויר באמצעות סוללות טילי נ"מ

אני מסתמך ומצטט מספרו של תא"ל במיל עוזי עילם "קשת עילם". בעמוד 206.

שעות מספר טרם שקיבלנו באופן מלא את הפסקת האש , בוצע ירי מבצעי של טילי טאו בצפון. טנק

סורי אחד נפגע ונדלק, וחמישה אחרים שרק גגותיהם היו חשופים נפגעו, אך לא הושמדו כליל.

13 טילים נורו באירוע. ".

על פי ספר גדוד 184, ב 26 לאוקטובר 1973, קרי יומיים אחרי הכרזת הפסקת האש השנייה, נורו שני טילי טאו חדשים לעבר טנק מצרי בגדה המערבית אך לא גרמו לו נזק. כמו כן נכתב שם שאנשי מודיעין (מאוגדה 143? מהפיקוד?) שהגיעו לבחון את התוצאות הירי טענו "שהמצרים מתחו רשת ברזל לפני הטנק, שפוצצה את הטילים בטרם העת". לדעתי הסבר זה אינו הגיוני מאחר ומאין למצרים לדעת שבידי צה"ל נמצאים בכלל טילי טאו ועל כן לטרוח ולהקים רשתות נ"ט? ועוד לעשות כן דווקא במיקום ההוא (מול גדוד 184) מתוך מאות מיקומים אפשריים בקו המגע עם כוחותינו בגדה המערבית והמזרחית? הרי 99.99% מחיילי צה"ל לא ידעו על קיום הטילים אז דווקא למצרים יהיה מודיעין שכזה ועוד כה מדויק ומהיר?

מסב את תשומת לבך להודעה 12 באשכול הזה המצטטת מתוך "פלוגה י' בסופה"

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

כאשר אני קורא את הודעה 12 שלך, אני נזכר בתקריות היזומות, אשר היו מתרחשות כמעט מידי יום ביומו ממערב לפאיד והיו לנו לזרא. כל תקרית יזומה כזו הייתה מולידה חילופי אש ארטילריים והרבה אש נ"ס מצרית שנפלה בתוך עמדות הארטילריה. זו הייתה תקופה מחורבנת. אמנם היה לנו מזל ואיש לא נפגע פיזית, אך היו פגועי הלם רבים. גם אלה שלא נפגעו, חיו בלחץ מתמיד. המחשבה כי שרדת את המלחמה, רק כדי להפוך להיות קרבן לחילופי אש יזומים -מיותרים, לא הוסיפה בריאות לאיש.

.

תמונה שפורסמה באתר חיל החימוש, בה נראים ג'יפי עורב הראשונים שיוצרו עוד במהלך המלחמה. משגרי הטילים הם מהדגם האמריקאי המקורי (קנה ארוך), בהמשך יוצרו המשגרים המוכרים כיום עם קנה קצר יותר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בין המשלוחים הראשונים הגיעו לנמל התעופה בלוד משגרים וטילים נ''ט מדגם טאו, ששם הקוד שלהם בצה''ל היה 'עורב'. במטכ''ל הוחלט להרכיב את המשגרים על ג'יפי סיור מתוצרת ישראל, ולשגרם לחזית הירדנית כדי לאפשר העברת טנקים לחזית הדרום. משימת דיגום משגר ה'עורב' והרכבתו על ג'יפ סיור הוטלה על מפעל 4, על-פי הנחיות מתכננים ממקחש''ר ואנשי ב''מ 5 שנערכו זה מכבר לאחזקת מערכות התצפית והכינון של המשגרים, והכינו שרטוטים טכניים מתאימים. את עבודת הדיגום הטיל כהנוביץ' על ב''מ 46, בשל העומס הרב שהיה מוטל על שאר בתי המלאכה. לאחר כמה שעות התברר לכהנוביץ, שהעבודה לא מתקדמת והוא הזעיק אליו את סגן מיכאל דיין, מפקד ב''מ 47 למסגרות והטיל עליו את המשימה. תוך 24 שעות, מרגע הגעת הג'יפים ומערכות הטילים למפעל, הושלמה בניית הדגם הראשון על ג'יפ סיור.קצינים ומש''קים סדירים מיחידות חי''ר, אשר שבו מארצות-הברית, שבה השתלמו בהפעלת הטילים, יצאו עם אנשי מקחש''ר ומפעל 4 למטווח של יחידת הניסויים בחולות ראשון-לציון ושיגרו טיל אחד לניסיון. במקום הופקו לקחים, ובמפעל החלו לייצר את עשרות פריטי הציוד שנדרשו למשימת הדיגום. עשרות מערכות שיגור ארוזות בארגזים הגיעו לחצר המפעל ישירות מנמל התעופה, והעובדים נרתמו במרץ רב לעבודות הדיגום וההרכבה על עשרות ג'יפי סיור, שהגיעו ממפעל הרכב בנצרת. דיין לקח ממחלקתו בעלי מקצועות שונים - מסגרים, רתכים ומבלטנים - והפך אותם למכונאים, שעסקו בפירוק ג'יפים ובהרכבת מערכות ה'עורב'. בתוך כמה ימים הושלמה המשימה.

