12-12-2009, 22:12
|
מהנדס אווירונאוטיקה, עוסק במגוון נושאי תעופה שנים רבות
|
|
חבר מתאריך: 17.07.05
הודעות: 6,249
|
|
שניה, שתבין,
אגיד לך מה אני הייתי עושה:
המפקד: ישה, ערב טוב. מה קורה? איך היה היום הביקור אצל הרופא?
ישה: המפקד, 40 מעלות בצל, רתוק למיטה, אקמולים ותה עם נענע. יומיים. הרופא החליט.
המפקד: ישה, מחר בבוקר אתה מתייצב בבסיס.
ישה: המפקד, אני לא יכול. יש לי שני גימלים מרופא והמצב שלי על הפנים.
המפקד: לא מעניין אותי רופא. מחר אתה בבסיס.
ישה: המפקד, אתה עובר על הוראות ונותן לי פקודה שמוחקת את הגימלים שקיבלתי.
המפקד: ישה, שמעת מה אמרתי? מחר אתה בבסיס. תגיע ונדבר.
ישה: המפקד, אני במצב קשה וכל דבר עלול להחמיר את הבעיה, אפילו נסיעה בתחבורה ציבורית.
המפקד: שמעת מה אמרתי? תבקש מההורים שיביאו אותך. נדבר כשתגיע.
ישה: כן המפקד. נדבר מחר ואני מצפה לראות רופא על הבוקר.
אבל זה רק אני. מה שיהיה אחר כך זו כבר עלילה אחרת.
דרך אגב, אני מאמין שאחרי אמצע השיחה, בערך, ואם החייל הוא חייל אמין בעיני המפקד לא יהיה המשך כמו למעלה. הסיפור יהיה תאורטי לחלוטין.
המפקד יגיד: "יאללה, תהיה בריא, אתקשר לראות מה שלומך מחר בערב".
_____________________________________
אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.
|