במסגרת שיחזור מסוק אלואט מס.זנב 010 בחברת מנועי בית שמש,עלתה התהייה האם זהו מספרו האמיתי של המסוק.
אני מחפש עדויות של אנשים שראו את המסוק,או מסוקי אלואט אחרים,בשירות פעיל או כאנדרטה באיזה שהוא בסיס,או כאלו שיש ברשותם תמונות של המסוקים מסוג זה.
כל מידע שיועלה כאן יבורך.

האחד מספרו - 012 .
והשני - 03 .

על גחון המסוק במרכז, מתחת לרגלי הטייס מצוייר סמל חיל האויר.
אני אחפש עוד.

בספר המטוסים של יהודה עופר, יש צילום של אלואט עם מספר 06.

שמועה שגונבה לאוזני מפי תלמיד בהולץ.
הוא אמר לי שמאחר ומועבר אליהם בקרוב מסוק קוברה, הם נפטרים מהאלואט שברשותם כמדומני 012, לפי מה שהוא אמר הוא עתיד להיגרס. מה אפשר לעשות עם זה?

(אני לא יודע עד כמה הוא אמין כי הוא גם טען בתוקף שמקורות יודעי דבר מסרו לו שישראל ממשיכה לפתח את הלביא בסתר, בדימונעה, ויהיה לו מנוע גרעיני...)

אם אני אמצא עוד אני אוסיף.
http://www.jewishvirtuallibrary.org...SE3130helo.html

אחד נמצא בבסיס "שדה דב" והשני, גם הוא על עמוד, בבסיס "פלמחים". ספר היסטוריה נגיש לאלואט,
ושזכרונו לא בוגד בו כמו...הוא דן חמיצר שטס עליו מרבית שירותו.

אני מנסה לאתר את מספר האלואט שנפגע ונשרף , הטייס היה חמחצר, הוא לא זוכר את המספרץ זה היה כשהטיס את גנדי ז"ל לגדה. חמיצר זוכר שזה היה אחד מהיותר חדשים עם מנוע אסטזו.

היו לנו מהסוג הזה מספרי הזנב כדלקמן:
15,16,17,19,20,22

נשללו מהאפשרות :
16, נשרף ליד התעלה
17, יש לחמיצר תמונה של עצמו עם זה בזמן לאחר המקרה
22, עדיין היה בשירות לאחר המקרה

אז נשאר : 15,19,20

מי יכול לעזור לי כאן?

אבינועם אין לך את הספר שלי? על מסוקי ח"א?

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

בספר אתה מציין שיש שני 010, אבל לא יודע לייחס אותם.

זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לגלות - מי האמיתי ומי המתחזה...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

איפה לילות יום חמישי ברשל"צ ?
ואחר כך בגבעתיים...
ועכשו במילנו ?
אך היו ימים ...ואינם עוד...
תכתוב קצת באישי..חבר שלי..

מסקרן אותי ואני מעוניין בו.

מה שם הספר ? - מי כתב ?
באיזה הוצאה ?
במה בדיוק הוא עוסק ??

The Israeli Air Force Light Helicoters
נכתב על ידי (עמוס דור) פרטים נוספים תוכל למצוא באתר שלי www.iafe.net/books.htm

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

אכן יש לי את החוברת,עבודה נהדרת.רק שאני מחפש תמונות של ה-010 וחומר עליו.
אקבל בברכה תמונות שלו מכל מי שיש לו באלבום.
לפי הרטוך,הנ"ל היה במוזיאון,עבר לטכני שם צבעו אותו בשחור כ"21" (סימולו הצבאי של הטכני) וחזר למוזיאון שם הופרד בגסות תא הטייס מהגוף.
לאחר הורדת הצבע במקומות שידוע ששם מספר הזנב ומספר היצרן,בדוק וודאי שזהו ה-010 המקורי.

הנה תמונה של אלואט (ומי שממש יחפש ימצא בה עוד שני פרטים מעניינים)...

האם תדעו מה הסיפור ?
היכן צולמה ?
מה קרה ?
מתי ?

ועוד ועוד....

