שלום,

בזמון האחרון אני נתקל בהמון דיונים בפורום שעוסקים בכשלים של המלחמה האחרונה. חבר'ה כותבים על כשלים של מח"טים, אוגדונרים, טייסים ורמטכ"לים - חלק מאשימים את חיל האוויר וחלק את הירוקים. חלק ננזפים, וחלק מקודמים (לפעמים הם אותו אחד).

אני לרוב מוצא את עצמי לרוב מבולבל מול השפה הגבוהה והטענות השונות שנזרקות ע"י חברי הפורום - ואני למעשה שואל את עצמי - מה לא הלך טוב במלחמה האחרונה. אני לא יודע את זה משום שלמעשה (חוץ מעניין הלוגיסטיקה) שום דבר לא פורסם בתיקשורת בצורה ברורה (יכול להיות שאני טועה, בכל מקרה..).

אשמח, אם חברי הפורום שיותר בעניינים, דוגמת U-375, אמיל וכו' ינסו, בכמה שפחות מילים למנות 4-5 כשלים שלדעתם הם המרכזיים ביותר. אולי זה יעזור לי, ולשאר חברי הפורום להבין על מה אתם מדברים..

תודה

עריכה: פורסם בטעות במו"ס, מנהלים - נא להעביר לצו"ב, תודה.

אני לא מעורה כל כך במה שהיה, רק בחלק צר של העניין (הצד של חיל האויר).
אני לא יכול לפרט בחלק מהנושאים כי חלקם מסווגים ברמה כזו או אחרת, אבל אני חייב לציין שדווקא הנושאים המסווגים יותר הם לא הקריטיים ובהם התקלות הן סבירות למלחמה.
אני כנראה מסכים עם הדעות שכתובות ומפורסמות בכל מיני מקומות:
א.שיתוף הפעולה בין חיל האויר לצבא היבשה לא היה טוב ולא התאמנו עליו מספיק בשנים האחרונות, וזאת אשמה גם של צבא היבשה וגם של חיל האויר.
ב. הגורמים שסברו שחיל האויר ישמיד את רקטות קצרות הטווח טעו(גורמי מטכ"ל כאלו ואחרים וכנראה הרמטכ"ל בראשם..לא רוצה לחרוץ כאן גורלות כי לא קראתי את התחקירים ואת הפירסומים ואת ההקלטות, אבל נראה שזה מה שהיה), היה צורך למצוא לזה פיתרון לא דרך חיל האויר (חיל האויר בעצמו לא הגדיר שהוא יצליח לעשות זאת, להבדיל מרקטות הבינוניות והארוכות שאותן הוא הגדיר שהוא ישמיד ואכן עשה זאת היטב..) או לא להתעסק בזה כלל ולהתעסק בתחומים שיש להם פיתרון טוב ברגע זה...(מתקיפת תשתיות בסוריה ועד מבצע קצר שדומה הרבה יותר לענבי זעם..וכל מה שבאמצע..).
ג. לדעתי (אני יודע שאין על כך הסכמה), לא היה צריך כלל להשתמש בכוחות קרקעים במבצע זה, זאת לאור מצב האימונים שלהם וגם לאור זה שזו בדיוק המלכודת שהחיזבאללה רצה שניכנס אליה, ולדעתי גם הפעלת כוחות קרקעים בצורה מאומנת ויעילה לא היתה מפסיקה את ירי קצר הטווח ללא מספר אבדות גבוה מאוד מצידנו. בוודאי שצורת ההפעלה, הגיוס החלקי וכל שאר הבעיות והטעויות של המטכ"ל גרמו למצב להיות עוד יותר בעיתי (מפירסומים בעיתונות ובפורום, שוב- זה תחום שאני מבין בו רק מהעיתונים..)
ד. הסעיף הקודם מתחבר לי ישירות לסעיף העיקרי לדעתי שהוא בכלל שייך בעיקר לדרג המדיני- לא היה מוגדר מהן מטרות המלחמה בצורה ברורה, לכן די ברור שלא יעמדו בהגדרות אלו...
הערה נוספת- לאורך זמן לא נראה לי שהמלחמה הזו גרועה כמו שעושים ממנה, שלא יבינו אותי לא נכון, זו היתה מלחמה לא טובה ועם המון טעויות, אבל אני לא ממש חושב שהיא היתה שונה בהרבה מכל מלחמה אחרת שישראל לחמה (ושאר המדינות דרך אגב..), זאת פשוט מלחמה בעידן האינטרנטי הפלאפוני והטוקבקסטי...לכן היא נמצאת בזום גדול בהרבה ממלחמות עבר (לבנון הראשונה היתה גרועה בהרבה למשל...וגם מחדלי יום כיפור..).
מה גם שהיו הישגים מסוימים לא נדבר עליהם כאן כי זה לא מטרת האשכול וכם כי אין ספק שזאת היתה מלחמה לא טובה בשלון המעטה, הגם אם היא לא היתה גרועה בהישגיה הסופיים כפי שאוהבים לתאר בתקשורת ובאינטרנט..
אמיל.

!Ya Gotta Believe

חלק מהדברים אינו מדויק.
ח"א לא השמיד את כל מערך הרקטות הבינוניות (280 ו 302 מ"מ), שכידוע המשיכו ליפול הרחק בשטחנו במשך כמעט כל המלחמה, כולל שיגורים מצולמים היטב מאזור צור, וגבו קורבנות רבים בנפש ונזק רב ברכוש. לחיזבאללה הייתה (וקיימת) יכולת לשגר רקטות אלו גם דרומה מחדרה ואף רקטות כבדות יותר אולם בחר שלא לעשות כן מטעמיו הוא, ככל הנראה כי חשש שירי כזה יגרור פגיעה ישראלית בתשתיות חיוניות בלבנון כמו חשמל, גז ומים, מה שעלול היה לפגוע פגיעה במעמדו הציבורי-פוליטי של הארגון בלבנון המוכה. האפקט המצרפי התודעתי של פגיעות העורף הישראלי למערך הרקטות וחוסר האונים הצה"לי אל מול האמצעי הזה הרי הוכח כבר היטב ופגיעות נוספות בנתניה או בהרצליה לא היו מביאות ערך מוסף. חיזבאללה כן ניסה לשגר מזל"טים מתאבדים לאזור השרון ונכשל בכך אולם הדבר נבע ככל הנראה מחוסר הבנה בתוך הארגון יותר מאשר מבמדיניות יזומה (כמו אצלנו, כשאלופים עקפו את הפיקוד והתקשרו ישירות למח"טים, כך גם אצלהם הפטרונים האיראנים והסורים עקפו לעתים את המפקדה בביירות ויצרו קשר ישירות עם מרחבי הלחימה בדרום).
גם לא נכון שכוחות צה"ל בסדיר ובמילואים לא התאמנו לקראת מלחמה אפשרית בצפון, הרי בחודשים לפני המלחמה התאמנו לפחות שתי אוגדות מילואים במתאר מי מרום/מגן הארץ ולכן לא הייתה על פניו סיבה לחשוש מלהפעיל אותן.
יתר הדברים נכונים.

לומר שהיחידות עברו אימונים ללחימה זו המעטה. שבוע אימונים לא יחזיר יחידה לכשירות אחרי 5 שנים ללא אימון, שלא לדבר על כך שחלק מהאימונים הסתיימו במסקנה שאסור לפעול בצורה זו בזמן אמת. האימונים היו לחלוטין לא מספקים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני מוכן להסתכן ולאמר שכמעט כל הכשלים בתחום הלוגיסטיקה, המודיעין, הזע"ט וכו' לא היו ייחודיים למלחמה הזאת, או שנגזרו מהכשל העקרוני שביציאה למלחמה.

הכשלון במלחמה נגזר כולו מחוסר היכולת להגדיר יעדים ספציפיים וריאליים. היעדים הוגדרו בערך כך: השבת החטופים, פגיעה בחיזבאללה, והשבת ההרתעה הישראלית. מובן שבמבצע צבאי רחב אין תועלת בהשבת החטופים, ולכן אני מסיק שהסעיף הזה הוכנס למטרות יחסי ציבור בלבד. הרתעה יוצרים מול גורם מוגדר, כולם יודעים מי עומד מאחורי החיזבאללה ולא ננקטו שום צעדים מול איראן או סוריה. ללבנון אין יכולת להתנגד לחיזבאללה ולכן לגביית מחיר ממנה או הרתעה שלה אין שום תועלת ממשית. כדי לפגוע בחיזבאללה לא יוצאים למבצע בהתראה של שעות, ללא גיוס מילואים וללא תכניות ברורות שכוללות מבצע קרקעי נרחב.

מכיוון שכך "הוגדרו" מטרות המבצע, הוא כולו היה מין ערבוביה חסרת פשר בין הפצצת יעדים אזרחיים, מטרות סמליות (רובע דחייה), יעדים צבאיים נקודתיים מעטים (משגרי הרקטות ארוכות הטווח למשל), לבין כניסה לקרבות קרקע אנקדוטליים עם חיזבאללונים, מנה מכובדת של יחסי ציבור כושלים, ואחר כך כניסה למלחמת התשה במתכונת מצומצמת מול החיזבאללה ומערך הרקטות שלו במקביל למאמץ דיפלומטי נואש לצאת בכבוד מהעניין.

