לאחרונה עברתי על ספרייתי ומצאתי שם, ירושה מסבי ז"ל, את ספר שיריו של נפתלי הרץ אימבר, ערוך בידי אחיו, שמריהו אימבר, אשר כתב בו אף את הביוגרפיה של אחיו. נפתלי הרץ אימבר כונה ע"י מכריו בשם "הרצלי". בין דפי הספר מצאתי את המנוננו הלאומי, אשר מסתבר כי במקור החזיק שלושה עמודים. סרקתי שניים מהם, להנאת חברי הפורום, וכן את דף הפתיחה ובו הקדשת העורך לסבי.

דף הפתיחה:





התקווה ( שני דפים מתוך שלושה)

יש לתת קרדיט כמחברים גם ל'פקידי ההסתדרות הציונית'...

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

שימו לב לבית הראשון המקורי לעומת הנוסח העכשווי. יהודה לייב מטמן (מטמון), (בעלה של אחות סבי פאניה ברומר – שניהם יסדו את הגימנסיה הרצליה ), הכניס את השינויים.



למשל מופיע ב:



http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?whichpage=1&topic_id=901339

"
בשנת 1905 חל השינוי האחרון בנוסח "התקווה". ד"ר י.ל. מטמן כהן, מורה בבית-הספר בראשון לציון, החליף את המשפט "לשוב לארץ אבותינו לעיר בה דור חנה" ב"להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים". ובמקום "התקווה הנושנה" שינה ל"התקווה שנות אלפים". התיקון הזה התקבל רק בארץ. יהודי הגולה המשיכו לשיר במשך יובל שנים ויותר את הנוסח המקורי של השיר.

"

תשמע, זה חתיכת 'יחוס' - רוץ מהר לפשפש בבוידעמים - אולי תגלה מציאות מענינות בעבורנו!

יהודה ופאניה מטמן היו בין מיסדי תל אביב (שמם מופיע על האנדרטה בשדרות רוטשילד). בנוסף, יהודה הגה את רעיון עיר הגנים רמת גן, היה בין מיסדיה ואף גרו שם מספר שנים בתחילת שנות ה- 1920

ושם שרים עדיין "התקווה הנושנה".
אפשר למצוא את ההקלטה הזאת ברשת. הייתי מסביר לכם איך לו ידעתי.

http://genealogy.org.il/BergenBelsenHatikva.mp3