בחור בשם קוד Yanivib3 הציג באשכול אחר כאן בפורום תמונות ממוזיאון המלחמה בקהיר. באחת התמונות באשכול מופיעה תמונה יפה של טנק "אגדה" רוסי במקורו. בשם סטאלין שהיה בשימוש הצבא המצרי. אני אומר "אגדה" שכן היו ספורים רבים אודותיו. אינני זוכר אותם כבר....

ברשותך Yanivib3, אני מביא כאן שוב את התמונה שפירסמת- וזאת לצורך הדיון:

ובכן - זה היה טנק איטי מאד, אולם בעל שריון עבה במיוחד. לפני '67 די חששנו מיכולותיו. אינני יודע אם השתתף במלחמת יום הכיפורים ולמי שיש מידע על כך (לא ניחושים בבקשה...) - אנא פרסמו פרטים.

אנקדוטה מעניינת - מספר טנקים כאלה נפלו שלל בידינו ב- 67. צה"ל החליט לעשות בהם שימוש !!! - כ 3 או 4 טנקים כאלה הוכנסו למוצב "עטיפה" (שם קוד במלחמת ההתשה למוצב שממזרח לעיר פורט-פואד לאורך הים התיכון - המעוז היחיד שלא נפל לידי המצרים...), וכמדומני היו גם 3 - 4 כאלה במוצבי "מקסיקו" (שם הקוד במלחמת ההתשה לשלושת המוצבים הצפוניים ביותר לאורך התעלה ומדרום לערים פורט-פואד ופורט-סעיד).

מעניין יותר הוא השימוש שעשה בהם צה"ל.... - הם הוסבו ל.... תותחים....

ובכן הטנקים הללו הוכנסו למחפורות כשרק הצריח והתותח בולטים החוצה. מנועיהם הוצאו מהם ובמקום המנועים הושמו פגזים רזרבים... זה היה מחזה מעניין - שכן הסטאלינים הללו נראו כטנקים במחפורות עמוקות אולם קניהם פנו בזויות חדות כלפי מעלה. ולמעשה היו משותקי תנועה עצמאית. ראיתי אותם שם פעמים רבות. היו לי אף תמונות שצלמתי ב"עטיפה" אולם אינני מוצא אותן. אם למישהו כאן אינפורמציה או תמונות משם - אנא - פרסמו.

כמו כן כל פרט היסטורי רלוונטי לטנק המגושם הזה באזורנו - יבורך.

לאיזו חטיבה השתייכו אז ? כמה כאלה היו בצה"ל ?

תמונות נוספות ברשות מישנו ?

מידע נוסף ?

אכן תותח הסטאלין III הוא בעצם תותח ארטלריה זהה או דומה ל D-30 המפורסם.
בעקבות ההצלחה של תותחי ה 122מ"מ הקרקעים בבלימת השריון הנאצי הוחלט להתקין את התותח בטנק הסטאלין.
התחמושת אינה אחודה שכן מדובר בתחמושת ארטלריה אך כוללת גם תחמושת כינון ישיר כחלול וח"ש קינטי.
צה"ל יכל היה להשתמש בטנקים אלו על מנת לירות את תחמושת ה122 מ"מ הארטילרית שנפלה שלל ובעצם החזיר את התותח ליעדו המקורי, הוביצר.

סקרן לגבי התמונות ומקווה שתמצא אותן

טל
הטנקיסט, לא איש הרקטות :-)

טל

סטלין JS3M צועד בירושלים אל מול החומות



סטלינים מצריים במצעד במצרים

סתם עניין - היכן צולמה התמונה הזאת בירושלים ? - האם בסמוך לכנסת הישנה ?

אגב אני זוכר שהכבישים בהם עבר המצעד ניזקקו לשיפוצים רבים אח"כ....

להלן תיקון

בהחלט מדובר בטנק יפהיפה ומרשים !!!
מעניין איך הוא נראה ומעוצב מבפנים.....
לגבי התחמושת - כפי שנכתב ע"י "טל53" תחמושת ה 122 מ"מ היתה תחמושת "חצי אחודה" הווה אומר תרמיל המגיע בנפרד וללא חנ"ה כשבטרם הירי יש להכניס לתוכו את כמות החנ"ה הנדרשת (למרות שעבור ה D 30 הכמות כבר היתה קבועה) ולבסוף להרכיב את הקלע לתוך התרמיל.
שיטת טעינה שכזו אפיינית כיום לתותחי ה 125 הרוסיים שבטנק ה T 72 ו"אחיו הצעירים יותר"
שאלה:
האם הטנקים שהיו בשימוש צה"ל נצבעו בצבע הצהל"י או שהושארו (כפי שמופיע בצילום) עם הצביעה המצרית בעלת הגוון החום צהבהב ?
בעבר ראיתי גם צילום צבעוני של ה PT 76 שנלקחו שלל ושימשו תקופה קצרה את צה"ל כשגם הם צבועים בצבע חום צהבהב מצרי...

באותו מעוז שציינתי - מעוז "קטיפה", היו צבועים בחום צה"לי.
אלא שכפי שתארתי נראו כטנקים, ירו תלול מסלול בלבד אולם לא שימשו כטנקים... (המנוע הוצא מהם...).

[QUOTE=לבני]בהחלט מדובר בטנק יפהיפה ומרשים !!!
מעניין איך הוא נראה ומעוצב מבפנים.....

(אני לא מאמין שאני כותב את זה. טנקים...)
יש לי ספר עם כמה תמונות של "סטאלין" (עם תותח 122 מ"מ) מבפנים. תסביר לי כמו לטמבל מצוי (טקט אחד בכל פעם, לאט לאט) איך מעלים תמונות לשרת ואיך מחברים אותן להודעה, אז אעלה.

1 - ראשית יש לזכור היכן בדיוק נמצאות התמונות שאותן אתה רוצה להעלות.

2 - פתח הודעה כרגיל.

3 - רשום כמה מילים ככותרת כגון - "לבני אתה כל כך נחמד"/יפה/וכו... (אחרת זה לא יישלח).

4 - לאחר מכן הורד את הסמן אל תוך המסגרת הלבנה המרובעת שבה רושמים את המלל ולחץ על העכבר.

5 - אל תכתוב כלום - פשוט רד עכשיו עם החץ לתחתית המסגרת היכן שכתוב "לחץ כאן להעלאת קובץ" בתכלת.

6 - הקש על הכיתוב הנ"ל מה שיגרום למערכת העלאת הקבצים להפתח.

7 - כשתפתח המערכת לחץ על היכן שכתוב "עיון" (בצד שמאל).

8 - לחיצה על "עיון" תפתח עבורך חלון בו ממוקמות התמונות שלך (לעיתים יש לחפש את המיקום שלהן).

9 - לאחר שאותרה התמונה הרלבנטית (היא תופיע או כתמונה או כקובץ שאת שמו ההית צריך לזכור) הקש עליה פעמיים פעולה שתביא את התמונה המבוקשת כשם קובץ אל מערכת העלאת הקבצים.

10 - מכאן ההוראות הן ברורות כשיש לבצע עוד שני שלבים פשוטים ....... הקש על " העלה את הקבצים" ולאחר מכן הקש על "הוסף כתמונה".


זהו זה ! שלח את ההודעה לדרכה.
שים לב - יכולה להיות בעייה אם תנסה לשלוח מס' תמונות בו זמנית ! על כן יש להוסיף להודעה כל פעם תמונה בנפרד.
בהצלחה.

לבני מסביר בענייני מחשבים!
רגע קסום...

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אחרי כתיבת ההנחיות ישר נשכבתי לנוח....
זה גזל ממני הרבה אנרגיות...........

חשבתי להעניק לך צל"ש על המאמץ. נמנעתי מכך רק כי נראה לי מוזר הצל"ש ליד הכוכב.
אבל, אצלי אתה תמיד כוכב!

אגב, במערכת החדשה כבר אין חובה לתת כותרת לכל הודעה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לגבי העדכון בעניין המערכת החדשה - לא ידעתי....
אבל איפה התמונות שהובטחו ע"י ה"אביר"?????..........
שמור על עצמך.....
לבני.

