לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
האשכול נעול
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 11-06-2008, 22:50
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
חוצה גבולות - אבנר שור
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

למרות שכבר נכתב על הספר באשכול אחר, הספר ראוי לייצוג גם כאן. הספר משלב את סיפור הקמתה ותחילת דרכה של סיירת מטכ"ל עם סיפור חייו של מקימה המיתולוגי אברהם ארנן ז"ל. אבנר שור ממשיך בספרו השני (לאחר "צוות איתמר" המוצלח למדי) ומתאר באותה שפה מיוחדת את הכרונולוגיה המבצעית ואת ההווי המיוחד של היחידה. בין לבין הקורא מגלה גם פרטים טריוויאליים מעניינים כמו משמעות המספר המקורי של היחידה (269), ונחשף למערכת השיקולים הלא ענייניים ואף חובבניים - לפחות בראיה של ימינו - שעל בסיסן גויסו חיילים ליחידה.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 12-06-2008, 01:40
  דיפלודוקוס דיפלודוקוס אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.12.07
הודעות: 35
שני ספרים מאוד מומלצים בהסטוריה צבאית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

(באנגלית עד שמישהו יתרגם):


The Command of the Ocean - by N.A.M. Rodger

תולדות הצי הבריטי בתקופת ספינות המפרש, משלטון קרומוול ועד (וכולל) המלחמות הנפוליוניות. הספר למעשה מסביר איך הפכה בריטניה למעצמה הגדולה בעולם בזכות השליטה בים. אזהרה: לא למי שמעוניין בטקטיקה ותיאורי קרבות. רודג'רס מתעסק בעיקר באנשים, תהליכים חברתיים, אדמיניסטרציה ופוליטיקה. לשיטתו מקור העליונות הבריטית הוא בפיתוח היכולת הלוגיסטית להחזיק ציים שלמים בלב ים למשך חודשים בלי שהצוותים יתפגרו מצפדינה ומגפות.


Fire in the Sky - by Eric M Bergerud


לוחמת האויר בזירת הדרום פסיפיק במלחמת העולם השניה. תאורים מפורטים ומעולים של המטוסים, הטייסים, צוותי הקרקע, טקטיקות קרב-אויר והפצצה, גיאוגרפיה ואסטרטגיה כוללת. ניתוח מעמיק של הסיבות לנחיתות האמריקנית בתחילת המלחמה והתאוששותם במהלכה. המון ראיונות וסיפורים מפי האנשים עצמם (בעיקר אמריקנים אבל גם יפנים) למשל איך הביאו את צ'רלס לינדברג ללמד את הטייסים לסחוט יותר מיילים מכל טיפת דלק, איך הוא הצטרף בלי אישור לגיחה קרבית בלייטנינג, הפיל זירו וכמעט נהרג בעצמו.

נערך לאחרונה ע"י דיפלודוקוס בתאריך 12-06-2008 בשעה 01:48.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 12-06-2008, 13:26
  TANK TANK אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.04.07
הודעות: 386
בצל הדגל האדום: יהודי ברית-המועצות בלחימה נגד גרמניה הנאצית : יצחק ארד
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ecom.gov.il/YadVashem/images/books/betzel_hadegel_haadom.jpg]


בשיתוף משרד הביטחון ויד לשריון
הספר מגולל את סיפור חלקם של יהודי ברית-המועצות במלחמה נגד גרמניה הנאצית ואת תרומתם לניצחון עליה. היהודים נלחמו בכל החזיתות ושירתו בכל החילות ובכל דרגי הפיקוד של הצבא הסובייטי, כמו גם בשורות הפרטיזנים ביערות. הם גם נמנו עם מקימי המחתרות בערים, במחנות הריכוז ובמחנות השבויים. ליהודים היה גם חלק חשוב בהקמתה ובהפעלתה של התעשייה הצבאית הענקית של ברית-המועצות ובפיתוח אמצעי לחימה חדישים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 13-06-2008, 16:34
  משתמש זכר Malchi Malchi אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.09.06
הודעות: 1,482
אני מקווה שהספר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

הבא עוד ייחשב כמתאים כאן:
הספר "הסיירת יוליסיס" של אליסטר מקלין, אומן רומן מלחמה אבל הסיפור בו מבוסס
על אירועים אמיתיים. הספר מגולל את סיפורה של שיירת אספקה FR77 שנועדה להעביר
דלק תחמושת נשק רק"מים ומטוסים לברה"מ הנצורה דרך הים הצפוני. הסיפור מתרכז
בסיירת יוליסיס בעיקר שהייתה אוניית הדגל של השיירה ובאנשיה. יש דגש על דיוק היסטורי וטכני
הן במשוגי ימיה והן במושגי הכלים והאירועים היסטורים המוזכרים כאן. כמו כן ללא כל קשר להיבט
הצבאי-בטחוני, מתחברים לסיפור ולאנשי הצוות בצורה יוצאת מן הכלל.
"הסיירת יוליסיס" - אליסטר מקלין - הצואת אריה ניר


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img160.imageshack.us/img160/9259/070208281db465rb4.jpg]
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 15-06-2008, 21:43
  Mk.IIb Mk.IIb אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.06.08
הודעות: 181
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי Malchi שמתחילה ב "אני מקווה שהספר"

מצטרף להמלצה על "סיירת יולסוס" לפי דעתי אחד מספרי המלחמה הטובים ביותר ובמקביל -אחד הספריםהכי אנטי מלחמתיים שיש(אין סתירה בין הדברים).
רק תיקון קטן - הספר לא מספר את סיפורה של שיירה מסויימת אלא מאחד מס' סיפורי גבורה ממלחמת העולם השניה. זהו לא ספר תיעודי אך יש מקלין שירת כקצין על סיירת מסוג "דידו" -כמו הסיירת יוליסס (הבידיונית) ושגרת הקרב מתוארת על בסיס חוויותיו.
עוד ספרי מלחמה שנכתבו ע"י לוחמים והם אנטי מלחמתיים:
חיילים אלמונים -ואינו לינה - ספר פיני על מלחמת החורף השנייה. הפינים נלחמו נגד הרוסים. אני ממליץ.
מחווה לקטלוניה -ג'ורג' אורוול - לא תורגם לעברית אבל מומלץ. חוויותיו של אורוול ממלחמת האזרחים בספרד. אורוול כותב נפלא ואני זוכר עד היום את ההתרגשות שהרגשתי בעת קריאת תיאוריו. מדהים איך בחור בריטי בשנות השלושים שיושב בשוחה בספרד מרגיש אותו דבר כמו מט"ק ישראלי בתוך טנק בלבנון! מראה עד כמה חווית הלחימה היא אוניברסלית.
היד הקטועה -בלייז סנדאר- מלחמת העולם הראשונה.
במערב אין כל חדש ומילכוד 22 הומלצו כבר מס' פעמים, נותר לי רק להצטרף.
עוד ספרים:
שלום ולא להתראות - רוברט גרייבס - מלחמת העולם הראשונה, רק אם אתם מתעניינים
שירת הציפור-סבסטיאן פוקס- לא ממש ספר על מלחמה אבל בשליש האמצעי שלו יש תיאור מאד חי של מלחמת מנהרות (לא חפירות) בחזית האירופית במלחמת העולם הראשונה. מצמרר ורלבנטי גם בימינו (מישהו אמר עזה?)
רומל באפריקה - וולף הקמן - סיפור המערכה האפריקאית עם הרבה עדיות משני הצדדים של חיילים פשוטים. מעניין מאד לעשות השוואות.
סדרת "אדם בקו האש " של זב"מ מצוינת.
תולדות הלחימה - ג'ון קיגן -(עיוני/מחקרי) ספר מעולה לדעתי ומאד לא אורתודוכסי. גם מאד ידידותי לקורא, ביחוד יחסית לספרים אקדמאים אחרים.
ספרים רבים אחרים הוזכרו פה ובאשכול הקודם. אני לא אחזור. רק בנוגע לטוכמן- אני די אוהב את טוכמן אך היא נוטה להתמקד בפוליטיקה של המלחמה ולא במלחמה עצמה. יכול לאכזב קצת את מי שרוצה לקרוא על קרבות ודם. ובכל זאת מצעד האיוולת הוא ספר חובה.
_____________________________________
נצח זה הרבה הרבה זמן

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 15-06-2008, 21:10
  Eugene11 Eugene11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.03.07
הודעות: 87
ממליץ בחום
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

על ספרו המצויין של פייר קלוסטרמן (Pierre Clostermann): "ההצגה הגדולה" .(הספר בעברית, בתרגומו של י. מסד, יצא בהוצאת מערכות. נדפס בישראל כסלו, תשכ"ג – דצמבר 1962 באמצעות ההוצאה לאור – משרד הביטחון, 262 עמודים).

הספר נכתב מנקודת מבטו האישית ועל סמך יומן מלחמה שניהל קלוסטרמן ,טייס קרב צרפתי, בחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה.

קראתי אותו בנשימה עצורה, תוך ימים בודדים.
יבואו אלו שיגידו שמאז יצאו ספרים רבים וטובים, בנושא המלחמה באוויר בכלל ובמלחמה"ע ה- 2 בפרט.
אולם למי שמחפש להרגיש את השילוב של אדם ומכונה על קצה גבול היכולת, גבורה אישית ונחישות- זה הספר שכדאי לו לקרוא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 16-06-2008, 08:41
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
ספר מרתק, אבל...
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי Eugene11 שמתחילה ב "ממליץ בחום"

הייתי ממליץ לקרוא אותו עם ספר נוסף ומחקרי העוסק במלחמה האווירית מעל אירופה במחצית השניה של מלה"ע השניה. תיאור חוייותיו האישיות יפה וציורי, אבל ברגע שהוא מתייחס להקשר הכולל של המלחמה האווירית הוא לוקה באי-דיוקים הנובעים מנוקדת מבטו הצרה של טייס זוטר יחסית ומחוסר פרספקטיבה הסטורית.

הספר שהייתי ממליץ לקרוא במקביל הוא:



Price, Alfred, The Last Year of the Luftwaffe, May 1944 to May 1945, London: Arms and Armour, 1991.



אלפרד פרייס הוא אחד מההיסטוריונים התעופתיים הפורים והחשובים ביותר. תחום התמחותו העיקרי הוא הלוחמה האווירית במלה"ע השניה. בספר זה הוא מציג את סיפורו של הלופטוואפה בשנה האחרונה של המלחמה ממספר נקודות מבט: המבצעית, התעשייתית והאנושית. בין השאר, היה זה אחד הספרים הראשונים שהראו כי חוסר הבשלות של טכנולוגית מנועי הסילון היתה הגורם העיקרי להופעתם המאוחרת והשולית של מטוסי הסילון הגרמניים.
הספר כתוב בצורה קולחת ומעניינת ולמרות שמאז יציאתו לאור התפרסמו מחקרים יסודיים יותר על חלק מהנושאים שהוא עוסק בהם, ביסודו של דבר ספר זה מספק עדיין מבט-על מצויין על הנושא.

נערך לאחרונה ע"י Fox450 בתאריך 16-06-2008 בשעה 08:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 15-06-2008, 22:01
  משתמש זכר -TsAcHi - -TsAcHi - אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.01.08
הודעות: 6,768
שלום , מבקש המלצה לספר:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

אני מחפש ספר שעוסק במחתרות והאירגונים הצבאיים שהתאחדו ביחד לצה"ל והשנים הראשונות להקמתו.

כלומר :
1.אני מעוניין לדעת מה גרם למחתרות כמו : האצ"ל , הלח"י , ההגנה " הפלמ"ח וכו' שלהם היו אידיאולוגיות , השקפות , ומחלוקות שונות ויריבות גדולה להתאחד יחדיו למה שאנו מכירים כיום כ"צה"ל". בבית ספר תמיד אמרו לנו בפשטות שבן גוריון אאיחד את המחתרות והארגונים השונים לצה"ל. וגם בספרי ההיסטוריה שהיו לנו זה כל מה שהיה כתוב בנושא.. אני מעוניין לדעת איך בן גוריון הצליח לעשות צעד כזה תוך העמקה בשלבים של האיחוד הזה עם כל המורכבות שבו.

2. השנים האחרונות של המחתרות והפיכתם לצה"ל.

3. השנים הראשונות והקשות של צה"ל תוך העמקה בנושא הרכבתו של הצבא ( בניית הצבא , הארגון , החוקים , האנשים והחלטות שנעשו לגבי צה"ל והפיכתו למה שאנו מכירים כיום).

את הספר (אם יש כזה :\) ארכוש ואקרא אחרי סיומם של שני ספרים שאני קורא כרגע : ה"מפץ הגדול" מאת סיימון סינג ו "יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת" מאת ריצירד דוקינס.
(שני הספרים הנ"ל מומלצים בחום! )

אז תודה רבה רבה לעוזרים

נערך לאחרונה ע"י -TsAcHi - בתאריך 15-06-2008 בשעה 22:24.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 23-06-2008, 18:05
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
איפה אני נמצא, לעזאזל?, מאת שמשי
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי Zimer2 שמתחילה ב "עזרה במציאת ספר"

תגובה 152 באשכול הישן:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי פין פציל
ראיתי שהספר הזה נעדר מהרשימה.

זה ספר שקיבלתי לפני כמה שנים מהמג"ד שלי ליום ההולדת.

הוא מספר על התמצאות בשדה הקרב.
בספר נותן שמשי דוגמאות מקרבות וממלחמות ישראל שחוסר התמצאות בהן הוביל לאי השלמת המשימה ולמחיר כבד בנפש.
אני בטוח שרובנו מכירים אירועים מסמרי שיער על מפקדים שהתברברו/לא ידעו לאן הם הולכים או איפה הם נמצאים ומשימות נדפקו או שהסתיימו בנס.

רלוונטי מאוד גם למלחמה האחרונה בלבנון.

ספר מעולה,שמראה את חשיבות הניווט וההתמצאות בשדה הקרב.

מומלץ מאוד.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 23-06-2008, 21:09
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
Ultimate Sniper מאת ג'ון פלאסטר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

הספר המקורי (Ultimate Sniper) יצא בשנת 1993, ונחשב לאחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו אי-פעם על הצליפה הצבאית והמשטרתית (הכותב שירת כקצין בכוחות המיוחדים בוייטנאם). הספר מכסה את כל התחומים הרלוונטיים להכשרת ופעילות הצלף, הן בציוד (נשק, אופטיקה, תחמושת ובליסטיקה), והן בפעילות (אימונים, פעילות מבצעית, שיטות עבודה וכו'). לפני שנתיים יצאה המהדורה העדכנית והמשודרגת Ultimate Sniper 2006: Advanced Training Manual המכילה הרחבות ושיפורים רבים כולל פרק נרחב על יירוט צלפים (Counter sniper) וכן לקחים ומידע רב שנצבר במהלך הלחימה באפגניסטן ועירק. הספר אינו נמכר בארץ, אך זמין לרכישה באמזון.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

פרק 20 (counter-sniping in Iraq) ניתן להורדה בחינם מאתר ההוצאה לאור
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל


נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 01-07-2008 בשעה 10:30.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 01-07-2008, 10:28
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
אחד ישן ואחד חדש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

מלחמת העולם השלישית, מאת הגנרל ג'ון האקט
בניגוד ל-"סערה אדומה עולה" של קלאנסי, ספרו של האקט משנת 1978 כתוב בסגנון טכני יותר ושופע נתונים טכניים ומספריים. הסיפור עצמו מספר על הפיכתה של המלחמה הקרה למלחמה חמה בקיץ 1985 - הסיפור נכתב ע"י גנרל בדימוס של הצבא הבריטי, והסיפור מכסה (גיאוגרפית) גם איזורים מהם התעלם קלאנסי כמו אפריקה ואסיה. הספר מסתכל על המלחמה מנקודת מבט (scope) רחבה בהרבה מזו של קלאנסי, וכמעט שאין בו גיבורים במובן הספרותי. עוד שוני קל הוא השימוש (הסלקטיבי) שנעשה בנשק גרעיני כחלק מהנראטיב של המלחמה.

לוחמה פסיכולוגית, מאת ד"ר רון שלייפר
בספר זה סוקר שלייפר - מבכירי מומחי ל"פ בארץ - את ההיסטוריה של הלוחמה הפסיכולוגית מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו, כאשר חציו הראשון סוקר את הל"פ בעולם וחלקו השני מתמקד בסכסוך הישראלי-ערבי ובייחוד הישראלי-פלסטיני (הספר נכתב לאחר מלחמת לבנון השניה ואף מתייחס אליה בקצרה).
ספר מאיר-עיניים זה סוקר את עקרונותיה ומרכיבה של הל"פ ומפרט את שיטות העבודה והכלים בהם נעשה שימוש בשדה הקרב הפסיכולוגי.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 21-07-2008, 06:57
צלמית המשתמש של נוסטור
  משתמש זכר נוסטור נוסטור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.06.08
הודעות: 8,350
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

קיסרות המונגולים - הכיבוש הגדול.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.myg.co.il/uploads/phptg7Tq7.jpg]


תקציר
הכיבוש הגדול
מיכאל פראבדין

לפניכם סיפור היסטורי בלתי רגיל, על האומה המונגולית הנידחת, שהודות לגאונו ההיסטורי של אדם אחד, ג'ינגיז חאן הנודע, השתלטה לפני 700 שנה על חבלי ארץ אדירים וייסדה קיסרות שגדולה ממנה לא הייתה.
המחבר, מיכאל פראבדין, מתאר את עלייתם המהירה של המונגולים והפיכת בניהם ונכדיהם של הנוודים לשליטים נבונים, המחזיקים קיסרות חובקת עולם, ואחר שבים ונעלמים בתהום-הנשייה ההיסטורי.
ניידות מדהימה, מהירות תנועה והסתערות הלם מרוכזת, מודיעין מעודכן, ארגון יעיל, מערכת שליטה משוכללת, משמעת אכזרית, הטלת טרור מחושבת ואסטרטגיה של גישה לא ישירה, עשו את המונגולים לאחד הצבאות המעולים ומטילי האימה שידעו דברי הימים. אבות "מלחמת הבזק" המודרנית למדו הרבה ממסעי המלחמה של המונגולים במאה הי"ג.

בהחלט מרתק,מעניין,לראות את צורת החשיבה שלהם בזמנו לגבי טקטיקות צבאיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 11-10-2008, 03:21
  VitaminC VitaminC אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.10.08
הודעות: 159
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

רונן ברגמן - "נקודת האל חזור" - ספרו האחרון על מלחמת לבנון השניה, מלחמות המודיעין,התערבות המעצמות, הגרעין האיראני, היחסים בין ישראל לאיראן ועוד . מומלץ בחום. אפילו שיש כמה וכמה טעיות שעליתי עליהם בספר, קטנות לא רלוונטיות לתמה הכללית.

לגבי בראבו אפס שתיים, סמספר את סיפורו של יחידת SAS בזמן מלחמת המפרץ, יש ספרים מומלצים בהרבה ממנו, לא הייתי ממליץ על קריאה.
אם כבר בסגנון גוף ראשון, אז עדיף את הספר סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ, זהו שמו אם איני טועה. סיפור של לוחם מדובדבן, צלף מסתערב. נחמד מאוד.

"לא הגעתי לליטני" מסופר בגובה העיניים, מפי יהונתן כהן, שיריונר שמצא את עצמו תקוע עם כל המחדלים, באחת הקרבות הקשים של מלחמת לבנון השניה. עדות מצמררת.

אני מחפש ספר שמספר על קרבות מנקודת מבט של מפקד/גנרל. ולא סיפור על החייל הקטן או מנקודת מבטו.
יש למישהו משהו להמליץ?

(מצטער לא שמתי לב שהמליצו על הספרים האלה בעבר, על "סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ" לעומת זאת לא ראיתי שהמליצו עדיין. אפילו שמר סירפד מרשה לעצמו בצורה שרירותית להמליץ על ספר שהמליצו ליו כבר.)

נערך לאחרונה ע"י VitaminC בתאריך 11-10-2008 בשעה 03:37.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #49  
ישן 11-10-2008, 13:21
  משתמש זכר El Rool El Rool אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.06.08
הודעות: 507
בוב דילן ממליץ בספרו "כרוניקות" 1 עמוד 39
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

על המלחמה מאת קלאוביץ.

"קלאוזוביץ כונה הפילוסוף העליון של המלחמה,
לפי צילצול שמו הייתם עשויים לחשוב שהוא נראה כמו פון הינדנבורג, אבל הוא לא.
בתמונת הדיוקן שלו המופיעה בספרת הוא נראה כמו רוברט ברנס, המשורר, או מונטגומרי קליפט, השחקן.
הספר פורסם בשנת 1832 וקלאוביץ היה בצבא מאז גיל 12.
הצבאות שלו היו מורכבים ממקצוענים מאומנים היטב, ולא מצעירים ששרתו רק שנים ספורות.
הגברים שלו היו קשים להחלפה והוא מדבר הרבה על איך לתחמן את הצד השני,
לגרום לו להאמין שאין שום סיכוי להביס אתם ובעיקרון פשןט להתפרק מנשקו.
......................
הוא מדבר הרבה על גורמים פסיכולוגיים ומקריים בשדה הקרב - מזג אויר, תנועת הרוח -
שמשחקים תפקיד משמעותי במערכה."

אני לא מכיר את הספר ולא יודע אם תורגם לעברית
_____________________________________
"הצדיקים האמיתיים, אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה" הרב קוק זצ"ל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #59  
ישן 30-11-2008, 23:25
  krivbass krivbass אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.03.07
הודעות: 158
שני ספרים מגה מומלצים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

"התרעה במבחן" של יגאל שפי על פרשת רותם - השפה טיפה יבשה, אבל בפעם הראשונה (לדעתי) שמתפרסם ספר כולו על טהרת מסמכי אמ"ן. הספר מציג בפעם הראשונה תמונה מלאה של תפקיד המודיעין בהתרעה וכיצד נכשל אמ"ן בפרשת רותם. אחד הדברים המעניינים הוא חשיפת אמצעי אמ"ן באותה התקופה - החל ממספר הסוכנים שהיו פזורים במצרים אז (ומדובר על מספר בודדים) וכלה באמצעי איתור טכנולוגיים (מספר מטוסי צילום, גיחותיהם, איכון תשדורת). בקיצור למי שמתעניין בהיסטוריה פרופר בלי סיפורי צבע- הספר מומלץ בחום.

"הסורים על הגדרות" עורך דני אשד - תיעוד מפורט של מלחמת לבנון מנקודת מבט של פצ"ן. הספר מתאר בדקדקנות ובדיוק רב את מהלכי הפיקוד, תוך שילוב בין רמת החטיבות להתמקדות בקרבות בודדים. כך למשל ישנו תיאור מפורט של מבצע "קינוח" לכיבוש מוצב החברון, תוך פירוט כשלי חט' 1 במבצע. כמו כן התייחסות לשימוש בטילי "עברי" ולפעילות 269.
אחד הדברים שאותי הדהימו בספר זהו סיפור של קרב על מחנה נפח בו נהרג איצין בן-שוהם מח"ט 188. אם אינני טועה (ואני לא בטוח) הוא קצין בעל הדרגה ביותר שנהרג בקרב עצמו (מנדלר וקותי אדם ז"ל נהרגו לא בנסיבות של קרב- הפגזה/מארב). לכן אם יש מישהו שיוכל להפנות אותי למידע על הקרב אשמח מאוד.

לסיכום - חשוב לציין את המגמה שמבטאים שני הספרים היסטוריוגרפיה שמבוססת על מסמכים וזכרונות של משתתפי האירועים, תוך ניסיון להציג דיוק מירבי בהצגת האירועים, זאת בהשוואה למשל לספרו של יוסף ארגמן "זה היה סודי ביותר". תענוג לקרוא את שני הספרים ומומלץ בחום לאוהבי הסטוריה צבאית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #60  
ישן 01-12-2008, 13:46
  VitaminC VitaminC אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.10.08
הודעות: 159
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

30 שעות באוקטובר - של שמאל גורדון.
ספר מדהים שמספר על ההחלטות הגורליות של המלחמה שנים לפני, חודשים ימים ושעות ואל תוך 30 השעות הראשונות של המלחמה - בחיל האוויר וכל הרלוונטי לחיל בתקופה.

סיימתי לקרוא אותו שבוע שעבר - ספר מאיר עיניים, פרטני, אמיץ, הניתוחים אקדמאיים, הספר מאוד מאוד רציני.
ספר חובה לדעתי העניה בכל המתעניין בספרים עיוניים-ביטחוניים.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img529.imageshack.us/img529/7272/1151953bha2.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img529.imageshack.us/my.php?image=1151953bha2.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img529.imageshack.us/my.php?image=1151953bha2.jpg]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #61  
ישן 01-12-2008, 22:45
  צ'ומפי צ'ומפי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 1,241
מודיעין וריגול בסוריה לבנון וא"י במלחמת העולם ה-1
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

ספרו של עזיז בך, מי שהיה מפקד שירותי המודיעין של הארמיה העת'מאנית הרביעית.

ההוצאה לאור היא של אוניברסיטת בר אילן וכיאה לאוניברסיטה, מדובר במהדורה מדעית של ספר הזכרונות של עזיז בך, כפי שתרגם וההדיר ד"ר אליעזר טאובר. ד"ר טאובר ההדיר את המקור עם הערות מבארות וכן הוסיף מבוא נרחב הבוחן את העובדות תוך השוואתן למקורות אחרים.