הכנסה מהוססת וכושלת של כוחות קרקע, לחימה במתכונת בט"ש, חוסר מוכנות של העורף ועוד ועוד הם כולם תוצאה של העדר כיוון ומכוון.

התקלה היא בצה"ל. שנים של תפיסות לא נכונות, של תעדופים לא נכונים, של חוסר אימונים, של תרבות "סמוך עליי", של כסת"ח, של חוסר מקצועונות, של סיאוב.

בעיות המלחמה בפשטות:
1. תורת לחימה שלא התייחסה לאיומים על העורף ועל הכוחות בשטח.
2. אי הגדרת מטרות המלחמה על ידי הדרג המדיני לדרג הצבאי.
3. אי הגדרת מטרות ברורות לדרגים הלוחמים, אלא רק הגדרת משימות.
4. הכנסת כוחות מילואים מצויידים גרוע ולא מאומנים לשטח הלחימה.
5. קידוש הקרירה על פני דבקות בהגנה על אזרחי ישראל בדרגים הבכירים של הצבא.
6. גורמי הסברה עלגים ואימפוטנטיים בדובר צה"ל.

מסכים מאוד עם SAM, אבל שתי התגובות האחרות הינן סיסמאות מוגזמות ולא הוגנות, גם אם יש אמת בחלקן ובהחלט יש, הצגה חד משמעית וחד צדדית כזו הינה לא נכונה.

אמיל.

!Ya Gotta Believe

מה עניין הוגנות ולכאן,או שהעובדות נכונות או שלא, הוגן עבור העם לכתוב הכל,בלי לעגל, בלי ליפות.
לפעמים האמת היא חד צדדית,
אשמח אם תרחיב קצת היכן השגיאות בתגובות.

מה זאת אומרת הצגה "חד צדדית"?
מה הוא הצד השני?
זה אני נגד צה"ל.
אני צריך לשאת בחלק מהאשמה?
כמה שאני מבין יש כאן צד אחד- צה"ל. לכן אני לא מבין מה לא נכון בהצגה שהיא חד צדדית. אולי התככונת שהצד השני זה חיזבאללה, והוא היה טוב מדי?

בן-אדם חולה גם אם לא כל התאים שלו חולים. אין בושה בלהגיד שצה"ח חולה. חולה מאד

ציטוט:

במקור נכתב על ידי emile-a מסכים מאוד עם SAM, אבל שתי התגובות האחרות הינן סיסמאות מוגזמות ולא הוגנות, גם אם יש אמת בחלקן ובהחלט יש, הצגה חד משמעית וחד צדדית כזו הינה לא נכונה. אמיל.

אמיל, בכנות אודה לך אם תאיר את עיני מה אתה רואה בגדר סיסמא בהודעתי לעיל (באמת מעניין אותי).
1. תורת לחימה שלא התייחסה לאיומים על העורף ועל הכוחות בשטח.
2. אי הגדרת מטרות המלחמה על ידי הדרג המדיני לדרג הצבאי.
3. אי הגדרת מטרות ברורות לדרגים הלוחמים, אלא רק הגדרת משימות.
4. הכנסת כוחות מילואים מצויידים גרוע ולא מאומנים לשטח הלחימה.
5. קידוש הקרירה על פני דבקות בהגנה על אזרחי ישראל בדרגים הבכירים של הצבא.
6. גורמי הסברה עלגים ואימפוטנטיים בדובר צה"ל.

אי הבנת הבעיה.
שאר הדברים ,חוסר מוכנות, או חוסר ציוד,או חוסר מקצועיות...... זה כבר סימפטומים, הקיימים משום חוסר יכולת לאתרם,ולכן לפותרם.
מי שיפתור היום בעית קצה אחת, ימצא במלחמה הבאה בעיות אחרות, משום שנשארנו עם אותם אנשים / מערכות, שאינם מסוגלים / בנויים לעלות על נקודות חולשה,
למי שמתקשה לקבל דעתי ,אציע ורסיה אחרת: נורמות / נוהלים / ותכניקות שאין ביכולתם למצוא הבעיות.
הגדרה שנוגעת יותר לשורשי הבעיה,שלהערכתי יהיה קושי יותר גדול לקבלה , היא: צורת חשיבה המביאה לכך שלא מאתרים בעיות / לא מבינים המציאות,
ברגע שצורת החשיבה תשתנה,דבר שיכול לקרות, לדעתי,כשנטפח הדור הבא בצורה שונה, ניגש לבחינה של עצמנו בצורה אמיצה, ישרה וחכמה יותר, ומזה לשינוי אמיתי בצבא, הדרך תהיה פשוטה יותר,
עד אז השיפורים שיבוצעו בצבא יבוצעו ע"י אותם אנשים שהים שתפים להביאנו עד הלום, בעיקר משום חוסר יכולתם להבין מה לא טוב.
יום-כיפור, לבנון.......האם אנחנו מבינים הכשלים?אחרי המלחמה הבאה אני מקוה שנוכל לראות אם הבנו.

התקלה לא היתה במלחמה, התקלה היא בצה"ל.

שני דברים על הלוגיסטיקה במלחמה:
1. במקרה המפורסם של מחסור ההספקה של חטיבת אלכסנדרוני - ידוע ועלה בתחקירים שהמח"ט החליט לא לפתוח ציר לוגיסטי, מאילו שיקולים שהם.
2. מחסור הציוד ואיכותו - נכון שביחידות מסויימות היה גם חוסר בציוד, אבל עד כמה שנוגע לפחות ליחידות עוצבת הגליל, הבעיה הייתה בתקנון האמצעים - כל מה שהיה צריך להיות - היה. אבל מה שהיה צריך להיות בחלק מהיחידות הוא אותו ציוד שהמילואימניקים התלוננו עליו: נשקים ארוכים, אפודים ישנים או חגורים, שכפ"צים כבדים. במקרה הזה הפתרון טמון בתקנון של מז"י ליחידות.
נקווה שיהיה טוב, לאחר המלחמה התחילו תהליכים שצריכים להביא לשיפור במצב. אבל בסוף הכל מסתכם בתקציבים שמתקבלים - אם לא יהיה כסף, הכל יהיה כמו קודם.

סופ"ש נעים.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.planetnana.co.il/mcdick/91s.PNG]

1. במקרה זה המח"ט לא עשה את עבודתו - חד וחלק. אלא שהכשלים לא היו מוגבלים רק אליהם. הם היו פשוט חריפים יותר מבמקומות אחרים. כולם סבלו ממחסור באספקה מחד, ובבעיות פינוי חמורות ביותר. הבעיה היתה שמפקדים שכחו מה זה לוגיסטיקה של אוגדה - וכאשר מדובר בחי"ר, הרי שהבעיה חמורה עוד יותר.

2. גם וגם. "השאלות ימח" הן שורש רע, ותופעה זו קיימת במימדים עצומים. הרבה מאוד ציוד היה חסר בגלל תופעה זו. תופעה שניה היא "חוסרים ידועים". חסר ציוד, ידוע שחסר וזה רשום בתקיה. אבל אף אחד לא מוציא אל הפועל את הרכישה של הציוד הזה למרות שניתן לעשות את זה. נקודה שלישית קשורה לפיקוח על הימ"חים גם בימ"חים הכי מסודרים, עדיין היה מחסור של לפחות כ-10% מהציוד הנחוץ.
נושא התקנון הוא בכלל לא מכשול כאן. למעט צלם וקשר, ניתן להשיג הכל. אם בחטיבה המצ'וקמקת שלי יש אפודים, שכפ"צים קלים וכיוצא בזה, אין שום סיבה שלאחרים לא יהיה. זה הכל פועל יוצא של המאמץ של המח"טים ומפקדי הימ"ח. תקציבים תקציבים - יש הרבה מה לעשות גם בלי למשוך כסף.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