מעניין מאד.
האם מדובר כאן בתאונת אלואט 08 בתאריך 23.4.64?

לא התקופה ולא המקרה.

לא ידוע לי שהיו אלואטים בצה"ל ב- 64 (אבל ...)

המסוק הראשון הגיע לארץ ביולי 1957 - לידיעתך.
האלואטים שירתו בח"א עד שנת .1975

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

ועל כך תודה !

אלואט 08 היה עם מנוע ארטוסטץ השרוף בתמונה הוא 16 עם מנוע אסטזו

היו מספר תאונות והם:

24 במאי 1960:
הטייס "פפה" קוס (נקודה מעל לאות ו) פגע בחוטי מתח גבוה מסוק מס' 03.
לא היו נפגעים, המטוס תוקן וחזר לשרות.

14 ספטמבר 1961:
הטייס יצחק שני איבד שליטה בטיסת אימון על מסוק מס' 09 המסוק התרסק ונשלח לשיפוץ בצרפת.
לא היו הרוגים.

23 אפריל 1964:
בטיסת הדרכה (מדריכים: יואב בר-לב ז"ל ויוסי שחר ז"ל) ירדו נמוך מאד כשבמסוק שני קדטים הם פגעו בעוצמה בקרקע ושניהם נהרגו הקדטים נפצעו קשה.

5 ביוני 1966 :
הטייס מ. ק. בהטיסו את ה-06 בתרגיל טס נמוך מעל קומנדקאר איבד שליטה ופגע בשלשה אזרחים שנפצעו קשה ויותר מאוחר נהרגו. (כנראה שאתה מתכוון לאירוע זה).

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

התמונה שלי אינה קשורה לאף אחד מהארועים שהזכרת (למרות שאשמח מאד לשמוע על כל אחד ואחד מהם !!).

יש תמיכה נוספת למגלש הזנב.... למה?

עריכה: אבינועם טוען זו אנטנה ולא תמיכה, ומי אני שאתווכח?

זה לא שיש רק אחד כזה, אבל בהחלט חריג (מצאתי איזה מסוק הודי עם מגלש זנב דומה).

מאפיין של דגם מסויים?

האם את היעדר הסימנים נייחס לשריפה?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

תוספת זו היתה רק על מסוק מס' 07 מכאן שזהו המסוק השרוף,
מה התוספת? קרא בספר שלי!!!

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

הטייס היה פלני נחום היום קברניט באל על.
אגב נערך לו משפט צבאי והוא יצא זכאי לחלוטין.
עכשיו אני מנסה לאתר את מספר המסוק

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

זה עתה שוחחתי עם מר פלני והתברר שלא הוא היה הטייס במקרה זה.
העניין בבדיקה.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

זה היה אלואט 16. נורה בטעות ע"י כוחותינו ליד התעלה, היה בטיסת גישוש והגשש נהרג

התמונה לא מוכרת לי
אולם במלחמת ההתשה הופל מסוק אלואט שבו טייס וגשש
הגשש נהרג
האם זו תמונתו של מסוק האלואט מהארוע הנ"ל?

EalanY

אלא שהפרטים שנתת לא מדויקים ממש... נשאר עם זה מעט ונראה אם יתקבלו יותר פרטים.... אתגר לקבוצה....

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מה קרה ב- 19 באפריל 1970 .....?

(בשלב זה) שאיני יכול לשלול את מותו בהתרסקות מסוק.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מבקש שתרחיב ותסביר למה כוונתך.

בתקופה שסביב מלחמת ההתשה. כל הגששים שמצאתי שנהרגו בתקופה הצלחתי גם לגלות כיצד הם נהרגו. רק לגבי הגשש חדר אחמד מוסטפא ג'ריפאת שנהרג ב19.4.1970 לא הצלחתי לאתר את נסיבות המוות.
(בבקשה אל תשאל היכן חיפשתי)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

רקע מבצעי
שנות 1969 - 1970 מלחמת ההתשה בתעלה בעיצומה. קרבות ארטילריה, ירי טנקים, הפצצות וקרבות אויר (משני הצדדים), תקיפות ימיות, מרגמות, נק"ל, פשיטות וחדירות משני צידי התעלה - עניין של יום ולילה לאורך 163 ק"מ של התעלה. הרוגים ופצועים בצידנו. יותר בצד המצרי. טקטיקות ההתשה עליה הכריז נאצר כשנה קודם לכן כשלב לנצחון המצרי המיוחל מתייעלות מדי שעה מדי יום. בשני הצדדים.