https://www.himush.co.il/?item=2634&section=1041

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שאלה - האמריקאים הרי גם השתמשו בעורב על גבי M151. מדוע היה צורך בכל השיפצורים הישראליים שהוכנו בחופזה? לא היה אפשר להביא את ערכות ההתקנה ביחד עם המשגרים?

אמנם האמריקאים התקינו את הTOW על M151 בתחילת שנות ה70, אך דיגום זה היה ראשוני מאוד ומוגבל בהיקפו. כלים אלה הופעלו ע"י יחידה אחת בלבד - יחידת הנ"ט של דיב' מוטסת 82. אותה יחידה אף הספיקה לצאת לוייטנאם זמן קצר לפני סיום המלחמה ולהשמיד מספר טנקים של צבא הצפון.

ועדיין צריך לזכור שכאשר הטיל נשלח לישראל, הוא לא ממש היה "אפוי" מבחינה מבצעית ובטח שלא מבחינת תורת הפעלה מגובשת ומוכחת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מתוך "עדויות מן הבור" של תא"ל מי'ל עוזי עילם שנכנס לתפקידו כראש המו"פ הצה"לי ימים ספורים לפני המלחמה:
1. האלוף טל מנע רכש 6 משגרי טאו להתרשמות טרם המלחמה ומנע דיון על אמל"ח נוסף בשדה הקרב לצד טנק המערכה.
2. הדרישה לטאו באה משני מקומות - מחד כאמצעי בלימה נ"ט, זאת לאור הירידה התלולה בסד"כ הטנקים של צה"ל (הכשרת צוות טאו קצרה בהרבה מהכשרת צוות טנק) מאידך רצון לשעתק את יכולות הנ"ט של החי"ר המצרי.
3. ב 10.10 הוזמנו 120 משגרים ו 2000 טילים
4. ב 16.10 הגיעו 70 משגרי טאו וכמות לא ידועה של טילים ישירות ממחסני צבא ארה"ב, כמו כן מו"פ התבקש לבחון מול ח"א אפשרות להתקנת טאו על מסוקים
5. ב 18.10 הגיעו 50 המשגרים הנותרים ואיתם 2000 טילים
ב אחה"צ אותו יום נערך בבסי חיל החימוש ברשל"צ מטווח הטאו הראשון בישראל, מג"ד הטאו המיועד (מי זה??) שיגר טיל ופגע במטרה לעיני מפקדים בכירים רבים שהתאספו במקום
6. ב 20.10 הרמטכ"ל מורה להציב כוח טאו ראשון בדרום רמה"ג בתוך יומיים - החשש הוא ככל הנראה ממתקפה סורית או ירדנית מעבר לקו הסגול אל תוך שטחנו המוגן בדלילות בעת ההיא
7. ב 23.10 נאמר שמחר יקודם כוח הטאו לגדרת תל-כודנא כדי לטווח טנקים סורים
8. בינגו - ב 24.10 יום הפסקת האש משוגרים 13 טילי טאו לעבר טנקים סורים מחופרים בגזרת תל כודנא בטווח של 2.5 ק"מ, לפחות 6 טנקים נפגעים אך רק אחד נדלק, אכזבה.
9. ב 30.10 מדווח עילם שמתקיים דיון במטכ"ל האם להקים גדודי טאו פיקודיים או לחלק את המערכות בין חטיבות החי"ר. בסוף כידוע עשו גם וגם ואף הוסיפו את הדרגון (שאינו מוזכר בספר) בפלוגות המסייעות.

