http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3422812,00.html
בחברה ומדינה מתוקנות יש שתי מערכות נפרדות המנחות את חיי האזרח: האחת - החוק הפלילי והמשפט, והאחרת - הערכים והנורמות. החוק קובע את רצפת ההתנהגות הנדרשת לקיום החוק והסדר, ועל הפרת החוק מטילים בתי-משפט עונשים. הערכים והנורמות הם במישור עליון יותר, הם קובעים דרישות מוסריות. המבחן שלהם הוא דעת הקהל, הקובעת אם האיש ראוי לכבוד או לקלון.




הבחנה זו חשובה במיוחד כאשר דנים במנהיגות לאומית. כדי להרשיע אדם במשפט הפלילי, צריך הוכחות מעבר לכל ספק סביר. ואילו במישור המנהיגותי-ציבורי, צריך המנהיג להוכיח את יושרו וצדקתו מעל לכל רבב. ההוכחות במשפט פלילי מובאות בפני בית-משפט, ואילו ההוכחות המנהיגותיות צריכות להיות מוצגות בפני העם. בשנים האחרונות התפוררה מערכת הנורמות והערכים בחברה הישראלית, וכתוצאה מכך המשפט הפלילי הפך למבחן בלעדי להתנהגות נאותה גם של מנהיגים. לכן, גם מנהיגים שבימים כתיקונם היו מודחים או מתפטרים כיוון שדבק בהם רבב, נשארים בתפקידם עד שהמשפט הפלילי יחרוץ את דינם. מציאות בלתי-תקינה זו היא אחד הגורמים למשבר הנוכחי.




למד מהחברים בצמרת



הדיון בהתנהגותו של קצב צריך היה להתחיל במישור המוסרי והערכי מול העם. כבר אז, בשעה שהועלו החשדות, היה עליו להתפטר. אך כיוון שהוא הורגל, כמו חבריו בצמרת, שרק הרשעה פלילית מסירה אותו מכיסאו, עבר הכדור למגרש הפלילי. אולם הציבור, שחש שמנהיגים צריכים לתת את הדין בפניו, ממשיך לרדוף אחריו למגרש הפלילי, וכך נוצרו התנאים לערבוב בין שתי הזירות השונות - משפט העם והמשפט הפלילי, שיבוש שמערער את שניהם. עורכי-דין הופכים ליח"צני תקשורת, ונואמי כיכרות חורצים משפט.

יש סימנים רבים לכך שעלילותיו של הנשיא לשעבר היו ידועות לאישים רבים במערכת הפוליטית וגם בתקשורת, במידה זו או אחרת של חומרה, במשך שנים רבות. העובדה שלמרות זאת הצליח קצב להתקדם, למלא משרות חשובות ולהגיע לצמרת המדינה, מלמדת שבמערכת הפוליטית פשו רקבון ואטימות.

לכתבה כולה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3422812,00.html

מתגנב החשש שגם הנזקים של הסכמי אוסלו היו ידועות עוד לפני שזה קרה. להעביר את כל המחליטים במכונת אמת. אותו דבר גם הנזקים של ההתנתקות.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

העם הזה בוחר את מנהיגיו ,כמעט,לאורך כל הדרך ללא קשר למעשיו או מחדליו.
העם בחר בבגין והוא בגד בכל ערכיו בגסות ולא שם קצוץ,אבל העם בחר בו שנית.
העם בחר ברבין וגם הוא בגד בערכיו(הפך לביילין),אבל העם בחר בו שנית למרות כשלונותיו
הפוליטיים הפרחוניים!!!!!!!!!!!!!!!
העם בחר בביבי וגם הוא לא היה טלית שכולה תכלת.
העם בחר בשרון שהבגידה בערכיו הפכו לשם דבר,אבל העם בחר בו או בממשיכיו שנית וזאת
למרות הכשלון הפוליטי והמעשי(ההתנתקות)ונקיון הכפיים המפוקפק שלו ושל משפחתו.
העם בחר באולמרט למרות עברו המפוקפק ולמרות שבני משפחתו הם הנציגים הגרועים ביותר
שיכולים לייצג את העם היהודי.
אחרי כל הנאמר לעיל מה אנו רוצים ממנהיגינו?????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!














0

באבינו שבשמיים?

"העם בחר בבגין והוא בגד בכל ערכיו בגסות ולא שם קצוץ.."

looopy

אני משער שהדברים שהיו ידועים לרבים ממקורביו מאז ומתמיד, שהוא אדם פרוץ ולהוט אחר נשים.
מנין לי? כיון שגם לפני התפוצצות הפרשה כבר שמעתי על כך.
ומאידך, נראה לי שלא ידעו על כך שנעשים מעשים בכפייה [בהנחה שאכן המתלוננת צודקת].

וכשזה במקום עבודה, נקל לשער שהיו שם אלמנטים של כפיה וניצול מרות.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

זה נכון, ולדעתי בין אם היו כאן עבירות על החוק וניצול או אפילו אם היה הכל כשר לחלוטין, שורש הבעיה נעוצה בכך שנשיא מדינה הופך את לשכתו ל"מאורת תענוגות".