צה"ל מנסה לאלתר, להגיב, נוקט בטקטיקות לוחמה וביוזמות משלו.

לאורך התעלה בצידנו כביש סלול שמרחקו הממוצע מקו המים כ- 800 מטר. לעתים פחות לעיתים יותר. כביש מצרי ישן מלא מהמורות ממרגמות, פה ושם הרוס מזחלי טנקים וזחלמי צה"ל שנעו עליו. "כביש התעלה" נקרא. במשך היום הכביש הזה הינו עורק אספקה למעוזים, תיגבור ותנועה לתצפיות או למארבי לילה בין המעוזים. התנועה בו מסוכנת. בלילה כמעט ואין לנוע בו ללא צורך מבצעי ממשי.

צה"ל מרים סוללת עפר לאורך התעלה גובהה 10 - 20 מטר. עיקר מטרתה מניעת תצפית וירי ישירים על כוחותינו שנעו לאורך כביש התעלה. לטווך ארוך יותר היא אמורה למנוע העברת כוחות שריון ורכב לצד המערבי של התעלה ולהקשות על רגלים גם כן. ( לו רק ידענו מה מחכה לנו ביום הדין...).

פשיטות ליליות בתעלה
קומנדו מצרי חודר כמעט כל לילה לשיטחנו, מניח מוקשים לאורך הכביש. מציב מארבים כנגד הכוחות שינועו לוארכו עם בוקר. מניח מארבים ואף מצליח לחטוף קצינים ולוחמים שלנו לאור יום (סגן אבידן - למי שמכיר את הסיפור...).

הסיור הקרקעי הרכוב - הרגלי שאמורים לפתוח את הצירים לאורך התעלה בבוקר ניתקל לא פעם בחוליות מצריות בשטחנו והעסק מסתבך. רכבי סיור אחרים עולים על מוקשים ואנשים נהרגים. מצב עגום.

המצרים גם מחדירים חוליות מודיעין וקציני תצפית וטיווח לשטחנו. אלה חודרים ומתמקמים עמוק יותר על הרכסים או על הדיונות המרוחקות יותר בשטחנו. חוליה פה חוליה שם. קשה למצוא אותם. עצם בגרון.

סיור אויר יומי - אלואט פותח צירי התעלה
במחצית השניה של 69 מחליטים במטכ"ל להפעיל מסוקי סיורבטיסות יומיות לאורך התעלה. מסוק האלואט עונה על הדרישות. תצפית מרחבית מצוינת, ביצועים נוחים מאד למטרה הזאת. הפקודה אומרת שלא ייצא רכב לקו, לא סיור ולא לוגיסטיקה עד שהמסוק גומר גיזרה ומדווח בקוד - גיזרה נקייה.

המסוק ממריא מדי יום ממש עם דימדומים מרפידים. בהתאם לפקודת המשימה נבחר סיור צפון-דרום או דרום-צפון. המסוק מאויש בטייס - מפקד הטיסה והכלי, סייר-אויר (איש מודיעין), ובמקרים רבים (לא תמיד...!) גשש בדואי מיחידת הגששים הצה"לית. לטייס - אקדח, לסייר אקדח ועוזי, לגשש עוזי. מפות, מכשיר קשר ל"ירוקים", מצלמה צהלית קטנה.

ביום "צפון-דרום" הטיסה מתבצעת בגובה של עד 3000 רגל לערך לכיוון בלוזה. משם פונה לכוון מעוז "חממה" שעל הים התיכון (בקוד "יופיטר" - אין ברשותי מפת קוד משנת 69...), מנמיכה לגובה 10 - 15 מטרים והמסוק "מגלח" את הקרקע מערבה עד מעוז "עטיפה" ("יופיטר") הידוע כ"בודפשט" ביוה"כ (קוד "סיריוס"). הסייר והגשש סורקים בעיניהם את שני צידי המסוק ובקרבתו כדי למצוא עיקבות טריים, ולנסות למצוא מטעני צד ורגבי אדמה בלתי שגרתיים. הכל מדווח בקוד לקרקע. כשיגמרו גיזרה וידווחו סיום, ייצא הסיור הרכוב-רגלי ויבדקו מחדש את הנ"צ שאותרו.