המעניין בספר הוא נקודת המבט, השונה מנקודת המבט שאנו רגילים לה היחס למאורעות התקופה. מסופר בו באופן נרחב על נקודת המבט של התורכים ביחס לרשתות ריגול יהודיות. מחתרת ניל"י תופסת מקום מכובד וכן רשתות ריגול ערביות, יהודיות ובריטיות נוספות.

הספר אינו כל כך קל לקריאה שכן הסגנון מיושן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #62  
ישן 05-12-2008, 10:56
  v-22 v-22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.11.08
הודעות: 130
מין המדבר והלבנון - עשהאל לובוצקי
בתגובה להודעה מספר 61 שנכתבה על ידי צ'ומפי שמתחילה ב "מודיעין וריגול בסוריה לבנון וא"י במלחמת העולם ה-1"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ybook.co.il/Media/Uploads/min_hamidbar_vehalevanon(2).jpg]


יש רגעים בחיים שבהם אדם יודע שמשהו בחייו השתנה ללא היכר. הדברים כבר לא ישובו להיות כפי שהיו. נקודה ארכימדית במהלך חייו של אדם. לא תמיד אדם מזהה את רגע המפנה. קשה לתאר את התחושות הפנימיות ואת המחשבות שחולפות בראש במפגש ישיר עם הרוגים. נראה לי כי הנפש אינה מצליחה להכיל את עוצמת החוויה. הזעזוע וההלם טרם תפסו את מקומם, אולם ההכרה כי חלל עצום נפער במציאות, מכתש של חוסר וריק, אינו מרפה ממך. מדוע דווקא רגע מסוים נוגע בך? מדוע רגע אחר נוגע בחברך? לאלוקים פתרונים.

עשהאל לובוצקי בן העשרים ושלוש, בוגר ישיבת הסדר ומ"מ בגולני, מתאר את מלחמת לבנון השנייה מנקודת מבטו של המפקד בשטח. הוא מנהיג את חייליו, תחילה בחולות עזה ועל חורבותיו של היישוב היהודי שם, ובהמשך בתוך לבנון, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה. הוא מתאר את הדילמות ואת הקשיים של מפקד צעיר המתמודד עם פחדיהם של חייליו, עם אובדן של חברים לנשק ועם החלטות ערכיות הנעשות בשדה הקרב.

בתוך הלחימה בלבנון, כשהוא עומד על מושב ה"אכזרית", כלי רכב משוריין המלווה את הכוחות הרגליים, פוגע בתא המפקד טיל נ"ט. במעבר חד מסתיים קרב אחד ומתחיל מאבק אחר, קשה לא פחות, המאבק על השיקום והחזרה לחיים לאחר פציעה קשה.

לובוצקי מספר את סיפורו שלו ואת סיפורם של חבריו לנשק, אלה שנותרו בחיים, הבריאים והפצועים, ואלה שנפלו בקרב, ואת סיפור התמודדותם של החיילים בשטח במלחמה שטרם תועדה מנקודת מבט זו.

ניתן ללמוד הרבה מקריאת סיפורו של מפקד מחלקה צעיר בצבא ההגנה לישראל של היום: למפקדי המחלקות יש מה ללמוד מניסיונו של עשהאל ולמפקדים הבכירים זו הזדמנות להציץ לעולמם של מפקדים צעירים אלה. לצעירים, ששירותם הצבאי לפניהם, זו הזדמנות ללמוד על הצפוי והמצופה מהם, ולשאר זו הזדמנות להציץ, ללמוד ולהעריך את מה שמונח על כתפיו של מפקד ישראלי צעיר, את השקפת עולמו, דרך חשיבתו והתנהגותו.
אשרי העם שאלה בניו.

- רב-אלוף (מיל') משה (בוגי) יעלון.

ביקורות על הספר:
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #64  
ישן 07-12-2008, 08:49
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

הספר מכתבי יוני -אסופת מכתביו של יוני נתניהו ז"ל דרך מסלולו בצנחנים עבור דרך "היחידה" והשריון ועד ימים ספורים לפני מותו. יצא בהוצאת מעריב


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers5/51634.jpg]


"תמצית געגוע- סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון" מאת אהוד ערן. יצא בהוצאת ידיעות אחרונות
סגירת חלון
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.ynet.co.il/Images/Thumbnails/close_w.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/ws.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/ws.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20022007/1119951/erez_hh.jpg]


"אחים בקרב" מאת סטיבן אמברוז. הוצאת זמורה ביתן. קורותיה שלוגה ה' הגדוד השני חטיבה 506 המוצנחת במלחמת העולם השנייה. על פי ספר זה נעשתה הסדרה "אחים לנשק"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/05_covers/0506104.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/images/send_off.gif]


"אנשי פאנפילוב" מאת אלכנדר בק הוצאת הקיבוץ המאוחד. עלילותיו של גדוד חי"ר בהגנה על מוסקבה כנגד הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. ספר חובה בתרמילם של לוחמי הפלמ"ח בתש"ח.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers4/46133.jpg]


"פלוגה ד'" מאת רא"ל מרדכי גור. קורותיה של פלוגה ד' בגדוד הצנחנים 890 בעת פעולות התגמול של שנות מחמישים. הוצאת משרד הביטחון

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mota.co.il/images/d.jpg]
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #65  
ישן 07-12-2008, 11:44
  amitsur333 amitsur333 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.12.07
הודעות: 270
"הם צנחו בלילה"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

של גנרל מרשל.
תיאור מזווית החיילים הבודדים של קרבות הדיוויזיות המוטסות האמריקאיות [82 ו- 101] במהל הD DAY ובימים שאחריו. מומלץ:
1. למי שמעוניין להבין באמת דינמיקה של קרבות ואיך הרובאי הבודד שהחזיק מעמד עוד 5 דקות יותר מהיריב בעמדה מכריע קרב של רג'ימנט שלם.
2. תיאור נפלא של דרך פעולה של יחידה מוטסת ושל אתגרי הפו"ש הבלתי נתפסים שעומדים בפני מפקדיה [אתגרים שהפתרון להם הוא הגדלת ראש של כל טוראי ומאידך נכונות של גנרלים לבצע פעולות של טוראים]
3. כעניין ערכי, לתפיסתי חידוד ההבנה עד כמה העולם החופשי חב את החופש שלו לארה"ב ולמוכנות שלה להילחם בזמנו עבור ערכים וחופש הרחק מהבית וללא אינטרס ישיר נראה לעין.
4. התרשמות בלתי אמצעית מאחד הפרקים המדהימים בהיסטוריה האנושית [שהתרגום האנכרוניסטי רק עושה לה טוב לטעמי].
_____________________________________
"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #68  
ישן 12-12-2008, 11:16
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

ספרים נוספים הם :
"מפקד הרפאים" מאת ורג'יניה קואלס בהוצאת מערכות

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers3/38662.jpg]


"חיילי הרפאים" מאת המפטון סידס בהוצאת זמורה ביתן. סיפור חילוצם של שבויי מחנה קבנאטואן ב1945

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers6/60068.jpg]


"פלמ"ח- פלוגות המלץ של ה'ההגנה' 1941-1949" מאת אל"מ ד"ר מאיר פעיל אברהם זוהר ועזריאל רונן בהומצאת משרד הבטחון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers0/9774.jpg]

ביקורת על הספר בהארץ מאת מאת בני מוריס
http://new.haaretz.co.il/hasite/spages/1038481.html
ותגובתו של אחד הכותבים מעיתון הארץ גם כן
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1040515.html

"לוייתן לבן" שיחות עם אלוף במיל' אורי שמחוני. הוצאת גלורי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.glory.co.il/image/users/36032/ftp/my_files/simhony%20(419%20x%20600).jpg]

פרק לדוגמה:
http://www.glory.co.il/36032/arik1-2

"אורות בערפל" מאת אלוף במיל' אורי שגיא. הוצאת ידיעות אחרונות\ ספרים

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/loadJpg.php?imageName=covers0/926.jpg]

"בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל" מאת תא"ל מיל' אלישיב שמשי. הוצאת משרד הביטחון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.openu.ac.il/Library/whatisnew/gifs/92525.JPG]















לחץ כאן להגדלה
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #73  
ישן 07-06-2009, 15:15
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
כצל ציפור
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

בספרו של יאיר אנסבכר מתוארים המסלול והשירות ביחידת מגלן. זוהי פעם ראשונה שספר שלם נכתב על לוחמי היחידה, אימוניהם ועל פעילותה - לאחר מלחמת לבנון השניה (לאחר סיום הכתיבה ולפני פרסום הספר) בוטל הפרק האחרון שהכיל תסריט בדיוני של פעילות נגד החיזבאללה בשעת מלחמה ובמקומו נוסף פרק על הכשלים והתקלות אותן חווה במהלך המלחמה.
רוב הספר מתרכז בעיקר במסלול, תוך פירוט על רוב שלביו: טירונות, טירונות יחידה, מסעות וניווטים, והקורסים השונים (לוט"ר, נהיגה, כוונים וכו'). בספר משולבות תמונות צבע איכותיות ונדירות למדי של הלוחמים במהלך מסלול ומבצעים, למרות שטשטוש פני הכלב של עוקץ נראה לי קצת מוגזם...

אנסבכר מתבטא במהלך הספר בצורה די ייחודית שלא ממש רגילים לראות בספרים מסוג זה - אין לו בעיה לקטר, להתבכיין ולהאשים את עצמו וגם את חבריו בטעויות ותקלות. מצד אחד מתקבלת תחושה של "מה הוא מתבכיין?", מצד שני הספר מקבל אותנטיות גדולה בהרבה מספרים דומים כמו "צוות איתמר" שבו הדמויות נטולות תכונות אופי שליליות והקורא מקבל את התחושה ש- א.מדובר בסופרמנים אחד-אחד, או ב. הכותב רצה להימנע מאי-נעימויות מול חבריו.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הפרק הראשון, באתר Ybooks
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #83  
ישן 17-11-2009, 07:25
  אלון5560 אלון5560 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.02.08
הודעות: 772
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

ספר שאתמול קיבלתי ורשמים בהמשך.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ybook.co.il/Media/Uploads/aluf_hanitzahon%282%29.jpg]


החלטה נועזת ומחושבת של אלוף פיקוד צעיר בבוקר 30 באוקטובר 1956 שינתה את פניה של "מערכת סיני", היתה הגורם המכריע בניצחון הבזק של צה"ל באותה מערכה וחוללה מפנה דרמטי בתורת הלחימה הישראלית. ההחלטה האמורה לא היתה מנותקת מאישיותו, מחדות חושיו ומניסיונו הקרבי העשיר של האיש שקיבל אותה. היה בה גם כדי להכניסו, כדבריו, ל"גוב האריות" ולעורר עליו טענות חסרות שחר.

אלוף הניצחון – על-פי התואר שהעניק דוד בן-גוריון לאסף שמחוני – הוא פיסה חיה של אחד הפרקים החשובים בהיסטוריה הישראלית. זהו סיפור מרתק על שורשיו, צמיחתו, מאבקיו ופועלו של יליד נהלל שבגר בתל יוסף, מראשוני הראשונים של הפלמ"ח, בן הדור של "מגש הכסף" שנשא בנטל הכבד של מלחמת העצמאות וממעצבי דמותו של צה"ל לאחר מכן. זה גם סיפור על אחוות לוחמים מזה ועל "מלחמות יהודים" מזה, על מנהיגות קרבית ועל ראייה מפוכחת של זירת הלחימה, על מלחמת סיני כפי שלא הוצגה עד כה. וזהו סיפור על הבטחה גדולה שנגוזה עם מותו של אסף שמחוני בתאונת מטוס בתום המערכה. ביסודו של הספר נמצא מחקר מעמיק, בהתבסס על מסמכים רבים שנחשפו לאחר עשרות שנים ועל עדויות מאלפות של רבים מהנוגעים בדבר.

"בדבר אחד אני יודע שידנו תהיה על העליונה. כאשר המצרים יתכוננו להגיב על מהלך שלנו, נהיה אנו כבר במהלך הבא"
- אסף שמחוני, 29 באוקטובר 1956.

"אסף היה מפקד שידע לקבל החלטה קשה ונכונה – החלטה שהכריעה את המלחמה והביאה את הניצחון למדינת ישראל"
- אורי בן-ארי, 1998.

"החלטתו של אסף שמחוני להכניס את חטיבה 7 מוקדם יותר היתה אולי ההחלטה החשובה ביותר במלחמת סיני"
- אריאל שרון, 1997.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ybook.co.il/design/images/pixel.gif]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #86  
ישן 18-11-2009, 10:42
  עדו רז עדו רז אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.06.06
הודעות: 127
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

לאחרונה חזרתי לשני ספרים ישנים ומרתקים. חיילים אלמונים של הסופר הפיני ואינה לינה המספר את סיפורם של חיילי מחלקת מקלעים פינים בגדוד חי"ר במלחמת פינדלנד-רוסיה השניה.סיפור על חיילים פשוטים לא חי"ר מובחר את ההתלהבות הראשונית עם פתיחת המלחמה וההצלחות הראשונות להחזרת שטחי קיריליה המזרחית שנכבשו ע"י הרוסים בסיבוב הראשון,את אחוות הלוחמים,הרעות וההקרבה תחת אש ואת תחילת ההתפכחות עם המעבר למלחמה סטטית ואת היאוש עם ההבנה שהם הפסידו את המלחמה והנסיגה לקווים שבתחילת הקרבות.
הספר השני הוא העמק ה-13 סיפורה של פלוגת חי"ר אמריקאית בפשיטה רגלית לתוך מתחמי צבא צפון ויטנאם בג'ונגלים של דרום ויאטנאם.גם כאן באים לידי ביטוי אותם ערכים של רעות והקרבה בין הלוחמים בשטח ללא הבדלי גזע(נושא שמובלט מאוד ע"י המספר).הספר הנ"ל שימש בסיס לסרט "פלאטון".
ספרים מאוד חזקים לכל מי שמנסה להבין את הרגשות וההרגשות שחש החייל הפשוט בשר התותחים של המפקדים הבכירים והפוליטיקאים ששולחים אותם לקרב.
לרוץ ולחפש בחנויות יד שניה (הספרים ראו אור באמצע שנות השמונים)
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #87  
ישן 04-12-2009, 11:04
  אלון5560 אלון5560 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.02.08
הודעות: 772
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

מערכת הביטחון - תולדות \\ מבנה \\ מדיניות


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/covers68/688793.jpg]



מערכת הביטחון הוא ספר המעביר את הקורא דרך שלבי המאבק של היישוב היהודי (מאז 1886) על השגת העצמאות ובכל שלבי העימותים הצבאיים להגנתה ולהבטחת קיומה של אותה עצמאות, עד מבצע "עופרת יצוקה".

את תיאור המלחמות והמאבקים מלווים תולדותיהם של כל הארגונים שהקים היישוב היהוד: ארגון השמירה של אברהם שפירא, השומר, המגן, הגדעונים, ניל"י, הגדודים העבריים, ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל, הלח"י והחטיבה היהודית הלוחמת. הספר מתאר את היערכות צה"ל, על יחידות העילית שלו, נגד הטרור הערבי וארגוניו ואת התמודדותו עם הסכנות החדשות: הטילים, הנשק הלא-קונבנציונלי, המרוץ לחלל והמאבק נגד הטרור.

מבנה המטכ"ל וזרועות צה"ל מוגשים בספר בצורה מפורטת, כולל כלי הנשק והציוד הנלווה, וכן מתוארים מבנה משרד הביטחון וסקירה מלאה של השירותים החשאיים. כמו כן עוסק הספר במערכת המשפטית הצבאית ובקוד ההתנהגות המחייב את חיילי צה"ל.
הספר מעניק לקורא תמונה נאמנה ומקיפה של המערכת הביטחונית של מדינת ישראל.

נערך לאחרונה ע"י אלון5560 בתאריך 04-12-2009 בשעה 11:06.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #91  
ישן 04-12-2009, 13:29
  משתמש זכר gwal gwal אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.08.06
הודעות: 226
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

חיילים אלמונים של יעקב בנאי על הלח"י מגולל את סיפורו ומבצעיו

מלחמת הצללים של יוסף ארגמן מבצעים של ישראל ודברים שנעשו על ידה מאחורי הקלעים

הכיבוש הגדול של מיכאל פראבדין על ההשתלטות המונגלים החל מההתחלה מסביר בפרטים פרטים מי נגד מי כמה ולמה

הוד מעלתו ג'ורג וושינגטון של גוזף אליס

צבעוני ארבע של גיורא רום טייס ישראלי שנפל בשבי המצרי מגולל את שהייתו בשבי ממולץ מאוד

זמן אמת על מלחמת יום הכיפורים של חנן ברגמן וגיל מצר

כנף קרב של טום קלנסי קצת ישן אבל מעניין על מטוסי הקרב של ארה"ב (השנה בה הוא הוצא לאור היא 90 ומשהו ולכן ישנם רק על ה-15 16 והמטוסים שקדמו ותו לא) אני רושם כיוון שאין עליו הרחבה ועדכון שיצא בעברית

מדינת ישראל תעשה הכל של רונמן ברגמן על פעילותיה של ישראל מחורי הקלעים ובקלעים ל שחרור החיילים וחטופים

נק' האל חזור של רונן ברגמן על הקשרים בין ישראל לאיראן אז והיום ועל המלחמה המרה ביניהם כעת

נפוליאון של סטיבן אינגלנד ספר מעניין מאוד אך נוגע יותר מעברו את בגרותו בעניינים מדיניים יותר מאשר צבאיים
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #92  
ישן 24-12-2009, 22:33
  משתמשת נקבה יונה100 יונה100 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.03.05
הודעות: 845
ביקורת - המלחמה של איוואן: הצבא האדום 1939-1945
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת יעקב אחימאיר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
המלחמה של איוואן: הצבא האדום 1939-1945

קתרין מרידייל. תירגמה מאנגלית: שולי נוסבאום. הוצאת עם עובד, 417 עמ', 94 שקלים

שלא כדרכם של מבקרי הספרים וגם בניגוד לשגרת סדר הדברים, ראוי להעניק תחילה חופן של מחמאות למתרגמת של ספר מצוין זה, שולי נוסבאום. כמובן, לא המתרגמת חיברה את הספר, נשוא רשימה זו, אבל הרי הרוב הגדול של קוראי הספרים שנכתבו בשפות אחרות, מתוודעים אל הספר כפי שתורגם לשפתם. אמנם לא קראתי את הספר בשפת המקור (אנגלית), אבל בהנחה כי המתרגמת לא שגתה במלאכתה, הרי ששולי נוסבאום הפליאה בשימוש הנהדר שעשתה בשפתנו, דלתה ממנה במידה נאותה ומבוקרת מעושרה, אך נזהרה מלעשות שימוש לא-ראוי במליצותיה. בעיקר השכילה להתאים את הנוסח המתורגם לנושא הספר, שעניינו מלחמתו של הצבא האדום בעת מלחמת העולם השנייה. תרומתה של המתרגמת לכך שהספר קריא לקוראי העברית היא מכרעת.

אך עיקר השבחים מגיעים, כמובן, למחברת קתרין מרידייל, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת לונדון. מרידייל השכילה לארוג "שילוב מנצח" ואף קריא מאוד בכתיבתה את ההיסטוריה של "המלחמה הפטריוטית הגדולה", כפי שברית המועצות לשעבר כינתה את המלחמה האכזרית על הבית, על המולדת. הרי רבות נכתב וסופר, ועוד ייכתב - למרות השנים שחלפו מאז הניצחון - על השתלשלותה של המלחמה של ברית המועצות בצבא הגרמני שהפתיע ופלש זמן קצר לאחר שנחתם "הסכם מולוטוב-ריבנטרופ"; ועוד ייכתב על תפקודו המשונה, בלשון המעטה, של סטאלין, בהיוודע דבר הפלישה הגרמנית תחילה לפולין ולאחר מכן לשטחי ברית המועצות. הרי לרשותנו, קוראי העברית, מצויים ספרים מרתקים על עמידת-הגבורה של תושבי מוסקבה ושל ערים אחרות בברית המועצות בימי המצור והסבל הנוראים.

אולם לא המהלכים הצבאיים, קווי החזית, האסטרטגיה של מצביאי הצבא האדום, נדונים בהרחבה בספר זה, אלא מעקב אחר החייל, הקצין הזוטר, בלחימתם. כאן מוצגים הבטים של מלחמה אכזרית, לא כפי שנראו מחדרי הפיקוד הגבוה, מבעד למשקפות, מנקודת המבט של מפקדי הגייסות. זהו סיפורה של המלחמה מגובה המגף, מגובה אבזם-החגורה, לא משולחן המפות. והלא גם אנחנו, אזרחי המדינה, מתוודעים אט אט לחיילים הללו, אשר בזקנתם הגיעו גם אלינו מברית המועצות, ואחת לשנה הם, הווטראנים, צועדים ברחובה של עיר, חזותיהם נפוחים בצדק מגאווה, והם צועדים שחוחים, לא רק מחמת גילם, אלא גם מעומס המדליות והצל"שים שהוענקו להם על השתתפותם במלחמה. את סיפורם מספרת מרידייל. אלה מיליוני חיילים - כולם "איוואן" - שגדלו ובגרו על ברכיה של המהפכה הבולשביקית, ומצביאיהם עוד הספיקו לחוות את שלהי שלטון הצארים ואת מלחמת האזרחים שלאחר המהפכה. הם ידעו על ה"לבנים", מתנגדי המהפכה, ועל מצדדיה ה"אדומים". וגם אם שמו של מייסד הצבא האדום, טרוצקי, הגולה הדחוי שנרצח הרחק במקסיקו שנה לפני פרוץ המלחמה בחזית הרוסית לא היה ידוע כל כך, הרי כולם-כולם ידעו את שמו של שולח רוצחו, סטאלין, המצביא העליון. הם ידעו, ושנאו, את משטר-האימים שסטאלין הנהיג בבית. הם סגדו - ושנאו. ואכן, וזהו ציטוט, "היו (לוחמים) שעדיין חלמו להיכנע (לצבא הגרמני). האשליה שבסופו של דבר יתברר שהפאשיזם אינו נורא יותר לסלאבים מהמשטר של סטאלין, היה בה מן הפיתוי לחיילים הרעבים והמותשים האלה", מציינת המחברת.

הפיתוי של "איוואנים" רבים היה להיכנע. מדוע? כי בעורף הם הותירו משקים שיתופיים שבעבר היו בחזקת הפרט, לא בחזקת הכלל (זו גם היתה מלחמה שבה דור שלם נפגש עם הקפיטליזם, לראשונה מאז הופל שלטון הצארים), וכמובן החיילים ידעו על משטר-האימים, על הגולאגים, הממתינים גם להם: כי חלילה להם אם ישובו הביתה מן החזית והם נושמים, ולא יסיימו את המלחמה כגוויות בקבר אחים אי שם. ועל כן היו מחשבות של עריקה אל קווי האויב הגרמני. ועל כן, כפי שמתואר בספר, סוכני המשטרה החשאית עקבו, ריגלו ממש, אחר החיילים, אחר מוצא פיהם, כדי לחשוף גילויים של אי נאמנות, אם לא בפה, הרי אפילו בלב, אפילו במחשבה.

והיו גם יחידות מיוחדות שתפקידן היה לקטול את העריקים, לקטול כל סממן, ולו הקלוש ביותר, של בגידה אפילו לפני התממשותה. "איוואן" היה אפוא בעת ובעונה אחת גם מי שמוכן להקריב את חייו למען המולדת, וגם מי שעומד לבגוד בה. אבל הרי אותה דמות חצויה התגלמה באישיותו של סטאלין, על כל המשגים שעשה. הוא הרי לא היה איש צבא מיומן. ועם זאת, וכך אנו קוראים בין השורות של הספר, מצביא-הניצחון, עד כדי מסקנה, בעקבות הקריאה - בספר שלא הוכתב מלמעלה, כמובן - כי אלמלא סטאלין, ייתכן שברית המועצות היתה נכנעת לאויב הגרמני. הנה תיאור מופלא שכתבה המחברת על השניות שבדמותו של סטאלין בימי ראשית המלחמה: "המבוגרים לא סלחו מעולם על הבגידות של שנת 1929, על ייסורי העוני והאובדן. ועכשיו סטאלין מאכזב אותם שוב. ואולם הצעירים, והמיליונים שראו עכשיו באור חדש את העולם שלהם, לאחר שחבריהם נהרגו לנגד עיניהם, השתוקקו למעט נחמה עם סיומו של החורף. זה התהליך שבאמצעותו הפך המנהיג לסמל של הערצה, הדמות הקבועה היחידה שהבטיחה הצלה נשארה חזקה... ובעצם הוא ייצג את גן העדן האבוד הזכור מעולם שנעלם. הוא היה קמע, שם, שהיו שתיעבו אותה בחדרי חדרים. ואולם בחשכה הזאת מוטב היה למצוא משהו להאמין בו ובלבד שלא למות בצער ובבדידות מוחלטת". איזה ניתוח היסטורי, פסיכולוגי-קיבוצי, מופלא ממש, של הקמע, סטאלין שמו. זו הדואליות שבדמותו של סטאלין, בעיני ה"איוונים". הקמע שלא נסדק גם לאחר המלחמה, לאחר הניצחון.

חלפו 11 שנים עד שהקמע נסדק בפומבי, בנאום ההוקעה של סטאלין ופשעיו, הנאום שנשא ניקיטה חרושצ'וב ב-1956, שלוש שנים לאחר מותו של סטאלין. אין ספק כי המלחמה הנוראה שבה איבדה ברית המועצות 27 מיליונים מאזרחיה, ויותר משמונה מיליוני חיילים בשדות הקרב ובמחנות השבויים הגרמניים, היא פצע שלא הגליד כנראה עד היום. וכאן גם עוצמתו של ספר זה: שהרי המחברת אינה פוסחת על שום הבט של החיים, של המוות ןגם של הפשעים: פשעי החיילים הסובייטים בעת ההתקדמות לברלין, ובעיקר מעשי אונס המוניים בנשים גרמניות. היא אפילו לא פוסחת על תופעת התפרקות המשפחות, עקב ריחוקה של החזית מן הבית.