כל קשר בין הטקסט שמודפס בספר בצמוד לתמונות, והאמת, הוא על אחריות המו"ל ומצב רוחו של הסופר:

עמוד 15 שמאל (תמונה עליונה ימנית):

"טנק IS-2 מרווח יחסית לסטנדרטים סובייטים. זהו מבט מכיוון המט"ק למטה, אל התותחן לפניו. בצד ימין נראה סדן תותח 122 מ"מ דגם D-25T. לפני המ"ק נראים מארזים לתופי 7.62 מ"מ"



עמוד 15 ימין (תמונה עליונה שמאלית):

"הטען יושב בצד ימין של צריח ה IS-2. סדן תותח 122 מ"מ בצד שמאל. על הקרקעית מחסני הפגזים וההודפים הנפרדים.

בטנק המצולם אין מקלע מקביל 7.62 מ"מ"



עמוד 16 למעלה (תמונה שניה מלמעלה):

"מבט מגובה קרקעית, מצד אחורי של תא הלחימה בטנק IS-2 לכיוון תא הנהג. במרכז מועבר חיווט חשמלי לצריח. שתי

התמיכות הצדדיות הן מושבי התותחן והטען. הקופסאות בגחון מיועדות להודפים. תותח ה 122 מ"מ משתמש בתחמושת לא אחודה עקב משקלה הגדול: 13 ליב' הודף ו 55 ליב' פגז ח"ש"



עמוד 17 (תמונה אחרונה)

"החלק האחורי של תא הלחימה. המארזים מאחורי הטען נועדו לפגזי ח"ש BR-471 או נפיץ OF-462 הארוכים. למארזים מאחורי המפקד יש מתאם לפגזי APC-T או HEAT הקצרים יותר. זהו טנק דגם IS-2M לפי המאוורר השחור העגול בחלק האחורי, מאחורי המט"ק, שהחליף את מקלע DTM 7.62 מ"מ בדגמים המוקדמים של IS-2 משנת 1944".

האמת - נראה מפתיע מאוד ביחס לשריון הרוסי, הטנק באמת מרווח ביותר !!!
מעניין...

הפעם - כאנדרטה במחנה גדוד 50 בבילו.

לפי הפז'ו-טרנסיט והציטרואן שברקע, ולפי צבעי התמונה אני מנחש שצולמה אי שם בשנת .... 71..... האם פגעתי ?

ב 1969 הגדוד כבר היה בבית סחור.
המדובר בשנת 68 , חוץ מזה - הרכב נראה יותר כסוסיתא מפז'ו...

אפשר היה לנסוע על נפט מדולל בשתן (לחסכנים במיוחד).

ציטוט:

כ 3 או 4 טנקים כאלה הוכנסו למוצב "עטיפה" (שם קוד במלחמת ההתשה למוצב שממזרח לעיר פורט-פואד לאורך הים התיכון - המעוז היחיד שלא נפל לידי המצרים...)

למוצב קראו "בודפסט". מפקדו במלחמת יוה"כ היה מוטי אשכנזי שאף כתב ספר על מה שקרה שם במלחמה ועל תנועת המחאה שהנהיג לאחר המלחמה.

במפת הקוד "יופיטר" במלחמת ההתשה המעוז הזה נקרא "עטיפה". ראה למטה.

לפני מלחמת יוה"כ ובמלחמה - במפות הקוד "סיריוס", הוא נקרא "בודפשט".

אכן מפקדו במלחמה אז היה מוטי אשכנזי שלאחר המלחמה הוביל תנועת מחאה נגד המחדל בה השתתפתי (בקו ראשון כמובן... וחטפתי מכות נמרצות משוטרים מול בניין הכנסת בירושלים. אבל זה כבר סיפור אחר ידידי....)

ביוה"כ , והם הגיעו למוצב בסביבות 17:00 , יום שבת 6 לאוקטובר .
נשלחה מחלקה(3 טנקים) לחבירה למוצב , טנק אחד נתקע בדרך.
סביר להניח שאילולא הם - גם המעוז הזה היה נופל .. הם שברו את כל ההתקפות מכיוון מוצבי המזח המצריים.

שלום

אני מחפש בנרות ובדחיפות תמונה של מוצב כתובה (שם קוד סיריוס יום כיפור)
או בשם אחר סירונית (שם קוד התשה מפת יופיטר שנמצאת באשכול)
תמונה או תצ"א מה שזמין

תודה

מתוך תמיד תותחן, שימו לב ל "מחזור השמות" דוגמת חמוטל וכן לעובדה שחלק מהצירים טרם נסללו

וואי טנק סטלין..הטנק שכיסח מלא קינג טייגרים
טנק מעולה אך איטי....
מתאים יותר לאירופה
ידוע לי שמאז המצעד בברלין שהראו בו את הIS3
בעלות הברית החשיבו אותו לטנק הכי טוב בעולם למשך 10 שנים..
ונראה לי אם ברה"מ הייתה פולשת לשאר אירופה
אז היא הייתה מנצחת..טנק IS3..
P:
בעלות הברית לא היו מסוגלת על רוסיה אז...טנקי שרמן וקצת טנקי פרשינג
בכל מקרה...נראה לי שהיה הבדל רציני אם צוותים רוסים היו בטנקי הסטאלין שהיו במצרים לבין הצוותים המצרים שרובם היו בורים וחסרי אינטליגנציה

טנקי סטלין השתתפו בששת הימים בקרבות שייח זוויד וגם במתחמי רפיח.
בשני המקומות גרמו לנפגעים רבים בקרב כוחותינו. בשייח זוויד השמידו למעשה את הפלוגה של קהלני (בין הייתר נהרג שם הסמ"פ שלו - דניאל צפוני מבית אלפא).
במתחמי רפיח גרמו לאבידות בקרב לוחמי גדוד 50 שנעו על זחלמים.
טנק אחד לפחות הושמד ע"י ררנ"ט בהסתערות חי"ר!.

http://www.aka.idf.il/iturim/asp/di...eNum=9&sOrderBy=

וגם:
http://www.aka.idf.il/iturim/asp/di...Num=74&sOrderBy=

אבל בשני מסופר שבוצע ירי של "בזוקה".......

בכל מקרה, למרות שמצויין בזוקה - המדובר בררנ"ט ולא בבזוקה.
(לא שעם מרנ"ט 82 זה קל יותר).
לבני - בשעה כזאת ערים רק אבות טריים...

ולגבי ה"אבות הטריים"...לא רק הם - אחרי שעתיים של אימון הדופק עדיין מסרב לצנוח.....
אז אני מזדהה בינתיים עם האבות הטריים........

(שלא תחשוב שאני גיבור גדול, פשוט אצלי עכשיו 8 שעות יותר מוקדם)

באשכול התמונות התייחסתי לעניין

טנקי סטלין השתתפו בקרב בחניון הלילה מערבית לביר גפגפא (רפידים) במלחמת ששת הימים

אנדרטה ללוחמי חטיבה 204 (בזמנו היה שמה חטיבה 60) שהיתה בזמנו במקום ההתקלות ליד רפידים כללה 2 זחלמים שנפגעו באותו הלילה. האנדרטה הועברה לאחר הנסיגה מסיני ליער בן שמן ולפני מספר שנים למקומה האחרון בצמוד לכביש 6 ממזרח לו. האנדרטה כוללת את שני הזחלמים המדוברים וכם טנק AMX שהיה בקרב (אגב פגזי ה AMX שפגעו בשריון הסטלין, החליקו ממנו ולא גרמו לו כל נזק).
פרטים מלאים על הקרב בספר "חשופים בצריח" של שבתאי טבת וגם בלוח הזכרון באנדרטה.

זכרון לאחד הלוחמים בקרב שנהרג, משה ופני מאתר יזכור
http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=45849

1. המצרים רכשו סד"כ סטלין תלת גדודי בתחילת שנות ה-60 והשתמשו בו על פי התו"ל הסובייטי כגדודי מחץ אוגדתיים. כל שלשת הגדודים פרסו לסיני כחלק מדיוויזיות האם שלהם ושניים מהם נפלו שלל כמעט במלואם בידי צה"ל, מחציתם במצב תקין ומחציתם במצב מושמד. הגדוד השלישי הספיק לסגת בחזרה אל אפריקה וניצל מהשמדה.
גדוד זה היה קיים גם במלחמת יוה"כ אבל לא נטל בה חלק. במקביל, הקימו המצרים אחרי מלחמת ששת הימים גדוד חדש שהיה מצוייד בטנקי ה T-10 האימתניים אולם גם גדוד זה לא נטל חלק פעיל במלחמה. גם לסורים היה גדוד סטלין בודד אולם הוא לא נטל חלק בשתי המלחמות.