1. ידוע שהמחסור בהספקה ניכר בכל היחידות שהיו בשטח. ברוב המוחלט של הפעמים, אישור הכנסת ההספקה בכל צורה שהיא אל היחידות נבע משיקולים אג"מיים, ולא פעם הצנחת תספוקת (לדוגמה) בוטלה/נדחתה בגלל שלא היה אישור מהגורמים הלא-לוגיסטיים (אג"מ/ח"א). כך גם פינוי מוסק של פצועים.
למפקדים היינו צריכים לעיתים להזכיר ולעמוד על שלנו שכוחות כן צריכים לוגיסטיקה, ואמת בדבריך - הדבר לא תמיד נלקח בחשבון.
2. ברור שבסוף מפקד יחידה שלא פותח את הפה ולא דוחף את היחידה שלו קדימה - לא יהיה לו כלום. אני לא מכיר את המצב שהיה לפני המלחמה לעומק המספיק כדי לענות על השאלה מה בדיוק, מתי ולמה היה חסר, ובסוף אני לא חושב שזה גם המקום לדבר על הנתונים המפרטים את המידע הזה. מה שאני כן יודע, שכל פיפס של שדרוג/רכישה וכו' נטחן בצינורות של מז"י ואלר"ם בצורה כזו, שבסוף אם בכלל מקצים משהו, ייתכן שזה לא יהיה דבר שנדרש בכלל, או (מה שקורה יותר) לא יהיה מדובר בכמות שנדרשה אלא במענה חלקי בלבד. לא בכל המקרים, אבל זה הרושם שלי מהתהליך.
אבל בכל הנוגע לציוד בסיסי - אני אמשיך לומר, שמצידי חיילים במפקדות ישמרו ויסתובבו עם גלילונים מאשר עם כל המנוסרים שהיחידה שלי התברכה בהם, אם זה מה שיביא לאותם מילואימניקים בזמן אמת את הציוד והצל"מ הטובים ביותר כשהם יצטרכו אותו. גם ברוב פריטי הציוד מדובר בשדרוג חד פעמי, ולא החלפה שוטפת. לא מחליפים הרי בלאי מתוך הימ"ח בשגרה....
היו דברים שחסרו בכל זאת, והעניין היה ידוע אך לכאורה לא ניתן מענה. ואיזה מענה אפשר לתת לאותה יחידה שחסר לה, אם בתשובה לדרישה נמסר ש"מז"י (לצורך העניין) לא מאשר הקצאה/רכש"או "בשנה"ע XXXX מתוכנן רכש (קרי - מתי שנקנה אז נדבר על זה)"? האם זה בכלל לגיטימי לבצע ויסות ע"ח יחידות אחרות? לדעתי לא.
מצד שני, היו דברים שפשוט, פיזית היו חסרים. וזו תקלה, ועל זה כבר המים נטחנו פעמים רבות.
בסופו של דבר שום בעיה לא תתגלה אם פערים לא יועלו בזמן אמת למעלה. אם לא להזכיר וללחוץ ולקדם - שום דבר לא יקרה. ככה עובד צה"ל כיום (וכנראה שזה לא חדש), וכל קצוות החוטים נמצאים בידיהם של מפקדים, גם לוגיסטיים וגם אג"מיים. חייבים לשמור אצבע על הדופק, ורבים שוקדים על כך יומיום.
לדעתי ניתן לצייד את צה"ל בציוד בסיסי איכותי יותר. אבל צריך לבצע מאמץ ממוקד וממושך בכל הרמות והחתכים, ואני לא יודע אם ישנה כוונה להתאמץ מעבר למה שעושים כבר היום.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.planetnana.co.il/mcdick/91s.PNG]

לטעמי, מתגובתך עולה כי יש כאן בעיית הבנה ,הנחשפת בהחלטות של מהו הציוד הנחוץ [ואם אאחז בדעתך, היא גם נחשפת באמירה כי הכל כסף].
אני לא מתיחס לעניין המח"ט, כי אין לי הנתונים, אם כי ברור כי גם שם ההבנה היתה הבסיס להחלטתו.

בצבא הכל עניין של תעדוף. X תקבל עכשיו, Y תקבל חלק מחר וחלק מחרתיים, Z לא תקבל בכלל כי אין ולא יהיה בקרוב. אתה לא יכול להתווכח עם זה שציוד עולה כסף, לא? לרכוש אותו מהיצרן, לנייד אותו לאחר הרכש, לאחזק אותו ולשמור עליו - כסף ושעות עבודה. נכון שלא צריך לרכוש משהו שכבר קיים ורק צריך לנייד, אבל בסוף כן צריך לרכוש השלמה במקום מה שהבאת.
אני לא יודע איזה הבנות היו למח"ט אלכסנדרוני, מה גם שזהו מפקד שמעולם לא שמעתי עליו מילה כלשהי כלומר כל מה שאני יודע זה שיש לחטיבה הזו מפקד , אבל מה שאמרתי מקודם - זה מה שאני יודע בוודאות.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.planetnana.co.il/mcdick/91s.PNG]

כותבים פה על כשלים, על מצב שאפשר לרכוש, ולא עושים הרכישות הנכונות,
אם אין כסף, אז אין כסף, ואין אשמים.
יש מספיק כשלים שהתרחשו, בלי שום קשר לבעיית תקציב.

הכשל, לדעתי בתחום הזה נמצא בעובדה שגם כשיש ציוד טוב, אין מספיק לכולם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.planetnana.co.il/mcdick/91s.PNG]

הבעיה הייתה גם בצה"ל, מבחינת לוגיסטיקה, חוסר אימונים, שחיקה של החיילים במחסומים ובלחימה במתאר הפלסטיני, פקודות שהשתנו כל הזמן ועוד, אך גם בדרג המדיני שעשה שטויות, ולא הגדיר מטרות מוחשיות למלחמה.

למה 'לוגיסטיקה',כי זה הטרנד עכשיו?
'חוסר אימונים'- הצטרפתה לשיח האופנתי, ואם נתאמן יותר,האימונים יהיו תכליתיים יותר? התירגולות יהיו ענייניות יותר?
אם לא היו ה'שטחים', ולא היו 'מחסומים', הביצועים שלנו בלבנון היו טובים יותר?
אם מדברים על הדרג המדיני, אפשר לדבר גם על מערכת החינוך, שעיצבה אותנו כפי שאנחנו,גורמים רבים קשורים לתוצאות במלחמה, ויתכן כי כדאי שנתמקד בצבא, אחרת נלך לאיבוד בדיון כאן.
ההערות שלי הם לא אישית אליך, אלא נכתבו ממחשבה כי אתה לא היחיד בגישתך,ולכן הדברים ראויים לתגובה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sh_woll למה 'לוגיסטיקה',כי זה הטרנד עכשיו? 'חוסר אימונים'- הצטרפתה לשיח האופנתי, ואם נתאמן יותר,האימונים יהיו תכליתיים יותר? התירגולות יהיו ענייניות יותר? אם לא היו ה'שטחים', ולא היו 'מחסומים', הביצועים שלנו בלבנון היו טובים יותר? אם מדברים על הדרג המדיני, אפשר לדבר גם על מערכת החינוך, שעיצבה אותנו כפי שאנחנו,גורמים רבים קשורים לתוצאות במלחמה, ויתכן כי כדאי שנתמקד בצבא, אחרת נלך לאיבוד בדיון כאן. ההערות שלי הם לא אישית אליך, אלא נכתבו ממחשבה כי אתה לא היחיד בגישתך,ולכן הדברים ראויים לתגובה.

למה לוגיסטיקה?.
תסכים איתי שלמילואימניקים ש"מסתובבים" בלבנון בלי רימונים ובלי שכפ"צ ועם ציוד שחוק אם בכלל יש הרבה פחות סיכוי לשרוד ממילואימניקים שמצויידים כמו שצריך לשדה הקרב.
ולמה אימונים?
לא טענתי שאם נתאמן אז יהיה תכליתי יותר ויותר ענייני, אך בהחלט היה מחסור באימונים, מילואימניקים לא התאמנו שנים, וסדירים שלא התאמנו בכלל למתאר הזה, באו לשם ולא ידעו מה לעשות עם עצמם, כאשר הסדירים בכלל לא הכירו את המתאר, המילואימניקים יותר "העלו חלודה", אחרי שנים בליי אימונים, וגם מתי שהיו לא היו תכלייתיים ועניניים כמו שאתה בעצמך אומר.
והשטחים והמחסומים שחקו את החיילים, שבמקום להתאמן ללחימה עומדים ונשחקים במחסומים,.
תבין, אני לא אומר שעם הדברים הללו היינו מנצחים והלחימה הייתה מושלמת, אך בהחלט זה היה תורם.

גם בתגובות אפשר לראות כי כותבים על אותם בעיות, ומביאים אותם דוגמאות,
אני טוען כי קיימות גם בעיות אחרות,ואפשר למצוא הרבה דוגמאות נוספות לכשלים , שאינן עולות לדיון , כי ננעלנו על דברים מסוימים, כי אנו מתקשים להצביע על בעיות שמחוץ לאילו הנלעסות היום בכל אתר.
והבעיה ,היא בדיוק הבעיה הקיימת בצבא, חוסר יכולת להבין את כל הבעיות, התעסקות באותם דברים,וחוסר יכולת להבין מה דופק אותנו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sh_woll גם בתגובות אפשר לראות כי כותבים על אותם בעיות, ומביאים אותם דוגמאות, אני טוען כי קיימות גם בעיות אחרות,ואפשר למצוא הרבה דוגמאות נוספות לכשלים , שאינן עולות לדיון , כי ננעלנו על דברים מסוימים, כי אנו מתקשים להצביע על בעיות שמחוץ לאילו הנלעסות היום בכל אתר. והבעיה ,היא בדיוק הבעיה הקיימת בצבא, חוסר יכולת להבין את כל הבעיות, התעסקות באותם דברים,וחוסר יכולת להבין מה דופק אותנו.

