18-07-2005, 14:48
|
|
|
חבר מתאריך: 03.10.03
הודעות: 389
|
|
מנהגי קבורה אצל צבאות מוסלמיים בא"י
על פי ספרו של מירון בנבנישתי "עיר המנוחות - בתי העלמין של ירושלים" (הוצאת כתר, ירושלים, 1990) לא נהגו צבאות מוסלמים לציין את שמותיהם של חלליהם על הקברים. גם במלחמת העולם הראשונה, שם נהרגו מאות טורקים, וגם במלחמות שבאו אחריה בארצנו הרוויה - נהגו הצבאות הלא-יהודו-נוצרים לקבור את מתיהם בקברי אחים, ללא ציון זהותם. החריג היחיד במחצית הראשונה של המאה הוא עבד אל קאדר אל חוסייני, שנהרג בקסטל ב- 7.4.48 ונקבר בהר הבית.
פרט אליו - חללים מוסלמים נקברו בקברי אחים - אלפי המצרים שליוו את הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ("קורפוס העבודה המצרי") ונפלו כאן במלחמה ובמחלות, חללי הטורקים שחלקם כלל לא הובאו לקבורה, חללי ההודים שלחמו בצבא הבריטי ולגביהם חסר בכלל מנגנון של זיהוי (להבדיל מהרישום בצבא המלכותי, בצבא ההודי שלחם לצידו לא היו רישומים מדוייקים של המתגייסים ושל הנופלים). גם חללי צבאות ערב שנפלו כאן במלחמת השחרור וששת הימים לא תמיד הובאו לקבורה ובטח שלא תמיד הובאו לארץ מולדתם.
לגבי חללי הירדנים בירושלים מספר בנבנישתי שאחרי המלחמה הוא יזם מהלך של חשיפת 214 גופות של חילי לגיון שנהרגו בקרבות ונקברו במקום נפילתם, ועובדי הוואקף העבירו אותם לקבר אחים בבית הקברות שממזרח לעיר העתיקה. על הקבר נחקקה הכתובת הבאה:
"כאן קבור חוסיין אל כורד וחבריו שהלכו לפי מצוות אללה להילחם על ירושלים ולשמור אותה. נהרגו - 6.6.67."
הצד המנצח, בין אם הוא יורשם של הבריטים ובין הוא המנצח בעצמו צריך לגלות גדלות רוח ולחלוק כבוד לחללי אויביו. כך נהגה ממשלת ישראל בהקימה את האנדרטאות לחללי הטורקים בבאר שבע, לחללי המצרים באשדוד ולחללי הירדנים בירושלים.
|