2. הרכש המוקדם יחסית של טנקים אלו היה בין הסיבות העיקריות להצטיידות של צה"ל בטנ"טים ממוכנים בתחילת שנות ה-60 כמו גם לשדרוג תותחי ה 90 מ"מ של המג"חים הראשונים ל 105 מ"מ, תהליך שלא הושלם עד לאחר מלחמת ששת הימים.

3. ההתקלות הראשונה של צה"ל עם טנקי הסטלין המצריים במלחמה זו הייתה דווקא של כוח צנחנים מחטיבה 35 הסדירה בפתחת רפיח. הכוח נותר חסר אונים מול המפלצות הללו ונאלץ להסתער עליהם עם רימונים, בזוקות ומטענים.

4. לאחר המלחמה הוקמה על בסיס סד"כ הסטלינים שהונצלו פלוגה אולם הטנקים הכבדים והמסורבלים לא התאימו לתו"ל הצה"לי ההתקפי וגם היוו סיוט תחזוקתי מיותר ועל כן כל כוונה שהייתה להרחיב את המסגרת לגדוד מלא ירדה מהפרק עוד בטרם התקיים אפילו אימון הקמה מסודר. מסיבה זאת הטנקים עברו דיגום צה"לי מינימלי בלבד בטרם יצאו משירות.

5. למרות זאת, כפי שניתן לראות בתמונות, טנק סטלין בודד (או אולי שניים) עוד הספיקו ליטול חלק במצעד יום העצמאות ה 20 של מדינת ישראל, שהתקיים בירושלים המאוחדת במאי 1968 בסימן שנה לנצחון במלחמת ששת הימים, ממש כפי שגם שיריוניות ה AMX וטנ"טי השמל AT-1 הספיקו ליטול חלק במצעד הזה לפני הוצאתם משירות.

6. שני טנקים כאלו הוסבו לבונקרי חת"מ קבועים והוצבו במוצב עטיפה (ששמו שונה לבודפשט עם המעבר למפת הקוד החדשה סיריוס במאי 1973, עם תום כוננות כחול-לבן) בסוף 1968 כפתרון ביניים עד לבניית בונקרים ייעודים לתותחי M-50. לאחר השלמת הבונקרים החדשים ננטשו הסטלינים, אם כי נותרו פיזית במוצב עד למועד פינויו במסגרת הסכם הביניים של שנת 1975 - כך שלמעשה חזרו אל בעליהם המצרים! יש לי איפשהו תמונה של שני הטנקים הללו - אני אחפש.

7. למיטב זכרוני מספר סטלינים (או אולי דווקא T-34) אף סיימו את חייהם כחלק משובר הגלים של בסיס חה"י דפנה שנבנה על לשון היבשה של ימת ברדוויל

אם יש לך תמונות - למען ה"מורשת" נא מצא ופרסם כאן....תודה מראש!

אני זוכר 3 או 4 טנקים-תותחים כאלה ב"עטיפה" אבל ייתכן ואתה צודק. האם זכורים לך כאלה גם ב"מכסיקו" או שאני חולם....

למען הדיוק - שלא יתקבל הרושם שב"עטיפה" לא היו מגח"ים. היו שם גם כ - שלושה או ארבעה מגח"ים וגם הסטלינים ה"מקורקעים"....

זה דיי מצחיק שזה היה סיוט תחזוקתי...מקסימום היו מחליפים את המנוע ואת מה שצריך...
אם אין חלקי חילוף מחליפים מנוע
כמו שעשו הרוסים עם הP40 שקיבלו מארה"ב...הם היו מקורקעים להרבה זמן בגלל מחסור בחלקי חילוף אז החליפו את המנוע שהיה במנוע M-105...

מה זה פשוט לא נשמע הגיוני שצה"ל שהחליף תותחים

לטנקים לא מסוגל להחליף למנוע מתאים לIS3...
אם יש מסחור בחלקי חילוף..

http://www.battlefield.ru/is3.html

בקישור הנ"ל מדובר על טעינה חצי-אוטומטית של תותחי ה-122 מ"מ.
האם מדובר באותם תותחים שאוזכרו לעיל בהם יש הפרדה בין ההודפים לקליעים?

הווה אומר הפרדה בין התרמיל והקלע.

באתר מרכז המידע של חיל התותחנים, מופיעים שלוש כתבות שנכתבו ע"י ראודור ריכמן- קצין בגדוד 403, אשר פיקד חלק מהזמן על הסטלינים ששימשו כארטילריה נייחת במוצבי צפון התעלה- טמפו (מקסיקו) ופליקן (עטיפה). הכלים שהיו בעטיפה - בודפסט נשארו במוצב עוד שנים רבות לאחר שהמוצב הפך להיות הנברון הצפוני, והוחזרו למצרים עם המוצב. כדאי לקרוא על דרך תפעולם, שיטת הכיונון הפרימטיבית עם שנתות על טבעת הצריח ומד שיפוע שדה, ועל שגרת החיים במעוזים אלה.
ברשותו של ראודור, העליתי את התוכן:

: ימי "סטלין"

נכתב ע"י ראודור רויכמן (ק. תותחנים בדימוס)