המחברת הצליחה, בכישרון הכתיבה וביכולתה לשזור עלילה "מן החיים", לספר סיפור שהוא לעתים קשה לעיכול, אך מרתק לקוראיו, וכה חיוני להבנתנו פרק כה חשוב לא רק בתולדות מלחמת העולם השנייה, אלא חיוני להבנת חיילים, מצביאים ואזרחים בזמן מלחמה - תופעת קבע בתולדות העמים.

יעקב אחימאיר הוא עורך ומגיש מהדורת החדשות "רואים עולם" בערוץ 1

החיילים של סטאלינגרד

הלוחמים עצמם טענו, שאף אחד לא יחזיק מעמד יותר מעשרה ימים. גם הקשוחים שבהם אמרו שהם משוכנעים שלאחר היום השמיני או התשיעי הם ייפצעו, אם לא ימותו. רבים מהם התרגלו לקולות המלחמה ולריחותיה, ובעלי הניסיון שבהם הרגישו שהם יכולים להעריך, אפילו לנבא, איך ייראה היקום שלהם. וזאת היתה השליטה המרבית שלהם אי פעם בתוהו-ובוהו של החזית. "על פי מעוף הפגז ידענו אם הוא יפגע בך או לא", זכר אחד הניצולים. "גם יכולנו לומר איפה ינחת הפגז על פי הרעש שלו". ואולם המאבק האינסופי להיות דרוך וערני פגע בסופו של דבר בכושר הריכוז. המסמכים שבארכיונים אינם עוסקים במצבי דחק - הצבא האדום פעל על פי מדדים פחות רגישים של בריאות החיילים וכשירותם - ואולם, כמו שניסח זאת אחד הניצולים, האנשים נהיו "קצת פחות מבני-אדם" כאשר התאמצו לשמוע את הצללים בחשיכה. "לפחות אני יכול לומר שהייתי עד להרבה מעשי גבורה", כתב לאחר זמן קצין אחד לאשתו, "אבל גם ראיתי המון דברים שהצבא האדום צריך להתבייש בהם. אף פעם לא חשבתי שאני אהיה מסוגל לסוג של חוסר רחמים שבעצם גובל באכזריות. חשבתי שאני טוב לב, אבל נראה שהבן אדם יכול להסתיר בתוכו זמן רב את התכונות שמתגלות רק בזמנים שכאלה".

האנשים גם למדו שיש תוצאות גרועות מן המוות. "אם זה מוצא חן בעינינו או לא", כתב אותו קצין, "בסופו של דבר כולנו שואלים את עצמנו - ומה אם אהיה בסוף נכה? איך אשתי תקבל את זה? אתה ממש לא רוצה לחשוב על האפשרות שתהיה נכה. כמובן, זאת אפשרות ריאלית, אבל אתה רוצה לחשוב על דברים אחרים - על חיים מלאים ובריאים". חיים בריאים, אולי, ושמא זיכוך הנפש שבמוות. חיילים החלו לראות בקרב, ואפילו בהתאבדות, כמין אקסטזה.

קתרין מרידייל, מתוך "המלחמה של איוואן"




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1136815.html
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #96  
ישן 25-12-2009, 14:33
צלמית המשתמש של Algorithm
  משתמש זכר Algorithm Algorithm אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.10.06
הודעות: 2,886
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

מדינת ישראל תעשה הכל / רונן ברגמן

ספר באמת מצויין, ספר חובה לכל אזרח ישראלי, ולא רק.

ציטוט:
"מסע החיפוש הגדול ביותר בתולדות המין האנושי," כך הגדיר איש מוסד ותיק את המאמצים האדירים שהשקיעה קהילת המודיעין הישראלית בהבאתם הביתה של השבויים והנעדרים.
פרטי המסע הזה, שרוב רובו התנהל בחשאי, מפורסמים כאן לראשונה, לצד ההתלבטות הקשה: האם באמת עשתה מדינת ישראל הכל כדי להציל את השבויים והנעדרים? האם היא צריכה לעשות הכל?

ספרו הרביעי של ד"ר רונן ברגמן מבוסס על תחקיר שנמשך עשור שלם ובמהלכו נאספו אלפי מסמכים ונערכו כ-400 ראיונות ב-20 מדינות. הוא חושף, בין היתר:

- כיצד גילתה קהילת המודיעין מה עלה בגורלם של נעדרי קרב סולטן יעקוב;
- איך הצליח אמ”ן לחטוף את אחיינו של אחמד ג’יבריל מלב ביירות;
- מה קרה לארבעת הדיפלומטים שאיראן טוענת כי מוחזקים בידי ישראל;
- מדוע הציע יצחק רבין לקנצלר אוסטריה קורט ולדהיים, לחדש את הקשר איתו למרות עברו הנאצי;
- לאן נעלמה גופתו של אלי כהן בדמשק;
- איך התגלגלה תוכנית להצלת רון ארד לחיסול מזכ”ל החזבאללה מוסאווי, שהצית את המזרח התיכון;
- מה היו מסקנות החקירה הסודית ביותר בשאלה אם?נורה נחשון וקסמן מאש לוחמי סיירת מטכ”ל?
- כיצד הצליח חזבאללה לפוצץ טלפון סלולרי ממולכד בלב מפקדת יחידה 8200;
- כיצד מנע השב”כ את חקירת נסיבות חטיפתו של גלעד שליט ומדוע קהילת המודיעין אפילו לא ניסתה לאתר את מקום הימצאו;
- ומה קרה לרון ארד
_____________________________________

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #102  
ישן 20-04-2010, 03:41
צלמית המשתמש של 7gimel
  7gimel 7gimel אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.01.10
הודעות: 37
המלצה: With wings like eagles
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

זהו ספר חדש ואיני יודע אם תורגם לעברית?

With wings like eagles by Michael Korda. The untold story of the battle of Britain.

למי שמתעניין בתולדות התפתחות קרב האוויר המודרני זהו ספר חובה. הסופר מתאר בצורה קולחת, דרך דמותו של Air Chief Marshal Sir Hugh Dowding כיצד חי"הא הבריטי מתפתח מלחימת בודדים ללוחמה מאורגנת בשילוב טכנולוגיות כמו רדאר,קשר ומרכזי בקרה. ראייתו של Dowding איפשרה הפעלת טייסות הקרב בצורה יעילה כנגד כוחות גרמנים בעלי עדיפות מספרית. הסופר מיטיב לתאר את הדמויות המרכזיות משני צידי המתרס ואת הפוליטיקה הפנימית שכו השפיעה על החלטות מרכזיות.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://image.ebook30.com/data_images/2009/07/25/1248560407-51jjwdkmlvl.jpg]
_____________________________________
לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #103  
ישן 25-06-2010, 09:04
צלמית המשתמש של amirsgv
  משתמש זכר amirsgv amirsgv אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,996
המלצה חמה - הביוגרפיה של רובין אולדס
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

הספר נקרא Fighter Pilot: The Memoirs of Legendary Ace Robin Olds

לקרוא את הביוגרפיה של אולדס זה כמו לקרוא את רן פקר באנגלית ... למי שקרא את האוטוביוגרפיה של פקר, אולדס מאוד מזכיר אותו: טייס קרב חם, מוביל קרבי מעולה, חד לשון, לא תמיד מתיישר עם הממונים עליו, אבל אחד שאנשיו מעריצים.

הספר מרגש בקטעים מסוימים, מצחיק באחרים (מומלץ הקטע על קוף המחמד שירש מטייס שנהרג בויטנאם ומעלליו), ועצוב פה ושם. תיאוריו על חברים שהתרסקו תוך כדי טיסות מטופשות, ובמיוחד על נישואיו שהתדרדרו עקב סירובה של אשתו השחקנית לתפקד כ"אשת המפקד" הקלאסית עצובים במיוחד.
_____________________________________
מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #107  
ישן 30-07-2010, 22:51
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
מלכוד 22: איזו מלחמה נחמדה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #109  
ישן 04-08-2010, 10:38
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
נתק'ה: הקצין הפצוע שחזר לשדה הקרב" מאת נתק'ה ניר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #110  
ישן 04-08-2010, 14:23
  amitaikl amitaikl אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,404
אומנם לא בדיוק ספרים, אבל...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

על פודקאסטים שמעתם?
אני מכור.
הנה החומר:
הפודקאסט של רן לוי - ממנו אני התחלתי. לא קשור לצבא ובטחון, אבל כבוד צריך לתת לו.
אסופה של פרקי עבר של the history network podcasts אפשר למצוא כאן:נושאות מטוסים, תותח ה-88, סמל יורק, ועוד ועוד...
הפרק הנוכחי של the history network ניתן להורדה מכאן . אפשר לעשות גם מנוי RSS
Hardcore history - גם היסטוריה עתיקה (המלחמות הפוניות) וגם דברים יותר בני זמננו
והאחרון (לכרגע) Milotary History Podcast - כוחות מיוחדים, המלחמה בעיראק, מלחמת ויאטנם.

הכל זמין להורדה, חוקי, קולח (בד"כ) ולמי שיש הרבה זמן בנסיעות, מומלץ בחום!!!

_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #118  
ישן 09-11-2010, 17:20
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
אני רוצה להמליץ על הספר "וקראתם דרור" העוסק באל"מ דרור וינברג ז"ל.

http://www.ybook.co.il/htmls/%D7%95...20814&bsp=13484
"וקראתם דרור הוא פסיפס מרתק ומגוון של עשרות דמויות המספרות, כל אחת בקולה, את סיפור היכרותן עם אדם יחיד ומיוחד אשר חי ביניהן. המפגשים הקטנים-גדולים הללו יוצרים תמונה מורכבת ונדירה של איש אחד ושל חברה שלמה. זהו סיפורה המרגש של מדינת ישראל החולמת והלוחמת המשתקפת מסיפור חייו של קצין נערץ שלא הניח לקושי, לפחד ולמלחמה לערער את אמונתו ואת דרכו.בספר זה שוזרת רונית לוינשטיין-מלץ סיפור בסיפור, דמות בדמות, זיכרון בזיכרון, ויוצרת שלם הגדול מסך חלקיו – אהבה ומלחמה, אמונה ואחריות, משפחה וחברים, אבל ושמחה – הדברים שמהם עשויים חיינו כאן. אל"מ דרור וינברג, מח"ט חברון, היה הקצין הבכיר ביותר שנהרג במהלך האינתיפאדה השנייה. וקראתם דרור פורש לפני הקוראים את סיפורו המרגש, הנוגע בנימיה של ההוויה הישראלית על המר והמתוק שבה."

באחד הפרקים, שאישית גרם לי באופן אישי להתרשם מהמפקד הערכי והאיכותי, בעיקר מהאדם שהיה, מסביר דרור את יחסו לכל אדם בצבא :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3906084,00.html
"התפעלתי מהאופן שבו דרור מתנהל בטבעיות עם קצינים בכירים מצד אחד, ומשתלב בקלות עם החיילים בגדוד מצד שני. הרבה תמונות שלו צילמתי: לוחץ יד לרמטכ"ל, צ'פחה לאלוף הפיקוד, חיבוק לרס"ר ו"תיסלם" לחיילי פלוגה מסייעת. אמרתי לו את זה בסוף הטקס, כשאספתי את הציוד שלי, והילדים עזרו לי בקיפול. "אתה יודע מה הסוד?" שאל אותי וענה מיד בעצמו, "הגובה שלי." אני מוכרח להודות שהתקשיתי לרדת לסוף דעתו. "מי זה ר' אריה לוין אתה יודע?" שאל שוב. לא ממש. "הצדיק הירושלמי, לא שמעת עליו?" התפלא. כאילו שאני מכיר צדיקים. "הוא היה אדם גדול, שעסוק כל הזמן במעשי חסד. משהו מיוחד. עזר לעניים, הלך לבקר חולים שאין להם משפחה ואין מי שיבקר אותם, הלך אפילו לבקר מצורעים." דרור הסתכל עלי, בודק אם אני איתו. "מספרים עליו שפעם שם לב שאחד ממכריו מתחמק מלומר לו שלום. ר' אריה התפלא ושאל אותו מדוע. האדם הזה ענה שהוא מסתובב בלי כיפה והוא מתבייש שר' אריה יראה אותו ככה. ר' אריה ענה לו בנחת: 'אל תדאג. אני נמוך קומה. אני לא רואה אם יש לך כיפה על הראש. אני רואה רק עד הלב!'" דרור הסתכל בחיוך לתוך עיני, עיניו שואלות. איזה סיפור מתוק. "גם אני נמוך קומה," דרור המשיך. "ומר' אריה למדתי שזה יתרון. בגלל זה אני לא רואה את הדרגות שעל הכתף. אני רואה רק עד הלב. מי שנותן את הלב - אני איתו.""

בפרק אחר פרס בפני חניכי המכינה הקדם צבאית בה ביקר, והוא כבר מח"ט חברון, את משנתו לגבי השירות בצבא:
http://www.srugim.co.il/4479-%D7%A1...7%96%D7%9C?di=1
"והעיקר, חברים, בלי תירוצים. בלי סיפורי סבתות ורחמנות עצמית. אצלנו יש כלל: 'אין תירוצים — יש תוצאות'. רק בכיינים מתחבאים מאחורי תירוצים. קשה לי כואב לי בוכה לי. אנחנו בצבא צריכים אנשים חזקים. גיבורים. גיבורים בכוח, גיבורים ברוח. אתם מוזמנים להכין את עצמכם להיות הגיבורים הבאים שלנו. גיבורים רציניים, אנשים עם עוצמה. זה השם של המכינה שלכם, לא?"

הפרק הראשון בספר מופיע באינטרנט:
http://www.ybook.co.il/htmls/page_6...276,13276,13276


"המסוק טס בגובה נמוך ועוד מעט הטייס גם יכבה אורות. הצלחת המבצע תלויה עכשיו ביכולת שלו להנחית את הכוח מבלי להתגלות. על הקרקע, לפני העלייה למסוק, המפק"צ היה מודאג. הוא שאל את ע' הטייס אם הוא בטוח שהיסעור לא יעשה בעיות בדרך. "אפילו שצמוד אלינו מכונאי מוטס, אתה יודע, התזמונים של המבצע כל כך מדויקים, שאין לנו זמן לתקלות בדרך." ע' השיב לו בחיוך רחב: "לא סיפרו לך שליסעורים יש נשמה? אם הם מריחים שמדובר במשהו רציני — אין תקלות. אם זו משימה פשוטה, אני לא מבטיח כלום..."
"אני מקווה שחוש הריח שלו לא מקולקל היום," ענה לו המפק"צ בקול רם, שגם היסעור ישמע. בבטן המסוק ישבו הלוחמים בשורות צפופות, צמודים לחלונות. דרור, באפוד מלא ועם ציוד כבד על הגב, תרמיל עמוס בין הרגליים, מנה בלבו את פרטי הציוד האישי שלו, מוודא ששום דבר לא נשכח. הוא ידע שהולכים לקראת דבר גדול, והיה יכול להרגיש באדרנלין הגואה ובמתח שבאוויר. כמו כולם ציפה להגיע כבר ליעד, לבצע ולחזור, סומך על היכולות של צוות האוויר לדייק גם בשלב האיסוף חזרה הביתה. שיתוף הפעולה בין צוות האוויר לצוות המבצע הוא קריטי. באוויר — הקברניט הוא מפקד המבצע, ועל הקרקע — המצביא. הטייסים אינם יודעים את פרטי המבצע המתוכנן, מנסים בסקרנות לדלות איזה רמז על העומד להתרחש. החיילים, מצדם, מרגישים אי־נוחות באוויר, רוצים להגיע כבר לקרקע. האמון הגדול שנוצר עם הזמן בין הכוחות המשולבים הוא קריטי. דרור נזכר בפעם הראשונה שעלה על יסעור. זה היה באימון לקראת אחד המבצעים, שהיה בו צורך בשיתוף פעולה מכיוון הים. במהלך הטיסה, המסוק הנמיך טוס עד לגובה פני הים ממש. גלים התנפצו בסמוך לבטן המסוק וקור עז חדר פנימה מהדלת האחורית, שנפתחה ונפרשה לעבר המים. יושבי המסוק נרטבו מקצף הגלים, כשהם צופים בים בדממה מוחלטת. כולם הציצו בשעונים, עוד שלושים שניות לקשר עין ושום סירה לא נראית באופק. ופתאום, בתזמון מושלם, הגיחה מאי־שם סירת גומי שחורה ממונעת, ונכנסה היישר לבטן היסעור. שני בחורים שעמדו מוכנים בצדי המסוק תפסו בחבלי הסירה, וקשרו אותם לזיזים מתאימים בדופן היסעור. הדלת נסגרה לאִטה תוך כדי תנועה, כשהמסוק הגביה למרומים. שריר לא זע בפני הנוכחים, כאילו כך דרכה של כל סירה להגיע לחוף מבטחים. זו היתה הפעם הראשונה שדרור הבין שכנראה אין מבצע שהוא בלתי־אפשרי. ואין מקום שהוא רחוק מדי. "אתה מזהה את ארובות חדרה?" ארנון צועק לתוך אוזנו של דרור. הרעש בבטן היסעור כל כך חזק, שאי־אפשר לנהל שיחה רגילה. הם מתמתחים לעבר החלון, נדחקים לחפש מקומות מוכרים. חדרה. אוניברסיטת חיפה. נהלל. מנסים לזהות יישובים שעוברים מעליהם לפי האורות. את הקיבוצים לפי אורות המסודרים במעגל, ואת המושבים לפי אורות בפסים ארוכים. שני צפצופים חזקים מודיעים ללוחמים שבעוד חמש דקות חוצים את הגבול. בבת אחת נוחתת אווירת רצינות על היושבים במסוק. רגע לפני שמכבים את האורות, הבחורים מסתכלים זה לזה בעיניים, ומחייכים חיוך של עידוד ונחישות. כולם דרוכים לקראת המשימה. דרור סוקר במבטו את חבריו למבצע, בוגרי היחידה בשלבים שונים, ומרגיש ביטחון במחיצתם. כולם מקצוענים, כולם ממוקדי משימה. כוותיק ביחידה הוא יודע שכל אחד יעשה את החלק שלו הכי טוב שאפשר. חברות שעמדה בכל כך הרבה מבחנים, ודאי תעמוד גם הפעם. עם חציית הגבול כבים האורות, והמסוק ממשיך בדרכו בעלטה מוחלטת. מהחלונות ניכר כי היסעורים מתרחקים מקו החוף לכיוון נוף חשוך ולא מוכר, לכיוון הים. כשיחזרו לקו החוף, זה כבר יהיה חוף זר, עם תוואי שטח שונה. פְּנים המסוק מוחשך גם הוא לחלוטין, בקושי אפשר לראות זה את עיניו של זה. צוות האוויר עובר לדריכות ולריכוז מוגברים. הטיסה הופכת קשה ומסובכת יותר ודורשת ריכוז רב. הקברניט מפלס את דרכו בחושך בעזרת אמצעי ראיית לילה משוכללים, טייס המשנה יושב וידיו על ההגאים, ומאחור, המכונאי המוטס בעמדת "היכון" כשידיו על השעונים והכפתורים, צופה בדריכות במכשירי הניווט. ברגע האמת יש אפס זמן לתקלות. אם קורה משהו חייבים להגיב במהירות, לחסוך גם את זמן הושטת היד לכפתור הדרוש. במסוק דממה. הקולות היחידים הנשמעים הם רעש המדחפים שלא נחים לרגע; עוד לא נולד המכשיר שיודע להשקיט אותם. ללא אורות, יקשה על האויב לזהות במדויק את מקור הרעש. מדי פעם נשמעות יריות, כדורים נותבים עפים מסביב. כולם מקווים שהירי אינו מכוון למסוק, אם כי ליסעור זה לא ממש משנה אם הכדור היה ממוען אליו או שפגע בו במקרה. הלוחמים מביטים בחשיכה המוחלטת שבחוץ, מזהים את המסוק הצמוד אליהם, שמוביל את המחצית האחרת של הכוח. כולם מחזיקים אצבעות לטייס. הישיבה במסוק זרה לדרור. הוא איש של קרקע. של אדמה. של טיולים וטבע. מה לו ולשמים? כשהיה ילד קטן הבטיח לאמו להגיע לשמים: "כשאני אהיה גדול אני אהיה טייס גיבור, ואוריד לך את שלומיק ושמעון מהשמים." שני אחיה נהרגו במלחמת ששת הימים בהפרש של יום, ודרור לא היה יכול לשאת את כאבה. הוא נזכר בטיולים המשותפים שלהם לבית הקברות הצבאי בכפר סבא. הוא משחק על יד הקברים של דוֹד שלומיק ודוֹד שמעון, רודף אחרי פרפרים או בונה מגדל מאבנים, והיא בוכה ואומרת תהלים. כשהיו עוזבים את המקום, היתה אומרת בנחרצות: "החיים צריכים להמשיך. בשביל זה הם נהרגו, לא? כדי שנוכל לחיות במדינה הזאת." עכשיו דווקא הוא נמצא בשמים, בדרך למשימה שמטרתה להבטיח את שגרת האזרחים, חושב שיש בזה סוג של קיום הבטחה."ראיתם?" מישהו צועק ומצביע בידו לחלון הצפוני. נורים זוהרים עפים במהירות בשמים, לא הרחק מהמסוק. "עלו עלינו? כבר? עוד לא התחלנו בכלל..." הלב של כולם דופק במהירויות מטורפות. "איך זה התגלינו כל כך מהר?" חוששים שהמבצע בדרך לביטול, וזו לא תהיה הפעם הראשונה שזה קורה. דרור מרגיש את הלחץ שעולה מהבטן אל הגרון. המצביא ממלמל לתוך האוזניות כמה מילות תיאום עם הטייס, מרים עיניים ומחייך לצוות. "העסק בשליטה. מדובר בכוח הטעיה. הם יוצרים מגע עם האויב במקום אחר ועושים להם ל"ג בעומר, מה שמאפשר לנו להיכנס בשקט ולנחות במקום שלנו..." קשה לשמוע את דבריו, אבל כולם חשים בנימת ההרגעה שבהם. שפה של תחבולות הלוחמים האלה מבינים מצוין. "אם יקרה לי פעם משהו," חושב דרור, "אני רוצה להיקבר ליד הדודים שלי." הנורה בבטן המסוק נדלקת, סימן ליושבים בתוכו שעוד עשר דקות נותרו לנחיתה. כולם חשים במתח הגובר. מעכשיו זה כבר ממש רציני. מעכשיו זה גם ממש מסוכן. חוזרים על הוראות אחרונות, תיאומים סופיים, הכול תורגל כבר כל כך הרבה פעמים. מחכים כבר לביצוע. דרור אומר את תפילת הדרך, יודע שיכול להיות שיעבור עוד הרבה זמן עד שיוכל להתפלל שוב. נורה נוספת נדלקת. עוד חמש קטנות — והדלת האחורית שבבטן המסוק תיפתח, והחיילים יעזבו אותו במהירות מרבית. ליתר דיוק — בשלושים שניות. לא יותר. זה הזמן המקסימלי שהיסעור יכול לשהות על הקרקע ללא סכנת טיווח. כמה התאמנו על פריקה מהירה שכזאת. עבדו על מודל בקרקע שוב ושוב עד שהגיעו לביצוע נכון. כשזה לקח 35 שניות — ננזפו שהם אטיים. 32 — עדיין צבים. ב־31 המפק"צ התחיל לחייך, ובשלושים שניות — נרגע. טלטלה חזקה מקפיצה את כולם, זורקת את יושבי המסוק זה על זה. כל מה שלא קשור ומחובר למסוק, עף ונוחת בצד השני. המסוק שובר בפתאומיות ועף לשמים. "מה קורה? אנחנו לא בכיוון ההפוך?" אכזבה מתקלה אפשרית עוברת בראשו של דרור. פעם שנייה שיש תחושה שמשהו לא טוב קורה בטיסה הזאת. אלא שפעם שנייה גם מתברר שזו בהלת שווא. האבק שהמסוק הרים כשהתקרב לקרקע, הסתיר לטייס את הנתיב והנחיתה לא היתה בטוחה. לא היתה ברירה אלא לשבור למעלה וללכת מסביב. דיבור קצר בקשר בין הקברניט והמצביא סיכם את מיקום הנחיתה החלופי. כולם מקווים שזה השינוי היחיד בלו"ז שיהיה בלילה הארוך שמחכה להם. הנחיתה השנייה רכה, והאדרנלין שהואץ הפך את תרגולת שלושים השניות ל־28 כולל ציוד. המפק"צ עומד על יד דלת המסוק, טופח על שכמו של כל אחד מהיוצאים, ספק ברכת הדרך, ספק וידוא נוכחות, סופר אותם כבני מרון. כבקרת רועה עדרו. מהחלון הקדמי מסמן להם הטכנאי בבוהן זקורה ברכת הצלחה. בחשכת לילה נטול ירח הם יוצאים אל תוך הערפל, למבצע שממנו דרור יחזור עם צל"ש
."