הספר רווי אנקדוטות מעניינות כולל לשלב הפוסט-מלחמה / הפקת הלקחים. גורודיש, שלפני המלחמה בז לחי"ר ובסוף המלחמה הפך כנראה למומחה לחי"ר, מציע לצייד את הנגמ"שים במיניגאנים כדי להתמודד עם המוני החי"ר המצרי (עליהם הוא מדבר גם עם כתבים זרים באום-חשיבה)

ראה בומביגר פנחס ז"ל
http://www.plugayod79.org/a12673-%D...%9C%D7%99%D7%9D

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

התמונה האחרונה ברמת הגולן, כל השאר בסיני ומצרים. זה בטח דגם מוקדם של הטיל בגלל הקנים הארוכים. את התמונות מצאתי כאן: http://rotter.net/forum/scoops1/30611.shtml הקישורים למקור כבר מזמן מתים אז קשה לשייך את התמונות לכיתוב. ניסיתי לתקן את הצבע שהיה דהוי מאוד.

גם לי יש אותו ספרת ראיתו מספרים האלו שם.

השאלה אם אין תאות במשנכתב.

עוזי מדבר על 120 משגרים. אבל במקורות אמריקאיים ופיעה מספר 81.

מקור 1 - מכתב משר הגנה של ארה"ב (James R. Schlesinger) לנשיא ניקסון ("Memorandum From Secretary of Defense Schlesinger to President Nixon") מתאריך 01.11.73 בנושא ירידה של אוצמה צבאית אמריקאית עקב העברה מסיבית של נשק לידי ישראל. בנושה טילי נ"ט נכתב:

https://history.state.gov/historica...1969-76v25/d304

ציטוט:

The transfer of 81 TOW launchers. This reduces our antitank combat capability in Europe by the equivalent of 3 battalions, depletes our stocks in the United States and reduces our training base by 44%. It could take about 5 months to restore our October 6 stockage. If the Israeli request of 320 launchers were met, it would take 7 months to restore our prewar inventory.

עוד מקור - קישור הבאה:

http://history.redstone.army.mil/miss-tow.html

ציטוט:

October 1973 A total of 81 TOW launchers and 2,010 missiles were rushed to Israel under Project 9DD for use in the Yom Kippur War. Israeli commandos flew to Fort Benning, Georgia, that same month to train with the system. They returned home in time for a decisive battle in the Golan Heights.

אז השאלה - האם יש אימות נוסף למספר 120 במקורות אחרים (פרט לספר הנ"ל)?

פלס"ר 87 באפריקה (הגדה המערבית של תעלת סואץ)


בסיס טק"א נטוש בגדה המערבית. החלק המכוסה בבד הוא ראש המערכת שכולל את היחצ" והכוונת. קנה השיגור נראה על עריסה בקצהו האחורה של תא המנוע, באותם ימים הוא היה ארוך ב1/3 מהקנה המוכר כיום ולכן היה מסורבל לתנועה - מיוחד בשטחים מאובקים ונסיעה מטלטלת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כשאתה צודק, אתה צודק

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל