בשבת הייתה כתבה במעריב על היחסים בין הוותיקים והצעירים בגבעתי ועל כל ההשפלות שעוברים הצעירים שמגיעים לשם ע"י הוותיקים. רציתי לדעת א.האם זה נכון? ב. האם זו תופעה שכיחה או נדירה?ובאיזה מקומות בגבעתי זה קורה ? ג.האם יש את התופעה הזאת גם במקומות אחרים כמו גולני\שיריון וכו'...

מאוד קל לשבת מול מסך המחשב או מול העיתון ולהזדעזע מהכתבות שפורסמו במוספי השבת של "מעריב" ושל "ידיעות", אני לא יכול להתווכח עם אף אלד לגביי זה שמה שקורה שם הוא לא אנושי ולא ערכי.

מאוד קל לשפוט את החיילים האלו כאשר אנחנו יושבים במזגן החם על כוס קפה עם ראש צלול, בלי דאגות בלי בעיות.

אין לי שום דרך להעביר את התחושה של חייל שנמצא כרגע בקו, שעוד שמונה שעות הוא עולה למארב, שלפני זה הוא היה במשימה ובין לבין במקום לנוח הוא ביצע "פעולות שיגרה", מה שאומר שכבר שבוע בערך הוא ישן לא יותר משלוש שעות ביממה.

קשה לבן אדם שיושב בבית להרגיש מה זה להיות בקו שלוש שנים, הלחץ הנפשי והפיזי הגבוהה שדורש להפרק מתי שאפשר.

אי אפשר לשפוט את הפלוגה בלי להיות בא. אני אתן דוגמא לזה: שהייתי אזרח לא הייתי בכושר כל כך טוב, אם בתקופה היו אומרים לי שעוד ארבעה חודשים אני הולך ללכת 35 ק"מ עם ציוד ששוקל 20 קילו עליי ומותר לי לשתות רק בהפסקות מסודרות הייתי אומר שאין מצב שאני מסוגל לעשות את זה, לעומת זאת שהגיע המסע הזה זה נראה לי דבר מאוד טיבעי, הולכים למסע, עולים על אפוד ולא שותים אם לא אומרים לי.

הדוגמה באה להמחיש את הבעיתיות של הכתבה, אמא שלי מאוד הזדעזעה ממנה, לא יכלתי להסביר לה את מה שרשום שם כי אין מה לעשות, עולם האזרחות ועולם הצבא הם שתי עולמות שונים לגמריי.

בקשר לדברים שהוזכרו שם - אני לא נתקלתי במקרים דומים בתותחנים, אני יכול להעיד שבתקופה שאני הייתי "צעיר" כל הקטע של יחסי צעירים-ותיקים היה הרבה יותר חזק (צעיר שבמשך 28 יום ירד משמירה וישר הלך למטבח וחוץ משעות שינה מינימליות לא נתנו לו לנוח בגלל שהוא התחצף לחייל ותיק) אבל הוא לעולם לא הגיע למקרים כמו חייל שמחכה בחוץ עד שהותיק יסיים להתקלח או צעיר מכין לותיק אוכל באמצע הלילה (בקיצור, היו הרבה טחינות צעירות, אבל לא דברים משפילים) היום הדברים בכלל השתנו, ותיקים מקבלים רק תנאי פז"ם (לא שומרים, לא עושים מטבחים לא סוגרים יותר מידיי) אבל אין כבר שטויות כמו "צעיר לא יבהה בותיק כי זה יראה כמו פתיחת עיניים".

בקשר לייחס לקצינים - אני מעדיף לא להתייחס בהרחבה, כי יש לי המון מה להגיד, אך זה לא המקום המתאים, בשורה התחתונה יש אירכייה בצבא וצריך לדאוג שהיא תתקיים, אם היא לא מתקיימת זה לא רק בגלל הפז"מניקים וחייבים לעשות בדק בית רציני בפלוגה, קל מאוד להאשים את החיילים בזה, הרבה יותר קשה לפתור את הבעייה בצורה נכונה.

בקשר לשירים בחדר אוכל - נו באמת, אנחנו היינו שרים את "טו טו טו..." (והמכיר יכיר) יחד עם הקצינים שלנו, מדובר בהווי לא מזיק שסתם מעלה את המוראל. הכרתי קצין כשהוא הגיע לפלוגה החליפו לו את הדרגות בלילה לדרגות רב"ט, הוא לקח את זה בצחוק, עם הזמן הוא הפך לקצין הכי טוב בפלוגה גם מבחינת הישיגים של המחלקה וגם מבחינת השליטה בחיילים ובמש"קים. כל השטויות האלו לא נעשות מתוך שנאה אמיתית, אלא סתם מרוח שטות.
(אני כמובן לא מתייחס לשבירת משקפיים שהיא כן נושא חמור שיש לטפל בו בחומרה)

בסופו של דבר כל המקרה הזה מזכיר לי את "אפוקליפסה עכשיו" ש"פתחה" לאמריקאים את העיניים שמה שהולך בויאטנם לא שחור ולבן כמו הסצינות קרב המרשימות שרואים בקולנוע על החייל יפה הבלורית שנלחם למען המולדת וחוזר לזרועות אהובתו, יש עוד הרבה דברים מעבר למה שמראים בטלוויזיה, ואם מישהו חושב שניתן לפתור את הבעיה על ידי הענשה ואיומים נקודתיים אז הוא מנותק לחלוטין מהאמת, אין פיתרון קסם, אסור להאשים או לפגוע בחיילים האלו, זה רק יישחוק אותם יותר.