בקיצור מומלץ בחום
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #124  
ישן 16-11-2010, 10:04
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
מבצע קציצה\ מאת: בן מקנטייר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

http://www.am-oved.co.il/htmls/page...21291&bsp=13474

[CENTER]מבצע קציצה\ מאת: בן מקנטייר[CENTER]
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

סיפורו של המרגל האמיתי ששינה את מהלכה של מלחמת העולם השנייה

בבוקר אחד, באפריל 1943, מצא דייג סרדינים ספרדי גופה צפה סמוך לחוף, ושרשרת האירועים שחולל גילוי זה שינתה את מהלכה של מלחמת העולם השנייה.
"מבצע קציצה" היה ללא ספק תרגיל ההונאה המוצלח והמוזר ביותר בתולדות המלחמה. הוא הוליך שולל את ראשי הביון הגרמני, והציל את חייהם של אלפי חיילים; המבצע נבדל מכל סיפורי הסוכנים החשאיים בעובדה אחת יסודית ומהותית: "הסוכן" שהפעיל את המבצע היה אדם מת. תפקידו היה לשכנע את ראשי הצבא בגרמניה כי כוחות בעלות הברית מתכוונים לפלוש לאירופה דרך יוון, ולא דרך סיציליה.
גלריה רחבה ונכבדה של דמויות ודמויות משנה, כמה מהן מסתוריות ועתירות דמיון, כמה מהן מוזרות ואפופות סוד, ובראשן קצין חיל אוויר אקצנטרי ועורך דין יהודי, טוותה והוציאה אל הפועל את מעשה התרמית הגדול.
בן מקינטייר, מחברם של רבי-מכר וספרי עלילות ריגול נודעים ומוערכים, ארג מסכת מופלאה וקסומה, והשתמש לצורך זה במאגר גדול של מסמכים פרטיים, ספרי זיכרונות, יומנים וחמר תיעודי מארכיוני M15 וסוכנות המודיעין של הצי הבריטי שנחשפו בשנים האחרונות. התוצאה היא ספר עלילה מרתק ומופלא.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #126  
ישן 16-11-2010, 14:03
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
בתגובה להודעה מספר 125 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "רגע, זה ספר עלילתי?"

זהו ספר עיון אך הוא כתוב בצורה מרתקת ולפעמים המציאות מותחת יותר מעלילות ריגול בדיוניות
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #127  
ישן 20-03-2011, 16:14
  v-22 v-22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.11.08
הודעות: 130
ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים יועז הנדל / יעקב כץ
בתגובה להודעה מספר 126 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "זהו ספר עיון אך הוא כתוב..."


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/covers93/937098.jpg]


קשה לאתר את נקודת הזמן המדויקת שבה פרצה המלחמה בין
ישראל לאיראן. מלחמה שאין בה קווי חזית, שדה קרב וחיילים
במדים, אלא שליחים חשאיים ואנשי צללים שבבוא היום עלולים
לטלטל את העולם.
גורל המזרח התיכון יוכרע בשתי לשכות, ש־ 2000 קילומטר מפרידים
ביניהן. לשכתו של ראש ממשלת ישראל ולשכתו של מנהיג איראן.
טביעות אצבע איראניות ניכרות בכל אירוע ביטחוני משמעותי
שהתרחש בישראל מאז קיץ 2006 . טביעות אצבע ישראליות ניכרות
גם הן פה ושם. אנשי הצללים שמנהלים את המלחמה נעים בשטח
האפור, מדרום אמריקה ועד דובאי. ייתכן שהיו ברחובות דמשק
בשעת הפיצוץ המסתורי שקיפח את חייו של עימאד מורנייה. יתכן
ששהו בעיירת חוף סורית כאשר הגנרל מוחמד סולימאן מצא את
מותו מירי צלף. ואולי הציצו מבין מלונות חשוכים בתורכיה כאשר
הגנרל עלי ריזא עסכארי נעלם ואיתו סודות הגרעין האיראני.
אין לדעת איך תתפתח מלחמת הצללים הזאת, אך ברור כי אין סוף
הוליוודי לפרויקט הגרעין האיראני. אם ישראל תנסה לעצור את איראן
בכוחות עצמה, צפויה תבערה במזרח התיכון כולו. אם ישראל לא
תתקוף, איראן תשיג נשק גרעיני, המזרח התיכון יתחמש, וארגוני
האסלאם הקיצוני יתחזקו.
בישראל נגד איראן נבחנים מהלכי המלחמה בין ישראל לאיראן מאז
מלחמת לבנון השנייה ועד ימים אלה. שיטות הפעולה החשאיות,
האמצעים והכוונות העתידיות, תקיפת הכור בסוריה, עופרת יצוקה,
המרוץ אחר טכנולוגיה, הקרבות הקיברנטיים, ההתנקשויות ומלחמת
ההברחות בים. איראן נחושה להצטייד בנשק גרעיני. ישראל נחושה
לסכל את הכוונה הזאת. כל האמצעים כשרים.



הספר נראה מבטיח ביותר לפי דעתי קראתי כבר כמה פרקים וזה לא רע ..
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=937098

http://www.103.fm/programs/Media.as...JJ&c41t4nzVQ=EF
קישור לתוכנית הרדיו בה דובר על הספר
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #128  
ישן 22-04-2013, 09:17
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
ביקורת על הספר "ישראל נגד איראן"
בתגובה להודעה מספר 127 שנכתבה על ידי v-22 שמתחילה ב "ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים יועז הנדל / יעקב כץ"

http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=64863

"ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים" מאת יועז הנדל, ד"ר להיסטוריה כללית ובעברו לוחם ומפקד בשייטת 13, ויעקב כץ, הפרשן הצבאי של "הג'רוזלם פוסט", נותן סקירה ממצה ומפורטת של המערכה החשאית והגלויה כנגד איראן וגרורותיה. מנגד, אף שהנדל וכץ יודעים לספר סיפור, נטיית הספר לדרמטיזציה, האלהת "בחורינו המצוינים" ובקיצור קשירת כתרים לכל מי שצמד המילים "יחידה מובחרת" נקשר בשמו, די מעייפת (וזה נאמר עם כל הערכה לכל אותם לוחמים המבצעים פעילות מיוחדת מודיענית והתקפית, ומבלי להמעיט בערכם) וגם מציירת תמונה כוזבת שרק הם נושאים בנטל (זולת רא"ל גבי אשכנזי והאלוף גדי איזנקוט, אנשי גולני, כמעט אף אחד בספר לא שירת בשורות הצבא הרגיל והאפור הנושא בעול הבט"ש וגם נשלח אל מול פני המלחמה החזקה). הספר כמעט שאינו ביקורתי כלפי מערכת הביטחון ודי מהלל ומשבח אותה. באחרונה כתב עמוס הראל בהקשר הנ"ל ב"הארץ" כי: "ההנחה הרווחת שלפיה החיילים למטה, עד רמת המג"ד, לחמו כאריות והביסו את חיזבאללה בזמן שהדרגים למעלה כשלו והכשילו, כתב בן-ישי, היא 'מיתוס יפה שיש בו מעט נחמה לגאוותנו ומרפא לביטחוננו העצמי, אבל זו לא האמת'. ביבבות לא תעשה לך מלחמה, טען. הביקורת של בן-ישי השתלבה בטענות שהעלתה ועדה מטכ"לית, בראשות האלופים יורם יאיר (יה-יה) ואלעזר שטרן, שבחנה את 'ערכי צה"ל במלחמה'. יאיר טען מאוחר יותר כי הסיבה העיקרית לכישלונות צה"ל בלחימה היתה 'ההתנהלות הערכית של המפקדים, מהרמטכ"ל ועד רמת המג"דים' וכי הצבא שכח את הערך הראשון בחשיבותו - דבקות במשימה וחתירה לניצחון. הדברים של הפרשן והאלוף נאמרו בתקופה שבה עדיין נתפשה המלחמה, בצדק, ככישלון צבאי. מאז, חלפו כמעט שבע שנים של שקט בגבול לבנון. השנים הללו נבעו בעיקר מפער היכולות הבסיסי בין צה"ל לחיזבאללה, שהופגן גם במלחמה. המכה שספג הארגון הלבנוני עדיין מרתיעה אותו לפי שעה מניסיון הסלמה נוסף כנגד ישראל. אבל השקט שירת גם את אלה שביקשו להנהיג מעין רוויזיוניזם היסטורי בתיאור המלחמה ולהציגה כניצחון מדיני וצבאי, שתוצאתו משפרת בדיעבד גם את חוות הדעת על טיב ניהול המערכה. למרבה המזל, חלפו כמה שנים בטרם התיר צה"ל לעצמו להישבות בקסם השקר הזה. גבי אשכנזי, הרמטכ"ל שמונה לאחר המלחמה, השקיע מאמץ גדול בהחזרת חשיבותם של הערכים הישנים וברענון הידע הצבאי המקצועי שנשכח בשנות האינתיפאדה השנייה. (עמוס הראל, "גם במערכה הבאה צה"ל יזדקק לגיבורים", "הארץ", 15.04.2013). רוצה לומר, צה"ל שכח במלחמה את האופן שבו מנהלים מלחמה כראוי. אף שאכן התקיימו בצבא לאחר המלחמה מהלכי תיקון, תחקיר והצטיידות נכונים, מבצע "עופרת יצוקה" ומהלכים נוספים, אינם בהכרח התיקון הראוי כפי שמצטייר בספר של הנדל וכץ. מי שקורא בו עשוי לחשוב שמערכת הביטחון מתנהלת בשום שכל והיטב ולא כך הוא. מהספר נעדרים מהלכים נוספים כמו הוויכוח בתוך דרגי מקבלי ההחלטות האם לבצע מהלך התקפי ישראלי באיראן, מלחמת האזרחים בסוריה, ביקורת על טיב פעולת ההשתלטות על המרמרה וכמובן השהייה בשטחים. עם זאת יש לציין באופן חריג את הפרק העוסק בהפצצת הכור הסורי בשנת 2007, שכתובה היטב, באופן מותח, שניכר בו כי הכותבים בקיאים בפרטי המאורע (הסיפור החל מאיסוף המודיעין, המהלכים הדיפלומטיים אל מול ארה"ב והפעולות המבצעיות פשוט מרתק) ואינו ניתן להנחה מן היד. בקיצור ספר חסר. אפשר, במיוחד בשביל לקבל רקע, אבל ממש לא חובה.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #129  
ישן 05-06-2013, 18:33
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
ביקורת שכתבתי על הספר "אהוד ברק: חייל מספר אחד" מאת בן כספית ואילן כפיר
בתגובה להודעה מספר 128 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "ביקורת על הספר "ישראל נגד איראן""

http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=66236

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

"נדמה לי שאהוד ממשיך בדרך כמו טל שיוט עם ראש חכם, עם מנוע שקט אבל ארוך טווח, עם מטען מועיל די גדול, וגם מי שחושב שהוא יודע לאן הטיל הזה תוכנת – ומי שתיכנת אותו זה אהוד – יכול להיות מופתע, כי הרגע האחרון הוא יכול לשנות כיוון, מטרה, אבל הוא לבטח יגיע לאן שהוא רוצה." (אמנון ליפקין-שחק על אהוד ברק, עמוד 11)

הספר "אהוד ברק: חייל מספר אחד" מאת בן כספית ואילן כפיר הינו ביוגרפיה אודות אהוד ברק, מי שהיה בעת פרסום הספר בשנת 1998 רמטכ"ל ושר לשעבר אשר עמד בראש מפלגת העבודה. הספר, כך חשף מחברו בן כספית בספרו "חמקן", היה למעשה חלק מקמפיין הבחירות של ברק לראשות הממשלה ושימש כחומר תעמולה אשר חולק לבוחרים פוטנציאלים. בין היתר הוא תורגם לרוסית וניתן למצביעים פוטנציאלים מקרב העולים מרוסיה. הספר עוקב אחר מסלול חייו של ברק החל מילדותו בקיבוץ משמר השרון, עבור בגיוסו לגדוד 9 של החרמ"ש. לאחר מספר חודשי שירות המליץ חברו אברהם אמון אשר שירת בסיירת מטכ"ל המתגבשת למפקדו, אברהם ארנן, כי יגייס את ברק ליחידה. ברק עבר ביחידה מסלול הכשרה בהצטיינות. מכאן עובר הספר לתאר את שירותו של ברק ואת המבצעים השונים אשר בהם נטל חלק ואת אלו שיזם, תיכנן והוציא אל הפועל כמפקד. הספר כתוב היטב והחלק שעוסק בתקופת שירותו של ברק ביחידה, מלוחם ועד למפקדה מרתק במיוחד, וגם ראשוני מאוד (כאשר יצא הספר לאור לא היו ספרים רבים אודותיה). בספר נזכרים לוחמים ומפקדים נודעים לתהילה דוגמת חברו הטוב, יוני נתניהו ז"ל: "בעצמו קצין שהגיע מהצנחנים" (עמוד 78) ומוקי בצר: "בצר, קצין מעולה ויוצא סיירת צנחנים." (עמוד 78). במיוחד מעניין לקרוא אודות מה שניתן להגדיר כרגע השיא של ברק כמפקד היחידה, "מבצע אביב נעורים":

"אהוד זיהה את דלת הזכוכית בכניסה ללובי של הבית, שגר בו "המחבל של מוקי". בהיסוס ניגשו "בני הזוג" לדלת הזכוכית וניסו לפתוח אותה. אנחת רווחה. הדלת היתה פתוחה. עמדת השומר בלובי המואר היתה ריקה. אהוד ומוקי בצר נפרדו. מוקי חלף על פניו והתחיל לעלות במדרגות. יתר אנשי החוליה הגיעו אחרי כחצי דקה ונבלעו במדרגות. ואז, מתוך מכונית "דופין" אדומה בצד השני של הרחוב יצא צעיר לבוש מעיל עור חום והחל לחצות את הכביש. אהוד הבחין שהוא פותח את מעיל העור ומוציא מתוכו אקדח. זהו שומר הראש החסר. השומר החמוש פסע לעבר אהוד ועמירם לוין. כשהתקרב עד למרחק של פחות מעשרה מטרים, סימן אהוד לעמירם להיות מוכן, ואז, לתדהמתו של השומר, פתחו שתי ה"צעירות" את הז'קטים, שלפו תת-מקלעים, נצמדו לעמודי השיש בכניסה ללובי המפואר ופתחו באש. השומר הספיק לירות שני כדורים, נפגע וקפץ חזרה אל מכונית ה"דופין". שתי ה"צעירות" המשיכו לרסס בצרורות קצרים את דלת ה"דופין". הצעיר הפצוע הצליח לקפוץ מהדלת השנייה ולתפוס מחסה מאחורי מעקה אבן בצד השני של הרחוב. אחד הכדורים פגע בצופר המכונית וגרם לקצר. מאותו רגע ועד לסיום המבצע פעל הצופר. השעה 1:29 אחר חצות. היריות ביטלו את ההפתעה. בתוך הבניינים עברו החוליות מתנועה שקטה לריצה מהירה. בזווית העין הבחין אהוד שבשני הבניינים נדלקו אורות בשלוש דירות – בקומה השנייה והרביעית בבניין אחד, ובקומה השישית בשני. זה האימות לכך שזיהוי הדירות היה נכון. המחבלים בדירות, אבל הפתעה כבר לא תהיה. מאותה שנייה התרחש הכול במהירות. מוקי בצר וצוותו טיפסו במדרגות לקומה השישית, הצוותים של נחמני ושל צביקה ג' – קצין צעיר ומיומן – עלו לדירות המחבלים "שלהם". אהוד תפס עמדה בצומת החולש על דירות המחבלים. עמירם לוין ודב בר, קצין התיאום של הקומנדו הימי, נותרו ברחוב בעמדת תצפית וחיפוי. מוקי בצר דילג על שלוש מדרגות בכל צעד. הוא בדק שלוני, צביקה ויוני נמצאים בעקבותיו. לשבריר שנייה חשב עד כמה מתאימה הפאה הבלונדית ללוני רפאלי. לוני לכד את מבטו של בצר וחייך. הם הגיעו אל דלת דירתו של "אבו יוסוף", שאפו אוויר ואותתו בשלוש נקישות על מכשיר הקשר. השניות הבאות נראו לבצר כנצח, עד ששמע חמש נקישות על מכשיר הקשר – סימן מאהוד שאפשר לפרוץ לדירה. הדלת נפרצה במטען חבלה. על פי המידע שבידיהם, אמור היה "אבו יוסוף" להיות בחדר האורחים, באגף השמאלי של הדירה. עוצמת הנפץ החרידה אותו ממקומו, והוא זינק לעברם בפיג'מה. משראה אותם, קלט מיד במי מדובר. יוני ירה בו מקרוב. לפני שנפגע ניסה "אבו יוסוף" לשלוח יד לאקדח שהיה במגירת המכתבה שלו. אשתו זינקה לעבר יוני בניסיון לסוכך על בעלה, אבל נפגעה גם היא מהיריות. "אבו יוסוף" הספיק לצעוק משהו, וצנח על השטיח. לוני וצביקה אספו במהירות מסמכים חתומים בחותמת של הפת"ח, תחבו אותם לארגז והחלו לרדת במהירות במדרגות." (עמודים 127-128)

ישנו לפחות "אי דיוק" (בלשון המעטה) מצד הכותבים שכן בצר העיד חזור והעד כי ב"אבו יוסוף", הוא אבו יוסוף אל נג'אר, סגנו של ערפאת, ראש מנגנון המודיעין המבצעי וראש ארגון "ספטמבר השחור", ירו כלל חברי החוליה. לדבריו: "כשאנחנו פורצים, דלת בצד ימין של החדר שינה נפתחת - הוא רואה אותנו ואנחנו רואים אותו. אני מזהה אותו, הייתה לי תמונה שלו בכיס שלושה שבועות כדי שאני אזהה אותו בטוח. וכמו שהוא פותח את הדלת, הוא מסתכל עלי ואני מסתכל עליו. אני לא אשכח את זה. הוא מבין שאנחנו כוח עוין, הוא תורק את הדלת חזק. ואז צביקה ואני יורים בו צרורות עם עוזי דרך הדלת. הדלת נפתחת ואנחנו רואים אותו שוכב. מה שלא ידענו שאשתו מאחוריו והיא נפצעה קשה ואחר כך נפטרה. ירינו בו לוודא הריגה מה שנקרא." (מתוך עדותו של בצר כפי שהופיעה באתר "חטיבת הצנחנים") דווקא לגבי תפקודו ומעשיו של ברק במבצע, על פי כלל הגרסאות אודותיו שקראתי, הספר מדייק. "25 שנה מאוחר יותר ממשיך אהוד ברק לראות ב"אביב נעורים" את פעולת הקומנדו המוצלחת ביותר שביצעה סיירת מטכ"ל מעודה." (עמוד 130) זה כבר עניין לפרשנות, כאשר אני לדידי חושב שסוגיית המרחק במבצע "הצגת תכלית" לחיסול אבו ג'יהאד עשתה אותו למבצע מרשים יותר, אם כי לא פורץ דרך וכי מבצע אנטבה הוא הוא הפעולה המרשימה ביותר שבה לקחה חלק היחידה. הערת אגב ברק היה שותף מלא לתיכנון כולן, ואין חולק כי "אביב נעורים" היווה פריצת דרך מבצעית מרשימה. יתרה מזאת, ברק היה המפקד המשפיע והדומיננטי ביותר של היחידה, אשר מיצב אותה כיחידת הכוחות המיוחדים המובילה של צה"ל, ועשה זאת תוך הפגנת מעוף, יצירתיות, מנהיגות ותעוזה, ואת זאת אי אפשר לקחת ממנו.

עם זאת בספר ישנם לא מעט (שוב, בלשון המעטה) "אי דיוקים" שקושרים לברק כתרים שלא בצדק, וכמעט תמיד מוצאים אותו מכל פרשה צח כשלג, ובכלל זה אירועים דוגמת "סולטן יעקב" וניסיונו של הרמטכ"ל משה לוי להעליל על דן שומרון עלילה אודות העדפתו המינית באמצעות יחידת האזנות של אמ"ן בעת שברק שימש כראש אמ"ן. הנה דוגמה לאחד מהם: "למטכ"ל החלומות הגיע גם בן טיפוחים אחר שלו, משה ("בוגי") יעלון, גם הוא בוגר הצנחנים וסיירת מטכ"ל. ברק העריך את יעלון כאחד הטובים במפקדי הסיירת וכאחד מטובי המפקדים של חטיבת הצנחנים. ברק שיכנע את יעלון לקבל את הפיקוד על יהודה ושומרון, אחרי שכבר אמר לא לקודמו, דן שומרון, ושקל לעזוב את הצבא." (עמוד 251) המשפט הזה בספר למשל סובל מלא מעט אי דיוקים. הסופרלטיבים שמקבל יעלון הינם, ככל הידוע לי, מדויקים מאוד, אולם יעלון עצמו מצהיר בספרו כי היה לו עניין אישי להתמנות כמפקד איו"ש (הספר "דרך ארוכה קצרה" מאת משה "בוגי" יעלון, הוצאת ידיעות ספרים, 2008, עמוד 64). שנית, יעלון מציין בספרו כי עוד מימיו כמפקד "היחידה" שאף להתקדם לפסגת הפיקוד בצבא (הספר "דרך ארוכה קצרה" מאת משה "בוגי" יעלון, הוצאת ידיעות ספרים, 2008, עמוד 62), אז מדוע שישקול לעזוב אותו? ועוד דבר מפקד אוגדת יהודה ושומרון אינו חבר בפורום מטכ"ל, ולא היה כזה מעולם (גם לא בימי שאול מופז ששימש בתפקיד בדרגת אלוף אישית). כל זה בהתעלם מהיחסים העכורים משהו בין יעלון לברק במשך השנים.

מכל אשר נכתב בספר אהבתי במיוחד מכתב שכתב ברק לאחיו הצעיר, אבינועם, אשר עמד בפני גיוס. המכתב, שאהוד ברק כתב בעת שהיה קצין צעיר ביחידה, הזכיר לי מאוד את "מכתבי יוני" ולימים כאשר כתבתי לאחי מכתבים, בעת שהיה לוחם בצנחנים, שאבתי ממנו, כמו מאסופת מכתביו של יוני ז"ל ומניסיוני שלי בצנחנים השראה: "לאדם יש שני גילים. ישנו הגיל הכרונולוגי שנמדד בשנות שמש או ירח רגילות, וישנו הגיל הפסיכולוגי, שנמדד בכברת דרך ההתפתחות שאותו בן אנוש כבר עבר... אתה מבוגר במקצת מכפי גילך הכרונולוגי ומבוגר לפחות בשנתיים ממני בסוף י"ב... אחלק לך מחמאה, ואני אומר זאת לא כאחיך, אלא כאדם שמביט מהצד וחושב. אתה שייך לסוג האנשים שיהיו בהגיעם לבגרות שלמה (והיא כבר מאחורי הסף) גברים סוג א'. בניגוד למקובל לא הכנסתי את המילה 'גברים' למרכאות, ומיד אסביר. זכריות זה סט של תכונות ביולוגיות. גבריות זה סט של תכונות אופי – שקט פנימי, קור רוח, כושר החלטה, כושר התבוננות, אומץ לב אישי, ערכים ונכונות להילחם למענם, העזה והיכולת לשחות כנגד הזרם, להתמודד עם בעיות ולא לחמוק מהן... אי שביעות רצון עצמית פירושו – אל תיתפס לטפיחה עצמית על הכתף גם כשאחרים טופחים עליה... אל תיבהל כשנדמה לך שאינך עומד בדרישות שקבעת לעצמך... כשנדמה לך שאינך מצליח לשמור על קור רוח... כשאתה מפחד... כשאתה חושב שהנה אתה מתחמק מקריאת הערכים של איזשהן פינות אגואיסטיות... אני חוזר, אל תיבהל: הרגשות הללו הן נחלת כל אדם המנסה לבנות את אישיותו במו ידיו... דאג לכך שהסטנדרטים שתקבע לעצמך בכל השטחים ובכל החזיתות יהיו גבוהים ביותר. בסטנדרטים שאתה קובע לעצמך, לעולם אל תיתפס לפשרות. יש דברים בעולם שהפשרה היא עצם מהותם, וטוב שכך הדבר. יש דברים אחרים שעבורם הפשרה היא קטלנית. בדרישות שאדם דורש מעצמו – המתחיל בפשרות, יגמור פושר. במשך השנים אני הולך בדרך מסוימת... הדרך משולה לשביל צר המטפס במעלה הר. מצד אחד הוא מבטיח בקצהו סיפוק ומחזה מרהיב... מאידך הוא צר... התהום משני הצדדים... הרגל עשויה למעוד ואבן עלולה להידרדר מתחת הרגליים ולסחוב אותך אתה. בקשה אחת בלבד לי אליך, לך באותה הדרך, עם כל הסיכונים, שמע ממי שכבר עבר כברת דרך רצינית... זה כדאי." (עמודים 54-55).