אפשר להירגע...
ברור שהבעיות נובעות הרבה מעבר ל"הימ"חים ריקים" וכו' גם לרבים בצה"ל זה ברור, אתה לא גילית את אמריקה...
הבעיה עם הבעיות האמיתיות היא שהן נמצאות הרבה מעבר לראשו וליכולתו של צה"ל להשפיע ולכן אין אפשרות בכלל להתעסק עם הפיתרון שלהן...מה שמחזיר את ההתעסקות בדברים שאפשר כן לטפל בהן כמו מילוי הימ"חים ואימון מילואימניקים....
שורש הבעיות של צבא המשטרה המוכן לבט"ש, /מפקדים לא ראויים/אובדן ערכים וכו' ניתן לאתר בבעיות של המדינה: הכיבוש, חברת השפע המערבית, החינוך הכושל, הפער בין העניים לעשירים (כאשר האחרונים לא רוצים לשלוח את בניהם לצבא....) התקשורת חסרת האחריות וכו'
אלו הן שורש הבעיות של צה"ל בדיוק כמו שאלו הבעיות של המדינה.. צה"ל לא יכול לטפל בהן, כל מה שהוא צריך לעשות זה לדאוג שבחצר "הקטנה" שלו הדברים יעבדו הכי טוב שאפשר, ואת זה לא עשו מספיק טוב.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

א.מקבל כי כדאי להרגע בכדי לקיים חילופי דעות בצורה תכליתית [אם כי לעיתים רוגע הינו בעיה].
ב.מקבל כי יש דברים שיש לשנות, שהם מחוץ לאחריותו של הצבא, ויתכן ,כפי שאתה אומר ,כי אילו שורשי הבעיות של הצבא.
אך עלינו לדרוש מהצבא כי בחצרו הגדולה הדברים יעבדו הכי טוב שאפשר.
ולכן זה לא מספיק כי הצבא ימלא הימח"ים,אלא חשוב כי יעשה ההחלטות הנכונות מה יהיה בימח"ים.
לא מספיק כי הצבא יקרא החיילים לאימונים, חשוב אילו תכנים מעבירים באימונים.
אני טוען, כי במצב הנוכחי, הצבא לא יכול לעשות ההחלטות הנכונות בקשר לכך,ולא הכל באשמת אותם בעיות יסוד שאינם בתחומו, אלא משום צורת התנהלותו הקשורות לצורת חשיבה של האנשים המרכיבים אותו,
חובת הצבא למצוא הדרך שתביאו לאיתור חולשותיו, זה לא קל,וזו אחת הסיבות שכל מי שיכול לתרום להכוונת הצבא למסלול הנכון,כדאי ויעשה זאת.

1. שאננות - "אנחנו גדולים יותר, מקצועיים יותר, חכמים יותר, חזקים יותר" וכו', בגלל שדברים כאלה הוכנסו כל הזמן בראשינו על ידינו, קיבלנו בראש וזה כאב יותר. דוגמאות לא חסרות באויר, בים, ביבשה ובעורף.

2. חוסר מוכנות - היעדר או מחסור חמור באימונים של כוחות המילואים והכוחות הסדירים למתאר מלחמתי בכלל ומתאר לבנוני בפרט. חוסרים ציוד בימ"חים, מדים, אוכל, תחמושת ואמצעים אחרים. ואין אונות טוטאלית של המערך הלוגיסטי בגלגוליו השונים (כן, אני חש בוז למערך הלוגיסטי ולכן אני לא מפרט אודותיו). הכוחות לא משנים תפיסה מיו"ש ללבנון ומתחבאים בתוך בתים בריכוזים של עד 100 חיילים בבית (!).

3. חוסר יכולת - המושג מתייחס להנהגה וההתהנהגות המדינית של ישראל בעת המשבר. אי הפעלת משק לשעת חירום לדוגמא. לא ארחיב כאן כי שאר הפירוט נושא אופי פוליטי מובהק

4. אי יכולת תקשורתית - התקשרות המפקדים לכוחות בשטח, התקשרות הדרגים בתוך הצבא, התקשרות גורמם מדיניים לגורמים צבאיים. בפשטות, לא מבוצעת נכון או לא מבוצעת כלל. הטלת משימה ללא פירוט, פירוט ללא יעדים, שינוי אופי המשימה כל 15 דקות במשך מספר שעות ולאחר מכן הלם ששום דבר לא עובד. ריבוי מערכות אלקטרוניות שונות ביחידות שונות גם כן לא תורם לניהול המערכה.

5. "אין אחראים" - זהן מושג נפוץ יתר על המידה. אין אחראים להצלחות, אין אחראים לכישלונות. היו טעיות, נמשיך הלאה. נבזה את עצמינו ונמשיך כאילו כלום לא קרה.

עוד אחד החוזר על אותה רשימת כשלים- פחות או יותר,
זה מה שאנחנו רואים? -כן, זה מה שאנחנו רואים.
אני יוצא מנקודת הנחה כי כותבים גם בכדי להשפיע,
אז מה יהיה אחרי רשימות אילו?
ימולאו הימח"ים !
אחת הסיבות כי אני יודע שהציוד שיוכנס ,לא יהיה הציוד המתאים היא :התגובות פה, אנשים לא מודעים כי הציוד יכול להיות יותר טוב,לא כאן ,ולא בצבא. הטרנד הוא , לא לפשל, למלא הציוד כפי המקובל.
אני טוען כי הבעיה עמוקה מכך שציוד לא היה, הבעיה בבחירת הציוד הנמצא,ובאי היכולת להבחין כי אין ציוד, וגם מה שקיים לא מתאים.
אז גם עם כולם יחזרו במקהלה כי לא היה ציוד, במלחמה הבאה נמצא עצמנו בלי דברים אחרים, כי נשאר עם חוסר יכולתנו להבין הבעיות,לאתר חוסרים.
אם לא נשכיל להכניס לראש רשימת הכשלים ,בעיות יסודיות יותר,המביאות לדברים שאתם כותבים עליהם,נראה רשימות נוספות בעתיד.

למשל. בקיץ 2006 (לא 1976) חבריי סיפרו לי שהם נוסעים על קומנדקר ולראשם קסדות ברזל. עכשיו, אם לזה אתה רוצה לקרוא - "היה ציוד, אבל הוא לא היה מתאים". אתה מוזמן, אני אמשיך להגיד בפשטות: לא היה ציוד.

בעיות אחרות, לא חסר. יחד עם זאת, צריך לראות את כל הבעיות ולא להתמקד בדברים ספציפיים, לא ייתכן שנהיה מצויינים במשהו אחד וגרועים במשהו אחר כי העדפנו לא להתמקד בו.

הסופו של דבר, הכל עניין של משאבים=כסף. כסף קונה ציוד טוב יותר ואנשים חכמים יותר ומנוסים יותר (גם הכשרות איכותיות יותר לאנשי הסדיר, הקבע והמיל' וגם מומחים "מבחוץ" כגון אנשי רפאל ותע"ש או מומחים זרים) שיודעים להתאים אותו למקום שבו הוא נדרש.

הבנתי את שכתבתה בקשר לקסדות,
אולם ,בכל זאת אני חושב, כי אם לא יודגש, כי מסופק ציוד שאינו מתאים, לא תובן עומק הבעיה, כי אם יספר רק הציוד שחסר [על הקסדות יאמר כי הן בנמצא]הבעיה תתגמד, ויהיה קל להצמיד אליה הסבר של תקלה שגרמה לחסר,[ שיש לה משמעות אחרת מהספקת ציוד שאין הגיון בהספקתו] ,או הסבר של חוסר תקציב.
קביעתך שהכל עניין של כסף,שומטת הקרקע מתחת לכל הטענות כלפי הצבא, היא רחוקה מדעתי כמרחק מזח ממערב, ואין אני מוצא לנכון כרגע להסביר דבר שאני מקוה מובן להרבה.

וחד משמעית לא, הכסף חא יפתור את כל בעיותנו, הוא לא יפתור את רוב בעיותנו. אבל הוא יכול לעזור, במיוחד כאשר צה"ל מתחיל מגמה של שיקום עצמי.

ובכלל, על מה הויכוח שלנו כאן?

אני רואה ששנינו מוטרדים מהמצב הבעייתי משהו של צה"ל והמדינה. מה לדעתך הדרך שצריכה להינקט על מנת לשפר את מצב צה"ל?
לא להתעסק במחסנים וקסדות אלא לעבור ישר לעדכונים של פקודות ותו"לים שצוברים אבק ונשלפים רק בביקורות תקופתיות של הפיקוד העליון?

אני יותר אוהב לקרוא למה שאני עושה: החלפת דיעות.
התשובה הפחות יומרנית למה לעשות על מנת לשפר את צה"ל היא:לאסוף את כל יכולותנו בכדי לבחון בחכמה אומץ ויושר את המערכת, ועם אותם יכולות לבנות מערכת עם נוהלים, תכניקות ונורמות טובות יותר, שיצעידו הצבא על מסלול של שיפור מתמיד.
התשובה היותר רצינית היא לגשת לטיפוח הדור הבא בצורה טובה יותר.
זה לא פשוט,אך זה מחויב המציאות בעולם תחרותי, עם שכנים המאיימים על קיומך.
תביט במקומות אחרים היכן שמודדים בצורה אמיתית את יכולותיך ע"י נקודות ,האם שמעתה על קבוצה מנצחת ללא הציוד הכי טוב,ללא ציוד המתחלף תדיר בהתאם לתנאי המגרש? עם שיטות משחק המשתנות בהתאם לתנאים, שם חייבים בשיפור מתמיד,אין בלוף, התוצאות נראות במדויק.
בכדי להגיע עם הצבא לתוצאות טובות יותר, אפשר גם ללמוד מקבוצות ספורט מה עושים בכדי לצאת מנצחים.

היות ואני חושב כמו cfox ,כי זה לא נכון לחפש הכשלים עם מבט רק על המלחמה עצמה, לא אתפתה ,ואתן שתי דוגמאות המראות איך אנחנו חותרים לאי שיפור, בניגוד למטרתנו- חתירה לשיפור.