אם רוצים לבצע שינוי חייבים להתחיל מלמעלה, לשנות את כל סדר הדברים (כמו הרעיון החדש שבמחלקה יהיו אותם בני מחזור) ולא לנסות להילחם באיזה פזמ"ניק.

ובשורה האחרונה - באמת ציפיתם שאם תיקחו בני נוער שנמצאים בשיא השלב שרק רוצים להתפרק ולהנות בו ותשימו לנו מדים אנחנו נפסיק להתנהג ככה? אז נכון, הצבא לימד אותנו שאסור להתנהג ככה, ובפעילות מבצעית או באמצע אימון הרוב באמת יודע לנתק את הרצון הזה, אבל שחוזרים למוצב רוצים להתפרק קצת, ואף אחד לא יכול להעלים את הצורך הבסיסי הזה.

אני שמעתי שגולני טוחנים הרבה "צעירות" דווקא...
ששם יש הכי הרבה "צעירות" וכל מה שוותיק אומר לך אתה תעשה.

כאשר הגעתי לסוללה הותיקה כחייל צעיר זה היה לי ברור וטבעי שיש דברים שאני אמור לעשות ואחרים לא- כמו תורנויות מטבח, שמירות וכו'... ויש אנשים יותר ותיקים שעם הזמן מקבלים הקלות.

לא הייתה לי שום בעיה עם זה להיפך, אני חשבתי (ועדיין חושב) שצריך להיות הבדל בין חיילים צעירים לותיקים ואני אסביר:
כאשר חייל מגיע לסוללה ותיקה ברוב המקרים היא תהיה התחנה האחרונה שלו בשירות- הוא ישאר בה עד השיחרור (אני מקרה שונה כי יצאתי לקורס מפקדים אחרי מחזור בותיקה) ולכן הוא צריך לשאוף לשיפורהתנאים שלו. כאשר הוא יודע שבעוד שמונה חודשים או שנה הוא יפסיק לעשות מטבחים, וארבעה חודשים אחר כך הוא יפסיק לשמור ויצא הביתה קצת יותר טוב אז יש לו למה לשאוף כי הוא יודע שרק אם יהיה חייל טוב הוא יקבל את התנאים האלה.
הוא רואה את הותיקים מקבלים את ההקלות וזה נותן לו תמריץ להיות חייל טוב כדי שבבוא הזמן הוא יקבל את התנאים של הותיקים.

מעולם לא נתקלתי בארוע של פגיעה בכבוד האדם כמו שמדובר בכתבה, ויש לי דוגמא מצויינת לותיקים שהיו בסוללה שלי:

היה נוהל בסוללה שבכל לילה יש "סגן תורן"- חייל ותיק שמשתחרר עוד 4-8 חודשים והתפקיד שלו הוא לבדוק שכל השומרים ערנים (לא קשור לסמל תורן או לקצין תורן). הוא מסתובב בעמדות, יושב עם השומרים (שכולם יותר צעירים ממנו) ומביא להם סנדביצ'ים עם שוקולד ותה או קפה. לותיקים זה היה כבוד להיות סגן תורן כי זה מראה לשאר הסוללה ולסגל שלמרות שהם ותיקים הם עדיין שייכים לסוללה- זה מגבש ורק מעלה את ההערכה שיש לצעירים כלפי הותיקים.

ברור ששמעתי ושרתי את כל השירים המוזכירם בחדר האוכל-"טו-טו-טו-טו שהקצינים..." "שיישרף בה"ד 1 יעלה באש..." תראו לי חייל קרבי אחד שלא מכיר את השירים האלה. הקצינים ידעו על השירים האלה, וצחקו כששרנו אותם כי הם ידעו שזה ברוח טובה, ואפילו היתה להם שורה תוספת לשיר "טו-טו-טו-טו"- "רוך רוך רוך- 28 דרוך..." (כינוי לריתוק 28 יום שהם יכולים לתת).

פעם גם החלפתי את הדרגות של אחד הקצינים מסג"מ לרס"ל לפני שהוא יצא עם חייל להפניה אבל הדרגות המקוריות היו בכיס החולצה שלו- זה היה בצחוק והוא ידע על זה.

בקיצור- אני לא יודע אם כל מה שנכתב בכתבה הוא אמיתי, עיתונאים הרי נוהגים להגזים ולנפח עובדות, אבל מה שאני מכיר- זה ממש לא ככה.

לעולם אשא דגלך בגאווה