הספר קריא מאוד, מעניין שנעים לקרוא, אולם לספר יש אג'נדה ברורה (ספר תעמולתי) והוא אינו נאמן לשום גרסת אמת זולת זו שמוציאה את ברק טוב מכל סיטואציה שעבר בחייו, ואין זה משנה אם מדובר בעימות על תפקיד בצבא או על הרצון להשיג נתח מן הפעילות המבצעית, או על פרשה סבוכה כגון אסון צאלים ב'. סיום ספרו האחרון של בן כספית, אודות הריב המתוקשר בין שר הביטחון אהוד ברק איש סיירת מטכ"ל לבין הרמטכ"ל גבי אשכנזי: "במהותו איש חטיבת גולני - לוחם עז נפש שלא תמיד מבין דקויות." (מתוך הספר "חמקן" מאת בן כספית, הוצאת זמורה ביתן, 2013, עמוד 20), מהדהד גם מבין השורות בספר זה כשקוראים בהן בדיעבד: "בסיכומו של דבר, כשתעמוד בפני הבחירה מי מהם, אשכנזי או ברק, ראוי יותר להיות המפקד של הילדים שלנו, לא יהיה בי היסוס. אם אשכנזי יתייצב בפני דילמה בין שני מעשים סותרים, אחד שמועיל לו והאחר שמועיל למדינה, אין לי ספק שהוא יבחר במעשה שמועיל למדינה. אצל ברק התשובה מורכבת. קרוב לוודאי שיבחר במעשה שמועיל לו-עצמו, אבל ישכנע את כולם שהוא בעצם עדיף גם למדינה." (מתוך הספר "חמקן" מאת בן כספית, הוצאת זמורה ביתן, 2013, עמוד 463). בסה"כ אפשר לא חובה.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #130  
ישן 21-03-2011, 05:26
צלמית המשתמש של micjeep
  micjeep micjeep אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.03.07
הודעות: 435
רגעים היסטוריים והיסטריים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים - פרופ' מיכאל הרסגור ז"ל ואהוד פוקס


יותר מדובר באסטרגיות, מנהיגים ומצביאים - אבל ספר מומלץ הנכתב בסגנונו הייחודי של הרסגור ( "הוא היה מתקדם בצבא אם לא היה לו חיסרון אחד - הוא הרשה לעצמו להיהרג בקרב על..." ).

לתיאוריו הקלילים של הרסגור מוסיף אהוד פוקס ניתוחים מתחום התמחותו : תורת קבלת ההחלטות. במקרה שלפנינו, החלטות בשדה הקרב, שהרי בכך עוסקות כל 8 הפרשיות בספר:
נפוליאון מכה בפרוסים
מלחמת פרוסיה-צרפת
פרוץ מלחמת העולם הראשונה
נפילת צרפת
מלחמות פינלנד-רוסיה
הקרב על מוסקווה
פרוץ מלחמת האזרחים בארצות הברית
וישראל נלחמת בבלתי סדירים .


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nuritha.co.il/images/he/347384.jpg]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #133  
ישן 28-03-2011, 20:22
  גיל חזקיה גיל חזקיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.04.08
הודעות: 4,322
מי רצח את ג'ו אלון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

ספר חדש

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=937180

"ב-1 ביולי 1973 נורה למוות בפתח ביתו ליד וושינגטון אלוף משנה ג'ו אלון, הנספח האווירי של ישראל בארצות הברית. המתנקשים מעולם לא נתפסו, תיק החקירה נסגר ונסיבות הרצח נותרו תעלומה כמעט ארבעה עשורים. מעל הפרשה ריחפו במשך השנים חשדות וסימני שאלה רבים: האם ג'ו אלון, הטייס המהולל, גיבור מבצע קדש ומלחמת ששת הימים וממעצבי דמותו של חיל האוויר הישראלי, נרצח בידי ארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור"? האם היה זה חיסול חשבונות על רקע פלילי-אישי? ואולי אלון בכלל נלכד ברשת סבוכה של אינטרסים וריגול בינלאומי שהמוסד, הסי-איי-אי והקג"ב היו רק חלק משחקניה, ושילם על כך בחייו? פרד ברטון, סוכן מיוחד ללוחמה בטרור במשרד החוץ האמריקני שהתגורר בזמן הרצח בסמוך לג'ו, לרעייתו ולשלוש בנותיהם, נשבע לרדת לשורש האמת. בשנת 2007 הוא פתח מחדש את תיק החקירה, חיטט בערמות של מסמכים מסווגים, הפעיל את קשריו המודיעיניים ברחבי העולם והפך כל אבן במאמץ לפצח את חידת מותו של ג'ו אלון. המצוד אחר הרוצחים, שהניב גילויים חדשים, הוליך את ברטון מארצות הברית, דרך שמי צפון וייטנאם, עד לרחובות האפלים של מרכז ביירות והסמטאות האחוריות של פריז, לא פעם תוך סיכון וכנגד כוחות חזקים שהיו מעוניינים להשאיר את התיק קבור.
מי רצח את ג'ו אלון? הוא סיפור מתח עוצר נשימה על עוצמה צבאית ופוליטית, סוכנים וסוכנים כפולים, טרור וחיסולים, ומעל הכול - גיבור אחד, שניצב במרכזה של טרגדיה אישית ולאומית. פרד ברטון הוא מומחה בינלאומי לביטחון ולטרור. כיהן כסגן מנהל מחלקת הלוחמה בטרור של שירות האבטחה הדיפלומטית במשרד החוץ של ארצות הברית. כיום סגן נשיא בסוכנות המודיעין הבינלאומי "סטרטג'יק פורקסטינג". ברטון כתב, בין השאר, בעיתון "לוס אנג'לס טיימס" ושימש פרשן בתוכניות שונות ברשתות הטלוויזיה האמריקניות Fox ו־ABC. מתגורר בטקסס. ג'ון ברונינג הוא היסטוריון צבאי אמריקני. היה שותף לכתיבתם של עשרה ספרים, פיתח סדרת משחקי מחשב פופולרית בנושא קרבות אוויר ושימש יועץ למוזיאונים שונים. מתגורר עם משפחתו באורגון."
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.


נערך לאחרונה ע"י גיל חזקיה בתאריך 28-03-2011 בשעה 20:28.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #137  
ישן 29-03-2011, 11:20
  משתמש זכר ekeren ekeren אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.06.06
הודעות: 32
ספרים מומלצים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

מספר ספרים מומלצים באנגלית:

1. An Army At Dawn מאת ריק אטקינסון. עוסק במלחמה בצפון אפריקה בשנים 1942-1943 .
2. The Day Of Battle גם הוא מאת ריק אטקינסון. עוסק המלחמה בסיציליה ובאיטליה בשנים 1943-1944 .
שני הספרים הינם חלק מ Liberation Trilogy של הסופר (החלק השלישי יצא ב 2013 ). כתובים בפירוט רב ומציגים צדדים רבים של הקרבות. שניהם מרתקים לטעמי לפחות.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://ecx.images-amazon.com/images/I/51hgw9sz87L._SL160_PIsitb-sticker-arrow-dp,TopRight,12,-18_SH30_OU01_AA160_.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://ecx.images-amazon.com/images/I/51KZ5coL-nL._SL160_PIsitb-sticker-arrow-dp,TopRight,12,-18_SH30_OU01_AA160_.jpg]


3. Helmet for My Pillow: From Parris Island to the Pacific מאת רוברט לקי. אחד משני הספרים העיקריים שעל פיהם נכתב התסריט של הסדרה The Pacific . כתוב מנקודת ראותו של חייל מרינס פשוט. מעניין לראות את ההבדלים בין הספר לבין הסדרה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://ecx.images-amazon.com/images/I/51FFmL00o%2BL._SL160_PIsitb-sticker-arrow-dp,TopRight,12,-18_SH30_OU01_AA160_.jpg]


עוד מספר ספרים מומלצים בעברית/מתורגמים:
4. "הקרב על סן סימון" מאת אריה חשביה
5. "גליפולי" מאת אלן מורהד. עוסק במערכת גליפולי במלחמת העולם הראשונה.
6. "ראשי החנית" מאת ג'יימס אלטיארי. הסופר היה מראשוני יחידת הרינג'רים של צבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה. מספר על קורותיו ומעשי היחידה במלחמה. מעניין להצליב מידע בין הספרים מס' 1 ו2 ברשימתי לבין הספר הנ"ל.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://ecx.images-amazon.com/images/I/518EFYWAW3L._SL500_AA300_.jpg]
(לא מצאתי עטיפה בעברית)

7. "צ'רציל: שיעור בגדולה" מאת ג'פרי בסט. ביוגרפיה של וינסטון צ'רציל עוסקת בעיקר בתקופת מלחמת העולם השנייה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://simania.co.il/bookimages/covers4/43400.jpg]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #142  
ישן 09-06-2011, 05:25
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
בתגובה להודעה מספר 141 שנכתבה על ידי אזרח ישראלי שמתחילה ב "ספר על הריינג'רס בWW2"

"ראשי החנית" מאת ג'יימס אלטיירי הוצאת מערכות
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #154  
ישן 15-06-2011, 12:50
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 152 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "שאלות"

מצטרף להמלצה של גיל ואף הייתי אומר שבגלל היותם עדכניים ובגלל המחקר המקיף של המחברים יש בהם מידע רב יותר מאשר בספרים הכסופים הרלוונטיים לקורנס. בהחלט שווים את מחירם, למרות שעריכת הטקסט האנגלי מרושלת ביותר.
גיל, עם כל הכבוד לרענן (ויש הרבה כבוד), לדעתי שני הספרים של AIRDOC (שרענן היה שותף לכתיבתם) עולים בהרבה על החוברת שלו, אשר מיועדת פחות להיסטוריונים ויותר לבוני הדגמים.

לגבי הספר על הפטישים, לא עיינתי בו, אבל למרות המחברים המכובדים שים לב להוצאה. הוצאת שיפר נחשבת להוצאה לאור שבה הכמות באה בפירוש על חשבון האיכות. בעקבות נסיון העבר אני נמנע בצורה שיטתית מלרכוש ספרים שלהם.
_____________________________________
שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/


נערך לאחרונה ע"י Fox450 בתאריך 15-06-2011 בשעה 12:57.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #157  
ישן 15-06-2011, 11:41
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
שבוע הספר ומבצע ה 3 ספרים ב 99 של צומת ספרים - הזדמנות מעולה להשלמות ספרית הצו"ב!!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

בין הספרים המשתתפים:
הבור
הצליחה
אחים בקרב
אמת צל המלחמה (יעקב חסדאי)
דנקירק
הקרב הגדול ביותר
המלאך (אורי בר יוסף)
המגש והכסף (עופר שלח)
ישראל נגד אירן (יועז הנדל)
מי רצח את ג'ו אלון
לא כל כדור הורג (קפוסטה)
שבעה גברים במלחמה
שישה ימים של מלחמה (מיכאל אורן, היום שגריר ישראל בארה"ב)

חלק מהספרים פה חדשים לגמרי מ 2011/2010

אפשר לקנות 12 ספרים ב 400 ש"ח ואם קונים איזה קופון באיזה אתר באינטרנט אפשר לחסוך 60 ש"ח נוספים, מה שמביא את זה כמעט לרמת ה 4 ספרים ב 100 של שנה שעברה וזה באמת מחירי בדיחה!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #160  
ישן 22-06-2011, 17:31
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
סקירה מהארץ של הספר החדש "דובר צה"ל מודיע"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

למרבה האבסורד מנויים של ידיעות אחרונות יכולים לרכוש השבוע את הספר-אלבום המהודר הזה, שבמקור יצא לחנויות לפני חודשים ספורים בתג מחיר גבוה למדי של 160 ש"ח, בסכום פעוט של 30 ש"ח בלבד. שווה!

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1215885.html

מלאכתו של דובר צה"ל התפתחה לאורך השנים, אבל המוטו נותר: נחרצות ועמימות. עיון בלי מדים בספר חדש המסכם את מפעלותיו של דו"צ. "חיל האוויר טס לאן שצריך ועל פי הצורך". במילים אלו התייחסה יחידת דובר צה"ל לשאלה שהועלתה בפניה לפני כמה שנים, אם מטוסים ישראליים טסו באותו יום מעל ללבנון. התשובה, בת משפט בודד, מכאיב ממש בבדידותו על רקע מסמך A4 שלם, מופיעה בספר חדש המאגד את מיטב הודעות דובר צה"ל מקום המדינה ועד תום עידן אבי בניהו. יש נקודות ציון בזמן שפשוט אי אפשר להתעלם מהן.

היסטורית, אותו אירוע היה כנראה חסר משמעות, ולראיה, התאריך וההקשר שבהם התרחש נעדרים מהספר ("דובר צה"ל מודיע", הוצאת ידיעות ספרים). לפי מיקומו הכרונולוגי, הוא קרה במרחב שבין הנסיגה לרצועת הביטחון למלחמת לבנון השנייה. אולם לא בכך העניין. העניין הוא שאם אפשר היה להמיר את ההוויה של דובר צה"ל לחומר, ומהחומר הזה לסתת משפט - זה היה המשפט. "חיל האוויר טס לאן שצריך ועל פי הצורך". והוא אפילו לא נכתב על ידי קורט וונגוט או ג'וזף הלר. לפחות לא באופן ישיר.

כמו כל הודעה המתועדת בספר, גם את זו הפואטית מלווה טקסט צדדי. נכתב שם בתמצית שהיא "אינה שגרתית". אלא שכמאמר הקלישאה (ותסלחו לי שאני חוטא בכך, אבל קריאת ספר שלם המורכב מהודעות דובר צה"ל אינה אלא טיסה בשמי קלישאות), לעתים היוצא מן הכלל מעיד על הכלל. ועל מה מעיד משפט זה? שאחרי שמקלפים את כל הנוסחים הרשמיים והתארים הפורמליים ושמות הקוד, מתחוור שדובר צה"ל לא באמת חושב שהוא צריך ליידע מישהו לגבי משהו. מבחינתו, מספיק שהוא עצמו יודע לאן טסו המטוסים ולאיזה צורך. השאר זה בגדר מותרות.

אפשר בהחלט לחשוב על סיטואציות מסוימות שבהן טשטוש השאלה "האם צה"ל אכן טס בשמי לבנון?" חיוני מבחינה מבצעית או מדינית. אלא שמציאות כזאת היתה מיוצגת היטב גם על ידי תגובות גנריות נוסח "דובר צה"ל בוחר שלא להתייחס" או "צה"ל לא מאשר ולא מכחיש". לא זה המקרה. כאן, בלהט הנסיבות, שלצערי ייוותרו בינתיים עלומות, נפלטה מפי דובר צה"ל אמירה שמסגירה אמת משמעותית לגבי תפיסת העצמי שלו; גדולה יותר מחגיגת הניצחון הרגילה על כך שהוא יודע והעיתונאים לא. את זה משיגות דרך קבע גם התגובות הגנריות.

הובן שדובר צה"ל לא רק משוכנע שהוא יודע "מה קרה", הוא גם סמוך ובטוח שהוא יודע "מה צריך". ומי יידע לומר אם מה שהוא החליט שצריך זה אכן "מה שצריך"? הנה שאלה טובה שחבל שלא נשאלת יותר. את המעגליות הזאת (צה"ל קובע לגבי דברים מסוימים שיש לעשותם, אחר כך עושה אותם בפועל, ולבסוף מדברר) צריך לזכור בקריאה של כל הודעות דובר צה"ל באשר הן. היא זו שמעניקה להן את מעטה האובייקטיביות שממנה הן נהנות בקרב חלקים גדולים כל כך בציבור ולאורך שנים רבות כל כך. היא זו שממסגרת אותן כאמיתות.

כבר באייטם הראשון בספר, מבלי לבזבז רגע מיותר, כותבים עורכיו בהתייחס לדובר צבא ההגנה (שקדם לצה"ל), כי "בניגוד למקובל בימינו... (הוא) אינו מסתפק בדיווחים מהחזית אלא עוסק גם בפרשנות". זהו הכובע שבוער. הרי בכל אמירה שהיא מוכלת פרשנות; הזמן שעבר לימד לכל היותר להסוות אותה. לראיה, אחד המשפטים הפופולריים ביותר בהודעות דובר צה"ל, השזור לאורך הספר כחוט שני, הוא "צה"ל תקף יעדי מחבלים", אך בשני מקומות שונים, כשמפורטים היעדים, נמנים עמם תחנות שידור.

מי קבע שאלו יעדים לגיטימיים? כנראה אותו אחד שקבע כי "צה"ל רואה ברשות הפלסטינית כמי שנושאת במלוא האחריות להתרחבות הפרות הסדר משטחה אשר מסכנות את חייהם של חיילים ישראלים, כוחות הביטחון ואף פלסטינים" (אוקטובר 2000), או ההוא שאיבחן כי "אנו עדים היום לקריסת כל נורמה אנושית מצד הפלשתינים" (חוסר האחידות לגבי אופן כתיבת המילה פלסטינים במקור) (אוקטובר 2000). ומה אלה אם לא דברי פרשנות? אגב, לא במקרה סיפק החודש הנקוב את שתי הדוגמאות. מהספר ניכר שהאינתיפאדה השנייה בישרה תהליך סנטימנטליזציה חריף בהודעות דובר צה"ל.

עוד ניכר מהספר ש(לפעמים) דובר צה"ל משקר. בשני מקומות שונים מודים כותביו - עמם נמנים אנשי יחידת דובר צה"ל בהווה - שהדובר דאז לא אמר אמת: נסיבות שחרורו של אחמד יאסין מהכלא הישראלי ב-97', בתמורה לשחרור סוכני המוסד שכשל ניסיונם להתנקש בחאלד משעל, הוצגו באופן שקרי בהודעת הדובר כתולדה של מצבו הרפואי וכמחווה הומניטרית למלך חוסיין; ועל הדיווחים בזמן מלחמת יום הכיפורים נכתב ש"אין הודעה רחוקה מהמציאות יותר מהודעת דובר צה"ל מיומה השני של המלחמה" וגם ש"אין לדעת כיצד הציבור הישראלי היה מגיב לו נפרשה בפניו האמת במלואה".

לא ברור אם ציון שני המקרים הוא בגדר הפוך על הפוך מודע לעצמו, שבאמצעותו מנסה דובר צה"ל המאוחר לחזק את אמינותו על חשבון המוניטין של מוסד דובר צה"ל לדורותיו, או פרץ כנות שאינו מודע. כן ברור שבמקרה של יום הכיפורים, דובר צה"ל המאוחר שוב רומז על ידיעתו לגבי "מה צריך". כנראה שמדובר בתכונה שספחה היחידה לדי-אן-איי שלה, ושיש לכך קשר ישיר עם העובדה שהודעותיה נהנות במשך שנים ממעמד "אובייקטיבי".

הניסיון לאתר מבנים צורניים בהודעות המפוזרות לאורך הספר, כאלה שניתן יהיה לסווג תחת הכותרת המתבקשת "הפואטיקה של דובר צה"ל", נבלם במילים הכתובות. שפת ההודעות - כמתבקש - נוקשה, תכליתית וקמצנית, כשכל מילה בעלת נפח מטאפורי שמופיעה בהן, הגיחה רק אחרי שנות שימוש ארוכות ששחקו אותה (פגיעה ב"תשתיות" טרור או ב"קני" מחבלים הן הדוגמאות המובהקות). בחיפוש אחר רגע ספרותי - "מצודת הבופור שימשה כעמוד שדרה במערכת התבצרות המחבלים בדרום לבנון" בהתייחס לקרב ב-82', תיחשב כפסגה.

מבחינת השכבה הגיאולוגית של הטקסט, ניכרת רתיעה מובנית מסימני פיסוק בכלל ומנקודות בפרט (מה שנפתר במקרים רבים על ידי מקש ה"אנטר" או אפילו ה"ספייס"), וכתיב חסר להכעיס. אולי בעידן מדפסות הלייזר העניין ייפתר. כמו כן, יצוינו מספר רגעי עברית משעשעים כגון חבלנים ש"טובעו על ידי כוח חיל הים" או "סירה שנחתה בחוף ניצנים"; הטעות הפרוידיאנית שהפכה את הכפר הפלסטיני בית נטיף, שספג מנחת זרועו של צה"ל ב-48', ל"בית נחטיף"; והעובדה שבסופו של יום, דווקא אותן הודעות דובר צה"ל עציות הן שהעניקו לרוק הישראלי את אחד משיריו היפים ביותר - "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ". תירגם את זה יפה מאיר אריאל.

אבל כל הפיצ'פקס הללו בטלים בשישים אל מול העניין העיקרי בספר - תוכנו. מדובר, בואו נודה על האמת, בערימת מסמכים העוסקים באסונות, מלחמות, תאונות ושאר מיתות, לצד רגעים היסטוריים ספורים בלבד שביכולתם לרגש או להנעים. פתיחת הספר בעמוד אקראי והעתקת הכותרת המופיעה בראש כל עמוד, מולידה את הרצף הבא: "צה"ל מרכין דגלו", "בתגובה לירי הקטיושות", "הובאו לקבורה בישראל", "גל מהומות אלים", "האסון הכבד ביותר בתולדות צה"ל" ו"מארב קטלני" (עמודים 188-198).

זו המשמעות הבלתי-נמנעת של חוויית קריאה באסופת דו"חות ייצור תקופתיים של מכונת מלחמה. עניינים אופטימיים כמו שלום לא מוצאים שם מקום, או נדחקים בקושי רב, בנסיבות מגוחכות ממש. ההסכם עם מצרים מיוצג דרך הודעת דובר על מטח כבוד שנערך חודשיים אחרי שנחתם בבסיס בבאר שבע, וזה עם ירדן באמצעות הודעה על טקס הנחת אבן הגבול בין שתי המדינות. למה זה דומה? לאותו חייל עלום שנאלץ להעביר את האירוע ההיסטורי בניקוי רחבת המסדרים. אפילו בניהו, שחטא בכתיבת ההקדמה לספר, מודע למצוקה, והוא מסיים אותה במילים: "(שנזכה) לשמוע את דובר צה"ל מודיע סוף-סוף שאין לו מה להודיע".

אבל עד להודעה חדשה הוא ימשיך להודיע, ובמיוחד את המשפט שחוזר בספר עמוד אחר עמוד: "ההודעה נמסרה למשפחות". דפדוף מכריכה לכריכה חורת אותו באלימות בתוך מנגנון הקריאה הפנימי, ומשם לתודעה, לניסיונות קדחתניים לחלץ ממנו משמעות שהיא מעבר לזו המיידית. את צד המשפחות לא ניתן יהיה לתפוס. את הצד של דובר צה"ל אפשר לנסות: נראה שכתיבת משפט זה היא המיצוע של המוות; הדבר האחרון, הסופי והמוחלט שניתן לומר בהקשר של המת, כדי שאחריו אפשר יהיה - פרוצדורלית - לעבור הלאה. להתפנות בחזרה לחיים. אם חלקיק זעיר בקרב החיים היה מת בכל פעם שמשפט זה נכתב, אולי לא היינו עוברים באוטומטיות כזאת הלאה, לעשות "מה שצריך"
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #161  
ישן 29-06-2011, 12:19
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
הספר "משא כומתה" מאת האלוף במיל' אלעזר שטרן
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
בימים האחרונים סיימתי את ספרו של האלוף שטרן "משא כומתה"
בגב הספר נכתב
"בכל תפקידי הפיקוד שמילא, כראש אכ"א, כקצין חינוך ראשי, כמפקד בית הספר לקצינים, או אפילו כמ"מ צעיר שרק קיבל לידיו פלוגה של טירוני צנחנים, ידע האלוף (מיל') אלעזר שטרן שתפקידו של צה"ל לא מסתכם בניצחון על האויב בשדה הקרב. בכל המשימות שלקח על עצמו, בין אם כיוזם קורסי הגיור והיהדות בצה"ל ובין אם כדובר הקו התקיף נגד סירובי הפקודה בעת ההתנתקות מחד ונגד המשתמטים התל אביבים מאידך, הוא היה מודע לכך שגם לאומץ ציבורי יש מחיר. בספר משא כומתה מגולל האלוף שטרן את מורשת הקרב שלו – הקרב על דמותה ועתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל דמותו ועתידו של צה"ל כצבא העם. הוא פורש בכנות את הקשיים בהם נתקל כחייל וכקצין חובש כיפה ביחידות מעורבות, אבל גם מסביר מדוע הוא מתנגד להמשך השירות של חיילי ישיבות ההסדר ביחידות נפרדות. הוא מספר למה דרש לנסח מחדש את הקוד האתי של צה"ל, אבל גם חושף את תכניתו המהפכנית לפתרון בעיית הפטור לחרדים. הלו"ז של שטרן כולל פינוי ארגזים מחדר הזיכרון של אחד מהרוגי גוש קטיף ביום ההתנתקות, לצד מטח אבנים מאנשי מחנהו שלו בכותל המערבי. ריקוד במשרד עם רמי קליינשטיין והרב גרוסמן ממגדל העמק, לצד הובלת משלחות קצינים לאושוויץ. המסע שלו מתפתל בין אייל גולן לדוד גרוסמן, בין קצין צעיר מהשייטת לשר הביטחון, בין פרופסור אסא כשר ליוליה הספרית מהקריה. יחד איתו מחפשת ישראל את דרכה. "הספר, כמו המחבר, מושך את הלב ברמת הכנות, האידיאליזם ואומץ הלב הציבורי , שהופכים את הקריאה למהנה ומאתגרת. אין ספק שיש בספרו של האלוף שטרן דברים נפלאים, קטעים מרגשים ונושאים חשובים שדורשים ליבון אמיתי ושלם, אם כי לחלק מהדברים אינני מסכים בסגנונם או בתוכנם." - הרב אלי סדן, ראש מכינת "בני-דוד", עלי " ... מרתק, לא הנחתי את הספר מידיי, אני בטוח שיקראו ויחזרו ויקראו את הספר החשוב הזה..." - הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי "
לקריאת הפרק הראשון