מ"עטיפה" פונים בקו ישר מערבה, עד מקבץ שלושת המעוזים הצפוניים ביותר בתעלה "מכסיקו א', ב', ג'" (קוד "יופיטר"), ומשם פונים דרומה. הטיסה מתחת לגובה הסוללה שמימין. מיסתור מירי בכינון ישיר מהצד המערבי של התעלה. טיסה מאמצת מאד. טסים לאורך תוואי במחצית המרחק מהתעלה לכביש התעלה. מרחק של כמאה או מאתיים מטר מהתעלה. הסיור הרכוב בהמתנה למטה. עוברים מעליו. מנפנפים זה לזה לשלום.

מזהים עיקבות חשודים מהלילה. מדווחים ופונים מזרחה נמוך מעל העיקבות. במרחק מה מהתעלה, מתרוממים מעט כדי לבחון אם חוליה בשטח. בגובה כזה ובמהירות האיטית העסק מסוכן מאד. קלצ'ניקוב של קומנדוס שמעבר לדיונה יכול בקלות להפיל מסוק. העקבות ממשיכים 2- 3 ק"מ מזרחה מדווחים לירוקים, מטילים פנל בד כתום לציון המיקום לירוקים וחוזרים להמשך הסיור. חשוב יותר לפתוח את צירי התעלה.

יורדים דרומה , באזור החווה הסינית פירצה רחבה בסוללה. שם מכינים המצרים קבלת פנים למסוק - נ"מ בכינון ישיר מהצד המערבי. מפחיד. יתראו שנית מחר בבוקר....אולי... מגיעים לגיזרת העיר סואץ שבצדה המערבי של התעלה, דרומה ממוצב המזח הידוע. באיזור עיון - מוסה פונים צפון מזרחה בדרך "הביתה" מעל אום-חשיבה ולכיון רפידים. בדרך בודקים כמה מערות ברכס ההר הגבוה. נתפסו שם קטק"ים בעבר. המסוק עולה ל- 3000 ומצנן את היושבים.

למחרת עוד טיסה. הפעם דרום-צפון. אותו המסלול אך הפוך. הפתעות.

סיפור התמונה (למי שעדיין ער...)
המסוק טס באותו היום בסיור צפון-דרום. בדרכו חזרה מהסיור במחצית הדרך לכוון אום חשיבה, לאחר שעבר מעל מוצבי ה"נברונים" (מוצב תותחנים של צה"ל שחלש על גיזרת פורט תאופיק והעיר סואץ בתותחים שהוכנסו לצלע דיונת-הר בדומה לנברונים הגרמנים במלחה"ע ה-II.... להבדיל...) הודיע לו הבקר שדקות ספורות לאחר שחלף מעל הנברונים הותקפו אלה ע"י רביעית סוחויים מצרים. אנשי המוצב ירו במקלעים (בעיקר במא"גים) והצליחו לפגוע בשני מטוסים. טייס אחד נראה צונח בצד המצרי ואילו האחר בשטח שבין הנברונים לתעלה.

המסוק התבקש לחזור , לאתר את הטייס, ובעזרת הגשש לנסות לדובב אותו ולתחקר באם מכינים לנו יום קרב או הפתעות אחרות בהמשך... (המסלול הכחול במפה שמתחת...)

כדי לנסות ולראות את השטח שלפנים ולמצוא את כתם המצנח, נסק המסוק לגובה רב יותר. מהבקרה באום חשיבה הודיעו על "עקרבים" (שם קוד של אז לנעילת מכ"ם של טילי SAM-2 של המצרים). לפי התרגולת צלל לגובה נמוך והמשיך בדרכו, שוב "מגלח" לכוון הנברונים.