א.בזמנו נכתב מכתב למטכ"ל, ובו הצעה לשימוש שונה בנשק / לתירגולת שונה, דבר שיביא שינוי לטובה במאזן הנפגעים.
התשובה שהגיע מידיה של רב"ט איתי אמרה:צה"ל עושה הכל למען שלום החיילים.
ב.מפקד אח"י אילת אמר אחרי שטובעה, כי חבל שלא התריע על מסלולה השגוי.
לא ארחיב יותר בסיפורי דוגמאות, מטרתי, להסביר הבעיה המביאה בעקבותיה אותם תוצאות שראינו , בעיית הנוהלים / תכניקות / ונורמות שאינם מאפשרים השיפור הרצוי.

הססנות - גרמה לחוסר נחישות ,לפגיעה ביכולת ההרתעה ולחוסר דבקות במשימה בעיקר מפני הפחד מחיילים הרוגים, בא בנוסף לידי ביטוי ע"ח חיילים שנותרו ללא אוכל ומים.
חוסר מקצועיות מבצעי - בא לידי ביטוי ע"י שליחת כוחות סדירים ומילואים שבעברם קיימת לבנון, אך בהווה מעולם לא שמעו או לא התאמנו לטובת תרחיש שכזה.
תוד"א - בכול רובד אפשרי ,החל מרמת יכולתו עד לתעוזתו ונחישתו.
שרשרת פיקוד - לא איפשרה לחיילים להשלים משימתם,ולא העבירה מסרים מדוייקים לאחור,שבר או קרע בקצונה בכירה ,אי הסכמה או חוסר תמימות דעים בניהם,כפי שראינו חי בתקשורת אצל אל"מ אשל \ תא"ל הירש - באופן אישי קשה לי להאמין שזה המקרה היחיד .
כניעה לקולות שבאו מתוך הארץ ע"י אזרחים פוליטקאים וכיו"ב.
אי גיוס וניצול וארגון נכון של כוחות חי"ר ושריון בזמן הנכון וברגע הנכון -שמנו מבטחנו בח"א משום מה .
אי גיוס של קצינים בכירים במי"ל אלו ששירתו עד לפני הנסיגה ב 2000, מפקדי יק"ל , אוגדה 91 , מח"טים ומג"דים חי"ר ושריון וכדו , הכרותם ונסיונם המבצעי עם תוואי השטח והמתארים שקיימים שם יכל לתרום לדעתי המון גם אם מדובר בהמלצה \ דיעה נוספת , לא מדבר על שליחתם בראש כוחות.
כשל בכול הקשור לארגון וסד"כ של כוחות שיושבים בעתודה,הכוונה היא לבסיסי ימ"ח של אספקה באופן כללי ותגבור כלים של חש"ן וחת"ם שנפתחו בצפון ( עמק יזרעאל נפתחו 5 לפחות ) מרחק של לפחות 100 ק"מ מגזרת הלחימה.
רפואה בנוסף- חובשים צעירים- סדירים ומילואימניקים, שלרובם הייתה חדשה עבודת החובש בכיר \פראמדיק ,חסרי כול נסיון מבצעי ודלים בציוד שחלק ממנו פג תוקפו,אי ידיעה של החומר ברמה בסיסית , לא נכנס בכלל לרמה של סעד חיים מתקדם - ALS.
בנוסף ,חלק מהרופאים שלא מתאימים או לא ידעו איך לנהל אירוע של קבלת פצוע מורכב, לדעתי לאור העובדה שהתמחותם אינה תואמת את הדרישה לטיפול בפצוע טראומה.
הזנחת העורף ואי מוכנותו למלחמה,ק"ש , כרמיאל , נהריה , עכו , צפת - עדיין זכורים לי הדילוגים ממקלט למקלט לפזר מנות מזון למעוטי יכולת , קשישים , חולים , ילדים ואזרחים שידם הייתה אינה משגת לברוח למרכז או לבית מלון .

לעניות דעתי,
בעיה וסימפטום.

הבעייה לדעתי זו שחיתות כללית בכל מערכות המדינה, ושאננות וחוסר אכפתיות של העם.
(שאננות וחוסר האכפתיות של העם למעשה מותירים את שחיתות המערכת על כנה, סה"כ שלטון העם מרמז משהו על העם עצמו לא?)

הסימפטומים זה כבר חוסר בציוד, חוסר בהגדרת מטרות, וכל מה שאלו המבינים בעניין ציינו כבר.

לא יעזור להדיח קצין או שניים, ולא להוסיף עוד 2000 רובי M16 מקוצרים וחדשים..
גם לא עוד 5000 חיילים היו עוזרים במלחמה..

מלחמת לבנון השניה היא סימפטום, היא סימפטום שאמור להראות לנו את חומרת המצב האמיתי.
המלחמה היתה, נגמרה, אין זכר (למעט משפחות וחברי ההרוגים והפצועים, שאצלם שום דבר לא אותו דבר.)

אבל הבעייה נותרה ונשארה כמות שהיתה, ומן הסתם עוד תישאר..
עד המלחמה הבאה, ואחריה, עד שהעם יתעורר.

בהצלחה לנו.


(עריכה, מצטער על השרשור הלא נכון)

"רפואה בנוסף- חובשים צעירים- סדירים ומילואימניקים, שלרובם הייתה חדשה עבודת החובש בכיר \פראמדיק ,חסרי כול נסיון מבצעי ודלים בציוד שחלק ממנו פג תוקפו,אי ידיעה של החומר ברמה בסיסית , לא נכנס בכלל לרמה של סעד חיים מתקדם - ALS.
בנוסף ,חלק מהרופאים שלא מתאימים או לא ידעו איך לנהל אירוע של קבלת פצוע מורכב, לדעתי לאור העובדה שהתמחותם אינה תואמת את הדרישה לטיפול בפצוע טראומה"

U, אנחנו חוזרים לאותה נקודה- ביקש הבחור לדרג את 5 הכשלים הגדולים ביותר. פירטת כאן יותר מ-5, ואפשר להביא עוד 100 כאלה (אני מאמין באמת שאפשר למצוא לפחות עוד 100). אז אני מביא את הציטוט הנ"ל כדוגמא, כי זה התחום שאני מכיר-

השליחה של חובשים חסרי נסיון והכשרה נוגעת לעניין ההכשרה ולעניין כשירות מילואים- זה כשל ה"יהיה בסדר" והכסת"ח וגם כשל התעדוף. לדוגמא, במקום להביא לבה"ד 10 טוף ב-100,000 (!) שקל, אולי היה אפשר לאמן בזה כמה חובשים. (אני מבקש מראש שלא יקפוץ מישהו ויגיד לי שזה בלתי-אפשרי כי זה לא מגיע מאותו תקציב. אני יודע את זה מצויין. אני מתייחס לתעדוף, לא לפרקטיקה של הרכש).
העובדה שחובשים במילואים לא מכירים את עבודת המטפל הבכיר נוגעת גם היא לאימון חיילי מילואים. חוסר כשירות של חובשים בסדיר, לעומת זאת, נוגע יותר למה שתואר כאן באשכול "בזיון ההדרכה".
כשל חוסר המקצוענות גם הוא מרכזי כאן. גם כשל הניראות.
העובדה שרופאים אינם מתאימים לניהול אירוע נופלת תחת שני כשלים עקרוניים- כשל ה"סמוך עליי"- כעקרון אין בעיה, כי הבאנו רופא ואפילו העברנו אותו אימון. הבעיה היא שהרופא הזה הוא, נניח, פנימאי, ולא נוגע ביום יום שלו בכלל בטראומה. הוא גם לא עובד עם חובשים אלא עם אחיות.
הכשל השני כאן הוא כשל הכשרת המילואים- כי רופאים רבים לא עברו אימונים זמן רב.

סדירים ומילואים - לא משנה כרגע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Cfox השליחה של חובשים חסרי נסיון והכשרה נוגעת לעניין ההכשרה ולעניין כשירות מילואים- זה כשל ה"יהיה בסדר" והכסת"ח וגם כשל התעדוף. לדוגמא, במקום להביא לבה"ד 10 טוף ב-100,000 (!) שקל, אולי היה אפשר לאמן בזה כמה חובשים. (אני מבקש מראש שלא יקפוץ מישהו ויגיד לי שזה בלתי-אפשרי כי זה לא מגיע מאותו תקציב. אני יודע את זה מצויין. אני מתייחס לתעדוף, לא לפרקטיקה של הרכש). העובדה שחובשים במילואים לא מכירים את עבודת המטפל הבכיר נוגעת גם היא לאימון חיילי מילואים. חוסר כשירות של חובשים בסדיר, לעומת זאת, נוגע יותר למה שתואר כאן באשכול "בזיון ההדרכה". כשל חוסר המקצוענות גם הוא מרכזי כאן. גם כשל הניראות. העובדה שרופאים אינם מתאימים לניהול אירוע נופלת תחת שני כשלים עקרוניים- כשל ה"סמוך עליי"- כעקרון אין בעיה, כי הבאנו רופא ואפילו העברנו אותו אימון. הבעיה היא שהרופא הזה הוא, נניח, פנימאי, ולא נוגע ביום יום שלו בכלל בטראומה. הוא גם לא עובד עם חובשים אלא עם אחיות. הכשל השני כאן הוא כשל הכשרת המילואים- כי רופאים רבים לא עברו אימונים זמן רב.

ואין קשר מילואים או לא מילואים אימון או לא אימון , רופא זה רופא , אם היו שולחים מספיק - רופאי רפואה דחופה \ מיון , אורוטופדים , כירוגים , מרדימים וכדו , היינו מסתדרים מצויין.

ואם עכשיו יש לי עוד כמה "כשלונות" , אני יכול לקבל ממך "א" ע"מ לכתוב אותם ?
אל תענה - סתם שאלה רטורית

נו באמת. אמרתי לך לא לכתוב?

רציתי להבהיר משהו עקרוני. אין לי באמת בעיה עם זה שכתבת 7 ולא 5, ואתה יודע שזה לא מה שהכוונתי אליו. התכוונתי לזה שאם אתה מתחיל לפרט כשלים ספציפיים אתה לא תסיים לעולם, ודעתי, לעומת זאת, היא שצריך להתייחס לכשלים עקרוניים, או תפיסתיים, אם מדברים על הכשלים "הגדולים ביותר".

לגבי הרופאים- אתה מתעקש לא לקרוא את מה שאני כותב? הרי כתבתי בבירור שיש בעיה עם התמחויות הרופאים שנשלחו. כתבתי שלשלוח רופא מהתמחות לא רלוונטית זה פשוט כסת"ח. ברור שהיו מסתדרים הרבה יותר טוב עם רופאים מהתמחויות רלוונטיות. היינו מסתדרים עוד יותר טוב עם אותם רופאים היו עוברים אימון יסודי יחד עם החובשים שאיתם הם עתידים היו להשלח למלחמה- בשביל החובשים, לא בשבילם. ככה שאימון מילואים הוא כן רלוונטי.

אני מקווה שאמיל יופיע היום מוקדם בפורום, כי נראה לי שאתה מחפש מישהו לריב איתו ולהיעלב ממנו. באמת נראה לך ש"נזפתי" בך על זה שכתבת יותר מ-5 כשלים? נסה לקרוא את ההודעה שלי שוב, בצורה רגועה ומושכלת, ותראה אם יש בה נזיפה, התעמרות, הקנטה או god knows what. פשוט הצגתי גישה שונה משלך.

אבל ויש אבל גדול:
המלה של צה"ל התגלתה במלוא עוזה בתהכתשויות האחרונות הקוריות 'מלחמת לבנון ה II' בחוסר צדק אגב. לפחות כעת אנו יודעים את המצב האמיתי.
למנות את הכשלים חבל, יש הרבה. בגדול הצבא זקוק לניעור אדיר החלפת הפיקוד וריענון כללי.
ועכשיו לסיבה האמיתית, לדעתי:
כולם שכחו את בוש רייס ורמספלד - קובעי המדיניות בשטח. ושבראש עמדים אנשים שאין להם מושג כיצד לנהל מערכות מסוג כזה וכמובן פחדם האדיר להסתבך עם סוריה/איראן וציר הרשע.
עוד יבוא היום כמו באגרנט ונקרא כיצד אדם וחבריו הוטעו על ידי הדרג המדיני קיבלו פקודות והוראות סותרות ולא פעלו כמו צבא - אלא כמשרתי הפוליטיקאים ומטרותיהם הנסתרות.
דבר אחד ברור כשמש - אולמרט לא רצה לצאת מובס מהאירוע הזה כי בכך היה חותם את עתידו הפוליטי שאינו מזהיר גם כך.
זאת הסיבה האמיתית.

לא הבנתי אותך,
מצד אחד אתה קובע כי הסיבה האמיתית לכשלים היא : הדרג הפוליטי,
ומצד שני,אתה דוקא רוצה לנער הצבא, ולהחליף הפיקוד,
ואם זה רצונך, חבל שאתה לא מסביר איך ניעור והחלפת פיקוד,יעשו הצבא יותר טוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sh_woll ואם זה רצונך, חבל שאתה לא מסביר איך ניעור והחלפת פיקוד,יעשו הצבא יותר טוב.

זה בתור התחלה,אחרי שיהיה לנו רמטכ"ל כזה נוכל לדבר על ניעור המערכת.

אני נוטה להסכים איתך...
אבל לא היינו מנצחים גם אם רמטכ"ל אחר...לא רמטכ"ל "תאורטי" אלא מישהו רלוונטי...
כל הרמטכ"ליים והאלופים בעשור האחרון הם שהביאו אותנו לאיפה שאנחנו היום, בלי אימון מילואים ועם ימ"חים ריקים...וכל מי שבמטכ"ל היום, או שנתן לרמטכ"ל עצות גרועות בעצמו, או שניהל בצורה כושלת את הפינה שלו או שנתן עצות מעולות לכל אורך הדרך אבל לא שם את הדרגות כשראה לאן הכל הולך..(הכי גרוע בעיני..).
בקיצור- אתה צודק, אבל המחלות הן באמת קשות.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

תהיה תועלת בכתיבה אם דברים יוגדרו טוב יותר מאשר בכתיבה קודמת,
כשמתיחסים לכשלים שנחשפו במלחמה, ומביאים דוגמא כמו הנושא הרפואי, זה יכול לגמד הבעיה,משום שהקורא מתיחס לכך כבעיה מקומית,שבעזרת מספר תקנות פותרים אותה וזהו.
ואפילו אם מרחיבים העניין וכותבים כי קיימת בעיה של הכשרת מילואים, אנשים יכולים להסיק מכך,שמוסיפים שעות אימונים, ובא לציון גואל,[-ומה אם התכנים המועברים במילואים? הכל עניין של לעשות יותר? אולי אנחנו לא כל כך יודעים מה לעשות?]
ואפילו אם נגדיל הראש ונאמר כי הבעיה בשחיתות הכללית, לא עזרנו הרבה, כי לא תקפנו הבעיה במקום הנכון.
אנשי צבא שיתישבו עכשיו ויגידו: בא נשנה הצבא.... נטפל בשחיתות! ,בעצם אין להם מה לעשות , כי לא הגדירו הדברים נכון, אבל אם יאמר בא נשנה- לדוגמא- הנוהלים, שינויים יגרום שלשחיתות יהיה פחות פתחים להכנס.
אני בדעה כי עד שלא נגדיר את בעיית הצבא , באי יכולתו לזהות את בעיותיו, רק נדמה לנו כי הבנו.
ברגע שנבין זאת , יתישבו האנשים ,בעזרת בעלי מקצוע רלוונטים,עם הנחייה מתאימה של מומחי יעול , או מומחי ניהול [ואשמח אם מישהו יגדיר אילו בעלי מקצוע צריך],ובצורה מסודרת, ינתחו המצב ,כדי למצוא את נקודות החולשה הגורמות לצבא שלא לצעוד על דרך המלך.

הבנתי את כוונתך, ואני תומך בה, בוא ננסה לחשוב מחוץ לקופסא, מעבר למקוצרים והשכפ"צים. לדעתי במלחמה הזו באו לידי ביטוי החוליים שקשורים לחברה הישראלית בכללותה, ולאו דווקא לצבא, שבמקרה זה משמש כבבואתה של החברה.

1. חוסר מקצועיות - בכל הרמות ובכל הרבדים. מח"טים ואוגדונרים שרוצים רק לרוץ במעלה הדרגות ולא מתמקצעים בתפקידם (אין קורס מפקדי אוגדות, אין הסבה לשריון, אין מפקדי גייס), רוה"מ ושר ביטחון שעושים קומבינות פוליטיות ו"אחרי המבול", אי הכרה של תו"לים פשוטים ובסיסיים, ועוד ועוד.

2. חוסר במטרה מוגדרת - לא הוגדרו מטרות, ולכן אין את מה להשיג. הדרג המדיני לא יודע מה הוא רוצה, הדרג הצבאי לא מסוגל להחליט, מח"טים לא מבינים מה המשימה ולכן נעים בחוסר תכליתיות....

3. יהיה בסדר ..."סמוך" - מילואימניקים לא מתאמנים כי יהיה בסדר הסדיר מספיק חזק, הסדיר לא מתאמנים כי יהיה בסדר מי יכול עלינו, שר ביטחון לא מבין בניהול מחלקה אבל יהיה בסדר העיקר הקואליציה, רמטכ"ל טייס אבל יהיה בסדר לא צריך להיות כבשה, המשאית בימ"ח לא מתניעה אבל יהיה בסדר נצבע עוד שכבה ...

4. חוסר תכנון לטווח ארוך ("עוד 5 דקות נגמר") - אין צורך בציר לוגיסטי "שיפרצו לחנויות", לא צריך רופאים ופאראמדיקים בכל פלוגה 5 דקות מסוק אצלך, לא צריך לפתוח ימ"חים המבצע יגמר עד מחר, לא צריך למצוא מחסה לכוחות המתגייסים עוד 5 דקות הם נכנסים, לא צריך להכריז מל"ח חבל על הכסף ...

5. והגרוע מכולם - אין הפקת לקחים ולימוד - מלחמה שאורכת יותר מחודש ובסופה הכוחות נלחמים בדיוק כפי שהחלו אותה, לא נלמד כלום לא הופקו לקחים תוך כדי תנועה, הרמטכ"ל מבקש 50 תחקירים אבל לא מקבל "חלק מהמסקנות" ...