האמת, חשבתי שכאדם חילוני אמצא את עצמי מתנגד לרוב מה שכתוב בספר, וגיליתי שלא היא. לא רק שאני לא מתנגד אני גם מסכים. הספר כתוב טוב וניכר בכותב (שמצהיר בספר בעמוד 130 כי- "מבחינתי אין מדובר בפשרות: היהדות שלי דמוקרטית והדמוקרטיה שלי יהודית.") שהערכים וחשיבות השירות הצבאי והנתינה למדינה לנגד עיניו תמיד וכך גם סובלנות וסבלנות והרצון לקרב את האחר והשונה. מצאתי את עצמי לא מסכים עם הביקורת שכתב על הספר ד"ר ראובן פדהצור ב"הארץ" ובאמת נהניתי מהספר. שטרן היה ראש אכ"א וקח":ר בעת שהייתי בסדיר ויצא לי לשמוע הרצאות שלו וגם פעם אחת או פעמיים לפגוש בו בשיחות שלו עם חיילים. האמת אדם מחנך ומפקד מרשים. בראיון שערך עימו אביחי בקר ב"הארץ" ב28.04.2000 נכתב עליו כי: "הוא בן 44, נשוי ואב לחמישה, הוא נמנה על מייסדי היישוב הדתי-לאומי הושעיה שבגליל התחתון. נעוריו עברו עליו ביד-אליהו בשיכון הפועל המזרחי שניצב מול השיכון של מפ"ם. הוא למד בישיבה האליטיסטית 'נתיב מאיר' בירושלים. במחזור שלו היו שני תלמידים נוספים המשרתים היום כתא"לים בשירות סדיר (יאיר נווה, מפקד אוגדת עזה ושוקי שחרור, ראש מטה פיקוד צפון) וכן תא"ל במילואים ד"ר ישי בר, מרצה למשפטים באוניברסיטה העברית המשמש כמפקד אוגדה במרחב אילת. זה מקבץ מעורר השתאות כשמביאים בחשבון שמדובר בכיתה אחת שהיו בה 60 תלמידים בלבד, שמחציתם פנו בהמשך למסלול תורני, כך שמראש ויתרו על קריירה במדים. הרבה מההצלחה זוקף שטרן למטען הרוחני שספגו מראש הישיבה אריה בינה זצ"ל, "חלוץ ורב שלמרות שבהרבה מובנים היה על גבול החרדיות ידע יפה לתת משקל גם לשובבות. ארבע פעמים הוא רצה לזרוק אותי מהישיבה בלי להתכוון לזה באמת. כשיצאנו בהפגנות בגלל האוכל הגרוע לא שאלו מי אחראי. הרב בינה הזמין מיד את אבא שלי והציע לו לקחת אותי איתו. הוא הבטיח לו שהוא ייתן לי המלצות חמות, רק שאני כבר אעזוב. שנה אחרי מלחמת יום כיפור הוא התגייס לצנחנים. בטירונות הוא נחרד בתחילה כשבמיטה לידו כיכבו בשבתות גיבורי "שירים ושערים". "היה לי ברור שזהו חלק מהמחיר הדתי שעלי לשלם". כשהיה מ"פ היה שטרן מעורב בהיתקלות בין שובא לכפר חמאם, שבמהלכה נהרגו שלושה מחבלים. זה היה כששטרן ערך סיור בגזרה להוריה של דורית, הפקידה הפלוגתית שלימים תהיה אישתו. אחיה של דורית, אילן מנס, שהיה הקשר של שטרן, נהרג בתאונת אימונים במהלך תרגיל מסכם בקורס מ"כים. במכתב מרגש הביתה הוא תיאר להוריו מהי לגביו המשמעות של שירות בהר דב. לאחר מותו ביקשו ההורים לצפות בנופים שכה אהב וגם לראות היכן משרתת בתם, שביקשה ללכת בעקבות אחיה. אל תדאגו הרגיע אותם שטרן כשנסעו במעלה גדעון. ארבע דקות בלבד אחרי שהגיעו למוצב התקבלה בקשר ידיעה על גילוי חוליה. מפקד האוגדה הורה למ"פ 'אל תזוז'. המג"ד מצידו אמר לו 'סגור את המכשיר אבל לך'. בזמן ששטרן ניהל את המרדף, משפחת מנס האזינה להתרחשויות בשידור חי כשהיא בחמ"ל."
בספר כותב שטרן (עמוד 52) על ההיתקלות כי- "יצאתי עם עוד חמישה- שישה חיילים והתחלנו ללכת על פי ההכוונה של אותו מ"מ. הלחץ היה גדול מאוד, מה גם שלא בדיוק קיבלתי אישור לפעול. הלכנו, כשקובי המ"מ מכוון אותנו ואריק המג"ד צועק לנו, 'אתם הולכים לא נכון, יהרגו אתכם!' אריק מנקודת מבטו חשב שנכון יותר להתקדם לאט ובטוח יותר, ואילו אני חששתי שהמחבלים יברחו. ניסיתי להרגיע אותו שלא ידאג והוספתי, 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם...' כל אותו זמן זכרתי שההורים של דורית נמצאים במשרד ושומעים הכל בקשר. בשלב מסוים אמ לי קובי, שכיוון אותי, 'איבדתי אתכם.' הרמתי זיקוק למעלה והוא הורה לי להתחיל לשבור שמאלה על קו הרכס שעליו הייתי, והוסיף שלדעתו אני נמצא ממש על השלוחה של המחבלים. אריק הזהיר אותי שוב בקשר, ואילו קובי פרץ לרשת ואמר, 'לדעתי אתה נמצא עשרה מטר מהם!' הוא לא סיים את המשפט וחמישה מטרים לפני קם מחבל ג'ינג'י וכיוון את הקלצ'ניקוב שלו אלי. יריתי. אחד נפל. הם ירו. נשכבנו על הקרקע, היינו מעט מעליהם וזרקנו לעברם רימונים. חיימי ירה ררנ"ט, זרקתי עוד רימון, נתתי פקודת הסתערות והסתערנו."

אמירות נוספות שתפסו את תשומות לבי בספר היו :
"בימי ההתלבטות שלי אם להאריך את שירות הקבע, נהגתי לומר כי הסיכוי שאחליט להאריך את השירות יהיה גבוה יותר לאחר ביקור ב'יד ושם' מאשר לאחר ביקור בכותל." ~ מתוך ספרו "משא כומתה" עמוד 31.

משפט שנהג לומר לחייליו בפלוגת הצנחנים בגדוד 890 מחזור נובמבר 1978, ששמעתי מצוטט פעם אחר פעם במקומות אחרים ולא ידעתי שהמקור הוא שלו- "שתי מטרות ניצבות לפנינו בהכשרתכם כלוחמים בצנחנים: המטרה הראשונה היא ללמד אתכם לפגוע במטרה, לתפוס מחסות כמו שצריך, לקום להסתער ושוב לפגוע באויב. המטרה השנייה היא ללמד אתכם לקום לזקנה באוטובוס. בבואנו להשיג מטרות אלו מתעוררת בעיה קטנה: מחסות וסלעים יש בשפע בשטחי האימונים שלנו, וגם תחמושת אינה חסרה, ולכן יכולים אנו להדגים לכם זאת. הבעיה היא שאוטובוסים יש פעם בשלושה שבועות וזקנות אין לנו בכלל, לכן תצטרכו להבין זאת מהתנהגותנו הכוללת." ~ מתוך ספרו "משא כומתה" עמוד 78.

"כשהנשיא שקדם לשמעון פרס, זה שפחות מזכירים את שמו עכשיו, ביקר בבקו"ם, הוא שאל אותי כיצד אני מסביר את המוטיבציה הגדולה של הנוער ללכת ליחידות קרביות, האם זה בזכות משרד החינוך? עניתי לו 'כן', לקחתי אוויר והמשכתי, 'משרד החינוך הפלסטיני...'" ~ מתוך ספרו "משא כומתה" עמוד 108.
סיפור שסיפר על ביקור הנשיא ויצמן בבה"ד 1: "חלפו שלושה חודשים, והנשיא בא לביקור. נכנסנו למשרדי, וכהרגלו הוא דילג על הגינונים ושאל בסגנונו הישיר, 'מה אתם עושים פה?' הצגתי לו את גרף האימונים, וכשראה את השבוע שבו היה כתוב 'זהות יהודית', קורס שאותו הכנסתי חודשים ספורים קודם לכן, קטע אותי הנשיא ואמר, 'למה אתה עושה את זה פה? זה לא התפקיד שלך.' ביקשתי את סליחתו והשבתי לו שיש כאן רק תפקיד אחד, והוא להכשיר קצינים שינצחו במלחמה. הוא ענה, 'בדיוק, אז למה אתה עושה את זה?' אמרתי לו, 'אדוני הנשיא, יש לנו פה גם קצינים בדווים וגם קצינים דרוזים שאנחנו חייבים בכבודם, וגם בהכרת מורשתם. אבל מעל כל זה אני מאמין שקצין יהודי שלא ירצה להגיד 'אני גאה להיות יהודי', ושידע להסביר את סיבת גאוותו לפקודיו במשך עשרים דקות לפחות, לא ינצח במלחמה. ולא איכפת לי איך הוא יסביר. האחד יאמר, 'אני מתפלל שלוש פעמים ביום, אוכל כשר, צם ביום כיפור'. האחר יאמר, ''אני לא מתפלל שלוש פעמים ביום, אוכל לא כשר, אבל צם ביום כיפור'. השלישי יאמר, 'אני לא מתפלל, אוכל כשר, לא צם ביום כיפור אבל אני מרגיש יהודי בכך שאני חי במדינת ישראל, או מפני שסבא שלי בא לכאן מהשואה'. לא איכפת לי מה ההסבר שלו, אבל שירצה להגיד 'אני גאה להיות יהודי'. לא ירצה להגיד את זה? לא ידע להסביר? לא ינצח במלחמה!'
'מצוין', חייך ויצמן, 'בוא נלך לפגוש את הצוערים'.
" ~ מתוך ספרו "משא כומתה" עמוד 75.

וסיפור שהאלוף שטרן מספר על חייליו- "כשהייתי מ"פ בצנחנים הואשמתי לא פעם בכך שהחיילים שלי ביקורתיים מדי, על גבול החוצפה. כדוגמה הם סיפרו איך חייל שלי שאל פעם בשיחת סיכום ששבועית את מפקדו, מדוע באותו שבוע קרה שפעם אחת נכנס הסגל לחדר האוכל לפני החיילים. אמרתי למבקרים שאני גאה על כך שחיילי ראו בזה דבר חריג, וגם אם השאלה הזו גובלת בחוצפה, יש לנו עדיין מספיק חודשים במסלול כדי להטוות להם את הגבולות. אבל בו בזמן ידעתי שהטמעתי בהם כמפקדים לעתיד את חובת הדאגה לפקודיהם. ידעתי שאותו חייל ששאל לא יאכל לעולם לפני פקודיו." ~ מתוך ספרו "משא כומתה" עמוד 95.

והאמירה שלו לפקודיו כמפקד בה"ד 1- "אתם חושבים שמה שנחשב כדאגה לפרט זה לוודא שהחייל שלכם ישן שש שעות בלילה? לא, זה בסך הכול קיום פקודות, משמעת. דאגה לפרט היא דבר שמעבר לפקודות, ואם תרצו, זה גם עוד קצת מנהיגות. ומעבר לכול, זה גם חינוך." ~ מתוך ספרו "משא כומתה" עמוד 147.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 29-06-2011 בשעה 12:22.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #162  
ישן 29-06-2011, 14:46
  גיל חזקיה גיל חזקיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.04.08
הודעות: 4,322
מלחמות בבל החדשה-עלייתו ונפילתו של הצבא העיראקי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

http://www.israeldefense.co.il/?Cat...16&ArticleID=97

הספר "מלחמות בבל החדשה: עלייתו ונפילתו של הצבא העיראקי" הוא, מבחינת אופיו ונושאו, ספרות צבאית קלאסית במיטבה. בהקדמה לספר מציין רב אלוף אמנון ליפקין-שחק, מי שהיה ראש אמ"ן ורמטכ"ל צה"ל, כי הספר הוא "תמונת פסיפס מרתקת של הצבא העיראקי – מארג שלם של עולם שהיה ונעלם". באמצעות הספר, המתאר את סיפורו של הצבא העיראקי במשך לא פחות מ-82 שנה, למן הקמתו ב-1921 ועד קריסתו ב-2003, ניתן להגיע לתובנות חדות ומעמיקות של הסיבות שהובילו להתרסקותו של המשטר העיראקי בראשות סדאם חוסיין. היכולת להבין את אותו עולם, דרך הצבא, מבנהו, יעדיו, יחסי הכוחות בתוכו ומקומו בחברה העיראקית, היא תרומה חשובה להבנת התהליכים מאז, כיום ובעתיד.

ספר זה הוא משיאי הספרות הצבאית המקורית בעברית, וקרוב לוודאי שהוא כולל את התיאור המפורט והיסודי ביותר של צבא ערבי כלשהו – למעלה מ-900 עמודים מלאים וגדושים, ובכלל זה מפות מפורטות ותמונות. מחברו, אל"מ (מיל') פסח מלובני, איש מודיעין ותיק, הקדיש לאיסוף החומר את רוב חייו הבוגרים. מחקרו היסודי והמקיף, המסתמך על מספר רב של מקורות, ובמיוחד על העיתונות העיראקית מתקופת צדאם חוסיין, הוא מלאכת מחשבת של תיאור וניתוח.

פסח מלובני שירת שנים רבות ביחידות האיסוף והמחקר של אגף המודיעין, והוא מתאר בצורה מרתקת את מלחמות צבא עיראק, ובכלל זה את השתתפותו במלחמות כנגד ישראל. במרכזו של הספר תיאור וניתוח צבאי מדוקדק של שלוש המלחמות הגדולות של סדאם חוסיין: המלחמה נגד איראן בשנים 1988-1980, מלחמת המפרץ בשנים 1991-1988, והמערכה האחרונה שהובילה לנפילת משטרו- בשנת 2003.

"מלחמות בבל" הוא תעודה ראשונה מסוגה, המשרטטת דיוקנו של צבא ערבי מנקודת מבטו, כפי שבחר לפרסם עצמו במקורות הגלויים. לתעודה כזו יש משנה חשיבות ותוקף כשמדובר בצבא של מדינה שעשתה מאמץ אדיר להצטייד בנשק בלתי קונובנציונלי, בטילים ארוכי טווח שגם שוגרו לעבר ישראל, והיוותה איום אזורי ממשי.

הספר נוגע ולא נוגע לביטחון ישראל: צבא עיראק הענק היה במשך שנים רבות הכוח המניע של החשש הישראלי מפני "חזית מזרחית" אימתנית. בעקבות השתתפותו במלחמת העצמאות ובמלחמת יום הכיפורים כנגד ישראל, נחשב הצבא העיראקי לכוח שיכול להביא את יחסי הכוחות בין ישראל לשכנותיה ממזרח לנקודת היפוך, ולאפשר לחזית המזרחית להיות בעלת עוצמה המאיימת על עצם קיומה של מדינת ישראל. צירופו של צבא זה לאיום המזרחי הפך כל תסריט של התקפה ממזרח לסיוט של המתכננים בישראל.

להשתתפותה של עיראק באופן ישיר בקרבות נגד ישראל במלחמת העצמאות, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים יוחד רק פרק קטן אחד, הכולל 27 עמודים בלבד. אולם, מכוח היותה של עיראק מדינה ערבית גדולה ומרכזית, יש עניין רב בהתפתחותו ובגורלו של צבא עיראק גם כשהאירועים אינם קשורים לישראל במישרין. 400 העמודים שעניינם המלחמה נגד איראן, על הצלחותיה וכישלונותיה מבחינת עיראק, ו-200 העמודים שעניינם מלחמת המפרץ ושתי המלחמות כנגד כוחות הקואליציה בהנהגת ארה"ב, נקראים בצורה קולחת ומרתקת.

עניין מיוחד ניתן למצוא גם ב-200 העמודים האחרונים של הספר, שעוסקים ב"מרכיבי העוצמה הצבאית העיראקית". אמנם, גם חלק זה הוא, לכאורה, כבר היסטוריה בלבד, לאחר שעיראק של סדאם חוסיין וצבאה חדלו להתקיים, ובכל זאת – קשה להימלט מתחושת הרלוונטיות, שהרי הסכסוך הישראלי-ערבי טרם הסתיים, וההיכרות עם הצבא הגדול שהיה ועוצמתו, ממחישה את הפוטנציאל המאיים הקיים עדין בעיראק ובצבאה, ורומזת מה עלול לקרות אחרי יציאת כוחות ארצות הברית משטחה.

בצדק, זכה מפעל חיים זה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2010. בקרוב הספר צפוי לצאת גם במהדורה אנגלית.

תא"ל (מיל') דני אשר, חוקר צבאי וסופר בפני עצמו, סבור כי ספרו של אל"מ מיל פסח מלובני הוא מפעל חיים של ממש, ונמנה על הספרים הצאיים הטובים ביותר שנכתבו במקור בעברית. הספר נמצא בימים אלה בתהליך תרגום לאנגלית.



הספקתי לקרוא חלקים מהספר,ואני מוצא אותו מעניין ביותר ומומלץ מאוד לאלו המתעניינים בצבאות ש"מעבר לגדר".
הפרקים על מלחמת המפרץ הראשונה-"אם כל המערכות"-בדגש על התכנונים האופרטיביים נגד ישראל-ירי הטק"ק ופעילויות האיסוף-מרתקים ולי אישית חידשו לא מעט. (למשל הפעלת גף עיראקי בטייסת מיראז' F1 ירדנית,שביצע טיסות סיור לאורך גבול ישראל-ירדן לצורכי איסוף מודיעין גיאוגרפי ומודיעין מטרות)
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #166  
ישן 21-08-2012, 14:56
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
אני מצוי בעיצומה של מלאכת הקריאה...
בתגובה להודעה מספר 162 שנכתבה על ידי גיל חזקיה שמתחילה ב "מלחמות בבל החדשה-עלייתו ונפילתו של הצבא העיראקי"

ספר די עב כרס, ודי מיגע לקריאה. לולא היה עוסק בנושא שאני רוצה "להקיפו", אבל ללא ליקוט מקורות, אני מניח שהייתי זונח אותו כבר. אני מודע למעמדו של הכותב, נסיונו וההקדמות המפרגנות אבל... הכתיבה לוקה בחוסר עקביות מכמה בחינות והרבה פעמים נראה כאילו אנשים שונים, מרקע שונה, כתבו חלקים של אותו פרק. חוסר עקביות בשימוש במונחים והרבה-הרבה תחושה כי בעצם מה שעומד מולך הוא תרגום של כמה מקורות זמינים בערבית. סליחה על הטון המתנשא, אבל חלקים שלמים בספר מזכירים לי מין הרצאות כלליות בכנסי חובבים של תחום ההיסטוריה: סיכומים ותרגומים של מקורות שלא זמינים בקלות.

להשוואה - ספרים רבים (מתורגמים) שיצאו אודות מלחמת העולם השניה, או אפילו פוקלנד, מצליחים להעניק לקורא "נקודות אחיזה" רציפות בים המונחים הלא מוכרים, או התיאורים הגאוגרפיים של מקומות זרים. כאן הספר הנדון לוקה מאוד בחסר. מן הצד האחד לא מקיף בצורה קולחת את ההיבטים הפוליטיים (שאז אפשרי בהחלט שלא להתרכז ביצירת תמונה נהירה של ההיבט הטקטי) ומן הצד השני מסתפק בתילי תילים של תיאורים יבשים אודות מהלכי קרב, מספרי אבידות (עם הערות חוזרות ונשנות אודות חוסר האמינות של מספרים אלה...) ושמות מקומות. רוב המפות המצורפות הן צילומים באיכות גרועה של מפות מספרות עיראקית, שכבר במקור אינה מושקעת המיוחד מההיבט הזה...

יכולתי להרחיב עוד , אבל בשורה התחתונה הייתי אומר שמי שמסוגל להתמודד עם ספרים הכתובים בשפות זרות, אין לו צורך בספר זה.

נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 21-08-2012 בשעה 14:58.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #168  
ישן 10-08-2011, 13:40
  v-22 v-22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.11.08
הודעות: 130
הפלישה לנורמנדי- אנטוני ביוור
בתגובה להודעה מספר 167 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "ספרי צבא אמריקנים רשמיים"

נחיתת בעלות הברית בנורמנדי ב-6 ביוני 1944 והפלישה לצרפת היו מבצע צבאי, שממדיו ותכנונו המדוקדק היו ללא תקדים בהיסטוריה הצבאית.

ואולם לאחר שראשי הגשר התייצבו על החוף התברר במהרה למפקדים ולמדינאים כי השלבים הבאים יהיו קשים הרבה יותר מכפי שהעלו על דעתם. מספר הקרבנות גדל והלך, ובשני הצדדים גברו המתחים בין המפקדים. סבל האזרחים הצרפתים היה ללא נשוא, ולשמחת השחרור היה צד אפל.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.booknet.co.il/images/Save.gif]


המלחמה בצפון צרפת הותירה חותם לא רק על הדור שחווה אותה אלא על כל העולם שאחרי מלחמת העולם ה-2, והיא השפיעה רבות על היחסים בין ארצות-הברית ואירופה.

לכתיבת הספר נצרך אנטוני ביוור לחומרים חדשים, שפסחו עליהם עד כה, משלושים ארכיונים המצויים בתריסר ארצות. זהו הספר החשוב הראשון על ה-D-Day שראה אור לפני יותר מעשרים שנה. הוא מיטיב להראות את האירועים מזווית ראייתם של דמויות היסטוריות, כמו אייזנהאור, צ´רצ´יל, היטלר, פאטון, מונטגומרי ורומל, ושל מפקדים בשטח בכל רמות הפיקוד.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.booknet.co.il/imgs/site/prod/119-765b.jpg]

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #169  
ישן 17-08-2011, 11:39
  v-22 v-22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.11.08
הודעות: 130
קלשניקוב- מייקל הודג´ס
בתגובה להודעה מספר 168 שנכתבה על ידי v-22 שמתחילה ב "הפלישה לנורמנדי- אנטוני ביוור"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.booknet.co.il/imgs/site/prod/625-1200344b.jpg]



יש לו שמונה חלקים, תחזוקתו פשוטה ביותר, קצב האש שלו הוא 650 כדורים בדקה ובמדינות רבות עלותו נמוכה מזו של תרנגולת. מאז הומצא בברית המועצות ב־1947 ועד היום הפך הקלשניקוב מאמצעי לחימה לסמל של מהפכה וטרור ולאייקון תרבותי המתנוסס על בקבוקי וודקה וחולצות טריקו.


העיתונאי מייקל הודג´ס יוצא למסע אחר תולדותיו של הרובה ומתחקה על גלגוליו השונים באמצעות האנשים שאת חייהם שינה לבלי הכר —
מהחווה בגבול קזחסטן־מונגוליה שבה נולד מתכננו, מיכאיל קלשניקוב, דרך חייל הווייטקונג שמנסה לחמוק מהפצצות האמריקנים; הצלם הצרפתי שמתעד את ההרג בגדה המערבית והילדים־החיילים בסודאן, ועד יחסי הציבור שזכה להם בקולנוע ההוליוודי והתהילה שקנה לו בתרבות הגטאות השחורה בארצות הברית.


בכתיבה אינטליגנטית ופוקחת עיניים הודג´ס ממקם את הקלשניקוב בהקשרו ההיסטורי, מציב אותו בתוך המערכה הדיפלומטית והיחסים המדיניים של תקופת המלחמה הקרה, מתאר את התהליך שבו נעשה מזוהה כל כך עם התנגדות חמושה במוקדי סכסוך שונים, בהם אפגניסטן, צ´צ´ניה ועיראק, עומד על חשיבותו הכלכלית וממחיש כיצד כוח, פוליטיקה ולהט משתלבים בסיפורו של כלי נשק שעיצב את העולם המודרני.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #175  
ישן 20-07-2012, 18:54
  G_Zhukov G_Zhukov אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

Spy Catcher: The Candid Autobiography of a Senior Intelligence Officer - Peter Wright

http://www.amazon.com/Spy-Catcher-A...r/dp/0670820555

הספר מהווה אוטוביוגרפיה של איש MI5 לשעבר שהחל דרכו בארגון בסוף שנות ה-40 בתפקיד של קצין טכני שהה מופקד על פיתוח אמצעי ציתות אקוסטי ואלקטרו-מגנטי, דבר שאיפשר לארגון ולמקבילו ה-MI6 לפתוח במבצעי ציתות לשגרירויות של מדינות שונות מהגוש המזרחי, מצרים וצרפת.

בהמשך דרכו בארגון פיטר רייט הופקד על עריכת תחקיר בטחוני מקיף של חוג המכרים שהקיף את המרגלים שגוייסו לעבוד עבור ברה"מ (Stalin's Englushmen) כולל אנטוני בלאנט עימו ערך סדרה ארוכה של ראיונות ושיחות על פני מספר שנים. התחקיר הזה גילה לראשונה את היקף החדירה הסובייטית לחוגי השלטון, מערכת הבטחון והמודיעין בבריטניה.