משחלף מעל הנברונים, זכה במתחי מקלעים של מגיני המוצב שבדיעבד התברר שחששו שמסוק מצרי נשלח לחלץ את הטייס. הסתבר גם שבלהט הקרב, לא נעשה תאום עם מפקד הסוללה.

המסוק נפגע במיכל הדלק ואחד הכדורים פגע ישירות בראשו של הגשש שישב מאחור. הלה נהרג במקום.

הטייס (שמו גם כן נשכח ממני... מה עושים...??), הצליח להנחית "נחיתה קשה" ב"מישור" שממול הנברונים. הוא והסייר קפצו החוצה וראו שהגשש נשאר - גופו שמוט הצידה. חזרו התירו את רצועותיו וגררו אותו הצידה.

גופתו נראית בצידו הימני של המסוק השרוף.

בחלקה השמאלי העליון של התמונה ניתן לראות את הקומנדקאר שראשון שמגיע לסייע ממוצב הנברונים.

התמונה והתשליל דוהים לי עם השנים. גם הזיכרן.....

ולפני שיעלמו לחלוטין מצאתי לנכון לספר - ולא בגוף ראשון. מורשת או חלום ?

זהו הסיפור למי שעוד טס איתי כאן....

הנה המפה והתמונה:

על ששיתתפת אותנו בסיפור.
על דרך הכתיבה.
על רמת הההגשה המוקפדת כך שהכל ברור לעין (אחרי שכבר כתבת והכל נמחק פעם אחת, התאמצת וכתבת מחדש. השתמשת באפשריות עורך שונות ובתוכנה גרפית וכו').

לא תיכננת את זה אבל, מגיע לך צל"ש (של הפורום), זה הסימן החדש שמופיע לך ליד השם.

שאלות:
האם נכון להבין שאתה סייר האוויר שבסיפור?
האם אתה בטוח בתאריך? הגשש היחיד שמצאתי שנהרג ב69-70 ונסיבות מותו לא ברורות הוא ג'ריפאת הנ"ל (הפעם קישור מדוייק). על כל הגששים האחרים שנהרגו בשנים אלו ניתן למצוא את הנסיבות, ייתכן שבמקרה הזה פשוט כתבו "במרדף אחרי מחבלים" או "בעלות רכבו על מוקש".
מיקדתי את החיפוש במחצית השניה של 1969 (מה1.5.69) ועד סוף המחצית הראשונה של 1970 (עד 1.6.70), הגששים (נוסף לנ"ל) שמצאתי שנהרגו בתקופה זו :
סלמאן חסין חמידי שדידה 1 בספטמבר 1969, נפל באזור תעלת סואץ בעלותו על מוקש.


חוסין שיבלי 26 באפריל 1970, נפל בהיתקלות במארב מצרי באזור תעלת סואץ. על גילוי אומץ לב, יזמה ודבקות במשימה שבה נהרג קיבל את עיטור המופת.


(אני מבין שהשמות לא אומרים לך הרבה, אבל אולי תוכל להסתכל בתמונות שבספר יזכור ולזהות את הגשש ההרוג, כך נדע את התאריך).


אתה יכול אולי לנסות יותר לדייק מאשר "במחצית השניה של 69", אולי תוכל לזכור אם מדובר באביב, קיץ או סתיו?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

זהו אלוואט 07 היחיד שהיה לו מגלש ארוך.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

היה גם ה-12.
קבל תמונה.
אבל המסוק השרוף אינו ה-07 וגם לא ה-12 מפני שיש לו מנוע "אסטזו" (ומי כמוני יודע לזהות את המנוע...)
ולא מנוע "ארטוסט" כמו ל-07 ול-12

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

טייס המסוק היה חיים רון כרגע סיימתי שיחת טלפון עימו הוא מחפש את מספר המסוק בספר הטיסות וישלח לי מייל.
הגשש שנהרג היה חאדאר סעידה.
לשמוע את הסיפור מהטייס עצמו זו חוויה....

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

שלום

אני חדש באתר- רק היום נכנסתי לראשונה.
אני הייתי המ"מ שאיבטח את סוללת הנברונים וחיילים שלי פגעו במסוק.
יש לי מה לספר- מישהו שומע אותי?