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 הבנתי את כוונתך, ואני תומך בה, בוא ננסה לחשוב מחוץ לקופסא, מעבר למקוצרים והשכפ"צים. לדעתי במלחמה הזו באו לידי ביטוי החוליים שקשורים לחברה הישראלית בכללותה, ולאו דווקא לצבא, שבמקרה זה משמש כבבואתה של החברה. 1. חוסר מקצועיות - בכל הרמות ובכל הרבדים. מח"טים ואוגדונרים שרוצים רק לרוץ במעלה הדרגות ולא מתמקצעים בתפקידם (אין קורס מפקדי אוגדות, אין הסבה לשריון, אין מפקדי גייס), רוה"מ ושר ביטחון שעושים קומבינות פוליטיות ו"אחרי המבול", אי הכרה של תו"לים פשוטים ובסיסיים, ועוד ועוד. 2. חוסר במטרה מוגדרת - לא הוגדרו מטרות, ולכן אין את מה להשיג. הדרג המדיני לא יודע מה הוא רוצה, הדרג הצבאי לא מסוגל להחליט, מח"טים לא מבינים מה המשימה ולכן נעים בחוסר תכליתיות.... 3. יהיה בסדר ..."סמוך" - מילואימניקים לא מתאמנים כי יהיה בסדר הסדיר מספיק חזק, הסדיר לא מתאמנים כי יהיה בסדר מי יכול עלינו, שר ביטחון לא מבין בניהול מחלקה אבל יהיה בסדר העיקר הקואליציה, רמטכ"ל טייס אבל יהיה בסדר לא צריך להיות כבשה, המשאית בימ"ח לא מתניעה אבל יהיה בסדר נצבע עוד שכבה ... 4. חוסר תכנון לטווח ארוך ("עוד 5 דקות נגמר") - אין צורך בציר לוגיסטי "שיפרצו לחנויות", לא צריך רופאים ופאראמדיקים בכל פלוגה 5 דקות מסוק אצלך, לא צריך לפתוח ימ"חים המבצע יגמר עד מחר, לא צריך למצוא מחסה לכוחות המתגייסים עוד 5 דקות הם נכנסים, לא צריך להכריז מל"ח חבל על הכסף ... 5. והגרוע מכולם - אין הפקת לקחים ולימוד - מלחמה שאורכת יותר מחודש ובסופה הכוחות נלחמים בדיוק כפי שהחלו אותה, לא נלמד כלום לא הופקו לקחים תוך כדי תנועה, הרמטכ"ל מבקש 50 תחקירים אבל לא מקבל "חלק מהמסקנות" ...

מסכים מאוד עם (כמעט..) הכל,
פרט לדוגמאות הבאות:
שר ביטחון- דוגמה לא רצינית שדנו עליה כבר בעבר, שר ביטחון לא צריך להיות רמטכ"ל, ויש דוגמאות רבות של שרי ביטחון בעולם (וגם קצת בארץ) שהיו מצוינים ללא שהיו אנשי צבא בכירים, הכל תלוי באדם עצמו, אין כאן קשר ישיר למקצוענות.
רמטכ"ל- גם כאן הערה דומה, תמיד יהיה רמטכ"ל שמקצוען רק בתחום שממנו הוא בא, רמטכ"ל ירוק הוא לא מקצוען באויר ובים ונאלץ לסמוך על המקצוענים בתחום זה, ורמטכ"ל כחול לא מבין בלוחמת היבשה ולאלץ לסמוך על המומחים בתחום זה..לא רואה הבדל עקרוני בים רמטכ"ל ירוק לכחול או ללבן במקרה זה, תמיד יהיו חורים טבעים במקצוענות.
הפקת לקחים ולימוד-
ראשית אני לא בטוח שלא הפיקו לקחים בזמן המלחמה, אבל אני לא יודע ולכן אין לי טענות לעניין זה כרגע. מה שכן, הדוגמא עם תחקירי הרמטכ"ל היא לא נכונה: הרמטכ"ל לא חייב והיייתי אומר "לא צריך" ואפילו "אסור לו" לקבל 100% מהמלצות התחקירים, אין שום הבדל בין התחקירים הללו לבין כל דיון אחר וקבלת החלטות אחרת, בסה"כ חבורה של אנשים שיושבת, בודקת ומחליטה החלטות על סמך הידע והנסיון שלהם....זה בדיוק מה שהביא אותנו לאיפה שאנחנו...אפשר לחשוב שהביאו מומחים מחו"ל? הביאו לתחקיר בדיוק את אותם האנשים השביאו אותנו למקום שבו אנו נמצאים היום...פשוט ךמזלם הם פרשו לפני 5-10 שנים ...ואפילו היו הם גאוני הדור האובייקטיבים ביותר, הרמטכ"ל הוא בעל האחריות, זה בהחלט סביר ועמוק בתחום המנהל התקין שיקבל את רוב ההמלצות לא את כולן, אם הוא לא מקבל את רוב ההמלצות אלא רק חלק קטן, אז יש כאן איזו בעיה שורשית בתהליך התחקור או ברמטכ"ל..אבל אין שום צורך או הגיון לקבל 100% מהתחקירים, (הגם שזה לא אפשרי כי הרי יש תחקירים ומסקנות הסותרות אחת את השניה...וגם זה בסדר..).
שוב, אלב הדברים הקטנים, בגדול אני מאוד מסכים איתך.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

במקור נכתב על ידי emile-a מסכים מאוד עם (כמעט..) הכל, בגדול אני מאוד מסכים איתך. אמיל.

לא יכולת לכתוב את זה ככה, והייתי הולך לישון עם חיוך ??

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 לא יכולת לכתוב את זה ככה, והייתי הולך לישון עם חיוך ??

אני מבין ללבך, אבל תתנחם בזה שאם זה היה המצב..לא היה לנו פורום..

!Ya Gotta Believe

זו המטרה המרכזית שבגללה פתחתי את הדיון
לנסות ולבנות 5 כשלים שלדעת רוב הפורום הם העמודים המרכזיים לכשלונות במלחמה האחרונה.

ממעבר של כמה פעמים בדיון, הצלחתי להרכיב 2, מקסימום 3 כאלה.. (בגדול מדובר על חוסר אימונים, הן של הכוחות הלוחמים ושל כוחות העורף [דובר על חובשים], ואי הצבת מטרות ברורות ללחימה).

אני מאמין שאם הדיון ימשיך בקצב הזה נצליח למנות את 5 הכשלים, ומי יודע, אולי זה יעזור איכשהו לעתיד...

אני מבין כי מטרתך להבין מה חושבים האנשים, ולא מה קרה במלחמה, ולמה,
מעניין למה זה יכול לעזור לעתיד.

שאלה- איך הוגים את הניק שלך?

הכשל העיקרי מבחינתי זה אי הבנת המשמעות של כניסה ללחימה

הדרג המדיני חשב שנכנסים לטיול כליל בלבנון מחזירים תחיילים וחוזרים
והרמטכ"ל חשב שחיל האוויר יכול לעשות הכל ובכך הוא
עזר לרוה"מ להחליט שחבל לסכן חיילים בשביל השבויים

אותי לימדו שבמלחמה נלחמים וניצחון מראים רק עם דגל קבוע במקום מרכזי
ואת זה נזכרו רק אחרי שבועיים שלוש שצריך כניסה רגלית
וממתי במלחמה נכנסים לעיר ולמחרת יוצאים ונסוגים אחורה
אם נכנסים אז מנקים את העיר לחלוטין ואז מתקדמים אחרי הכיבוש במוחלט
ויש כוחות אחרים שידאגו לאוכלוסיה

ואם כבר מחליטים שיש מלחמה אז ללכת עד הסוף ביחוד שיש גב מדיני חזק מכל העולם
מה שכמעט לא קורה

כל מה שנאמר באשכול הזה נכון במליון אחוז
ונקווה שבמלחמה הבאה נהיה מוכנים

שבירת האויב חשובה הרבה יותר.
ואחרי שבירתו שיהיה קיים אפקט הרתעה שיידע האוייב ושיזהר לא לתקוף.
בדיעבד היה הרבה יותר חכם לא לפעול מייד אחר החטיפה כי ממילא החיילים שלנו שם עד היום וזה משחק מוחות מלוכלך ולא כוחות כשהם מוחבאים ואתה נלחם נגד כנופיות ולא צבא ומדינה מסודרים.
לבנון זה משחק מלוכלך וכבר ידעו בישראל איך לחרב אותה מבחוץ. בעבר.
סוף דבר גם למעלה לגבי הפוליטיקה: היא הרסה את המלחמה הזו..
הצבא היה הרוס לפני זה ..ופתאום וואיי..גילינו שהוא הרוס.
כמו שאמרתי ניעור אדיר, שיתוף כל העם בצבא מחדש. גיוס חובה מלא, תקציבי ענק ,צנע , וקיצוץ רכב לבן ותנאי שירות, הפעלת תקנות לשעת חירום מחדש - אולי זה יכניס אותנו חזרה למוד של ניצחון ואם לא..
כמו הפועל תל-אביב אתמול - נפסיד שוב...

זה דבר שלדעתי לפחות אסור להימשך גם אם מדברים על ספק חטיפת חיילים חיים \ מתים מהמקום , מבחינת צה"ל לפחות זה חייב להיות חציית קו אדום ולשם שינוי לומר את זה ולהתכוון לזה, גם אם זה כרוך בשהייה או כניסה לגבולות מדינה ,וגם אם מדובר במוות וסיכון של חיילים נוספים .
העבר לימד אותנו עם מי יש לנו עסק,ולאף אחד מבין מקבלי ההחלטות כיום אין את הזכות והיכולת לקבל על עצמו סחבת ואישור לסחור בהם במשך שנים .