בין שאר הגילויים שלו ועבודת מחקר של קבוצת עבודה שישבה על המדוכה היה החשד שלא בוסס לחלוטין אך גם לא הוזם לחלוטין למרות הכחשות שונות כי ראש ה-MI5 סר רוג'ר הוליס גויס במהלך שנות ה-30 לעבוד עבור ה-GRU. למעשה, עפ"י החשדות, הוא היה סוכן סובייטי בשעה שעמד בראש מחלקת הריגול הנגדי במחצית השניה של שנות ה-40.
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir
Humphrey Appleby


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #179  
ישן 20-08-2012, 20:04
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
הזכרת לי את "הכל מהתחלה"
בתגובה להודעה מספר 177 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "וברוח האקטואליה ספר חדש על..."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ציטוט:
רון אדם נולד בחיפה שנה לפני הולדת המדינה, למשפחה ירושלמית ששורשיה מגיעים עד למקובלי צפת במאה השש-עשרה. הוא בוגר בית הספר לקציני ים בעכו, במלחמת ששת הימים שירת בחיל-הים ושימש סגן-מפקד ספינת טורפדו. אחר המלחמה החליט להגשים חלום ישן ולהיות טייס, לאחר מאבק עיקש עם מפקדיו, הועבר לחיל-האויר, וכעבור שנתיים ענד כנפי-טייס בצד סיכת החובל המוזהבת. בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום-הכיפורים למד הנדסת אלקטרוניקה בטכניון. מאוחר יותר לקח חלק בתכנון הלוחמה האלקטרונית ועסק בפיתוח מערכת נשק חדשה במסגרת התעשייה האווירית. "הכל מהתחלה" הוא סיפור הראשון המסתמך בנוסף לדמיון היוצר על הידע הרב והמאיים שרכש המחבר כאיש מקצוע בכל התחומים הנזכרים. המלחמה הקרה בין מעצמות-העל נסתיימה, ואיתה חלפה אימת המלחמה העולמית. מאז 1989 מנהלת איראן מאמץ אדיר להצטיידות בנשק גרעיני. מה יקרה כאשר מפלצת הקנאות הדתית, החמושה בנשק הנורא, תרים את ראשה ותשתלט, על-פי תכנוניה המוצהרים, על כל שדות הנפט? "הכל מהתחלה" הוא סיפורו המופלא של צוות צוללת גרעינית אמריקנית השורד מהסערה הגדולה, ונוטל על עצמו את המשימה האדירה של בניין עולם חדש לאחר החורבן הטוטאלי.

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=261372
קראתי את הספר לפני הרבה שנים, דוקא הפתיע לטובה.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #181  
ישן 22-08-2012, 10:50
  משתמשת נקבה יונה100 יונה100 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.03.05
הודעות: 845
מלחמותיה החדשות של ישראל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

של ד"ר אורי בן-אליעזר. ספר חדש שיצא אתמול גם במהדורה אנגלית.
מומלץ בחום!

http://www.taupress.tau.ac.il/index...book=1067&nav=1

בתוך שנים מועטות התהפך הגלגל: מהסכם שלום עם ירדן ועם הפלסטינאים, מלחיצת יד היסטורית בין רבין לערפאת על מדשאות הבית הלבן וטקס מרגש של הענקת פרס נובל לשלום שהוענק לאדריכלי ההסכם, למלחמה. למלחמה מסוג מיוחד וחדש.

האם אך מקרה הוא שברבים ממאפייניה החדשים דמתה המלחמה החדשה הזו למלחמות אחרות שהתרחשו באותה עת בעולם? האם אך מקרה הוא כי אינתיפאדת אל-אקצה הייתה חוליה בשרשרת של עימותים מזוינים בין ישראל לסביבתה שבאו לאחר חתימת הסכמי אוסלו, ושנמשכים למעשה עד היום?

האומנם הייתה אינתיפאדת אל-אקצה בלתי צפויה? האם ניתן היה למנוע אותה? מה ציפתה ישראל להשיג מהמלחמה? האם הציפיות התגשמו? בשאלות אלה יעסוק הספר הזה.

זהו ניתוח סוציולוגי של הגורמים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים המביאים למלחמה, המעניקים לה לגיטימציה והמקשים על סיומה.
---
ובאנגלית
Old Conflict, New War
Israel’s Politics Toward the Palestinians
Uri Ben-Eliezer

Palgrave Macmillan
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #182  
ישן 25-08-2012, 20:48
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
"חיילי שוקולד" של תא"ל מיל' אבישי כץ, קהנ"ר פינוי סיני ומלחמת לבנון הראשונה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

יצא בתחילת השנה, זוכר שקראתי עליו פה בפורום אבל לא הצלחתי למצוא. בכל מקרה ספר קצר קולח ומצוין, החושף פרטים מעניינים רבים על חיל ההנדסה לאורך תקופה של 30 שנה ובכלל זאת אנקדוטות כגון:
1. הקמת גדוד 601 לפני מבצע קדש באיחוד פלוגות ההנדסה הסדירות (כולל זו של חטיבת גבעתי הסדירה טרם פירוקה)
2. קורס קציני קומנדו (40 שנה לפני מיחזורו!)
3. תראו"ג "עקרב", הראשון בצה"ל
4. כניסת אמל"ח חדש לחה"ן לאורך השנים (למשל צפע שריון שתוכנן על ידי יפת"ח לירי מהגדה המזרחית של התעלה למערבית...)
5. הגדלת סד"כ חה"ן לאורך השנים, למשל הקמת אגדי ההנדסה הפיקודיים לצד כשלון הקמת אגדי ההנדסה האוגדתיים
6. הפקת לקחי מבצע קדש, ששת הימים, יוה"כ ושל"ג
7. הקמת גדודים 603 ו 605 (יוזמה שלו כקהנ"ר), בין היתר על ידי העברת פלס"ר 7 הסדיר לחה"ן
8. הקמת סיירת יעל ככוח עזר הנדסי למבצעי סיירת מטכ"ל (יוזמה שלו כקהנ"ר)
9. סיפור הכומתה הכסופה (יוזמה שלו כקהנ"ר)
10. ניתוק חה"ן מיחידת יפת"ח ומעבר לפיתוח עצמאי של אמל"ח במסגרת מפח"ש, שהוביל בסופו של דבר לנגמש"וט ולפומ"ה (יוזמה שלו כקהנ"ר)
11. שילוב נשים בתפקידי קצונה בחה"ן (יוזמה שלו כקהנ"ר)
12. הריסת תשתיות ומבנים בסיני אחרי מבצע קדש ולפני הנסיגה ב 1982 וכן ברמה"ג אחרי מלחמת ששת הימים
ועוד נושאים רבים ומעניינים

דברים שעליהם תא"ל כץ מקמץ במילים -
1. המערכים המישניים בחה"ן - צליחה, אב"כ ובינוי - בהם מעט כנראה לעסוק במהלך שירותו הצבאי.
2. מלחמת יוה"כ בכלל (אותה העביר כמפקד בה"ד 14 ויועץ חה"ן בפיקוד צפון, על כן היה מחוץ "לעשייה המרכזית" בחזית התעלה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #188  
ישן 14-09-2012, 13:49
  G_Zhukov G_Zhukov אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
Voroshilov Lectures: Materials From The Soviet General Staff Academy
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

VOROSHILOV LECTURES: Materials from the Soviet General Staff Academy Vol I : Issues of Soviet Military Strategy

VOROSHILOV LECTURES: Materials from the Soviet General Staff Academy. Volume II, Issue of Soviet Military Strategy

VOROSHILOV LECTURES: Materials From The Soviet General Staff Academy, Vol. III: Issues Of Operational Art

Compiled by: Col. Ghulam Dastagir Wardak
General Editor: Graham Hall Turbiville, Jr.
With Introduction by: Raymond L. Garthoff

National Defense University Press
Washington, DC

מתוך ביקורת ספרים: G. P. Armstrong, Conflict Quartely, Spring 1990, pp. 63-66.

The man responsible for this book, Ghulam Dastagir Wardak, was a
lieutenant colonel in the Afghan Armed Forces in 1973 when he was sent to
the Voroshilov Academy of the U.S.S.R. Armed Forces General Staff for two
years. Contrary to the dictates of prudence, he took detailed notes because he
believed that the Afghan forces should obtain the necessary military education
while reducing the influence of its foreign propounders. Such information
was never intended to leave the U.S.S.R. and security for the course materials
was strict.1 Soviet distrust of foreign students was justified. In 1979
Colonel Wardak deserted the Kabul regime and became a mujahaddin fighter.
He was badly wounded in August 1980 and in 1981 he arrived in the United
States with his lecture notes. This volume is the first in a series which will
publish them.
This volume covers about half the materials of the military strategy
course presented at the Academy. Such lectures continued throughout the
two-year course providing the framework in which army and front operations
could be described and taught. The book includes two introductory essays:
one by Raymond Garthoff outlines American considerations of Soviet
military thinking; the other by John Yurchenko and Wardak discusses the
Voroshilov Academy itself. Appendices describe the organization of the
Academy and the course, and the meaning of certain Soviet military terms.

ספר מעולה המסייע בהבנת המחשבה הצבאית הסובייטית בכל הרמות וככזו בהבנת המחשבה הצבאית הרוסית העכשווית.
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir
Humphrey Appleby


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #189  
ישן 23-09-2012, 06:44
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
ספר חדש מאת ח"כ, ד"ר (סא"ל במיל') דורון אביטל, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל
בתגובה להודעה מספר 188 שנכתבה על ידי G_Zhukov שמתחילה ב "Voroshilov Lectures: Materials From The Soviet General Staff Academy"

לוגיקה בפעולה מאת דורון אביטל (ספר עיון), הוצאת זמורה ביתן, 2012

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הפרק הראשון מן הספר

לוגיקה בפעולה הוא ספר מטלטל, פרי עטו של הוגה ולוחם. דורון אביטל עשה את בחרותו בחדרי המבצעים ובשדות הקרב בהם תכנן והוציא לפועל מבצעים שרובם עלומים, ושהידועים שבהם נקראים כמו סיפורי הרפתקאות המציתים את הדמיון. אחר כך המיר את הקריירה הצבאית בקריירה אקדמית מרתקת, ואת ניסיון החיים שצבר בשני העולמות הללו יצק לתוך ספר זה, שישנה מן היסוד את תפיסותיו של הקורא בנוגע לתכנון, ניהול וביצוע. ספר זה נולד בשדה הקרב ובלילות של מבצעיים חשאיים במרחבי המזרח התיכון, אך גם בחדרי ההרצאות של מיטב המחלקות לפילוסופיה ולוגיקה של האקדמיות במערב. הוא מיועד למצביא, למנכ"ל, למנהיג הפוליטי, ליזם, לאיש העסקים והכלכלה, אך גם לקורא הצעיר העומד חדור תחושת קסם והְפּעלוּת אל מול סיפורם של גיבורי עבר, לוחמים, מנהיגים ואנשי שורה בצמתי החלטה גורליים. הוא נועד לכל מי שמקבל החלטות בחייו – כלומר, לכולנו. לוגיקה בפעולה הוא ספר מטלטל, פרי עטו של הוגה ולוחם. דורון אביטל עשה את בחרותו בחדרי המבצעים ובשדות הקרב בהם תכנן והוציא לפועל מבצעים שרובם עלומים, ושהידועים שבהם נקראים כמו סיפורי הרפתקאות המציתים את הדמיון. אחר כך המיר את הקריירה הצבאית בקריירה אקדמית מרתקת, ואת ניסיון החיים שצבר בשני העולמות הללו יצק לתוך ספר זה, שישנה מן היסוד את תפיסותיו של הקורא בנוגע לתכנון, ניהול וביצוע. ביד אמן שוזר המחבר את סיפורם של קרבות ומבצעים נועזים עם סיפורו של שדה הקרב האינטלקטואלי - סיפורה של הפילוסופיה והלוגיקה של המאה ה-20 – כדי להפגיש את הקורא עם רגע האמת של היחיד, של איש הפעולה, הרגע המעמת אותו עם ההכרח להכריע: הרגע שממנו אין חזרה. לוגיקה בפעולה מרסק את התבנית ממנה נוצרו דפוסיי הניהול והתכנון הריכוזיים, הכבולים בנהלים הכופים עצמם על תהליך קבלת ההחלטות. תחתיה מציע הספר מחשבה ופעולה גמישה, הנכונה בכל פעם מחדש לקריאה נועזת ומרחיבה של המציאות. מקבל ההחלטות של אביטל הוא מי שמאתגר את המציאות, מי שמוביל, שמחדש שמתייחס לניסיון העבר כאל נקודת ייחוס הכרחית, אך אין הוא שבוי בידיו - אדון הוא לדפוסים ולכללים, שאותם ילוש מחדש בראי הכרח המציאות והרגע. לוגיקה בפעולה הוא ספר חובה לכל מי שצריך לקבל החלטה, או לנמק החלטה שקיבל.

ד"ר דורון אביטל נולד בישראל ב-1959. במלחמת שלום הגליל פיקד על פלוגת צנחנים, בהמשך פיקד על מבצעים מורכבים בסיירת מטכ"ל ובתחילת שנות ה-90 מונה למפקד היחידה. במהלך שירותו הצבאי זכה אביטל לאותות ופרסים רבים. את השנים שלאחר שירותו עשה אביטל באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אליה בא כשהוא מצוייד במכתב המלצה של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. אביטל השלים את עבודת הדוקטוראט שלו בלוגיקה ופילוסופיה, זכה למענק מחקר יוּקרתי ולימד לוגיקה ופילוסופיה אנליטית. הוא מחזיק גם בתואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב, ובתואר שני בהצטיינות יתרה בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדעים מאוניברסיטת תל אביב. עם שובו לארץ מילא אביטל שורת תפקידים בכירים באקדמיה הישראלית, ביניהם: ראש בית הספר לניהול הייטק על שם ז´ורז´ לוואן בפקולטה למִנהל של אוניברסיטת תל אביב; וראש מכון בר"מ לטכנולוגיה וחברה שאותו ייסד. לצד עיסוקו האקדמי, מילא אביטל תפקיד של שותף-יועץ בקרן הון הסיכון המובילה אוורגרין. כמו כן המשיך לייעץ לדרגי הפיקוד הבכירים של צה"ל ומערכות הביטחון האחרות. כיום הוא מכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת קדימה.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #190  
ישן 28-09-2012, 01:01
  גפשטיין גפשטיין אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.04.07
הודעות: 809
המלצה: No easy day – Mark Owen
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

גרסת קינדל באמזון

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ספר שנכתב על ידי לוחם לשעבר של DEVGRU של ה-SEALs, תחת שם-העט 'מרק אוון', יחד עם העיתונאי קווין מאורר. פורסם ב-4.9.2012.

הספר מספר בגוף ראשון את קורותיו של לוחם SEAL במשך למעלה מעשור (1998-2012). מעט מעל לחצי ספר מוקדש לבניית דמות הלוחם ביחידה, סוג ואופי האימונים, הפעילות המבצעית והלחימה בטרור. בחלק הראשון של הספר, כותב בין היתר על ילדותו באלסקה, על המוטיבציה להגיע לSEALs, קורס הגיבוש ל- GREEN TEAM, מבצע חילוץ רב החובל האמריקאי ריצ'רד פיליפס ב-2009 משוביו הסומליים, עבודה יחד עם DELTA FORCE בעיראק, המרדף אחר בן-לאדן בטורה בורה ב-2007.

החצי השני של ספרו מפרט את פעולת לכידת-חיסול בן-לאדן ב-1.5.2011 ב-אבוטאבד בפקיסטן. המחבר משתף את הקורא בהכנות הארוכות לביצוע, בהתלבטויות השונות בתכנון המבצעי, ב"הנחתות" של הנחיות ורעיונות של בכירים ככל שעובר הזמן עד לקבלת אישור המבצע, בביצוע בפועל וביום שאחרי.

הערכתי מאוד את הצניעות של הלוחם-לשעבר בתוכנית '60 דקות', צניעות שמאפיינת את הספר הזה לאורכו ובאה לידי ביטוי בסגנון הכתיבה, בכבוד והערכה שהוא שב ומדגיש פעם אחר פעם לאנשי המודיעין, לתומכי הלחימה ביחידתו ומחוצה לה, לחבריו ליחידה (וגם לא מעט SHIT TALK ביניהם). יחד עם זאת, בגלל ניסיונו וגילו המצטבר (בחיסול בן-לאדן, היה כבן 35 לאחר 13 שנות שירות באריות-הים) הוא כותב בצורה מציאותית ומפוקחת למדי גם בנושא מפקדיו הקצינים והקידום הצפוי להם בעקבות הצלחת המבצע, הכהונה השנייה של אובמה אותה הוא צופה (ההתייחסות לאובמה ולביידן היא שלילית, אך שולית) והמחסום ההגנה הפסיכולוגית שנסדק כשהוא שב לביתו וצופה בחדשות בתמונות מחדר השינה של בן-לאדן והגופות שנשארו בבית ההוא.

המחבר מציין שמרבית הכנסות הספר יתרמו למשפחות חללי SEALs ונותן במה לקרנות רלוונטיות לתרומות.


לחברי הפורום, הספר ייתן תשובות לנושאים רבים שעלו באשכול חיסול בן-לאדן (כמה לוחמים השתתפו ומאיזה צוות ביחידה אם בכלל, למה החליטו על שימוש במסוקים וירידה ביעד במקום נחיתה ב-Y ותנועה רגלית ל-X, שימוש בכלב וכו').


מספר ציטוטים מהספר,

מהפרולוג, ציטוט של המחבר:

I’ve also taken great pains to protect the tactics, techniques, and procedures used by the teams as they wage a daily battle against terroristsand insurgents around the world. If you are looking for secrets, this is not your book.
אפילוג:

Let me be clear, I do not consider this to be my story. My goal from the start was to tell the true story of the raid and show the sacrifices made bySEALs at the command. I only used my life as a way to describe what it is like to be part of such a special unit. I am not unique or special, and myhope is my experiences are viewed as a common experience for all of the men I served with. The men I looked up to, the men I worked with, thosemen are the best in the world and have done more for this country than people will ever comprehend.
שם הספר נובע מפילוסופיית הסילס –
THE ONLY EASY DAY WAS YESTERDAY

הארונית של הלוחם, באפגניסטן:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נשק עיקרי (MP7, M79 40MM, HK416):

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

קסדה עם אמר"ל ארבע-עיני להגדלת מרחב החשיפה, פנס, IR ומה לא:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

קריאה מהנה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #191  
ישן 06-10-2012, 11:28
  G_Zhukov G_Zhukov אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
See No Evil: The True Story of a Ground Soldier in the CIA's War on Terrorism
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

See No Evil: The True Story of a Ground Soldier in the CIA's War on Terrorism - Robert Baer



מתוך תיאור הספר באמזון:
“Robert Baer was considered perhaps the best on-the-ground field officer in the Middle East.” --Seymour M. Hersh, The New Yorker

“Robert Baer [was] one of the most talented Middle East case officers of the past twenty years.” —Reuel Marc Gerecht, The Atlantic Monthly

In See No Evil, one of the CIA’s top field officers of the past quarter century recounts his career running agents in the back alleys of the Middle East. In the process, Robert Baer paints a chilling picture of how terrorism works on the inside and provides compelling evidence about how Washington politics sabotaged the CIA’s efforts to root out the world’s deadliest terrorists.


On the morning of September 11, 2001, the world witnessed the terrible result of that intelligence failure with the attack on the World Trade Center and the Pentagon. In the wake of those attacks, Americans were left wondering how such an obviously long-term, globally coordinated plot could have escaped detection by the CIA and taken the nation by surprise. Robert Baer was not surprised. A twenty-one-year veteran of the CIA’s Directorate of Operations who had left the agency in 1997, Baer observed firsthand how an increasingly bureaucratic CIA lost its way in the post–cold war world and refused to adequately acknowledge and neutralize the growing threat of Islamic fundamentalist terror in the Middle East and elsewhere.

A throwback to the days when CIA operatives got results by getting their hands dirty and running covert operations, Baer spent his career chasing down leads on suspected terrorists in the world’s most volatile hot spots. As he and his agents risked their lives gathering intelligence, he watched as the CIA reduced drastically its operations overseas, failed to put in place people who knew local languages and customs, and rewarded workers who knew how to play the political games of the agency’s suburban Washington headquarters but not how to recruit agents on the ground.

See No Evil is not only a candid memoir of the education and disillusionment of an intelligence operative but also an unprecedented look at the roots of modern terrorism. Baer reveals some of the disturbing details he uncovered in his work, including:

* In 1996, Osama bin Laden established a strategic alliance with Iran to coordinate terrorist attacks against the United States.

* In 1995, the National Security Council intentionally aborted a military coup d’etat against Saddam Hussein, forgoing the last opportunity to get rid of him.

* In 1991, the CIA intentionally shut down its operations in Afghanistan and Saudi Arabia, and ignored fundamentalists operating there.

When Baer left the agency in 1997 he received the Career Intelligence Medal, with a citation that says, “He repeatedly put himself in personal danger, working the hardest targets, in service to his country.” See No Evil is Baer’s frank assessment of an agency that forgot that “service to country” must transcend politics and is a forceful plea for the CIA to return to its original mission—the preservation of our national sovereignty and the American way of life.

http://www.amazon.com/gp/product/B0...TF8&me=&seller=
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir
Humphrey Appleby


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #192  
ישן 19-10-2012, 08:04
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
המלצה על הספר "הלחימה על ארץ ישראל-1917"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

מומלץ בחום הספר החדש "הלחימה על ארץ ישראל-1917", מאת ג'ון גריינג'ר, תרגום וביאור: ד"ר אלוף-משנה (מיל') יגאל אייל, הוצאת מודן והמעבדה התפיסתית באגף המבצעים, 2012. בספר מפות מפורטות והוא כתוב בצורה קולחת ומרתקת. בקיצור מומלץ בחום.

הספר הופק בשיתוף עם מח"ט הצנחנים אל"מ אמיר ברעם ובראיון שערך עמו עפר שלח נכתב כי : "במסגרת התחביב שלו, הוא עומד מאחורי הוצאתו הקרובה לאור של תרגום לספר, המתאר את קרבות הכיבוש של הצבא הבריטי בעזה במלחמת העולם הראשונה. עזה היא, כמובן, יעד אפשרי של חטיבת הצנחנים במקרה של 'עופרת יצוקה ‭'2‬ בדרום; אבל ברעם רוצה שהקצינים שאותם יוביל לשם יידעו שלמה שהם עושים יש עבר, עומק, מהות שמאחדת אותם עם לוחמיו של אלנבי לפני כמעט מאה שנה.". ("מעריב", 16.09.2012)

כתבה נוסף על הספר באתר צה"ל:
http://www.idf.il/1133-17290-he/Dover.aspx

צה"ל הוציא לאור ספר על המערכה הבריטית לכיבוש הארץ
הספר "הלחימה על ארץ ישראל – 1917" הוא פרי יוזמת המעבדה התפיסתית באגף המבצעים, בשיתוף חטיבת הצנחנים. מטרתו: העמקת הידע הצבאי ההיסטורי בקרב קצונת השדה
"ביום חמישי האחרון יצא לאור הספר 'הלחימה על ארץ ישראל-1917' מאת ג'ון גריינג'ר, בתרגום וביאור ראשון על ידי אלוף-משנה (מיל') ד"ר יגאל אייל. פרוייקט תרגום הספר הוא פרי יוזמת המעבדה התפיסתית באגף המבצעים, בשיתוף חטיבת הצנחנים. מטרתו היא העמקת הידע הצבאי ההיסטורי, והידע המבצעי והתפתחותו בקרב קצונת השדה הצעירה בצה"ל. הספר עוסק במערכה הבריטית לכיבושה של ארץ ישראל מידי הע'ותמנים, שהביאה לסיום שלטונם בארץ ישראל. תוצאות מערכה זו השפיעו במידה רבה על צורתו של המזרח התיכון כיום בכלל, ועל יצירת התנאים שאפשרו את הקמתה של מדינת ישראל בפרט. הידע אותו ירכשו מפקדי צה"ל מספר זה ישמש כלי איכותי ויעיל בידם בעת ביצוע משימתם באותם אזורי קרב, גם בימינו אנו. אלוף-משנה (מיל') גיורא סגל, ראש המעבדה התפיסתית באגף המבצעי, ציין כי 'מדובר ביוזמה יוצאת דופן להתמקצעות ולהעמקת הידע הטקטי והאסטרטגי של כוחות החי"ר בלחימה, תוך למידה מהעבר- עם הפנים לעתיד'." (04.10.2012, מערכת "אתר צה"ל")
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #193  
ישן 31-10-2012, 09:46
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
בתגובה להודעה מספר 192 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המלצה על הספר "הלחימה על ארץ ישראל-1917""

כתבה מעיתון "במחנה", 25.10.2012 על הספר "הלחימה על ארץ ישראל – 1917".

https://2012-uploaded.fresh.co.il/2...31/81016278.pdf
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #198  
ישן 11-03-2013, 18:54
  v-22 v-22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.11.08
הודעות: 130
הישרדות בספטמבר - משה גבעתי
בתגובה להודעה מספר 197 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "לוחמים-החיילים שבחוד החנית. מאת ג׳ון אליס"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.steimatzky.co.il/Steimatzky/Media/Images/Catalog/Products/14180006/14180006b.jpg]


הישרדות בספטמבר הוא סיפורו האישי המרתק של אל"ם )במילואים( משה גבעתי, בן הדור שנולד בתש"ח, התגייס לצה"ל ערב מלחמת ששת הימים ולחם מאז ועד מלחמת לבנון השנייה ועד בכלל, בכל המלחמות. הספר פותח בפציעתו הקשה של המחבר בהתרסקות מסוק בעת תרגיל מרדף בבקעת הירדן, ובהמשך מגולל את קורותיו של המחבר בצה"ל מהטירונות בחטיבת גולני, לחימתו במלחמת ששת הימים, פציעתו הראשונה במלחמת ההתשה, ולחימתו בקרבות החרמון במלחמת יום הכיפורים ובמערכה על שיא החרמון. חלקו האחרון של הספר עוסק בתקופה שבה הקים את חטיבת 'יהודה' ב'אינתיפאדה' הראשונה. בספרו זה מבקש המחבר להפנות את תשומת לבם של לוחמי צה"ל ומפקדיו לדורותיהם אל אירועים מבצעיים ממלחמות ישראל ואת הלקחים שיש להפיק מהם.