בהחלט כן!
אני מבטיח לסות לחבר אותך עם הטייס.
מיקיטל מגיח מידי פעם אל הפורום ואני מניח שיצור איתך קשר.
בנתיים יהיה מעניין מאד לשמוע את הסיפור מנקודת המבט שלך.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בהמשך לתגובתי הקודמת
באמצע שנות השישים נגנב או נלקח ללא רשות
מסוק אלואט שעקב עומס יתר ביצע נחית ריסוק בנגב
למיטב זיכרוני האנשים בצוות במסוק לא נפגעו
אולם בנחיתה הם פגעו בקבוצת אנשים על הקרקע
(נדמה לי שכמה מהם אם לא כולם נהרגו)

EalanY

ואשמח (נשמח) לשמוע יותר עליו. אבל תגובתך הקודמת היא הנכונה למרות שהפרטים בידיך אינם ממש נכונים. נחכה ונראה מי עוד יודע מורשת. אכן מדובר בסיני של מלחמת ההתשה... ומה הסיפור ?, מתי ואיפה קרה ?.....

שנפגעו במרדפים בבקעת הירדן וצוותם נחלץ בשלום.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

תסתכל בתשגובה מס' 18 תשובה מס' 5 באשכול זה.
השם לא יפורסם מפני שהטייס היה עובד מטבח שלמד לטוס ע"י אורי ירום וגנב את המסוק.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

עם כל הכבוד - אין קשר למקרה אליו התייחסת.

מדובר במלחמת ההתשה בתעלה.

אני מכין את התאור וגם אצרף מפה.

תשובה זו לא היתה מיועדת אליך!
אגב מאיזה טייסת היה המסוק?

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

מהטייסת שבה היו גם בלים 47?

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iafe.net/ma/squadrons/55.jpg]

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

עמוס, אינני מסתיר כלום - פשוט אינני זוכר. אולם מכיון שאתה מתעניין אתקשר למי שהיה מפקד הטייסת בשנים הבאות לאחר הארוע ואשאל.

אגב הכנתי כתבה ממצה על הסיפור כולו, הוספתי שתי תמונות והכל "התאדה" לי... כנראה לחצתי על כפתור לא נכון במקלדת.

מבטיח לשחזר את הסיפור בקרוב.

אם לא תוכל למקד לי קצת את התאריכים?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ברוב עוונותי לא קיטלגתי בזמנו ותאריך הארוע הזה ממש לוט בערפל הזכרון.... והאמן לי אני מכה על חטא כבר שנים.

אינני רוצה לנחש - אולם דבר אחד בטוח - זה היה בין סוף שנת 1969 לבין תחילת 70. כך שהתאריך שציינת ייתכן אבל יש צורך בהצלבות נוספת כדי לוודא.

כפי שציינתי - כתבתי את הסיפור כדי לפרסמו כאן , צרפתי שתי תמונות והעסק נעלם לי בלחיצת כפתור אחת (לא נכונה....). אתאר שוב.

בכתבה בביעף (מזמן) נאמר שיש מסוק אלואט בבית ספר טכני ברמלה?

מישהו מכיר?

מישהו מרמלה שגם מוכן להודות בזה וגם מוכן לעבור ולהציץ?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אבל אם היה ברמלה אלואט הו כבר מזמן לא שם....

הוא ביה"ס מקיף רמלה-לוד.
מישהו למד שם וזוכר?

האם יש סיכוי שהמסוק של מיקי הוא המסוק בניר דוד?

האם כיסויי הפח של המסוק בקיבוץ נובעים משאיפה לתת צורה למסוק אחרי שמיכל הדלק שלו נשרף?

מיקי - אולי אתה זוכר את מספר הזנב? אולי אתה יודע מה קרה למסוק אח"כ?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לא ידוע לי מתי צולמו. ניתן להבחין ב-2 סוגי מנועים. 06 ו-22 בעלי מנוע דומה למסוק השרוף שתמונתו הוצגה כאן.

