|
22-12-2005, 13:46
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
|
|
לגבי המולטיקאם וה-ACU, הם מדייקים.
הן המולטיקאם והן ה-ACU נועדו להיות 'הפשרה הטובה ביותר', בניגוד ל-Marpat וה-Cadpat שנועדו להיות אופטימליים, ולכן יש יותר מסוג אחד (בגדי מדבר מתמזגים טוב כמעט בכל שטח עירוני, אז זה בסדר). הבעיה עם ה-ACU, שסכמת הצבעים הראשונה שלו - אפור\אפור\לבן - הייתה בולטת מדי ומלאכותית מדי. הסכמה החדשה יותר, הצהובה\ירוקה, כמדומה יותר אפקטיבית.
לגבי חוסר התיאום, לא מפתיע אותי כלל. גם בצבא שלנו בני אדם לא מציצים ימינה ושמאלה, וחבר שלי היה צריך ללמד רופא שהשתתף בצוות פיתוח הנעל החדשה מה זו סוליית ויבראם לדגמיה - המושג מעולם לא עלה בישיבות, טען הרופא.
לגבי השאלות שלך:
1. בניסוי מדי הקרב (ניילון סופלקס) לפני כמה שנים, ההנחה הייתה שהמדים יהיו מדים מבצעיים ולא מדי עבודה (אני מניח שיהיה איסור על שימוש בהם כמדי עבודה, או משהו). אני מניח שהקריטריון יהיה לפי פעולה. מכונאים, למשל, נמצאים כמעט תמיד ליד איזה כלי גדול שמוסווה הרבה פחות מהם. קרוב לודאי שהם לא יצטרכו את ההסוואה. ואני לא חושב שרק יחידות מיוחדות צריכות הסוואה. עוד נגיע לזה (אגב, בל נשכח שאחת הסיבות להיעלמות מדי ההסוואה מצה"ל היא פשוט האמברגו הצרפתי אחרי ששת הימים).
2. כיסים. צריך עדיין, משתי סיבות:
א. נניח, כשהחייל בפעילות שמירה. עדיין ייתכן צורך בכיסים וכיו"ב. בגלל זה האמריקאים השקיעו את הזמן בעיצוב הכיסים ככה שבקלות תוכל להגיע אליהם מבעד לשחפ"ץ.
ב. יש מצבים - תצפית, לפעמים צלפים, וכו' - שהחייל עשוי להגיע אליהם בלי האפוד (להוריד לפני עליה לעמדה, או כיו"ב). במקרה כזה, כיסים שימושיים (באמת, בניסוי מדי הקרב בדקו גם מדים בלי כיסים).
3. לגבי זע"ט: אכן, אם האוייב נחמד מספיק כדי ללבוש תמיד מדים שונים בצורה קיצונית משלך, זה עוזר. אבל לא תמיד: נניח, בצפון, בע'גר, באירוע האחרון, החיזבאללה לבש מדי צה"ל, וזה קרה בעוד כמה מקרים בשנים האחרונות. המדים של המשטרה הפלסטינית הם דוגמה טובה, באמת.
א-ב-ל.
א. הסכנה של אש ידידותית קרוב לודאי מתקזזת (ויותר מכך!) עם צמצום הפגיעות של כוחותינו, כתוצאה מצמצום טווח הגילוי והזיהוי והגדלת הזמן, ו-
ב. יש אמצעי זיהוי נוספים: פנלי א"א, סימונים טקטיים ועוד כמה דברים שיכולים להקל על הבעיה.
4. אכן, ברגע שמחליטים על סכמת הסוואה צריך להתאים אליה גם את שאר הציוד. האמריקאים מתחילים לעשות את זה עכשיו. אבל, גם ככה יש יתרון להסוואת אפילו חלק מהגוף, ועוד נגיע אליו - אם כי אכן האידיאל הוא שכל הציוד (כמו שקיים אצל הבריטים מזמן, למרות המחסור הזמני בציוד בסכמת מדבר שהיה בעיראק) הוא באותה סכמה, וכשהחייל מוסיף ציוד לא קורה שום דבר להסוואה.
5. וזו התשובה גם ל-4. הסוואה יעילה יותר במצב סטטי. אבל הסוואת רשת היא בעייתית. נניח שיש כוח בתנועה. יש חשש לאוייב, וההוראה - לקפוא במקום. אוייב שמחפש עכשיו כח מוסווה שקפא במקום, יתקשה יחסית לגלות אותו. אלא אם כן כולם יילכו עם רשת הסוואה כל הזמן (וייכשלו בה כל הזמן), אזי ההצעה שלך מתאימה (ננטרל לרגע את תוספת המשקל) בעיקר למצבי מארבים ועמדות מוכנות-מראש, לא ללחימה דינמית.
החשיבות של מדי הסוואה - גם בתנועה - נובעת מכך שלהסוואה יש שתי תפקידים:
1. היטמעות,
2. שבירת צורה.
היטמעות לעולם הולכת לאיבוד בתנועה.
אבל, רוב בני האדם מחפשים דפוסים מוכרים. נניח, אם אנטילופה מסתתרת בסבך (לא דוגמה שלי), רוב בני האדם יחפשו קרניים וראש. ואם הם לא יראו - הם יחמיצו. רק מעט יצליחו להינעל על הכתם הלבן הקטן באחוריה של האנטילופה.
סכמת הסוואה טובה שוברת את הצורה ומקשה על מי שממול להבין שמדובר בבני-אדם מולו, או להינעל על התנועה. בטווחים הקצרים מדובר בשניות בודדות ומטה; אבל גם שניה, כשמישהו מנסה לירות עליך, יכולה להיות הבדל בין חיים ומוות. בטווחים הרחוקים יותר, ייקח הרבה יותר זמן לזהות את התנועה של כוח מוסווה, מאשר של כוח שהמדים שלו בולטים ומגלים צורות אדם נעות.
לכן, גם הסוואה חלקית עוזרת משהו, אם כי הרבה פחות ממושלמת. כי לבני אדם יש את הדפוסים הקבועים עליהם הם ננעלים, ודמות של אדם (או ראש עגול; זו הסיבה למצנפת, כידוע), היא אחת הבולטות ביותר האפשריות. אפילו אפוד (מרובע פחות או יותר) ירוק על רקע אדם בבגדי הסוואה, מציג קודם-כל שטח פנים קטן בהרבה מאדם שלם, ושנית, תבנית שקצת קשה יותר לגלות.
ולכן, גם במצב כזה ישנה יעילות מסויימת לבגדי הסוואה.
כתוצאה מכל הנ"ל, ולמרות הבעיות הלוגיסטיות, אני חושב שהיה כדאי שצה"ל יאמץ סכמות הסוואה משלו.
|
|