אל"ם (במילואים) משה גבעתי, סופר והיסטוריון צבאי, בוגר המכללה לפיקוד ומטה של צה"ל. שירת בגולני בכל מסלול התפקידים - מלוחם ועד מפקד גדוד, נלחם בשורות החטיבה ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת לבנון, ונפצע פעמיים. בין תפקידיו בצבא: מפקד גזרת החרמון, מפקד בסיס האימונים של גולני, מפקד מרחב 'יהודה', מפקד מחוז דן ומפקד חטיבת 'יהודה' (חברון).

ספריו האחרים : שלוש לידות בספטמבר (ספר אוטוביוגרפי), בין המשברים (ספר שירים) , קשר של שתיקה (קובץ סיפורים), בדרך המדבר והאש (תולדות גדוד שריון 9), בידיהם חושלה הפלדה (תולדות מש"א 7100) , גשר של אהבה (רומן), אביר 21 (סיפורו של רפ"ק אלי אברם מפקד יחידת המסתערבים של מג"ב באיו"ש) , ובודדים על התל (קרב תל א-סקי במלחמת יום הכיפורים).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #200  
ישן 16-03-2013, 07:34
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
המלצה על הספר "תדע כל אם עברייה" מאת עמוס הראל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

"בשנות השבעים כשצה"ל עוד התאמן בסיני, ערך גדוד 890 של חטיבת הצנחנים תרגיל גדודי. המג"ד היה נחמיה תמרי. באותם ימים לא הקפידו על שעות שינה נוספות לפני היציאה והתרגיל נגמר ביום שישי בצהריים. בעת איסוף הכוחות התברר שאחד הנגמ"שים של הפלוגה המסייעת נתקע בלב השטח. השעה החלה להיות מאוחרת והיה ברור שלא יהיה ניתן להביא את רכב החילוץ ולתקן את הנגמ"ש בשטח ולהפקיד שלושה מחיילי המסייעת לשמור עליו. לחיילים היו מכשיר קשר, מים ואוכל בשפע (הפקידה הפלוגתית באה לבקר אותם והביאה עיתונים ושאר מצרכים). במוצאי שבת הגיע רכב החילוץ והנגמ"ש עם שומריו חזרו לבסיס. אחד החיילים סיפר על כך להוריו. האימא, מזועזעת, שלחה למג"ד מכתב נזעם (לא היו אז טלפונים ניידים). 'זו שערורייה שהשאירו את הבן שלי לבד בשבת באמצע המדבר', כתבה. תמרי השיב במכתב משלו: 'לא השארנו את הבן שלך לבד. שמנו שני צנחנים לשמור עליו'." (עמוד 191).

ראשית, גילוי נאות. עמוס הראל הוא קרוב משפחה, אולם אני חושב שהוא מעל לכל עיתונאי מצוין ושני הספרים הקודמים שכתב היו מצוינים ומומלצים בחום. יתרה מזו, הרקע שלי כבוגר השירות בצנחנים (שמחשיב את שירותו כחוויה טובה, קשה ומעצבת) אשר שירת כמ"כ וסמל טירונים מאפשרת לי נקודת מבט אישית על הספר, והוא הזכיר לי נשכחות (אתמול אגב ציינו בני מחזורי 11 שנים לגיוס). מאחר ואני מעט ותיק מן החבר'ה בנוב 11' אציין שאני כן טורטרתי (מצב 2, ריצה עם מיטות ופצועים ומה לא). יחד עם זאת טירונות צנחנים וחי"ר בכלל לאחר המהפיכה של איתי וירוב ואהרן חליוה הפכה שונה לגמרי מזו שעבר אבא שלי בצנחנים בשנות השבעים. בנוסף הצחיק אותי (אבל לא הפליא כי זו מדינה קטנה, צבא קטן עוד יותר והח"יר בכלל הוא קבוצה סגורה) שהכרתי אישית לא מעט מן המרואייינים או האנשים המוזכרים בספר: מפקד אוגדה מובחרת שהיה מפקד הבא"ח שהייתי טירון ומ"כ בצנחנים, והעביר לי בין היתר את הכנת הסגל בעת ששימשתי כמ"כ וסמל טירונים (באופן שהזכיר מאוד את זו שמעביר ישראל שומר לאנשיו), הרס"ן המפקד על מגמת הטירונות בבסיס האימונים של חטיבת הנח"ל היה הסמ"פ שלי בקורס מ"כים, מח"ט הצנחנים הנוכחי, שהיה המג"ד שלי בגדוד 890 (ויחד עם האוגדונר שהוזכר לעיל היה אחד משני המפקדים הבכירים שהרשימו אותי בצבא). אגב, המ"מ שלי בטירונות צנחנים, כמו מפקד המחלקה אילק שבספר, הינו ממוצא אתיופי וטרם נתקלתי בקצין ומפקד מרשים ממנו.

בספר מתאר עמוס הראל את מסלול ההכשרה של פלוגת מחזור נובמבר 2011 בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל, ובתוך כך את השינויים שנעשו בהכשרת הלוחם בדגש על הכשרת לוחמי החי"ר בצה"ל. הרמטכ"ל בני גנץ מציג בספר את המגמה כך: "אני דווקא מתרשם מהאיתנות שלהם. ההכשרה המקצועית של הלוחם היום טובה יותר מזו שאני עברתי בצנחנים. הכניסה לתהליך הזה, בטירונות, מעט איטית. אבל עד שהם מגיעים לגדודים הם כבר מוכנים. החי"רניקים הולכים בתרגילים גדודיים 120 קילומטרים בשבוע, עם משקל כבד על הגב, בלי להתלונן." (עמוד 135). חשובה בעיני מאוד העובדה שהראל בחר לתעד פלוגה בגדוד, ובצדק. כמי ששירת בגדוד צנחנים וגם במילואים משרת בחטיבה מובחרת, אני חושב שיש לי איזו פרספקטיבה. גדוד הוא ליבת הצבא והלחימה. הוא ה"פטיש" האמיתי של הצבא בשדה הקרב ומי שנשחק יותר מכל בבט"ש. והכלל הזה נכון לכל חטיבות החי"ר, שהרי בבט"ש אין שוני מהותי בין החטיבות, והאמת, גם בחלק ניכר מן הפעילות הקרבית ביום פקודה, ואל יובן מכך שאין בי לא צניעות מחד גיסא ולא גאוות יחידה מאידך גיסא. לא בכדי תיאר רא"ל גבי אשכנזי בראיון: "זה חלק מהחיים שלנו. יש בני מזל, וכל מיני כאלה שמציגים את עצמם כבני סמכא. אם הם רוצים לעשות 'באדי קאונט', אני מוכן לעשות איתם. כולל שרי ביטחון לשעבר. הם לא עברו את ההתבוססות הזאת בדם שאנחנו עברנו. אנחנו, שומרי החומות. לא רק במלחמות, אלא גם בין המלחמות. על הגדרות של מדינת ישראל, ועל הגבולות שלה. עסקנו הרבה, עסקנו? חיינו בתוך הדבר הזה. כל הזמן. גם אני, וגם קפלן. קפלן היה מח"ט 769, מח "ט גולני. לא היו לו נפגעים והרוגים? לא היו מחבלים? כשהוא היה מפקד אוגדה 91, תשאלי אותו כמה נפגעים היו לו, ושיירות ומטענים ובופור (הכוונה לתקופה האחרונה של צה"ל בלבנון, כשקפלן היה מפקד אוגדה ואשכנזי אלוף הפיקוד - חק"ב). היה לנו שבוע שחבר'ה של חיזבאללה פשוט הורידו לנו חיילים עם טילי נ"ט. זה היה כבר לקראת הסוף. אני לא אשכח את השבת הזאת, כשנהרג החייל האחרון בבופור, צחי איטח. אנחנו יושבים, אני אומר להם, 'חברים, אנחנו הכי מקצוענים במזרח התיכון. לא ייתכן שאנחנו לא מוצאים פתרון'. ונסענו לבופור. כי חיילים פחדו לעלות לעמדות. זה העולם שלנו. אנחנו כל היום בחזית המדממת. אנחנו על התפר המדמם כל הזמן. מי היה שם? היחידות המיוחדות לא היו שם. פשיטה פה פשיטה שם. אבל אנחנו גדלנו שם. מה זה הסיפור של לבנון? זה קשר מדמם שעל התפר שלו יושבים כל הזמן החיילים האלה." (על הלחימה בדרום לבנון. מתוך הכתבה "ההר זוכר הכל: הפצע מהבופור עדיין מדמם" מאת חן קוטס בר, "מעריב", 10.06.2012 )

"'אתה יודע מה תנועת הנוער הכי פופולרית בישראל?' שואל מח"ט גולני. במקום תשובה, הוא מסיט את אצבעו משמאל לימין, מחקה את התנועה המשמשת לפתיחת מסך בסמארטפון." (עמוד 110) בספר נחשף הקורא למפקד הפלוגה, סרן אור כספי, למפקדי המחלקות, נאור ועודד ואילק, ולסמלים ומפקדי הכיתות, ובהם בין היתר מארק גולדמן, שעלה בגיל 28 מאוסטרליה לאחר שהוסמך כעו"ד ועבד בפירמת עורכי דין גדולה. מפגשו הבלי אמצעי של הראל עם הטירונים, כשהבולטים שבהם הינם: איתמר (שאחיו, עמית, היה מ"פ בגדוד), יותם, החייל המצחיק ביותר בפלוגה והמסתבך הסדרתי בצרות ותמיר. הנערים החייכנים בפייסבוק של אתמול, האזרחים העסוקים במירוץ החיים של מחר, ועכשיו, לשלוש שנים ארוכות, לוחמי חי"ר. לוחמים בצה"ל החדש, המעודכן. לוחמים עם סלולרי, עם טירונות מחבקת, עם הורים מעורבים. לוחמים שבאים מחברת שפע אבל צריכים להתכונן למלחמה, אולי אפילו להשלים עם הצורך בהקרבה. בספר מתוארות בלא כחל ושרק הדילמות בהן נתונה החברה הישראלית המחלחלות היישר לצבא: התנדבות מול השתמטות, חיבוק מול קשיחות, דתיים מול חילונים, ותיקים מול חדשים. עמוס הראל, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ", ביצע מחקר מעמיק ויסודי. מסע שמתנהל לסירוגין בין עם חיילי חיילי פלוגה ב', מחזור נובמבר 2011 של חטיבת הנח"ל, בשטחי האש, המטווחים ועמדות המוצבים בחברון ובין משרדי המפקדים הבכירים במגדלי הקריה בתל אביב. הראל מציג תמונה מורכבת הכוללת את ההתלבטויות והויכוחים בדרגים הבכירים ביותר על דמותו העתידית של הצבא. כך למשל מציג הראל את הדילמה הבאה במלוא מערומיה: "גם בשנים שבהן צה"ל מתמודד עם איום טרור קטן יחסית (ואולי דווקא אז יותר מאשר בתקופות אחרות) מלאכת השיטור בשטחים היא משימה עגומה, מייאשת, המלווה לעתים באלימות קשה. כדי שהמשימה הזו תהיה נסבלת, וכדי שהחיילים ימשיכו לבצעה בהתאם לאינטרסים של המערכת הפוליטית, צריך למכור אותה לקהל בבית דרך שכבה עבה של מסננים. כך נולדות המצאות מופרכות כמו 'הצבא המוסרי ביותר בעולם*'." (עמודים 364-365).

זהו ספר קריא, נהיר חד וברור. מודה שחסר לי אינדקס בסוף, אבל זה יותר מזניח. אני מסכים עם אבחנותיו אודות מודל השירות הרצוי והדילמות איתן מתמודד צה"ל נוכח השתנות החברה הישראלית, מורכבות האיומים, והמענה שיש ליישם כתוצאה מכך. כיף של ספר. אבל יותר מזה ספר חשוב. נהניתי מאוד. את הספר ראוי שיקראו קציני ומפקדי צה"ל, בוודאי ובוודאי בחי"ר, חובבי מורשת הקרב וההיסטוריה הצבאית וכמובן כל מי שצה"ל והשירות את המדינה יקרים לליבו. מומלץ בחום רב!!!
לקריאת הפרק הראשון:
http://www.dortome.com/%D7%AA%D7%93...7%95%D7%9F.html


* "את השטות הזו המציא שאול מופז בימיו כרמטכ"ל וכדרכן של הברקות המתחנפות לקהל היעד, היא תפסה בגדול. קציני צה"ל, וגם פוליטיקאים ואפילו מחנכים בבתי ספר, חוזרים עליה כאילו היתה אמת מדעית. הרוב הגדול של המפקדים, נדמה לעיתים, משוכנע שהתוצאה הזו נקבעה באיזו אולימפיאדה מוסרית והאתלט הישראלי הגיע ראשון בתחרות של קפיצה מוסרית לרוחק." (עמוד 365)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #201  
ישן 06-06-2013, 08:46
  G_Zhukov G_Zhukov אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
Richard Aldrich - GCHQ
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://cache1.bdcdn.net/assets/images/book/large/9780/0073/9780007312665.jpg]


Aldrich, Richard, GCHQ: The Uncensored Story of Britain's Most Secret Intelligence Agency, London: Harper Press, 2011

A gripping exploration of the last great unknown realm of the British secret service: Government Communication Headquarters (GCHQ). GCHQ is the successor to the famous Bletchley Park wartime code-breaking organisation and is the largest and most secretive intelligence organisation in the country. During the war, it commanded more staff than MI5 and MI6 combined and has produced a number of intelligence triumphs, as well as some notable failures. Since the end of the Cold War, it has played a pivotal role in shaping Britain's secret state. Still, we know almost nothing about it. In this ground-breaking new book, Richard Aldrich traces GCHQ's evolvement from a wartime code-breaking operation based in the Bedfordshire countryside, staffed by eccentric crossword puzzlers, to one of the world leading espionage organisations. It is packed full of dramatic spy stories that shed fresh light on Britain's role in the Cold War - from the secret tunnels dug beneath Vienna and Berlin to tap Soviet phone lines, and daring submarine missions to gather intelligence from the Soviet fleet, to the notorious case of Geoffrey Pine [Prime צ"ל], one of the most damaging moles ever recruited by the Soviets inside British intelligence. The book reveals for the first time how GCHQ operators based in Cheltenham affected the outcome of military confrontations in far-flung locations such as Indonesia and Malaya, and exposes the shocking case of three GCHQ workers who were killed in an infamous shootout with terrorists while working undercover in Turkey. Today's GCHQ struggles with some of the most difficult issues of our time. A leading force of the state's security efforts against militant terrorist organisations like Al-Qaeda, they are also involved in fundamental issues that will mould the future of British society. Compelling and revelatory, Aldrich's book is the crucial missing link in Britain's intelligence history.

http://www.bookdepository.com/GCHQ-...ldescription-20

http://www.bookdepository.com/GCHQ-...ographicdata-26









_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir
Humphrey Appleby



נערך לאחרונה ע"י G_Zhukov בתאריך 06-06-2013 בשעה 08:50.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #202  
ישן 06-06-2013, 14:43
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
הספר "להיות מג"ד" מאת אל"מ רז שגיא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ספרים מומלצים בתחומי צבא ובטחון - מס' 2"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


"עם זאת, תפקיד המג"ד אינו בבחינת 'כל תפקיד'. תפקיד מפקד גדוד (מג"ד) הנו לוז הפיקוד והשליטה של העשייה הצבאית בחילות השדה. לדעתי, התפקיד הוא עמוד השדרה של תפקידי הפיקוד. זו הסיבה לכך שריכזתי את מאמצי בכתיבה על תפקיד זה." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמוד 12)
http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=62365

אתמול קניתי (וסיימתי לקרוא) את ספרו של אל"מ רז שגיא איש חטיבת גבעתי, אשר פיקד על הסיירת החטיבתית (בעת שהמח"ט היה גיורא איילנד) והיה ק. אג"ם. הספר "להיות מג"ד" המתאר את חוויותיו ותובנותיו של שגיא מימיו כמפקד גדוד היחמ"ם "ניצן", מרתק, כתוב בצורה קולחת ומעניינת. מאוד מלמד ומחכים הן על החשיבה הצבאית, הן על התרבות הארגונית בצה"ל והן על פיקוד. את הרקע האישי של מחבר הספר הוא מציג בעצמו כבר בעמודים הראשונים, וממנו ניתן להתרשם מאופן הכתיבה של המחבר ומכך שהוא מציג את הדברים כהווייתם כפי שהיו מבלי להסתיר כישלונות ומפלות: "ב-5 בספטמבר 1999 בשעה 13:00 התקיים במחנה ירדן שברמת הגולן טקס החלפת מג"דים. לאחר כחמש שנות מאבק מוניתי לתפקיד שלו ייחלתי. זה לא היה המאבק הראשון וכנראה גם לא האחרון; שירותי הצבאי, כמו יתר חיי, מתאפיין במאבק רצוף לכל אורכו. כבר ביומי הראשון בצבא נאלצתי, כדי שאוכל להיות לוחם (בניגוד מוחלט לרצונה של אמי שהעדיפה שאשרת בשק"ם) לנסוע מלשכת גיוס למשרד הפנים. היה עלי להביא אישור על כך שאינני בן יחיד לאף אחד מהורי (הגרושים) אף כי אני בנם המשותף היחיד. לכל אחד מהם יש ילדים נוספים. כחצי שנה לאחר מכן (במהלך חופשת ה'רגילה' שלאחר קורס צניחה) חליתי בדלקת קרום המוח. בתום חמישה שבועות של אשפוז התעלמתי מההפניה שקיבלתי לוועדה הרפואית לשם הורדת הפרופיל, וחזרתי לשרת כלוחם (הגעתי ישר למסע 'ירידה ליחידה' - מסלול בן 50 ק"מ שבו נשאתי פק"ל אר-פי-ג'י שכלל מטול וחמש פצצות, ובמהלכו התפוררו נעלי). לא הסתדרתי עם ממלא המקום של מפקד המחלקה, ו'אומצתי' על-ידי צוות הסיור ביחידה. לאחר שאנשי הצוות השתחררו סירבתי לשרת כסמל מבצעים (סמב"ץ) במפקדת הגדוד. בהמשך נשלחתי לקורס צלפים. ניצלתי את העובדה שהגעתי למקום הראשון בריצה ובקליעה באליפות הכושר קרבי, ונשלחתי (לאחר קורס מ"כים וקורס קצינים) לשרת כמפקד מחלקת הסיור בגדוד רותם בחטיבת גבעתי. לאחר שסיימתי למלא תפקיד קצר כקצין מבצעים גדודי (קמב"ץ) המשכתי לפקד על פלוגת מסלול (נובמבר 1987). לאחר מכן יצאתי לקורס קציני מרגמות ולקורס מפקדי פלוגות מסייעות, ובסיומם מוניתי למ"פ מסייעת. בסיום התפקיד נשפטתי והורשעתי (על-פי הודאתי) בהריגת נער בן 16 מהכפר ח'רבת אבו פלח. לאחר שריציתי עונש של חודשיים בעבודות שירות (בבסיס הצנחנים בתל נוף) מוניתי לסגן מפקד גדוד (סמג"ד) צבר. במהלך שישה-עשר החודשים שבהם מילאתי את התפקיד הספקתי להינשא ולזכות בהתמודדות על תפקיד מפקד פלוגת הסיור החטיבתית (פלס"ר) של גבעתי. באותה תקופה אירעו שני אירועים משמעותיים בחיי: נולד בני הבכור; ולאחר אחד-עשר חודשים הודחתי מהתפקיד! (אלוף פיקוד הדרום הגיע לביקור בצוות של הפלס"ר, שהיה בפעילות מבצעית בעזה, ואני הגעתי בטעות לבסיס סמוך. משהתבררה לי הטעות, מיהרתי למקום הביקור, אולם זה היה מאוחר מדי. 'אני הייתי מגיע שעה לפני שהאלוף שלי היה מגיע לביקור', נזף בי האלוף. 'אתה מודח מתפקידך', אמר לי בעודו יושב בג'יפ ואני עומד על הכביש). החלטתי להשתחרר מצה"ל וערכתי את כל הסידורים לכך. במהלך תקופת ההתאוששות מהמפלה הצורבת הציע לי מפקד חטיבת גבעתי לצאת ללימודים..." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמודים 15-16) "...יצאתי לקורס מג"דים וללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים (במהלכם נולד בני השני), ואז התמודדתי פעם נוספת על תפקיד מג"ד בחטיבת גבעתי ונכשלתי שוב. החלטתי להשתחרר, אולם אז נקרתה בפני הזדמנות נוספת להתמודדות על תפקיד מג"ד. במהלך תקופת ההמתנה מוניתי לקצין האג"ם של עוצבת האש. לאחר שנה וחצי התמודדתי על תפקיד מג"ד ניצן (יחידת מודיעין מטרות - יחמ"ם). הפעם, הוחלט לשבצני לתפקיד. כאן פחות או יותר, מתחיל הסיפור שלפניכם." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמוד 16)

בספרו מתאר שגיא את מכלול הפעולות שבהם נקט כדי לקדם את יחידתו ואת הדילמות שבהם נתקל כמפקד גדוד: "אחת המשימות שלקחתי על עצמי באותה עת הייתה להיות בקר איכות של יחידת אגוז בתרגיל חטיבת גולני. לכאורה לא היה במשימה דבר שיכול היה לקדם את הגדוד שתחת פיקודי, אולם אני חשבתי אחרת. בדרך-כלל רואים המפקדים והמטה במטלה כזאת 'תיק', משהו שעדיף להימנע ממנו, ואם אין ברירה - אז לפחות למזער את משקלו. לדעתי היו כאן שתי הזדמנויות. הראשונה - ללמוד וללמד את המטה מתוך התבוננות ביחידה מובחרת אחרת; השנייה - ליצור קשרים אישיים עם בעלי התפקידים באגוז, היחידה שהובילה באותה עת את הפעילות המבצעית בלבנון נגד החזבאללה, לצורך שיתוף-פעולה מבצעי*...." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמודים 97-98) "...למעשה השגתי את שתי המטרות - נוסף על כך שכולנו למדנו מן התרגיל היה לו רווח מידי - כבר בסוף החודש יצא 'הצוות המוביל'** של הגדוד עם לוחמי אגוז למבצע ראשון*** מבין שורה של מבצעים שבאו אחריו..." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמודים 98-99) "באותו שבוע ביצענו נוהל קרב משותף עם חיל האוויר לצורך 'מבצי ציון'. מדובר במבצע שבו כוחות קרקעיים מן הגדוד מזהים את המטרות שעל הקרקע ומסמנים אותן למטוסים, ובכך מאפשריפ פגיעה מדויקת בהן. המבצע תוכנן להתבצע באמצעות שליטה מרכזית של החפ"ק הגדודי שהיה ממוקם במפקדת פיקוד הצפון...." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמוד 146) "...בלילה דיווחה התצפית באזור כאוכבא על זיהוי כוחות חשודים באזור מועד להנחת מטענים. המחבלים נעלמו לפני שהמסוקים הספיקו להגיע למקום. לפנות בוקר זיהו לוחמי התצפית את אנשי החזבאללה שוב. הוריתי למסוקים לעלות לאוויר. 15 דקות לאחר מכן הפך מעביר המים שמתחת לכביש, אשר בתוכו הסתתרו המחבלים, לבור מאובק. התצפית דיווחה על פגיעות מדויקות. לאחר זמן-מה הגיעו ידיעות ממודיעין פיקוד צפון על כך שבמבצע נהרגו שלושה לוחמי חזבאללה ואחד נפצע אנושות. אחד ההרוגים היה מפקד יחידת החבלה של גזרת המזרח בדרום לבנון****. לאיש יוחסו פיגועים רבים, ובהם הפגיעה במפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל) תא"ל ארז גרשטיין..." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמודים 146-147)

בסה"כ ספר מומלץ מאוד. "סיכמתי במשפט שבעיני הוא תמצית המקצועיות: 'הקפידו שרמת הסיכון שתיקחו על עצמכם בכל פעילות תהיה ביחס ישר לערך המשימה'." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמוד 39)



* "אגוז נהגו לשתף במבצעיהם רק את יחידת התצפיות של חיל המודיעין, 'המתחרה העיקרית' שלנו. ניסיונות חוזרים ונשנים שלנו להצטרף לפעולותיהם נדחו קודם לכן על הסף." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמוד 98)
** "הצוות הבכיר והמיומן בגדוד שאחת ממשימותיו הייתה לנוע לפני הכוחות המתמרנים ולהובילם ליעדם."(מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמוד 98)
*** "ב-8 בפברואר 2000 נערך מבצע ששם הקוד שלו היה 'שידור חי 4', כחלק ממבצע 'מאחורי הקלעים 2' באזור ג'בל ביר אל-דאהר, ותוצאותיו - מחבל הרוג ומחבל אחר פצוע." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמוד 99)
**** "בפועל נהרגו שני אנשי חזבאללה - חסן מעדי עלי כרבלה וג'לאל חסן רמאל, פעילים מבצעיים בכירים, שלדברי נצראללה, היו בדרכם לחטיפת חייל." (מתוך הספר "להיות מג"ד" מאת רז שגיא, הוצאת מודן, 2013, עמוד 146)

מצורף גם קישורו למאמרו: לא קורבנות שווא, מערכות 448 (מאי 2013), עמ' 64-67, שהינו ביקורת על ספרו של עמרי אסנהיים על צאלים ב'.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 06-06-2013 בשעה 15:05.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
האשכול נעול

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 18:40

הדף נוצר ב 0.38 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר