13-02-2008, 12:02
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי צופה ורואה שמתחילה ב "מוזר ומעניין- יועץ לממשלת כווית: נבקש מטרייה גרעינית מישראל"
אויבו של אויבי, ידידי.
המהלך הכוויתי, הוא חשוב מאוד, ומראה שני דברים:
1) העימות הערבי עם ישראל או תועלתי בלבד. האידאולוגיה היא רק ציפוי חיצוני.
האיבה לישראל הוא מכשיר דיכוי מקייבאליסטי, שעכשיו אולי, יוחלף באיבה לאיראן (ואח"כ מה? הודו? טורקיה? ).
2) האמריקאים בעיניהם היא משענת קנה רצוץ. הם לא סומכים על המאמריקאים בגרוש! (קל וחומר בראשות אובמה-קלינטון) האמריקאים לא מנעו את הפלישה העירקית לכווית. סדאם היה גרורה אמריקאית באיזור עד אותה פלישה. זה שהאמריקאים קמו לשחרר את הכוויתים מהכיבוש העירקי (במקום למצוא הסדר דיפלומטי מייצב כלשהו), הוא נס מבחינתם. וגם בשביל זה האמריקאים לקחו את הזמן. (4-5 חודשים).
עכשיו, צא ולמד עלינו שרבים כל כך מאיתנו, מאמינים שקיומיינו תלוי אך ורק במצב רוחו של הנשיא האמריקאי, ואנו עבדיו. כאילו אין לנו שום כוחות משלנו. (לפי אותו ההגיון המקובל היום, מלחמת ששת הימים לא הייתה יכולה להתקיים). גם הלקח של מליה"כ שבלחץ אמריקאים לא הותקפו סוללות הטילים בזמן עדיין לא נלמד.
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
|