פרשיה עלומה בסוללת טנקי ה"סטלין"
בגזרה הצפונית של תעלת סואץ
בזמן מלחמת ההתשה.
המקום מוצב "עטיפה". לפני כן כונה המוצב "פליקן" ובזמן מלחמת יוה"כ – מוצב "בודפשט".
התקופה קיץ 1969. מלחמת ההתשה היתה בעיצומה. המוצב ממוקם בסמוך לשפת הים, 10 ק"מ מזרחית לעיר פורט סעיד, על לשון יבשה צרה המתוחמת מצפון בים התיכון ומדרום במליחת א-תינה.
גדוד 403 בו שרתתי , בפיקודו של "מינו" ז"ל , החזיק את הקו בגזרה הצפונית עם שתי סוללות תומ"ת מ – 50 (155 מ"מ) ועוד סוללת טנקי "סטלין" אשר הוסבה לארטילריה נייחת.
סוללת טנקי ה"סטלין", סוללה ב' בגדוד, הייתה מפוצלת לשתי פלגות. האחת הוצבה במוצב "עטיפה" והשנייה במוצב "מכסיקו" – ג'. לפני כן כונה מוצב זה " טמפו" ובזמן מלחמת יוה"כ - " אורקל" .
סוללת טנקי ה"סטלין" הייתה אמורה לתת מענה טקטי – אופרטיבי לגזרת לחימה מוגבלת לתנועה מבחינה קרקעית שרוב שטחה הינו מליחה טובענית ובה מספר צירים מוגבל.
טנקי ה"סטלין" הוצבו בעמדותיהם על רמפות משופעות שאיפשרו הגבהת הקנים לזווית של 45 מעלות המאפשרת ירי לטווחים המירביים.
קשת הטווחים של פלגת "עטיפה" כיסתה חלק מהעיר פורט סעיד ואת חלקו הצפוני של ציר "טמפו", ציר הגישה למוצב " מכסיקו".
ציר "טמפו" היה מוגבל משני צדדיו ע"י תעלת סואץ ממערב ובמליחת א-תינה ממזרח. בגלל אפיונו של הציר, המצרים בחרו למקם בו מארבי רכב קטלניים שגרמו לנפגעים רבים מקרב כוחותנו.
שהיתי בבונקר הפיקוד של מוצב "עטיפה" כשמכשיר הקשר מסוג "וי. אר. סי."החל לטרטר והפקודה "מטרת סוללה" נישאה באויר. הפקודה הועברה ברשת הסיוע של מפקדת החטיבה הצפונית שהיתה ממוקמת בבלוזה.
פרטי המטרה הועברו בקוד. פענחתי את נתוני המטרה בעזרת "שרוול" מיוחד אשר נועד להעברת תקשורת מוצפנת בקשר וסימנתי את המטרה על גבי לוח הארטילריה. לצידי עמד מפקד המוצב, סנפירי. סנפירי היה "נמר".כך כונו קציני המלואים שהתנדבו לשרת תקופה של 3 חדשים כמפקדי מעוזים בגזרת תעלת סואץ בזמן מלחמת ההתשה.
"מה המטרה" התעניין סנפירי. מסרתי לו את הפרטים. הוא הביט בי מופתע. "גם אני מופתע כמוך" הגבתי למראה מבטו. ליתר בטחון בדקתי שוב את השדר המוצפן. הפרטים בו נמצאו נכונים.
"בדוק את הנתונים גם עם מפקדת הסיוע" הציע סנפירי. הדבר נעשה. לא חלו שינויים כלשהם בפרטי המטרה. כקצין צעיר וממושמע לא העלתי בדעתי לחלוק או לערער על הפקודה שקבלתי.
החלטתי לנקוט בדרך שונה. בעצה אחת עם מפקד המוצב, סנפירי, בחרתי בטקטיקה של משיכת זמן בתקוה שהפקודה תשונה או תבוטל בחלוף הזמן.
כאן ראוי להדגיש, כי הכפיפות המבצעית להפעלת הארטילריה במוצב היתה באחריותי וכי פעלתי ישירות מול מפקדת הסיוע החטיבתית. מכל יתר הבחינות הייתי כפוף למפקד המוצב.
הודעתי למפקדת הסיוע כי אני מתעכב בגלל בעייה טכנית. " תודיע בהקדם על הוצאת כדור ראשון" היתה התשובה. "מי מבקר את האש" שאלתי.
"המטרה הינה מטרת שטח, אין לך בקרה" היתה התשובה.
בגלל אופי הפריסה הקדומני של סוללת טנקי ה"סטלין" בגזרת הפעולה,היה קשה להסתייע בתצפיות מן הקרקע. בדרך כלל נעזרנו בתצפית אויר. לעתים רחוקות התבצע ירי למטרות שטח ללא בקרה. כך נתבקשנו לעשות גם הפעם.
ה"סטלין" הינו טנק אימתני בעל משקל כבד תוצר של שלהי מלחמת העולם השנייה. הוא מצוייד במקור בתותח 122 מ"מ המיועד לשימוש ארטילרי. תחמושתו אינה אחודה. הקליע והתרמיל מופרדים זה מזה. הטנק היה נטול כוונת חיצונית. נתוני הירי הותקנו בו בשיטה הבאה:
בתוך הטנק, על התובה, במקום החיבור לצריח, מוטבעות שנתות המחולקות ל – 6000 אלפ"רים (אלפיות רוסיות). עם הזזת הצריח ניתן לקבוע את הצידוד לקו באמצעות סמן מיוחד הקבוע בצריח. זוית ההגבהה של הקנה נקבעה באמצעות מד שיפוע שדה שהונח על חלקו העליון של הסדן. הזזת הצריח התבצעה באופן חשמלי. מקור הכוח היו מצברים שהוטענו ע"י הגנרטור של המוצב.
במפקדת הסיוע הגיבו באי נחת על העיכוב בירי.ידעתי כי הזמן שנותר לי למשיכת זמן הולך ואוזל.
טנקי ה"סטלין" היו נטולי מנוע וגיר. אלה הוצאו ממקומם כדי לאפשר סביבת עבודה נוחה לצוותים ומקום נוסף לאחסון תחמושת. הפתח האחורי שנוצר עקב הוצאת המכלולים שימש לכניסה ויציאה אל הטנק וממנו.
במאמר מוסגר ברצוני לציין כי באותה תקופה, נזרעו הזרעים הראשונים לפיתוחו של טנק ה"מרכבה". אין להוציא מכלל אפשרות כי מפתחי הטנק המהפכני שאלו את רעיון הדלת האחורית לטנק מה"סטלין" בתצורתו הייחודית שבקו התעלה.
לבסוף הגיעה הפקודה המיוחלת "חדל אש". למותר לציין כי באותו ארוע לא נורתה מצדנו אש כלשהי.
רכנתי על לוח הארטילריה ומחקתי את המטרה. זו היתה מסומנת בלב נמל פורט סעיד. בנמל עגנו באותה עת, ספינות סובייטיות המאויישות בצוותים רוסיים.
לא היה ספק בכלל, כי ספינות אלו שימשו למצרים "פוליסת ביטוח" מפני פגיעה בנמל ומתקניו.
הארוע עבר ללא תגובה כלשהי מצד הרמה הממונה. סביר להניח כי במפקדת הסיוע לא פענחו את הסיבה האמיתית לעיכוב בירי.
במוצב " עטיפה" נמשכה שגרת החיים האופיינית למלחמת התשה. דומה כי הארוע שהתחולל בו לא ארע מעולם.

.

" י מ י ס ט ל י ן "
חלק שני
נכתב ע"י ראודור רויכמן (ק. תותחנים בדימוס)

סיפור לחימתה של פלגת טנקי ה"סטלין"
במוצב "מכסיקו" – ג' בתעלת סואץ
בזמן מלחמת ההתשה .


התקופה – אביב 1970. מלחמת ההתשה הייתה בשיאה. גד' 403 בפיקודו של "מינו" ז"ל עשה את ההכנות האחרונות לקראת הכניסה לקו. לסוללה ב' בגדוד הוקצתה המשימה, זו הפעם השנייה בזמן מלחמת ההתשה, לאייש את סוללת טנקי ה"סטלין" בגזרה הצפונית במוצבי "עטיפה" ו"מכסיקו".
בקו הקודם, באותה גזרה, מוניתי למפקדה של פלגת טנקי ה"סטלין" במוצב "עטיפה". הפעם הוצבתי כמפקדה של הפלגה השנייה במוצב "מכסיקו" .
ב"מכסיקו" שרתו גם הקצינים יגאל שפירא ז"ל, ברוך זלץ ורב-סמל הסוללה דניאל תמם.
מוצב "מכסיקו" היה נצור ומבודד. ציר "טמפו" המוביל למוצב היה חסום רוב הזמן ע"י המצרים. כדי להגיע לשרשרת המוצבים שמצפון לקנטרה ולמוצב "מכסיקו" הצפוני מביניהם, היה צריך לבצע סיור פתיחת ציר ובחסות הסיור להגיע למוצבים. לציר היו מאפייני קרקע שהעניקו למצרים יתרון בעת ביצוע חסימות ומארבים, והם ניצלו זאת עד תום.
קני טנקי ה"סטלין" במוצב היו מופנים כלפי צפון לכיוון פורט סעיד. מרגמת 160 מ"מ שהייתה ברשותנו, נועדה לסיוע ולירי על מטרות אויב לכל הגזרות.
זמן לא רב לאחר כניסתנו לקו, נפל מפקד הצוות אברהם ישראלוביץ. אברהם ז"ל נפגע מאש מצרית במהלך משימת ירי לחילוץ סיור שהותקף מדרום למוצב "מכסיקו".
באחד המארבים הקטלניים שהיו על הציר נפלו 18 לוחמים ונחטפו 3. במקביל ספג מוצב "מכסיקו" הפגזה כבדה שכללה ירי של פגזים חודרי ביצורים מקוטר 152 מ"מ ופצצות מרגמה מקוטר 240 מ"מ. בעקבות הירי קרסו בונקרים ונפגעו לוחמים וביניהם מפקד המוצב.
שהיתי בבונקר המפי"ק במוצב "מכסיקו" – ג', העורפי מבין שלושת מוצבי "מכסיקו". שם גם היה ערוך כוח החת"ם.
"שלום לך, שמי יעקב חסדאי" – נשמע קול בחלל המפי'ק.
קמתי ממקומי. מולי עמד מג"ד צנחנים 202 יעקב חסדאי. הוא היה חגור בחגור קרב מלא, חבוש קסדה ונישקו בידו. חסדאי הגיע למוצב בשעה קשה זו על מנת לעמוד בראשו.
"אבקש להתמקם במקום בו אתה נמצא, כאן יהיה החפ"ק שלי" – אמר מג"ד הצנחנים, ספק ביקש, ספק קבע עובדה.
ניסיתי להסביר כי המקום צר מלהכיל גם את המפי"ק וגם את חפ"ק 202.
"אם תפנה את לוח הארטילריה, אוכל למקם את המיטה שלי ולארגן גם את החפ"ק" ענה חסדאי.
"אבל אני זקוק ללוח" אמרתי.
"כשתצטרך להשתמש בו, תניח אותו על המיטה שלי", ענה.
לוח הארטילריה פונה לאחר כבוד ממקומו ואת מקומו תפסה מיטת המג"ד.
לנוכחותו של מג"ד 202, יעקב חסדאי, ולאישיותו המיוחדת היה אפקט מרגיע ומייצב במתחם הנצור.
במלחמת יוה"כ, נפלה בחלקי הזכות לשרת בגדוד תומ"ת 839 שסייע באש לחילוצו של חסדאי מן העיר סואץ, שם היה נצור יחד עם כוחותיו. ראיתי בכך סגירת מעגל.
הכניסה והיציאה למתחם וממנו דמתה למשחק ב"רולטה רוסית". גם יציאות לחופשה, המעטות שניתנו, נשקלו בכובד ראש. אני זוכר, כי לפני עזיבתנו את הקו, הייתי אמור לצאת לחופשתי האחרונה. זו הייתה התלבטות קשה. ידעתי כי עלי לעבור את התהליך הבלתי נסבל של היציאה והחזרה למוצב. את הדילמה פתר לי הרב גורן. הרב שהה אותה עת במוצב. הוא בא לחזק את ידי הלוחמים. הצטרפתי לשיירת הרב שיצאה את המוצב. לפני כן וידא הרב כי אניח תפילין. לטענתו, הייתי היחידי במוצב שהתחמק ממילוי חובה זו במהלך שהותו במוצב.
מרחק לא רב לאחר יציאתנו חלפנו ליד צריח טנק פטון שהיה מוטל על הקרקע, זכר לקרב המר שהתחולל במקום, שאותו תיארתי קודם לכן.
בהמשך התנועה דרומה על הציר, הניף הרב את זרועותיו כלפי מעלה כל פעם שמטוסי חיל האוויר תקפו מטרות בצדה המערבי של תעלת סואץ.
במהלך שהותנו בקו, התבצע הליך חילוף מג"דים בגדוד. את מקומו של "מינו", החליף "בן דוד". זמן לא רב לאחר כניסתו לתפקיד הגיע המג"ד החדש לביקור במוצב "מכסיקו".
בזמן שהותו במפי"ק החלה הפגזה מצרית. "אנחנו שטים" אמר "בן-דוד". אישרתי את הבחנתו. זו הייתה תופעה רגילה. הבונקרים הבנויים אל אדמת ביצה "שטו" במהלך ההפגזות.
בתום הביקור העיר לי המג"ד כי הטנקים אינם מטופלים כפי שצריך. לא ניסיתי להצטדק. במציאות שהייתה קיימת במעוז, כאשר פצצות מרגמה 82 מ"מ ופגזי תותח 122 מ"מ נחתו בלב המוצב ללא התראה מוקדמת, נמנעתי מלהוציא אנשי צוות לחצר המטווחת לטפל בכלים.
ק. הסוללה, ברוך זלץ, דניאל תמם,רב סמל הסוללה ושני אנשי הצוות, אברהם דרדרי ועזרא פיטסון, צוינו לשבח בעת שירותם במוצב "מכסיקו". הארבעה שובצו לצוות שעסק בעבודות התבצרות במוצב. עקב כניסת הכוח בטעות לשדה מוקשים, נפגעו כמה מאנשי הכוח, ביניהם ברוך זלץ. צל"ש הרמטכ"ל הוענק להם בזכות תפקודם היעיל וקור הרוח שהפגינו בעת פעולות החילוץ.
יגאל שפירא ז"ל הגיע להחליף את ברוך זלץ.שמיעתו נפגעה במהלך שירותו בסוללה ובעקבות זאת הוא לא גויס כשפרצה מלחמת יוה"כ. יגאל התנדב והוצב בקישור הקדמי של אגד ארטילרי 215. יום אחד בלבד לאחר הפסקת האש, יגאל נפל באזור החיץ החקלאי בואך העיר סואץ.
בסוף חודש יולי, ערב כניסתה של הפסקת האש עם המצרים לתוקפה, עזבנו את הגזרה.
אחרי הפסקת האש נבנה "קו-בר-לב" מחדש ושודרג לקראת האפשרות של חידוש הלחימה.
במסגרת שדרוגו של הקו והקמת סוללת ה"נברון" החדשה במוצב "עטיפה", הוצאו טנקי ה"סטלין" מן השירות.
הטנקים אשר ננטשו במקומם, עברו לידי המצרים בהסכם הפרדת הכוחות שלאחר מלחמת יוה"כ.
במהלך פירוק מוצבי "בודפשט" ו"אורקל" ("עטיפה" ו"מכסיקו" לשעבר) ע"י המצרים, טנקי ה"סטלין" פונו ממקומם. לא ידוע מה עלה בגורלם.
חייה של סוללת טנקי ה"סטלין" בגזרה הצפונית של תעלת סואץ היו קצרים וחפפו את תקופת מלחמת ההתשה.
לוחמי סוללה ב' מגדוד 403 צברו בזמן מלחמת ההתשה את מרבית ימי ה"סטלין" בקו התעלה. בסה"כ שני קוים מלאים.
יש להצטער על כך שלא נשאר ברשותנו טנק "סטלין" אחד לזכרון בתצורתו הייחודית אשר פעלה בקו התעלה בזמן מלחמת ההתשה.

חלק שלישי –
נכתב ע"י ראודור רויכמן ( קצין תותחנים בדימוס)
שגרת סיור על ציר "טמפו" בתקופת מלחמת ההתשה.

אורכו של ציר "טמפו", הציר המוביל מקנטרה לכיוון פורד פואד (חלקה המזרחי של פורט סעיד ) כ-35 ק"מ. דרך העפר מתוחמת ממערב בתעלת סואץ ובסוללה הצמודה לצידה המערבי. ממזרח הדרך מתוחמת במליחת א-טינה. הדרך הייתה חסומה לעתים קרובות ע"י המצרים. לציר היו מאפיינים שהעניקו למצרים יתרון בעת ביצוע חסימות ומארבים והם ניצלו זאת עד תום.
כדי להגיע לשרשרת המוצבים שמצפון לקנטרה, ארבעה במספר, ולמוצב "טמפו" הצפוני מביניהם, היה צריך לבצע סיור פתיחת ציר ובחסות הסיור להגיע למוצבים.
מוצב "טמפו" נשא תמיד את שם הקוד הראשון שניתן לו, למרות החלפת שמות הקוד, ומשום כך נקרא הציר גם בשם זה. הסיור כלל מחלקת זחל"מים שאוישה על ידי לוחמים מהגדוד אשר החזיק בקו באותה עת (סיירת "שקד", צנחנים ועוד). כמו כן הוא כלל מחלקת טנקים מהגדוד הטנקים הערוך בגזרה . לסיור היו נלווים נציגי יחידות מסייעות כמו – קצין תצפית קדמי, קצין חבלה וגשש. לצד הציר, לכל אורכו, היו מונחות חביות מסומנות וממוספרות. חביות אלו שימשו כנקודות דיווח למפקדים ונקודות מוצא לקת"ק לצורך טיווח ולמעקב של קני הארטילריה לאורכו של הציר בזמן התקדמות הסיור. בגלל מגבלות הפריסה של הארטילריה המתנייעת בגזרה, עיקר הכיסוי הארטילרי בחלק הצפוני של הציר ניתן ע"י פלגת ה"סטלין" במוצב "פליקן" (שם הקוד הראשון של המוצב אשר שכן לחופו של הים התיכון בואכה פורט פואד). הסיור היה מתארגן ליציאה בשעת בוקר מוקדמת באזור בלוזה שם היו מתבצעים ציוותי הכוחות לקראת היציאה. על הציר, הסיור היה מתנהל באיטיות ובזהירות. לעתים קרובות התבצעו עצירות לפי שיקול המפקד ועל פי תנאי השטח, במהלך העצירה הייתה מתבצעת תצפית אל מעבר לסוללת העפר שחצצה בין ציר התנועה לבין תעלת סואץ לוודא שהציר פנוי.
לעתים די קרובות, הסיור היה מופתע ע"י מארבי קומנדו מצרי שארבו במדרון האחורי של הסוללה. על הסיור הייתה נורית אז אש נק"ל, הושלכו רימוני יד לעבר הזחל"מים ונורו טילי נ"ט מסוג "אר.פי.ג'י" לעבר הטנקים.
מן הציר לא ניתן היה כמעט לסטות בגלל מגבלות השטח. ולעתים גם בגלל מוקשים שהוטמנו בשטח ע"י הכוח האורב.
בתאריך 30 במאי 1970 , באחד המארבים הקטלניים ביותר שאירעו על הציר נהרגו 18 חיילים ונחטפו 3. את שרידי הטנק אשר נפגע ע"י טיל נ"ט וצריחו המוטל על הקרקע ניתן היה לראות באזור ה"אס" המפורסמת אשר מדרום למוצב "טמפו" שם זה ניתן למקום משום שסוללת העפר הייתה בנויה שם בצורת האות הלטינית "אס". בשל כך לא היה ניתן להבחין בכוחות האורבים במקום. מקום זה היה חביב על המצרים במיוחד למיקום מארבי רכב.
ענן האבק אשר היה נוצר עקב תנועת הכוח על הציר, משך אליו אש ארטילרית מצרית לכל אורכו. האש הייתה מתגברת במיוחד בעת הגעת הסיור לאחד מן המוצבים שלאורך הציר .
בהגיע הסיור למוצב "טמפו" הצפוני מבין שרשרת המוצבים הקת"ק היה חובר בדרך כלל ליחידת הארטילריה שהייתה ממוקמת ב"טמפו" – ג', שם הייתה ממוקמת פלגת ה"סטלין" ומרגמת ה – 160 מ"מ לצורך מנוחה וצבירת כוחות לקראת חזרתו של הסיור לבלוזה.
שעת ההגעה אל יעד המוצא (בלוזה) הייתה בדרך כלל שעת לילה מאוחרת.
משימות כגון אספקה למוצבים, סיורי וביקורי מפקדים, יציאות הביתה וחזרה מהבית היו מותנים בהצלחת משימת פתיחת הציר. לעתים הציר נחסם למספר ימים בגלל אירוע אשר קרה בו.