1) אי-מתן התשובה לירי רקטות קצרות\בינוניות-טווח.
למרות שאני יודע כמה עבדו וחיסלו באופן מצוין את הזרוע הטקטית של החיזבאללה בדמות הרקטות ארוכות-הטווח ("וָבּעדה, בּעדה חיפה"), תפקיד הצבא הוא קודם כל לא לכבוש שטח, לא להעביר את את הקרב לשטח האויב, ולא לדאוג לאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.
צה"ל כשמו כן הוא - צבא ההגנה לישראל. למדינת ישראל. ומדינת ישראל היא העם, האזרחים שבה. ללא האזרחים לא הייתה מדינה.
צה"ל לא הצליח להגן על אזרחיו במלחמה האחרונה מהרקטות, ופה הוא נחל את המפלה הכי קשה לפי דעתי.
2) הכישלון האסטרונומי של אח"י חנית. האוניה בעצם ניצלה בנס, השגחה אלוהית, או צירוף-מקרים, תקראו לזה איך שתקראו לזה, זה היה מזל גדול מאוד שהאוניה לא טוּבּעַה על כל החיילים שבה.
לא זכור לי עוד כישלון כזה כדוגמתו בחיל הים, אפילו לא האסון של השייטת.
ומה שמעצבן אותי יותר הוא, שאני לא יודע עם הלקחים נִלמדו.
3) אי-ההיסתגלות של צה"ל לעידן המידע.
אנשים פה לא מבינים, אבל החיזבאללה לא חידש הרבה במלחמה האחרונה.
א) טילי נ"ט רוסים מודרניים? המצרים עשו את זה כבר ב-73' עם ה-"סאגר" (שגם שוּמש במלחמת-לבנון השנייה דרך-אגב), למעשה לחיזבאללה היה עוד יתרון ענק בשימוש שהוא עשה בטילי נ"ט - הוא השתמש בהם מתוך שטח-בנוי, ולפעמים מטווחים קרובים מאוד, מה שמקשה מאוד על טנקים לתמרן על-מנת להגיע למצב שבוא הסיכויים שהם יפגעו קטנים יותר.
ב) טקטיקות גרילה? בזה אפילו בר-כוכבא השתמש נגד הרומאים, ונחל ניצחונות לא רעים בכלל.
ג) ירי רק"ק על אוכלוסית-האויב? סליחה, אבל הטקטיקה הזאת שומשה כבר ב-1914 במלחמת העולם-הראשונה, השנייה, וגם בשנות ה-60' ע"י הסורים בהפגזם של עמק-הירדן מרמת הגולן.
ד) אז מה בעצם הביאו ה-"חיזבאללה" למלחמה הזאת נגד צה"ל שלא שומש בעבר?
לפי דעתי, הם הביאו איתם (בסלנג עממי) את "המלחמה בדור השלישי".
החיזבאללה השתמש במימד הזה במלחמה האחרונה באופן חסר-תקדימי, שאין לו עוד מקביל בלוחמה-פסיכולוגית ובהיסטוריה-צבאית בכלל.
והמימד הזה במלחמה דרוש לימוד-אינטנסיבי כמו תורת-התעמולה של היטלר או נאום רבשקה. (וכבר אמרתי את זה פה בעבר)
וזה מתחיל בנאומים חוצבי-להבות (ורייטינג) של נסראללה, בתמונות-מזויפות של ההרס בלבנון, ב-"סיורים מודרכים" בפרברים הדרומיים של ביירות, בהעצמה של היריב הישראלי כ-"צבא הבלתי מנוצח", וה-"מרכבה" כ-"טנק הבלתי-חדיר", והשמת הדגש שכל מה שחשוב הוא, בסוף היום, כמה טילים ירה חיזבאללה.
המלחמה הזאת פתחה "חזית" חדשה למרחב\מאמץ-המלחמתי. בעבר היו רק שתי חזיתות ששניהן היו חשובות באותה מידה:
החזית הצבאית, מה שקורה בשטח, והחזית הדיפלומטית בשדה-הקרב 'האו"מי'.
המלחמה הזאת פתחה את החזית-התקשורתית בעידן "המידע": כלה בטוקבקיסטים, בצילומים בפלאפון, בבלוגים, פורומים, בצילומי-לויין חיים מהשטח אל הטלוויזיה שלך בסלון, ובקליפים שאתה יכול למצוא בכל פינה ב-Youtube למשל.
ולחזית החדשה הזאת, אני מאמין, יש השפעה-גדולה וחשובה על דעת-קהל בעולם, שבסופו של דבר משפיע באופן ניכר גם על שאר החזיתות. זאת ועוד, ההשפעה של החזית הזאת רק תגדל במרוצת-השנים עם התפחויות טכנולוגיות שונות.
צה"ל זקוק באופן חיוני להסתגלות מלאה ל"מלחמה בדור השלישי", כי המלחמה האחרונה לא תיהיה המלחמה האחרונה שבה יעשו שימוש בחזית החדשה הזאת.
אפשר גם להסתכל על "התופעה" הזאת ברמה הרבה יותר גלובאלית-אסטרטגית:
לאורך השנים האחרונות אנחנו רואים הרבה יותר עליית-כוח\מדרגה מצד ארגונים וקבוצות, וירידה בכוחן של המדינות. וזה התחיל כבר ב-1970 במקרה "ספטמבר השחור", והמשיך במלחמת לבנון-הראשונה, והגיע עד לארה"ב בפעולה של "אל-קעידה" ב-11.9, והדוגמה האקטואלית ביותר לכך היא בסומליה - "איחוד בתי-המשפט המוסלמים". חיזבאללה, וגם צבא מהדי, נכנסים לתוך הקטגוריה הזאת. ובשבילם - הרבה יותר קל להשתמש בחזית החדשה הזאת כדי להשפיע על דעת-הקהל הגלובאלית.
אני מאמין שיש עוד מקום לדבר על ה-"חזית" החדשה הזאת, אבל אם זה יקרה אז אצתרך לפתוח אשכול חדש רק בשביל זה.
4) אי-אימון של הסדיר והמילואים.
עכשיו אנחנו באמת רואים את התוצאות של הבט"ש השוחק הזה בשטחים.
צה"ל, בחלקו, באמת הפך ל-"משטרת מחסומים" ושכח איך להלחם בכוחות-גדולים.
אי-האימון של צה"ל בהחלט הורגש בשטח. אתה רק צריך להסתכל על כמות ההרוגים, פצועים, או כמעט כאלה שקרו במלחמה האחרונה מכוחותינו.
5) לוגיסטיקה ואי-ציוד.
היה במלחמה האחרונה הכשל-הלוגיסטי החמור ביותר בהיסטוריה של צה"ל. כוחות היבשה של צה"ל אף-פעם לא היו מוכנים פחות למלחמה.
אני לא חושב שיש צורך להוסיף יותר מזה.

ההישג הגדול ביותר של המלחמה

ההישג הגדול ביותר של המלחמה, לפי דעתי, הוא המלחמה עצמה.
או יותר נכון, התוצאות-לוואי (ה-"Aftermath") של המלחמה.
אני חושב שאנשים יגידו עוד חמישים שנה, במבט לאחור, כמה המלחמה הזאת הייתה חשובה.
ואני מאוד מקווה שלקורֶא יש מספיק שכל כדי להבין למה אני מתכוון כי בחייאת רבאק אין לי עוד כוח לכתוב.

1. הבנה לקויה של מצב מדיני: מטרת המלחמה העיקרית היתה לשלול מהחיזבאללה את חופש הפעולה בגבול הצפון. לשם כך היה צריך או ללחוץ על ממשלת לבנון להתחיל לשלוט בדרום (לחץ בסגנון "ענבי זעם"- וכיום ברור שהממשלה בלבנון מעורערת מכדי להתעמת עם החיזבאללה), או להיכנס פנימה, לנקות את הדרום, לפגוע בחיזבאללה ואז להכניס כוח לבנוני/ בינ"ל. נראה שהממשלה מחד פחדה לשלוח את צה"ל לטהר את הדרום, ומאידך ציפתה באופן לא מציאותי שכוח בינ"ל/ לבנוני יעשה זאת עבורנו.

לסעיף זה נכנסות גם ההפצצה בכפר קנא והשימוש בחימוש מצרר בקרבת כפרים- פעולות שנזקן המדיני רב מתועלתן.


2. אי- התחשבות ברקטות קצרות הטווח: היות והממשלה ופיקוד צה"ל לא רצו לתקוף חזיתית (מחשש לאבידות), הצבא ניסה טקטיקת שחיקה ע"י פשיטות ותקיפת החיזבאללה בכל מקום בו הוא מאותר. זו עשויה להיות טקטיקה יעילה לאורך זמן (למשל, באיו"ש), אך ירי הרקטות על הצפון יצר לחץ חזק להגיע להכרעה. ייתכן וניתן היה להשיג תוצאות טובות יותר ע"י משיכת המבצע מספר שבועות נוספים, למשל ע"י כיבוש אזורי שיגור "עמוסים" במיוחד, תמיכה מוקדמת וטובה יותר בעורף, ודוברות יעילה יותר.

ועל כך נאמר "דע את עצמך, דע את יריבך- ולא תפסיד במאה קרבות".