מקווה שיעזור להמשך הדיון

עפר

עופר:תמונות נהדרות.יש עוד?....
מבין התמונות שהעלית אפשר לארות כי:
1.רק למסוק 22 יש מנוע "אסטזו",מקרן שמן/אויר אחר,ומנורת ניווט מעל לתקרת תא הטייס,מה שמקרה שהוא מדגם SA-318C
2.למסוק 10 ול 12 יש את האנטנה במגלש הזנב שעליה דנו מקודם,וגם למסוק השרוף.אולם למסוק 10 אין כיום את אותה האנטנה,מה שמביא אותי למסקנה שאותה אנטנה היתה פריקה.אולי זוהי האנטנה לגילוי אותות ממכשיר ה"שרה".
מסוק 22 מצולם על רקע מדברי.יכול להיות שזהו המסוק שנפגע ונשרף.

אינני יודע אם 22 הוא המסוק שהופל (ראה סיפור המעשה שהבאתי כאן...). נכון החולות ברקע נראים כחולות מדבר, אולם למיטב זכרוני בזוית מסוימת אפשר היה למצוא רקע דומה בשדה דב (לכוון הים), באל עריש, וברפידים.

מכיון ששני מכונאים נראים על המסוק "מטפלים" בלהב, וכאלה ישבו ברפידים, ובשדה דב (ולא בבלוזה, טסה, או במקומות אחרים) ייתכן שמדובר ברפידים (בח"א - 3).

אולם אני חייב לציין שהאלואטים היו מתחלפים ברפידים כל שבוע או שבועיים. בכל עת היו 2 מסוקים ברפידים (לפעמים אחד) וכפי שציינתי - הם וטייסיהם התחלפו מדי שבוע או שבועיים. כך שאפילו אם הרקע של 22 שבתמונה הינו רפידים, יהיה זה ניחוש בסבירות נמוכה שזהו המסוק שהופל ב"נברונים".

ונקודה נוספת - קשה לזהות רקע רחוק, מעבר לחולות והשיחים הקרובים - בתמונה הזו שבה מופיע 22. אבל אם אכן הנוף הרחוק איננו הררי, קשה לי לחזות לאיזה כוון פונה המצלמה שכן ברפידים, הרקע כמעט מכל זווית היה הררי במידה זו או אחרת. אבל ייתכן.

אגב להערכתי ה"חברה" הנראים במסוק 14בתמונה הם מכונאים - כנראה בשדה דב. לא היה "האנגר" כזה ברפידים.

שלום לכולם,
It's been a while....והנה חזרתי.

אם כבר באלואטים עסקינן אז הרי לכם סיפור מעניין שגיליתי לפני מספר שנים:

לאור הצלחת מסוק ה-Alouette II SE 3130 (Alouette = עפרוני = LARK), הוחלט בחברת Sud-Aviation כבר בשנת 1957 לתכנן נגזרת של המסוק. הרעיון הכללי היה לייצר גרסה אזרחית מהודרת ללקוחות פרטיים ומבוססים, או אם תרצו – מסוק VIP . המסוק החדש היה אמור להיראות "אישי" יותר, רצוי ללא המסבכים החשופים (זנב מוטות) שאפיינו כל כך את הגרסה הצבאית. התכנית היתה להסב את אחד המסוקים הקיימים לגרסה הפרטית האקסקלוסיבית. השם שניתן למסוק החדש העיד על אופי בעליו היעודיים - "Gouverneur" או מושל (פחות או יותר) בעברית. עיקר ההסבה היה קוסמטי בלבד. את מסבך הצינורות האופייני חיפו בפחי אלומניום אשר שיוו למסוק מראה זרמי יותר (בסגנון משפחת מסוקי הבל שתיוצר אחר כך). בתוך הקבינה צופו המחיצות הפנימיות בחיפויים דקורטיביים, רצפת התא כוסתה ע"י שטיח מפואר, ומושבי המסוק שופרו בכך שהוספו להם משענות לראש ולידיים. אולם פרט אחד בעל חשיבות מכרעת לא שונה – המנוע. מנוע הארטוסט artouste II המקורי של האלואט II נותר על תושבתו. המנוע, פרי תכנונו של יוסף שידלובסקי מייסד חברת טורבומקה, אמנם ידע לספק 260 כ"ס אבל כאשר מדובר בהנעת המסוק המקורי עם תוספות "מייפות" ומכבידות - הפך יתרונו הויזואלי של המטוס לבעיית ביצועים חמורה. המסוק סבל מתת הספק, ובשל כך היה נחות בביצועיו מהדגם הסטנדרי של האלואט. יש לציין כי בתקופה המדוברת מנוע האסטזו Astazou החזק יותר (550 כ"ס) אשר הותקן בשלב מאוחר יותר במסוקי האלואט עדיין לא היה בנמצא. בעיה חמורה נוספת שהתגלתה במהלך טיסות הניסוי היתה יציבות המסוק. התברר כי המסוק בתצורתו ה"אווירודינאמית" החדשה הושפע מעקבות הרוטורים (אותם המערבולות שיוצרים הלהבים) שגרמו לתנודות לא רצוניות בטיסת שיוט.

רק מסוק אחד הוסב לתצורת הגוברנר. דגם המסוק סומן כתת סדרה של האלואט 2 , SE3131. מסוק זה בתצורתו החדשה הספיק לטוס 12 שעות בלבד, אשר רובם היו לצרכי ניסוי וחלקם לצרכי שיווק. המסוק השתתף בסלון האווירי ה-18 בלה-בורז'ה שליד פריז ב-30 במאי 1957 מוטס בידי Jean Boulet, הטייס ששבר שנתיים קודם לכן את שיא הגובה למסוקים פעמיים עם אלואט II. ב-14 בדצמבר אותה השנה, זכה המסוק להטיס איש רם דרג במיוחד, נשיא צרפת רנה קוטי René Coty לשדה אורלי לצורך פגישה עם אר"מ נוסף, מקבילו האמריקני, אייזנהאוור, שהגיע לביקור רשמי בצרפת. בשנת 1958 נקלעה חברת Sud-Aviationלמשבר קטן בעקבות עיכובים באספקת מסוקי אלואט 2 ו- Djinn ללקוחותיה ,וכן בשל הקצאתם של משאבים רבים לצורך פיתוח מסוקים חדשים: מסוק אלואט חזק יותר וגדול יותר – האלואט III ומסוק הפרלון – אביו של הסופר פרלון ששירת בחיל. בעקבות הלחץ בו היתה נתונה החברה נזנחה תוכנית הגוברנר, ולקחים שנלמדו ממנה יושמו במהלך תכן מסוק האלואט III ומסוק הפרלון.

לבסוף הוסב חזרה מסוק הגוברנר לתצורת אלואט II, אך הפעם לדגם SE.3180 (שנקרא SA.318C אחרי 1967). דגם זה נבדל מהדגם המקורי, SE 3130, במנוע החדש אסטזו II.



ולמה אני מספר את הסיפור הזה?

מאחר והמסוק ששימש כפלטפורמה של הגוברנר היה אלואט II ששירת לימים בחיל האוויר הישראלי!

המסוק כאמור יוצר במקורו כדגם סטנדרטי (SE 3130) של אלואט II, מספר סידורי 1055, הוסב לדגם הגוברנר SE3131 עם מספר סידורי 01 ורישום אזרחי צרפתי F-WIEA ששונה מאוחר יותר F-BIEA, ולבסוף הוחזר לתצורת SE3180 שתיקרא לימים SA.318C. המסוק הספציפי הזה התגלגל ברבות השנים לשירות בחיל האוויר, שם שירת שנים ארוכות כאלואט 07. לימים מצא את דרכו למוזיאון חיל האוויר, שם הוא מצוי כיום במצב די גרוע. עד לא מזמן הוא הוצב מול המשרדים בפינת ה"ילדים – תשחיטו!" עד שנתפס מקומו ע"י דיפנדר אומלל (אם אני זוכר נכון). מעניין אם מי מאלו שטיפס עליו שם ידע כי גם נשיא צרפת קדם לו כבר.

מצ"ב תמונות להנאתכם מימי הזהר

תהנו...

בן