.

רויכמן כותב:
"
לוחמי סוללה ב' מגדוד 403 צברו בזמן מלחמת ההתשה את מרבית ימי ה"סטלין" בקו התעלה. בסה"כ שני קוים מלאים
"
היות והתבצעו סבבים בקו, את הסטלינים תפעלו גם אנשי 402 ואני מניח שגם אנשי 404. איזה סוללה הייתה באמת השיאנית בישיבה שם, לי אין מושג.

השאלה היא, האם במסגרת הסבבים והחלפת הגזרות בין גדודי האגד,יצא לעוד גדוד לעשות סבב כפול בגזרה הצפונית במהלך השנה וחצי?

.

(אבל יש לקחת בחשבון שהגיל עושה את שלו), 402 עשו שני סבבים סטליניים, בזמן שרותי בגדוד. אני שרתתי בגדוד מינואר1968 עד 10.8.70

חברי, מוסיף:

"רצ''ב שתי תמונות ממוצב בודפשט שמצאתי תוך כדי שוטטות ברשת.להלן ההסבר:

טנק הסטלין מצולם לאחר מלחמת יוה''כ בעמדה אשר ננטשה עוד לפני המלחמה.

בתמונה השניה ניתן להבחין בשני קני טנקי הסטלין בחזית עמדות הנברונים.

תמונה זו צולמה עוד לפני המלחמה.במאמר מוסגר ברצוני לציין כי שתי תמונות אלה סותרות את המתואר בשרטוטו של סימן טוב במאמרו על מוצב בודפשט במלחמת יוה''כ,שם טנקי הסטלין אינם קיימים."

טנק הסטלין אחרי המלחמה:





מוצב בודפסט:

.

האם יש למישהו מידע על השריון שלו ?
איך השפיע השריון המשופע שלו על החדירות?

יצא לי לשחק איתו במישחק הבא ומאוד אהבתי את הביצועים שלו מול טנקים מקבילים (והתותח אכן היה חזק)
במישחק שהוא מאוד ריאליסטי מבחינת זווית פגיעה/חדירות וכו' השיריון היה אפקטיבי בהסטת הפגזים נגדו רק בקרב פנים מול פנים (האוייב בניצב לחזית- מה שלרוב אכן קרה)
אך אם יורים על חזית הטנק לא בניצב אלא בזוית מהצד אז השיפוע של השיריון פעל לרעה וניחדר

מאוד ממליץ למי שאוהב את תחום השיריון ליבדוק את המישחק הבא ולהכיר מקרוב את כל הטנקים מתקופת WW2 והביצועים שלהם בין המדינות (גרמניה,רוסיה,ארה"ב ובעדכון הקרוב צרפת)
בנוסף במישחק גם הוסיפו טנקים שהיו אב-טיפוס רק ולא ניכנסו לשימוש :MAUS,IS-7 ועוד...
אני בן 25 וזה "המישחק" היחידי שאני מוכן לשחק- אנשי שיריון אני בטוח ששתעשו LIKE

עם כל הכבוד למשחקים ראליסטיים (וראליסטיים הרבה פחות), בשדה הקרב האמיתי קורים דברים אחרים מאלו שהמשחק יכול לדמות, ואפילו קורים דברים שהמתכננים של הטנקים או מערכות הנשק שמופנות כלפיהם לא חשבו שיכולים לקרות... כגון טילים ופגזים שפגעו במקומות ובזוויות מוזרות לגמרי והצליחו לחדור או לפגוע בצוות (ואני מכיר כמה מקרים כאלה).

אין זה נאמר כדי להמעיט בערכו של המשחק הנ"ל, אלא רק כדי להזכיר שבמשחק מחשב מתוכנתים X מצבים מסויימים, בעוד במציאות הם אינסופיים...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

חלילה וחס לא התכוונתי להשוות בין המשחק למציאות,
פשוט רציתי ליידע את חברי הפורום האוהבים את סוגי הרקם השונים להיתרשם וליראות את תהליך הפיתוח בתחום הרק"מ מהטנק הראשון עד למפלצות הפלדה של מלחמת העולם השנייה ,
זה דיי משעשע ליראות את הטנק במישחק ואז לבקר בלטרון וליראות את הדבר האמיתי.

יש לי שאלה:

אני זוכר שהיה כאן דיון על סימולטורים של הצבא באימון אנשי צוות של הטנקים
האם פלטפורמת מישחק כמו זאת יכולה לעזור באימון גם?
עבודת צוות, טקטיקה, לחימה אורבנית, כוון יעיל לסיכוי חדירה אופטימלית מול צורות גאומטריות של השיריון וכו'

אני כמובן מיתכוון שלקחת פלטפורה קיימת זו וליבנות את הדגמים של טנקי אוייב + נתוני שיריון, ביצועים,סוג פגזים וכו' ולהתאים אותה למטרה מסויימת. ליבנות מפות חשובות של ישראל (רמת הגולן, או סביב עזה וכו' כל האופציות הנ"ל קיימות בפלטפורה רק צריך ליקנות ולשנות בה את הפרמטרים בהתאם לדרישה

באיזה משחק מדובר? אני לא רואה קישור...!

עריכה:לא שירשרתי טוב-איך מוחקים?

-כשאנשים קטנים מטילים צל גדול, זה סימן שהשמש שוקעת-

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hwgeek האם יש למישהו מידע על השריון שלו ?

מתוך וויקיפדיה רוסית:

---
התובה והצריח

IS-3 היה בעל מיגון שריון חזק מאוד ובעל עובי מאוד משתנה יחסית לשנת 1945, אשר תוכן קודם כל להגן מאש תותחי נ"ט יטנקים החזקים ביותר באותה תקופה, מזוויות קדמיות - בראש ובראשונה נגד תותחי טנקים גרמניים חרוקי קנה KwK 43 בעל קוטר 88 מ"מ ו-KwK 42העל קוטר 75 מ"מ. על-ידי כך השיריון סיפק גם עמידות בפני תותחי נ"ט הנפוצים ביותר Pak 40 בקוטר 75 מ"מ.

תובת הטנק הייתה מורכבת באמצעות ריתוך של לוחות שריון הומוגניות מעורגל בעובי 20, 30, 60, 90 ו-110 מ"מ. מיגון החרטום היה מורכב מלוחות שריון בעובי 110 מ"מ בתצורה הידועה כ-"חרטום השטירל", וכלל שני לוחות, הימנית והשמאלית המחוברות בזווית 43 מעלות זו לזו ו-56 מעלות במישור האנכי, לוח תחתון המחובר בזווית 63 מעלות וגג "תא השליטה" [מקום הנהג] בזווית 73 מעלות. צידי התובה הורכבו משני לוחות בעובי 90 מ"מ כ"א: הלוח העליון בזווית 60 מעלות והלוח התחתון האופקי. בנוסף, החלק העליון של צידי התובה כוסו בלוחות 30 מ"מ הנמצאות בזווית 30 מעלות. החלק האחורי הורכב מלוחות בעובי 60 מ"מ: הלוח התחתון הנמצא בזווית 41 מעלות, וכמה לוחות עליוניים בזווית 48 מעלות. גג התובה היה מורכב ממכה לוחות 20 מ"מ. הגחון, שהיה קמור פרט לחלק השטוח באיזור "תא הנעה" [חטיבת הכוח?], הורכב מלוחות שריון 20 מ"מ מחושלים.

צריח הטנק IS-3 היה עשוי ביציקת תבנית מורכבת אחידה מפלדת שריון הומוגני ובעל צורה דמוית חצי ספירה שטוחה בחתך האנכי ודמוית טיפה בפרופיל. עובי דפנות הצריח הבצצדים ומאחורה השנתה מ-220 מ"מ בתחתית ו-110 מ"מ בחלק העליון. בחלק הקדמי עובי הדפנות הגיע ל-225 מ"מ. באופן כללי זוויות השיפוע, אשר היו בין 42 ל-59 מעלות, נבחרו כך שבכל נקודה נתונה בדופן הצריח העויב האופקי יהיה לפחות 160 מ"מ. בחלק הקדמי של הצריח היו פתחים לתותח ולמקלע מקביל ששהיו מחופים במגן התותח העשוי ביציקה, בעובי של עד 250 מ"מ.
---

ציטוט:

איך השפיע השריון המשופע שלו על החדירות?

מטרת השיפוע הוא ליצור ריקושטים. מעבר לכך אני מניח שלא היו השפעות אחרות.

ציטוט:

אך אם יורים על חזית הטנק לא בניצב אלא בזוית מהצד אז השיפוע של השיריון פעל לרעה וניחדר

השיפוע הוא כפול, גם במישור האופקי וגם במישור האנכי. ולדעתי הפגיע ההמתוארת מצד ימין היא פחות בעייתית, מפני שהיא חוצה את הטנק באלכסון ולא לאורכו (בתנאי שהייתה חדירה).

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

תיקון:
השיפוע נועד להגדיל את העובי האפקטיבי של השיריון. לדוגמא פגיעה בזוית של 30 מעלות מכפילה את העובי האפקטיבי שהסילון במטען חלול או החודרן רואים.
המשמעות ברורה זויות נכונות מורידות משקל טנק.
במטען חלול אין כל משמעות לשיפוע בנושא החלקה מאחר והפיצוץ קורה עם הפגיעה ומה שהסילון רואה זה את העובי האפקטיבי כפי שציינתי קודם. לגבי החודרן השיפוע גם כמעט ולא מסוגל להסיט באופן משמעותי.
ולגבי הפגיעה הימנית כפי שציינת זו הפגיעה הגרועה ביותר עבור הטנק מאחר שבזוית הזו העובי הוא מינימלי.
הנזק בתוך הטמק נוצר לא רק מהסילון אלא יותר מהשיריון המועף מהדופן הפנימית ויוצר רסס גדול בחלל הטנק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי gutman76 תיקון: השיפוע נועד להגדיל את העובי האפקטיבי של השיריון. לדוגמא פגיעה בזוית של 30 מעלות מכפילה את העובי האפקטיבי שהסילון במטען חלול או החודרן רואים. המשמעות ברורה זויות נכונות מורידות משקל טנק.

כבר הסברתי את העניין הזה כאן בפורום. מיגון משופע לא מגדיל עובי אפקטיבי. הנה שרטוט פשוט שמגדים את זה:



רואים שתי צורות, אחת אופקית והשניה בשיפוע של 30 מעלות מהאנך. לשתי הצורות אותו עובי אופקי (אפקטיבי), אותו גובה ואותו רוחב. כלומר השטח המוגן (בראיה מקדימה) זהה בשני המקרים. גם הנפח שלהם זהה, מה שאומר שהמשקל גם כן זהה.

ציטוט:

במטען חלול אין כל משמעות לשיפוע בנושא החלקה מאחר והפיצוץ קורה עם הפגיעה ומה שהסילון רואה זה את העובי האפקטיבי כפי שציינתי קודם. לגבי החודרן השיפוע גם כמעט ולא מסוגל להסיט באופן משמעותי.

אנחנו מדברים על טנק מתקופת מלחמת העולם השניה. מה שאתה אומר יותר רלוונטי לתקופתינו.

ציטוט:

ולגבי הפגיעה הימנית כפי שציינת זו הפגיעה הגרועה ביותר עבור הטנק מאחר שבזוית הזו העובי הוא מינימלי. הנזק בתוך הטמק נוצר לא רק מהסילון אלא יותר מהשיריון המועף מהדופן הפנימית ויוצר רסס גדול בחלל הטנק.

לדעתי עדיף רסיסים מאשר רסיסים + חודרן שעף לכל אורך הטנק.

לגבי הסילון לא ממש הבנתי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion כבר הסברתי את העניין הזה כאן בפורום. מיגון משופע לא מגדיל עובי אפקטיבי. הנה שרטוט פשוט שמגדים את זה: רואים שתי צורות, אחת אופקית והשניה בשיפוע של 30 מעלות מהאנך. לשתי הצורות אותו עובי אופקי (אפקטיבי), אותו גובה ואותו רוחב. כלומר השטח המוגן (בראיה מקדימה) זהה בשני המקרים. גם הנפח שלהם זהה, מה שאומר שהמשקל גם כן זהה. אנחנו מדברים על טנק מתקופת מלחמת העולם השניה. מה שאתה אומר יותר רלוונטי לתקופתינו. לדעתי עדיף רסיסים מאשר רסיסים + חודרן שעף לכל אורך הטנק. לגבי הסילון לא ממש הבנתי.

עובי פלטה נמדד אנכית לפלטה כמו בציורהשמאלי שלךי.
עובי אפקטיבי הוא העובי האמיתי שהרש"ק רואה בזוית הפגיעה.
אם לקחת פלטה של 50 מ"מ היטית אותה ב60 מעלות קיבלת 100 מילימטר עובי אפקטיבי ומשקל פלטה של 50 מ"מ. ( זה עובי אמיתי של פלטה) אתה לא מודד עובי פלטה שלא בניצב אליה. אתה יכול לומר שעובי השיריון הוא100 אבל עובי הפלטה נותר 50.
אני מסכים אתך בהחלט בנושא הרסיסים, הסיכוי להשבתת הטנק ופגיעה בצוות גבוה יותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי gutman76 עובי פלטה נמדד אנכית לפלטה כמו בציורהשמאלי שלךי. עובי אפקטיבי הוא העובי האמיתי שהרש"ק רואה בזוית הפגיעה.

שתי הצורות בעלות אותו עובי אופקי (אפקטיבי), למרות שהעובי הממשי (הניצב למשטח) הוא שונה בשני המקרים.

ציטוט:

אם לקחת פלטה של 50 מ"מ היטית אותה ב60 מעלות קיבלת 100 מילימטר עובי אפקטיבי ומשקל פלטה של 50 מ"מ. ( זה עובי אמיתי של פלטה) אתה לא מודד עובי פלטה שלא בניצב אליה. אתה יכול לומר שעובי השיריון הוא100 אבל עובי הפלטה נותר 50.

אנסה להסביר שוב.

הנה מקרה ראשון, בו מדובר בשני לוחות שריון, בעלות אותו עובי אנכי (מטר 1), אותו גובה (חצי מטר), ואותו רוחב (שלושה מטרים). השטח המוגן (1.5 מ"ר) זהה וגם הנפח של הצורות (3 מטר קוב), ולכן גם משקל השריון זהה:



והנה מקרה שני, בו הלוח השריון הראשון, הנמצא בזווית 60 מעלות מהאנך, הוא בעל עובי 0.5 מטר ועובי אופקי של 1 מטר, והלוח השני, בזווית 0 מעלות מהאנך, בעל עובי של 0.5 מטר. בשני המקרים הרוחב זהה, וכך גם הנפח (קרי המשקל):



לכאורה, הלוח הראשון מספק פי שניים יותר הגנה, אבל גם השטח המוגן שלו הוא קטן פי שניים. לכן, אם רוצים שהוא יכסה את אותו השטח, צריך להגדיל את הגובה שלו פי שניים. בכך גם הגדלו את הנפח שלו, ולכן גם המשקל שלו פי שנים.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

כאשר השריון הוא משופע, הפגיעה אינה בניצב לפני השריון, אלא אלכסונית. על כן, על החודרן או סילון המטען חלול לחצות את כל אורך האלכסון (זה לא אני, זה ארכימדס). ניסית פעם לקדוח פלדה באלכסון? האם אורך הקדח זהה לאורך קדח אנכי?....

.

אתה צריך להתייחס גם לשטח המוגן (שבשבילו נועד השריון), שקטן ככל שהשיפוע גדל. לכן בסוף התוצאה היא אותה תוצאה - ראה יורים למעלה.

מי שלא מסתפק בהסברים שלי, יכול לנסות לחשב בעצמו. נגיד נקח טנק בעל רוחב תובה 2 מטר וגובה מטר אחד, שמקדימה מגן עליו לוח שריון אחד (לצורך פשטות). תנסו לקחת שני לוחות שריון, אחד בזווית 0 לאנך והשני בזווית 60 מעלות לאנך ולחשב מה יהיה העובי האפקטיבי שלהם ומשקלם. ותראו שבשני המקרים, אם העובי האפקטיבי (במישור האנכי) זהה, גם המשקל יהיה זהה.

החשיבות של שיפוע השריון יכולה להיות ברצון לגרום לריקושטים, מסיבות ייצור (קל יורת ליצור לוחות שריון דקים יותר) או מסיבות אחרות, אבל לא בהקטנת משקל השריון.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

השטח המוגן הוא בעיה אחרת- בעיה ממנה סובלים בעיקר הטנקים המזרחיים. סוגית ירי מלמעלה או אלכסוני נוצרה גם היא רק בעשור האחרון.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי b.a השטח המוגן הוא בעיה אחרת- בעיה ממנה סובלים בעיקר הטנקים המזרחיים. סוגית ירי מלמעלה או אלכסוני נוצרה גם היא רק בעשור האחרון.

אתה לא מבין - אני מצטער, אבל אי אפשר להגיד את זה אחרת. בהקניית שיפוע ללוח שריון אתה מגדיל את העובי במישור האופקי תמורת הקטנת הגובה במישור האנכי. הקנת שיפוע של 60 מעלות ללוח שריון בעובי חצי מטר וגובה מטר? קיבלת עובי אופקי של מטר וגובה אנכי של חצי מטר. כלומר כיסית פי שניים טוב יותר את השטח הקטן פי שניים.

למי שלא מסוגל להבין לא באמצעות הסברים מילוליים ולא באמצעות גרפים (וזה לא דבר טריוויאלי, אני מבין), שיעשה חשבון פשוט, כפי שהצעתי למעלה, ויבין בעצמו שאין ארוחות חינם בגיאומטריה. אחרת אנחנו נשאר כאן ברמת בית הספר היסודי לנצח.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

תאמין לי שהבנתי אותך. אתה מספיק ברור.

.

בגלל השירשור חשבתי שהתכוונת למשהו אחר, מצטער.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אתה שוב טועה והגישה שלך בכלל לא נכונה.
יש להבדיל בין עובי פלטה ועובי שיריון בנקודה מסויימת וזוית שונה מ90 מעלות.
אתה קונה פלטות העובי נמדד בניצב, כך אתה גם מודד וכך אתה מגדיר פלטה.
עובי מיגון שהרש"ק רואה הוא פונקציה של זוית הפגיעה בפלטה בעובי נתון.
אין לי עיניין להמשיך להתווכח. אם ברצונך להגדיר ריבוע כצורה אופטימלית לגלגל , אין בעייה שיבושם לך.
בתחום ההנדסה עובי פלטה נמדד בניצב לפלטה כל מדידה אחרת איננה מגדירה עובי. נקודה.
דבר נוסף השאלה במשחק היתה לגבי שיריון באופן כללי ולא לגבי סטלין כך שלא ברור מה אתה רוצה להגיד בזה שהסטלין טנק ישן.
גם כאן לא המצאת את הגלגל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי gutman76 אתה שוב טועה והגישה שלך בכלל לא נכונה. יש להבדיל בין עובי פלטה ועובי שיריון בנקודה מסויימת וזוית שונה מ90 מעלות. אתה קונה פלטות העובי נמדד בניצב, כך אתה גם מודד וכך אתה מגדיר פלטה. עובי מיגון שהרש"ק רואה הוא פונקציה של זוית הפגיעה בפלטה בעובי נתון. אין לי עיניין להמשיך להתווכח. אם ברצונך להגדיר ריבוע כצורה אופטימלית לגלגל , אין בעייה שיבושם לך. בתחום ההנדסה עובי פלטה נמדד בניצב לפלטה כל מדידה אחרת איננה מגדירה עובי. נקודה. דבר נוסף השאלה במשחק היתה לגבי שיריון באופן כללי ולא לגבי סטלין כך שלא ברור מה אתה רוצה להגיד בזה שהסטלין טנק ישן. גם כאן לא המצאת את הגלגל.

אוף... אין לי יותר כוח להסביר את אותו הדבר שוב ושוב. אתה מוזמן לחשוב שהגרמנים לא השכילו לעשות את מה שאתה חושב שאתה יודע - להקנות שיפוע למיגון ובכך להגדיל אותו בחינם.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

לא יודע עד כמה אתה מכיר את תחום הנ"ט,
כבר בתחילת שנות השמונים עבדו על תקיפת מטרות מלמעלה ( עם המצאת הבלטנים) וכן עבדו על רשקים כפולים.
ההבנה הזו היתה מזמן הבעיות היו ביישום הניווט והחישה. בנוסף טיל שחולף אופקית מעל למטרה הסילון של המטעם מתפזר לאורך המטרה במקום לחדור נקודתית דבר הגורע מכושר החדירה.
בעיני המערכת הכי מועדפת זו F&F שפוגעת מלמעלה. לה יש את כל הייתרונות למעט המחיר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי gutman76 לא יודע עד כמה אתה מכיר את תחום הנ"ט, כבר בתחילת שנות השמונים עבדו על תקיפת מטרות מלמעלה ( עם המצאת הבלטנים) וכן עבדו על רשקים כפולים. ההבנה הזו היתה מזמן הבעיות היו ביישום הניווט והחישה. בנוסף טיל שחולף אופקית מעל למטרה הסילון של המטעם מתפזר לאורך המטרה במקום לחדור נקודתית דבר הגורע מכושר החדירה. בעיני המערכת הכי מועדפת זו F&F שפוגעת מלמעלה. לה יש את כל הייתרונות למעט המחיר.

אלוהים ישמור. מה הקשר בין הסלט הזה ל-IS-3?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion אלוהים ישמור. מה הקשר בין הסלט הזה ל-IS-3?

הערה זו לא נועדה לך. היא נרשמה בהמשך לשלך בטעות.

איתך אין לי כל עיניין להתווכך כי לא נראה שיש לך הבנה מרובה בתחום .

תמונה נוספת של הסטאלין, שבמקרה מצאתי אתמול. מישהו מזהה את המיקום?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

הכלי נראה לי כתפיסה טריה בששת הימים. הסטםלינים לחמו כמדומני באיזור רפיח או אל עריש, ומכאן המבנים שברקע.

ידידי הטוב ראודור מבקש לציין:
שלום,
מכיוון שאיני חבר בפרש, אני מבקש שתענה במקומי ל'סירפד' על השאלה שלו בנוגע לטנק הסטלין
מדובר בטנק 'סטלין' שאינו מוסב לירי ארטילרי כמו שהיו לנו במעוזים בסיני.
המשטח שעליו שוכבים החיילים אינו ממוגן ברלסים מרותכים למכסה המנוע
כפי שהיו לנו בסטלינים המוסבים במעוזים בסיני.

ראודור

ואני אוסיף, כי ראודור היה כידוע קצין עמדת התותחים של הסטאלינים בטמפו.

.

אנא מסור לראודור את תודתי על תשובתו התמציתית אך מפורטת. האם אין ברשותו תמונות מאותה תקופה של הכלים?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

קבוצת "מלחמת ההתשה בחזית המצרית - 1967 עד 1970" בפייסבוק היא אוצר בלום ונדיר של מידע ותמונות על התקופה ההיא, ומומלצת בחום למי שהתקופה רלוונטית לו ועדיין לא ביקר בה. הצלחתי למצוא בה את התמונות הבאות:


צילום: אסף עסיס


מקור: איתמר רוטלוי (כנראה נסרק מתוך עיתון), שכתב בתיאור "משמאל בתמונה רואים את אחד משני טנקי סטלין שבמעוז ששימשו בתור ארטילרית 122 מ"מ. מעליו בתמונה, הקנה של הסטלין השני."

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הערת רויכמן:
אם תגלול את הדף הזה למעלה תראה צילום יפה של הסטלין בבודפשט עם הרלסים המרותכים על תא המנוע.

.

https://www.idf.il/מאמרים/2020/החוב...ציל-חיים-כרופא/


תמונה חדשה של IS-3: